שיעור בוקר 06.11.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 01.09.2020

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/PrFZsNiC?activeTab=downloads&mediaType=video

העבודה באמונה למעלה מהדעת –

קטעים נבחרים מהמקורות

שאלה: אני מרגיש שאני בתהליך שבו אני לא מסוגל לשאול שאלה, כאילו כל השאלות מגיעות מהשכל, או מהאגו, או מה שזה לא יהיה, וזה חוסם בי את היכולת לשאול. איך אני יכול לשאול מעל השכל הזה, מעל הדעת הזאת, כדי שאהיה מסוגל לשאול שאלה טובה? כי הכול נובע מהאגו, אז איך אני בורח מזה, איזה שאלות אני צריך לשאול?

אל תברח מזה, זה מצב מאוד מאוד טוב, עד כמה שיכאב לך איפה שאתה נמצא זאת התפילה שיוצאת ממש מהלב וזה מה שעוזר לך להתקדם.

אני לא רוצה להרגיע אותך שאתה מתקדם יפה, אבל טוב שזה כואב, הכאב הזה הוא כבר תפילה. וזה שאתה לא יכול לשאול אלא מהשכל, גם זה שיכאב לך וגם זה מכוון אותך נכון לרוחניות.

אתם נמצאים בטיפול עליון, לא שלי, עליון, ולכן בכל זאת אתם צריכים להיות בזה בשמחה, בשמחה, זה מה שחסר. חיסרון לרוחניות, להתקדמות, לדבקות, לכוח השפעה, לא חשוב מה, ובשמחה בזה שאני נמצא בטיפול העליון.

שאלה: גדלות הבורא היא תוצאה של מצבור המאמצים של העשירייה כלפיו וזה כבר כלי חדש במשהו?

כן, נכון.

שאלה: כשאנחנו פונים לבורא בתפילה לעלות מעל הדעת האם אנחנו צריכים לעשות את זה בכל פעם, בכל מצב, כדי להיכנס לתפילה או שאנחנו עושים תפילה אחת כללית?

אנחנו צריכים כל הזמן להיות באמונה למעלה מהדעת בצורה בלתי פוסקת, אבל מה זאת אומרת בלתי פוסקת? מתחדשת, כל הזמן מתחדשת, מתחדשת, מתחדשת, כך צריכים להיות כל הזמן.

שאלה: איך להיות בדואליות הזאת, מצד אחד ריקנות מצד שני בקשה לבורא?

אני משתמש בריקנות כדי לפנות נכון לבורא. אני יושב מול בעל הבית ואני מאוד רוצה לקבל כל מה שיש לי על השולחן, שהוא רוצה שאני אקבל, אבל אני מבקש ממנו "תיתן לי אפשרות על פני האוכל הזה, על פני כל מה שאתה נותן לי עכשיו, להיות כמוך, לעשות פעולה אליך כמו שאתה עושה את הפעולה הזאת אלי. כי זה לא עניין של הכיבוד, זה עניין של הרגשה, אתה מביע בזה את ההרגשה שלך אלי, אהבה, השפעה, ואני גם רוצה להביע כלפיך השפעה ואהבה על ידי זה שאני אוכל את זה. אני מוכן לאכול ואני רוצה לאכול אבל אני רוצה קודם כל למעלה מזה להתייחס אליך. אם אני אדע שבזה שאני עכשיו אוכל, ואני מאוד רוצה את זה בכלים שלי, אבל אם אני אדע שאני על ידי זה נותן לך תענוג, שאני משפיע אליך, אני אעשה את זה, אבל אם אני לא בטוח שאני נותן לך תענוג אני לא אוכל את זה למרות שאני מאוד רוצה.

אל תשכחו את הדוגמה הזאת, תעשו ממנה הרבה צורות, תבינו יותר.

שאלה: האם אפשר לומר שרק פעולות נכונות מביאות לגילוי אותו מקום ריק?

נכון, אבל לא שאנחנו רק רוצים לגלות מקום ריק אלא אנחנו רוצים לבנות את הדרגה הרוחנית שלנו למעלה מהמקום הריק. מקום הריק זה נקרא מלכות מצומצמת, ולמעלה ממלכות מצומצמת אנחנו רוצים לבנות תשע ספירות עליונות ובהן אנחנו מרגישים את הדבקות שלנו בבורא.

עוד מעט נתחיל ללמוד "תלמוד עשר הספירות" בצורה שכל מה שלומדים עכשיו בתרגילים האלה, אמונה למעלה מהדעת, אנחנו נראה איך שהכול בנוי, כל מדרגה רוחנית, כל פעולה רוחנית, איך שכך אנחנו צריכים לבצע.

שאלה: כשיש הרגשה של ריקנות אני מנסה לעשות צמצום על הרצון לקבל. תגיד בבקשה איך נכון לבנות את אותה שרשרת, צמצום, עשירייה, בורא, דרך פנייה פנימית?

את זה כותב לנו רב"ש. אני לא מסביר את זה עכשיו, יש לך את מאמרי רב"ש ומשם תיקח את זה.

שאלה: אתה יכול טיפה להסביר על העניין הזה של השמחה, האם צריך להיות ריק ושמח באותו זמן או ששמחה היא התוצאה מהפעולה?

שמחה צריכה להיות מזה שאני ריק ואני יודע איך לעבוד עם הריקנות הזאת דווקא. דווקא איתה.

שאלה: האם הריקנות היא הזמנה להתקרבות לעליון?

נכון.

שאלה: צריך להחליף את הריקנות מידיעה לריקנות למה אני לא יכול להשפיע?

ריקנות נשארת כריקנות ואנחנו בונים מעליה השפעה, רק כך.

שאלה: אומרים שצריך להתפלל לבורא ולדבר איתו, ולי למשל יוצא לדבר רק איתך, כל היום אני מדבר איתך ושואל שאלות, איך שאני עובר לבורא הכול פתאום נרגע, מה עושים?

תנסה בכל זאת. עד שתראה שיש לך עימו שיחה גם נעימה, גם לא נעימה, בכל מיני אופנים.

שאלה: מלכות עולה לבינה, מלכות נכללת עם בינה, מה המחשבות שלה? תיאור שנתת על האורח ובעל הבית, אלה היו ההרגשות והמחשבות של מלכות?

כן.

שאלה: אני רוצה להימלט מהמצב של הריקנות, אני לא יכול לסבול אותו.

לא נכון, אתה יכול לברוח מהריקנות רק בתנאי שאתה בונה מעליה קשר עם הבורא והריקנות נשארת. נניח שאתה נמצא עכשיו בדיאטה, אין לך ברירה, אתה נמצא במצב מסוכן, אתה נכנס לצינוק שם לא נותנים לך לאכול ואתה צריך להשתמש בהזדמנות הזו כדי באמת להתקדם. אז אתה לא מקבל מילוי לריקנות אלא אתה בונה מעל המצב הזה יחס לבורא, לרוחניות. אתה אז לא מרגיש שאתה סובל מריקנות, אלא אתה דווקא מרגיש שאתה יכול לעבוד עם הריקנות בצורה מועילה, בצורה יצירתית.

תלמיד: האמונה למעלה מהדעת היא כביכול הדיאטה?

האמונה למעלה מהדעת זו הדיאטה. שאתה מקבל לעצמך קצת בתוך הדעת, נניח, מה שניתן לך בעולם הזה, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד ומושכלות, בצורה כזו שאתה חייב להתקיים, אבל למעלה מכל זה אתה בונה את היחס לרוחניות.

תלמיד: אם כך, יוצא שאני בעצם מרגיע את עצמי על ידי האמונה למעלה מהדעת אבל אני לא מתמודד עם הריקנות הזו, אני פוחד מהריקנות הזו פחד מוות.

אתה לא צריך להתמודד עם הריקנות אלא לבנות מעליה יחס לבורא. את הריקנות הזו להשאיר. כמו שאנחנו לומדים שהכלי מצמצם את עצמו, נשאר ריק, ובונה מעל המקום המצומצם את ט' הספירות הראשונות ביחס לבורא והבורא מתגלה בהן אליו.

תלמיד: מה זה שאין שם ישות, משהו לא קיים?

אל תשים לב לזה, פשוט עזוב. תבנה את כל הדברים למעלה מהריקנות, את מה שבדרך כלל אתה רוצה, לא גשמית אלא רוחנית.

תלמיד: אני מרגיש שאני בורח מזה כל הזמן.

אנחנו כאן לא יכולים לדבר עלייך אישית. תשמע מה שאני אומר לכולם, זה נכון גם בשבילך.

שאלה: איך אני יכול להתקרב להרגשת הבינה?

על ידי זה שתרצה להשפיע דרך העשירייה לבורא.

שאלה: איך אנחנו מגיעים לרצון קבוע להשפיע לבורא, ואיך מקבלים בטחון שהפעולות שלנו באמת משפיעות לו נחת רוח?

אם אתה רוצה שהדברים האלה שאתה עכשיו דורש יהיו בעל מנת להשפיע אז אתה תקבל אותם. אבל אם תרצה שהם יהיו כדי שאתה תירגע, לא טוב שהם יהיו לך.

שאלה: מה ההבדל בין צמצום לבין מלכות מצומצמת?

מלכות מצומצמת זה נקרא שהיא עושה על עצמה צמצום. זה שהבורא עושה צמצום זה לא נקרא שהיא מצומצמת. מלכות מצומצמת שהיא עושה על עצמה צמצום ומתקדמת.

שאלה: היום במאמר דיברנו הרבה על השתוות הצורה, השפעה, וגם מדובר על בן אדם שצריך לבקש. מי זה הבן אדם, זו הקבוצה, או אני אישית צריך, או אני עבור הקבוצה, או שאנחנו ביחד? זה מגיע מתוך החיסרון, איך אנחנו עובדים ביחד?

פנייה נכונה, ואמרתי על זה היום לפחות כמה פעמים, לכן אני לא מרוצה מהשאלה שלך, פנייה נכונה לבורא, כי אחרת אין לנו למי לפנות, פנייה נכונה לבורא יכולה להיות רק מהאדם לקבוצה, או מהקבוצה כבר בצורה קולקטיבית לבורא. נקודה. אין יותר. זה דבר אחד.

דבר שני, שתבינו, אני יודע מה אני שאלתי, מה אתם שאלתם ומה דיברתי, אם אתם חוזרים על אותן השאלות ששאלו האחרים, אני כבר את הקבוצה הזאת פעם ראשונה, שנייה, שלישית פוסל, לא נותן לה לשאול. תשמעו מה שהאחרים שואלים ותתכללו בהם. אחרת איזה טעם יש לי לענות לאיזו קבוצה אחת? אני שומע את השאלה כשאלה כללית ונותן תשובה כללית לכולם, ואתם צריכים לקבל כל שאלה של החברים כשאלה שלכם, ולא כך להוריד אותם, מישהו שואל ובינתיים המורה עונה להם. לא, הם שואלים את השאלה שלי והמורה עונה על השאלה בשבילי.

שאלה: האם לבקש מהבורא זה מימוש הבחירה החופשית שלי?

נניח שכן. השאלה לא שייכת לבחירה הזאת. לא.

שאלה: אמרנו היום, שבלי לשייך את עצמו לעשירייה האדם לא יכול לפנות לבורא וגם עכשיו חזרת על זה. מה זה בדיוק לשייך את עצמו לעשירייה, מה זה לפנות דרך העשירייה לבורא?

יחד איתם להיות ברצון אחד, בנטייה אחת "כאיש אחד בלב אחד". אם אנחנו לא מתחברים בצורה כזאת, לפי הדרגה שלנו, כמו שדורשים מילדים בגן הילדים, אם אנחנו לא מתחברים בצורה כזאת לפחות בינינו אז הפנייה שלנו לבורא היא לא פנייה, לא משפיעה. הבורא הוא בסך כל סולם המדרגות, אם אנחנו לא נכנסים לעשירייה, אנחנו לא נמצאים כשלב בסולם.

תלמיד: כשהוא פונה הוא מנסה להרגיש שהוא חלק ממשהו?

כל אחד צריך להרגיש שהוא חלק מהעשירייה שלו, כלול בתוך העשירייה ונמצא בתוך העשירייה, ומתוך העשירייה, מהרצון הכללי של העשירייה פונים לבורא. אם אין פנייה כזאת, זה מה שקורה לנו, אנחנו בינתיים חושבים שאנחנו פונים, אנחנו לא פונים. אתה מחייג לבורא ואין קו, אתה אפילו לא מרגיש שאין קו.

שאלה: איך אדם יכול לקיים את הצמצום הזה אם מדובר על רצונות בהמיים כמו כסף, משפחה?

מה שאדם צריך לחיים, אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, כמה שהוא צריך כדי להתקיים זה לא נחשב שהוא מקבל. איך אתה יכול לשאול על דברים כאלה, איך יכול להיות שכל כך הרבה שנים אתה נמצא איתנו ושומע את הדברים האלה ועכשיו שואל?

תלמיד: אני מסתכל על כולם ולכולם יש הכול ואני לא יכול להשיג את זה. נגיד אם מדובר על משפחה, עבודה נורמלית, כל פעם יש לי רצון לעוד יותר.

אז אתה צריך להבין שנותנים לך רצון לקבל יותר ויותר גדול לגשמיות כדי שאתה תצמצם אותו למצב נורמלי שאתה יכול להתקיים ואת כל היתר להשקיע ברוחניות. גם זה כתוב במאמרי רב"ש.

שאלה: מה ההבדל בין "אמונה למעלה מהדעת" לבין "על כל פשעים תכסה אהבה"?

זה חלק מזה.

שאלה: האם הצעד הראשון בלמעלה מהדעת זה צמצום ומה מפריע לנו לצמצם את עצמנו היום?

כן, הצעד הראשון לרכוש אמונה למעלה מהדעת זה צמצום. ומה מפריע לכם? שאתם לא עושים את זה בעשירייה ולא מחזיקים זה את זה.

שאלה: האם אפשר לתאר ריקנות כגיר הילוכים במכונית שנמצא בניוטרל וזה מקום הבחירה?

לא. אל תביאו לי כאלה דוגמאות שאתם מוציאים בעצמכם.

שאלה: אם יש הפרעה שחוזרת על עצמה למרות שניסית לעבוד איתה בלמעלה מהדעת או הפרעה שמתמשכת לאורך זמן, האם זה אומר שלא עשית עבודה נכונה למעלה מהדעת או שזו פשוט אפשרות להתקדם עוד ועוד?

תמשיכו לעבוד לפי מה שרב"ש מייעץ.

קריין: קטע מספר 12. בעל הסולם "שמעתי" מאמר ט"ז. "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה".

"כתוב: "הוי המתאוים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא חושך ולא אור". והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת. שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שאין הם רוצים, שהם יראו, איך שה' משגיח בבחינת טוב ומטיב. כי ראיה הוא נגד אמונה. כלומר, אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל. והאדם, עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת."

תקרא שוב עד כאן.

"כתוב: "הוי המתאוים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא חושך ולא אור". והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת." זה נקרא לצפות ליום ה'. "שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב." כדי לתת להם הזדמנות להגיע לאמונה למעלה מהדעת ולראות את כל המציאות רק בכוח אמונה. "כלומר, שאין הם רוצים, שהם יראו, איך שה' משגיח בבחינת טוב ומטיב. כי ראיה הוא נגד אמונה. כלומר, אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל. והאדם, עושה את הדבר שהוא נגד השכל, זה נקרא אמונה למעלה מהדעת."

שאלה: בעל הסולם כותב שאתה לא צריך לראות שהבורא מנהיג את העולם בבחינת טוב ומיטיב, אבל כל אחד רואה שהוא לא מנהיג אותו בבחינת טוב ומיטיב, אז מה אני כן צריך לבקש?

אתה לא מבקש לראות את המציאות. אתה רוצה לקבל את המציאות כמו שהיא אבל בכוח האמונה שלך. שאתה לא מתייחס לכל המציאות מהאגו שלך ואז הכול מקולקל, אלא אתה מתייחס לכל הדברים בכוח האמונה, בכוח השפעה, ואז אתה תראה את המציאות כולה מתוקנת, שלמה. לא להסתכל דרך הרצון לקבל שלך על כל המציאות אלא רק דרך הרצון להשפיע, שהבורא מלכתחילה הוא טוב ומיטיב, המציאות מלכתחילה היא מציאות שלמה, ומה שמקולקל, מקולקלת רק הראייה שלך.

תלמיד: אפשר בכל זאת לחדד מה אני מבקש?

לא. אתה תסבול ותנסה לברר, ואז בזה תבנה את הראייה הנכונה שלך.

שאלה: בעל הסולם כותב כאן "שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב." איך להרגיש שאנחנו מכלילים את עצמנו באותו דבר?

שאתה רוצה לתקן את הראייה שלך עד שהעולם ייראה לך כטוב. ועד אז אתה לא אומר שהבורא הוא לא בסדר שברא עולם הרע, אלא שאתה מקולקל ולכן אתה רואה את העולם כרע. ולכן אתה מודה לבורא שאתה מזהה שהעולם הוא רע כי זה נותן לך אבחנה עד כמה אתה צריך לתקן את הראייה שלך עד שאתה רואה את העולם כטוב. ושום דבר בעולם לא משתנה חוץ מהתפיסה שלך.

תלמיד: בסופו של דבר צריכים לראות את העולם כטוב?

זה נקרא גמר תיקון של הכלי שלך, שאז אתה רואה את העולם כטוב.

שאלה: להגיד שהראייה שלי מקולקלת זה כמו להגיד שאני רואה את הכלים שלי מקולקלים?

ודאי. כי הכול "כל הפוסל במומו פוסל"¹ בכלים המקולקלים שלו.

שאלה: לתת ולקבל זו פעולה אחת מהבורא?

אני לא יודע. אין דבר כזה שלתת ולקבל זו פעולה אחת. אני לא מבין את זה.

שאלה: אחד החברים הפסיק ללמוד בגלל מחלת הסרטן, האם הוא יכול להגיע לרוחניות?

איך הוא יגיע לרוחניות? ממחלה לא מגיעים לרוחניות. המחלה באה כדי לעורר את האדם, למרות שהוא נמצא במחלה בכל מיני תנאים מיוחדים, להמשיך בדרך לבורא.

שאלה: צריך לבקש אמונה כזאת שזה כאילו יהיה בדעת, זאת אומרת אמונה ודעת. זה לא כל כך מובן.

כשאתה תגלה בכלים דהשפעה, זה נקרא אמונה, כזאת התרשמות כמו שזה נמצא בכלים דקבלה הטבעיים שהבורא נתן לך. אתה דורש מהבורא לקבל כאלו כלים של השפעה שהם יהיו בעוצמה כמו כלים דקבלה שהוא ברא לך מלכתחילה. זה נקרא שאני נתתי להם את היצר הרע והם דורשים ממני שאני אחליף אותו ליצר הטוב. "ניצחוני בניי"².

קריין: קטע מספר 12. בעל הסולם. "שמעתי", מאמר ט"ז. "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה".

"כתוב: "הוי המתאוים את יום ה'. למה זה לכם את יום ה', הוא חושך ולא אור". והענין הוא, אלו שמצפים ליום ה', הכוונה הוא, שהם מצפים, שיזכו לבחינת אמונה למעלה מהדעת. שיהיה האמונה כל כך חזקה, כאילו שהם רואים בראיה וידיעה גמורה, שכך הוא. היינו, שה' משגיח על העולם בבחינת טוב ומטיב. כלומר, שאין הם רוצים, שהם יראו, איך שה' משגיח בבחינת טוב ומטיב. כי ראיה הוא נגד אמונה." שאז הם משתמשים בכלים דמלכות במקום כלים דבינה. "כלומר, אמונה הוא דוקא במקום שהיא נגד השכל." אני נמצא או במלכות או בבינה, באחד מהשניים. "והאדם, עושה את הדבר שהוא נגד השכל," עושה צמצום על הרצון לקבל, ואז "זה נקרא אמונה למעלה מהדעת." אני רוצה להתקרב איתכם ל"תלמוד עשר הספירות", ל"פתיחה", בצורה כזאת שאנחנו נראה מה התוכן של הפעולות שעליהם שם מדובר, בעשר ספירות, בכלים, בפרצוף.

"כלומר, הם מאמינים, שהשגחה של הבורא עם הנבראים הוא בבחינת טוב ומטיב. ומה שהם לא רואים זה בידיעה ברורה, אין הם אומרים לה': "אנחנו רוצים לראות את בחינת טוב ומטיב בבחינת ראיה בתוך השכל"." למה? כי בזה הם יבטלו את היכולת להיות באמונה למעלה מהדעת, להיות למעלה מהכלי דקבלה. "אלא הם רוצים, שזה ישאר אצלם בבחינת אמונה למעלה מהדעת." מה מרוויחים בזה? מרוויחים שמרגישים עולם רוחני בתוספת לעולם הגשמי, ולא שאנחנו מבטלים משהו מהבריאה. כשאנחנו מצמצמים את המלכות, אנחנו לוקחים את כל הכוחות של המלכות, את כל הרצונות של המלכות, ומעלים אותם לעל מנת להשפיע ואז אנחנו מגלים את כל המלכות, את כל הרצון לקבל, אבל מגלים אותם הרצונות איך שהבורא ברא אותם, איך הוא מתייחס אליהם, איך הוא יכול למלא אותם, זאת אומרת אז אנחנו ממש מבינים את הבריאה.

ונראה לנו שאנחנו כאילו מצמצמים את המלכות, מצמצמים את הרצון לקבל, זה לא צמצום, זה צמצום היחס שלנו לזה בצורה כמו שזה נראה, אבל דווקא על ידי הקשר עם העל מנת להשפיע אנחנו פותחים את המלכות למימדים של אינסוף, לט' ראשונות. ממלאים אותה באור הבורא.

"אלא שהם מבקשים מה', שיתן להם כח, שיהא אמונה זו כל כך חזקה, כאילו הם רואים זה בתוך הדעת. היינו, שלא יהא הפרש בין אמונה לידיעה בתוך השכל. זה נקרא אצלם, היינו אצל מי שרוצה להיות דבוק בה', "יום ה'"."

(בעל הסולם. שמעתי, מאמר ט"ז. "מהו יום ה' וליל ה', בעבודה")

שאלה: היום כל השיעור אנחנו מדברים על זה שאנחנו מצמצמים את המלכות ועולים לבינה בקשר עם החברים ולא משתמשים במלכות. עכשיו אמרת שאנחנו בכל זאת כן משתמשים בה אחרי זה כי אנחנו מעלים אותה למען השפעה. תסביר.

מלכות מעלה את עצמה לעל מנת להשפיע, ואנחנו משתמשים בכל הרצון לקבל שלנו בעל מנת להשפיע. בסופו של דבר אנחנו ממלאים את הבטן שלנו, כל הכיבוד שבעל בית שם לפני האורח על השולחן האורח חייב לקבל אותו, רק שיהיה בעל מנת להשפיע. אז במידה שהוא יכול להרכיב את הכוונה בעל מנת להשפיע אז מותר לו לקבל את כל הכיבוד הזה ודווקא בזה הוא עושה בפועל טובה לבעל הבית. ככה זה.

שאלה: אמרת עכשיו שאנחנו מגלים את המימדים העליונים רק על ידי זה שאנחנו מצמצמים את מלכות. הבנתי נכון?

מלכות מלכתחילה מצומצמת, אנחנו מצמצמים אותה מלכתחילה ואחר כך עוד בונים דרגת אמונה למעלה מהדעת, דרגת הבינה למעלה ממלכות.

שאלה: איך אנחנו מתחזקים באמונה?

רק על ידי התכללות בקבוצה.

תלמיד: אבל איך אתה מוציא מתוך ההתכללות אמונה?

פונים לבורא.

תלמיד: מה זאת אומרת?

פונים לבורא, מבקשים כוח השפעה, מבקשים כוח אמונה, מבקשים כוח חיבור בין החברים. זה אותו הדבר.

תלמיד: אבל האמונה מאפשרת לנו לא להיות שקועים בדעת?

האמונה עוזרת לנו להתייחס נכון לדעת. מתי לצמצם אותה, מתי להעלות את הדעת ולהתכלל באמונה, זה הכול כבר בכוח שאנחנו מקבלים מלמעלה.

שאלה: אפשר לעשות תרגיל כזה תוך כדי קריאת הקטע, שעולות לי שאלות ואז אני יכול לעשות עליהן צמצום?

אנחנו עושים את זה, עשינו את זה כבר. אנחנו נצטרך ללמוד את החלקים האלה מתע"ס שמדברים על צמצום, מסך, אור חוזר, אור ישר שמתפשט בפרצוף מפה עד הטבור, איך יש ביטוש בין האורות, כל הדברים האלה. זה הכול מדובר על העבודה שלנו עם התענוגים כלפי בעל הבית, אמונה למעלה מהדעת. שכל הרצונות שלנו, של העשירייה, הם רצונות מפה ולמטה עד הסיום. אז בחלק אנחנו יכולים לעבוד, זה נקרא "מפה עד הטבור", שם כולנו יחד מתחברים וזה עשר ספירות של תוך הפרצוף. וכאלה רצונות שלא מסוגלים להתחבר כדי להיות ממש מחוברים בכולם בהשפעה הדדית ומתוך זה השפעה לבעל הבית, זה נקרא "עשר ספירות של תוך הפרצוף". אנחנו נעבוד בכול בצורה פרקטית.

תלמיד: למה דווקא אלו שמתאווים ליום ה' מקבלים חושך?

כי הם רוצים לראות בכלים דקבלה, ולכן מקבלים חושך. "עיניים להם ולא יראו", על זה כתוב.

שאלה: האם אני מבין נכון שלהחזיק את המצב של אמונה והשפעה בעשירייה, בזה אני מרגיש כל הזמן את העשירייה בהשפעה ואת העולם כולו?

על העולם אני לא יכול להגיד, אבל על העשירייה כן. אל תרחיב את זה סתם כך לכל העולם, כי זה יהיה דמיון ופילוסופיה. ואם אנחנו מדברים על המצב האמיתי, זה חייב להיות בפועל [בעשירייה].

תלמיד: אמרת שאנחנו מגיעים לאמונה למעלה מהדעת דרך העשירייה. כשאני עובד כדי להתכלל בעשירייה אני איכשהו רוצה להרגיש את זה. האם זה נקרא "בתוך הדעת"?

אני לא רוצה לדבר על הדברים האלה בינתיים, אפילו שתתבלבלו בהם זה טוב. אבל תנסו לראות את זה לבד, תנסו לראות את זה בתוך העשירייה, שיהיו יותר הבחנות.

שאלה: כשאנחנו קוראים קטעים על אמונה למעלה מהדעת, במה זה תלוי אם אני הולך לכיוון האמונה?

אני אוחז באמונה כי זה הכוח העליון, זה כוח הבורא, זה כוח ההשפעה, זה כוח האהבה. אני אוחז בזה בכמה שאפשר. ואם אני יכול לצרף לזה איזה ידיעות, איזה פעולות שלי, אני אעשה. אם לא, אז לא. אבל אפילו שאני נשאר רק בדבקות בכוח אמונה, זה נקרא שאני נמצא כטיפת זרע בתוך אמא עילאה, עליונה, וזה כבר תחילת העובר הרוחני.

תלמיד: אני מתכוון, איך לעשות כך שהקטעים האלה לא יהיו בשבילי כדי למלא את הרצון בידע?

זה תמיד יהיה. קו ימין וקו שמאל זה תמיד יהיה. אבל אין מה לפחד, הכול יבוא לתיקון.

(סוף השיעור)

---

1. "כל הפוסל פסול ואינו מדבר בשבחא לעולם ואמר שמואל במומו פוסל" (תלמוד בבלי, מסכת קידושין דף ע, א גמרא(.↩

2. "נצחוני בני, נצחוני בני" (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, נ"ט, ב' גמרא(.↩