שיעור בוקר 24.09.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ערב יום הכיפורים תשפ"ד

קטעים נבחרים מן המקורות בנושא – יום הכיפורים

קריין: קטעים נבחרים מהמקורות בנושא - יום הכיפורים, מקטע מספר 11.

נקרא, נשתדל להבין את הפסוקים, הם מאוד חשובים.

קריין: קטע מספר 11.

"האדם גורם על ידי חטאו ירידת קדושה בקליפה. נמצא, שזה נבחן, שגורם בשורש נשמתו פירוד בין קוב"ה ושכינתה. זאת אומרת, המלכות אינה בהשתוות הצורה עם ז"א. שז"א נקרא "המשפיע", בחינת קוב"ה, ומלכות היא המקבלת, שהיא ההיפך מן המשפיע. כלומר, שכל החטאים באים רק מזה שהאדם רוצה למלאות את הרצון לקבל לעצמו. נמצא, שגורם פירוד למעלה בשורש נשמתו, שהוא במלכות." 

(הרב"ש. מאמר 13 "מהו שעל ידי יחוד קוב"ה ושכינתה כל העוונות מתכפרים" 1990)

שאלה: איך בזה שאדם רוצה לקבל לעצמו הוא גורם פירוד בשורש נשמתו?

כי הוא נמצא בשורש, רוצה או לא רוצה הוא נמצא שם. נמצא שם ולא יוצא משם וברגע שהוא לא רוצה להתאמץ לחבר קודשא בריך הוא ושכינתה, זאת אומרת זעיר אנפין ומלכות, אז בזה גורם פירוד.

תלמיד: דיברנו קודם על כך שאדם, כל כוח, כל דבר שהוא מקבל צריך לבקש להעביר לעשירייה.

כן.

תלמיד: אם הוא לא עושה את זה, אז הוא בעצמו נשאר נפרד. הוא עושה בזה פגם בשורש?

הפגם הוא בשורש. שהוא מתנתק מהמשפיע ולא נכלל במקבל, אז אין לו שייכות לא לזעיר אנפין ולא למלכות.

תלמיד: אז הוא בעצמו מנותק, זה העונש שלו, זה גם הפגם שלו?

כן, כן.

תלמיד: אבל איך זה עושה פגם בשורש?

כי הוא מתנתק, אז הוא כבר לא יכול להעביר לשורש מה שעליו לעשות.

קריין: קטע מספר 12.

"חטאו של אדם הוא בזה, שלא ביקש עזרה מה'. כי אם היה מבקש עזרה, בטח היה מקבל העזרה מה'. אלא אם האדם אומר, שביקש עזרה וה' לא נתן לו, על זה באה התשובה, שהאדם צריך להאמין, שהקב"ה הוא שומע תפלות. כמו שכתוב "כי אתה שומע תפלות כל פה". ואם היה מאמין באמת, היתה תפלתו שלימה. וה' שומע תפלה שלימה, היינו שהאדם משתוקק בכל לבו, שה' יעזור לו." 

(הרב"ש. מאמר 4 "מהי התפלה על עזרה ועל סליחה, בעבודה" 1988)

שאלה: אדם לא מאמין מספיק ולכן תפילתו לא שלמה ואז מה יוצא מזה, שהבורא לא שומע תפילה שהיא לא שלמה, ככה אני מבין.

הבורא שומע את כל התפילות, רק תלוי איך הוא מגיב עליהן. בהתאם לזה הוא מגיב.

תלמיד: אז איפה בדיוק פה הנקודה שאדם לא מספיק משקיע בתפילתו, בבקשתו? ה' שומע תפילה, תפילתי נגיד לא שלמה, הוא שמע אבל עזרה באה מזה או לא?

לפי כמה ביקשת, כמה אתה צריך, כמה אתה זקוק.

תלמיד: אדם צריך בסופו של דבר להסיק מסקנה, שהוא לא מבקש מספיק, שהוא לא מבקש בצורה נכונה?

כן.

שאלה: רב"ש כותב שאדם משתוקק בכל ליבו שה' יעזור לו. במה?

שיעלה אותו מאותה דרגה שהוא נמצא לדבקות יותר ממשית.

תלמיד: יוצא שצריך לבקש על החטא או החטא זה רק סיבה לבקשה לעזרה לעלות?

החטא הוא סיבה לבקשה.

תלמיד: אז אין קשר בין החטא למה שמבקש?

ודאי שיש. הוא צריך להרגיש את החטא, הוא צריך לראות במה הוא נמצא, הוא צריך גם כן מתוך זה להשתדל לראות את המצב המתוקן שאליו הוא משתוקק.

תלמיד: אז הבקשה היא על החטא?

הבקשה היא לתקן את החטא, כדי להיות כנגד החטא בצורה הנכונה. אבל בלי חטא אי אפשר, הוא לא ידע אף פעם מהי האמת, למה הוא צריך להגיע, מה דורשים ממנו.

שאלה: מהי אמונת אמת?

אמונה אמיתית, אמונת אמת זה שאדם מזהה צורה אמיתית של הבורא שטוב ומיטיב ומשפיע עליו בכל מה שאפשר לפי דרגת האדם וזה לעת עתה נקרא הצורה האמיתית של התקשרות הבורא עם האדם.

שאלה: הוא צריך להאמין שה' יכול לעזור וגם שיש לבורא מה שהוא רוצה. ואם אדם מתעמק בזה, אז הוא יכול להגיע ממש לדרישה שתכריח את הבורא לתת לו מה שהוא מבקש.

כן.

תלמיד: העניין הוא איך אדם בטוח שהוא מבקש את הדבר הנכון, זאת אומרת שבן אדם מבקש משהו מהבורא הוא לא יודע אם זה מאה אחוז נכון להכריח את הבורא לתת לו את הדבר הזה. הבקשה היא לא עד הסוף.

שיברר את זה על ידי התפילה שלו, בתפילה לפני התפילה, מה הוא צריך לעשות כדי לעשות נחת רוח, כדי להתקרב לבורא לעשות עימו פעולה משותפת.

תלמיד: אז הוא צריך לשאול פנימית אם מה שהוא מבקש זה נכון, זה הכרחי?

כן. אנחנו לא כל כך מבינים שבעצם ניתנה לנו אפשרות לדבר עם הבורא, אז תשתמשו בזה יותר. תדברו אליו, תנסו לשמוע איפה התגובה שלו בלב שלנו וכך יותר ויותר. וככל שאנחנו נתחבר בינינו, אנחנו יותר נשמע מה שהבורא רוצה להגיד.

1. שאלה: כאן כתוב שחטאו של אדם בכך שלא מבקש עזרה מה'. האם ככל שאדם מתקדם לעבר הבורא, הוא מבקש יותר ויותר עזרה?

   כן.

   תלמיד: אז יוצא שהוא מתפלל כל היום.

   כן, יש לו כל הזמן קשר עם הבורא.

   תלמיד: לזה צריך לשאוף.

   כן.

   שאלה: איך מגיעים לתפילה שלמה?

   עם לב שלם.

   תלמידה: שהתפילה יוצאת מכל הלב?

   כן.

   תלמידה: ואיך מגיעים למצב הזה?

   פותחים את הלב, רוצים שהחברים ימלאו את הלב שלי בכול, שלא יישאר שום דבר חוץ מהחיבור איתם.

   תלמידה: החברות צריכות להיכנס לי ללב או שאני צריכה לצאת מהלב האגואיסטי שלי?

   אני לא יכול לצאת מהלב שלי, אני מבקש מהבורא שימלא את הלב שלי ואז אני ארגיש אותו בכל ליבי.

   תלמידה: איך מפנים מקום בתוך הלב שהבורא יוכל להיות בו?

   שאני לא חושב על שום דבר חוץ מהקשר בינינו, בין החברים ומבינינו לבורא.

   תלמידה: זאת אומרת כשאדם פונה לבורא, הוא צריך איכשהו לסדר בכל פנייה את העשירייה בתוך הלב?

   כן.

   תלמידה: איך הוא מפנה את עצמו משם? יש הרגשה שאנחנו נורא מפריעים לבורא.

   נכון.

   תלמידה: אז איך מפנים את עצמנו משם?

   בבקשה. אני לא רוצה שבלב שלי יהיה עוד משהו חוץ מקשר עם הבורא.

   תלמידה: האם רק הבורא יכול לפנות את האדם מתוך הלב של עצמו?

   כן.

   שאלה: מה השורש שלנו, האם מלכות דאין סוף או זעיר אנפין? כי כתוב שזה הפוך משורשו. תמיד ידעתי שאנחנו חלק מהבורא, שהוא מחזיק אותנו בליבו.

   אנחנו חלק ממלכות דאין סוף, ועל ידי התיקונים שבינינו אנחנו בונים אותה כך שהיא יכולה להתקשר לדרגות יותר עליונות, לתקן את עצמה ולהביא לנו את גילוי הבורא.

תלמיד: האם הנקודה שבלב של כל אחד היא חלק מהסכום הכולל של הרצונות לקבל שזה מלכות דאין סוף, וזה השורש שלנו?

כן.

שאלה: מהי בקשת הסליחה מהבורא? נראה לי שאנחנו מודים לבורא אבל מבקשים ממנו סליחה על זה שהוא חיכה לנו ואנחנו הגענו באיחור.

שיהיה כך, כפי שאתה מרגיש.

קריין: קטע מספר 13.

""אלמלא לא חטאו ישראל, לא היה בהם אלא ספר תורה" וכו', שפירושו, שעל ידי זה שהרגישו שהם חוטאים, אז "ויזעקו לה'" שיושיע להם. וכל עזרה הוא על ידי אור תורה. נמצא, שכל חטא, שהרגישו, ובקשו עזרה, ניתוספו תמיד אור תורה מלמעלה. נמצא, שהארה נתרבה להם על ידי שהרגישו חטאים, שיש בהם. מה שאין כן מי שאינו מרגיש חטא, אינו זקוק לעזרה מה', וממילא אין לו פריה ורביה בתורה, משום שאינו זקוק לתורה, שיעזור לו."

(הרב"ש. 664. "הרגשת החטא מרבה האור")

שאלה: מה לעשות במצב שבו הכול הופך פחות מעניין לאדם, מצב שבו שום דבר לא מעניין ואיך לצאת ממנו? אומנם המאמצים הם אותו דבר, אבל נראה שזה פחות חשוב בדרך.

כשלאדם אובד כוח הרצון והוא כבר לא נמשך למטרת הבריאה, למטרת החיים, להבין מהי מהות החיים, זו בעיה גדולה. החכמים אמרו שהוא צריך ללכת לדבר עם החברים שלו, אפילו ללכת לבית קברות, לראות מה עם אותם אנשים שהיו פעם חיים ועכשיו מתים, לעורר את עצמו בצורה כלשהי.

תלמיד: הוא עושה את המאמץ אבל נראה שאין תגובה מהחברים.

בכך שאין תגובה מהחברים הוא אשם. הוא חייב לעשות כל מיני פעולות ותחבולות כדי להיות קשור עם הקבוצה. בלי עשירייה אין מה לדבר, הוא לא יכול להתחיל להתקרב לבורא, הוא לא יכול להתחיל להידבק בו, לגלות אותו. הוא חייב להתקרב לחברים ודרכם להשתדל לבנות מה שנקרא מקום לגילוי הבורא.

תלמיד: האם הוא צריך לעשות יותר מאמצים?

כן.

שאלה: נאמר שבלי הרגשת החטא אנחנו לא זקוקים לתורה, אבל בלי תורה בכלל לא מתחילים להרגיש את החטא. יוצא שזה מעין מעגל סגור.

מתחילים ללמוד את התורה כפי שאנחנו לומדים אותה, עד שנתחיל לקבל תחת ההשפעה של האור העליון כוחות חדשים.

תלמיד: האם זה כדי להרגיש את החטאים?

כן.

שאלה: חטא נשמע כעבירה חמורה, אבל ללא הרגשת החטא אין פנייה לבורא. האם הרגשת החטא היא מתנה מהבורא?

הרגשת החטא היא מתנה מהבורא, נכון.

שאלה: המאור המחזיר למוטב עושה פעולה בזה שמראה לו את החטא, והוא גם מרפא. האם אפשר לפרט יותר על תכונת האור בשני המקרים האלה, להבין את זה יותר לעומק?

"המקום שהבורא מכה, שם הוא מרפא", כך שעלינו רק ללמוד לקבל הכול בצורה מטרתית לקראת התיקון. אז הכול יהיה בסדר, נבין את כל פעולות הבורא.

שאלה: האם ההודיה מונעת מאתנו להרגיש את החטא?

לא, ההיפך, אנחנו יותר מבינים אותו, יותר לעומק.

שאלה: לפעמים נראה לי ששורש הנשמה שלי נמוך, קטן. איך אני יכול להתעלות יותר למעלה?

רק על ידי הדבקות לחברים. יחד איתם אתה תעלה. זה לא מפני שאתה כל כך קטן, אלא בגלל שהעבודה הזאת שייכת לכולנו.

שאלה: מה הכוונה שספר התורה יהיה בהם?

ספר התורה הוא כמו כל עשר הספירות שמתרשמות ברצונו של אדם ועושות מהרצון הזה את סגנון ההתקשרות שלהן, של התכונות האלו, זה נקרא ש"ספר תורה כתוב על לבך". ואם כל התכונות שלך מסודרות לפי הקשר ההדדי של עשר הספירות, אז זה נקרא שהכנסת את התורה לתוך הלב, ואז כל הרצונות שלך מתחילים להיות מסודרים לפי החוקים של עשר הספירות. אתה מבין מה קורה מחוץ לך ואתה מתחיל להרגיש איך אתה יכול לעבוד פרקטית עם כל התכונות שבך.

תלמיד: האם זה שונה מאור התורה?

ודאי שהכול נעשה על ידי מאור התורה, אבל אדם כבר נעשה כאן החלק האקטיבי במשיכת אותו המאור.

שאלה: החלק האקטיבי הם בני ברוך, כי לנו יש הזדמנות להרגיש את החטא. אני לא מבין מה יש לאנושות, מה קורה שיש שם כזה בלגן?

אבל אם אין רצון, אז מה תעשה?

תלמיד: כן, אבל אין להם כלים לתקן ומוסיפים להם בלגן עכשיו.

אתה צודק.

תלמיד: בשביל מי כל זה?

כדי שיגדל הרצון בחיסרון מספיק ויוכל להבין הבחנות בלי תיקונים יותר עדינות.

תלמיד: היום יהיה יום כיפור, אלה שבחוץ בתחומי מדינת ישראל אולי קיבלו זעזוע ממה שקורה בעם, אולי הם קצת יפנו פנימה. האם לנו יש נגיעה בדבר הזה? האם יש לנו יכולת לעשות משהו?

יכולת לעשות יש לנו דווקא תמיד, לא רק ביום כיפור, בכל ימות השנה.

תלמיד: נראה שרק אנחנו יכולים לעשות משהו. איך לעשות משהו?

על ידי החיבור בינינו אנחנו מתקרבים לבורא. על ידי החיבור בינינו אנחנו מושכים עלינו את המאור המחזיר למוטב, את האור העליון. על ידי החיבור בינינו אנחנו נכללים בכל האנושות ומעלים אותם לבורא. זו העבודה שלנו. זו עבירה גדולה שלנו כי אנחנו שוכחים מזה.

שאלה: שמעתי שהחטא העיקרי הוא שאין לי את גדלות החבר, וכשאני מתייחס אליו בגדלות שאני רואה כרגע אני עושה נזק לעשירייה, לחבר ולי.

למה?

תלמיד: כי אני לא רואה את גדלות החבר ולא מתייחס אליו כמו שאני צריך להתייחס אליו.

ככל שאתה יכול, כך אתה מתייחס.

תלמיד: כן. אבל אני רוצה לגדול בדרך. הבנתי שאני עובד בהדדיות עם הבורא על להגדיל את החבר, כי זה החטא שלי, אני צריך לראות את החבר כל הזמן גדל כמו אימא שרוצה שהילד שלה כל הזמן יגדל. הבנתי שאני עושה את זה דרך תפילה, ואנחנו לפני יום הכיפורים ובכלל זו שנה חדשה. מהי התפילה המדויקת שתגרום לזה שבמציאות שלי החבר יגדל בעיניי?

תתקשר לכל החברה, ובמידה שהיא מעריכה חבר מסוים, במידה הזאת גם אתה תעריך אותו.

תלמיד: אם אני מעריך את החבר לפי הרגשתי גבוה מאוד בחברה שאני נמצא בה, איך אני שואב מהם יותר כוח להיות עוד יותר למעלה?

לא יהיה לך מאיפה לקחת כוחות.

תלמיד: איך אני שואב כוח מהחברה על משהו שאולי הם לא מודעים לו ולא עובדים איתו? מה זה הכוח שאני מקבל מהחברה שאני משתמש בו להגדיל את החבר?

אתה לא יכול, זה נסתר ממך.

תלמיד: זה מה שאני שואל, מה אני מבקש כדי שהחבר יגדל בעיניי?

אתה מבקש מהבורא שחבר מסוים יגדל בעיניך.

תלמיד: האם הבקשה היא שיעשה לי נס ושאני אראה אותו פתאום יותר גדול, או אני מבקש משהו ספציפי, אני כאילו מדריך את הבורא, פה ופה תגדיל אותו?

לא. אתה רוצה שהחבר יהיה גדול בעיניך ועל זה אתה מבקש מהבורא, מבקש בצורה פשוטה.

שאלה: אמרת שאנחנו לא מבינים שיש לנו אפשרות לדבר עם הבורא. מה זה הדיבור הזה, השיחה הזאת עם הבורא?

אפשר לפנות, אפשר להתקשר ואפשר לבקש מהבורא שיעשה פעולות עליי, ושאני אראה את הפעולות האלה ואת התוצאה מהן.

תלמיד: איך מתחילים את השיחה הזאת עם הבורא?

פשוט מתחילים, מתוך חיסרון.

תלמיד: האם זה תמיד פינג פונג של בקשות? האם תמיד לבקש משהו או שיש עוד דברים?

בדרך כלל זה לבקש.

שאלה: הבנתי שהתיקון הוא תיקון של הכוונה. כשאנחנו פונים לבורא ומבקשים שהחבר יהיה גדול בעינינו, מהי הכוונה הנכונה בפנייה הזאת? למה אנחנו מבקשים את זה?

אנחנו מבקשים ממנו כי לא יכול להיות לי שום חיסרון שיתוקן אלא רק על ידי הבורא.

תלמיד: אני לא כל כך הבנתי.

כל החסרונות שאני יכול לתאר לעצמי הם יכולים להיות מתוקנים רק על ידי הבורא, ולכן אני פונה אליו.

שאלה: עד כמה אנחנו קרובים להכיר ולהבין את החטא?

על עצמנו אנחנו מבינים ומכירים את החטא.

תלמיד: האם הכנס המתקרב יכול לקרב אותנו יותר להבנה?

ודאי, כי אנחנו מתכנסים יחד כאיש אחד בלב אחד, ומתוך זה נרגיש עד כמה בידינו לעשות משהו.

שאלה: מכל מה ששמעתי יוצא שמהירות ההתקדמות של האדם תלויה במידת המודעות שלו.

כן.

תלמיד: כלומר, בכל רגע שאנחנו משתפים פעולה בעשירייה הבורא מראה לי את אותה תכונה שמוכנה לתיקון.

כן.

תלמיד: כל פעם כשאני צריך להתקשר עם החברים מתעוררת בי התנגדות, דינים, וכל רגע אני רואה חסרונות של החברים.

כן.

תלמיד: האם את הכוח להיות במודעות אני יכול לקחת רק מהערבות בינינו?

כן.

שאלה: בהדרגה מגיעה ההבנה שלא קיבלתי עזרה מהבורא כי לא האמנתי מספיק בכוחו. איך באמת בכל עצמותיי להרגיש את גדלותו של הבורא?

באמצעות החברות, על ידי שכנוע הדדי.

שאלה: כשהבורא מכה, האם זה בגלל שאנחנו חוטאים או שזה פשוט תיקון?

הכול תיקונים, אין לנו שום אשמה בזה, אלא הבורא עושה תיקונים עלינו כדי שנגיע למצב המתוקן. חוץ מזה לא קורה שום דבר בטבע.

(סוף השיעור)