שיעור בוקר 11.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לחכמת הקבלה, עמ' 182,

אות פ"ה

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 182, "פתיחה לחכמת הקבלה", אות פ"ה.

אות פ"ה

"ונתבאר היטב הקטנות והגדלות דנקודים, אשר צמצום הב' שהעלה את ה"ת שהיא בחי"ד, למקום נקבי עינים ונגנזה שם, גרם לקומת הקטנות דנקודים, שהוא קומת ו"ק או ז"א באורות דנפש רוח, והיו חסרים שם בינה וזו"ן דכלים ונשמה חיה יחידה דאורות. וע"י ביאת אור חדש דע"ב ס"ג דא"ק אל הנקודים, חזר הצמצום א' למקומו, וחזרו הבינה וזו"ן דכלים לראש, כי ה"ת ירדה מנקבי עינים וחזרה למקומה למלכות הנק' פה, ואז נעשה הזווג על בחי"ד שחזרה למקומה, ויצאו הע"ס בקומת כתר ויחידה, ונשלמו הנרנח"י דאורות והכח"ב זו"ן דכלים. ולשם הקיצור, מכאן ואילך נכנה לצמצום ב' והקטנות בשם עלית ה"ת לנקבי עינים וירידת אח"פ למטה. ואת הגדלות נכנה בשם ביאת אור דע"ב ס"ג המוריד ה"ת מנקבי עינים ומחזיר האח"פ למקומם. ואתה תזכור כל הביאור הנ"ל. גם תזכור תמיד שגו"ע ואח"פ הם שמות דע"ס כח"ב זו"ן דראש, והע"ס דגוף מכונים בשם חג"ת נהי"מ, וגם הם נחלקים לפי גו"ע ואח"פ כי החסד וגבורה ושליש עליון דת"ת עד החזה הם גלגלתא ועינים ונקבי עינים, וב"ש ת"ת ונהי"מ הם אח"פ כמ"ש לעיל. גם תזכור, שגלגלתא ועינים ונ"ע, או חג"ת עד החזה, הם מכונים כלים דפנים. ואח"פ או ב"ש ת"ת ונהי"מ שמחזה ולמטה, מכונים כלים דאחורים, כנ"ל באות ע"ו, ע"ש. וכן תזכור ענין בקיעת המדרגה שנעשה עם צמצום ב', אשר לא נשאר בכל מדרגה רק הכלים דפנים לבד, וכל תחתון יש בפנימיותו הכלים דאחורים של העליון, כנ"ל באות ע"ז, ע"ש."

שאלה: איך קרה שהייתה פה עלייה של בחינה ד' שהייתה בגניזה, ואז ירדה מנקבי עינים לפה ובעקבות זה קרתה השבירה? איך עלתה רשימה לנקבי עינים שאחר כך גרמה לשבירה?

לא רוצים להשתמש בכלים דקבלה ולכן מחליטים שלא נוגעים בכלים דקבלה. זה נקרא שמשתמשים רק בכלים דהשפעה שהם כתר, חוכמה וג"ר דבינה ורק בהם משתמשים, ואז הכול בסדר, לא יכולה שבירה, לא יכולה להיות שום בעיה, כי הם כלים דהשפעה. הרצון לקבל בהם הוא קטן מאוד, על הרצון לקבל הזה יש את כוח המסך לשמור על הרצון הזה ולא לתת לאור העליון להתפשט בו. זה דבר יפה, טוב ופשוט. המצב הזה נקרא "קטנות". אנחנו רואים את זה בילדים קטנים וגם על עצמנו שאין לנו כוחות, ואז אנחנו מסדרים את עצמנו בצורה הכי נוחה שאפשר.

אחר כך מגיע רצון יותר גדול, כי יש רשימות, יש זיכרונות, כל מיני סיבות איך להשתמש בכלים יותר גדולים. ואז אני מעורר כלים דקבלה יותר גדולים כי אולי אני יכול להשתמש בהם. אני מתחיל לבדוק במה אני מרוויח, במה אני מצליח, מה אני יכול לעשות מצד ההשפעה, כי מדברים על כלים דהשפעה, ואני רואה שעל ידי זה שאני יכול להשתמש בכלים דקבלה על מנת להשפיע, נגיד כאורח לבעל הבית, אז אני יכול באמת להגיע להשפעה גדולה מאוד, להזדהות, להשתוות צורה יותר גדולה עם בעל הבית, וכך אני עושה. או שאני לא יכול, ואז אני נשאר בקטנות במידה שאני יכול להשתמש בכלים דהשפעה בלבד, וכלים דקבלה הם מצומצמים.

תלמיד: מה מבטיח שבחינה ד' שעולה תהיה באמת בעל מנת להשפיע?

אני צריך להכין את עצמי לזה. כשאני מכין את עצמי, אז בטוח שאני אעשה חשבון נכון ולא אכנס לעל מנת לקבל. אומנם כמו שאנחנו כבר יודעים החשבון שלי הוא לא חשבון נכון, משכתי את האורות שלא יכולתי לקבל אותם בעל מנת להשפיע ולכן הכלים שלי נשברו, ואני אצטרך לתקן את הכלים ואחר כך לקבל בהם אורות.

תלמיד: יש פה כביכול החלטה מצד המערכת, וחוץ מזה החלטה שלא מקבלים בעל מנת להשפיע, זאת ההחלטה של צמצום ב'.

זה נובע מחוסר המסך.

תלמיד: והפעולה אחרי היא שעושים זיווג על בחינה ד' בגדלות כדי לקבל.

לקבל על מנת להשפיע,

תלמיד: זו פעולה הפוכה שסותרת את הפעולה הקודמת.

לא. כי בפעולה הקודמת לא הייתה להם ידיעה שאפשר לקבל על מנת להשפיע בבחינה ד', ועכשיו יש להם ידיעה שאפשר לקבל על מנת להשפיע בבחינה ד'.

תלמיד: איך קרתה הידיעה הזאת?

הבורא בלבל אותם.

תלמיד: העניין הזה באמת מורגש כך.

כי זה באמת כך.

תלמיד: אבל אנחנו מדברים על מערכת.

על מערכת, אז מה?

תלמיד: בשפת המערכת, מה קרה פה?

בשפת המערכת, זה כמו שבכל המערכות המודרניות ביותר יש טעות, יש שגיאה, יש את מה שקורה.

תלמיד: האם זה באמת כך?

אני אומר ברצינות. כדי שהתחתונים יבררו מה הטבע שלהם, איפה הם נמצאים, ואיך אפשר לעשות תיקון אמיתי, אנחנו צריכים להראות להם רצון לקבל בצורה הגרועה ביותר שהם יידעו איך לעבוד עימו.

שאלה: אנחנו אומרים שאת כל המציאות אפשר ללמוד מד' בחינות דאור ישר.

עד כמה את כל המציאות אני לא יודע, אבל כן.

תלמיד: האם אנחנו רואים דוגמה לזה, הכנה לזה בד' בחינות דאור ישר?

העבודה של הרצון לקבל עם הרצון להשפיע כוללת בתוכה את כל ההתקשרויות בין רצון לקבל ורצון להשפיע בכל הדרגות ובכל המידות. לכן זה שקרתה שבירת הכלים ואנחנו צריכים לתקן אותה, אז ודאי ששם בפנים כבר יש הכנה לבירורים שאנחנו צריכים להבין אותם, להרגיש אותם, וכדי לתקן אותם להעלות את עצמנו למעלה.

תלמיד: האם ניתן לעשות הקבלה בין הזיווג שנעשה בנקודים דגדלות על אחד מהשלבים בד' בחינות דאור ישר?

לא. בודקים את ד' בחינות דאור ישר בכל הפעולות. סך הכול אנחנו כולנו קשורים לפעולה הראשונה שבעולמות שהיא צמצום, אבל אין לנו יותר מה לעשות.

תלמיד: האם אין עקרון שמונח בד' בחינות דאור ישר שמאפשר עכשיו את הטעות הזאת כביכול?

לא, כי זה החשבון של הכלי שאני יכול לקבל בעל מנת להשפיע. אז יש כאן שאלה, למה קרתה להם טעות כזאת שהם חשבו שהם יכולים לקבל על מנת להשפיע, שהם מסוגלים לעשות עכשיו גמר תיקון?

תלמיד: כביכול קרתה הטעות הזאת גם בבחינה ד'.

בחינה ד' עכשיו מתעוררת, כן. זו לא שבירה בקטנות, זו שבירה בגדלות.

תלמיד: אז בד' בחינות דאור ישר קרתה הטעות הזאת בבחינה ד'.

איפה, בד' בחינות דאור ישר?

תלמיד: כן, היא חשבה שהיא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע, ואז היא ראתה שהיא הפוכה והייתה בושה והיה צמצום.

נגיד שכן.

תלמיד: ובנקודים, בגדלות, היא גם חשבה שהיא יכולה לקבל בעל מנת להשפיע וקרתה שבירת הכלים. האם יש קשר?

קשר אין. היא לא ראתה בעולם הנקודים שהיא נכנסת לטעות וזה היה בנוי כך מלכתחילה. כל המערכת שנבנתה עד כאן היא נבנתה כדי שתהיה טעות.

תלמיד: איך להבין את זה?

פשוט מאוד, כמו שאתה רוצה ללמד משהו את הילד הקטן, אז אתה מכין לו דברים כאלה שהוא יכול לטעות וללמוד, לטעות וללמוד.

תלמיד: אבל המערכת חייבת להתקיים לפי חוקיות מוחלטת. איך החוקיות חרגה במירכאות או שלא במירכאות מהחוקיות ואפשרה את הטעות? איזה חוקיות במערכת אפשרה את הטעות?

במערכת יש רצון להשפיע ורצון לקבל, ואם מראש לא רואים מה יכול לצאת מהשילוב שלהם, אז כביכול עושים כאן טעות. אבל זו לא טעות ואפילו לא שבירה, אלא זה בירור יותר עמוק בתוך טבע הנברא כמה הוא צריך לחבר עוד רצונות מנוגדים אפילו בתוכו כדי לדרוש עליהם תיקון. הנברא בעצמו מתחיל כאן להעלות מ"ן ולראות מה חסר לו כדי להיות בדביקות בבורא עם כל אותן הבחנות דקבלה שעכשיו נגלו.

שאלה: בתחילת אות פ"ד כשהוא מתייחס לאור ע"ב ס"ג הוא כותב "מתוך שפרצוף ע"ב דא"ק אין לו שום נגיעה בצמצום ב' הזה שהעלה את הבחי"ד למקום נקבי עינים, ע"כ כשהאור שלו נמשך לראש דנקודים, חזר וביטל בו את הצמצום ב'". מה זה שפרצוף ע"ב לא יודע על צמצום ב'? האם זה חוק על כל המערכת?

אין לו הגבלות כאלה.

תלמיד: צמצום ב' זה שאסור לקבל על מנת להשפיע, אז האם זה חוק בירושלים ולא בתל אביב? איך להבין את זה?

צמצום ב' זה שאסור לנו להשתמש בכלים דקבלה על מנת להשפיע, לא יכולים. אבל להשתמש בעל מנת להשפיע בכלים דהשפעה מותר, זו קטנות.

תלמיד: כשפרצוף ע"ב יוצר את אותו אור ע"ב ס"ג הוא מבטל את צמצום ב', כך גם כתוב. איך הוא יכול לבטל את צמצום ב'? מי בכלל שולט בכל התהליך?

העליון שולט בכל התהליך.

תלמיד: אבל מבחינה מערכתית אומרים שהכול מוחלט בראש דס"ג.

נכון.

תלמיד: אז מה זה שפרצוף ע"ב מבטל את אותו צמצום ב'? איך להבין את זה נכון?

הוא מחזיר הכול לצמצום א'. אם יש לך כלים שיכולים לקבל בעל מנת להשפיע, אז אתה יכול לעבוד איתם.

תלמיד: רגע לפני הייתה החלטה על צמצום ב', מה פתאום קורה שעכשיו מבטלים אותו?

כי יש להם ידיעה על זה שאפשר לבטל את צמצום ב', אפשר לעבוד עם כלים דקבלה גם על מנת להשפיע.

תלמיד: איך בכלל להבין את כל השתלשלויות האלה? האם כל פעם מגיע מידע חדש למערכת, עושים ניסיון חדש להשפיע?

כל פעם מתגלים כלים חדשים ושילוב בין הכלים, ואז האור העליון נמצא למעלה ומוכן להשתלשל בכלים שמוכנים לקבל אותו.

תלמיד: מה קרה שהתקבלה החלטה מוטעית? האם הגיע מידע לא נכון?

זה שלא הייתה בראש דס"ג ידיעה על חוסר כלים דהשפעה ולכן הלכו על גדלות דבחינה ד', הטעות הזאת באמת נמצאת בתוך כלים דס"ג. לכן מה שאנחנו מוסיפים אחר כך בתיקון הבריאה אנחנו מוסיפים כלים דהשפעה.

תלמיד: מתי אנחנו מתייחסים למערכת כמושלמת ושאין אפשרות לטעות, ומתי יש אפשרות לטעות?

עד הסוף, עד סוף התיקון, עד גמר התיקון, יש עדיין אפשרות לעשות טעות.

תלמיד: אני אתן דוגמה. לפעמים אומרים שהיו גלויות ולמה שלא תהיה עוד גלות, אבל אתה אומר שכבר קרו כל הגלויות ולא יקרו יותר.

על סמך מה אני אומר?

תלמיד: אני שואל, איך יודעים?

מתוך זה שקוראים בספרים. אנחנו גם עכשיו נמצאים בגלות. מהו המצב שלנו? גלות.

תלמיד: אבל עכשיו אנחנו כבר בתיקון האחרון, אחרי זה לא יהיה צורך בעוד גלויות.

אנחנו עוד לא בתיקון האחרון, אנחנו לא נמצאים בלקבל על מנת להשפיע.

תלמיד: הכוונה אחרי שנעשה את התיקון, אז עלתה השאלה אם תהיה עוד פעם שבירה, וענית הרבה פעמים שלא.

לא יכולה להיות שבירה, כי אין יותר מה שיישבר.

תלמיד: אתה אומר שלא יכולה להיות שבירה, אבל קראנו פה על זה שהייתה טעות.

זו טעות מכוונת, שתהיה אפשרות לקבל בעל מנת להשפיע בכל הכלים דבינה. אבל אחרי שמתקנים אותה, כי זו טעות על מנת לתקן, אז תיאורטית אין יותר כלים שיכולים להישבר.

שאלה: האם זה נכון שאנחנו קוראים לזה טעות? כי בספרים לא כתוב טעות, כתוב החטיא, "אין צדיק שקם בארץ ולא יחטא"¹, וחטא זה גם יכול להיות מלשון החטיא, שכן מכוון וכן רוצה.

ודאי שהיה מתוכנן מצד הבורא שתהיה שבירה, גלות ותיקונים ארוכים עד גמר התיקון.

תלמיד: גם צמצום ב' הוא כביכול לא באמת צמצום. כי אחרי צמצום א' שהוא צמצם את כל הרצונות, פתאום התגלו לו דווקא מקומות שבהם הוא יכול להשפיע.

צמצום ב' זה לא שמתגלה לו יכולת להשפיע, צמצום זה צמצום. יש צמצום שלם, יש צמצום ב' וצמצום א', צמצום ב' זה שאתה לא יכול לעבוד אפילו בכלים דהשפעה, וצמצום א' שאתה לא יכול לעבוד בכלים דקבלה.

תלמעד: האם אפשר להפסיק להגיד "טעות" על עניין החטא, כי זה לא נכון מבחינה מילולית?

אבל זה גם נקרא חטא. איך תגיד?

תלמיד: "חטא" מלשון להחטיא, כלומר הוא לא בכוונה עשה משהו רע, אלא הוא רצה לעשות משהו נכון, הוא ראה שהוא לא בכיוון וזה דווקא מכוון אותו למקום הנכון.

תגיד שכך. לומדים מכל החטאים.

שאלה: למה עשו את צמצום ב', מה הייתה המטרה?

צמצום ב' הוא צמצום מאוד חשוב. כי יש הבדל, הפרש, חלוקה, בין עבודה בכלים דהשפעה וכלים קבלה ואיך אפשר לערבב ביניהם ולהביא אותם למטרה אחת. בלי צמצום ב' לא היינו יכולים להגיע לתיקון השלם.

תלמיד: מה צמצום ב' מתקן?

צמצום ב' נותן לנו הבנה, ידיעה ויכולת לעבוד עם בינה על כל המלכות.

תלמיד: מה הצטמצם בצמצום ב'?

הצטמצם בו הרצון להשפיע שאנחנו רואים שהוא לא מסוגל לעבוד על כל הרצון לקבל. צמצום א' הוא צמצום של המלכות וצמצום ב' הוא כביכול צמצום של בינה.

תלמיד: האם היא מצמצמת את עצמה על מנת לשמור?

בהתאם למלכות.

תלמיד: האם במטרה לשמור שלא יבוא קלקול?

כן.

תלמיד: האם המטרה הזאת מפה והלאה קיימת לשמור שלא יבוא קלקול?

קיימת.

תלמיד: איך פתאום צמצום ב' מתבטל?

הוא מתבטל רק בתנאי שאתה יכול לשמור עליו. צמצום ב' הוא שאי אפשר להשתמש בכלים דהשפעה על מנת להשפיע, וצמצום א' הוא שאי אפשר להשתמש בכלים דקבלה על מנת להשפיע. אבל מתי שאפשר, אז נפתח.

תלמיד: מתי שאפשר, אז נפתח?

כן, אז צמצום ב' מתבטל.

תלמיד: מתי אפשר?

מתי שהכלים יכולים לקיים את התנאים שלו.

תלמיד: מה זה אומר?

שאסור להשתמש בכלים דהשפעה על מנת לקבל אלא רק בעל מנת להשפיע.

שאלה: יש לי התרשמות שהרצון לקבל כל הזמן נשאר רצון לקבל והוא רק עושה שינויים.

נכון.

תלמיד: כביכול אני אשחק את המשחק, אני אשפיע כדי לקבל, אני אעשה כך כדי לקבל. האם הוא לא משתנה?

הרצון לקבל לא יכול להשתנות.

תלמיד: אז מה זו הזדככות?

כשהוא עובד על מנת להשפיע, אז המסכים משתנים, הם מזדככים, מאבדים את כוח ההשפעה שלהם, אבל לא הרצון לקבל בעצמו. את הרצון לקבל הבורא ברא והוא נשאר כמו שהוא נברא עד סוף הבריאה.

תלמיד: אנחנו נרגיש כך כל הזמן, את עצמנו בתוך עצמנו.

עד שנעלה למעלה מהרצון לקבל, ואז לא נרגיש ממנו שום כבדות, פּרעה לא ישלוט עלינו יותר.

תלמיד: האם זה לקבל על מנת להשפיע?

כן.

שאלה: האם שבירה היא החלוקה של רשימו דעביות ורשימו דתלבשות בכל חלק של הרצון?

שבירה עושה מיון בין הרשימות. מהו המיון בין הרשימות עוד מעט נלמד.

שאלה: צמצום א' מוליד את הטבור שמחלק את הפרצוף, האם צמצום ב' מוליד את הפרסא, ואז הוא מחלק את המקום הזה שמתחת לטבור?

הוא מחלק בחזה.

שאלה: האם זו הכוונה של צמצום א' וצמצום ב'?

אני לא יודע למה אתה מתכוון.

תלמיד: שאלה טכנית, צמצום א' גורם לקו מסוים שנקרא טבור, יש חלק מעליו וחלק מתחתיו.

בסדר.

שאלה: מה זה ה"ת?

ה' תתאה זו מלכות.

שאלה: הוא מחלק פה לעשר ספירות דראש, לעשר ספירות דגוף, לגלגלתא עיניים ואח"פ. לפי מה שאני מבין השבירה קרתה מזה שהגוף רצה לעשות את אותה פעולה שהראש עשה.

לא. השבירה היא שהשתמשו בכלים דהשפעה כמו בכלים דקבלה. ראש זה ראש, אתה לא יכול שבמקום הראש חלק מהגוף יתפקד כמו ראש.

תלמיד: למדנו על גלגלתא עיניים דתחתון בתוך אח"פ דעליון. האם מה שגרם לשבירה זה שגלגלתא עיניים דתחתון שנמצא בתוך אח"פ דעליון משך אליו את הכלים דקבלה מהגוף ושם נעשתה השבירה?

לא, אני לא מבין מה אתה שואל, ודבר כזה בכלל לא היה.

תלמיד: למה ה' תתאה הייתה בגניזה?

כי אסור להשתמש בה' תתאה, זו בחינה ד'.

תלמיד: אבל זה מה שגרם בסופו של דבר לשבירה.

כן, לכן זה גרם לשבירה כי השתמשו בזה.

תלמיד: העליון שמשך עליו את האור, למה הוא לא ידע שעכשיו הוא הולך לפעולה שהיא לקבל בעל מנת לקבל כשיש בתוכו את הבחינה הזאת של הקבלה?

את זה אנחנו עוד נלמד. הם חשבו שהם הולכים על קטנות וחשבו שהגדלות היא גם מותרת. זו השבירה, זה כבר שייך לחולם, שורק, חריק, ומה שקורה שם.

שאלה: בחלק האחרון של הפסקה הוא כותב שכל מדרגה תחתונה כוללת בתוכה כלים דאחורים של העליון. איך פועלת המערכת בנקודה הזו?

פשוט מזה שיש לנו צמצום ב' וכל מדרגה התחלקה לשני חצאים, אנחנו יכולים להיות עם החצי העליון של המדרגה או עם כל המדרגה, וזה נקרא "קטנות" ו"גדלות".

שאלה: אמרת שצמצום ב' זה האיסור לקבל על מנת להשפיע. איך אנחנו יכולים להגיע למצב כזה עם ההגבלה הזאת בתוקף?

"קבלה על מנת להשפיע" היא עבודה עם כלים דקבלה. ההגבלה היא שלא ניתן לקבל על מנת להשפיע, אלא ניתן רק להשפיע על מנת להשפיע.

תלמיד: איך האדם יכול להגיע לקבלה על מנת להשפיע אם מלכתחילה יש כזאת הגבלה במערכת?

ההגבלה הזאת קיימת מאז שיש צמצום ב', מאז שיש איסור להשתמש בכלים דקבלה.

תלמיד: גם בשביל להשפיע?

ודאי שגם על מנת להשפיע, על על מנת לקבל אף אחד לא מדבר בכלל.

תלמיד: איך אדם יכול להגיע לזה אם יש כזאת הגבלה בתוך המערכת?

איך האדם מתקן את עצמו? על ידי השפעת האור העליון. הוא רוצה להתחבר עם החברים והוא רוצה שיהיה להם כלי משותף, וכשהם מתחברים יחד בכלי משותף הם מעוררים את ההשפעה של האור העליון על זה ואז הם מקבלים כלי שהוא קבלה על מנת להשפיע, אבל גם זה מעל עצמו.

תלמיד: מעל עצמו זה אומר מעל כל אחד כפרט או גם מעל הקבוצה?

גם מעל הקבוצה, כל אחד רוצה על מנת להשפיע אבל בחיבור הדדי ביניהם. הם מתחברים, הם מחברים את כל ההשתוקקויות הפרטיות ובהשתוקקות משותפת הם מתחילים לקבל את האור העליון.

תלמיד: עבור מי הם מקבלים את האור העליון?

כדי לעשות נחת לבורא.

תלמיד: כלומר הם נמצאים בתוך הבורא באותו רגע?

אם הם מעניקים אותו לבורא אז הם נמצאים בתוך הבורא, זה נקרא דבקות.

תלמיד: זה נקרא שהם מתקנים את צמצום ב'?

נגיד שזה נקרא כך.

שאלה: באות פ"ה נאמר שנקבי עיניים חוזרים למקומם חזרה, קודם הם ירדו ואחרי זה הם חוזרים חזרה למקומם דרך צמצום ב'. מה המשמעות שקודם הם ירדו ואחרי זה חזרו, מה זה ירדו ומה זה חזרו?

זה מסך שיורד ועולה ומכניס בזה כלים מסוימים לתוך הפעולה או מוציא מחוץ לפעולה.

שאלה: האם אפשר להגיד שצמצום ב' מתלבש על צמצום א' ואז כלים דהשפעה מתחילים לקבל?

כלים דהשפעה לא יכולים לקבל, אין להם מספיק עביות בשביל זה.

שאלה: אני מנסה להבין את התהליך הכללי, האם זה נכון שכל הפרצופים נוצרים בתוך גלגלתא?

כן.

תלמיד: אז יוצא שהאתגר הוא לתקן את כל הגלגלתא? האם אני מבין נכון שיש מקום בשליש התחתון שאור לא יכול להגיע לשם ולא ניתן לתקן ולכן נוצרים פרצופים חדשים?

תחשוב בינתיים כך, הכול בסדר.

תלמיד: האם יש כזה מקום שלשם מתחיל להגיע האור של נקודות דס"ג מתחת לטבור?

כן.

שאלה: האם כשמעלים מ"ן והוא עולה לאבא ואמא ויש זיווג, אנחנו יכולים להרגיש את הזיווג הזה?

כן. נדבר על זה קצת יותר מאוחר.

שאלה: אמרת קודם שהמערכת גם יכולה לטעות. האם צמצום ב' שהיה אחרי השבירה הוא באותה באיכות כמו צמצום ב' לפני השבירה, האם יש הבדל ביניהם?

לא הבנתי, איפה היה צמצום ב'?

תלמיד: מתחת לטבור היה צמצום ב' ואחר כך קרתה שבירה כי לא היה חשבון נכון ואחר כך המערכת חזרה לצמצום ב' שוב.

כן.

תלמיד: זה אותו צמצום ב'?

השבירה לא משפיעה על צמצום ב'. השבירה לא משפיעה על הצמצום, צמצום זה אומר שלא ניתן להשתמש בחלק מהכלים.

שאלה: אמרת שברצון להשפיע יש את כל התכונות של כל המערכת שלמדנו עד עכשיו.

כן.

תלמיד: מתי יהיה אפשר להרגיש את מה שלומדים פה? מתי תהיה השלמות המוחלטת כך שיהיה אפשר להבין בדיוק איך זה עובד?

זה יהיה אפשרי כשאתה תהיה במדרגות כאלה. לפני זה אתה לומד את זה בתור סגולה.

תלמיד: זאת אומרת, כרגע אף אחד בעצם לא מבין מה קורה פה?

ודאי שלא.

תלמיד: אז מה הן השאלות האלה ומה הן התשובות שלך?

היינו בכל מיני מסעדות ואחר כך אנחנו יושבים ומדברים, וכל החברים מספרים לנו איזה מרקים הם אכלו שם. האם מתוך זה שהם מדברים על זה, אנחנו יכולים לעשות איזה פעולות? לא. יש כאן קליטה, יש כאן קבלה, יש צמצום, יש סירוב וזהו.

תלמיד: למה התכוונת כשאמרת שזו רק סגולה?

שאנחנו לומדים את זה כסגולה.

תלמיד: מה זה?

הוא כותב שעל ידי כך שמדברים על פעולות רוחניות ורוצים להשיג אותן, אפילו שלא מבינים בדיוק מה קורה שם אבל מאוד משתוקקים, משתוקקים לבוא לשם, אז בכך אנחנו מעוררים עלינו אור מקיף. האור המקיף הזה פועל עלינו ומקרב אותנו לשם.

תלמיד: עד שבסוף נבין ונרגיש.

עד שבסוף נרגיש ומתוך שנרגיש גם נבין.

שאלה: למה בעצם נקודות דס"ג מעוררות כלים דקבלה, הן לא אמורות לעורר כלים דהשפעה?

מפני שהן נמצאות בז"ת דס"ג.

תלמיד: אבל אם אני מרגיש נקודות דס"ג יש לי רצון לחסדים. מאיפה בא רצון לחכמה בכלל?

נקודות דס"ג הן אותו חלק מהפרצוף שמתחיל להזדכך ואז יש לו קשר עם הכלים דקבלה.

תלמיד: נניח שאני במסעדה וטועם מרק, יש לי רצון למרק, מאיפה פתאום מתעורר רצון גדול יותר, לסטייק?

תלוי באיזה כלים אתה עובד.

שאלה: צמצום א' וכל צמצום אומר בעצם מה מותר ומה אסור או בעצם אפשרי, אז בצמצום א' הוא אומר, מותר לקבל על מנת להשפיע, ואסור על מנת לקבל.

כן.

תלמיד: ובצמצום ב' הוא אומר שמותר להשפיע על מנת להשפיע?

כן. אבל לקבל על מנת להשפיע אסור כי אין כוחות.

תלמיד: אז צמצום א' ביטל את על מנת לקבל לגמרי?

כן. רק את על מנת לקבל.

תלמיד: וצמצום ב' אומר, יש אזור, מקום שגם אי אפשר לקבל על מנת להשפיע.

כן. מגביל את הבינה.

שאלה: איך להסתכל על המערכת מצד הרצון לתת, מצד האהבה של העליון?

העליון רוצה באהבה שלו לברר את כל הכלים שלנו, את הרצונות, למיין אותם לעינינו, שנבין ממה אנחנו נכללים, איך אנחנו יכולים לקיים את עצמנו וכך להגיע לתיקון השלם ולדבקות השלמה בו, בעליון.

שאלה: למה הזיווג בין הספירות נעשה בכל ספירה במקום הקבוע שלה?

כי זה זיווג לפי הנתונים שיש. בבינה או במלכות או בעוצמה מסוימת.

תלמיד: למה בראש אין שבירה אלא ביטול בלבד?

כי בראש אין בכלל כלים דקבלה. לכן הראש לא מתבטל.

תלמיד: האם צמצום ב' זה הוי"ה במילוי אלפין?

כן. באלפין.

שאלה: מה הכוונה שה' תתאה נגנזה?

שלא משתמשים בה כעת, היא נמצאת אבל לא בשימוש.

שאלה: כשאנחנו נמצאים בהכנה לרוחניות, האם יתכן שאנחנו עוברים בעשירייה מצבים בהם צריך לצמצם את להשפיע על מנת להשפיע?

לא. בהכנה ודאי שלא.

שאלה: אחוריים של העליון הם כלים של השפעה או קבלה?

אחוריים של העליון הם כלים דקבלה שלו, אבל הוא מצמצם אותם כדי להתקשר לתחתון.

שאלה: האם רשימות משפיעות על הצמצומים?

אני לא יודע מאיפה אתה לוקח את זה. רשימות משפיעות על הצמצומים? איפה זה קורה? אני לא מבין את השאלה.

שאלה: כל עבודת התיקונים קורית בתוך הפרצופים, מה קורה עם אור מקיף אחרי הצמצומים?

אור מקיף מתקיים סביב הפרצופים כמקיף. בלעדיו הפרצופים לא יכולים להתקיים.

תלמיד: הוא מחוץ למערכת בכלל?

לא, נראה לנו שהוא מחוץ למערכת, אבל הוא בתוך המערכת רק נקרא אור מקיף.

תלמיד: הפרצופים לא מרגישים את הלחץ של האור המקיף?

כולם מרגישים, אנחנו לומדים שהפרצופים מרגישים לחץ מהאור המקיף ודווקא לכן הם משתנים ומתקדמים.

(סוף השיעור)

---

1. כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא (קהלת ז', כ')↩