שיעור צהריים 07.06.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"להיות שותפים לבורא" - קטעים נבחרים מן המקורות

אנחנו באמת צריכים להיות שותפים לבורא ונקווה שנבין את התפקיד שלנו, את גודל התפקיד, את האחריות שלנו, ונגיע לכל המשימה הגדולה הזאת ונצליח.

קריין: קטע מס' 1.

"כתוב בזה"ק (הקדמת ספר הזהר, אות ס"ז) וזה לשונו "ולאמר לציון, עַמי, אל תקרי, עַמי אתה, אלא, עִמי אתה, עם עין חרוקה. שפירושו, להיות שותף עִמי. מה אני עשיתי שמים וארץ בדברי, אף אתה כך. זאת אומרת, אני התחלתי את הבריאה בזה שבראתי את הרצון לקבל, ואתה צריכים לגמור, היינו לתת על הרצון לקבל כוונה בעל מנת להשפיע. וזה נקרא שותפות".

נמצא, שעיקר שותפות נובעת מכח הצמצום וההסתר, שנעשה על הכלי קבלה. כלומר, שנסתלק האור מכח תיקון הצמצום. אלא ע"י התיקון, הנקרא "בעל מנת להשפיע", שוב יכול האור להאיר, כפי שיעור שיש בהכלי רצון להשפיע."

(הרב"ש. מאמר 45 "מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה" 1991)

שאלה: מהי בעצם שותפות בהגדרה פשוטה?

הוא כותב שהבורא מתחיל את הבריאה בזה שברא את הרצון לקבל על ידי המאור המחזיר למוטב, ועל ידי האור הזה אנחנו קרובים להבין ולהרגיש את הרצון לקבל. ואחר כך אנחנו צריכים במעשה שלנו למלא את הרצון לקבל באור העליון והרצון לקבל הופך להיות לרצון להשפיע, ואז אנחנו נעשים שותפים לבורא.

תלמיד: אבל אם "אין עוד מלבדו" והוא עשה, עושה ויעשה הכול, אז במה האדם שותף לבורא?

בכך שהוא דורש שינוי ברצון לקבל שהבורא ברא, שהוא יהיה בכוונה על מנת להשפיע, ובזה אנחנו והבורא נעשים שותפים.

שאלה: עשינו הכנה לפני השיעור וקראנו קטעים מכתבי מקובלים, ויש הרגשה מאוד חזקה שהם בעצם פותחים לתלמיד את ההרגשה שהבורא כביכול מנמיך, משפיל את עצמו בשותפות הזאת. מה יכולה להיות התגובה שלנו בלימוד? כי אנחנו יודעים שרק דרך החיבור אנחנו יכולים להתקרב אליו. איך אנחנו יכולים להגיב למעשה כזה אדיר של השפעה מצד הבורא עלינו?

בזה שאנחנו מתקרבים זה לזה ובהתקרבות בינינו אנחנו מזמינים את המאור המחזיר למוטב מלמעלה, את כוח הבורא, ובעזרת האור שמשפיע עלינו אנחנו מתחילים להיות המשפיעים. המאור משפיע עלינו, מאיר עלינו, ואנחנו מתחילים להיות גם המקור של האור המשפיע, ובאור הזה אנחנו פונים בחזרה לבורא ומאירים עליו ורוצים להשפיע אליו.

שאלה: מהו המפתח למעבר מהרצון לקבל לרצון להשפיע ואיך אנחנו פותחים את הדלת הזו?

המעבר בין הרצון לקבל לרצון להשפיע הוא בזה שאנחנו רוצים להידמות לבורא, רוצים להיות משפיעים כמוהו, ובזה אנחנו מושכים ממנו את הכוח הזה, את האור העליון, והוא מאיר עלינו ואנחנו מתחילים להיות כמוהו, משפיעים כמו מקור האור. כך אנחנו מתעלים מעל המקבל שבנו ומתחילים להיות משפיעים, כל אחד מאיתנו מתחיל להאיר ולהשפיע בפעולות שלו, במילים שלו, במחשבות שלו, ובזה אנחנו שווים לבורא.

שאלה: כתוב בקטע, "העיקר השותפות נובעת מכוח הצמצום וההסתר". מה זה בעבודה שלנו כוח הצמצום ובמיוחד ההסתר?

אנחנו לא רוצים להיות המקבלים ולכן אנחנו סוגרים, מצמצמים את כלי הקבלה שלנו, את הרצון לקבל שלנו, ורק ברצון להשפיע אנחנו רוצים להשפיע זה אל זה וכולנו לבורא, וכך מתקרבים אליו.

תלמיד: אמרת שאנחנו מתחילים להיות כמו הבורא, על מה בדיוק אנחנו משפיעים כמו הבורא?

אנחנו משפיעים לבורא בזה שרוצים להשפיע לו, וכדי להשפיע לו אנחנו מפסיקים לקבל ובכך הופכים להיות במקום כלי קבלה, כלי השפעה. ואנחנו שוב פונים אליו, וכמה שמקבלים ממנו זה יהיה על מנת להשפיע.

שאלה: האם אפשר להגיד שהבחירה החופשית שלנו זאת תכונה של הבורא שנגישה עבורנו?

כן.

שאלה: האם האדם עושה את הצמצום או שהוא מבקש מהבורא שיעשה עליו את הצמצום?

אנחנו לא יכולים לעשות שום פעולה רוחנית בכלים שלנו. הכלים שלנו הם רק כלי קבלה ולכן אנחנו לא יכולים לעשות בהם שום פעולה רוחנית כי פעולה רוחנית זו השפעה. לכן אנחנו מבקשים מהבורא להיות למעלה מכלי הקבלה, מקבלים ממנו כוח השפעה, ובכוח ההשפעה שהוא מאיר לנו, נותן לנו, אנחנו מתחילים להשפיע כמוהו. ואז יכולים להשפיע לו בחזרה ונעשים בזה שווים לו, דומים לו.

שאלה: האם ניתן לומר שהצמצום שאנחנו עושים קשור לפעולות כנגד האגו, כמו לבוא לשיעור, מפגשים של העשירייה? האם בכך אנחנו מבצעים צמצום?

לא, אנחנו יכולים לבצע צמצום רק על הרצון לקבל שלנו, שרוצים לקבל ומרגישים שנמצאים במצב שיכולים לקבל, ואנחנו מאוד רוצים לקבל ולמלא את עצמנו, ואז אם נעשה סגירה של הרצון לקבל, אז זה ייקרא צמצום.

שאלה: אני מבין שהעבודה שלנו, השותפות שלנו מתבטאת בזה שאנחנו מבקשים שתהיה לנו כוונה נכונה על פני הרצון לקבל. כשאני מחפש את הבקשה הזאת אני לא מוצא אותה, אבל אני כן מוצא הסכמה שאם המצב הזה נוחת עליי מלמעלה, כלומר שהכוונה תהיה על מנת להשפיע, אני מוכן להסכים עם זה פחות או יותר, אבל ממש לבקש אני לא מוצא כוח. מה העצה שלך?

להמשיך בכל זאת לבקש.

תלמיד: זאת אומרת שלא מספיקה הסכמה, אלא צריך ממש לבקש, לדרוש את זה.

כן.

שאלה: האם ההסתרה אחרי הצמצום זוהי תפילה לבורא שיתקן את הרצון לקבל לרצון להשפיע?

ההסתרה של הבורא?

תלמידה: צמצום והסתר כמו שכתוב במאמר, האם ההסתר אחרי הצמצום זאת תפילה לבורא?

כן.

תלמידה: האם זו בקשה שיתקן את הרצון לקבל לרצון להשפיע?

זה תלוי במחשבות שלך. אם יש לך כאלה רצונות, אז כן. זה רצון טוב.

שאלה: אמרת עכשיו שאם אנחנו מאוד רוצים לקבל ולמלא את עצמנו ונעשה סגירה של הרצון לקבל זה נקרא צמצום. מהי בדיוק פעולת הסגירה של הרצון לקבל?

פעולת הצמצום, סגירה של הרצון לקבל היא שאני לא רוצה להשתמש בו. אפילו שישנו בי הרצון לקבל, כי כולי רצון לקבל, כך הבורא ברא, אני לא רוצה להשתמש בו. כי בזה שאני עובד עם הרצון לקבל שלי, על אף שהבורא עשה אותו, אני הפוך מהבורא. ולכן אני מבקש מהבורא שיעשה עלי צמצום, שיהיה לי כוח לצמצם את הרצון לקבל ולא לקבל, ואז אני נשאר בצמצום, בחושך, ולאט לאט אני מקבל מעל החושך יכולת לעבוד עם הרצון להשפיע. זאת אומרת, אני יכול להתחיל לקבל אור כדי להשפיע אותו, כדי להעביר אותו לאחרים.

תלמידה: למדנו שלפני פעולת הצמצום אין תענוג, בכלל לא קיים תענוג.

כן.

תלמיד: אם כך את מה אני מצמצמת אם גם כך אני לא מקבלת תענוג לפני שמתבצעת פעולת הצמצום? האם לפני פעולת הצמצום יש סבל שכביכול מורגש כתענוג?

לפני הצמצום אנחנו יכולים לקבל תענוגים גשמים, ואנחנו מקבלים אותם, כי אין ברירה, חייבים לחיות, להתקיים, והרגשת החיים היא כהרגשת התענוג. ואחרי שאנחנו יכולים לצמצם את עצמנו ולא לקבל ולבקש כוחות להשפיע, לעשות רק השפעה, אז אנחנו כבר נמצאים מול הבורא שמשפיע לנו ואנחנו יכולים לא לקבל ממנו ולפנות אליו בחזרה בבקשה שאנחנו רוצים להיות משפיעים כמוהו, ובזה אנחנו מגיעים למצב שהוא משפיע לנו ואנחנו יכולים להשפיע לו בחזרה.

שאלה: אם כל אחד מאיתנו מרגיש שהוא מקבל מהבורא איזשהו רצון והוא לא עובד עם הרצון הזה, לא משתמש בו, ומגיע לעשירייה ומחפש איך למלא את החסרונות והרצונות של החברים, האם זה מתקרב לפעולת הצמצום?

יופי, זה בדיוק מה שצריך לעשות, ואז אני מקבל כדי להשפיע לחברים. אני מקבל מהחברים רצון ומשפיע להם. וכך כולם, כל אחד מקבל רצון מהזולת ומקבל בו, ובזה כל אחד ממלא את הרצון של הזולת.

שאלה: איך אנחנו צריכים לפעול בשותפות עם הבורא כשהוא שולח שבירה בעשירייה ומישהי מהחברות עוזבת? מה תהיה העבודה הנכונה עם הרצון להשפיע?

להתחבר ביניכן ככל האפשר ולבקש מהבורא שייתן לכן כוח להשפיע זו על זו. שהבורא ייתן כוח להשפיע מכל אחת ליתר החברות.

תלמידה: אפילו לחברה שעוזבת?

את זה אני לא יודע, זה כבר תלוי ביחסים ביניכן.

שאלה: ענית על שאלה ונתת סדרה של פעולות, שתחילה אנחנו מגלים את הרצון לקבל, אחרי זה אנחנו פונים לבורא, מקבלים ממנו אור, מקבלים ממנו את כוח ההשפעה, ובכוח הזה אנחנו משפיעים לו. איך לעשות את זה הלכה למעשה כי זה נשמע כמו סדר פעולות מאוד פשוט, פרקטי, ריאלי, אבל איך לעשות את זה בלב או בינינו זה לא מובן.

תבקש, תדרוש, תראה איך זה קורה, אבל תלמד מזה.

תלמיד: מה לבקש מה בצורה קונקרטית?

שיהיה לך כוח לא לקבל את האור העליון, אלא להשפיע אותו.

תלמיד: כדי לבקש כוחות לא לקבל את האור העליון צריך קודם כל להרגיש אותו?

אל תדאג, אתה תקבל אותו, ותקבל את הכוחות, תקבל הכול. רק צריך לבקש.

תלמיד: האם אני צריך לבקש לא לקבל גם כשאני מקבל ברצון האגואיסטי הפשוט או שזה לא שייך לעניין בכלל?

תבקש על הפעולות, ואיך זה יתרחש זה כבר לא חשוב.

שאלה: כשמרגישים ערבות מצד החברה אפשר להתרגש עד דמעות. האם הרגשת ההתרגשות הזאת היא חלק מהאגו?

לא, זה כבר לא חלק מהאגו. זה כבר חלק מהכוח שצריך לחבר אותנו, ולכן זה בדרך מקבלה להשפעה.

שאלה: אנחנו אוספים יחד את אותם החברים שמדברים בשפה הליטאית כדי להגיע לחיבור יותר קרוב. האם כזה חיבור לפי שפה עוזר? ואיך אנחנו יכולים להתקדם יותר מהר לרוחניות גם בעשיריות הפרטיות וגם בכלי העולמי?

כמובן שזה עוזר, ועוד איך עוזר. אני גרתי בוילנוס, עבדתי שם באיזשהו מפעל טכנולוגי ארבע שנים, ואני מכיר את התנאים שהיו אז בליטה. אני חושב שהעם הליטאי יקבל בשמחה את חוכמת הקבלה וזה יעזור להם להתקדם למטרת הבריאה. בהצלחה לכם.

שאלה: תודה רבה על המילים שאמרת עכשיו, הן ממש ממלאות לנו את הלב שהיה ריק כל כך הרבה זמן. כתוב במאמר "מה אני עשיתי שמים וארץ בדברי, אף אתה כך", מה זה אומר?

שכמו שהבורא עושה פעולות השפעה, גם אנחנו רוצים לעשות פעולות השפעה. הבורא עושה לנו, לכולנו, ואנחנו עושים בצורה פרטית מכל אחד לאחרים, ובסך הכול ביחד נעשה כמוהו לכולם.

תלמידה: האם זה על ידי פעולות חיבור שאני עושה עכשיו?

ודאי שכן. את עושה בזה פעולות רוחניות ועוד מעט כשיפתח לך את תיראי איזה פעולות את עושה.

שאלה: פעמים רבות אנחנו מקבלים רצון לקבל כל כך חזק ואנחנו מתפללים לבורא שיעזור לנו, אבל הרצון כל פעם מתחזק עוד יותר. האם עלינו להכריז מלחמה נגד הרצון הזה? מה צריך לעשות כדי להשתלט על הרצון הזה שמשפיע עלינו בעשירייה?

אנחנו מצליחים למשוך עלינו את המאור המחזיר למוטב, אבל המאור הזה הוא חלש מאוד ולכן אנחנו לא מרגישים שכל אחד מוסר את המאור הזה הלאה לחברים. כדי שהמאור יהיה יותר חזק הבורא מעלה בנו רצון לקבל יותר חזק, והוא מצפה שנבקש בכל זאת, אז אנחנו צריכים לבקש יותר ויותר כוחות השפעה בינינו, שהם יעברו מאחד לאחר ובין כולנו יחד, עד שנתחיל להרגיש את האור העליון שעובר בינינו, וזה יהיה גילוי הבורא לנו, לנבראים.

שאלה: מה זאת אומרת, שאני מוסר את המאור המחזיר למוטב לחברים, מה אני בדיוק מוסר להם?

כוח, רצון להשפיע לאחרים.

תלמיד: אני מרגיש את הכוח הזה?

כן, אתה תרגיש אותו.

קריין: קטע מספר 2 כותב הרב"ש.

"ענין דרש של שותף יכולים לפרש בין אדם לחבירו גם כן. היות שמזה יצא אח"כ, שגם העולם כולו יקבלו את הכף זכות. נמצא, שעשה טובה בין אדם לחבירו, בזה שגרם להעולם כולו, שיגיעו לקבל הטוב והעונג, במה שישנו במטרת הבריאה. 

נמצא, שהוא נעשה שותף להקב"ה, בזה שעל ידו יהיה הסיוע, שכולם יבואו אח"כ לקבל מטרת הבריאה. נמצא, שהוא נעשה שותף עם הקב"ה, כמו שכתוב "אני התחלתי את הבריאה, בזה שרוצה לתת טוב ועונג, וישראל הם משתדלים, שהמטרה תצא לפועל, בזה שעושים כלים, שיהיו מוכשרים לקבל את השפע העליון בלי שום פגם, הנקרא "נהמא דכסופא"."

(הרב"ש. מאמר 11 "פורים, שהמצוה עד דלא ידע" 1987)

אם אנחנו רוצים לקבל את השפע מלמעלה כדי להמשיך אותו הלאה לאחרים, זה נקרא שאנחנו מקבלים אותו בצורה נכונה ואז הוא יכול לעבור בין כולנו.

שאלה: איך להפוך להיות שותף של הבורא כדי לעזור באמת לנבראים להרגיש את העונג שבמחשבת הבריאה?

לא לחשוב על איך לקבל אלא לחשוב על איך לקבל ולהעביר לאחרים את מה שאתה יכול לקבל מהבורא, ואז תקבל מהבורא ותוכל להעביר לאחרים.

תלמיד: מה שאני אקבל מהבורא זה מובן. איך לעשות כך שהנבראים, שהחברים ייהנו?

בשביל זה יש לך קבוצה, אתה יכול לממש את כל זה בה.

תלמיד: יש לי חברים, הם יושבים איתי בעשירייה. איך אני יכול לתת להם, להעביר להם את המתנה של מטרת הבריאה כך שהם יקבלו אותה וייהנו ממנה?

אם אתה רוצה לקבל מהבורא כדי להעביר לחברים, אז תנסה, תפנה אליו ותבקש ממנו שהוא ייתן לך כזאת הזדמנות.

תלמיד: האם בסופו של דבר אני אוכל לתת לחבר שהוא ייהנה ממטרת הבריאה?

כן, אחרת אתה לא תקבל מהבורא. כשיהיה לך את הרצון להעביר לאחרים ולא תהיה כפקק, כמחסום, כמכשול בדרכו של האור, אז האור יעבור מהבורא דרכך לאחרים.

תלמיד: אם חבר נמצא במצב של ירידה, או אין לו תענוג עכשיו מהדרך, ואני רוצה שהוא ייהנה מהדרך, ממטרת הבריאה, איך אני יכול להעביר לו את זה?

תחשוב מה אתה רוצה לרצות להעביר לו.

שאלה: האם יציאת הרשימות תהיה כל עוד נשארו חלקים בלתי מתוקנים?

כן.

שאלה: האם כאשר האדם שותף עם הבורא, אז הוא לא נופל ויורד יותר מדרגתו אלא הוא רק מתקדם בה וכל פעם מוסיף בדרגות רוחניות?

כן, הוא הולך ומוסיף.

שאלה: במה תלמיד שיש לו את האפשרות להפיץ, לדוגמה את חכמת החיבור, יכול למדוד את עצמו שהוא עומד בסטנדרטים של להיות שותף לבורא?

בכך שהוא קודם כל חושב על איך להשפיע, איך להעביר מהבורא לאחרים את מה שהוא יכול לקבל.

תלמיד: איך זה מצטייר לאדם זה דבר מאד סובייקטיבי. אני יודע מניסיון שאם אני מנסה לראות תוצאה, אז זה לא עובד בצורה כזאת. איך אני יכול לדעת שאני עושה את העבודה הנכונה, שאני נמצא בקו הנכון עם הבורא?

קודם כל תעשה זאת עם החברים, תבדוק את עצמך איתם.

שאלה: מה חשוב יותר בעבודה שלנו, האם הכוונה בעל מנת להשפיע או ללכת באמונה למעלה מהדעת?

אני לא רואה שום הבדל בין השניים, זה אותו דבר, זאת אותה פעולה של השפעה.

תלמידה: מאיפה יכול להגיע אלינו הרצון לאהוב את החברות? הרי אנחנו אוהבים רק את עצמנו.

זה מובן וטבעי, לכן כאשר תתחילו לאהוב את החברות, אז תתחילו לאהוב את הבורא.

שאלה: אם ולו לרגע אני מרגישה איזשהו רוך, קשר לכל החברות בעשירייה, האם אפשר לקרוא לזה שאני מעבירה את אור הבורא באותו רגע?

צריך לקרוא לזה שכך הבורא מתייחס אלִיך, ולכן את חווָה כזה יחס כלפי החברות שלך.

שאלה: כתוב שאנחנו הופכים להיות לשותפים של הבורא, כלומר אנחנו עושים צמצום, דוחים את הרצון לקבל, מתחברים ומעלים מ"ן. האם נכון לומר שגם הבורא הופך להיות השותף שלנו, כי הוא כל הזמן מכה על הקיר הזה באור שלו?

כן.

קריין: קטע מס' 3.

"אמרו "כאילו נעשה שותף למעשה בראשית". ויש להבין, מה מרמז לנו, בזה שאומרים "כאילו". והענין הוא, כי מצד האור, שהוא הטוב ועונג, בטח רק הבורא נותן, ובזה אין שייך לומר שותפות. אלא על הכלי, שם שייך לומר שותפות. היות שהבורא נותן הרצון לקבל וההשתוקקות לקבל תענוג, והנבראים נותנים חציה השני של הכלי, שהיא הרצון להשפיע. כלומר, שחלק מן הכלי אנו מיחסים להבורא, שהוא הרצון לקבל. וחלק הב' של הכלי, שהוא הרצון להשפיע, אנו מיחסים זה להנבראים, שהנבראים עושים את זה. נמצא, בהכלי יש ב' שותפים."

(הרב"ש. מאמר 45 "מהו שהדיין צריך לדון דין אמת לאמיתו, בעבודה" 1991)

דווקא הבורא הוא שנותן את הרצון לקבל שבכלי, והנברא הוא שמבקש שיהיה בכלי רצון להשפיע.

שאלה: למדנו שיש כזה מושג, שעכשיו אנחנו קוראים לו שותפות אבל יש גם עבד ה'. האם זו מדרגה שנכללת בשותפות, כלומר, האם זה כיסוד?

כן.

תלמידה: מתוך הרגשת העבדות, כשאתה אומר "כן אני עבד", איך לקחת צעד לתוך השותפות?

אנחנו נלמד, זה לא פשוט. אני חושב שבינתיים זה לא מאיים עלינו. עלינו לקבל את כל מה שמגיע מהבורא ופשוט לבקש כל הזמן מצבים קרובים יותר להשפעה.

תלמידה: איך לברר? אפילו היום הייתה לי כזאת הרגשה בצורה ממשית או שאני עבד או שאני שותפה.

טוב מאוד, כך עליך להתקדם. את עבד, את שותפה, בצורה כזאת להתקדם, והבורא ישנה אותך. אל תדאגי, הכול הולך טוב.

תלמידה: אני פשוט מרגישה שאני הולכת כמו עיוורת.

כך צריך להיות, את צריכה ללכת על עיוור, כיוון שאת עדיין לא רואה לאן את הולכת. עוד מעט הכול ישתנה.

שאלה: לפעמים הבורא מוריד לעשירייה סיטואציה דרך חברה, זה יכול ליצור כעסים שנאה, ואז אנחנו עושות בירור. וזו סיטואציה מאוד לא נעימה בעיקר לאותה חברה, ומזמינים את הבורא לבירור. וכולן מבינות שהבורא הפעיל את החברה וזה כדי לקדם את העשירייה. זאת איזו שותפות פסיבית. ואם החבר בעשירייה מבקש מהבורא להיות שותף שלו, ואז הבורא משתמש בו בצורה כזו, וזה הופך את זה לאקטיבי באיזשהו מקום?

יכול להיות שאת צודקת.

שאלה: יש לי כאלה מחשבות, בירורים, יוצא שאנחנו חוזרים לאותו הרצון שעליו פעם עשינו צמצום על הקבלה. ובתהליך העבודה בקבוצה והלימוד, מתעוררת הכוונה בעל מנת להשפיע, ואז במקרה כזה הבורא כבר נהנה ואנחנו נהנים יחד איתו. האם אפשר להגיד שזו היא שותפות?

כן.

שאלה: מצד ראשון אני צריכה לפנות לבורא, לרצות ולחשוב מה להעביר לחברות בעשירייה, מצד שני אני צריכה לפנות לעשיריה כדי לכוון, לבנות, למסד את הקשר עם הבורא. איך נכון לחבר את זה ולבנות את זה נכון בעבודה?

צריך לעשות גם את זה וגם את זה, ובשני הכיוונים את תעשי את זה למעלה מהאגו שלך. כך תבקשי ותמשיכי.

תלמידה: יש משהו ראשוני שאליו אני צריכה לפנות, כדי שזה יהיה נכון לתועלת העשירייה?

מה שאת בוחרת בעצמך זה מה שיהיה נכון, העיקר לא לעמוד במקום.

שאלה: איך אני יכול להגדיל את הכלי שלי כדי לקבל מהבורא? באיזו צורה של תפילה וחיסרון אני צריך לגשת לזה?

כמו שאתה מרגיש. אם אתה למשל נמצא אצל מישהו כאורח ואתה רוצה עוד משהו לאכול, אז אתה מבקש מבעל הבית "תנו לי בבקשה גם מזה וגם מזה" ואתה מקבל. אותו הדבר כאן. לא להתבייש, אם אתה רוצה להשפיע לבורא, שיעלה בך רצון לקבל עוד יותר גדול אז על ידו אתה דווקא עוד יותר תוכל להשפיע.

שאלה: אנחנו מבקשים ממך מאוד, תאר לנו אותו החיסרון שימלא הבורא. אנחנו צריכים בכלל לדחות את כל העולם הזה. קראנו את המאמר הזה ואנחנו רוצים להיווכח בכך, מהו אותו החיסרון שבהכרח אותו ימלא הבורא?

חיסרון שמכוון לחברים בקבוצה, אותו ממלא הבורא.

תלמיד: רצון לענות לחברים?

כן, לעזור לחברים.

שאלה: כתוב שחלק מן הכלי אנו מייחסים לבורא שהוא רצון לקבל וחלק אחר של הכלי שהוא רצון להשפיע אנו מייחסים לנבראים.

כן.

תלמיד: הרי הטבע שלנו רצון לקבל ואת הרצון להשפיע אנחנו גם מקבלים מהבורא, ופה הכוונה רצון להשפיע שמייחסים לנבראים, לא הרצון עצמו אלא הבקשה לקבל רצון להשפיע. לזה הכוונה?

נכון, נכון מאוד יפה תודה.

שאלה: במאמצים שלנו לכיוון ההשפעה אנחנו מרגישים שאנחנו נהיים קטנים יותר ויותר מצד אחד, ומצד אחר אנחנו מרגישים שהכול תלוי בנו. האם אתה יכול להסביר את הסתירה הזו?

זו לא סתירה, כך אנחנו צריכים להמשיך וזה יתברר.

שאלה: בפעולות האלה שלמדנו עליהן היום, כל פעם שאני חושבת, איך לצמצם את הרצון לקבל שלי, את הכלי קבלה שלי, אין לי מושג איך לעשות את זה. איך להעביר לאחרים מה שאני מקבלת מהבורא אין לי מושג. ואז זה נשמע כביכול שאנחנו לא צריכים לדעת כלום, שהבורא ייתן לנו את כל הכוח ואת הידע וגם איך לעשות ואין מה להתעסק בזה ורק צריך לדעת איך ומה לבקש.

נכון, כן. זה מה שאני שמעתי הרבה פעמים מהרב"ש, שהוא היה עונה לי על כול השאלות שלי - "למה לא ביקשת", זה מאוד חשוב לבקש מהבורא כוחות, הסבר, הכוונה, וזה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: אני רוצה להודות למתרגמים. והשאלה היא, המתרגמים עושים עבודה גדולה של ערבות האם ניתן להחשיב שהם בתוך נשמת אדם הראשון?

כן.

שאלה: רציתי לחדד, לבקש ולהודות זה לא אותו הדבר מבחינת התכונה של זה?

זה לא אותו הדבר, כמובן שלא אבל בכל זאת, זאת פנייה לבורא, זה קשר עם הבורא.

תלמיד: כאן העיקר זאת הפנייה כן?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין רצון, חשק, והקנאה?

"רצון" זה רצון, זה כוח שהבורא ברא. "חשק" זה מעל הרצון שמגיע מהבורא, והוא יותר מהרצון, רצון על הרצון. ו"קנאה" זה כבר רצון למה שיש לאחרים.

תלמידה: לא הבנתי כל כך מה זה רצון מעל הרצון?

אם אני מבקש משהו זה נקרא "שאני רוצה ומבקש", אם אני רוצה משהו יותר ממה שביקשתי זה רצון מעל הרצון. אין לי יותר מילים.

שאלה: בקשר ל"למה לא ביקשת" אני נזכר שב"שמעתי" הוא אומר שמרגיל את עצמו בתפילה בתקופת הסליחות כדי שהבקשה תהיה אמיתית כי יש לו פחד פן בקשתו תתממש, תענה, שהוא לא באמת רוצה.

כן.

תלמיד: איך קורה הנס הזה שאנחנו חוזרים על זה הרבה פעמים, אלף פעם עשרת אלפים פעמים, ואז פתאום הבקשה הזאת נעשית אמיתית. איך זה קורה?

זה עניין של הצטברות.

שאלה: איזה פעולות צריך לעשות בעשירייה כדי שהחברות ירגישו את השפע שעובר דרך החברות?

חיבור.

שאלה: רצון מעל רצון, האדם רוצה להיות כמו הבורא ואז הרצון הוא למען הבורא? כך זה עובד?

כן.

תלמידה: שאלה מהמאמר קודם על נהמא דכסופא, איך אנחנו משיגים את זה?

שאנחנו מרגישים את הבקשות שלנו מול הבורא, אנחנו מהר מאוד מגיעים לנהמא דכסופא, כי באמת רוב הבקשות שלנו הן בקשות אגואיסטיות.

אני מודה לכם מאוד כולם בהשתתפות בשיעור ושיהיה לנו לכולנו הצלחה בהבנה ובהתקרבות לבורא, ונרגיש את זה קרוב מאוד על כולנו.

(סוף השיעור)