שיעור בוקר 23.03.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

בניין החברה העתידית - קטעים נבחרים ממאמרי בעל הסולם

קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים ממאמרי "בעל הסולם" בנושא בניין החברה העתידית. אנחנו נמשיך בציטוט מס' 9 מתוך מאמר "מצווה אחת".

"המצווה הראשונה והיחידה, שתהיה בטוחה יותר לשאיפה לבא ל"לשמה", היא, לקבל על עצמו שלא לעבוד לצורכו, אלא במידת ההכרחיות לעבוד בהם, כלומר, בדיוק עד לידי סיפוק קיומו בלבד. ובשאר הזמן, יעבוד למען הציבור, להושיע נדכאים, ולכל בריה בעולם הצריכה ישועה והטבה.

במצווה הזו יש שתי מעלות:

אחת, אשר כל אחד יבין, שעובד, מפני שעבודה זו מאושרת ומוסכמת ע"י כל בני העולם." זאת אומרת אפילו שהם לא מבינים ואפילו שהם לא יודעים, לא מקבלים, אני יודע שהעבודה הזאת היא הכי גבוהה והיא תתקבל על ידי כולם, וכולם יצטרכו אותה ולכן אני משקיע.

והשנית, מפני שיכול להיות שמצווה זו היא המכשירה אותו טוב יותר, לבוא לקיום תורה ומצוות לשמה, - היות שההכנה הנ"ל היא חלק מהמטרה - כי בהרגלו לעבוד את הבריות, הרי הוא עושה לאחרים ולטובתם, ולא לעצמו, ואם כן לאט לאט, יוכשר לעשות מצוות השם בתנאי הנרצה, לטובת הבורא ית', ולא לטובת עצמו. - ומובן שהכוונה צריכה להיות למען קיום מצוות השם ית'."

(בעל הסולם. "מצווה אחת")

שאלה: בתקופה הזאת של הפצה מאוד אינטנסיבית שאנחנו עושים, עשרים וארבע שעות ביממה, אני מרגיש קושי עבורי להתחבר עם העשירייה, ולתת לעשירייה כי אני משתמש בכל הזמן להפצה יחד עם הקבוצה האיטלקית. מה אני יכול לעשות ברגע של הפצה כזאת אינטנסיבית, כדי להתחבר יותר עם העשירייה?

זה לא חושב. ההפצה היא יותר חשובה. כי אנחנו רואים היום שנמצאים בשלב מאוד מיוחד שמתגלה ווירוס הקורונה לכל העולם. ולכן חשוב לנו לפזר את ידיעת הפעולה הזאת מלמעלה לכל העולם. ולכן אין יותר חשוב מפעולת ההשפעה, הפצה, בכל השפות מאיתנו. שאנחנו נראה את עצמנו בעוד כמה חודשים קהילה פי כמה וכמה יותר גדולה שיצטרפו אליה הרבה אנשים, ואלה שלא מצטרפים גם כן לא חשוב, אבל הם יודעים על מה מדובר, אז הם לא פועלים בצורה שנמשכים למטרת החיים, אבל הם באיזושהי צורה מסכימים, שומעים, יודעים על זה וזה כבר דבר גדול. זה יחזק אותנו מאוד, זה עושה מאיתנו ראש הפרצוף הכללי, שנקרא נשמת אדם הראשון וכך אנחנו נתקדם. לכן אם אתה שואל מהי עבודה יותר חשובה בעשירייה או בהפצה, אז אני אומר לך בהפצה.

קריין: ציטוט מס' 10 מתוך מאמר "השלום" של בעל הסולם.

"מוטב לנו, לבוא לעמק השוה, ולקבל את דברי המקובלים, אשר "הטבע" עולה בחשבון "אלהים", דהיינו, במספר פ"ו. ואז, אוכל לקרות את "חוקי אלקים" בשם "מצות הטבע", או להיפך ("מצות אלקים" בשם "חוקי הטבע"). כי היינו הך, ולא נאריך במלות על לא דבר."

(בעל הסולם. "השלום")

זאת אומרת אין לנו בעיה, במקום הבורא, במקום הכוח עליון, במקום כל המיסטיקה הזאת מה שלא מבינים, אנחנו יכולים להשתמש בטבע, בכוח הטבע, בתוכנית של הטבע, המטרה של הטבע, וכך אנחנו לא נשקר ולא נעוות את הדברים אלא מדברים בצורה נכונה. כי אם אתה מדבר על הכוח העליון, א-לוהים, זה מבלבל את האנשים, כל אחד מתחיל כבר לראות בזה איזשהו חלק מהדת, מהאמונה, מכל מיני מיסטיקות, לא כדאי. לכן אנחנו משתמשים בדרך כלל במילת בורא או הטבע.

שאלה: יש פסקה במאמר שאומרת שכל מה שאנחנו בוחרים אז זה הופך להיות המלך שלנו. אז כשאנחנו בוחרים ואהבת לרעך כמוך אז ככה אנחנו מתקדמים, זה מה שמוביל אותנו?

כן.

שאלה: אני רואה שמתחילים באמת לשמוע אותנו. כי מגיעים למה שדיברת עליו כבר מזמן, מבחינה חיצונית, הכול מוכן, אנשים עובדים מעט, יש להם הרבה זמן פנוי, צריך לספק לכולם אוכל, ילדים, כולם לומדים און ליין, הכול מתבצע בצורה ווירטואלית, כולם נמצאים בבתים, אבל לא ברור מה הם צריכים ללמוד, הם צריכים ללמוד על החיבור? אין להם רצון לזה, הם מעדיפים לשבת ולצפות בקליפים מצחיקים וליהנות מזה.

אני חושב שאתם צריכים לשקול מה טוב לתת לכל אוכלוסייה ואומה, אתם נמצאים בכל כדור הארץ. נראה לי שכמה שיותר קרוב לטבע, שאנחנו עכשיו עוברים איזו מכה, שמה שאנחנו נסביר להם זה לא יהיה שייך לעבודה הפנימית של האדם, אלא מה קורה לנו בצורה הכללית, שאנחנו מקבלים את המכה מהטבע כדי ליישר אותנו, להביא אותנו להזדהות עם הטבע, להשתוות עם הטבע, כי רק בצורה כזאת אנחנו נהייה במצב הטוב, הנוח. את זה צריכים להסביר. אני מסביר את זה בכל מיני צורות, עוד בספרים הראשונים שלי שכתבתי לפני 40 שנה, קחו אותם ותראו מה שאפשר לקחת משם, והעיקר תפזרו את כל הדברים האלה לכל הרשתות, לכל מה שאפשר, בכדי שכל אחד שקורא במקרה פה ושם שיתקע בזה, ואז הוא יידע איך למצוא כבר את המקור ולבוא אלינו, להתחיל ללמוד משהו מאיתנו. אל תכניסו להם את הבורא, דבקות, חיבור כזה, אל תכניסו להם גם כן את העניין של הקבוצה, זה רק לאלו אנשים שנמשכים לגלות את הכוח העליון, שהם יחידי סגולה, כמו שאתם מעטים, אבל סך הכול, כל האנשים מה הם רוצים? הם רוצים לדעת מה קורה לנו ואיך נעשה שיהיה לנו טוב. זה הכול. אז תסבירו להם את המערכת הכללית של הטבע, ומה הוא רוצה מאיתנו ואיך אנחנו צריכים בכל זאת איכשהו להיות מקושרים שיהיה לנו טוב. בצורה קלה, שלא מחייבת אף אחד. וכך נתקדם. יש לכם מספיק כוח וניסיון, אתם נותנים שיעורים בקמפוסים ובכל מיני מקומות, אנחנו נצליח. רק בוא נעשה את זה כולם וכל אחד בכיוון שלו מהחומר שלנו הבדוק, המצוי, וזהו. אל תתנו להם יותר ממה שהם מסוגלים לקלוט וליהנות. תפנו לרצון לקבל שלהם.

שאלה: עוד תוספת לשאלה. נגיד הם קראו את המאמר שלנו אבל בכל זאת צריך לבוא עם איזושהי פעולה, איזה פעולה הם יכולים לעשות?

רק לפזר את החומר שלנו באינטרנט, וללמוד את החומר הזה וגם להשתתף אתכם בכל מיני שיחות וירטואליות, אני לא יודע איך לקרוא לזה, שאתם תעשו איתם פעולות, תביאו אותם לאיזה הרצאות כאלה, לא אל חכמת הקבלה ממש, אלא בכללי, איך העולם מתקדם. חשוב לנו להסביר להם שהעולם הוא אינטגרלי, איך שהוא מנוהל ומה שהוא דורש מאיתנו, גם כן יחס אינטגרלי בחזרה אליו, שאנחנו נהייה במערכת הטבע חלק אינטגרלי, ולא שאנחנו מנצלים את הטבע בצורה כזאת שהורסים אותו הורסים אותו כל הזמן. זה מה שצריכים להסביר.

העיקר האינטגרליות הכללית שצריכה להתגלות בכל העולם, כי מתוך זה בא לנו הווירוס, שאנחנו לא נמשכים להיות בתוך התמונה האינטגרלית, אז בא הווירוס והוא מחייב אותנו, תפסיקו לעשות את הדברים האלה שאתם עושים, אתם בזה רק מקלקלים את הטבע, את הסביבה שלכם, לא כדאי לכם לעבוד במה שאתם עושים, מכל העבודות שלכם רק עשרים אחוז מהעבודות הן חיוניות, כל היתר מיותרות. אז הווירוס יעשה ככה שאנחנו לא נוכל לחזור לכל שמונים אחוז העבודות שהן מיותרות. העולם שלנו מתקדם לגמר התיקון. אנחנו נמצאים בדור האחרון.

אני לא מאמין שאנחנו נחזור בצורה כזאת, כמו שהווירוס עכשיו עובד, שאנחנו נחזור לזה שהמטוסים שוב יתחילו להביא אותנו מקצה העולם לקצה, ואנחנו נתחיל להשתגע בכל מיני עבודות ולשרוף נפט ולמלאות את האוויר שלנו בפיח, ולזבל את כל האוקיינוסים בזבל ובפלסטיק, בשביל מה צריך את זה? יש גבול לזה. הגענו למצב שהטבע הוא כבר עגול, שהוא אינטגראלי, שהוא מתחיל להגיב כך. תסבירו את זה לבני האדם.

שאלה: אם הבנתי נכון, הוא שואל, מה הדרך הנכונה יותר להפיץ? האם כדאי להגיד שאדם הוא חלק מהמערכת שהגיעה לאיזו נקודה קריטית?

כן. זה נכון. אדם הוא חלק ממערכת הטבע, ושלא יעשה את עצמו כאילו שהוא לא שייך לטבע, ויש דומם, צומח וחי והוא נמצא מחוצה לזה, ויכול לעשות עם זה מה שבא לו. בזה שעושה מה שבא לו, הוא מקבל עכשיו בחזרה את התגובה השלילית. אלא האדם צריך להרגיש את עצמו, לגלות את עצמו כחלק אינטגראלי מכל הטבע, ולכן עליו, דווקא עליו במיוחד לאזן את הטבע, להביא אותו למצב האיזון, למצב האינטגראלי שכל חלקי הטבע הם יתמכו זה בזה. שבזה אנחנו באמת נראה את העולם שלנו עולם הטוב, שיש לנו מה להשאיר לילדים ולנכדים, אחרת אנחנו ממש נמצאים בצעדים שהורסים אותו עכשיו קליל, ולא יישאר ממנו כלום.

לכן טוב שקורה וירוס, ולא מלחמת אטום שיכולה לבוא במקום וירוס, ועוד כל מיני כאלה דברים כמו צונאמי, הוריקנים וכן הלאה. אנחנו צריכים להעריך את זה שתגובת הטבע היא בצורה כזאת. תראו, מה יש לנו? סך הכול כמה מתים, סך הכול כמה מאות אנשים? אבל כל העולם נעצר, כל העולם לא יודע מה לעשות, אלא לשבת בבית.

הייתם יכולים לעצור את כל העולם הזה המשוגע, שכולו כולו עובד, עובד, עובד כדי להרוס את הטבע, כדי לבלבל אותנו? עכשיו אנחנו יושבים בבית. עוד מעט אנחנו נתרגל לזה. עוד מעט אנחנו נמצא כאלה צורות תעסוקה שהם יהיו לטובת בני האדם, לעלות אותם בדרגה יותר עליונה, ללמד אותם להתקשר ביניהם וגם לעבוד, אבל דברים הכרחיים.

אנחנו לא צריכים אלף סוגים של אוכל, ואלף סוגים של ביגוד. לא. אנחנו נוריד את כל הדברים האלה שאנחנו עשינו את זה בצורה מלאכותית. אתם יודעים את כל זה, מה יש לי כאן להוסיף? אלא להביא את עצמנו לצורה שאנחנו נמלא את החיים שלנו לא בריצות, ריצות, ריצות איפה, איך, איך להספיק, איך להספיק. אנחנו עכשיו לאט לאט נתנקה מכל הגישה הישנה הזאת שהייתה לנו, הווירוס ינקה אותנו, ואנחנו רק צריכים להסביר לבני אדם, איך אפשר לארגן עכשיו את החיים, ויהיה מצוין. אנחנו סך הכול חיים על כדור הארץ הקטן, ויש גבול עד כמה שאנחנו יכולים לקלקל אותו.

שאלה: אני רואה שיש כאן שתי בעיות, אם תוכל להגיד מה הקשר ביניהם. יש את הניצול שלנו את הטבע, הדומם, צומח, חי, ויש את היחסים המקולקלים והלא טובים בינינו כחברה אנושית. מה הקשר בין שני הדברים האלה? או שזה שתי רמות. איך זה עובד?

איך שזה עובד? אנחנו לא יכולים עדיין להסביר את זה, זאת אומרת להראות את זה. אבל אנחנו ביחסים בינינו מורידים אותו היחס גם בין כל חלקי הטבע דומם, צומח וחי. שכתוב בתורה ש"חי זאב עם כבש", אז מה הכוונה? שהטבע הזה האגואיסטי מגיע מדרגת האדם לכל מיני דרגות, חי וצומח ודומם, וגם בהם ישנם בעיות של התנגשות ביניהם במידות שלהם ודאי, שהן פחות מאיתנו. ואז זה השפיע גם על היחס הנכון, והחיבור הנכון בין הרמות של חי, וצומח, ודומם.

שאלה: ויש תיקון כלשהו כלפי דומם, צומח, חי שלא דרך בני אדם, שלא ברמת מדבר?

לא. כי אנחנו חלק מהטבע, ואנחנו בדרגה הגבוהה ביותר.

תלמיד: אז זה שאנחנו מנצלים את הדומם, צומח, חי, אין עם זה ממש בעיה.

לא. אנחנו חייבים את זה לעשות. אבל חייבים את זה לעשות בצורה נכונה, כדי לשמור על היחס הנכון, איזון הנכון, חיבור הנכון בין דומם, צומח, חי, מדבר. בין כל הרמות.

אני רוצה להגיד עכשיו עוד כמה דברים שיש לנו היום בזום.

מעשר בבוקר עד עשר ארבעים וחמש, יש לי היום זום. הזום הזה יהיה אומנם בשפה הרוסית, אבל הוא יהיה עם שידור לכל העולם, ועם תרגום לכל השפות.

מיד אחרי זה, מעשר ארבעים וחמש עד אחד עשרה ורבע, יהיה זום בעברית. אבל עם שידור לכל העולם, ועם תרגום לכל השפות.

אחר כך מיד אחרי זה, מאחד עשרה ורבע עד אחד עשרה ארבעים וחמש, חצי שעה, יהיה לי זום נוסף עם שידור לכל העולם, ועם תרגומים לכל השפות.

אחר כך יהיה לנו שיעור משש עד שבע בערב בעברית, כמו שיש עכשיו.

מה הם כתבו שם?

קריין: זה הלו"ז שציינת. הוא כתוב פה באנגלית, בדיוק כמו שאמרת.

בסדר. יפה.

קריין: רק עוד שני דברים להגיד. דבר ראשון שאתה אומר זום, זה אומר סביבה טובה. אנשים מתחברים לאיפה שמתחברים כרגיל, דרך סביבה טובה.

אז במקום זום, להגיד משהו אחר?

קריין: להגיד "סביבה טובה" איפה שמתחברים כרגיל. כי אז מצפים לזום.

דבר שני, יש לנו קבוצה כאן שנקראת "אינפו" (info), שזה כל המארגנים וראשי השפות שנמצאים פה יחד, והם יתנו דיווח. אחד החברים ייתן דיווח מורחב על מה שאתה אמרת, ויענה על כל השאלות. בבקשה.

מצוין. ואם אתם צריכים ממני עוד משהו במשך היום, אני מוכן. אולי אתם רוצים לעשות איזה שיעור בצהריים לפני שש בערב, נגיד בסביבות שתיים בצהריים.

תלמיד: כן, רב.

כן.

שאלה: נעבור בזריזות על כל הלו"ז. אז כמו שציינת, מעשר בבוקר זמן ישראל עד רבע לשתיים עשרה יהיו לך תוכניות עם שלשה חברים שונים. הכול ישודר בסביבה טובה ויתורגם. לאחר מכן מתוכנן שיעור צהרים מאחד וחצי עד שתיים וחצי. האם אתה רוצה להשתתף בשיעור הזה? כי יש לנו גם פורמט שהוא עם החברים.

יותר טוב אם אתם תעשו את זה. החיבור ביניכם יותר חשוב ממני. אם זה אני, אז אני מלמד. אם זה אתם, אז אתם לומדים זה מזה ומתקשרים. זה יותר חשוב להתקדמות הרוחנית.

תלמיד: אוקיי. אבל זאת משבצת שאנחנו יכולים לעשות איתך או בלעדיך. אז כרגע אני מבין שאנחנו החברים נעשה ונעביר את זה יחד.

תעשה לבד, אבל אני מוכן להיות בזה. אני לא רוצה לקלקל, אתה מבין. כשאני נמצא, אז שוב כולם יפנו אלי או משהו. יותר טוב זה אתם. אם אתם תרצו אחרי זה לעשות עוד משהו, אז תתקשרו. אני יושב כאן בבית סוהר שלי, ואני אשמח להיות מקושר אליכם.

תלמיד: בסדר. אז נברר במהלך הבוקר, איך גם לשלב אותך אם תרצה. ובכל מקרה בשש בערב לפי שעון ישראל יהיה שיעור ערב משש עד שבע, שזה איתך.

כן.

תלמיד: חוץ מזה יש לנו המון התפעלות מפעולות הפצה. אנחנו קצת בקצרה לספר דברים מדהימים שקרו בימים האחרונים.

טוב. תן לי קודם כל להגיד לכולם שלום, ולהגיד שאני נשאר אתכם כצופה ולא כמגיש שיעור, ואני שמח מאוד. נקווה שמחר יהיה לנו פי שניים אנשים בלימוד, פי שלושה ופי ארבעה.

דרך אגב מחלקת אינפו (info) אתם צריכים לדאוג לכך שאולי נצטרך לרכוש, לסדר עוד גלקסי, עוד כל מיני דברים. אני לא מבין בזה. אבל תתחילו לחשוב, איך אנחנו מתגברים על כמות האנשים.

(סוף השיעור)