חג פסח תשפ"ג
שיעור צהרים 08.04.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
לנצח את פרעה – קטעים נבחרים מן המקורות
אנחנו בשיעור "לנצח את פרעה", האם זה בכלל אפשרי? האמת שכן, פרעה רוצה שאנחנו ננצח אותו, הוא מבין ומצפה ומחכה כי גם הוא נמצא תחת שליטת הכוח העליון, הבורא למעלה מעל כולם, ואנחנו רק צריכים לדעת איך אנחנו ניגשים אליו. זה קורה לנו בדרך כלל כשאנחנו מגיעים למצב שאנחנו כאילו מוכנים לעזוב, כי אין לנו שום סיכוי לצאת מהאגו שלנו, מהרצון לקבל, ואז פתאום אנחנו מגלים שלנצח את פרעה אפשר רק אם פונים לבורא ואז מנצחים אותו.
אם האדם מבין את המעבר ממצב אנוש, שלא היה מסוגל להבין איך בכלל אפשרי למעלה מהטבע שלו שהוא כולו פרעה, שהוא עבד של פרעה ואי אפשר לצאת מהעבדות הזאת, איך אפשר לנצח אותו. אם אדם מבין את המעבר הזה, בשבילו נפתח גבול יציאה משליטת פרעה לחיים חדשים. ולחיים שהוא לא מנצח אותו בכוח שלו, שהוא היה מחפש קודם איך אני אעשה את זה, איך המקובלים עשו את זה, אלא עכשיו הוא מבין שזה אפשרי רק בזה שהבורא ייתן לו כוח והוא ינצח את היצר הרע שלו. לא דורשים ממנו בעצמו להתמודד עם כוח האגו שלו, עם הטבע שלו, זה בלתי אפשרי, אבל שיבקש ויקבל כוחות כאלה מלמעלה, מהבורא עצמו ואז הוא ינצח.
לכן כותב רב"ש במאמר 13 "בא אל פרעה - ב'": ""בא אל פרעה" היינו שנינו ביחד, היינו שהאדם צריך להתחיל. ואז הוא רואה, שאין הוא מסוגל לנצח אותו [...]"לנקודה הזאת אנחנו צריכים להגיע, שאנחנו לא מסוגלים. זו נקודה מאוד חשובה, האדם מרים ידיים ואומר, זהו, אין לי שום סיכוי. "ואז אמר הקב"ה "הנני עליך פרעה", שאז באה העזרה מהקב"ה. ובמה," במה באה העזרה? "בנשמתא קדישא." בנשמה הקדושה, בכוח ההשפעה, בכוח שהוא למעלה מטבע האדם, למעלה מהכול, הוא מתלבש בתוך האדם ואז האדם מסוגל להתמודד עם האגו שלו - פרעה שנפתח לאט לאט עוד ועוד, אבל אז האדם כבר יודע שיש לו רק סיכוי אחד לנצח את פרעה, וזה רק על ידי פנייה לבורא. ואז הוא נכלל בבורא, נדבק בבורא עוד ועוד ועל ידי זה מתנתק ומתרחק מהאגו שלו, מפרעה.
מזה אנחנו רואים שלב חדש בהתפתחות האדם, ומי שמגיע לזה כבר מתחיל באמת להכין את עצמו לניצחון על פרעה, לצאת ממצרים וכך מתקדם.
קריין: קטע ראשון שוב של הרב"ש.
""בא אל פרעה" היינו שנינו ביחד, היינו שהאדם צריך להתחיל. ואז הוא רואה, שאין הוא מסוגל לנצח אותו [...] ואז אמר הקב"ה "הנני עליך פרעה", שאז באה העזרה מהקב"ה. ובמה, בנשמתא קדישא."
(הרב"ש. מאמר 13 "בא אל פרעה - ב'" 1986)
זה שלב מאוד חשוב בהתפתחות האדם, כי פעם ראשונה האדם מגיע למצב שהוא מקבל מהבורא עזרה בצורה גלויה. ולמה זה כך? מפני שהוא רואה מה יש לו בלי עזרה מהבורא אם הוא נמצא תחת שליטת פרעה ואיך הוא מתעלה למעלה משליטת פרעה, זאת אומרת מתקשר לבורא וכך מתחיל להתקדם פרעה - בורא, פרעה – בורא.
וכמה שפרעה יותר ויותר מתגלה, האדם יותר ויותר נקשר לבורא, מבקש עזרה, מקבל עזרה ומתעלה למעלה מפרעה. אז בכוח ההשפעה שלו הוא מנצח אותו, כל פעם בצעדים קטנים אבל כבר יודע איך עושים זאת ואיך הולכים הלאה. זה באמת שינוי גדול מאוד ומהותי שקורה באדם שנמצא בהכרת הגלות שלו, ומכאן והלאה כבר יש לו ידיעה והרגשה איך אפשר לצאת מהגלות לנצח את פרעה ולהגיע לגאולה.
שאלה: אמרת בצעדים קטנים, מה זאת אומרת כל צעד קטן?
שכל פעם כמה שמתגלה לו שהוא נמצא בשליטת האגו שלו ולא יכול לצאת ממנו, לנצח אותו, אז הוא יודע שפרעה מתגלה והוא צריך להילחם עימו. ולהילחם אפשר רק בתנאי שהוא מתחבר עם הקבוצה ומתוך הקבוצה מתפלל לבורא ומבקש כוח, ואז הוא מתעלה למעלה מהרצון לקבל שלו, מכוח פרעה.
תלמיד: אז כל הצלחה של צעד כזה קטן הוא בזכות הוא התפילה?
לא רק תפילה, אלא גם הכנה לחיבור בקבוצה, גם ידיעה על זה שאני מקבל כוחות יחד עם העשירייה, מתפללים לבורא והוא מציל.
תלמיד: נכון לומר שאני מרגיש שבין כל צעד לצעד יש מחיקה טוטאלית של ההצלחה בצעד הקודם?
נכון. זו לא מחיקה, אלא מפני שכל פעם מתגלה רצון לקבל יותר גדול, אז הוא כאילו מוחק את הדבר הקטן שהיה לפניו, כאילו קטן, וכך אנחנו מתקדמים.
שאלה: איך להגיע לחיסרון ודרישה מהבורא לצאת מהאגו שלי?
אנחנו מגיעים לזה מתוך כך שכל פעם שנמצאים בעבודה בקבוצה בכל מיני פעולות, בלימוד, אנחנו רוצים להתעלות למעלה מהאגו שלנו, לפחות מאותו אגו שמתגלה, הוא עדיין גם קטן, אז אנחנו משתדלים, מנסים כמה שמסוגלים. ולכן יש לנו פתאום גילוי כזה שאנחנו חשבנו שאנחנו נמצאים בהסתרה, חשבנו שבעצמנו אנחנו יכולים לעשות את זה - איך אנחנו מתעלים מעל האגו, איך אנחנו מעצמנו מוציאים רצון להשפיע, איפה זה יהיה בנו - עד שפתאום מתגלה שאת הכול עושה הבורא ואנחנו רק צריכים לבקש, להכניע את עצמנו לפניו.
שאלה: אם אני מרגיש כל כך נוח עם פרעה במצרים, איך אני יכול לרצות להשפיע?
לאט לאט תנסה להתחבר יותר ויותר לחברים ושם אתה תגלה עד כמה לא נוח לך. שאתה נמצא ברצון לקבל בריחוק מהם, שאין לך כוחות רצונות ושום דחף להתחבר איתם, ואז אין לך ברירה אלא רק להתעלות למעלה מהאגו שלך. וכמה שתחפש כוחות משלך אתה תראה שאתה לא תמצא, ותהיה במבוכה ובנפילה פנימית, כי אין לך כוחות, אין לך מצב רוח, עד שאתה תגלה שיש לך פתאום סיכוי לצאת מזה, יש לך אפשרות להתעלות מעל האגו שלך על ידי כך שאתה מבקש מהבורא כוחות. זה נפתח, זה לא נעשה מעצמו, השלבים האלה מתגלים בנו בהדרגה.
שאלה: איך אנחנו פונים לבורא? במצב רע אני צריך לפנות לבורא או לפנות לפרעה שהוא יבטל את כל הייסורים?
הבורא מגלה לאדם הזדמנות, יכולת לפנות אליו כדי לנצח את פרעה, לכן כתוב "בא אל פרעה יחד", האדם הולך יחד עם הבורא. הבורא הוא כוח הקבוצה שמתגלה במידה שהאדם נמשך אליה ורוצה להתחבר איתם, ובכוח הקבוצתי, הקולקטיבי הוא מבין שהוא יכול לנצח את פרעה.
תלמיד: האם הפנייה היא בזה שאני משתדל להתחבר עם הקבוצה?
לא, אלא בשביל מה אתה צריך להתחבר עם הקבוצה. כל הדברים האלה צריכים להיות ברורים לפניך. אני נמצא באגו שלי ורוצה להתעלות למעלה מהאגו שלי, ואז אני צריך למצוא חיבור אמיתי עם הקבוצה ככל שניתן לי לעת עתה, ומהכוח הזה לפנות בתפילה לבורא.
תלמיד: תפילה אנחנו בונים אחרי השיעור, אחר כך במשך היום יש לנו תפילה.
מתי שאתם יכולים.
תלמיד: במה מתבטאת בי התפילה?
תפילה מתבטאת בכך שאני מתחיל להבין שאני צריך לפנות לבורא מכוח הקבוצה, מכוח הרגשת הגלות, שאני נמצא ברצון לקבל שלי, ורק בצורה כזאת אני יכול לקבל מהבורא כוח שיעזור לי להתעלות למעלה משליטת פרעה ולהיות בשליטת הבורא. זה נקרא יציאה מהגלות.
אין לי יותר מילים, נראה שיש כאן הכול, רק מה שחסר זה להגיע לזה שיהיה יותר ברור בצורה אישית.
שאלה: מאיפה יש באדם את הכוחות להמשיך להיות בטוח שהוא יכול לנצח בעצמו?
הוא לא בטוח, הוא מגיע לייאוש. הוא לא מגלה שיש בו שום כוח, אלא ההיפך, הוא נמצא באפס כוחות, באפס תקווה, בזה שהוא מכיר עד כמה אין לו כוחות להתעלות מעל האגו. הוא מגלה שהוא לא מסוגל, שאין לו כוח השפעה, שאין לו כוח של הבורא, וכל הייאוש הזה, כל המצב הזה בעצמו מביא אותו לתפילה, לבקשה. פתאום הוא מרגיש שיש לו רק הזדמנות אחת והיא לפנות לבורא שיעזור לו בכוח להתעלות למעלה מהאגו שלו, מפרעה.
שאלה: אם אנחנו נמצאים בתוך העבודה בעשירייה ומרגישים את הכוח של הכלי העולמי שלנו ומרגישים את התמיכה שלהם, איך נוכל להתייאש מכוחותינו אם אנחנו מראש לא עובדים לבד? האם אפשר להגיע לייאוש מכוחותינו כשאתה נמצא בקשר עם העשירייה?
נתקדם ונראה. אתם תראו עד כמה אתם בכל זאת נמצאים בקשר קטן מאוד ביניכם, עד כמה הקשר הזה הוא קשר לא יציב, והוא לא מספיק כדי להתעלות למעלה מהאגו שלנו, כדי לצאת משליטת פרעה. זאת אומרת, חסר לי כאן קשר עם העשירייה ומתוך הקשר עם העשירייה חסר גם לפנות לבורא. אני צריך לשכנע את עצמי עוד יותר להתקשר לעשירייה ולשכנע את עצמי עוד יותר להתקשר עם הבורא. זה עוד שלב בהתגברות בעבודה שלנו.
שאלה: אנחנו קוראים במקורות שעלינו להאמין ובעזרת האמונה נוכל לשמוע את קול משה. בתוך האווירה הזאת של הכנס, אפילו בשיעור עצמו כבר מתחילים להאמין שהיציאה הזאת אפשרית. הודות למאמצים שלנו בעשירייה בכל יום ויום יש לי כבר פחות ופחות אמונה בכך שאדם כמוני יכול לעשות את המעבר הזה, את היציאה הזאת, וככל שאנחנו מתקדמים יש לי פחות ופחות אפשרות להאמין. איך לשלב בין החובה להאמין לבין זה שיש פחות ופחות אמונה?
ככל שאנחנו מתקדמים, כך באמת יש לנו פחות ופחות כוח להיות מסוגלים לזה, לעומת זאת יש לנו יותר הזדמנות לפנות לבורא, לבכות, לבקש, לצעוק, לדרוש, וכך בעזרתו להתקדם ליציאה משליטת האגו שלנו. הדברים האלה נעשים ברורים במשך הזמן, זה דורש הרבה זמן. הרבה שינויים צריכים להתרחש בתוכנו כדי שנבין שזו הדרך והבורא מסדר לנו את כל הצעדים האלה.
לכן להתקדם בצורה פשוטה, פחות לבכות ולהצטער, אלא לעבוד ככל האפשר בפנים, בתוך הטקסטים.
שאלה: למה התהליך הזה של ההליכה המודעת היא בין בורא לפרעה ולא בין פרעה למשה? הרי המאבק בסיפור שלנו הוא בין משה לפרעה.
אני עוד לא גיליתי מי זה משה בי, מי זה פרעה בי, זה הכול נמצא בתוך האדם. ולכן יותר גלוי מה שכותבים לנו המקובלים, שזה בין פרעה שמתחיל להתגלות, אדם שמגלה, לבין הבורא שהאדם פונה אליו ומבקש להתקדם.
שאלה: יש כאן משחק בין פרעה, משה, בני ישראל והבורא. מצד אחד, אנחנו מקבלים מהבורא תנאים שאנחנו מרגישים אותם בלב כרגשות עזים. מצד אחר, אנחנו צריכים לעבוד עם ההיגיון שלנו, עם אמונה, ולעשות מאמצים מצידנו. בין שני הדברים האלו, במה תלויה ההצלחה שלנו?
ההצלחה שלנו תלויה רק אם אנחנו מרגישים שמתגלה בנו כוח שרוצה להמשיך לצאת משליטת פרעה, משליטת האגו שלנו. בנוסף אנחנו מרגישים שיש לנו את תמיכת הקבוצה ואנחנו שייכים לעשירייה שלנו. אם מתוך העשירייה אנחנו פונים לבורא, אז אנחנו כן מסוגלים למצוא בתוך העשירייה את החיבור בינינו, בין החברים, שנקרא משה, שעמו אנחנו פונים לבורא. והבורא, על ידי משה, כבר מוציא אותנו משליטת פרעה, ממצרים.
אתם צריכים להרגיש את הכוחות האלה קצת בפנים, מעין תיאטרון פנימי, סצנה פנימית כזאת שיש באדם, ומה אנחנו רוצים שיקרה בין אותם הגיבורים, פרעה, בורא, משה, אדם, קבוצה, איך כל הדברים האלה יסתדרו בתוך האדם. לגלות את זה כתיאטרון החיים.
שאלה: איך באמת להילחם נגד פרעה? אני מרגישה שהוא ממש לוחץ על הלב שלי, מחזיק את הלב שלי בין הידיים ולא משחרר אותי.
זה מצוין. זה כבר גילוי. אני ממליץ לקרוא יותר מאמרים, במיוחד את אלו שאנחנו לומדים כאן בכנס, ותרגישי עד כמה פתאום את מתחילה להבין אותם בצורה חדשה - מה זה נקרא "בוא", "אל פרעה", מי זה בך כוח שאומר "בוא", למה ובאיזו צורה. ממה שלמדנו קודם, עד השיעור "בוא אל פרעה", כל הזמן ניסינו בעצמנו לחפש ולמצוא משהו וראינו עד כמה אנחנו נמצאים בייאוש, שזה לא מצליח, לא מתקדם, לא הולך, וזה יכול להמשך חודשים. ופתאום זה מתברר, העיניים נפתחות, שאני צריך רק להתחבר עם החברים ולבקש מהבורא והוא יעשה לי את כל תהליך היציאה. לכן למרות שניסית, אולי הרבה פעמים, תמשיכי.
שאלה: האם היציאה ממצרים היא פעולה שקורית בבת אחת או פעם אחת? האם זה מצב שחוזר על עצמו בכל שלב רוחני, או שזה מצב שקורה שוב כל פעם כשמשה ופרעה נפגשים?
זה קורה כל פעם אבל בסגנון חדש. משה ופרעה נפגשים כל פעם מחדש, באופן חדש. היסוד הוא אותו יסוד אבל הצורה חדשה.
שאלה: האם אנחנו צריכים לגלות את כל פרעה לפני שאנחנו מגיעים לנקודת הייאוש? כי אי אפשר שיהיה פה חצי מצב.
מתחילת הבריאה ועד גמר התיקון יש לנו תמיד עסק עם פרעה. רק השאלה היא באיזו צורה הוא מתגלה, באיזה תפקידים, באיזה לבוש הוא מלובש. אבל בסך הכול כל הבריאה היא פרעה שלאט לאט אנחנו מתקרבים אליו ומחייבים אותו לעבוד בעל מנת להשפיע.
תלמיד: מה זה אומר בפועל להתעלות מעל האגו?
בעיקר זה בתפילה, כי בתפילה אנחנו עוד לא מעלים את עצמנו, אנחנו רק מבקשים כוח להתעלות, לכן זה מה שמתברר בתפילה.
תלמיד: לאן אנחנו מתעלים?
בכוח ההשפעה שאנחנו מבקשים שיהיה לנו, אנחנו מתעלים למעלה מכוח הקבלה שמתגלה כפרעה. כוח ההשפעה הזה הוא כוח חדש, הוא מתגלה בתוך החיבור שלנו על פני כוח הקבלה. אנחנו צריכים להרגיש את זה.
שאלה: ביקשת מאיתנו לזכור שפרעה גם עובד עבור הבורא. אם אני מגיע עם הגישה הזאת לפרעה שהוא עובד עבור הבורא, אז אני חושב על ביטול בפני הבורא, אני רוצה להתבטל בפני רצון הבורא, אבל באותו זמן הבנתי שאנחנו צריכים להגיע לפרעה עם הבורא לצידנו.
כן, אנחנו צריכים להגיע לפרעה עם הבורא לצידנו וזה מתייצב לאט. יכול להיות שבינתיים לא מרגישים את זה, אבל אחר כך במשך הזמן כן מרגישים.
תלמיד: נראה שאני צריך להצדיק את המצב הזה של עבדות, אבל אני צריך גם לרצות לצאת ממנו, איך מתיישבים שני הדברים?
הם לא מתיישבים יחד, אני לא רוצה עבדות, אבל מאין ברירה אני נמצא בה ומקבל את המצב הזה על עצמי, זה מצד אחד. ומצד אחר, אני כן רוצה לצאת ממנו ולגמור עימו, אומנם אני לא יודע מה זה אפילו.
תלמיד: איך אני יכול לקבל משהו בצורה מלאה ולרצות לצאת ממנו?
לא דורשים ממך להיות בצורה מלאה במצב כלשהו, לגמרי לא. אלא נדרש מהאדם שישתדל להבין ככול האפשר באיזה מצב הוא נמצא כלפי הקבוצה, כלפי הבורא וכלפי עצמו. ההתקדמות צריכה להיות על בסיס יום יומי בלי שהאדם ייצא ממנה, שזה כל הזמן יימצא אצלו בלב ובראש.
קריין: קטע מס' 3.
"אל יחשוב האדם שהוא בעצמו יוכל להכניע את הרע שלו, אלא כמו שכתוב "יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו"." כל יום יש לנו רצון לקבל גדול יותר, חדש, ואפילו אם אתמול נראה לי שאני כבר איכשהו מתקרב לנצח אותו, להכניע אותו, אז היום אני שוב רואה שזה בלתי אפשרי ואני שוב נמצא בשליטת האגו. "לכן אל יאמר אדם שאין באפשרותו לנצח את הרע שלו, כי הוא צריך להאמין שהקדוש ברוך הוא עוזרו."
(הרב"ש. 926. "בא אל פרעה")
עליו להשתדל להיות כל הזמן בביטחון, וביטחון הוא יכול לקבל רק מהעשירייה. מהם הוא מקבל כוח לפנות לבורא, לנצח את האגו שלו ולהגיע למצב שהבורא כן ייפתח ויעזור לו לצאת למעלה מהרצון לקבל.
שאלה: אם אני מבטלת את הרצון לקבל שלי בשביל החבר, אז האם זו תחילת היציאה ממצרים?
כן, זה אחד מאופני ההתקדמות.
שאלה: היום אמרת שאנחנו עוד לא מודעים עד כמה הקשר שלנו עדיין חלש בשביל יציאה ממצרים. ולפעמים יש ניצוצות כאלה של התעוררות שאתה מרגיש, אתה מרגיש שאתה כל הזמן בורח מהחיבור, מהחברים, ואז שוב שוקע בשיכחון כזה וחושב שהנה הכול בסדר בקשר שלנו. איך ננצל במקסימום את הרגעים האלה של ההתעוררות כדי לזרז את התהליך?
לחבק חזק את כל החברות בתוך העשירייה ולשפוך לפניהן את הלב, להיות בזה כדוגמה לחיבור, וכך להתקדם. וודאי שגם תפילה עבור כולן, וכל הדברים הרגילים שאנחנו צריכים לעשות.
שאלה: לגבי התיאטרון הפנימי הזה שאנחנו צריכים לבנות. האם זה יעזור שנשחק את כוח משה? ואם כן, מהן התכונות שאנחנו צריכות להידבק אליהן?
רק בחיבור בינינו, בכוח השפעה הדדי בינינו, ומאהבת החברים, החברות, להגיע לאהבת עולם. על זה נדבר בהמשך. עכשיו אנחנו מדברים רק על איך אנחנו מתחברים בינינו כדי לצאת משליטת פרעה.
קריין: קטע מס' 4.
"האדם צריך להאמין, שכל מה שהוא מרגיש עכשיו, שהוא יותר מרוחק מה', זה בא מלמעלה, היינו שזה הוא ענין הכבדת לב, שה' נותן בכדי שהאדם יגלה את החסרון אמיתי, היינו שירגיש איך שבלי עזרת ה' אין הוא מסוגל לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, אלא רק הבורא בעצמו הוא יכול לעזור."
(הרב"ש. מאמר 17 "מהו, כי אני הכבדתי את לבו, בעבודה" 1991)
אנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות בחיבור בינינו וכל אחד בתוכו, עד שנבין, נרגיש, נהיה בטוחים, ממש ללא שום ספקות, שרק הבורא יכול לעזור לנו. זה בעצם מה שהפסוק אומר. לעשות כל מיני פעולות, אני בעצמי, אני עם העשירייה, עוד ועוד, עד שאני אראה שאם הבורא לא יעזור, אז שום דבר לא יכול לקרות.
קריין: קטע מס' 5.
"למה הקב"ה הכביד את לבו של אדם, ולא יכול לנצח את מלחמת היצר לבדו. והתשובה, שהכוונה היא בכדי שהאדם יצעק אל ה'. וע"י זה יהיה לו כלי."
(הרב"ש. מאמר 13 "בא אל פרעה - ב'" 1986)
הבורא בכוונה מכביד את לבו של האדם, ואנחנו מגלים כל פעם שאנחנו חלשים, לא מבינים, לא מרגישים ולא מסוגלים להתעלות למעלה מהאגו שלנו. וכל זה הוא כדי שנחליט סופית שאין לנו שום סיכוי לנצח את האגו שלנו, אלא אנחנו חייבים לפנות לבורא, להתחנן לפניו בכל צורות של בקשה ותפילה שיעזור לנו, כי אחרת אנחנו אבודים.
אנחנו שוכחים מהמשפטים האלה, מהפסוקים הללו, אבל זה באמת כך קורה לאט לאט. אם אנחנו רוצים או לא רוצים, מבינים או לא מבינים, הכוח הכללי של הבריאה מקדם אותנו ומכניס אותנו לכל התהליך הזה.
קריין: קטע מס' 6.
"כוחו של האדם, שהוא צריך לתת יגיעה, לא בכדי שישיג את הדבר, אלא בכדי שיהיה לו רצון חזק להשיג את הדבר. נמצא, שצריכים עבודת האדם, בכדי להשיג צורך, שה' יעזור לו, שזה נקרא רצון שלם. זאת אומרת, לא שעבודת האדם גורמת להשיג את הדבר, אלא להשיג את החסרון והצורך להדבר, ובכדי שידע מה שחסר לו. על זה הוא מקבל עזרה מלמעלה, בזה שכל פעם הוא רואה, שהוא יותר בעל חסרון, שאין בידו לצאת משליטת פרעה."
(הרב"ש. מאמר 17 "מהו הסיוע שהבא לטהר מקבל, בעבודה" 1990)
זו בעיה גדולה להתקדם כך, מזה שמרגישים ללא כוחות, ללא שכל, הבנה, הרגשה, מגלים יותר פגמים בחיבור בינינו, שהחיבור הוא לא חיבור, ואם אתמול חשבתי שאני מחובר לאחרים, אז היום אני מגלה שאין לי חיבור איתם. חשבתי שאני אוהב את החברים, היום אני רואה שאין לי שום קשר אליהם, ממש עד כדי כך שהם כמו אנשים זרים שנמצאים איתי בקבוצה, אומנם אני נמצא איתם כבר המון שנים. אז מה יהיה הסוף, האם נתחבר פעם? אני מרגיש כביכול שלא.
כאן נמצאת הבעיה, אנחנו צריכים לדרוש עזרה מלמעלה, שהבורא יחבר אותנו, שהבורא יקשור בינינו, ושאני לא אהיה בעל חיסרון מכל הצדדים, אלא שאני אראה איך הדרך נפתחת לפניי. איזו דרך נפתחת לפניי? אני נמצא בידי פרעה, בכוח הזה אני לא יכול לצאת ממצרים שלי אלא אך ורק אם הבורא יעזור לי. כלומר יש בי מאבק, פרעה נגד הבורא.
שאלה: כשאני פונה לבורא, אני פונה לכוח, אני מחפש שותף, משהו שיהיה מולי ושאיתו אני יכול לדבר, אבל אסור לנו ליצור שום תמונה של הבורא. איך לפנות נכון לבורא כשותף בלי ליצור תמונה שלו?
עלי לתאר את פרעה, את הבורא, את משה ואת כל הגיבורים שבתורה, שהיא גילוי האור האינסופי לאדם, ככוח שקיים בי, שמתלבש בי.
תלמיד: אני פונה לשותף, אני רוצה לחוש בו, "בוא וראה". את מי אני רואה כשאני פונה אליו?
אתה עדיין לא רואה כלום ואין לך מה לקוות שהבורא יכול כבר לפתוח את עצמו עכשיו. עלינו להיות בטוחים שעל ידי חיבור בינינו נוכל לפנות לבורא בצורה נכונה וחזקה, כך שהוא יבצע את פעולת החיבור שלנו אליו. בסופו של דבר אנחנו צריכים להתקדם, להתקרב לבורא, וזה אפשרי רק בתנאי שאנחנו מחוברים בינינו.
תלמיד: לפי זה אני מרגיש כמו עיוור שמדבר.
בינתיים כן. ודאי שאתה עדיין לא רואה ולא מרגיש את הבורא, וגם לא מרגיש איך הוא מתלבש בך. אבל לאט לאט על ידי כך שאתה מבקש ומחפש אותו בפנים או בסביבה, בעשירייה, אתה מגלה שיש כאן כוח עליון שמתלבש וכך מקדם אותך.
לפי הפסוקים האלה שהמקובלים ובעיקר הרב"ש כותבים, עלינו להרגיש שאנחנו נמצאים בדרך, אנחנו נמצאים במקום שעליו הם כותבים.
שאלה: איך פרעה רוצה שננצח אותו? האם אנחנו מנצחים אותו כבר במצרים או אחרי שיוצאים ממצרים?
הבורא יצר כוח מאוד מיוחד בבריאה, כוח אגואיסטי. אנחנו לא מנצחים את פרעה אלא בורחים ממנו ובצורה כזאת אנחנו משתחררים מהשליטה שלו בנו. עלינו להגיע מפרעה לחירות, אבל אנחנו לא יוצאים למלחמה נגדו ולא מנצחים או מכניעים אותו.
כשאנחנו מתנתקים מפרעה ביציאה ממצרים ולגמרי לא מחוברים אליו, אז אנחנו לוקחים את הכוחות של האגו שלנו ומהם מתחילים לבנות את היסודות והקירות של בית המקדש. על זה נדבר בסוף הסיפור.
שאלה: פרעה הוא גם רצון לקשר עם הבורא, זה רצון שמקדם אותנו, אבל באיזשהו שלב אנחנו צריכים לראות שהוא למעננו.
נכון.
תלמידה: באיזה רגע בעשירייה אנחנו צריכים לראות ולהרגיש שפרעה מפריע לנו?
בזכות פרעה אנחנו מתקרבים עכשיו זה אל זה, במקרה הטוב. אנחנו משכנעים את עצמנו שרק יחד נוכל להגיע למטרת הבריאה וזה נכון. אבל אצלנו "יחד", זה להיות מחוברים בצורה אגואיסטית כי אחרת לא נתקדם. פרעה עדיין פועל כדי לחבר אותנו.
האנשים שנכנסים למצרים לא יודעים שהם צריכים להגיע לגילוי הבורא, הם לא יודעים שהם צריכים להיות מחוברים כדי להשיג אותו. דווקא כשהם עובדים במצרים, אז הם מתחילים ללמוד מעצמם שחייבים להיות בחיבור ושחייבים להיות בגילוי. כתוב ש-70 איש נכנסו למצרים אבל יצאו משם כ-3 מיליון, כלומר כוח גדול, מבין, מרגיש, מחובר, ויודע פחות או יותר מהי תחילת הבריאה, מהי סופה. את הכול לימד אותם פרעה בכך שהראה להם כמה הוא שונא אותם.
הם קיבלו טיפול טוב מהרצון האגואיסטי, מפרעה, ועל ידו הם גילו מי הם, מה הם ולמה עליהם להגיע, איכשהו. עד כדי כך שהם כמעט הבינו שבמצרים בלתי אפשרי להשיג את מה שהם רוצים, ואז הגיעו להחלטה שאין להם ברירה אלא לברוח ממצרים. ביציאה ממצרים הם ברחו בפחד, לא בכוח הנכון, אבל אחר כך הם התחילו לקבל ידיעה והכוונה נכונה שאין להם ברירה אלא להתקדם לחיבור למעלה מהדעת. זה כבר קורה ביציאה ממצרים, בקבלת התורה.
שאלה: אנחנו יודעים שהקנאה יכולה לעזור לנו להתקדם. איך נוכל להשתמש בתאווה ובכבוד כדי להתקדם נכון כך שזו לא תהיה קליפה?
שאלה טובה. "קנאה, תאווה וכבוד מוציאים אדם מן העולם"1. בתחילה אנחנו מתקדמים רק על ידי הכוחות האגואיסטים שלנו, קנאה, תאווה וכבוד. אחר כך כל התכונות האלה הופכות לתכונות שמעל הרצון להשפיע, ועל ידן אנחנו מתקדמים. ככל שיש באדם יותר מכל הכוחות האגואיסטים האלה, בין אם הוא רוצה או לא רוצה, הוא לא יכול לעקוף אותם, הוא לא יכול להפוך אותם למשהו אחר, אלא הוא יצטרך לעבוד איתם ולנצל אותם. לכן לא לפחד שיש לך קנאה, תאווה וכבוד ועוד כוחות אגואיסטים, שיהיו, עם כל זה כולנו מגיעים לתיקונים.
שאלה: כשאני מגלה שאנחנו רחוקים זה מזה ומהבורא, אז נולדת בקשה מאוד חזקה. בעזרת איזה כוח אני מגלה שהחברים מאוחדים בלב שלי, או שהרגשת הפירוד צריכה להישמר כדי להיות בעלייה?
את יכולה לגלות את כל שלבי ההתפתחות רק על ידי כוח האהבה ממך אליהם.
שאלה: מהו כוח הנוקבא שיש במשה כשהוא מנצח את פרעה? מהו הכוח המניע מאחורי משה?
משה הוא כוח עליון. לפי הסיפור של יציאת מצרים מצטברים כל מיני כוחות, גיבורים למיניהם. מאיפה מגיע משה? מי מצא אותו? בת פרעה. איפה היא מצאה אותו? בנילוס. מה המיוחד כאן? פרעה לוקח אותו. הסיפורים הם ממש כמו אגדה, רומן, אבל אנחנו נגלה את הדברים האלה לעומק, על מה שלא מדובר בתורה. נברר איך הבורא סידר את הכוחות האלה דווקא כך, כי אחרת הרצון לקבל אף פעם לא היה יכול להגיע לדבקות ברצון להשפיע.
תלמיד: בתיה מוצאת את משה ומגדלת אותו, ואני מנסה לתרגם זאת בתוכי כשני כוחות. איך אני יכול לאזן אותם?
אני לא נכנס לסיפור הזה. אנחנו נתקדם לאט לאט עד שתבינו ותגלו את הכוחות האלה מבפנים וזה יהיה הפירוש של הסיפור.
שאלה: הגעתי למצב שאני מפחד מיצר הרע שלי. מה אדם אמור לעשות במצב כזה?
זה טוב, כתוב גם על משה שהוא פחד מהיצר הרע ושהוא ברח ממנו, והבורא החזיק אותו והחזיר אותו לחיבור עם היצר הרע כי בלעדיו אי אפשר להתקדם. זה פחד טוב, אבל אתה צריך להיות קשור לבורא דרך הקבוצה, ואז תוכל להשתמש בכולם יחד.
תלמיד: אבל זה תלוי אם יש לי את כוח החיבור, כי גם פרעה רוצה לעסוק בתורה, אבל הוא רוצה רק על מנת לקבל לעצמו, ואם אני לא אקבל, אז מה המטרה?
אתם תקבלו את כל הכוחות האלה בזמן הנכון. אתה לא יכול לקבל כוחות או אפילו הסבר על כוח פרעה שעוד לא התגלה בך. לאט לאט במשך הזמן הסיפור הזה יתגלה בך במוח ובלב.
תלמיד: מכל מה שאמרת שום דבר לא נכנס ללב שלי, אני כאילו לא רוצה אפילו להקשיב.
בסדר גמור, תבכה לפני הבורא שיעזור לך.
שאלה: האם "בני ברוך" אלו ה-70 שנכנסים למצרים?
כן.
תלמיד: אם כך, עלינו להוציא את כל העולם ממצרים.
כן.
תלמיד: אז "בני ברוך" בעצמם לא יכולים לצאת ממצרים.
לא, אל תעשה כאן את החשבונות שלך, זה לגמרי לא נכון.
שאלה: בכנס הזה הרגשתי מאוד את הכאב של כל החברות שלי מהכלי העולמי, שאין להן את האפשרות להתבטל ולהכניס את הבורא לתוך ליבן, וגם הרגשתי איזו שמחה ואושר הן מרגישות כשזה מצליח להן יחד עם החברות. איך אני יכולה לשלב בין שני הכוחות, שני המצבים של החברות שלי ולעזור להן לצאת ממצרים?
תמשיכי לסבול יחד איתן, תמשיכי לאהוב אותן ותצליחי בהכול.
שאלה: איך לא לבלבל בין משה לפרעה? איך ליצור את הספק הנכון כדי להבחין בין שניהם?
את זה אדם צריך לגלות לבד. בין כל הפניות שלו לפרעה, לבורא, הוא יגלה מה ההבדל בין משה לפרעה ובינו עצמו לבינם. אני לא יכול לענות, זה רק מתוך הניסיון.
תלמידה: היום בשיעור הבוקר דיברת על מינוס ומינוס שנותנים פלוס, ודנו על כך עם חברות וחברים, והבנו שאנחנו לא יודעים להגדיר מה הם שני המינוסים האלה.
אני לא יכול להסביר את זה עכשיו. תמשיכו לברר ביניכם ותראו שכך זה קורה גם בחיים שלנו.
שאלה: מה זה אומר לא לנצח את פרעה אלא לברוח ממנו? מהי הפעולה הזו?
לא להשתמש בכוחות שלו, אלא לברוח בכוחות שיש לנו. אבל זה לא פשוט, אנחנו עוד נראה, יש הרבה חומר על זה. אנחנו נמצאים בבירור הכוחות שמנהלים אותנו ולכן אנחנו צריכים להכיר אותם, להתקדם איתם, להעביר אותם מסתם מילים שאנחנו מבררים, מבטאים, להרגשה פנימית. אנחנו צריכים לבנות בתוכנו את התכונות האלה, ואז יהיה לנו ברור יותר מה קורה.
שאלה: מה קורה לפרעה אחרי שאנחנו בורחים או מנסים לברוח ממנו?
אנחנו בורחים משליטת פרעה, אנחנו לא יוצאים לגמרי, אבל קיבלנו כלים. כל מה שהוצאנו ממצרים אנחנו לוקחים אתנו, וזה נקרא האגו שנשאר אתנו ועומד להיתקן. זה מה שאנחנו מוציאים ממצרים. אחר כך מתקנים את זה במשך הזמן, יש עוד הרבה שלבים, אפילו אחרי הבריחה ממצרים אנחנו מתקנים את כול התכונות, את כל הכוחות, את האגו שהוצאנו ממצרים.
שאלה: פחות או יותר מובן מה זה פרעה, כוח שאנחנו עובדים אתו. הסיפור אומר שיש כוחות מעליו שעוד נגלה, יש פה הרבה פרטים, גם יראה, גם מאמצים. לאן כולנו מתקדמים יחד?
כולנו יחד, גם עם פרעה ומצרים, גם עם כל אומות העולם והמדינות, כולנו מתקרבים למצב שלאט לאט נתכלל זה מזה וכך נבנה את תיקון העולם השלם, זה העתיד שלנו. אחרי שנצא ממצרים ונתחיל לתקן את עצמנו, כי בתוך מצרים זה בלתי אפשרי, כשנצא מהאגו שלנו ונתעלה מעליו, כשנתחבר בינינו כשני חלקים של הכלי השלם, אז נתחיל להבין איך זה אמור להפוך לכלי שלם. אנחנו בונים חיבור בינינו ואחר כך החיבור הזה מתפרס על פני כל העולם. זה עוד קדימה.
שאלה: אתמול היה לנו מצב משותף מאוד מיוחד דרך התגברות על חולשה. רציתי לשאול האם אפשר להגיד שכל אחד מאתנו מבין את פרעה, מכיר בו, ויכולים לצחוק עליו יחד?
מה הכוונה לצחוק על פרעה? פרעה הוא כוח הבורא, ובסוף הדרך אנחנו מתחילים להבין את זה ולהתחבר.
תלמידה: לא לצחוק על הבורא, לא צוחקים על הדבר עצמו, אלא על כך שאנחנו עבדים שלו.
אני צריך להיכנס להרגשה שלך ואז אולי אני אבין, בינתיים אני לא תופס את זה. נדבר על זה עוד.
שאלה: להרגיש ולוודא שאנחנו בדיוק במצב של הטקסט שאותו אנחנו קוראים, האם מתוך ההרגשה הזאת אנחנו יכולות להשיג שהבורא נמצא אתנו וזה הוא שמוביל אותנו?
כן, ודאי. מכל מצב ומצב אנחנו חייבים להרגיש קשר עם הבורא, דביקות בו, שאנחנו יחד. נשתדל.
שאלה: האם פרעה הוא המצב הפרטי שמפריד אותנו זה מזה, או שיש אגו אחד משותף שמתוכו אנחנו בורחים אל הנשמה האחת?
גם וגם, גם אגו פרטי וגם אגו כללי. יותר מזה אנחנו לא יכולים עכשיו לברר, אבל רק תבינו שזה כוח שהוא כנגד הבורא ומכסה את כול המציאות. כל המציאות היא פרעה.
שאלה: כמו שאני מבינה השפעה זאת כוונה שניתנת לנו מלמעלה. איך זה מתקשר לזה שהרגל נעשה טבע שני מתוך הפעולות שלנו?
"הרגל נעשה טבע שני" זאת אומרת שאנחנו בכל פעם עומדים מול כוחות מנוגדים ונכללים מהם במשהו עוד קצת ועוד קצת, וטיפין טיפין הבורא מתקן אותנו. יוצא שאנחנו נכללים איתם והם באים לתיקון על ידי החיבור עם הכוחות שלנו אפילו שהם מנוגדים, וכך הם מיתקנים. כמו שלומדים מזוגיות שגבר ואישה לא יכולים להסתדר אבל גם לא יכולים לברוח זה מזה. אז לאט לאט כמו שכתוב "מה שלא עושה השכל עושה הזמן", כך אנחנו אומרים על הטבע שלנו, אבל בעצם זה הבורא שמקרב בינינו ומקרב אותנו לגמר התיקון, כך זה קורה.
שאלה: האם צריך לפנות לבורא לפני פעולה או במהלך פעולה או אחרי שאתה מתייאש מכוחותיך עצמך?
אם אדם נמצא בקשר עם הבורא אז הוא מרגיש מתי כדאי לפנות, אחר כך או עכשיו או כל הזמן להיות בפנייה. הכול תלוי רק בכמה האדם כל הזמן משתדל להיות בקשר עם הבורא, זה מאוד חשוב.
שאלה: כל מה שלמדנו הביא אותי להבנה שהביטול הוא המפתח לאמונה ואני ממשיכה לחשוב על המלך דוד, ותהיתי מה החשיבות של "תהילים". כל מה שנכנס לליבי אלו הפסוקים "אשא עיני אל ההרים מאין יבוא עזרי", "הנה לא ינום ולא יישן", "ה' שומרך, ה' צלך על יד ימינך", ה' ישמרך מכל רע, ישמור את נפשך.. מעתה ועד עולם". זה כל מה שחשבתי עליו. ורציתי לשאול, מהי חשיבות ה"תהילים" בעבודה שלנו?
תודה על השאלה. חשיבות ה"תהילים" בעבודה שלנו היא גדולה מאוד, כי אנחנו יכולים להשתמש בכל השירים האלה, שכתב דוד המלך, בצורה שזו אמת, וזה קשור לבורא, הדבקות שהוא השתדל להשיג גדולה מאוד. אם אנחנו משתמשים בתהילים, אז אנחנו כבר מקורבים לבורא. לכן אנחנו רואים שהטקסטים של תהילים התקבלו בכל העולם, אין יותר קרוב לפנות לבורא מ"תהילים". דוד המלך היה בזה ממש מיוחד. מלך, מלכות, המלך דוד, אין למעלה ממנו.
שאלה: יש לנו כנס פסח מאוד מיוחד חם לבבי ופותח, ויהיו שני מפגשים מיוחדים מאוד השבוע, הראשון יהיה "אימהות ונערות", והשני "אבות ונערים". אנחנו רוצים שהנוער והדור הבא ימשיך את הכיוון שלנו, כמה חשובים מפגשים כאלה?
אלה מפגשים חשובים, הם לא כל כך שייכים לאורחים שלנו כי הם הגיעו בלי משפחות, כל שכן בלי ילדים, נקווה שנעשה פעם מפגשים כאלה, כמו "אבות ובנים".
אנחנו עוד מושכים אחרינו את הקורונה, מלחמות ובעיות, נקווה שהמצב יירגע ואנחנו נוכל לעשות כנסים גדולים, למלא את כל הבניין שלנו בחברים שלנו ובילדים שלנו, אני אשמח מאוד לעשות כך.
(סוף השיעור)
-
"הקנאה והתאווה והכבוד, מוציאין את האדם מן העולם" (משנה, מסכת אבות, ד,כז [כא](↩