שיעור בוקר 14.01.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בעל הסולם. עמ' 445. מאמר "הקדמה לספר הזהר"

קריין: "כתבי בעל הסולם", מאמר "הקדמה לספר הזוהר", עמוד ,445 אות מ"ו.

אות מ"ו

"ודע, אע"פ שהספירות הן אלקיות, ואין בהן שום שינוי והבדל, מראש הכתר שבעולם א"ק, עד סוף ספירת המלכות שבעולם עשיה, מ"מ יש הבדל גדול, כלפי המקבלים. כי הספירות נבחנות לאורות וכלים:

והאור שבספירות, הוא אלקיות גמורה, כנ"ל.

אבל הכלים, הנקראים כח"ב תו"מ, שבכל עולם, מג' עולמות התחתונים, הנקראים בריאה יצירה עשיה, אינם בחינת אלקיות. אלא הם בחינת כיסוים, המעלימים אור א"ס ב"ה שבתוכם, ומודדים קצבה ושיעור אל הארתו, כלפי המקבלים. שכל אחד מהם, יקבל רק לפי שיעור הטהרה שבו.

ומבחינה זו, אע"פ שהאור עצמו אחד הוא, מכל מקום, אנו מכנים האורות שבספירות בשם נרנח"י. כי האור מתחלק, לפי תכונות הכלים:

כי המלכות - היא הכיסוי היותר עב, המעלמת על אור א"ס ב"ה, והאור שהיא מעבירה, ממנו ית' למקבלים, הוא רק בשיעור קטן, המיוחס לטהרת "הדומם של גוף" האדם לבד. וע"כ נקרא נפש.

והכלי דת"ת - הוא יותר זך מכלי המלכות, והאור, שהוא מעביר מא"ס ב"ה, מיוחס לטהרת חלק "הצומח דגוף" האדם. כי פועל בו יותר, מאור הנפש. ונקרא אור הרוח.

וכלי דבינה - יותר זך מת"ת, והאור, שהוא מעביר מא"ס ב"ה, מיוחס לטהרת חלק "החי שבגוף" האדם. ונקרא אור הנשמה.

והכלי דחכמה - זך מכולם. והאור, שהוא מעביר מא"ס ב"ה, מיוחס לטהרת חלק "המדבר שבגוף" האדם. ונקרא אור חיה. שלפעולתו אין שיעור, כמו שיתבאר לפנינו."

שאלה: מהי אותה המלכות שמעבירה מהבורא לתחתונים בדרגת דומם?

מלכות היא מלכות בכל מקום וזה מה שהיא עושה, היא מקבלת את האורות מלמעלה ומוסרת אותם למטה.

תלמיד: נראה כאילו באופן אוטומטי המלכות מעבירה כברירת מחדל את אותם חלקים דוממים בתוך האדם, שזה אור הנפש, והאדם לא משקיע שום מאמצים אלא רק מקבל את זה וזהו.

אז כך תבין בינתיים.

שאלה: הוא כותב על כלי החכמה, "זך מכולם. והאור, שהוא מעביר מא"ס ב"ה, מיוחס לטהרת חלק "המדבר שבגוף" האדם. ונקרא אור חיה". מה גורם לאור החכמה להיות זך מכולם?

אור החכמה הוא האור הגבוה ביותר והוא מגיע לכלים כדי לקדש אותם, לתקן אותם, לחבר אותם.

תלמיד: האם הוא מגיע מהבורא, או שהוא כתוצאה מהעבודה של האדם?

ודאי שהוא מגיע מהבורא.

תלמיד: מהי העבודה עם אור החכמה?

אם אתה נמצא בדרגה שאתה יכול לעבוד עם אור החכמה, אז זה כבר משהו אחר.

תלמיד: מה זה אומר להיות בדרגה שאני יכול לעבוד עם אור החכמה?

אתה צריך להיות עם מסך שהוא בהתאם לזה, לרצות לעבוד עם המסך הגדול של עביות דבחינה ג' או ד', וכך אתה מושך את אור החכמה ועובד עימו.

תלמיד: איפה נכנס פה אור החסדים עם אור החכמה?

אתה חייב חסדים כדי שתהיה לך כוונה על מנת להשפיע, אבל לעשות פעולה על מנת להשפיע אתה עושה בעזרת אור החכמה.

תלמיד: מהי מהות הפעולה כדי להשיג אור חסדים דרך אור חכמה?

אם אתה רוצה להשפיע למישהו, אז אין לך מה להשפיע. אתה חייב להתחבר עימו, לקבל את הרצון לקבל שלו, לעשות על הרצון לקבל הזה זיווג עם האור העליון, ומה שיוצא לך למסור לאותו בעל הרצון שממנו קיבלת את הרצון.

תלמיד: עדיין לא הבנתי את מהות הפעולה. מה הם התנאים להשיג את אור החסדים?

אור החסדים הוא התנאי, שמה שאתה עושה יהיה על מנת להשפיע.

תלמיד: מה אני עושה בעשירייה כדי להשיג את זה? אם אפשר להשיג את זה.

תתאר לעצמך שאתה נמצא עם עוד חברים ואתם רוצים לעשות פעולה על מנת להשפיע יחד, ואז מה אתה עושה.

תלמיד: אני מבין שהכי חשוב זה להשיג אור החסדים.

נכון.

תלמיד: איך אני משיג אותו?

אתה משיג אותו מפני שאתה מתפלל לבורא, אתה מציג לו את הרצונות שיש לך ומבקש עליהם תיקונים של חסדים.

תלמיד: מה צריך להיות היחס שלי כלפי החבר?

אתה רוצה להתחבר עימו יחד, ויחד בכלי המשותף לקבל אור חסדים שיקשור אתכם יחד וייתן לכם אפשרות להתמלאות באור החסדים ולהמשיך.

תלמיד: האם זה קשור לביטול?

ודאי שאתה מבטל את עצמך כלפי החבר.

שאלה: האם בעבודה שלנו אנחנו מטהרים את הרצון לקבל שלנו מבחינת הדומם, ובעצם נגלה את עולם העשייה בסוף תהליך הזיכוך, הטיהור הזה, או שעד שנעבור מחסום אנחנו לא מטהרים שום דבר, אלא פשוט מנסים לשלוט באגו שלנו?

אנחנו נמצאים באמצע העבודה ואנחנו הולכים עכשיו להשיג את כוח המסך, ואחרי צמצום, מסך, אור חוזר, אנחנו משתדלים לחבר את עצמנו לבורא לפי תכונות השתוות הצורה.

שאלה: איך האדם יודע באיזה כלי הוא נמצא עכשיו, משתמש, מתפלל עבורו, דורש?

אם הוא כבר נמצא במצבים שאנחנו קוראים עליהם, אז הוא כבר יודע באיזה מצב הוא נמצא ולאיזו מדרגה הוא מתקדם בעלייה.

תלמיד: ומה צריך לעשות אדם שלא מרגיש?

הוא צריך להתחיל מאפס.

תלמיד: מהי נקודת האפס?

שהוא לא רוצה לקבל כלום, רק להשפיע, ומזה לאט לאט הוא מתחיל לאגור כוח התנגדות לקבלה, כוח השפעה, וכך לעלות לאט לאט, כמו שבעל הסולם אומר באות מ"ו.

תלמיד: מהי טהרה, איך האדם מגיע לטהרה?

על ידי האור העליון שמאיר על האדם, אז לאט לאט היינו "בהדרגה", זה נקרא לאט לאט, כל הרצונות שלו שהיו בפעולות על מנת לקבל, נכנסים בזה אחר זה לפעולות על מנת להשפיע, זה נקרא "בהדרגה".

תלמיד: מהי בדיוק הטהרה הזאת?

"טהרה" זה נקרא שהכלים שהיו בעל מנת לקבל, מקבלים עכשיו כוונה בעל מנת להשפיע.

תלמיד: ורק בכוונה יש את השינוי?

אין שום עבודה, אין שום שינוי, אלא רק בכוונה.

שאלה: בעל הסולם מדבר על הכלים, ואומר "כח"ב תו"מ", אבל הוא מציין פה רק את הכלים של מלכות, תפארת, בינה וחכמה. מה עם הכלי דכתר?

הכלי דכתר זה כלי כולל שאחר כך מתברר, עוד לא הגענו לזה.

שאלה: מתוארת כאן ההתלבשות של האורות בכלים, שכלים עליונים לגמרי תלויים בכלים תחתונים. זאת אומרת, אין עדיין התלבשות, מה שמתלבש פה בכלים העליונים זה רק אור נפש אם אין משיכה מהכלים התחתונים. מתואר פה מצב שאין התלבשות אורות, נניח בכלי של כתר אין התלבשות של אור יחידה.

ודאי.

תלמיד: אז המצב שהוא מתאר כאן הוא כביכול רק חלק מכל ההתפתחות. איך הכלים הזכים לגמרי תלויים בכלים התחתונים, כי בלעדיהם אין בהם התלבשות בכלל?

הכלים הזכים, שהם כלים של כתר, חכמה, בינה, תלויים בעבודת הכלים התחתונים, זעיר אנפין ומלכות. ככול שכלים עבים יותר נמצאים בכוונה על מנת להשפיע, כך הכלים הגבוהים יותר מתחילים להיות בכוונה על מנת להשפיע, מקבלים מהם אורות ומסכים.

תלמיד: עדיין אין כאן את העבודה של התחתון, אז איך יש את ההתלבשות הזאת?

אני לא מבין את הציורים שלך. הכלים הכי כבדים נמצאים למטה, זעיר אנפין, מלכות.

תלמיד: כן, ממלכות, ממטה למעלה.

אז אם הם עובדים בעל מנת להשפיע, הם מסוגלים להעלות את האורות שלהם גבוה גבוה לחכמה וכתר.

תלמיד: נכון, זה מה שאני מנסה לברר. כל עוד המלכות לא עברה טיהור, אז אין התלבשות של אור החיה בכתר.

כן, אין התלבשות אור חיה בכתר, עד שמלכות לא תגיע לקבל על מנת להשפיע בכל העביות שלה.

שאלה: כדי להשתמש נכון באורות ולברר את הכוונות, אנחנו קודם צריכים להתבטל?

נכון, לכלים הכי זכים.

תלמיד: איך אנחנו עושים זאת?

אנחנו מתבטלים ככל האפשר.

תלמיד: מה אני צריך לבטל בעשירייה כלפי כל החברים?

אתה רוצה לעשות את כל מה שלטובתם בלבד, על חשבון עצמך.

תלמיד: אני צריך להתנתק מהכוונה לעצמי ולהשתדל להרגיש את הרצונות, את הכוונות של החברים?

כן.

תלמיד: איך אנחנו מרגישים זאת?

אני לא יכול להגיד לך איך מרגישים. מרגישים.

תלמיד: אני מרגיש שאני דואג לחברים ורוצה לעשות את הכול לטובתם?

כן.

תלמיד: אם אנחנו כבר מרגישים זאת, אם החלטנו להתבטל, מה אנחנו עושים עם זה הלאה?

אז אתם מבטלים את העביות שלכם ומצטרפים לחברים, ומה שהחברים רוצים לעשות אתם עושים איתם יחד.

תלמיד: בשביל מה אנחנו עושים זאת?

כדי להצטרף אליהם.

תלמיד: בשביל מה?

אתה אמרת שזה הרצון שלך.

תלמיד: אני מבין שזאת התחלה. מה אנחנו עושים ע אחרי שאנחנו מרגישים שאנחנו התבטלנו?

כשאתם כולכם תצטרפו יחד "כאיש אחד בלב אחד", אז אתם מעלים את כול העבודה שלכם לבורא, לכתר, מכולם כי אתם כבר מחוברים.

תלמיד: מה אנחנו רוצים מזה?

להיות מחוברים לכתר, לבורא.

שאלה: מה זה זכות האור, טהרת האור, אם זה תלוי ביכולת שלנו לתת ולקבל?

כן.

תלמידה: האם אנחנו מרגישים את טהרת האור דרכנו או דרך הרגשת הסובבים?

דרך עצמנו.

תלמידה: האם רק הכוונה שלנו מזכה את האור?

כן.

שאלה: האם באמצעות אור החסדים אנחנו כבר בונים כלי?

נניח.

תלמיד: האם כשהכלי ואור החכמה משתנים זו העבודה בהעלאת המ"ן או שיש כאן איזו חלופה הדדית - כמו גן עדן עליון ותחתון?

כן.

שאלה: האם תיקון הכוונה שלנו תלוי בכמות החברים שמחוברים או בעוצמה של העבודה שלנו בעשירייה?

בכמות האנשים ובעוצמה שלהם בחיבור ביניהם.

שאלה: מאיפה נובעת הכוונה לרצות אך ורק להשפיע ולא לקבל לעצמו, אם זה בא אחרי שאנחנו מרגישים באיזו מידה את טובו של הבורא ואנחנו רוצים להגיב אליו, או שזה נובע ממשהו אחר?

זה מגיע מהבורא.

תלמיד: האם הכוונה לפני כן היא המובילה, מנהלת את זה?

כן.

שאלה: מה עושה לספירות - המשחק עם הכלי?

המשחק עם הכלי מפתח אותנו ומביא אותנו להידמות לבורא ממש.

שאלה: כתוב "הכלים הנקראים כח"ב תו"מ.. הם בחינת כיסויים, המעלימים אור א"ס שבתוכם, ומודדים קצבה ושיעור אל הארתו, כלפי המקבלים." האם הכלים האלו הם בעצם מסכים שמקבלים מהבורא לפי המצב של הנברא, לפי גודל הרצון שלו וכוח ההתגברות?

נכון.

תלמידה: אז בעבודה נכונה אדם מקבל מסך שנותן לו יכולת לקבל על מנת להשפיע.

כן.

שאלה: אתה מלמד שאני מוצא את הטבע שלי דרך מה שאני מרגיש. האם העולמות, הצעדים, האורות שאני מקבל זו רק ההבנה שאני יכול לעבוד דרך החברים כדי להגיע לזה?

ודאי, כל דבר שאנחנו יכולים להפעיל ברוחניות זה רק דרך חברים.

קריין: אות מ"ז.

אות מ"ז

"וכאמור, שבפרצוף הנפש, שקנה האדם, בכח העסק בתורה ומצות, שלא בכונה, כבר מלובשת שם, נקודה מאור הרוח. ובהתחזק האדם, לעסוק בתורה ומצות, בכונה הרצויה, הולך ומטהר, את החלק הצומח, מבחינת רצון לקבל שבו. ובשיעור הזה, הוא הולך ובונה, את הנקודה דרוח לבחינת פרצוף:

שע"י רמ"ח מצות עשה בכונה - מתפשטת הנקודה, ברמ"ח אבריה הרוחניים.

וע"י קיום שס"ה מצות לא תעשה - מתפשטת הנקודה בשס"ה גידיה.

וכשנשלמת בתרי"ג האברים כולם, היא עולה ומלבשת, את ספירת התפארת שבעולם העשיה הרוחני, המעבירה לו מא"ס ב"ה, אור יותר חשוב, הנקרא אור הרוח, שהוא מכוון, לפי טהרת חלק "הצומח שבגוף" האדם. וכל פרטי, דומם צומח וחי, שבעולם עשיה, המתיחסים לקומת התפארת, מסייעים לפרצוף הרוח של האדם, לקבל האורות, מספירת התפארת בכל השלמות, על דרך שנתבאר לעיל באור הנפש, ע"ש. ומכונה משום זה "צומח דקדושה". וכן טבע הארתו, כערך צומח הגשמי. שנתבאר לעיל, שכבר יש לו שינויי תנועה, הניכרים בכל פרט ופרט שבו, לפי עצמו. כן אור הצומח הרוחני, כבר כחו גדול, להאיר בדרכים מיוחדים, לכל אבר ואבר, מתרי"ג האברים, שבפרצוף הרוח. וכל אחד מהם, מראה כח הפעולה, המיוחס לאותו האבר. גם עם יציאת פרצוף הרוח, יצאה עמו נקודה, של המדרגה העליונה ממנו, דהיינו נקודה של אור הנשמה. שהיא מתלבשת בפנימיותו."

אות מ"ח

"וע"י העסק, בסודות התורה ובטעמי מצות, הוא מטהר חלק "החי" מהרצון לקבל שבו. ובשיעור הזה, הולך ובונה, את נקודת הנשמה, המלובשת בו, ברמ"ח אבריה ושס"ה גידיה. וכשנשלמת בכל בנינה, ונעשית פרצוף, אז עולה ומלבשת, לספירת הבינה, שבעולם העשיה הרוחני. שכלי זה, הוא זך ביותר, לאין ערך על כלים הראשונים תו"מ. וע"כ הוא מעביר לו, אור גדול מא"ס ב"ה, הנקרא "אור הנשמה".

וכל פרטי, דומם צומח חי, שבעולם עשיה, המיוחסים לקומת הבינה, נמצאים משמשים ומסייעים, לפרצוף הנשמה של האדם, לקבל אורותיו בשלמות, מספירת הבינה, ע"ד שנתבאר באור הנפש. והוא נקרא ג"כ בחינת "חי דקדושה", להיותו מכוון, נגד טהרת חלק "החי שבגוף" האדם. וכן טבע הארתו, כדרך שנתבאר במין החי הגשמי, לעיל אות לז, שהוא נותן הרגשה פרטית, לכל אבר ואבר, מתרי"ג אברי הפרצוף, להיות חי ומרגיש, בהרגשה חפשית, לכל אחד מהם, בלי שום התלות בכלל הפרצוף.

עד שנבחן, שתרי"ג אברים שבו, הם תרי"ג פרצופים, המיוחדים במיני הארתם, כל אחד לפי דרכו. ומעלת אור הזה, על אור הרוח ברוחניות, היא בערך הפרש, מין החי כלפי הדומם וצומח בגשמיות.

וכן יוצאת נקודה מאור החיה דקדושה, שהיא אור ספירת החכמה, עם יציאת פרצוף הנשמה, ומתלבשת בפנימיותו."

אות מ"ט

"ואחר שכבר זכה, באור הגדול ההוא, הנקרא "אור הנשמה", אשר תרי"ג האברים שבפרצוף ההוא, כבר מאירים, כל אחד מהם, באור שלם ובהיר, המיוחד לו, כמו פרצוף מיוחד לעצמו, אז נפתח לו הפתח, לעסוק בכל מצוה ומצוה, על פי כונה אמיתית שבה. כי כל אבר של פרצוף הנשמה, מאיר לו את דרכי כל מצוה, המיוחסים לאותו אבר. ובכחם הגדול של אורות ההם, הוא הולך ומטהר, את חלק "המדבר" שברצון לקבל שלו, ומהפכו לרצון להשפיע.

ובשיעור הזה, הולכת ונבנית הנקודה של אור החיה, המלובשת בו, ברמ"ח איבריה ושס"ה גידיה הרוחניים. וכשנשלמת לפרצוף שלם, אז עולה ומלבשת, לספירת החכמה, שבעולם העשיה הרוחנית. אשר כלי הזה, אין קץ לזכות שבו. וע"כ הוא מעביר לו, אור גדול ועצום מאד מא"ס ב"ה, הנקרא "אור החיה" או "נשמה לנשמה".

וכל הפרטים שבעולם העשיה, שהם דומם וצומח וחי, המתיחסים לספירת החכמה, מסייעים לו, לקבל אור ספירת החכמה, בכל השלמות, ע"ד שנתבאר באור הנפש. וכן נקרא "מדבר דקדושה", להיותו מכוון נגד טהרת חלק "המדבר שבגוף" האדם. וכן ערכו, של האור ההוא באלקיות, כערך המדבר, שבדצח"מ הגשמיים, דהיינו, שקונה הרגש זולתו. באופן, ששיעור גדלו, של אור ההוא, על גודל דצ"ח הרוחניים, כשיעור גדלו של מין המדבר הגשמי, על דצ"ח הגשמיים.

ובחינת אור א"ס ב"ה המלובש בפרצוף זה, הוא נקרא "אור יחידה"."

שאלה: בסעיף מ"ח הוא כותב, "וע"י העסק, בסודות התורה ובטעמי מצות, הוא מטהר חלק "החי" מהרצון לקבל שבו. ובשיעור הזה, הולך ובונה, את נקודת הנשמה, המלובשת בו," מה פרוש סודות התורה וטעמי מצוות בעבודה שלנו?

זה משהו שאנחנו עדיין לא יודעים, זה גם האור העליון, כי הכול הוא האור העליון, אבל מלובש בכלים שאנחנו עדיין לא מרגישים אותם, לא יודעים מה הם ולא משתמשים בהם.

תלמיד: מה זאת אומרת "מטהר חלק "החי" מהרצון לקבל שבו. ובשיעור הזה"?

"מטהר" הכוונה שיכול לעבוד עימו בעל מנת להשפיע. אתה לא יודע מה זה נקרא לטהר?

תלמיד: אני לא מבין מה הכוונה בלטהר, מה אני מטהר?

נניח שיש בחדר ריח רע ואתה מפזר בו בושם או משהו שעל ידיו אתה מטהר את האוויר, והאוויר נעשה נעים יפה וצח.

תלמיד: כתוב בטקסט ל"אור גדול מא"ס ב"ה, הנקרא "אור הנשמה" מה זה אור הנשמה?

אור הנשמה הוא אור מיוחד המיועד לטהר חלק שנקרא "נשמה" בתוך הכלי.

תלמיד: האם אנחנו בונים את הנשמה? מטהרים אותה?

לא, כאן נשמה היא חלק מהרצון לקבל, מהכלי, שאותו אנחנו צריכים לטהר. לפני נשמה יש נפש, רוח, רק אחר כך נשמה שעליה אתה שואל, ואחר כך חיה ויחידה.

תלמיד: אז אין לנו נשמה בכלל, צריכים לבנות אותה?

נכון.

תלמיד: חשבתי שאנחנו נולדים לעולם הזה עם נשמה, ואתה אומר שאין לנו נשמה.

איזו נשמה באה לעולם הזה? סתם אומרים.

שאלה: מהו התהליך בבניית הפרצוף? איך אנחנו יודעים שבנינו פרצוף בעשירייה?

כשתגיעו לזה תראו שהתחברתם לפרצוף שהוא באמת נקרא עשירייה כאחת, להיות ביחד כאיש אחד בלב אחד. ובינתיים הלב שלכם נמצא ברמת נפש, או רוח, או נשמה, או יכול להיות חיה ויחידה, אבל זה קורה כשאתם בונים מהרצון לקבל שלכם בתוך העשירייה.

לנו הכי טוב לקיים בתוך הקבוצה, בתוך העשירייה את מה שהוא אומר לעשות, ואז מתוך ניסיון, מתוך הפעולות שלנו, נשיג מה קורה לנו ונבין מה כתוב בטקסט.

שאלה: אמרת שאם אתה רוצה להשפיע למישהו אין לך מה להשפיע, אתה חייב להתחבר עימו, לקבל את הרצון לקבל שלו ולעשות עליו זיווג עם האור העליון. איך עושים זיווג עם האור העליון על הרצון לקבל של החבר?

כשנכללים בחבר ומאד רוצים לעזור לו, מרגישים את הרצון שלו, עד כמה הוא רוצה, ואז אנחנו מעלים את הרצון שלו דרך החברים לבורא ומבקשים ממנו שייתן אפשרות למלא את הרצון של החבר, והבורא ממלא את רצון החבר וזה אומר שמילאנו את הרצון.

תלמידה: ומה אומרת המילה "זיווג עם האור העליון"?

הכוונה בזיווג עם האור העליון היא שאני מתחבר לאור העליון כדי להעביר אותו מהבורא לחבר. זו פעולה מאד חשובה ומאד מעשית.

שאלה: לפעמים אנחנו מנסים למלא את הרצונות של החבר בעצמנו ושוכחים לפנות לבורא. איך לא להתבלבל, יש פה אולי טעות אם אני מנסה למלא את הרצונות של החבר.

זה לא עובד.

תלמידה: איך אני יכולה להבין שפניתי לבורא? ביקשתי ממנו שיהיו לי כוחות.

אין שום תוצאה.

תלמידה: איך להבין שרק דרך הפנייה לבורא הפעולה הזאת נעשתה?

פשוט להתחבר עם החבר ולהעלות לבורא יחד עם הרצון של החבר.

תלמידה: כלומר להתחבר עם החברים ובחיבור הזה לכלול את הרצון וזה מילוי נכון?

כן.

שאלה: בטקסט מדובר על כלים שלמים ועל כלים המסתירים את אור הקבלה. איפה ההלבשה על האור?

אנחנו מקבלים חסרונות מהחברים, נכללים מהם, מעלים אותם לבורא ומקבלים בהם תיקון ומילוי ומעבירים אותם לחבר. אנחנו עובדים באמצע בין הבורא לחבר כתחתון, כעליון, וכעלי עליון.

שאלה: האם זיכוך זה אומר לחזק את הכוונה לחיבור ולהעלות מ"ן?

כן.

שאלה: הנושא של המבנה והמעבר זה רמ"ח ושס"ה, תעשה ואל תעשה. האם יש חלק מהמצות שאנחנו אמורים לעשות או שאנחנו נמשיך להיות בחיפוש של מה עלינו לעשות? מה עליי לעשות בתהליך החיבור ומה לא לעשות כדי לא לפגוע בחיבור ובמעבר בין הדרגות השונות?

תצטרף לחברים ותעשה כל מה שהם רוצים. תבקש מהבורא שיעזור לך להצטרף אליהם ושיעזור לך לבצע את הפעולות שהחברים רוצים ממך. ואתה אפס, אתה לא מקבל רצונות מעצמך אלא רק מהחברים ומהבורא, ואתה באמצע מחבר את החברים והבורא יחד.

תלמיד: האם אפס זה ממצוות עשה?

אפס זה שאתה בעצמך לא רוצה להחליט כלום. על כל הפעולות שלך שבהן אתה מקשר את החברים עם הבורא מחליטים החברים והבורא.

שאלה: האם כשאנחנו ממלאים את הרצונות הגשמיים הרגילים שלנו, כמו לאכול ולשתות, אנחנו מתרחקים מהאורות? והאם לאור יש פג תוקף?

לאור אין פג תוקף. כשאנחנו מתרחקים, אז אנחנו בזה רק מעוררים את המערכת שהיא תביא אותנו בצורה אחרת לחיבור ותחייב אותנו להתחבר בצורה אחרת.

שאלה: מה זה אומר שהאור פועל חזק יותר ממדרגה למדרגה?

בהתאם לעביות שאנחנו מגלים, בהתאם לזה האור פועל בעוצמת יתר.

שאלה: כתוב באות מ"ז, "וכשנשלמת בתרי"ג האברים כולם, היא עולה ומלבשת, את ספירת התפארת שבעולם העשיה הרוחני, המעבירה לו מא"ס ב"ה, אור יותר חשוב, הנקרא אור הרוח, שהוא מכוון, לפי טהרת חלק "הצומח שבגוף" האדם". האם צריך שכל 613 הרצונות יתוקנו בשביל שזה יטוהר, או שיכולים להיתקן חלקים ברצון שלי, נגיד נפש בדרגות אחרות?

אנחנו צריכים להתחיל את התיקונים שלנו ואנחנו מתחילים אותם לפי הסולם, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, בנשמה של כל אחד, כך אנחנו מתקנים. בזה אין לנו שום בחירה, כולם כך מתחילים את התיקונים, מקל לכבד.

תלמיד: אנחנו רוצים לדווח על כנס קבלה לעם העולמי - ערבה 2023. בתאריכים 23.2 עד 25.2 יתקיים בישראל כנס ערבה, התאספות פיזית של גברים מכל רחבי העולם, הכנס יתקיים במתחם "חאן השיירות", קרוב לשדה בוקר בדרום ישראל. במקביל נשים יתאספו לכנס מראה בבניין העמותה בפתח תקווה. כמובן שיתקיימו עוד הרבה כנסי מראה גדולים מקבילים בכל רחבי העולם, גם לגברים, גם לנשים, וכל האירוע ישודר באתרים שלנו, בערוצים הרגילים.

סדנה

איך אנחנו רואים את כנס הערבה הקרוב? איך אנחנו נכנסים אליו מגובשים ויוצאים ממנו ככלי אחד?

*

שאלה: הכנס הזה הוא מיוחד מהמון סיבות, אבל אחת הסיבות הבולטות היא שהכנס חותם שלוש שנים מאז הכנס העולמי האחרון שהיינו בו יחד בגני התערוכה, ומאז יצאנו לתקופת הקורונה שבה כולנו היינו וירטואליים. האירוע הזה הוא האירוע הרשמי הראשון שבו כולנו מתאספים בכנס אחד. איך אתה מתייחס למעמד הזה?

אני מתייחס לכנס הזה כאל כנס מאוד חשוב. אנחנו מרגישים שבזמן האחרון יש לנו מצד אחד כביכול כוח, מצד אחר אנחנו לא בדיוק נמצאים בכיוון, לאן ואיך, וזה מה שאנחנו צריכים לקבל בכנס, את ההכוונה הזאת. אומנם זה עדיין לא כמו שהיה פעם בגני התערוכה, אבל אני מאוד מקווה שהוא יגרום לנו לחיבור, לאיחוד ולהתקדמות למטרה.

אנחנו עשינו עבודה גדולה מאוד במשך השנה האחרונה, מסוף הקורונה עד היום הזה, ואנחנו יכולים באמת לעבור עכשיו כברת דרך מאוד מיוחדת ולצאת לשלב הסופי של ההתקדמות הרוחנית.

תלמיד: בשיחת ראשונית שהייתה לנו איתך על הכנס בערבה, שאלנו אותך אם אתה יכול להגיד מה המטרה המרכזית של הכנס, איך אתה רואה את הכנס. אמרת שאנחנו צריכים בכנס הזה להפוך להיות כלי עולמי אחד, שנוכל להרגיש קבוצה אחת של גברים וקבוצה אחת של נשים.

כן.

שאלה: האם תוכל להרחיב, מה זה בדיוק להפוך לכלי עולמי אחד המורכב מקבוצה אחת של גברים וקבוצה אחת של נשים?

אנחנו רוצים חיבור, כי בחיבור דווקא אנחנו חוזרים לאותו מבנה של אדם הראשון שהיה לפני החטא, לפני השבירה. ולכן אנחנו נתאסף, חלק מהגברים יתאספו במדבר וחלק אחר בכל מקום בעולם בו הם יהיו עם מכשירי הקשר שלהם, וגם הנשים, חלקן יבואו למרכז שלנו כאן, לא למדבר, וחלקן יהיו כמו הגברים בכל מקום בעולם, ויתקשרו אלינו במכשירי הקשר דרך האינטרנט. אני מאוד מקווה שהכינוס הזה יהיה כינוס חם, מיוחד, עוצמתי שייתן לנו הרגשת חיבור לכלי אחד, של כולנו יחד. אני מרגיש כבר את הכלי הזה, ואולי לקראת הכנס כדאי שנעבוד גם על החיבורים האלה, שבכנס נממש אותם ממש כולנו כולנו יחד, וזה ייתן לנו כבר עלייה לדרגה הרוחנית

שאלה: מה הדרגה הבאה שעלינו לממש בכנס ואחריו, ואליה נצטרך לכוון את עצמנו?

אני חושב שאנחנו נעלה למצב שנרגיש שכולנו נמצאים יחד במערכת אחת, בלב אחד, בכוונות, בכוונה אחת ובצורה כזאת בהחלט נעלה, נעלה לדרגה הרוחנית הראשונה.

שאלה: אז מה המקום של העשירייה הפרטית?

אנחנו לא מאבדים את העשירייה, עשירייה תישאר הכלי העיקרי שלנו, כנשמה, ואנחנו נתחבר יחד כולנו לכלי יותר רחב, הכולל בתוכו כמה שיותר עשיריות. כך נתקרב לבורא, לפי מידת עוצמת הכלי בכמות ובאיכות.

שאלה: נקודה נוספת לבירור היא היחס להליכה במדבר. אנחנו רואים לאורך כל ההתפתחות איך כל יציאה הייתה קודם דרך המדבר, מהי ההליכה במדבר שצריך לעשות כדי לצאת לרוחניות?

בדרך כלל כשאנחנו יוצאים למדבר אנחנו מרגישים כמה אנחנו מתנתקים מכל העולם ומרגישים רק את עצמנו כלפי שמיים, זה מה שיש לנו ובצורה כזאת אנחנו מרגישים את ההתעלות הרוחנית שלנו. נקווה שגם הפעם נעשה ונרגיש זאת, אני מדבר על גברים. בנוגע לנשים, הן יתאספו במרכז שלנו, אלה שקשורות לילדים, למשפחות ולא מסוגלות להגיע לכאן, יהיו בקשר וירטואלי דרך האינטרנט. אנחנו רואים שהקשר הזה לא מוריד מעוצמת הלב שלנו, מהלבבות הרוצים להתחבר.

שאלה: מה מקום לימוד הזוהר בכנס במדבר?

אנחנו נלמד את הזוהר. הכנו לכם את כל חומר הלימוד ועוד נמשיך, נברר מה עלינו ללמוד בדיוק בכנס ונעבור שם שיעורים על ספר הזוהר, על כל מה שיש שם, זה מאוד מועיל לעלייה הרוחנית שלנו.

שאלה: אמרת שבכנס ערבה הכלי הגברי והכלי הנשי יוכלו להפוך לכלי אחד. איך אתה רואה את השתתפות הנשים בכנס, מהי התוספת המיוחדת שלנו כנשים?

אני חושב שגברים ונשים, כל אחד מהם ישתתף מהמקום שלו, אבל בעצם יש לנו מטרה אחת ויש לנו הבנה בכלי שנצטרך להשיג, באיחוד, בחיבור. אחרי שנתחבר, גברים ביניהם ונשים ביניהן, נתחבר בין שניהם יחד ונגיע לכלי דאדם הראשון הכולל חלק גברי וחלק נשי.

שאלה: יש משהו מיוחד, פעילות מיוחדת, חיבור מיוחד שיכול לעזור לנשים להתחבר במקביל לגברים המתחברים בכנס?

על זה נדבר עם הקבוצה המטפלת בזה ובוחרת איזה חומר נלמד, במה נעסוק בזמן ההפסקות, נחשוב. יש לנו כבר תוכניות, ויש עוד זמן. נעשה יחד.

שאלה: לאחרונה אנחנו רואים קבוצת הנשים מתחזקת בהשתתפות בשיעורים, עבודה בעשיריות, ממש כל קבוצת בני ברוך. יש לנו שני שיעורים ביום, כל כך הרבה פעילויות חיבור ומאוד מורגש בקבוצת הנשים העולמית את ההתחזקות. איך אנחנו יכולות להתחזק עוד יותר עד הכנס הזה כדי באמת להפוך לקבוצת נשים עולמית אחת?

אין לי יותר מה להוסיף חוץ ממה שאנחנו לומדים. גם גברים, גם נשים צריכים יותר ויותר להתחבר יחד, לבדוק את הכוונות שלהם באיזו מידה הם מבינים את איכות הכוונות ואיכות החיבורים והרצונות ובזה להתחזק. שכל אחד יראה את עצמו שהוא מוכן לעזור לחברים.

תלמידה: קודם אמרת שבמדבר אנחנו מפנים את עצמנו לשמיים כי באמת זו התנתקות מוחלטת מגשמיות ומהפרעות. איך אנחנו יכולות לייצר מצב בכלי הנשי שגם אנחנו נהיה בתחושה של מדבר ופנינו וליבנו לשמיים?

הכול תלוי במאמץ של האדם. לא הכול שייך למקום במדבר או אמצע פתח תקווה או בעוד איזה מקום, לא. "מדבר" אדם מרגיש בתוך הלב שלו שאין לו שם את הכוח העליון אז הוא נמצא במדבר. ואז הוא צועק מתוך המדבר לבורא.

שאלה: איזה תהליך קבוצת נשים צריכה לעבור כדי להתקדם למצב של קבוצה עולמית אחת?

חוץ מחיבור שהם כל הזמן דנים ודואגים שיהיה להם חיבור מתגבר וחזק ככול האפשר, חוץ מזה אין להם למה לדאוג. אין. לנשים בכוונה יש הכבדת הלב. אלה עוד ילדים בדרך כלל ששייכים לקבוצת הנשים. לכן אנחנו צריכים לחזק אותם, לעזור להם והם צריכים להבין שהחיבור ביניהן כולל גם טיפול כללי בילדים ואז זה סוגר אותם ממש חזק.

תלמידה: באיזו הכנה פנימית אנחנו צריכות להיות כדי לא לפספס הזדמנות כל כך גדולה?

אתן נשים מאוד חזקות. ישנן בזמן האחרון הרבה קבוצות נשים ונשים בודדות בכל העולם שמתחברות אלינו, ממש עשרות ומאות. אנחנו צריכים גם לזהות אותן ולקרב אותן כמה שאפשר, להכניס אותן לתוכנו, גם לתוך הלב, גם לתוך המעגלים שלנו וכך נתקדם לכנס.

שאלה: אנחנו התאספנו כאן - קבוצת אלמטה. במיוחד אחרי שאלות הנשים, יש שאלה על כנס הגברים. אצלנו יש קבוצה קטנה יחסית ואנחנו נעשה כאן כנס מראה ומזמינים את כל החברים מהאזור. האם היית ממליץ לעשות שני כנסים נפרדים, גברים ונשים? כי נהייה באותו מקום.

עדיף כמובן אם זה יהיה בנפרד. חלק הגברים וחלק הנשים של הכנס, ושלא יהיה שום מגע ביניהם. זה הכי טוב. אם זה בלתי אפשרי, אז לפחות שכל חלק יהיה בצד בפני עצמו. אבל תנסו. אתם יודעים לעשות.

אני מאחל לכם הכנה טובה, התקרבות חמה ותנסו באמת לראות את כל הכנס הזה ככנס שמסיים את שנת התחלת הלימוד אחרי המחלה הזאת. אנחנו חזרנו בערך לפני שנה. ונקווה שאנחנו נמשיך לקראת גילוי הבורא. זה ממש לפנינו. אני מאוד מאוד מקווה שאחרי כנס הערבה, שאנחנו נעשה, זה כבר לא רחוק. בהצלחה.

שאלה: באיזו מידה יש חשיבות שהחברים בעולם יעשו מאמצים להתאסף, כל אחד בארץ שלו, באזור שלו, או שיראו וירטואלית?

יש הבדל בין שאנחנו נמצאים כמו, נגיד בבית או שאנחנו יוצאים ומתאספים באיזה מקום ששם מתאספים מכמה אזורים, נגיד דרום אמריקה או אסיה. אלה מרחקים עצומים ויכולים לעשות כך או כך. אני הייתי בכל זאת ממליץ להתאסף בכמה מקומות וגם לפרסם את זה, שיבואו עוד אנשים אפילו ממקומות אחרים. הייתי כמה פעמים בכנסים בדרום אמריקה ומאוד נהניתי להיות שם. תראו איך אפשר לסדר את זה. אני דווקא בעד שבכל זאת נשנה מקום, נשנה מזל, מה שנקרא. נגיע לחברים שנמצאים יחסית לא רחוק אבל בכל זאת במרחק אחר לגמרי. גם תראו מה לעשות עם הילדים. זה לא פשוט. אבל בכל זאת העבודה הזאת, המאמץ הזה, עוזר לנו לצאת מהמקום.

שאלה: אם יש באזור מסוים עשיריות שונות חשוב שיתאספו כל החברים מאותו אזור או לפי עשיריות? כי היו עשיריות שחשבו "אנחנו ניקח איזה מקום ונתאסף שם רק העשירייה", למרות שיש עוד אנשים שלומדים באזור שלהם.

אם ישנן עשיריות שמדברות באותה שפה, כמו בדרום אמריקה, אני חושב שרצוי שכולם יתחברו יחד ככל האפשר, וכל אחד יראה את עצמו שהחיבור שלו מאוד מועיל.

תלמיד: כלומר לא לפי עשירייה אלא לפי אזור, כל מי שיכול - יבוא לאותה התאספות.

כן.

בהצלחה לכולם, חיבור חם. תמשיכו.

(סוף השיעור)