שיעור בוקר 12.11.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 573,

מאמר נ"ז "יקריב אותו לרצונו"

קריין: בעל הסולם, עמוד 573, "שמעתי", מאמר נ"ז, "יקריב אותו לרצונו".

נז. יקריב אותו לרצונו

שמעתי א' יתרו תש"ד

"על פסוק "יקריב אותו לרצונו" דרשו חז"ל: "הכיצד? כופין אותו, עד שיאמר, רוצה אני"." יותר לאט. "וכן יש להבין, מה שאנו מתפללים "יהי רצון". הלא "יותר משהעגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להניק". אם כן, בשביל מה אנו צריכים להתפלל "יהי רצון למעלה"?

הנה ידוע, בכדי להמשיך שפע מלמעלה, צריכים להקדים אתערותא דלתתא [התעוררות מלמטה]. יש לשאול: בשביל מה צריכים אתערותא דלתתא? ומשום זה אנו מתפללים "יהי רצון למעלה", זאת אומרת, שאנחנו צריכים לעורר, שיהיה רצון למעלה, בכדי להשפיע למטה. שעוד לא מספיק בזה, שיש לנו רצון, אלא שצריך להיות רצון טוב גם מצד המשפיע.

ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו. היינו, שאם אין ביכולתנו לעורר את הרצון שלו, זהו סימן, שהרצון מצד המקבל אינו עדיין בשלימות. לכן, דוקא על ידי זה שאנו מתפללים "יהי רצון למעלה", מתרקם הרצון שלנו, שיהיה רצון אמיתי, שיהיה כלי ראוי ומוכשר לקבלת השפע.

ויחד עם זה אנו צריכים לומר, שכל המעשים שלנו, בין הרעים ובין הטובים, נמשכים הכל מלמעלה (שזה ענין השגחה פרטית), שהכל עושה הקב"ה. ויחד עם זה יש להצטער על מעשים הרעים, אף על פי שגם זה נמשך מלמעלה. והשכל מחייב, שאסור להצטער, אלא להצדיק את הדין, שמגיעים לנו את המעשים רעים. מכל מקום להיפוך, אנו מוכרחים להצטער, מטעם שלא נותן לנו לעשות מעשים טובים. ובטח שזהו מטעם עונש, היינו שאין אנו ראויים לשמש את המלך. אם הכל בהשגחה, מה שייך לומר, שאין אנו ראויים, כיון שאין שום מעשה למטה. ובשביל זה נותנים לנו מחשבות ורצונות רעים, שזה מרחק אותנו מעבודת השי"ת, שאין אנו כדאים לשרת אותו. לכן בא על זה תפילה, שזה מקום תיקון, שנהיה ראויים ומוכשרים לקבל את עבודת המלך.

ובזה יתבאר לנו, איך שייך תפילה על איזה צרה חס ושלום. הלא בטח שהצרה בא מטעם עונש. וענין עונשים בטח הוא תיקונים, כי יש כלל, כי העונש הוא תיקון. אם כן, איך מתפללים, שה' יבטל את התיקונים שלנו, כדרשת חז"ל על פסוק "ונקלה אחיך לעיניך". כי שנלקה אחיך הוא.

אלא, שצריכים לדעת, שהתפילה מתקנת את האדם עוד יותר מעונשים. ומשום זה, כשמתגלים תפילה במקום העונש, אז מסירים היסורים, ונותנים את התפילה במקומה, שיתקן את הגוף. וזה ענין מה שאמרו חז"ל "זכה, ע"י תורה. לא זכה, ע"י יסורים". וצריכים לדעת, שדרך תורה הוא דרך יותר צלחה, ומביאים יותר רווחים מדרך יסורים, מטעם שהכלים שיהיה ראויים לקבל אור עליון נרחבים יותר, שבסגולתם יכולים לזכות לדביקות בו ית'.

וזה ענין "כופין אותו עד שיאמר, רוצה אני". היינו, שהשם ית' אומר "רוצה אני במעשי תחתונים".

וענין תפילה הוא מה שאמרו חז"ל "נתאוה הקב"ה לתפילתן של צדיקים", שעל ידי התפילה מכשירים את הכלים, שהשם ית' יכול אח"כ להשפיע את השפע, משום שיש כלי מוכשרת לקבל את השפע."

שאלה: כתוב "כל המעשים שלנו, בין הרעים ובין הטובים, נמשכים הכל מלמעלה".

כן.

שאלה: "ויחד עם זה יש להצטער על מעשים הרעים". אחרי שאני עושה מעשה רע ושם לב לזה שעשיתי מעשה רע, מה אני צריך להגיד לעצמי?

עשית, עשית, זה כבר אחריך. עכשיו אתה צריך לחשוב ולהצטער על זה שעשית, ויותר נכון, על זה שהבורא דרכך עשה את המעשה הזה. שהיית כלי לא טוב, שהוא השתמש בך למעשה לא טוב.

שאלה: מה זה אומר "להתפלל שיהיה רצון מלמעלה"?

להתפלל שלבורא יתעורר הרצון כלפיך, לתקן אותך.

תלמיד: אבל אנחנו לומדים שיש לו רצון קבוע להשפיע, לאהוב?

זה לא משנה, הרצון הזה צריך להיות מכוון אליך, מרוכז אליך, מפוקס עליך, ובהתאם למצב שלך, לאופי שלך וכן הלאה.

תלמיד: פשוט יוצא שאנחנו מבקשים מהבורא שישתנה כביכול?

כן.

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שרק אני צריך להשתנות, והבורא יישאר איך שהוא, טוב ומטיב.

אז תבקש מהבורא שהוא ישנה אותך כך, שהיחס שלו כלפיך יהיה אחר.

תלמיד: איזה רצון אנחנו מבקשים שיהיה לו כלפינו?

שיתעורר בנו הרצון להשפיע לו.

תלמיד: זה מעניין, זה שלב חדש במה שאנחנו מבקשים. אז איך צריך להשתנות לו הרצון, זאת אומרת הוא צריך לרצות לקרב אותנו אליו?

מובן שזה הקירוב אליו.

תלמיד: למה הוא נהנה מתפילת הצדיקים?

כי הם מתחילים להעריך אותו בצורה נכונה, מעריכים אותו ברצון לעלות עד אליו.

תלמיד: מה זה להעריך אותו בצורה נכונה?

שהוא הטוב ומטיב.

שאלה: המאמר הזה הוא כל כך מרגש. האם אנחנו קיימים רק בנקודה אחת שהתפילה מתקנת את האדם יותר מהעונש, האם זו הנקודה היחידה שבה אנחנו בעצם קיימים בתפילה?

כן.

תלמיד: אז החיים שלנו הם תפילה?

כן.

תלמיד: שמעתי שאם אנחנו מתעקשים, מבקשים ומנדנדים לבורא ודורשים ממנו כל פעם, בסוף הוא יגיב לתפילה שלנו. האם זה נכון?

כן.

שאלה: כלומר התעוררות מהבורא מגיעה כשמעל הסבל והאגו שלנו אנחנו דואגים לטובתו?

לא, לא קורה דבר כזה. אנחנו מתפללים כדי לעשות טוב לבורא, כמו שהוא ללא ספק, רוצה לעשות לנו, רק שאנחנו לא מרגישים את זה.

תלמיד: כלומר זה קורה מעל האגו שלנו?

כן, מעל, מעבר.

תלמיד: כלומר אנחנו צריכים להשיג אהבה כלפיו?

כן, אנחנו צריכים להשיג אהבה לבורא.

שאלה: אפשר לומר שהסיבה העיקרית שאנחנו צריכים להתפלל היא כדי לקבל את עזרת הבורא בכדי למנוע פעם שניה את שבירת הכלים?

לא, אין דבר כזה. אנחנו רוצים שהרצונות שלנו, התפילות שלנו, יהיו כמו התפילות שלו, של הבורא.

שאלה: אנחנו לומדים שהבורא הוא כוח של הטבע, אז איך הוא יכול להיות מושפע, איך אנחנו יכולים להשפיע על הרצון שלו? מה זה אומר שההתעוררות של הבורא תלויה בנו? כוח הטבע הוא כוח קבוע.

לא, הוא לא כוח קבוע. הוא תלוי במסגרת הרצונות ששם גם אנחנו קיימים, ואנחנו משפיעים עליו. זו בסך הכול המסגרת הזאת.

תלמיד: האם יש מצבים שונים של רצון, דרגות שונות של רצון?

ודאי, כן.

תלמיד: נניח שיש מצבים של רצון שלא משפיעים על הבורא ויש מצבים של רצון שכן משפיעים עליו, איזה סוג של רצונות משפיעים על הבורא?

בעצם כל הרצונות שלנו משפיעים על הבורא. אבל אם אנחנו מבקשים תיקונים, כי אנחנו רוצים להתקרב אליו, להשפיע לו טוב, לבקש ממנו תיקונים כדי שישפיע לנו כוחות טובים, שנתקן את עצמנו וגם נתקן יחד את כל רשת הכוחות, אז ודאי שאנחנו נתקרב לטוב.

תלמיד: האם אנחנו יכולים להגדיל את הרצון של הבורא?

לא. אנחנו יכולים רק להגדיל את הרצון שלנו.

תלמיד: כשאנחנו משפיעים על הרצון של הבורא, איזה סוג של שינוי אנחנו יכולים לעשות ברצון של הבורא?

סוג השינוי הוא שיסתכל עלינו, יתקרב אלינו וירצה לעשות כמו שאנחנו מבקשים.

שאלה: שמעתי ש"אין אדם צדיק אשר לא יחטא", ובמאמר נאמר שיש השתוקקות לתפילה של צדיקים. האם כשהנשמה של אדם הראשון מתחברת או חוזרת למצב השלם, זה הזמן שהבורא שומע את התפילות שלנו?

כשהאדם מרגיש את החטא שלו, במה הוא לא בסדר, ומבקש תיקון, אז הבורא שומע.

שאלה: האם אנחנו יכולים לראות את המחשבות הטובות שלנו כתפילה?

בוודאי.

תלמיד: אז אם המחשבות האלה טובות, ורואים שאת העונש הבורא נותן לנו על פעולות או מחשבות רעות ואם אתה מתנהג בצורה ראויה, שולט במחשבות שלך ובמעשים, אז אתה יכול להימנע מעונש. האם אני יכול לבקש ממנו לחיות את החיים בלי עונשים אם אני אתנהג בצורה נכונה?

לא. וגם למה שתבקש שלא יענישו אותך אם אתה לא ראוי לעונש?

שאלה: האם אפשר להשיג את התיקון רק בעזרת תפילה?

אפשר.

שאלה: ענית לחבר שהעבודה שלנו היא לאהוב את הבורא. האם אחד המרכיבים של העבודה העיקרית שלנו בעשירייה הוא לגרום לחברים לאהוב ולהצדיק את הבורא ובזה אנחנו ערבים זה לזה?

כן, זה העיקר.

שאלה: אנחנו אומרים שהתפילה צריכה להיות מבוררת. באיזה רגע אנחנו מעלים את התפילה הזאת של "יהי רצון למעלה", האם כבר מההתחלה או אחרי שכבר בררנו ואנחנו יודעים מה אנחנו רוצים, בעזרת התפילה הזאת אנחנו מגבירים את הרצון הזה?

כשאנחנו מבינים את המצב נכון, אפילו אם לא בטוחים, אנחנו יכולים לבקש לאט לאט. זו שיטה של בקשות, טעויות וכך נלמד לבקש נכון מהבורא.

שאלה: האם הבורא אף פעם לא משתנה, האם הוא במקסימום כל הזמן, ואנחנו רק שמים את עצמנו בצורות שונות תחת השפעתו?

נכון.

שאלה: כתוב במאמר, ש"ואף על גב שיש למעלה רצון כללי להטיב לנבראיו, מכל מקום הוא מחכה לרצון שלנו, שיעורר את הרצון שלו." איזה רצון צריך להיות לנו כדי לעורר את הרצון של הבורא?

לחיבור, בינינו ועימו.

שאלה: מה אנחנו צריכים לעשות כדי ללכת בדרך תורה ולהימנע מדרך ייסורים?

לראות עד כמה אנחנו קרובים לדעות של הבורא.

תלמידה: איך אפשר לראות זאת?

לנתח, לברר.

שאלה: בזמן האחרון יש לנו בירור בעשירייה בנוגע לתפילה. אנחנו כותבות כל יום תפילה משותפת. יש חברות אחראיות שמארגנות את התפילה, יש שכותבות ויש חברות שפשוט מתחברות לתפילה הזאת כיוון שהן מרגישות שכל מה שכתוב זה כאילו התפילה שלהן. האם כולן צריכות לכתוב תפילה כל יום או שאפשר פשוט להתחבר לזה?

לא, עליכן לכתוב כל יום תפילה משלכן.

תלמידה: יש חברות שמרגישות שהתפילה שלנו אפקטיבית ויש חברות שחושבות, מרגישות שהיא לא אפקטיבית. מהו המצב הזה בקבוצה ואיך לעבוד איתו נכון?

לא חשוב, שתהיינה אי הסכמות כאלה, זה בסדר. העיקר שכל אחת בונה את תפילתה.

שאלה: אם אנחנו מתכללים כדי לעורר את הרצון של הבורא, אז זו התעוררות מלמטה. האם הרצון של הבורא הוא רצון אחד או שיש כאן רצונות שונים שעלינו לעורר בבורא בהתאם לרצונות השונים שבתוכנו?

לא. רק רצון אחד, להתקרב אליו. זה מה שאנחנו צריכים.

תלמידה: האם צריך להגדיל את הרצון שלנו בשביל להתחבר בינינו ולהתקרב לבורא?

כן.

שאלה: האם אותם אנשים שרואים שהכול מגיע אלינו מהבורא, גם הטוב וגם הרע ומשתמשים בזה לתפילה, מתקרבים לבורא ומיתקנים?

כן.

שאלה: כתוב, שאם אנחנו לא מסוגלים לעורר את הרצון של הבורא אז זה סימן שהרצון שלנו לא שלם. מה אנחנו יכולים לעשות כדי שיהיה לנו רצון שלם, ביחס שלנו לחברים ולכלי העולמי?

להתפלל לבורא שיהיה לנו רצון שלם.

שאלה: אם מגיע עונש, האם אנחנו מסוגלים, אולי דרך סדרה של תפילות, לקבוע על מה העונש ואיך לתקן את מה שעשינו לא נכון?

האם את לא יודעת מה הבורא דורש ממך?

תלמידה: כן, חיבור מכולנו.

אז מה הבעיה?

תלמידה: יש כזו הרגשה שלא ביררתי מספיק משהו, שלא עשיתי מספיק בקבוצה אבל לא בדיוק ברור מה. כאילו לא השלמתי את הפעולה, אבל לא בדיוק ברור איזו. איך לפתור כאלו שאלות, כשאתה מרגיש שמשהו לא נכון, אבל אתה לא יכול בדיוק למצוא מהו?

את לא יכולה למצוא כי את לא מחפשת נכון וזה אומר שצריך לבקש מהבורא.

שאלה: מהמאמר מובן שהעיקר הוא הרצון שלנו, משמע תפילה. מה חשוב יותר, התפילה או פעולת החיבור?

תפילה עבור החיבור.

שאלה: מהו רצון שלם?

רצון שלם זה רצון אחד, שחוץ מהרצון הזה אין יותר רצונות.

שאלה: אנחנו מדברים על תפילה, כותבים תפילות, אבל בעולם הזה אנחנו רואים שמילים לא אומרות כלום, אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה. איך אותה התפילה שעליה אנחנו מדברים, שאותה אנחנו נושאים, אפילו כותבים משהו, יכולה להשפיע על משהו? נאמר ש-100 פעם אין לי הרגשה כלפי איזה אדם, ואני אומר 100 פעם שאני אוהב אותו. האם למילים יש איזו השפעה ובפעם ה-100 או ה-1,000 אני אצליח, האם תתעורר בי הרגשה כלפיו?

כן, כך זה עובד.

תלמידה: האם מלמעלה יש כזה קשר בין המילים ללב, הרי אם הרצון לא מתעורר, אז אתה יכול לפתוח את הפה כמה שאתה רוצה?

לא, תנסה ואחרי מספר פעמים כלשהו בטוח תתחיל להתייחס לאדם הזה אחרת.

שאלה: כתוב בטקסט, "איך מתפללים, שה' יבטל את התיקונים שלנו, כדרשת חז"ל על פסוק "ונקלה אחיך לעיניך". לא הבנתי למה הכוונה "נקלה אחיך לעיניך." ומה זה הסיכול אותיות, לנלקה אחיך הוא. איך זה קשור לתפילה שלנו ולתיקונים?

קריין: "ובזה יתבאר לנו, איך שייך תפילה על איזה צרה חס ושלום. הלוא בטח שהצרה באה מטעם עונש. וענין עונשים בטח הוא תיקונים, כי יש כלל, כי העונש הוא תיקון. אם כן, איך מתפללים שה' יבטל את התיקונים שלנו," כשאנחנו מבקשים כאילו להפטר מהתיקונים, מהעונשים, "כדרשת חז"ל על פסוק "ונלקה אחיך לעיניך". כי שלנקה אחיך הוא".

תלמידה: מה ההבדל והקשר בין נקלה לנלקה? ואיך זה מתקשר לעונש ולתיקונים?

הכול תיקונים. או שאנחנו מרגישים אותם, או שלא מרגישים, אבל בכל זאת הכול תיקונים.

שאלה: אנחנו לומדים שהמחשבות מגיעות מהבורא, והכוונה זה מה שאנחנו בונים מלמטה. אז כאשר אנחנו נמצאים כל הזמן בכוונה נכונה, הבורא נותן לנו גם מחשבות נכונות?

לא בהכרח. מה שהבורא נותן, הוא נותן, ומאיפה אנחנו יודעים בשביל מה זה?

תלמידה: אולי מחשבות נכונות בשביל ההתקדמות שלנו, מנקודת מבטו?

לא. לאו דווקא.

שאלה: כשאנחנו מעוררים את רצון הבורא לתקן אותנו, האם זה אומר שהוא מתחיל לעורר בנו רצונות אגואיסטים. אבל יחד עם זה נותן לנו גם גילוי הרע בתוכנו, שיוליד את אותה התפילה כל פעם יותר ויותר?

אל תדאגי, כזה מצב לא יקרה. ואת כל פעם תביני את זה יותר לעומק.

תלמידה: האם זה אומר שבעזרת תפילה אחת בלבד אנחנו יכולים להגיע לזה, שנקבל את אותו תיקון בלי לעבור את כל המצבים?

בעזרת תפילה אחת אנחנו לא מסוגלים לעבור את כל המצבים. להיפך, הבורא מחלק את המצבים שלנו להמון חלקים נפרדים זה מזה. ועל כל חלק אנחנו צריכים לעלות את התפילה שלנו.

תלמידה: לגבי דרך בעיתה, ודרך אחישנה. במהותו של עניין אנחנו עוברים את אותם המצבים של בעיתו אבל בצורה איכותית ומהירה, בתוך העשירייה בצורה מטרתית. האם זה כך, האם ההבדל הוא רק בזה שזה עובר בצורה יותר איכותית ומהירה בתוך העשירייה?

כן. בכל מקרה אנו מגיעים לאותו מצב, וכל ההבדל הוא בדרך.

שאלה: האם אפשר לבחון האם הרצון שלם או לא, עוד בטרם פונים לבורא?

את יכולה לדון על זה בקבוצה שלך. ובאופן חלקי בלבד לבדוק ולברר.

שאלה: דרך תורה אומרת שהאדם בעצמו משתוקק ומבקש מהבורא, להעלות אותו לדרגת האהבה ולתקן אותו. אבל בכל זאת עד כמה שאני מבינה, כשהאור המחזיר למוטב מגיע, הכלי מקבל את זה כמכה, ואי אפשר לברוח מזה, וכל פעם צריך לעשות את ההיפוך הזה. האם צריך להצטער באותו הרגע שלא מצליחים לקבל את האור מידו כאהבה ומתנה?

כן, צריך להצטער.

תלמידה: אמרת שאני צריכה להעלות תפילה עבור כל חלק קטן של הרצון. החלקים הקטנים האלה הם אותן התכונות שאני רואה בחברות?

לא, אלה התכונות שלך, אחרת לא היית מזהה אותן.

תלמידה: כן, אבל אני לא רואה אותן בעצמי אלא בחברות, ומקבלת אותן כשלי?

אם את מקבלת אותן כשלך, זה טוב.

שאלה: כתוב שהאדם צריך להצטער על כך, שמגיעים לו המעשים הרעים. האם יש לנו שם בחירה, או שגם היכולת להצטער מגיעה מלמעלה?

גם היכולת להצטער מגיעה מלמעלה.

שאלה: מה הסיבה שהתפילה היא תיקון אפקטיבי יותר מהעונש? כי נראה שרק כשהאגו שלנו סובל, כשהוא מצליח לוותר על מה שהוא רוצה, ולפנות לבורא. אז למה התפילה חשובה יותר?

כי אנחנו מצטערים על המחשבות והפעולות שלנו. הצער הזה הוא ההרגשה הכי עמוקה שיש בגוף האגואיסטי, ולכן הוא מתקן יותר מהכול.

שאלה: מצד אחד כתוב שהאדם צריך ללמוד איפה שליבו חפץ, כלומר הוא לא יכול ללמוד במקום אחר. מצד שני כתוב במאמר ש"כופה אותו עד שאומר רוצה אני". אז איך האדם יכול לבחור?

נאמר אם הוא כבר הרבה זמן לא מסכים עם העשירייה, ומרגיש שהתפילה לא טובה, והחברים לא טובים, בקיצור הכול לא טוב. האם הוא צריך להתעלות מעל כל זה, או ללכת לסביבה אחרת?

הוא צריך להבין שהוא לא צודק. אם כולם בעשירייה נגדו, כנראה שהוא לא צודק.

שאלה: איך לברר בעשירייה מי בעד, ומי נגד? הרי אף אחד לא אומר זאת בצורה גלויה. אתה אומר שצריך לכתוב כל יום תפילה, אנחנו כתבנו אותה לפני המון זמן, וחוזרות עליה. איך לדעת אם זה נכון, לא נכון, מי מברר, ואיך אנחנו אמורות לנסות לברר את זה? 

תבררו, ותבררי בעצמך.

שאלה: מורגש שהתפילה הפכה להיות מה שמזין אותנו בחודש האחרון. האם זו הרגשה נכונה, והנקודה היחידה של התפילה זאת נקודת הקשר היחידה שאליה מוביל אותנו הבורא כדי שאנחנו נתקשר איתו, בחלק הפנימי.

כן, בגדול זה ככה.

תלמידה: במה בכלל החטא, מה עשינו בעשירייה לא נכון?

מה עשינו לא נכון, איפה אנחנו לא בסדר? אם הייתה לנו מראה, לא מראה רגילה, אלא מראה שהיית רואה בה את האגו שלך, אז לא היית שואלת מה לא בסדר אצלך. היית רואה את עצמך מכוערת ביותר.

שאלה: כשאנחנו מבררות את התפילה, האם אנחנו צריכות להוסיף את הרגשת החיסרון עבור החברה או עבור העשירייה, או שאנחנו צריכות לבקש כל אחת עבור החיסרון שלה?

זאת שאלה טובה. רצוי מצב שבו אתן מרגישות את החיסרון הכללי שלכן ומבקשות בו תיקון.

תלמידה: כן, אז כשאנחנו מבטאות כל אחת את החיסרון שאנחנו מרגישות, זה החיסרון שאנחנו מרגישות עבור העשירייה?

כן.

תלמידה: מה לעשות אם לא כל החברות מדברות בזמן בירור התפילה? חלקן שותקות.

אנחנו צריכים ללחוץ עליהן, שכולן יגידו מה דעתן. כי בלי זה, התפילה שלנו לא תהיה שלמה.

שאלה: האם בכל התיקונים אנחנו צריכים רק לשנות את היחס, את הגישה שלנו או שיש עוד פעולות שעלינו לעשות?

לא. שום דבר חוץ מזה.

תלמידה: רק לשנות, את היגיעה לתיקון, היא משנה את היחס שלי, הגישה, את ההתנהגות שלי לגישה של אהבה? זה התיקון שלנו?

כן.

שאלה: כשאנחנו בונים את התפילה בבוקר, אם אנחנו לוקחים קטע מתוך תהילים או מתוך מקורות כלשהם, האם זה מוסיף לכוח התפילה או זה כמו קביים מפני שאני לא עושה בירורים משלי?

כנראה שאת לא עושה כל מיני בירורים משל עצמך.

תלמידה: כלומר עדיף לא לעשות דברים כאלה, כי לפעמים התפילה שלנו, אני מדברת על עצמי, זה משהו מגומגם, אתה מבין שלא תוכל להוציא את זה בצורה יפה. וכאן כתבו כל כך יפה, כבר מוכן.

אני מבין. תהילים כתוב על ידי אדם שהיה בדרגה של דבקות עם הבורא, דוד המלך, אבל עדיין, צריך לכתוב גם בעצמנו.

תלמידה: משהו אנחנו כותבות, משהו החברות לוקחות, אבל אותי זה לא מעורר. החלטתי לשאול מה אתה חושב על זה.

תעשו בינתיים כל אחת כמו שהיא יכולה. אני לא הייתי רוצה להיכנס ביניכן.

שאלה: אנחנו כותבות תפילה בעשירייה כל יום. כל חברה מציעה משהו, אבל מלבד זאת אנחנו גם כותבות חסרונות, כל אחת כותבת את החיסרון כדי שהחברות במהלך היום יוכלו לקרוא את החסרונות של החברות ובלב יבקשו מילויים. האם נכון לעשות בצורה כזאת? או בכל זאת צריך לכתוב חיסרון לא שלי, מה שחסר לי במשותף של הקבוצה?

לא. תכתבי מה שחסר לך.

שאלה: אני מבינה שהבורא שונא את הגופים, את הרצון לקבל, מבינה איכשהו בשכל שהכול עונש ותיקונים, אבל לא מצליחה להצדיק את הבורא. וכשאני שומעת על הזוועות, גם לא מביאה את עצמי לרצות להצדיק. אני לא רוצה, מתנגדת להצדיק אותו ובעצם בזה קודחת חור בסירה. מה לעשות? אני מרגישה שאני ממש מזיקה.

תנסי להתחבר קודם עם החברות ואחר כך לגשת לתפילה.

שאלה: כשאנחנו בונות בעשירייה תפילה, יש הרגשה שכל אחת מדברת ואנחנו אוספות את זה כמו זר פרחים. זה מספיק טוב או שצריך להגיע לחיסרון אחד משותף?

לא. יכול להיות שזה עוד מוקדם, אחר כך יהיה לכם חיסרון אחד. בהדרגה זה יהיה בצורה כזאת שהכול יתחבר כלפי מעלה. 

שאלה: הרבה שנים ניסינו לבנות תפילה אחת. כבר ניסינו שכל אחת תכתוב את התפילה שלה, אבל ממה שאנחנו לומדים, חשוב להגיע לתפילה משותפת. האם צריך לכתוב ואז להתפלל לבורא שהוא יחבר אותן לאחת?

כן, אפשר לעשות כך. בינתיים תעשו כך.

שאלה: כשהבקשה לתיקון מעוררת הרגשה של שפלות, האם זוהי תשובתו של הבורא להזדמנות להתגבר על הטבע שלך?

כן, זה יכול להיות אחת הצורות של תשובה.

(סוף השיעור)