שיעור צהרים 27.08.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1910,

מאמר 583. "צדיק ורשע"

קריין: רב"ש ג', עמוד 1733, מאמר 583, "צדיק ורשע".

צדיק ורשע

מוצש"ק לך לך תשל"ו

""אפילו כל העולם אומרים לך צדיק אתה, היה בעיניך כרשע".

הנה יש שני בחינות בעובדי ה':

א. שהוא בבחינת "צדיק", דהיינו למשל למי שיש לו זמן קבוע לקום לפנות בוקר, וכשנתעורר משנתו, תכף קם לעבודה, שגם הגוף מבין, שהאדם צריך לעסוק בתורה ומצוות, ואי אפשר להיות אחרת, כי הוא מבין, כי מי שנולד בסביבה טובה, נמשך אחר הסביבה, ואין לו חס ושלום שום מחשבות זרות. כי איך אפשר אחרת.

האדם הזה נקרא בחינת צדיק, היות שהמעשים שלו, מה שהוא עושה, הוא בכדי לקיים מצות ה' להשפיע נחת רוח להקדוש ברוך הוא, ובעצמו לא מרגיש שום חסרון, אלא תמיד הוא מוסיף והולך.

ב. ויש אנשים, בזמן שהוא צריך לקום לפנות בוקר בזמן הקבוע, הגוף לא מסכים עמו ומביא לו מחשבות זרות, והוא שואל, לשם מה עבודה הזאת, ומה הרווחת אתמול בזה שקמת לפנות בוקר, הגם שלמדת והתפללת, אבל מי הרוויח מזה.

ומה יוסיף לך זה, שקבלת עוד ידיעות בתורה או התפללת, הלא אתה יכול להיות איש בין אנשים, כמו שרוב אנשים מתנהגים, שקמים בזמן, ולומדים בזמן, ומתפללים בזמן, ומה עליך להקדים ולהתייגע יותר מרוב בני אדם.

ונמצא שהוא אז בבחינת "רשע". מטעם כי בזמן שנתעורר בחינת הכוונה לשם מה העבודה הזאת, אז אינו מועיל שום תירוץ, אלא רק באם הוא יכול להתגבר עם בחינת למעלה מהדעת.

היינו שיאמר לגוף, שהצדק אתך, היינו שכל הטענות, מה שיש לך, הן אמת ואין אני יכול לתרצם, ואני רוצה עכשיו לקיים את התורה ומצוות למעלה מהדעת, בבחינת עשיה קודמה לשמיעה, כי רק מצד המעשה הוא יכול לעשות ולא מצד הכוונה, כי מבחינת הכוונה, היינו מהו המטרה, הגוף לא יכול להבין.

נמצא, שהוא אז בבחינת "היה בעיניך כרשע". כי עינים הוא סוד חכמה, היינו שהמחשבה והשכל, שזה נקרא מטרה, שהמעשה שהוא, הוא יודע לשם מה, לכן כשלא יודע, היינו מצד הדעת הוא רשע, אלא הוא יכול לעשות רק למעלה מהדעת, נקרא עשייה לבד.

והוא אומר לגוף שלו, לעולם תעשה, ואחר כך תזכה לשמיעה, כי כל זמן שלא קבל על עצמו לעסוק בלמעלה מהדעת, אין הוא מסוגל להבין דעת התורה, לכן כאן עיקר עבודת האדם, היינו בלמעלה מהדעת."

מאמר קצר ולעניין, יפה.

שאלה: האם אנחנו יכולים להרגיש באילו פעולות השכל דוחף אותנו ובאילו פעולות דוחפת אותנו האמונה למעלה מהדעת? השכל שלנו יכול לשקר לנו.

בינתיים אנחנו לא יכולים לקבוע מה אצלנו צריכה להיות אמונה למעלה מהדעת, ומה שעושים זה תמיד בתוך הדעת.

שאלה: חיסרון הרשע והצדקת פעולות הבורא והחיסרון של הצדיק, במה?

חיסרון של הצדיק - במימוש פעולות הבורא.

תלמידה: האם אפשר להגיד שכל העבודה של הצדיק היא להנות לבורא עוד יותר דרך השפעה לזולת?

כן אפשר להגיד זאת.

תלמידה: העבודה למעלה מהדעת אצל הרשע ואצל הצדיק במה זה נמדד?

מכך שהצדיק משפיע על אף הדעת, למעלה מהדעת, והרשע בתוך הדעת, כשהוא רואה שצריך לעשות, הוא עושה.

תלמידה: איך הצדיק מפתח את הכוונה להיות באמונה למעלה מהדעת?

בהדרגה, בבקשות, בתפילות שהבורא יוכל לשמוע, כך הוא פונה אליו. עושה ניסיונות רואה שלא מצליח ומבקש מהבורא.

שאלה: מיהו צדיק?

צדיק זה מי שרוצה להצדיק את הבורא בכל פעולותיו. רוצה, אולי הוא עוד לא מסוגל לגמרי, אבל חלקית כבר רוצה.

תלמידה: האם הוא חייב להרגיש את עצמו רשע או שהוא תמיד יכול ללכת בעלייה?

לא, אין דבר כזה שאדם יתחיל להרגיש את עצמו מייד כמי שהוא צדיק, תמיד הוא מתחיל מהמדרגה ההפוכה, מהרשע.

תלמידה: הבורא נותן לנו רצון שעליו אנחנו בונים כוונה נכונה, לאחר מכן אנחנו מקבלים רצון, איך אפשר להשתמש בו כדי להנות לבורא?

לבצע את רצונו.

שאלה: כל מה שאני מקבל מהבורא, אני כל הזמן זוכר ומרגיש ומקבל הכול למען הבורא. האם זה נחשב כבר להשפעה?

כן.

תלמיד: אותה הסתרה שעליי לבצע לפני הבורא, בכך עליי לפנות לבורא דרך החברים, אני לא יכול לפנות בצורה ישירה?

זה לא חשוב, אנחנו עוד נגדיר את זה יחד בהמשך.

שאלה: מהי הדלת שיכולה להוביל את האדם ללמעלה מהדעת?

דלת, זה שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר נגד דעתו האגואיסטית, זה מביא אותו להחלטות שהוא צריך לעלות לדרגת למעלה מהדעת, ואז הוא עושה כל מיני מאמצים, והבורא עוזר לו ובעזרת ה' הוא עושה את זה.

שאלה: מה הטעם לומר לעצמך שאתה רשע?

מפני שאם אני חושב שאני רשע, מקבל את עצמי כרשע, אז אני מחפש תיקון על ידי מה אני יכול לתקן את עצמי ומדרגת רשע לעלות לדרגת צדיק. אבל אם אני כבר חושב שאני צדיק, אז אני לא מחפש, אז אין לי שום בעיה, שום לחץ להגיע לדרגת צדיק. לכן טוב שאדם יקבל את עצמו כרשע ולפי זה ידרוש מהבורא תיקונים.

שאלה: האם זה כמו "על כל פשעים תכסה אהבה", שאם אנחנו לא רואים את הפשעים, אנחנו גם לא יכולים לבקש את האהבה?

ודאי, אדם לא יבקש להיות צדיק אם הוא לא מרגיש את עצמו רשע.

תלמיד: למען הסביבה ולעשות לו נחת רוח?

כן.

שאלה: בפסקה כתוב " לעולם תעשה, ואחר כך תזכה לשמיעה". האם זה אומר שבמאמצים שאנחנו עושים לנסות ולהשפיע, פשוט לעשות את זה כי אתה רוצה להידבק בבורא, לא משנה מה השכל אומר. בסופו של דבר האדם יקבל את הסוד, הוא באמת יבין מה הוא עושה ולמה הוא עושה את זה, הבורא יסביר לו את זה ישירות?

אם הוא לא דורש מהבורא להיות צדיק, אז הוא מראה בזה שאין לו שום הבדל בין צדיק לרשע. לכן העיקר זה לבדוק ולהחליט בעצמו שמה שהוא רואה זה אמת וזה או צדיק או רשע, והבורא אחרי זה יקבל אותו איך שהאדם רוצה. העיקר זה לקבוע מה שטוב לו, שנכון בעיניו, ישר בעיניו.

שאלה: איך להבין שאתה קרוב לבורא כשאתה כל הזמן מגלה את האפסיות של עצמך?

כי הבורא מראה לנו קצת אמת של מי אנחנו, ואז אנחנו רואים עד כמה אנחנו מקולקלים. ולכן מכאן אנחנו יכולים להשתדל לעלות את עצמנו קצת יותר למעלה, ובצורה כזאת להתחיל לתקן את עצמנו.

שאלה: מה ההבדל בין מסירות נפש שהיא לא קבועה, שיש בה הפסקות, לבין זה שאדם כן משרת את הבורא באופן קבוע והולך למעלה מהספקות שלו?

מסירות נפש נקרא שאדם רוצה להיות דבוק בבורא כל הזמן, ביום ובלילה, בחושך ובאור, בלקבל דברים טובים או רעים, לא חשוב, הוא נמצא תמיד דבוק בבורא. מגיעים לזה לאט לאט, בהדרגה וזה לוקח זמן.

שאלה: אני קמה לשיעור בוקר על אף שנשים לא מחויבות לכך. האם זה שנשים קמות לשיעור בוקר בלילה זה אמונה מעל הדעת?

לא, אין לזה שום שייכות.

שאלה: האם רשע יכול לעשות נחת רוח לבורא?

בשום צורה. זה מנוגד לבורא. בהגדרתו זה מנוגד לבורא. הוא חייב להפוך לצדיק ובהיותו צדיק אם הוא יעשה את הפעולות הנכונות כמו שצדיק אמור לעשות אז הוא באמת ייהנה את הבורא.

תלמיד: אבל אם הוא משתדל לבנות כוונה נכונה?

לא.

תלמיד: לפי האגרת אם אני קובע שאני רשע, אז אני לא יכול לעשות נחת רוח לבורא עד שאני אהפוך לצדיק, אבל אם אני אהיה צדיק, אז אין לי לאן לשאוף, זאת אומרת לא ברור איך מתקדמים מהמצב הזה?

אתה מגדיר את זה בצורה כזאת.

תלמיד: האם נכון להגדיר את עצמי כרשע היחיד בעשירייה וכל החברים הם צדיקים?

כן.

שאלה: כשהאגו נותן לנו תירוצים מאוד הגיוניים, איך להתעלות מעליהם באמונה למעלה מהדעת?

על ידי הקבוצה, שאנחנו מצרפים את עצמנו לחברים, והולכים אחריהם.

שאלה: מה אנחנו עושים עם הרשעים בתוכנו?

אנחנו רוצים להפוך אותם לצדיקים.

תלמיד: ואם החטאים האלה נמשכים אחרי הכנס?

לא צריכה להיות שום עבודה בזה, אנחנו צריכים לתקן אותם, לבקש מהבורא את תיקונם.

שאלה: הצדיק מתקדם בידע, בידיעה? לדוגמה אם אדם נולד בסביבה טובה זה מביא למחשבה טובה?

כן.

תלמידה: באיזה רגע מתחיל המעבר מרשע לצדיק?

אתם כבר תרגישו את זה.

שאלה: למרות ההשתדלות של הרשע להתקדם ולהיות צדיק, הגוף לא יכול להבין, אבל הוא כן עושה, הוא משתדל, הוא נמצא בכוונה כלשהי להיות צדיק. איך זה שבכל זאת זה נקרא "עשייה לבד"? הוא לא יכול להפוך לצדיק עם כל הניסיון לתקן את עצמו?

שיעשה מה שבידו ויתפלל לבורא ויעלה במידה שיכול, במעשה, בתפילה, בכוונה להיות צדיק, להסכים עם הבורא.

שאלה: באיזה אופן האדם יכול לברר שברצון מסוים הוא פועל כצדיק ובמקרה אחר כרשע?

זה משהו שהוא כבר צריך להרגיש ואם הוא לא מרגיש אז עליו לעשות פעולות, פעולות של צדיק, כמה פעולות שמאפיינות את הצדיק, ואז לבדוק אם הוא באמת מסוגל לעשות אותן או לא ועל כך לבקש מהבורא.

שאלה: אני קמה לשיעור בוקר גם מתוך הרגל, הגוף שלי כבר רגיל לקום וגם כי יש לי תפקיד בזמן השיעור אז אני חייבת לקום, אבל אני לא מזהה בי מחשבות כמו שרב"ש כותב, לשם מה העבודה הזאת, ומה הרווחתי אתמול מזה שקמתי. מה העבודה שלי במצב הזה שאין לי מחשבות כאלה, איך אני מגיעה למצב לעשות נחת רוח לבורא?

תשתדלי בכל זאת להיות יחד עם החברות, להיות ביניהן ממש, ותבקשי מהבורא שייתן לך הרגשה איפה את נמצאת.

תלמידה: מאז שחזרנו ללמוד "פתיחה לפירוש הסולם" אני יוצאת מהשיעורים עם תענוג מההבחנות ועם ציפייה לשיעור הבא, איך להשתמש ברגשות האלה לטובה?

זה בסדר. ציפיות טובות לעתיד, לשיעור הבא זה מצוין. בסדר גמור.

שאלה: כשהאדם כבר מתוקן באיזה רצון, האמונה מתחילה להיות דעת?

לא.

תלמיד: אפשר להגיד שהוא רכש דעת אחרת? את דעת העליון ברצון הזה?

עוד לא.

תלמיד: אפשר להגיד שכשהוא מגיע לאמונה מעל הדעת, הוא רוכש דעת בזמן הזה או לא?

הוא רצה להביא את עצמו לדרגת האמונה למעלה מהדעת?

תלמיד: כן, והוא הצליח, הוא כבר רצון מתוקן.

אם הוא הצליח אז הוא נמצא באמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: ואי אפשר להגיד שהוא רכש דעת חדשה.

לא, אמונה למעלה מהדעת. הוא מצא את האמונה.

שאלה: אני מופיע לשיעורים ומשתתף, איך אני אדע אם יש דברים שאני צריך להוסיף, אם זו אמונה למעלה מהדעת או שזה הרגל?

אל תדאג, אתה תדע את זה.

שאלה: למה אנחנו רואים בהרבה מאמרים שרב"ש ממש מראה איך לנהל דיאלוג עם היצר הרע. למה בכלל צריך לנהל איתו דיאלוג? מה זה תורם, לענות לו, להסביר לו?

זה תורם בכך שאנחנו יודעים בדיוק באיזה מצב אנחנו נמצאים, למעלה מהדעת או בתוך הדעת או אפילו למטה מהדעת, וזה מאוד חשוב לנו.

תלמידה: אני מרגישה הרבה פעמים שאני מפחדת לתת ליצר הרע להשמיע לי את כל הטענות שלו, כי הוא באמת עלול לשכנע אותי, אז אני כאילו מרגישה שאני לא שומעת אותו פשוט, אני מין סוג של מתעלמת.

אז זה סימן שאת בורחת למצב עוד יותר גרוע.

שאלה: בתהליך הזדככות הרצון, בכוונה, בבקשה לבורא כוח הקבלה נחלש והרצון הופך להיות לחופשי מהשפעה של הרצון לקבל והאדם מרגיש את עצמו לצדיק. ההרגשה הזאת יכולה לתת כוחות שאומרים שעוד יותר לא נותנים לאדם לעבור לאמונה למעלה מהדעת?

הכול יכול לקרות בדרך, בדרך יכול לקרות הכול. העיקר לא לפחד כלל אלא ללכת קדימה. כל הזמן לבקש, כל הזמן להיות בשאלה "מתי אקבל, מתי יהיו לי את הכוחות, מתי יהיה לי הידע, מתי אהיה מעל הידע, מעל הדעת?" כל הזמן להיות בשאלות האלה.

שאלה: כתוב בסוף המאמר "והוא אומר לגוף שלו, לעולם תעשה, ואחר כך תזכה לשמיעה," מה הוא זוכה לשמוע אחרי שעובד בלמעלה מהדעת?

תשמעי את גופך עובד, איך שהוא עובד מעל הדעת. הכוונה היא לרצון שלך.

שאלה: אני יודעת שהגוף לא יכול לברר את הכוונה, האם זה אומר שבינינו אנחנו צריכים תמיד להיות כרשעים?

כן, כך גם נאמר. תמיד בעיניך תהיה כרשע.

שאלה: האם חייבים להרגיש קשיים, הפרעות כדי להרגיש רשע? או מספיק להרגיש חוסר השתוות הצורה עם הבורא?

איזשהו הבדל כן צריך להרגיש.

תלמידה: אין לי קשיים ואני מאוד מפחדת.

שאלה: כתוב כאן לעשות נחת לבורא. אבל הוא בעצמו לא מרגיש שום חיסרון, רק מוסיף ומוסיף. איך אפשר לעשות תחנת חשמל כזאת, שאתה לא מרגיש שום דבר, לא מקבל שום דבר ומוסיף נחת רוח לבורא?

אני לא יודע. במצב כזה צריך לעשות משהו, למה היא מרגישה כל הזמן את עצמה בכאלה רגשות טובות חיוביות, פעולות חיוביות? מאיפה, על בסיס מה?

תלמידה: מאיפה לקחת חסרונות כאלה, מהעשירייה? אז זה כבר לא אני רשאית לקחת את רצונות העולם, כדי להגיע לדרגה כזאת?

מה, את כבר הפכת להיות צדיקה?

תלמידה: לא, אבל אני רוצה יותר למעלה.

לא, זה לא נעשה בצורה כזאת, לא עושים כך. את צריכה להרגיש בצורה מדויקת מה את בדיוק מקבלת מהבורא, מה הם הרצונות, הכוונות שלך. על מה הן מכוונות, מה בדיוק את רוצה ואז את תרגישי את עצמך בעקבות זאת עוד יותר רשעית, שרוצה אך ורק לקבל לעצמה.

שאלה: אם אני מרגישה את עצמי כצדיקה, זה ביטוי לגאווה רוחנית, איך לשמור את עצמי מהמצב הזה?

לשכנע את עצמי שאני כבר צדיקה, או רוצה להיות צדיקה. כדי לעשות את זה צריך להיכנס לצוות, להיכנס לעבודה משותפת יחד ולהשתדל בעזרת הבורא להתעלות. ואז תרגישי אותם הפעמים שאת יכולה לעלות ולא יכולה לעלות. ותתחילי לראות מתי את רשעית ומתי את צדיקה, תתחילי לאבחן בדיוק באיזה מצב את נמצאת.

שאלה: כשאדם עושה מאמץ הוא מבין שהוא צריך לעשות מאמץ די לעשות איזו פעולה, או שהוא מבקש את הכוח מהבורא כדי לעשות את הפעולה, או שהוא עושה ללא כוונה, אם יש מצב כזה שאתה יכול לעשות פעולה ללא כוונה. אז בתוך הפעולה הזאת מאירה הארה, אתה מקבל את הכוח ומגיע מצב חדש. האם יש נקודה כזאת שאדם מסכים עם כל התנאים שהבורא נותן? הוא רוצה כל כך להעריך את הרגע הזה. אז כאן צריך לבקש על עוד יותר דביקות בבורא, זה נכון?

כן, בוודאי.

שאלה: כהכנה לכנס אני משתדלת לפתח את החיסרון לחברות שלא יסכימו עם המצב שיש בעשירייה. אנחנו עובדות עכשיו בצורה צמודה, מתחברות והגיע הרצון שהסכמה הזאת לכל התנאים. שנהיה בנקודת ההסכמה, שנבוא לכנס הזה במקום ההסכמה, תהיה לנו רק בקשה להידבק וזהו, זה נכון?

כן, בוודאי.

שאלה: האפשרות הזאת להגיד לגופי תעשה, והוא נכנע והוא עושה ללא הבנה. התכונה הזאת היא תכונה מיוחדת, אני למשל לא מרגישה בתוכי דבר כזה, שאני יכולה לעשות דבר כזה. זו דרגה של השפעה?

כן. זו מדרגה כשאתה מקבל, את האור העליון. והאור הזה הוא עוזר לך לעשות פעולות שאתה בלי זה לא תרגיש כלום, אתה אפילו לא מרגיש את האור הזה.

שאלה: הטבע שלנו הוא האגו, מקור הרוע. האם מטרתנו היא להגיע לאמונה לדעת?

כן, נכון.

תלמידה: אם אתה יכול בבקשה להסביר לנו, איך אנחנו נגיע לאמונה ומה זה בדיוק?

אמונה זו תכונה מיוחדת, שאנחנו צריכים לקבל אותה מלמעלה, מהבורא.

שאלה: אם אפשר עוד רגע לברר את הדיאלוג הזה עם היצר הרע. מצד אחד אנחנו אומרים שרק חצי שעה ביום מותר לאדם להיות בקו שמאל. מצד שני צריך כן להתייחס לטענות שלו לאורך היום, על כל מיני דברים. מתי אני אומרת לו, אני לא רוצה לשמוע זה לא הזמן, ומתי אני כן צריכה להקשיב לו, כדי לא ללכת למקום יותר גרוע שאני בורחת ממנו?

אנחנו צריכים להשתדל להיות תמיד למעלה מהתכונות שלנו בדבקות בבורא. ולכן אנחנו כביכול תמיד נמצאים בקו ימין. ואם בא היצר הרע, האגו שלנו וזורק אותנו למטה לקו שמאל, אז אנחנו לא רוצים את זה ונלחמים, ומחפשים איך אני מגיע משמאל לימין. בדרך כל זה על ידי שאני מבטל את עצמי בצד האגואיסטי, ומדביק את עצמי בצד הימין, בקבוצה. וכך מתקדם.

תלמידה: אז כדי לבטל את עצמי בצד האגואיסטי, אני קודם מדברת עם היצר, מסבירה לו, ואז אומרת לו כאילו זהו שלום?

לא, תני לו בשיניים.

תלמידה: אז זה כן להשתיק אותו. כי מקודם אמרת שזה לא טוב שאני לא רוצה לשמוע?

לא, לא ככה. אלא כשהוא מגיע אליי ובעצמו מסביר לי כמה שאני ככה וככה, אז אני יכול לענות לו.

שאלה: איך לזהות שבאמת נפלתי לקו שמאל?

איך לזהות? קודם כל בזה שאני נמצא בניתוק מהבורא, לא כל כך מרגיש שאני נמצא בקשר עימו, זה דבר אחד. דבר שני, שאני עושה חשבונות ובהם אני כל הזמן חושב איפה אני נמצא, למעלה או למטה, עם החברים שלי או בלי חברים שלי. העיקר לעלות, או העיקר זה להיות בקבוצה וכן הלאה. זה שתיים.

שלוש, מה בא לי לבקש מהבורא? שאני אעלה למעלה, או שאני אהיה בקו ימין עם הצדיקים. בשביל מה אני צריך לקבל את העלייה, כדי להשפיע לחבריי או כדי להיות למעלה מכולם. כל מיני כאלה דברים, אנחנו עוברים עליהם לאט לאט.

שאלה: כל שלב יש מדרגה שלי ויש עליון שלי, יש לי דעת ויש לעליון שלי דעת. האם אפשר לומר בכל זאת, שהדעת של העליון זו האמונה מעל הדעת בשבילי?

כן.

שאלה: האם עבודה מעל הדעת משנה הרגשה קודמת שהייתה לאדם, זאת אומרת בונה הרגשה חדשה על פני הישנה?

כן.

תלמיד: ואפשר לקרוא למצב הזה "ישועה"?

אפשר.

שאלה: אפשר להגיד שכאשר אדם מגיע לדרגת להשפיע על מנת להשפיע, הוא פשוט רכש תכונה חדשה, אבל זה לא דעת. אבל כשהוא מגיע לדרגת לקבל על מנת להשפיע, אז הוא הגיע לדעת העליון?

אפשר. אנחנו עוד נברר את זה.

שאלה: ענית קודם שלנהל דיאלוג עם היצר הרע עוזר בזה שתדעי באיזה מצב את נמצאת, למעלה מהדעת, בתוך הדעת, או אפילו למטה מהדעת, ועוד הוספת שמאוד חשוב לאבחן. איך לאבחן בדיוק בין למעלה מהדעת ולמטה מהדעת?

אני לא חושב שיש לנו מספיק הבחנות. אנחנו נגיע לזה.

שאלה: אם כל המחשבות של האדם מסתובבות סביב הבורא, החברות, שיעורי הרב, והשאלות "מי ומה" לא מופיעות, האם יכולה להיות הודיה לבורא כחיסרון להתקדמות?

כן, זה יכול להיות, אבל כעיקרון זה לא מספיק.

שאלה: כשהרע מתגלה זו יכולה להיות מכה מאוד גדולה, ואז אנחנו צריכים לעבוד, לסובב את זה ולראות שבעצם זה טוב. במאמר כתוב "נעשה ונשמע", ואני מנסה לברר מה בדיוק אנחנו צריכים לעשות כדי לגלות את האמת שהבורא מנסה לגלות לנו?

"לעשות" זה להתפלל. לפנות נכון לבורא, זה נקרא "לעשות". אם אנחנו עושים את זה נכון, אז אנחנו מקבלים בחזרה "נשמע".

תלמידה: אנחנו נפגשים כדי להתפלל ולפעמים אנחנו מתפללים דרך החברים גם כשאנחנו לא נמצאים פיזית ביחד. האם זה כל מה שצריך לעשות?

נעשה בינתיים כך, אחר כך נקבל עוד הבחנות.

שאלה: האם קו ימין זה צדיק וקו שמאל זה רשע? האם זה נכון?

כן.

תלמיד: אם זה כך, מה זה קו אמצעי?

זה כשאני מתחיל לעבוד מעל לדעת.

שאלה: האם זה בכלל אפשרי להתבונן באגו שלי כמשהו נפרד מהאני, מעצמי?

זה קשה, אבל אנחנו רוצים להגיע לזה. אנחנו רוצים להתייחס לאגו בצורה בלתי תלויה בכלום.

שאלה: האם כל ציפייה מהבורא או דמיון איך זה אמור להיות, או צריך להיות, זו קבלה לעצמי? זה יצר הרע?

יכול להיות, סביר להניח שכן.

תלמידה: אם יש הרגשה שאין דינמיקה בקבוצה, ויש צורך לבירור, אבל כל בירור נראה כקונפליקט, האם צריך להביא את זה לקבוצה או פשוט לכסות הכול באהבה וללכת כמו שיש?

עדיף לכסות באהבה.

שאלה: גם אם אנחנו עושים מאמצים כדי לקום לשיעור בוקר ולהיות בערבות עם החברים, יחד איתך, למה אנחנו לא מסוגלים להרגיש את החיבור עם החברים?

כשאנחנו מתקשרים אפילו דרך החברים לבורא, אנחנו לא מרגישים מיד שאנחנו כבר נמצאים בדרגה הרוחנית, כי אנחנו צריכים לקבל את הדרגה הזאת ולעלות אליה. "להתיישב" בה מה שנקרא, ואחר כך אנחנו מתחילים לרכוש אותה ולקבל את ההרגשה.

שאלה: כתוב שקודם צריך לעשות פעולה, ולאחר מכן אתה מגיע למדרגת הצדיק ומקבל את האמונה והכוח לפעול למעלה מהדעת. אבל איך עושים דבר כזה? למשל, יש חברים בעשירייה שלנו שלא יכולים להגיע לשיעור, וזה נמשך כך חודשים. החבר לא מסוגל לעשות את הפעולה הזאת, איך הוא ירכוש את הכוח הזה? איך הוא יתעלה מעל לדעת?

על ידי התפילה. על זה נאמר "אם תעזבני יום אעזבך יומיים". כך זה יוצא, בצורה ממש מדויקת. כך שיש לנו כאן בעיה. צריך ללכת לאותו חבר ולאלץ אותו לבוא לשיעורים, גם אם תצטרכו לבוא אליו, לאסוף אותו, להביא אותו.

תלמיד: שמתי לב שיש איזו מחזוריות, ואם אתה כל הזמן משתתף באיזו צורה, אז יש כוחות.

כן, אחרי הפסקה גדולה באמת קשה לחזור. אני יודע את זה גם על עצמי.

שאלה: מה אני צריכה להרגיש בתוך האגואיזם אחרי שהתבטלתי בפני החברות? מה המצב הנכון?

שיש לך עכשיו מקום להרגשת הבורא.

שאלה: לפעמים יש הרגשה של הכנעה, לפעמים יש הרגשה של התפעלות. גם זה וגם זה נכון, או שמשהו עדיף?

ביטול זה הדבר הכי טוב.

שאלה: כשאין לך לאן ללכת אתה לומד קבלה, או כשנראה לך שזה דבר רווחי, כדאי ביותר, אבל יוצא שאני נופל ישירות למטה מהדעת כשכדאי לי ללכת אחרי המקובלים. איך ללמוד ולעסוק בתורה למעלה מהדעת?

אתה יכול לעסוק בזה עם כל כוונה שהיא, העיקר להמשיך לעסוק. אחר כך תבוא הכוונה, המאור המחזיר למוטב יבוא דרך הלימוד, בזמן הלימוד, ואחר כך בהדרגה ישנה אותך.

שאלה: ענית קודם לחבר שהבורא עוזב אותך ליומיים אם עזבת אותו ליום. איך האדם משלים את היום הזה? איך לזרז את הזמנים?

רק על ידי הלימוד. אנחנו עוסקים בלימוד, גם בבוקר, גם בצהריים, יש כאלה שיכולים להתחבר גם בערב אולי. יש לנו את כל התנאים ללימוד.

(סוף השיעור)