בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 25.9.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*ראש השנה*

1. ראש השנה, כתוב ויהיו בעיניך כחדשים, שכל יום, כל רגע יהיה לך מחדש, אתה בודק ומדייק בכיוון ההתפתחות שלך בכל רגע, בכל שעה, ואז אתה מגיע למטרה. לא שאתה פעם בשנה מכוון את עצמך ואח"כ ממשיך ישירות, זה בלתי אפשרי.
   
   כי *אנחנו בכל רגע משתנים, בכל רגע מתעוררים בנו רשימות חדשות, והן בעצמן משנות את הכיוון שלנו. רוצים אנחנו או לא, כבר המחשבות והרצונות, הכל משתנה באדם. הוא צריך רק לכוון את עצמו נכון למטרת הבריאה, ואם מסדר את זה נכון, נקרא שנמצא בתחילת הכיוון הנכון, נמצא בראש השנה, בראש השינויים החדשים*.
   
   מעניין למה אנחנו חוגגים את בדיקת הכיוון ומכוונים את עצמנו פעם אחת בשנה? כנראה זה מנהג, כמו שפסח, יציאה מגלות, ממצרים, מהרצון לקבל ע"מ לקבל. כמו שבשבועות, קבלת המאור המחזיר למוטב, וכל יתר החגים שאנחנו חוגגים לאותה קבוצה שרוצה להגיע לדבקות בבורא. אנחנו נותנים להם צביון מיוחד, איזושהי צורה גשמית מיוחדת, אבל בעצם זה נוהג איתנו כל הזמן. בואו נקרא על הנושא הזה ונרגיש את עצמנו מוכנים לראש השנה.

2. ש: ... הריקנית שבך מלאים במצוות?
   ר: שנמלא את כל הריקנות שאנחנו מרגישים ברצונות שלנו, חוסר הערכה להשפעה, לאהבה, לחיבור, שנמלא אותם דווקא בהשפעה, באהבה ובחיבור. זה נקרא שנמלא את כל המקום הריק. היינו קודם ריקנים ועכשיו אנחנו ממלאים את הרצונות האלו בלהשפיע, בכוח השפעה. להשפיע ע"מ להשפיע וגם לקבל ע"מ להשפיע, תלוי איזה רצון מתגלה.

3. ש: איך אני יכול למלא את הרגשת הריקנות עם רוממות?
   ר: *אני מתפלל, אני מבקש את כוח התיקון, ואח"כ אני מבקש את כוח המילוי. אני מתמלא בגדלות הבורא, זה נקרא רוממות ה', ובמקום הריקנית שהיתה לי קודם, אני מרגיש ממש מלא, עשיתי מצווה, החלפתי את הרצון לקבל שלי לע"מ להשפיע, אני רוצה להשפיע לבורא, וכך אני ממשיך*.

4. ש: .. הריק מלא כרימון ..?
   ר: בצורה פוטנציאלית האדם מרגיש את שהוא כרגע ריק, אבל יתמלא, יש לו את כל הרשימות לכך. הוא לא מרגיש שיש לו את זה, אבל הוא מרגיש שהוא יכול להשיג זאת. לכן כתוב שאפילו שמרגישים את עצמם ריקניים, גם הם מלאים מצוות כרימון, כלומר יש להם ציווי לזה, ישנה מצווה, ויתמלאו.

5. ש: מה זה והאלוקים עשה שיראו מלפניו?
   ר: אנחנו צריכים להיות ביראה כלפי הבורא. בכל רגע ורגע הוא מעורר בנו תנאים חדשים כדי שאנחנו נעלה לאמונה למעלה מהדעת, ושנשתמש ביכולת הזאת. אנחנו משתדלים, או מפחדים אפילו, שלא נפספס את ההזדמנויות האלו.

6. הוא מרגיש את עצמו ריק, *זה שהאדם מרגיש את עצמו ריק זו כבר סיבה לכך שיבוא למילוי. כלומר הריקנות היא הרגשה נכונה, הכרחית, לפני שהאדם מגיע למילוי הנכון, ממלא את עצמו בגדלות הבורא*.
   
   ש: איך למלאות את עצמו אם מרגיש את הריקנות..?
   ר: *ריקנית זה חוסר הרגשת הבורא, חוסר הרגשת גדלות הבורא. זה שייך גם לגדלות החברה, גדלות החברים. את כל הדברים האלה הוא צריך עכשיו לסדר כדי להביא אותם למצב שייתנו לו כוח לעבוד באמונה למעלה מהדעת*.
   
   ש: אז איך יכול לסדר את זה..?
   ר: מאיזה עוד מצב הוא יכול לבוא למילוי, אם לא ממצב ריק?
   
   ש: צריך לחשוב על המילוי דווקא?
   ר: *צריך לחשוב על המילוי הנכון. המילוי הנכון הוא שהאדם מתמלא באהבת החברים ודרכם, בתוכם, בהרגשת האהבה לבורא*.

7. ש: מה אני צריך לבקש עבור חבר שנמצא בריקנית?
   ר: לתת לו דוגמא חיצונית אולי, אם זה אפשרי, כמה שאתה נמשך לחיבור עם הקבוצה, לשיעור, להיות בתוך הנושא. *לתת דוגמא*.

8. ש: יכולה להיות תפילה כללית אוניברסלית?
   ר: לא. *האדם כל הזמן צריך לבדוק מה הוא מבקש, מה הוא רוצה, מה הוא דורש, מה היה רוצה לקבל מהבורא, עם מה הוא יכול לפנות לבורא? התפילה לא יכולה להיות אוטומטית, שכתבתי פעם אחת וגמרנו. כתוב, כתוב על לוח ליבך. הלב, כלומר הרצון של האדם, תמיד משתנה, ולכן אין ברירה אלא כל הזמן לבדוק את הלב ועל פניו לכוון אותו לבורא*.

9. אנחנו יכולים למלא את הריקנות בגדלות הבורא למעלה מהגדלות של עצמו. *כשאני מעלה את הבורא למעלה מעצמי, זה נקרא שאני נמצא כבר, במשהו, באמונה למעלה מהדעת*.

10. *אתה חייב להרגיש מפעם לפעם שאתה יותר ויותר ריקן, כי אין לך מילוי. המילוי נקרא שאתה נמשך לחיבור, לאהבה דרך החברים לבורא, ורואה בתוך הנטייה הזאת את העולם העליון, את הכוחות הרוחניים. אמנם אין לך מילוי, אבל אתה משתדל כל פעם להיות בזה יותר ויותר, אלא שאתה עדיין לא מרגיש שאתה מלא*.
    
    כאן יש דבר והיפוכו, כרגיל ברוחניות, שנובע מכך שאנחנו רצון לקבל וצריכים לייצב את עצמנו בכוונה ע"מ להשפיע, כאילו שאנחנו רצון להשפיע. לכן אנחנו כל פעם מתקדמים להרגשה של יותר ריקנות ועליה בונים יותר כוונת השפעה. כשאנחנו מגיעים לגמר התיקון *אנחנו מגיעים מצד אחד עם כלי ריק לגמרי, כלי של אדם הראשון, כלי של מלכות דאין סוף שכולה ריקנית, ומצד שני מעל זה היא מלאה בע"מ להשפיע. זה נקרא שהיא מלאה בכל המצוות. זה המצב הרצוי*.

11. יש לנו תרי"ג, או יותר נכון אפילו תר"כ רצונות, אנחנו משתמשים בהם בסופו של דבר בלקבל ע"מ להשפיע. זה נקרא מלאים מצוות, שציווי הבורא הוא שאנחנו כך נעשה כרימון. ברימון יש תרי"ג גרעינים, זה סמל לכך שאנחנו צריכים לעשות תרי"ג רצונות בע"מ להשפיע.

12. ש: מדוע יש תחושה שאת הריקנות אפשר למלא במשהו חיצוני שחסר לי?
    ר: *מה שנראה שחסר לך, הם לא הרצונות הנכונים שאתה צריך לתקן ולמלא. אתה צריך להגיע למצב שיהיה לך חיסרון להשפיע לחברים ודרכם לבורא. את החיסרון הזה אתה רוצה למלא, הוא יהיה החיסרון הנכון. תנסה להרגיש אותו בך ולמלא אותו*.
    
    ש: איך אני מצליח לנעול את עצמי למצב שחסרה לי רק גדלות הבורא?
    ר: *תלמד מהחברים. אם תסתכל עליהם אתה תראה כמה יש בכל אחד ואחד סגנון מיוחד של הכנעה כלפי גדלות הבורא*. יש הכנעה כלפי גדלות הבורא בכל חבר וחבר.

13. *כל אחד צריך להרגיש בתוך עצמו ריקנות ולהשתדל להתרומם מעליה, לתאר לעצמו איך הוא היה מתנהג עם החברים אם היה כבר מלא במצוות, היינו בהשפעה בצורה השלמה. איך היה עוזר לחברים, איך היה מתקרב אליהם. כך הוא צריך להראות את עצמו כלפי חברים, לתת להם דוגמא נכונה*.

14. ש: איך הבחנה של פושע ישראל עוזרת לעלות בדרגה להשפעה טהורה?
    ר: *אם אני מתייחס לחברים כמו לנציגים של הבורא, ממש כמו לבורא, זה נותן לי כוחות לעלות ממצב למצב בצורה מאוד מאוד מהירה ובטוחה*.
    
    *תארו לעצמכם, אנחנו נמצאים בין אלפי חברים, זה באמת לא מוגזם, אלפי חברים שלנו שנמצאים בכל העולם וכולם נמצאים בקשר עם הבורא אפילו שהם בעצמם לא מרגישים זאת, אבל אני נמצא ביניהם ואני קשור אליהם ודרכם יש לי קשר עם הבורא, אפילו שאני לא מגלה אותו. הם מקשרים אותי עם הבורא דרכם*.
    
    *אני בטוח שאני נמצא בחברה נכונה, טובה ומכוון נכון. אני נמצא בסירה בטוחה ששטה למטרה הנכונה. לכן אני צריך להיות בשמחה ובביטחון שאני מתקרב למטרת הבריאה. רק לאחוז בחברים שבעזרתם אני מגיע לבורא*.

15. *הבורא הוא הכוח הכללי הקולקטיבי של הקבוצה. אם אתה משתחווה כלפיה, אתה משתחווה כלפיו*, מכניע את עצמך כלפי הבורא.

16. ש: …מה זה אומר לא לפגום בשחרות?
    ר: אני לא מזלזל בשום מצב שלי, שחור, לבן, מובן, לא מובן, מבולבל. אני רק רוצה לברר על פני כל מצב ומצב את עומקי הבריאה, את יחס הבורא אליי ואת היחס שלי דרך חברים לבורא. לכן *גם שחור וגם לבן צריכים להיות אצלי באותה משקל, ממש באותו משקל. רק בצורה כזאת אני רואה את עצמי כנמצא, כבודק הנכון, כאקספרט, ויכול להבין מה הבורא רוצה ממני*.

17. ש: אם אני לא מרגישה ריקנות, האם עלי לבקש מהבורא להרגיש זאת?
    ר: כן. *אנחנו צריכים לעבוד עד שנרגיש צורך גם בריקנות, בכלי ריק, שחסרה לי גדלות הבורא, שתתגלה אליי עוצמת הבורא כשולט בכל ומסדר לי את הכל. אני חייב להרגיש זאת. בלי זה לא תהיה לי שום אפשרות להתקרב אליו*.

*חלק 2 - רב"ש ב', עמ' 1439. אגרת י"א*

18. אור מקיף אפשר לקבל ללא השתוות הצורה, כי זה מקיף. גם אנחנו מקבלים הרבה מקיפים אפילו שלא מודעים לכך. רק לאור פנימי אנחנו חייבים לעשות זיווג דהכאה והשתוות, אבל האור המקיף יכול להופיע איפה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה ועל מי שהוא רוצה.

19. ש: איך להגיע למצב שהבורא קובע הכל?
    ר: *תהיה שותף שלו, אתה רוצה להתקרב לבורא ולהידבק בו, כדי שדרכך יתמלאו, יתחברו ויתוקנו כל הנבראים. אתה רוצה להיות כצינור שדרכך הבורא משפיע לכולם את אור התיקון, אור החיבור, אור הגאולה*.

20. ככל שאדם בעולם הזה נמצא בצורה פיזית עם כל בני האדם, עם כל האנושות, כך האור שהוא מושך על עצמו בצורה הרוחנית, בהשתוות רוחנית מלמעלה, קצת מאיר לכל יתר האנשים ומקדם את האנושות. זה מה שאנחנו צריכים להשתדל לעשות.

21. סדנא: מה למדנו מהמאמר הזה שנמצא לפניכם?

22. ש: איך להעביר לחברים גדלות הבורא?
    ר: *אני לא חושב שיש לנו אפשרות להעביר מאחד לשני ממש את הרגשת גדלות הבורא, כי באף אחד מאיתנו עדיין אין ממש את ההרגשה הזאת*. יש משהו מהאור המקיף, אבל לא הרגשה. היא באה לנו מזה שאור פנימי ממלא את הכלים ונותן להם הרגשת הנוכחות שלו, זו הרגשת גילוי הבורא בתוך הנברא. זה אין לנו עדיין, אלא מה שנקרא *מרחוק ה' נראה לי, זה מה שיש לנו. אבל זה גם משהו ולא פשוט. לכן אנחנו גם את זה יכולים, בהתפעלות שלנו, איכשהו להעביר אחד לשני. ככל שאנחנו מראים לחברים שאנחנו מתחברים, שאנחנו רוצים להתחבר, להתקרב לכולם, לתמוך בכולם, כך אנחנו מעבירים את הפעולות שהאור המקיף עושה עלינו*.
    
    ש: איך מגדילים החשיבות, אז?
    ר: להגדיל את החשיבות אנחנו יכולים רק ע"י כך שמתחברים, וע"י זה שאנחנו משתדלים להתקרב ולהגדיל את פעולות האור עלינו. אנחנו יותר חושבים, יותר פועלים, בהתאם לפעולות האור, בהשפעה, וזה כל מה שיש לנו. העיקר זה ע"י החיבור.

23. ש: איך אני משתמש בתורנות, בפעילות עם הקבוצה כדי להעלות חשיבות?
    ר: תדבר עם החברים, תראה מה רב"ש כותב על כך שצריכים לשבת ולדבר בהתוועדות וכן הלאה, *תראה מה שקורה, מה לעשות בפועל. אתה לא יכול לשבת ולשאול, אתה צריך לשבת איתם, לדבר ולהתפעל מהם, לחבר את הכלים לפחות ע"י מה שיש לנו עכשיו בעולם הגשמי כשאנחנו מתחברים זה עם זה. ע"י כך שנחבר את הכלים שלנו תהיה לנו, לפחות ברמה שלנו, איזושהי תוספת מאור*.

24. העבודה שלנו היא דווקא בשופר. *שופר* נקרא בשופרא, בעליית החשיבות של החיבור בינינו שבו אנחנו מגלים את הבורא. זה כל העניין של ראש השנה. *ראש השנה זה החג שמסמל לנו את גדלות הבורא בעינינו, שהוא הראש, הוא השורש של כל השינויים שלהם אנחנו מצפים. ולכן אם אנחנו מגיעים למצב כזה שבחיבור בינינו אנחנו רוצים להגדיל את הבורא בעינינו, אז אצלנו זה נקרא ראש השנה*.

25. *אם מאיר עלינו אור מקיף, יש לו תכונה מיוחדת, הוא לא מוגבל, הוא מאיר לכל מקום, למי שרוצה*. זה כמו אור השמש שאם הוא מאיר, מי שרוצה, מקבל אותו, מי שלא רוצה, מסתתר ממנו, אבל הוא מאיר. לכן *אנחנו צריכים להבין שההתקדמות שלנו תלויה רק בכמה נכבד את האור העליון שמאיר עלינו ושיתקן אותנו*.

26. ש: מה זה נקרא לזכות לכתיבה וחתימה טובה?
    ר: כתיבה וחתימה טובה? רב"ש מסביר לנו, לא כאן אלא במקום אחר, *שאנחנו רוצים להיות כתובים, כלומר שהבורא יסדר אותנו בדרגה של השפעה ואהבת הזולת. זה נקרא בקיצור כתיבה וחתימה טובה*. זה הפירוש הפנימי.

27. ש: מה אתה מאחל לשנה החדשה?
    ר: *אני מאחל לנו בשנה חדשה קודם כל חיבור ושבתוך החיבור שהבורא יאיר לנו, שלפי העזרה שלו, ההארה שלו, נוכל לעלות ולהתקרב אליו מהקשר בינינו לקשר איתו. אין לנו יותר מה לעשות, רק להגיע לכך שכולנו נתחבר כאיש אחד בלב אחד, ושהבורא ימלא את הלב הזה עם האור שלו, זה גמר התיקון. נתחיל לפחות להתקרב לכך בהדרגה, עוד ועוד. זה מה שאני מאחל לנו, לכולנו, בשנה החדשה*.