שיעור בוקר 29.11.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", חלק מאמרי "שמעתי", עמ' 587

מאמר ע"ז. "נשמת אדם תלמדנו"

עז. נשמת אדם תלמדנו

שמעתי ח' אלול תש"ז

""נשמת אדם תלמדנו".

ידוע שכל התורה נלמד בעיקר לצרכי הנשמה, היינו לאותם שכבר זכו לבחינת נשמה. ומכל מקום הם צריכים להשתוקק ולחפש לדברי תורה של משיגים אחרים, בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים, מה שהקודמים המציאו מחידושי תורותיהם. ועל ידי זה יהיה בנקל, שגם הם יוכלו ללכת בהמדרגות עליונות, היינו שהם ילכו מדרגה לדרגה על ידם." זאת אומרת, יש כאן ממש חיוב ללמוד מה שכותבים, מה שמדברים אנשים אחרים שכבר הלכו והתקדמו לפנינו, כי על ידי זה אנחנו מקלים על עצמנו את הדרך ואת קצב ההתקדמות.

"אבל יש בחינת תורה שאסור לגלות, מטעם שכל נשמה ונשמה צריכה בעצמה לעשות את הבירור, ולא שמי שהוא יברר בשבילו. לכן מטרם שהם בעצמם עשו את הבירור, אסור לגלות להם את הדברי תורה.

ולכן נוהגים הגדולים להסתיר הרבה דברים מטעם הנ"ל. וחוץ מחלק הזה, יש תועלת גדול להנשמות, על ידי מה שמקבלים מחידושי תורה של אחרים. ו"נשמת אדם תלמדנו", איך ומה לקבל ולהיות נעזר מחידושי תורה של אחרים, ומה שהוא בעצמו צריך לחדש."

אפשר להוסיף כאן עוד כמה דברים. נקרא שוב.

עז. נשמת אדם תלמדנו

שמעתי ח' אלול תש"ז

""נשמת אדם תלמדנו".

ידוע שכל התורה נלמד בעיקר לצרכי הנשמה, היינו לאותם שכבר זכו לבחינת נשמה. ומכל מקום הם צריכים להשתוקק ולחפש לדברי תורה של משיגים אחרים, בכדי שילמדו מהם" זאת אומרת, למרות שהם כבר השיגו בחינת נשמה.

כתוב בתורה "נשמת אדם תלמדנו", זאת אומרת שאדם בעצם לומד מתוך הנשמה שלו, מתוך מה שהוא מרגיש, מתוך מה שהוא הולך ומשיג יותר ויותר. אומר בעל הסולם כך, "ידוע שכל התורה נלמד בעיקר לצרכי הנשמה," מה שאנחנו צריכים זה רק כדי להגדיל את הכלי שלנו כדי להרגיש את הבורא בצורה השלמה. "היינו" בשביל מה לומדים? "לאותם שכבר זכו לבחינת נשמה."

וכאן השאלה, אם אנחנו לומדים לאלו "שכבר זכו לבחינת נשמה", זאת אומרת לכלי דהשפעה, אז מה עוד צריכים ללמוד? לכן אומר לנו בעל הסולם "ומכל מקום הם צריכים להשתוקק ולחפש לדברי תורה של משיגים אחרים," זאת אומרת, הם צריכים להתעניין גם במה שהשיגו אחרים ולצרף את ההשגות שלהם לעצמם. בשביל מה? "בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים,"

זאת אומרת, לכל אחד ואחד יש דרך משלו, ועל ידי זה שאני לומד באיזו צורה כל אחד מהם מסתכל על החיים, ומדובר על אנשים שלא טועים, שהם כבר נמצאים ברוחניות ונכללים זה מזה, אז מתוך ההתכללות שלהם הם גורמים להגברת הכלים שלהם ועל ידי זה גם להגברת הרגשת הבורא, גילוי הבורא בכלים האלה. לכן בעל הסולם אומר, בשביל מה זה? "בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים, מה שקדמונים המציאו חידושים מחידושי תורתם."

לכל אחד יש תורה משלו, התקדמות משלו, דרכים משלו, לפי שורש הנשמה. "ועל ידי זה יהיה בנקל, שגם הם ילכו ללכת במדרגות העליונות, היינו שהם ילכו מדרגה לדרגה על ידם." מה זאת אומרת "על ידם"? אנחנו צריכים להבין שאין חדש תחת השמש, כל החידושים שאנחנו מגלים הם רק מהתחברות של כל ההשגות וכל המצבים שכולנו מגלים.

אני לא יכול ללכת ולגלות לבד משהו. אני לא אמצא, אני לא אגלה בזה כלום. דווקא מתוך זה שאני מתחבר לאחרים וכל אחד נכלל מהכלים של האחרים כמו תאים בגוף אחד, מזה אנחנו נעשים כאיברים חדשים, גופים חדשים, כלים חדשים בעצם לגילוי הבורא. כל ההתקדמות היא בסך הכול מהתחברות בינינו.

"אבל" אומר בעל הסולם "יש בחינת תורה שאסור לגלות," אומנם זה טוב שכל אחד יגלה לאחרים, אבל אז הוא אומר, לא, לאו דווקא אפשר לגלות הכול. "מטעם שכל נשמה ונשמה צריכה בעצמה לעשות את הבירור, ולא שמי שהוא יברר בשבילו." יש איזה שדה שאני צריך לחרוש אותו, אני צריך לגדל בו את התבואה שלי, ובצורה כזאת כל אחד מתקדם. יש עבודה פרטית שאף אחד לא יכול לעשות בשבילך כי יש לך רשימו מיוחד, מה שנקרא נקודה שבלב, ואתה צריך לעבוד דווקא מתוך הנקודה הזאת. וחוץ מזה אתה יכול ללמוד מאחרים ולהתחבר עם אחרים, אבל העבודה הפרטית שלך חייבת להיות כאן ממש במקום, לכן בעל הסולם אומר "לא שמי שהוא יברר בשבילו."

"לכן מטרם שהם בעצמם" בני האדם "עשו את הבירור, אסור לגלות להם את דברי התורה." וכאן יש בעיה. אני קיבלתי את מאמרי "שמעתי" מרב"ש, ולא היה קודם באף מקום, במשך כל ההיסטוריה, במשך כל אלפי השנים, דבר שכתוב בצורה כזאת, כך שדרך בעל הסולם הבורא גילה לנו את היחסים לרוחניות מלא לשמה לשמה וכן הלאה.

רב"ש לא נתן את זה לאף אחד, ואני במשך עשר שנים נניח שהייתי לידו הסתכלתי בתוך המחברת הזאת שהוא כל הזמן היה לוקח אותה כשהיינו נוסעים לכל מיני מקומות, נניח כשעזבנו את כולם לכמה ימים בשבוע ונסענו לטבריה, ואז ראיתי עד כמה המאמרים האלה הם מאוד חשובים וחדשים. עוד לה היו לי שכל, רגש, הכנה להבין את הייחודיות שבהם, שדווקא הם מדברים על התחברות האדם לבורא, ולא סתם על פעולות או הסברים חיצוניים כאלה כמו במדע, כמו שאנחנו רואים בכל מיני מקומות. אבל רב"ש לא חילק את המאמרים האלה לכולם, ולא נתן אותם אפילו לאותם הוותיקים, החברים שהיו בגילו, שלמדו איתו יחד אצל בעל הסולם בעצמו.

לכן הייתה לי אז שאלה גדולה מה אני אעשה עם זה שהוא נתן לי את המחברת ואמר קח לך. האם אני אשמור את זה לעצמי? אבל מזה לא ייצא שום שימוש נכון, כי שימוש יכול להיות רק בחיבור של בני אדם. מה לעשות? אז נתתי לכולם לצלם את כל המחברת הזאת, ואפילו שירצו לעשות מזה ספרים, ספרי "שמעתי" מעצמם, שיעשו. אדרבא, העיקר שזה יתפזר בעולם. אם הרב"ש נתן לי, אז שייצא דרכי, אני אהיה אחראי על מה שעשיתי.

אבל באמת יש כאן בעיה, האם בהתאם לזה אנחנו גורמים לעולם ירידה או עלייה. כי תראו מה שקורה להבדיל עם האנרגיה האטומית נניח, עד כמה היא גורמת רע לעולם, ועד כמה היא גם מסוגלת לגרום טוב לעולם. בכל דבר יש דבר והיפוכו, פלוס ומינוס, תלוי איך אנחנו משתמשים בזה.

ואני עשיתי חשבון שבכל זאת יהיה רווח יותר גדול מהפסד, זה מצד אחד. ומצד אחר, מי אני שאחליט, בכל זאת אני לא יכול להחזיק אוצר כזה בידיים שלי. וכמו שבעל הסולם כותב על גילוי הבורא אליו בנבואה שלו, שהחלטתי שיהיה מה שיהיה, אני אגלה את הדברים האלה לכולם, כך גם אני עשיתי.

"אבל יש בחינת תורה שאסור לגלות, מטעם שכל נשמה ונשמה צריכה בעצמה לעשות את הבירור, ולא שמי שהוא יברר בשבילו." וזו הבעיה שאני מרגיש בטענות של האנשים, ואני זוכר גם את הטענה שלי לרב"ש, "תגיד משהו, תסביר יותר, למה אתה שותק?". אסור לגלות לאדם דברים ששייכים לשורש, לנשמה שלו, את זה הוא חייב לגלות בעצמו. זו לא חכמה, זה לא מדע, זו התפתחות הנשמה. הוא צריך להגיע לחיסרון לפתוח כל תא ותא בתוך הנשמה, למצוא איך לטפל נכון בכל חלק וחלק בנשמה, ואיך מקרבים אותה לבורא.

"ולא שמי שהוא יברר בשבילו. לכן מטרם שהם בעצמם עשו את הבירור, אסור לגלות להם את הדברי תורה." וזה מה שאנחנו מרגישים על עצמנו, שמגלים משהו ומכסים משהו. על זה כתוב, אני מגלה לכם טפח, ומכסה טפחיים. כתוב שזו השיטה, זה החוק בגילוי, אתה תמיד צריך לשמור שהחיסרון יישאר, ולא לסתום את האדם עם הידיעות שלך, בחומר שאתה שופך עליו, אלא אתה צריך להשאיר לו מקום חיסרון לגילוי שהוא יעשה בעצמו.

"ולכן נוהגים הגדולים להסתיר הרבה דברים מטעם הנ"ל." כי אסור לגלות הכול "וחוץ מחלק הזה, יש תועלת גדול להנשמות, על ידי מה שמקבלים מחידושי תורה של אחרים. ו"נשמת אדם תלמדנו", איך ומה לקבל ולהיות נעזר מחידושי תורה של אחרים, ומה שהוא בעצמו צריך לחדש." יש חלק שאני בעצמי צריך לחדש, ויש חלק שאני מקבל את החידוש מאחרים.

שאלה: היה נדמה לי שלכולנו יש את אותה הדרך שאותה הכינו לנו המקובלים. אמרת שלכל אחד יש את דרכו ותורתו, מה זה אומר?

לכל אחד יש חלק מהכלי של אדם הראשון. אחרי שבירת הכלי החלק הזה נמצא בכל אחד ואחד. החלק הזה נקרא רשימו, כי הוא עדיין לא חלק, אלא רק רושם, רשימה אינפורמטיבית נניח כמו רשימה במחשב.

ולכן מתוך הרשימו שלו, לכל אחד ואחד יש הסתכלות מסוימת על החיים, והוא צריך לגלות בעצמו את ההסתכלות הזאת, וכך הוא צריך לסדר את היחס המיוחד שלו לחיים. זה לא שאנחנו בנויים אותו הדבר, אלא לכל אחד ואחד יש מה שנקרא שורש נשמה משלו. אף אחד לא דומה לשני, אף אחד לא מבין את השני, אנחנו אפילו עד כדי כך בדידים, מנותקים זה מזה, אבל למעלה מזה אנו רוצים להתחבר יחד למערכת אחת.

שאלה: אני מאוד מאוד חושש שבהפצה ובהסברה, אני עלול לעלות על המוקש ולגלות דברים מסוימים. ולכן אני מחפש איזו הבחנה כללית, מה יש לקבוצה הזו שאליו אסור לי להתקרב בהסברה?

הייתי אומר כך, קודם כל תתלבש באנשים שאתה מלמד, ותעשה מה שלטובתם. אל תחשוב על עצמך, אלא רק על טובתם. כמו שאתה מלמד כמורה בכיתה א', ב', ג', ואז לא תטעה. אם תחשוב על טובת האנשים שבהם אתה מטפל, אתה לא תגרום להם נזק.

שאלה: לגבי ההתלבטות שדיברת עליה בעניין הפרסום של מאמרי "שמעתי". אם אני מבין נכון, בעל הסולם אמר את הדברים בסעודות ובכל מיני אירועים שכוללו לא רק את התלמידים שלו.

הוא אמר אותם במיוחד בשיחות שנתן לרב"ש. לפעמיים כתוב שזה נאמר בסעודה כך וכך, אז זה נאמר בסעודה. אבל אם לא כתוב שזה נאמר באירוע פומבי, אז הוא דיבר עם רב"ש בארבע עיניים.

תלמיד: ולמאמרים האלה שנאמרו בארבע עיינים יש להתייחס ככאלו שהם רק בשביל רב"ש, ולכן אסור לפרסם אותם בקלות דעת? זאת הסיבה שהוא נתן לך אותם בהסתר, ולא נתן אותם לכולם?

כל הדברים שרב"ש כתב במחברת "שמעתי", לא ראיתי עוד מישהו שכתב אותם. בכלל היה אסור לכתוב, אלא היו יושבים ושומעים. לפי מה שידוע לי רק רב"ש כתב. אחרי שהם שמעו, הוא היה חוזר הביתה וכותב את הדברים, ממה שהוא זכר בעל פה. ותראו כמה הוא זכר, כי לפעמיים יש כמה דפים, ובצורה מאוד מדויקת, זה דבר אחד.

ודבר שני, יש לי עוד כל מיני רשימות שרשמו חיים למברגר, אבא שלו, ועוד כל מיני תלמידים של בעל הסולם. אין שם שום דבר שקרוב לזה. לכן בינתיים אני אפילו לא הולך למיין ולסדר אותם. קודם כל כי אני חושב שאם אני אוציא אותם לאור, אני אגרום אפילו לבלבול. עדיף שיהיה לנו קו אחד, ואז בטוח שכך נתקדם.

שאלה: אבל מבחינה פנימית אני לא מרגיש, וגם לא נראה שמישהו אחר מרגיש שיש בעיה בזה ש"שמעתי" מפורסם. אני לא מרגיש שיש שם סודות שאדם יכול לקלקל את עצמו. האם אתה מרגיש שיש מקומות או מאמרים שלא כדאי ללמוד מהם?

לא, אתה צודק. מפני שהרגשתי עד כמה יש נפילת הדורות ועד כמה החלק דתי והחלק חילוני לא שייכים בכלל לעבודה הפנימית הזאת שנמצאת ב"שמעתי", לכן נתתי לדבר הזה לצאת לאוויר העולם. בכל זאת הרבה שנים אחרי שקיבלתי את הכתבים מרב"ש והוא נפטר, החלטתי להוציא את זה.

ואני נתתי לצלם את המקור לכל האנשים שרצו, שיראו שזה לא אחרי שאני עובר על זה, עושה איזה תיקונים, אלא הדברים האלה חייבים לצאת בצורה נקייה, בלי לנגוע בהם בשום צורה.

שאלה: מתי בפעם הראשונה אדם משיג את "נשמת אדם תלמדנו"?

מתי שמקבל מלמעלה הארה שהיא מתחילה לסדר אותו בדרך. זה כלפי האדם, אבל אנחנו תמיד נמצאים בזה, גם כל הדומם צומח חי ובני אדם, כולם הולכים כדי לגלות את חלק הנשמה, החלק הפנימי שבהם ואף חלק בבריאה, הקטן ביותר, הנמוך ביותר, לא יוצא מההתפתחות הזאת, מהתהליך. אבל אם אנחנו מדברים על מין האדם, האדם נקרא "אתם קרויים אדם", שאנחנו רוצים להיות ה"אדם", הדומים לבורא, אז איך אנחנו עושים את זה? על ידי החיבור, שבחיבור אנחנו רוצים לייצב אותם התנאים שנקראים בורא, "בוא וראה".

שאלה: כל הכתבים נכתבו בצורה כזו שאנחנו נוכל למצוא את הדרך לברר את הדברים האלה בינינו כדי להשיג את מה שאנחנו קוראים?

כן. זה העיקר. שאנחנו בחיבור בינינו נבנה את התנאים לגילוי הבורא.

שאלה: מצד אחד בעל הסולם כותב ש"נשמת האדם תלמדנו", ומצד אחר שאנחנו לומדים בעזרת הגילויים החדשים בתורה שנעשים על ידי אחרים. איך זה עובד יחד?

ככה זה עובד. איך אתה משתמש בחיים שלך? במה שאתה מבין בחיים ובכל מיני צורות קשר לחיים שאחרים גילו לך, מתוך מכשירים שאתה משתמש בהם, מוסיקה, ספרות. כל דבר שיש לך בחיים נעשה, אפשר להגיד, בשבילך, ואתה משתמש בזה.

השאלה, מה אתה עושה כדי לעזור לאחרים? אבל כך אנחנו חיים, שכל אחד משתמש במה שעושים האחרים. ובזה בצורה חיצונה אנחנו מתקנים את העולם. בזה שאני משתמש במה שעשו אחרים כדי להתקיים, אני נמצא בקשר עם הזולת. על זה כתוב "לכו ותתפרנסו זה מזה".

וזה גם גורם לתיקון של אדם הראשון, לכל החלקים השבורים של מערכת אדם הראשון לחזור לצורה המתוקנת.

שאלה: מה שאנחנו לומדים כגילוי של מה שהשיגו אחרים בתורה זה מובן. אבל מה זה "נשמת אדם תלמדנו"?

בזה שאנחנו רוצים להתקשר לאחרים, לחברים, ולהתרשם מהם, הנשמה שלנו מתחילה לעורר בנו כאלו רגשות, כאלו מצבים שזה מחייב אותנו לעשות פעולות ולהתקרב לחיבור.

שאלה: אמרת שאסור לגלות משהו לגבי ההתפתחות הפנימית של האדם. איך אנחנו יכולים לדעת מה מותר לגלות, מה אסור לגלות? איך אנחנו מבינים את זה נכון?

אנחנו עדיין לא מבינים, ואין לנו שום דבר להסתיר. אנחנו פשוט צריכים לראות בצורה פשוטה, מה לטובת האדם שאנחנו רוצים לדבר אליו, להיות עימו בקשר. להתייחס לזולת מתוך אהבה, מתוך חיבור, מתוך רצון טוב, וזה מספיק.

שאלה: בהתייחס למה שאמרת בתחילת השיעור, שאנחנו מרגישים את העוצמה שלנו לא בעשירייה, אלא דווקא בכלי הכללי של אדם הראשון, של כל "בני ברוך", איך הדבר הזה, "נשמת אדם" הזאת של כולנו צריכה לבורא לידי ביטוי בזה שהיא מלמדת אותנו?

אנחנו עוד לא יודעים איך זה פועל, לא מרגישים את זה, אבל זה עובד. אתם תגלו את זה, עד כמה כל הכלי העולמי שלנו נמצא במערכת שהיום העולם הולך לפי תיקון המערכת הזאת.

אנחנו החלק הפנימי של האנושות וככל שנתקדם, אנחנו נסחוב אחרינו את האנושות, וכך אנחנו נראה את הדרך. אתם תראו, אנחנו הופכים להיות לחלק המאוד פנימי וחשוב במערכת האנושית.

צריכים להתקדם, זה צריך לתת לנו יותר כוח והרגשת אחריות. ובקרוב נראה עד כמה כולנו עובדים יחד כמו באיזה משרד רוחני מיוחד כדי להעלות את כל האנושות לדרגת השפעה, לדרגת אהבה וחיבור. הכול לפנינו.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לקחת בחשבון יותר עבודה של התכללות וסדנאות בינינו כדי לבצע את החידושים ואת הלימוד ההדדי הזה?

צריכים לעשות את זה, רק השאלה מתי. או שאתם תעשו את זה בזמן שאתם נפגשים במשך היום, או בזמן השיעור, או בערבים כאלו כמו הערב שהיה אתמול. אני לא יודע, אתם צריכים להיות קצת יותר מעורבים בזה ולהיות אקטיביים יותר, עצמאיים.

שאלה: כתוב, "יש תועלת גדול להנשמות, על ידי מה שמקבלים מחידושי תורה של אחרים." האם אפשר לומר שלשמוע איך חבר תופס את שיעור הבוקר זה בעצם "חידושי תורה"?

גם כן. זה לא "חידושי תורה", אבל כדאי קצת לדבר בזה. לא לבלבל את האנשים, אבל אפשר לדבר על זה, זה עוזר. רק בצורה מאוד מדודה, במינון הנכון.

שאלה: כתוב, "בכדי שילמדו מהם דרכים חדשים, מה שהקודמים המציאו מחידושי תורותיהם." מהן הדרכים החדשות שהמציאו המקובלים הקודמים מחידושי התורה?

כל אחד ששומע משהו מבין את זה בסגנון שהוא לפי שורש הנשמה שלו. ולכן כדאי לנו לשמוע כדי לעבד את זה בצורה שאנחנו ממשים את זה בצורה שלנו.

כמו בחיים שלנו, אנחנו משתמשים במה שעשו אחרים וזה עוזר לנו גם בחיים שלנו להצליח יותר במשהו.

שאלה: מה זה "שורש נשמה"? איזה מידע טמון בו?

"שורש נשמה" זה רשימו ממערכת אדם הראשון שיש לכל אחד ואחד אחרי שהמערכת הזאת נשברה, ואני צריך לעבוד על הרשימו הזה כדי לחבר אותו עם הרשימות האחרות. וכך אנחנו מחברים את הכול, את כולנו למערכת של אדם אחד משותף, מחובר, מתוקן שבזה העולם חוזר לקדמותו. ששוב נהיה "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: איזה מידע נמצא בשורש הנשמה?

הכול. זה הדי.אן.איי. שלי.

שאלה: באיזו כוונה צריך לקרוא מקורות כדי להרגיש, לגלות עומק חדש מאחורי מילים מוכרות?

בכוונה שאנחנו רוצים לחזור לאותה מערכת אדם הראשון המתוקנת, ששם כולנו מחוברים, ומאבדים כל אחד את האגו שלו, והעיקר מגיעים לחיבור. אין לאנושות עוד משהו לעשות, זה מה שיש לפנינו.

אנחנו נסבול מאוד מאוד מכל מיני זני קורונה, מכל מיני חיידקים, מכל מיני בעיות, מלחמות, כמו שבעל הסולם כותב, מלחמת עולם שלישית ורביעית, אטומית וכן הלאה. הכול יכול להיות לפנינו אם לא נתקדם בעצמנו לחיבור.

שאלה: "נשמת אדם תלמדנו", האם הכוונה שהעשירייה שלי תלמד אותי או שמדובר על משהו אחר?

לא. "נשמת אדם תלמדנו", זאת אומרת שאנחנו צריכים לעשות כל מיני מאמצים לחיבור בתוך הקבוצה שלנו, גם הקטנה, הפרטית, עשירייה, וגם כללית יותר. אנחנו הרגשנו אתמול יותר איזה קשרים יש בינינו סביב כדור הארץ.

צריכים לפתח עוד מערכות כדי שנרגיש את כולנו יחד שנמצאים בכלי אחד. אני מאוד מקווה שיבואו עוד אנשים וישתתפו בזה, דווקא מומחים בקשר, וכך אנחנו נתקדם. לפנינו להעמיד מערכות כאלו שהחיבורים שלנו סביב כדור הארץ יהיו ממש חיבורים מורגשים, בעוצמה, ברגש.

שאלה: מהו אותו משדר רוחני שדיברת עליו? מה נדרש כדי להיות חלק מאותו המשדר הרוחני?

רק להיות מחובר לעשירייה, ואחר כך מעשירייה לעשיריות. כל הכלי דאדם הראשון הוא עשיריות שמחוברות ביניהן בצורה הדדית, כמו תאים בגוף אחד.

נעבור ל"שמעתי" ע"ח. אנחנו בסך הכול מתקרבים לסיים את מאמרי "שמעתי". זה עוד רחוק, אבל בכל זאת, נמצאים בדרך.

(סוף השיעור)