בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 16.10.2021*

*חלק 1 - שמעתי כ', ענין לשמה*

1. מתחילים אנחנו למדוד האם אנחנו נמצאים בע"מ לקבל או ע"מ להשפיע. נמצאים בלא לשמה, זו הבחנה מאוד חשובה, אני בודק את עצמי ורואה שאני נמצא בע"מ לקבל רק לעצמי, או שאני משתוקק ללשמה, לע"מ להשפיע, דרך חברים, לבורא? או שכבר הגעתי לזה ואני נמצא בלשמה ממש. איפה האדם נמצא, הוא בעצמו צריך לגלות וכך לקבוע.. בינתיים להשיג לשמה, זו המטרה שעומדת לפנינו.

2. ש: האם לשמה זה אותו דבר כמו צמצום ב'?

ר: לא לא. גם לפני צמצום ב', גם מעל צמצום ב', בצמצום א' הכל זה לשמה. כל הרוחניות מתחילה כולה בלשמה. יש דרגות בלשמה, ולפי זה אנחנו רואים את הסולם המדרגות, מהעולם הזה עד עולם אינסוף, אבל כל הדברים האלה הם כולם בלשמה, כולם בע"מ להשפיע.

3. ש: פעולת השפעה, מהי?

ר: *אני מתחיל לדאוג לקבוצה ולבורא במקום לדאוג לעצמי, שזה לפי הטבע שלי, כך אני מתחיל את העבודה, ולאט לאט מגיע למצב שאני מרגיש שהכרחי לדאוג לזולת. בזה שאני מתחיל לפתח בי את הנטייה הזאת, אני מתקרב לתכונה שנקראת לשמה*. כל הרוחניות, כל סולם המדרגות הרוחניות, מהעולם הזה ועד עולם אינסוף זה הכל מדרגות לשמה, רק שאלה על פני איזה רצון אגואיסטי אני קובע את זה.

4. אני מכין עכשיו זום לעשירייה, זה לא נקרא לשמה?..

ר: זה בדרך, ודאי שלא. לשמה זה תכונה שמתקבלת כבר בכלים דקבלה שלנו השבורים ומתקנת אותם באיזושהי מידה בע"מ להשפיע, הופכת אותם מלקבל ללהשפיע. כשאנחנו רוכשים את תכונת ההשפעה, מחשבות השפעה, חשבונות השפעה, זה נקרא לשמה. בזה ההבדל בין חכמת הקבלה האמיתית שמחנכת אותנו להגיע ללשמה, לכל מיני שיטות ובכלל לכל מיני עבודות שאדם מתייגע בעולם הזה. הקבלה מתעסקת רק להביא את האדם ללשמה, לע"מ להשפיע, כי אין יותר, או עולם הזה או עולם העליון. עולם העליון כולו עובד בע"מ להשפיע, בלשמה. העולם הזה כולו בע"מ לקבל, בלא לשמה.

*לא לשמה זה גם מצב מיוחד, האדם רוצה להגיע ללשמה ועוד לא מסוגל, לכן הוא רואה שהוא נמצא בלא לשמה. הוא עוד לא הגיע, זה כבר מעבר, זה כבר לפני מחסום. הוא כבר בודק את עצמו ורוצה להתעלות למעלה מזה, אבל עדיין לא משיג את בחינת לשמה*.

יש לנו מספר מצבים. מצב של העולם הזה שהוא לגמרי בהמיות, ע"מ לקבל. מצב שאנחנו רוצים להגיע ללשמה אבל עוד לא הגענו, זה נקרא לא לשמה. *במצב של לא לשמה אנחנו רואים, מודדים, אנחנו מודים בזה שאנחנו נמצאים כבר ברצון האגואיסטי, רואים אותו, מבינים, לא מסכימים עימו, אבל בינתיים לא יכולים להתעלות ממנו*.

במצב *לשמה* נמצא כל הסולם המדרגות, 125 מדרגות של השפעה שאנחנו עולים עליהם. חלק מהמדרגות האלו זה להשפיע ע"מ להשפיע, תכונת השפעה בלבד, על עביות שורש א' ו-ב'. החצי השני של הדרך, זה מאוד מיוחד, זה כבר לקבל ע"מ להשפיע. משתמשים ממש בעביות ברצון לקבל בע"מ להשפיע. עובדים עם עביות ג' ו-ד', וכך מגיעים למצב של גמר התיקון, שכל הרצונות שהתגלו בכל אחד ובנו יחד מגיעים לפעולות ע"מ להשפיע, מבינינו בתוך המערכת, ומכל המערכת הזאת גם לכוח העליון, שברא את המערכת שנמצא בתוכה ומחיה אותה.

5. ש: מה זה שאין יגיעה למי שעובד את ה'?

ר: *אם אדם מגיע לבחינת השפעה ועובד בבחינת ההשפעה, הוא מקבל מלמעלה כוח לעבוד עם בחינת ההשפעה למעלה מקבלה. אין לו יותר שום יגיעה, הוא עובד עם הכוח שמקבל מהבורא ותכונת השפעה. הוא מתמלא בכוח הזה ואין לו מאמצים*. כל המאמצים זה להגיע לתכונת ההשפעה. לשרות, לחיות, להיות בתכונת ההשפעה כבר לא עולה מאמץ.

ש: אין אחרי זה עבודה בהתגברות על האגו?

ר: יש. *אתה צודק, ודאי שיש. אבל זה כבר לא עבודה, זה כבר שכר. זה כבר תענוג שאני מתגבר. במידה שאני מתגבר, כך אני מרגיש את עצמי שאני מתרומם. על זה כתוב טעמו וראו כי טוב ה'. נגיע לזה ונראה, זה הרבה יותר נעים*.

*העיקר, כמו שהוא כותב, זה להיכנס למדרגה הראשונה ברוחניות. ככל שיותר ויותר עולים, אמנם שנראה שהבעיות יותר גדולות, אבל מקבלים כוחות ויותר התעוררויות*.

6. ...... אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מעוררים את עצמנו בעצמנו, ע"י *התעוררות מלמטה*, מאיתנו כלפי דבקות בבורא. זו בעצם העבודה שלנו בקבוצה, עד שלאט לאט, במשך העלייה במדרגות, אנחנו יותר ויותר בעצמנו קובעים שאנחנו רוצים להתקרב לבורא. כל מדרגה יותר עליונה נקראת שאנחנו יותר משתוקקים אליו, יותר דורשים אותו, יותר מסוגלים לאחוז במדרגה, לתפוס אותה ועוד יותר להעלות את עצמנו. כל פעם ה-לשמה ממדרגה למדרגה יותר גדול, כלומר יותר בע"מ להשפיע, יותר רחוק מהאגו שלנו. כך אנחנו מתקרבים.

7. *ודאי שאנחנו מתקדמים כל הזמן. זה נקרא לא לשמה, כי זה לא לפי הרצון, לא לפי הבקשה, לא לפי התפילה שלנו. מה שאם כן, אם ההתקדמות שלנו מגיעה ע"י תפילה, זה נקרא לשמה, לפי מידת ההשתתפות שלנו*.

8. ש: האם אדם יכול להימצא בלא לשמה אם הוא לא הגיע עדיין למדרגה ראשונה של לשמה?

ר: אתה רוצה להגיד שזה כמו 2 רגליים, שאם אני מגיע ללשמה אז אפשר להגיד שכנגד זה אני נמצא בלא לשמה. זה נכון, אבל זה כבר מעבר למחסום. למטה ממחסום אנחנו נמצאים בזמן ההכנה, זה לא לשמה, אבל לא לשמה בהכנה. אח"כ, כנגד כל דבר רוחני מצד ימין, ע"מ להשפיע, יש לנו צד שמאל שהוא ע"מ לקבל. כנגד קדושה, קליפה. כך אנחנו כל פעם מגלים, לא לשמה, לשמה, לא לשמה, לשמה, ותמיד מתחילים מלא לשמה, מחושך.

9. *לשמה זה מצב שאדם גם רוצה וגם מסוגל להשפיע באיזושהי מידה מהרצון שלו לבורא. זה כיוון העבודה, עם הרצון למען הבורא*. המידה הזאת קובעת פרצוף שאדם בונה כלפי הבורא, יהיה לו ראש ותוך וסוף. הכל זה לפי מידת ההשפעה, או לשמה, שהוא רכש.

10. *יצר הרע נקרא כל דבר שמפריע לי בחיבור עם הקבוצה, ובחיבור הקבוצה עם הבורא. היצר הרע נמצא בשליטת הבורא, זה הכלי שהבורא עובד עימו. בכוונה מעורר בנו את הדחייה מהקבוצה ודחייה מהבורא*. הבורא עושה את זה בעצמו כדי לגרות אותנו, כדי לסובב אותנו קצת יותר. כך להעלות בנו רגישות מהקשר בינינו ומקשר ביננו עימו, עם הבורא. לכן בלי יצר הרע אנחנו לא יכולים לאתר איפה אנחנו נמצאים ביחס לבורא וביחס בינינו.

11. ש: בהתחלה הוא אומר שצריך להרגיש עול מלכות שמים כדבר כבד, למה?

ר: בהתחלה, עד שאנחנו מקבלים כוח להיות למעלה מהאגו שלנו, אנחנו נמצאים תחתיו ואנחנו עושים מה שהוא דורש מאיתנו בלי הכרה והבנה מי שולט בנו. עכשיו כל אחד מאיתנו, *אנחנו נמצאים בשליטה מוחלטת של הרצון לקבל. כשמתחילים ע"י מאור המחזיר למוטב שמאיר עלינו יותר ויותר, דרך הפצה, דרך החיבור בינינו, דרך הלימוד, אנחנו מקבלים איזושהי הארה, אז אנחנו מתחילים יותר ויותר להכיר שאנחנו נמצאים בע"מ לקבל, רק בכוח קבלה ולא בכוח השפעה. ככל שמכירים את זה יותר, מתחילים לשנוא את השליטה של כוח קבלה ורוצים לצאת ממנה אולי, ורואים שלא יכולים*.

כל הגדול מחברו, יצרו גדול ממנו. לכן *אסור לנו כאן להתייאש. אנחנו מנשמות מאוד מאוד גרועות, שעברו שבירה מאוד חזקה, עמוקה, ולכן קשה לנו להתעורר ולהתחיל את העבודה בע"מ להשפיע, בלשמה. לא יכולים, לא מבינים אפילו מה קורה, וכך אנחנו מתקדמים. אבל מלא לשמה יבואו לשמה, העיקר זה עזרה הדדית והתמדה*.

12. ש: האם יכול להיות שהאדם באמת נמצא בלשמה אבל זה נסתר ממנו?

ר: לא. דווקא כשהאדם נמצא בלשמה הוא כבר מתקרב למדוד את הדרגות שלו בלשמה. ראש, תוך, סוף של הנשמה שלו, היינו של הפרצוף שלו. איך הוא מחובר עם אחרים, איך הוא מחזק את הקשרים שלו בחברים, איך הוא בונה את החברה שלו, סביבה שלו שנהיה כולנו יותר כאיש אחד בלב אחד, איך הם מקבלים את הבורא...

13. ש: האם ניתן להגיע למצב של התרוממות ותענוג לפני שמגיעים ללשמה?

ר: *למה לא, אם אנחנו משפיעים זה אל זה גדלות המטרה, גדלות הקבוצה*? על רקע מה שקורה בעולם, רואים כמה האנושות מותשת ולא מבינה מה לעשות. אם קודם, לפעמים היו כאלו זמנים שאנשים היו חיים בצורה יותר רגועה יחסית, מטיילים, עושים משהו, היום כולם נמצאים בפחד, וכל פעם מתרגלים כבר לחיות תחת איום מצד הטבע..

ש: מה התענוג שלנו באותו זמן?

ר: *התענוג שלנו בזה שאנחנו רוצים לעזור לאנושות להפיץ שיטת התיקון, מהי התרופה האמיתית, כולל פנדמיות, כולל מכות הטבע האחרות, זה הכל בא מהטבע. הבורא הוא בגימטריה הטבע, הכל בא ממנו. להסביר את זה לבני האדם, זו העבודה שלנו*.

14. צרות הטבע זה הרבה יותר גרוע ממלחמת העולם, זה דברים שאנחנו לא מסוגלים לעצור בכלים שלנו הרגילים, אלא רק ביחסים בינינו. האנושות עדיין לא מבינה את זה. כל הצרות שאנחנו היום שומעים, שעומדים ממש להגיע אלינו, הוריקנים, מכות קור וחום, הצפות, רעידות אדמה, ועוד ועוד, זה הכל בא מהצד הטבע. *הגענו היום למצב שאנחנו, האנושות עגולה על פני כדור הארץ, וצריכים להתחבר בינינו. אנחנו לא מתחברים, אז בחוסר חיבור שצריך להיות בינינו, אנחנו משפיעים על הטבע, על כדור הארץ העגול והוא מגיב אלינו בהתאם לזה. עד שסוף סוף נבין שרק ע"י החיבור בינינו המתגבר, ויותר ויותר שלם, אנחנו יכולים להרגיע את הכדור שלנו ולקבוע חיים שלנו ממש טובים, לתפארת*. אם לא, אז הטבע ילמד אותנו בצורה הפוכה, כמו שכבר התחיל ללמד.

15. הוא כותב *מעשים וסגולות*. מה הכוונה?

ר: השפעה לקבוצה, הפצה לעולם הגדול, לימוד לבד ובתוך הקבוצה, ככל שההשתתפות יכולה להיות יותר רחבה בין כל התלמידים. עכשיו אנחנו נמצאים לפני הכנס הבא, אנחנו נמצאים לפני סעודה גדולה שרוצים לעשות, וירטואלית בינתיים, וכן הלאה. כלומר צריכים להרבות קשר, קשר בין כולנו, כי בזה, בקשר הפיזי אפילו, אנחנו גורמים התקשרות בינינו בצורה רוחנית, וזו השפעה ישירה על הכלי שלנו, בלהתקרב לבורא.

16. כוונה ע"מ להשפיע משנה את הכל. היא פשוט הופכת לך את העולם, אתה מתחיל לראות את העולם בקשרים אחרים בין כל פרט ופרט שבעולם. תלוי באיזו רמה אתה נמצא בע"מ להשפיע, אבל כמו שכתוב, עולם הפוך ראיתי.

17. ש: אי אפשר שיהיה תפילה אמיתית?

ר: *ע"י זה שהוא משקיע כוח ורואה שהוא לא מגיע למה שצריך. אז הוא מתפרץ בתפילה*. זה מגיע בעצמו. אם אדם רוצה להגיע למשהו ומאוד מאוד משתוקק, אז מגיע למצב שלא מקבל, וזה בכוונה הוא לא מקבל. יש לנו הרבה דוגמאות כאלו אצל כל אחד ואחד.

*אני עושה ועושה ועושה דברים ולא מרגיש שיש לי מזה איזושהי תוצאה, או טובה או רעה, לא חשוב, אבל כלום. זה הכל מגיע כדי שאנחנו נתפרץ בתפילה, כדי שנחפש מקור, מאיפה אני בכלל מצפה, מחכה, שיהיה לי משהו? כך אנחנו מגיעים לקשר בינינו ועם הבורא. אם פונים אליו בתפילה אמיתית, מגיעים לעניית התפילה*.

18. הכל מושג רק בכוח התפילה. אבל התפילה צריכה להיות תפילה שאנחנו מתחברים בינינו, מסכימים בינינו על מה אנחנו מבקשים, תפילה קולקטיבית, זה נקרא תפילה בציבור, תפילה מהקבוצה.
    
    *כל קבוצה וקבוצה צריכה לפתח מעצמה פניה לבורא, ולדאוג, אפילו טקסט לכתוב, מה אנחנו מבקשים. לא הרבה, עד 5 משפטים, ועם זה אנחנו פונים לבורא. יכול להיות שמחר אנחנו נעשה תפילה אחרת, מחרתיים תפילה אחרת, אבל אנחנו צריכים לעמוד בזה במשך היום*. אנחנו היום דורשים מהבורא את זה את זה וזה. אם משנים את זה, לא נורא. בדרך אנחנו מבררים את הדברים, מבררים בנו כל מיני יוצרות, סיבות, לכן אנחנו משנים את התפילה, מבקשים משהו אחר, זה נכון.

19. ש: איזה פעולות עלינו לעשות כשמזהים שנמצאים במצב לא לשמה?

ר: קודם כל התכללות בקבוצה. קבוצה שלו אישית, כלומר בעשירייה, וגם התכללות בכלי הכללי העולמי. זה יכול להיות ע"י כל מיני צורות. יש לנו הרבה עבודות שאנחנו צריכים לקיים אותם כדי להחזיק את המערכת שלנו.

*אם אני קם, מדליק מחשב ויושב מולו 3-2 שעות ביום, זה לא נקרא שאני משתתף. מה אני נותן? שישאל כל אחד את עצמו מה אני נותן? אני לא פונה לאלו שעובדים תמורת תשלום, זה לא נקרא נתינה. מה אני נותן לארגון? להפצת חכמת התיקון העולם? להתקדמות לגמר התיקון? בזה, דווקא בזה בלבד אני עושה נחת רוח לבורא, אני מקדם את האנושות שהיא תגלה את הכוח עליון. מה אנחנו צריכים לעשות, מה אני עושה? מה אני עושה? זו בעיה שלא שואלים כל כך*.

אני שומע בזמן האחרון שכבר לא כל כך בשמחה וברצון באים כדי לנקות את הבניין שלנו. אלו סימנים כאלו, *לא שזה עייפות, או לא כדאי. אני מסתכל מהצד השני, הבורא נותן לאדם הזדמנות לתת יגיעה, לא שלאדם אין רצון, הרצון ביד הבורא, הבורא לוקח ממנו את הרצון, ואז האדם לא רוצה*.

*האדם לא מבין שלרצות או לא לרצות זה תלוי בבורא בלבד. להגיב על זה נכון, זה תלוי באדם. יש לנו הרבה כאלו מצבים שאנחנו יכולים בפועל להעלות את עצמנו לדרגה יותר גבוהה, אבל אנחנו מזלזלים בזה*.

20. : אם אדם בודק ורואה שרחוק מלשמה. מה לעשות איך לא להתייאש?

ר: אפילו שאדם לא יגיע ללשמה, על זה כתוב, ושכרך גדול מאוד, אלא שלא יכול, שהתגייעו ולא יגיעו, שכרכם גדול מאוד, כי *אין לאדם אפשרות להעריך אפילו רגע אחד שהוא פועל לגילוי הבורא לעולם. זה הבעיה, אנחנו לא מעריכים מספיק, ולכן אנחנו לא דואגים עוד יותר ועוד יותר, לקרב את האנשים לעבודה הזאת*.

21. קריין: תוך מאמר מצווה אחת, כותרת עשיית נחת רוח ליוצרו שלא מדעתו. כותב בעל הסולם:

"לעולם אין לקוות שיגיע הזמן ושימצא הפתרון שיוכלו להתחיל את עבודת השי"ת מתוך "לשמה", אלא כמאז כן עתה, וכן לעתיד, מוכרח כל עובד ה' להתחיל בעסק העבודה, "מתוך שלא לשמה", אשר מתוכה יבוא אל ה"לשמה". והדרך להגיע לדרגה זו, אינה מוגבלת בזמן, אלא במכשירים אותו, ובמידת שליטתו על לבו, ועל כן רבים חללים נפלו ויפלו על שדה העסק "שלא לשמה", וימותו בלי חכמה. ועם כל זה, שכרם גדול מאד".

ר: אפילו שנופלים בדרך ולא מגיעים ללשמה.

קריין: "כי אין מחשבתו של אדם מסוגל להעריך אותו היקר והערך של עשיית נחת רוח ליוצרו. ואפילו העושה שלא על תנאי זה, מכל מקום, מתוך שאינו ראוי באופן אחר, עושה גם כן נחת רוח ליוצרו. וזה נקרא שלא מדעתו". (בעל הסולם, מצווה אחת)

ר: *מה שאנחנו עושים, אפילו פעולות קטנטנות ואולי לא נכונות, אבל בכל זאת רוצים במשהו להיות שייכים למערכת הזאת העליונה ולקבוע בה משהו, להחזיר את עצמנו למקום הנכון, את הנשמה הפרטית שלנו, של כל אחד, לנשמת אדם הראשון הכללית. ככל שמסוגלים, אפילו סתם במילים, אפילו בלי כוח, זה בכל זאת עובד ופועל, נרשם, וזו העבודה שלנו, וזו הדרך שלנו. אין יותר מה שנשאר אחרי האדם בכל הכלי הזה שהולך ומתקן את עצמו עד גמר התיקון. אנחנו צריכים להתגאות בזה*.

אם יש לכם הזדמנות להשפיע גם בפועל, .. אז אני, אני חושב שמאוד כדאי, מאוד כדאי. זה השפעה נטו. היא גם מורגשת כתוצאה, כהשפעה.

*חלק 2 – פתיחה לחכמת הקבלה*

22. כאן מתחילים לדבר על *העבודה בקטנות ובגדלות של הכלים*. אם אנחנו רק עושים צמצום על הרצון לקבל ולא רוצים להשתמש בו, זה מצב אחד. אם אני יכול להיות בהרגשת התענוגים, אני מקבל אותם כדי להשפיע, זה דבר שני. אם אני יכול להשפיע ע"מ להשפיע זה דבר שלישי. כלומר לכל גודל העביות שאני מפעיל בתוך הרצון שלי, יש לי בזה עבודה מיוחדת. בוא נראה מה שהוא אומר, ואז נסדר את עצמנו.

23. ביטוש אור מקיף במסך של הפרצוף הקודם מזכך כל פעם את המסך, מסך נעשה יותר חלש, ואז הוא מקבל מנה הבאה של האור בע"מ להשפיע.

24. כל פרצוף עליון מוליד את הפרצוף התחתון בזה שמזדכך ע"י ביטוש פנים ומקיף שמגיע לפה דראש, נכלל שם בזיווג דהכאה שבפה דראש, מרגיש שהוא כבר לא שייך לאותו זיווג דהכאה שבפה דראש. הוא חייב כבר לרדת, לפי דרגת המסך שלו, שזה במספר אחד פחות מקודם. זה נקרא הזדככות המסך לאצילות הפרצוף הבא.

25. החוק של צמצום א' בכלל לא מתבטל. צמצום א' הוא נשאר לעולם, אפילו גמר תיקון, אחר גמר התיקון, לא חשוב, צמצום א' נשאר. צמצום א' אומר לנו שהכלים נמצאים בכוונה ע"מ לקבל נשארים ריקים. כלים שיש בהם כוונה ע"מ להשפיע, במידת הכוונה ע"מ להשפיע, יכולים להתמלא. זה החוק של צמצום א'.
    
    ש: האם החוק הזה בתוקף מתחת לטבור? .

ר: מפני שנקודות דס"ג הם בינה. כשבינה יורדת למטה, יוצא שמצד אחד יש בינה, ומצד שני יש מלכות, ואז הם משפיעים זה על זה. מהתקרבות שביניהם, השפעה הדדית, בינה מצטמצמת. מלכות שנמצאת בשליטה למטה מטבור, עולה ומשפיעה על הבינה, על הפרצוף נקודות דס"ג. כלים דקבלה וזה למטה מפרסא, אלו הכלים דקבלה, אז שם נעשה צמצום, אי אפשר בכלים האלו להשתמש, אין מסך בע"מ להשפיע. מה שאם כן, למעלה מהפרסא אפשר להשתמש בע"מ להשפיע, כי הם כלים של בינה.

26. ש: האדם מצמצם את העולם הזה?
    ר: איפה אתם שומעים דברים כאלה ממני? למה אתם קושרים את הדברים שאנחנו עכשיו לומדים לעולם שלנו? זה עולם הרוחני, עולם של השפעה. מה זה שייך לעולם שלנו? איזה בלבולים אתם עושים לעצמכם. אנחנו לומדים על העולם הרוחני, יש כאן חוקים רוחניים אחרים לגמרי משלנו. כאילו שאתם לא מכירים את העולם הזה, אנחנו לומדים על משהו שקיים לא איתנו, על זה אנחנו לומדים. מה אתם מייד רוצים לקשור את זה עם מה שלמדנו לפני זה במאמר, עם מה שיש בעולם הזה? אתם כך לא תשיגו שום דבר, אלא תגיעו לבלבול כזה שתצטרכו לעזוב בכלל הכל. אני אומר לכם, כבר ראיתי דוגמאות כאלה.

27. מהי בינה? חצי היא לא רוצה לקבל שום דבר, זה היא בעצמה, וחצי היא רוצה לקבל כדי להוליד המשך, את פרצופים הבאים. דווקא מתוך השפעה שיש לה בחלק העליון שנקרא גלגלתא עיניים, וחלק השני שנקרא אח"פ. בחלק העליון היא משפיעה, יש לה אור חסדים, וכאן זה יש לה אור חכמה. זו הבינה, אמא עילאה. מתוך שהיא רוצה להשפיע, להידמות לבורא, מה היא יכולה לעשות? היא חייבת לקבל ולהשפיע לזעיר אנפין ולמלכות. לכן אמא הזאת, בינה הכל עושה כדי להשפיע. לכן בינה אחראית על כל התיקונים, ואנחנו כל הזמן מדברים על בינה, בינה, בינה. חלוקת הבינה נקראת גבול, פרסא. חלק שלה משפיע והחלק השני מקבל, אבל גם הקבלה בבינה היא לא לעצמה אלא כדי להשפיע לאחרים, לזעיר אנפין ולמלכות.

28. *אני מבקש מכם, הקורס שלנו, אולי הוא לא מיועד ללמוד ממש, הוא מיועד רק לכוון אתכם שתלמדו ממקורות שלנו האחרים.. יש הרבה חומר בארכיון שלנו, אז בבקשה, אפשר לגשת לשם, בכל השפות, עם השרטוטים, עם ההסברים, עם שאלות ותשובות, עם מה שאתם רוצים. בבקשה תכנסו לשם, תראו כמה זה יעזור לכם. יש שם מלא כוח רוחני גם בכל החומר הזה, כי השתמשו בו הרבה אנשים. כדאי לכם*.
    
    *אם אתם אוהבים שרטוטים, ובכלל התפשטות האורות, פרצופים, ספירות, בבקשה. אפשר להתקדם בלי כל כך לדעת את זה, ישנם אנשים שלא יכולים לעכל ולהבין את זה. זה לא חשוב, אח"כ נכיר את זה מתוך העבודה הפנימית שלנו, זה נקרא נשמת אדם תלמדנו. אבל מי שאוהב את זה, אדרבא, תיכנסו ותלמדו. זה יעזור לכם*.
    
    נתתי פתיחה ותלמוד עשר הספירות, יש לכם כמעט כל החלקים, וזוהר, לא חסר חומר.
    *הפתיחה שאנחנו עוברים היום. אני לא חושב שהיא מושלמת, לגמרי לא, אלא זה כדי להכיר מערכת השמיים מה שנקרא. לא להיות בה מומחה ולדון למה זה ככה ולמה זה ככה. הדברים האלה אנחנו בכל זאת צריכים להשיג מעבודה הפנימית שלנו. לכן אני לא הולך עכשיו להתפלפל ולהסביר טכניקה של כל חלקי המציאות הרוחנית, זה בלתי אפשרי, אפשר להשקיע בזה כל החיים ולא להגיע לכלום*..
    
    *אני לא חושב שיש לנו זמן וכוח לעסוק במבנה העולמות. אנחנו צריכים להשיג את זה, אנחנו צריכים להרגיש מה זה נקרא כלי שעימו אנחנו אז יכולים להיכנס לתוך מחקר של העולם הרוחני, ולא אחרת*.