שיעור בוקר 06.05.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי "מתחבים לאין עוד מלבדו" מאי 2025

קטעים נבחרים מן המקורות, שיעור 1 - אין עוד מלבדו

קריין: שיעור בנושא הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי, "מתחברים לאין עוד מלבדו" - מאי 2025, קטעים נבחרים מן המקורות, שיעור מס' 1 "אין עוד מלבדו". קטע מספר 2.

"בא ולמד, חכמה האמיתית, סבת כל ההסתבכות הזאת, כי בהבורא עצמו ית', לית מחשבה תפיסא ביה [אין מחשבה תופסת בו] כלל וכלל. והטעם פשוט, כי כל המחשבות שנופלים במוחו של אדם, הם המה עצם פעולת הבורא, רצה לומר, לא כמו שמורגש באדם, שהוא ממשיכם מאיזה מקום, או שנולדים אצלו מניה וביה [ממנו ובו], זה שקר, ראש לכל השקרים.

אלא כל מחשבה דקה מן הדקה, הבורא ית' שולחה למוחו של אדם, והוא כח התנועה של אדם, של בהמה וכל החי. דהיינו, ברצות הבורא להניע את החי, פועל בו בשליחת מחשבה אחת, ואותה המחשבה מנענעת אותו, כפי מדתה, כמו ששולח מטר על פני האדמה, והאדמה אינה מסוגלת להרגיש מי ששולח אליה את המטר, כן האדם, אינו מסוגל להרגיש בשום אופן, מי ששלח לו את המחשבה, כי לא ירגיש בה, בטרם שבאה לרשות מח הדמיון שלו, וכיון שנמצאת ברשותו, נראית אליו כמו חלק מעצם שלו, ובזה תבין שלית מחשבה תפיסא ביה [שאין מחשבה תופסת בו], הטעם פשוט, מפני שהבורא לא יעלה ברצונו, לשלוח אלינו מחשבה כזאת, שתהיה מוכנת להשגתו.

אבל ערך בשבילנו סדר מחשבות, אשר מתוך כל אותו הסדר, מחויב סוף כל סוף, להשיגהו בשיעור אמיתי."

(בעל הסולם. "סוד שמותיו ית'")

תלמיד: בעל הסולם כותב שהבורא שולח מחשבות, אבל אנחנו לומדים שהבורא שולט דרך הרצון, והמחשבות הן רק תוצאות מהרצון של האדם. ובעצם אמור היה לכתוב שהבורא שולח לו רצונות וכך הוא היה מנהל אותו. למה כתוב שהבורא שולח מחשבות?

כי אנחנו מרגישים מה שעובר בנו שזה מחשבה.

תלמיד: זה עובר קודם כל דרך הרצון של האדם?

כן.

תלמיד: הוא אומר שמתוך סדר המחשבות משיגהו. איך מתוך סדר מחשבות משיגים את הבורא?

כנראה שיש עוד לפנינו כמה וכמה מחשבות שאנחנו צריכים לקלוט אותן ולהשתנות לפיהן ואז מגיעים למצב שמרגישים מי שולח לנו את המחשבות ואיך אנחנו צריכים להגיב.

תלמיד: יש בנו מחשבה כזאת להשיג את מי ששולח לנו את המחשבות?

כן.

תלמיד: כי אנחנו רוצים סדר בחיים, למה אנחנו רוצים להשיג אותו?

זה הרצון שלנו, כי האדם בניגוד לכל חי אחר, הוא כן רוצה להשיג את הבורא.

תלמיד: אבל הוא אומר, כמו מטר שיורד. אפשר להרגיש את המטר אבל אתה לא יודע מי ששלח אותו.

כן.

תלמיד: אז איך מתוך המטר הזה כן משיגים משהו ממנו, ומה זה בכלל להשיג אם אי אפשר להשיג אותו?

מתוך זה שאדם מתאמץ להרגיש מה שהבורא שולח לו, הוא נעשה יותר ויותר רגיש למה שהוא מקבל מהבורא ושזה מגיע לו מהבורא, וכך הוא מתקדם ומתפתח.

תלמיד: מתוך הפעולה המשותפת שלנו, מתוך המאור שפועל עלינו, מתוך הקריאה בכתבי מקובלים, מתוך כל זה, איך זה גורם לעשות סדר במחשבות שמביא להשגה?

סך הכול אנחנו צריכים להשתדל להיכנס לתוך הרגשות שלנו ולהשתדל לראות מי שולח אותן ואיך אנחנו יכולים להגיב על זה בצורה כמה שיותר נכונה.

תלמיד: איך קשורות המחשבות שאפשר אולי לתפוס אותן, למי ששולח אותן? מה הקשר בין המחשבה לתכונה, או להשגה של מי ששולח אותה?

בכל מחשבה שאנחנו מקבלים, מרגישים, מתפעלים יש גם חלק מהשולח אותה. ולכן אנחנו יכולים דרך התעמקות במחשבה להרגיש את השולח אותה.

תלמיד: איך עושים את המיון, ההבדל בין המחשבה לבין מי ששולח? אמרת שיש בו חלק מהשולח.

את ההבדל בין המחשבה והשולח אותה, אנחנו יכולים לעשות, כשמפרידים ביניהם ולבדוק מה בדיוק אנחנו מקבלים ואחר כך ממי מקבלים.

תלמיד: כשאתה בקשר עם אדם אז ברור לך שהוא רוצה ממך משהו. כמו שאתה רוצה ממנו, הוא רוצה ממך, אחרת לא היית בקשר איתו.

כן.

תלמיד: כשמדובר על הבורא איך אפשר לדעת מה הוא רוצה ממך, איך אפשר לדעת מה לתת לו? איזה קשר יש? אני רצון לקבל, הוא רצון להשפיע, הוא שולח לי מחשבה, איזה קשר יש לי איתו?

הקשר דווקא דרך מה שאתה רוצה לקבל ממנו. אם אין לך שום מחשבה ותנועה כלפי הבורא, אז אתה לא צריך אותו כביכול ואז אין מה להמשיך. מה שאין כן, במידה שאדם מרגיש שחסר לו משהו בחייו אז הוא מטפל במחשבה הזאת, ברצון הזה, עד שמגלה את הבורא שהוא המקור.

תלמיד: אז הבסיס ליחס אליו הוא בעצם, מה אני רוצה לקבל ממנו?

כן.

תלמיד: הוא אומר שהבורא לא מביא לנו מחשבות אלא אם כן אנחנו מוכנים אליהן.

כן.

תלמיד: מה זו אותה מוכנות, איזה הכנה צריכים לעשות בשביל לקבל את המחשבה של הבורא?

אנחנו צריכים להגיע למצב שנרגיש מה יוצא מהבורא ומה נקלט בנו, ואיך אנחנו מגיבים על זה בצורה נכונה יותר או פחות. ויכולים לתקן את המחשבה, ההרגשה שמקבלים עד כדי כך שנרגיש ממי מקבלים ומה מקבלים. זה הכול תלוי במאמצים של האדם.

תלמיד: אמרת לנו לא פעם אחת, שעשירייה זה כמו צלחת, כמו מתאם שדרכו אנחנו יכולים להרגיש מה הבורא רוצה מאיתנו בתוך הקשר בינינו.

כן.

תלמיד: מה המאמץ הנדרש מאיתנו כל הזמן בקשר בינינו, שנרגיש מה הבורא רוצה מאיתנו?

הבורא זה מקור החיים ואנחנו תמיד מרגישים רק אותו, בין שכן מרגישים מה שמקבלים בתוך הרצונות שלנו, בין שלא מרגישים, תמיד זה בא מהבורא. וסך הכול מה שאנחנו רוצים, זה להגיע להרגשת המקור של מה שמרגישים. והחיפוש של מקור החיים, זה בעצם העיקר בחיים שלנו.

תלמיד: אז דווקא כשאין לך ההרגשה, איפה המאמץ שלי כשאני כן רוצה להרגיש? כשאני מרגיש שהכול בסדר, אבל המאמץ הזה להרגיש את הדבר הבא, את הקשר הבא עם הבורא, איפה המאמץ שלנו פה?

המאמץ שלנו להשיג את הבורא הוא בזה שאנחנו בונים כלי מכל המשתתפים, ומכוונים אותו לבורא עצמו ורוצים להרגיש בכלי הזה את מקור החיים.

תלמיד: זה צריך להיות רצון משותף של כולנו?

כן.

תלמיד: האם האדם הוא כמו מקלט שהבורא משדר לו כל הזמן מחשבות.

כן.

תלמיד: אותו מאמץ שתיארת עכשיו לבנות כלי, זה מקלֵט מסוג אחר?

לא. סך הכול רצון להשגת הבורא.

תלמיד: הקבוצה או העשירייה כשהיא מנסה להתחבר, היא זוכה למחשבות אחרות מאשר האדם הפרטי?

יכול להיות.

תלמיד: אם כתוב שהבורא שולח לאדם סדר מחשבות וכל מחשבה מגיעה ממנו, אז מה המאמץ של האדם, שקראת לזה להגיב נכון?

לשמוע.

תלמיד: התגובה. נגיד אם קיבלתי מחשבה אחת ועכשיו עולה בי המחשבה שזה הגיע מהבורא. אותה מחשבה שנייה נקרא לה, שזה הגיע מהבורא, היא לא הגיעה מהבורא?

כן.

תלמיד: אז איפה אני יכול להשתתף?

אתה משתתף בזה שאתה מסוגל לעלות על הגל שמגיע מהבורא אליך.

תלמיד: זאת אומרת, אני מנסה להנגיש את אותו סדר, לא רק את המחשבה הנוכחית אלא את הסדר ומה הוא רוצה בזה וכן הלאה?

כן.

תלמיד: נגיד אני מרגיש שהוא עכשיו שולח לי מחשבות שמפריעות לי. אני יושב בשיעור ודעתי מוסחת, אפשר לבקש מחשבות אחרות?

כן, כנראה שכן.

תלמיד: אם כל מחשבה, הדקה ביותר, נשלחת לי מהבורא אז מה היא המחשבה שמופיעה באדם להידבק בבורא?

גם כן נשלחת מהבורא.

תלמיד: איפה מתחילה כאן השתתפות האדם?

אחרי זה.

תלמיד: אחרי שהבורא שולח לו מחשבה להידבק בו.

אחרי שהוא מרגיש שמה שהוא שומע מגיע מהבורא.

תלמיד: האם מספיק להרגיש שהמחשבה באה מהבורא, להכיר שהבורא הוא מקור המחשבות שלי, זה העיקר, או שיש עוד תגובה שנדרשת מהאדם?

בוודאי שנדרשת. אם האדם רוצה להיכנס במגע עם הבורא אז הוא חייב להגיב על מה שמגיע לו מהבורא.

תלמיד: מהי התגובה הנכונה לכל מחשבה שהבורא שולח לאדם?

האדם מתאמץ ונדבק באותה המחשבה שמגיעה לו מהבורא ומעריך את זה ומבין ומרגיש שעל ידי מה שהבורא שולח לו, באיזו מידה הוא נמצא בנטייה למקור.

תלמיד: מה מקור התגובה של האדם לבורא?

הלב.

תלמיד: אם כל מחשבה נשלחת מהבורא, אז גם התגובה מצד האדם לבורא - השורש שלה מהבורא.

כן.

תלמיד: איפה השתתפות האדם?

הוא מעורר את עצמו להגיב ונכון להגיב על מה שהבורא שולח לו.

תלמיד: זה לופ.

כן.

תלמיד: כל תגובה שיש מצד האדם השורש שלה בבורא.

כן.

תלמיד: מה זה המשהו שפתאום מצד האדם הוא מגיב לבורא? הוא לא מגיב לכלום. הבורא שולח בו עכשיו תגובה לבורא. אם כל מחשבה מגיעה מהבורא אז איפה התגובה מצד האדם, מה רוצים ממנו?

מה רוצים ממנו? שירגיש מה שהבורא שולח לו.

תלמיד: להרגיש מה שהבורא שולח זה דבר אחד, אבל מה זה התגובה מצד האדם לבורא?

התגובה מצד האדם לבורא היא במה שאדם מתעורר על מה שהבורא שולח לו.

תלמיד: במה האדם אקטיבי? הרי הוא נפעל.

לא, הוא גם נפעל וגם פועל.

תלמיד: במה הוא פועל?

בזה שהוא רוצה להגיב על מה שקיבל מהבורא, זו ההשתתפות שלו.

תלמיד: במה התגובה של האדם משנה, איזה שינוי היא עושה?

היא מביאה את האדם להתקרבות לבורא.

תלמיד: יש מחשבות שצריך להתנגד להם?

ישנן.

תלמיד: איך לעבוד עם המחשבות? כל מחשבה שמגיעה צריך להגיב לה, צריך להתנגד לה, מה העבודה פה?

העבודה קודם כל זה מיון, ואחר כך קליטה, ואחרי הקליטה כבר תגובה.

תלמיד: לפי מה אתה ממיין את המחשבות?

אני ממיין אותן לפי כמה המחשבות האלה נכללות בי ועל ידן אני יכול לנוע כלפי הבורא יותר ויותר.

תלמיד: ומחשבות שאני לא מסוגל לנוע איתן כלפי הבורא, מחשבות הפוכות, מה איתן?

אני לא רוצה לקבל, לשמוע, אני לא רוצה שהן יהיו קיימות בי.

תלמיד: יש בי כוח התנגדות למחשבה?

כן.

תלמיד: מחשבה היא רצון לקבל?

לא.

תלמיד: אז מה היא?

מחשבה היא מה שיש בהרגשת האדם כלפי הבורא.

תלמיד: מחשבה היא קשר בין האדם לבורא?

כן.

תלמיד: שמעתי שהאדם צריך קודם כל למיין, אחר כך לקלוט ובסוף להגיב. האם עשירייה, קבוצה, עוזרת לאדם לקלוט יותר מחשבות מהבורא מאשר הוא יכול לבד?

כן.

תלמיד: זאת אומרת הקבוצה בעצם מוסיפה לאדם כמו שדה שעוזר לו לקלוט עוד ועוד מחשבות מהבורא?

נניח שכן.

תלמיד: וכשיש לאדם מחשבות שהוא לא רוצה לקבל, הוא מרגיש שהן מפריעות לו, דוחות אותו, כנראה שגם הן מגיעות מהבורא, אין עוד מלבדו, האם הקבוצה מסייעת לו גם פה להיות מסוגל לכוון את עצמו בצורה נכונה?

כן.

תלמיד: יוצא שהקבוצה היא כמו מקלט עצום שהאדם מתחבר אליו ובזכות החברים הוא יכול לכוון את עצמו.

כן.

תלמיד: האם תחילת העבודה עם אותה מחשבה, לשייך אותה לבורא, היא כלפי הכוונה של הבורא? כמו שאנחנו אומרים בבחינה ד' שהיא גם נהנית וגם מרגישה את הנותן? האם זו עבודה כלפי כוונת הנותן?

זה לא מיד. צריכים לעבור מספר התקשרויות בין האדם לבורא ובין הבורא לאדם, ואז אדם מגיע למעמד שהוא מבין מה נשלח מהבורא, איך זה נשלח, ומתוך זה הוא כבר מרגיש איך הוא צריך להגיב.

תלמיד: העבודה כלפי מה נשלח ואיך נשלח כדי להגיע משם לתגובה נכונה, היא כלפי הכוונה של הבורא במה שנשלח?

אנחנו נמשיך את זה אחר כך.

תלמיד: כי ההבדל בינינו לבורא הוא בכוונה, ההבדל אם אנחנו משייכים את מה שנשלח לרוחניות או לא הוא בכוונה, אם היא להשפיע או לא. האם צריך לחפש שם את האלמנט של ההשפעה?

ודאי שכן.

תלמיד: אחרי שבעל הסולם מסביר שכל המחשבות באות מהבורא ואין לאדם שום צורה להרגיש אותן, אבל הוא ערך בשבילנו סדר מחשבות, אשר מתוך כל אותו הסדר מחויב סוף כל סוף להשיגהו בשיעור אמיתי. מהו הסדר שבו צריך להתמקד, שזה החלון להיכנס להרגשה שזה בכלל מהבורא?

צריך למיין את המחשבות שמתעוררות בו, ולתאר לעצמו שהן באות מהבורא שאין עוד מלבדו, ומה הבורא מצפה ממנו, מהאדם, איך הוא צריך להגיב לעומת תגובתו במצב הנוכחי.

תלמיד: האם המשפט "הכול במחשבה יתבררו" קשור למה שאנחנו מדברים עכשיו? שהמחשבות מגיעות מהבורא ואיך האדם מגיב אליהן?

כן.

תלמיד: ההכרה הראשונה שהאדם הוא נברא, נפעל, כבר שמה את האדם בבעיה גדולה, כי לא הוא קובע ויש מערכת גדולה מאוד של כוחות שמפעילה אותו. כמו בכל קשר של עליון ותחתון יש מפעיל ופועל. גם תלמיד בבית ספר לא מבין שיש אלף אנשים שבמשרד החינוך תכננו איך לקדם אותו ולגדל אותו. ילד לא מרגיש את המחשבות של ההורים שלו, איך הם מתכננים לגדל אותו. כנראה שתלמיד שנמצא פה, לא מסוגל ממש להרגיש את כל המערכת שפועלת עליו, את כל המחשבות של המקובלים, של המורה, של הבורא איך לקדם אותו. יש פער בין המצב שאדם חושב שאני פועל ואני עושה, לבין המציאות האמיתית שהוא מנוהל על ידי מערכת גדולה מאוד שפועלת עליו.

אם הוא מגיע להכרה שהוא נפעל, איך הוא משתמש בהכרה הזאת כדי לגדול? יש בזה גם שמחה שאתה מטופל ויש גם תסכול מזה שאתה קצת כבול. איך להשתמש בזה כדי לגדול נכון?

לחפש את אין עוד מלבדו.

תלמיד: אפשר להיות בהרגשה שפועל עליך כוח אחד, נניח שהוא טוב ומיטיב והוא רוצה לגדל אותך למקום טוב יותר. אבל התסכול בא מכך שאתה רואה את הפער בין הטבע שלך לעומת מערכת שלמה שרוצה שתגדל. הפער הזה מביא לצער, לתסכול, כי גם אם מגיעים להכרה הזאת ההרגשה היא שאין לאדם מה לעשות.

אנחנו דווקא גדלים בצורה כזאת ולא מרגישים כל כך בזמן הילדות שאנחנו פחותים, לא מפותחים. כל אחד מרגיש את עצמו, את הגיל שלו, את הרצון שבו.

תלמיד: לנו יש נחיצות להתקדם, לעבור למצב הבא המפותח יותר שלנו, כי יש לנו קצת הרגשה מזה, אבל אנחנו לא מבינים איך לקחת את עצמנו לשם. הפער אפילו יוצר תסכול. גם תסכול זה כוח מקדם, איך להשתמש בהרגשות שלנו כדי להתקדם?

אני לא חושב שזו בעיה. אנחנו פשוט צריכים להיות בסביבה שמתפתחת סביבנו ועם אותם החברים, עם אותן המערכות שהאנושות בנתה, ואז נתקדם פחות או יותר נכון למטרת החיים.

תלמיד: יש רצון להיות באחישנה, איך מממשים את הרצון הזה?

רק על ידי גדלות הסביבה, כי אין לנו עוד אמצעי.

תלמיד: האם בזה שהבורא שלח מחשבה ואני מרגיש שזה בא מהבורא, אני עושה לו נחת רוח?

לא הייתי חושב שזה כך. זה לא הכול.

תלמיד: מה כן עושה לו נחת רוח? מה עוד חסר?

חסרה כאן העבודה שאדם עושה, והשינוי שהוא רוצה בסביבה. ועל ידי מה הוא יכול לקדם את הסביבה, החברים, הקרובים, היותר רחוקים, על ידי מה הוא רוצה שהסביבה הזאת תלך קדימה ותמשוך אותו.

תלמיד: מהבורא אם באה מחשבה נגיד להתקרב לסביבה ואני מתחיל לממש את המחשבה הזאת, ואז כנראה שאני מתקרב גם לבורא. ואם באה מחשבה מהבורא לנצל את הסביבה, אז מה האדם עושה עם מחשבה כזו?

לנצל זאת אומרת לסובב אותה כך שיהיה יותר טוב לאדם?

תלמיד: כן לטובתו. הרי הכול בא מהבורא, גם מחשבות טובות כדי לתרום משהו לחברה וגם מחשבות זדוניות כדי לנצל את החברה. אז במקרה הראשון ברור מה לעשות, אז אני הולך ומממש. במקרה שני מה אני עושה?

אני צריך להתרחק מהמחשבה הזאת.

תלמיד: לאדם יש כוח להתרחק ממחשבה כזאת?

יש לו כוח מפני שהוא קבל את זה מהסביבה.

תלמיד: או שאולי צריך לבקש עזרה מהבורא, כדי להתרחק מהמחשבה הזאת?

גם כן.

תלמיד: איך להגדיר בשפת הקבלה מה זה סביבה טובה?

זה די פשוט. הסביבה שמשפיעה עלי ועל ידי זה אני מכוון בצעדים שלי כלפי הבורא.

תלמיד: אם לקחת כלי ואור, איפה שם אפשר למצוא מקום שנקרא "סביבה טובה"?

הכלים שמשפיעים על כלי בודד נקראים "הסביבה שלו", של הכלי הבודד הזה.

תלמיד: מצב השבירה, זה משם?

לא. בלי שבירה, בלי כלום. פשוט כך זה יוצא כלפי האדם.

תלמיד: אני בטוח צריך לשפר את התגובה שלי כלפי המחשבות שמגיעות מהבורא. ויש לי סביבה, יש חיבור כזה עם החברים, שיכול לשנות את התגובה שלי ויש מאור המחזיר למוטב. המאור בא מהשיעור, והחיבור עם החברים הוא לא קל, אבל יש שם ביטול והתכללות בכללי. והמחשבה היא מאוד מדויקת, זאת אומרת, הבורא מעורר איזו נקודה ספציפית והיכולת שלי להגיב לזה תלויה במשהו כללי ומפוזר, לא מדויק.

אני משתדל להתחבר עם החברים כדי שזה ייצר לי מחשבות טובות, אבל אני לא יודע מה בדיוק לתקן. אני כאילו משיג חומר דלק או גדלות של החברה במפגש עשירייה ביום מסוים בשביל שלמפגש הבא אולי יהיו לי מחשבות טובות.

הסיבה והתוצאה פה לא מדויקות. אני עובד כללי. משיג כוחות, מושך מאור בשביל שתהיה לי תגובה יותר נכונה, איזו מחשבה לנצל את החברה. זאת אומרת, הקשר בין הדברים הוא כמו קשר של סגולה. השאלה אם אפשר לעבוד יותר מדויק, יותר מכוונן?

הכול תלוי בחיבור, בחיבור בעשירייה, כי הבורא לא מסתכל על האדם, הוא מסתכל על האדם בתוך העשירייה ובהתאם לזה מתקן אותו.

תלמיד: אז איך אני מביא את המחשבות שהבורא מעורר בי לעשירייה? הן פשוט באות איתי כי אני בא? הן נכללות בי?

כן.

תלמיד: או שאני צריך לכוון את החיבור בעשירייה לאיזשהו כיוון?

לא. זה עוד מוקדם.

תלמיד: זאת אומרת העבודה היא שדה כללי כזה.

כן.

תלמיד: שמעתי קודם שהאדם צריך לעלות על אותו הגל שמגיע מהבורא אליו. מה זה אומר לעלות על הגל הזה?

במה שהבורא רוצה להפעיל אותו, למסור לו, לעורר אותו, אדם רוצה להרגיש את היחס הפנימי של הבורא אליו באותם הכוחות שמרגיש שפועלים עליו.

תלמיד: יש התכללות במחשבות? אנחנו נכללים אחד במחשבות של השני?

כן.

תלמיד: מה משפיע על ההתכללות הזאת? מה עוזר לנו להתכלל יותר?

ההתכללות זו כבר הדרגה הבאה, ובמה שאנחנו משפיעים? מפני שאנחנו נמצאים במערכת פיזית אחת, אז הבורא שולח לנו איזה רצון או צורה, ואנחנו קולטים את זה ומגיבים. איך אנחנו יכולים לשנות את עצמנו כדי להגיב נכון לכוח שמעורר אותנו מהבורא? את זה אנחנו צריכים ללמוד.

תלמיד: וכשאנחנו קוראים את "כתבי בעל הסולם", אנחנו נכללים מהמחשבות של בעל הסולם?

כן.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להגביר את זה, איך יכולים להתכלל יותר מבעל הסולם?

על ידי חשיבות. איך לומדים, איך אנחנו קשורים יחד, איך אנחנו דבוקים מזה בבעל הסולם, וכולי.

תלמיד: זאת אומרת, יש איזה גל, איזו מחשבה שהבורא שלח לבעל הסולם והוא היה איתו בדבקות, ובזה שאנחנו קוראים אנחנו מנסים להיכנס לגל בין הבורא לבין בעל הסולם, שהוא יותר גבוה מהגל שלנו.

כן.

תלמיד: אותו דבר עם רב"ש.

כן.

תלמיד: ואותו דבר בשיעור עם רב, אנחנו נכללים במחשבות?

ממשהו.

תלמיד: מגל יותר גבוה.

כן.

תלמיד: זה שאנחנו יושבים יחד, משפיע על המחשבות שלנו?

כן.

תלמיד: למה, איך זה עובד?

זאת השפעה.

תלמיד: זאת אומרת, גם הנוכחות הפיזית מייצרת התכללות של מחשבות.

כן.

תלמיד: והאדם צריך לעשות עוד תהליכים כדי שזה יהיה יותר פנימי.

נכון.

תלמיד: הבאנו את הקטעים על אין עוד מלבדו כי אנחנו מתקרבים לכנס, עוד שבועיים, "מתחברים לאין עוד מלבדו" ההתאספות הפיזית שלנו, מסה של חברים בעלי נקודות שבלב יהיו יחד באותו מקום, במה זה משפיע על המחשבה של האדם?

ככל שאתם תתנזרו מכל יתר מחשבות ומטרות ותהיו יותר קרובים זה אל זה ולמטרה המשותפת.

תלמיד: במצבים כאלה כמו בכנסים קל יותר לאדם להגיב נכון לבורא?

כן.

תלמיד: ואנחנו צריכים להגיע למחשבה משותפת בינינו?

כן.

תלמיד: אמרת שהבורא מסתכל על האדם בתוך העשירייה ובהתאם לזה מתקן אותו. איך האדם צריך לייצב את עצמו נכון בתוך העשירייה כדי שהבורא יתקן אותו?

הוא צריך להשתוקק להגיע לאותו מצב שבו העשירייה תקלוט אותו והוא לא ירגיש כלפי העשירייה שום מתח.

תלמיד: ומה הוא צריך לעשות בשביל להגיע למצב הזה?

הוא צריך לשנות את עצמו.

תלמיד: באיזה מעשים האדם משנה את עצמו?

ביחסים שלו עם החברים ועם הבורא.

תלמיד: כשאנחנו יושבים עם החברים ועושים מאמץ להתחבר ואומרים שהבורא הוא טוב ומיטיב מורגש הכוח החיובי. מהיכן מתעוררות המחשבות הזרות לחיבור, לרוחניות?

באותם המצבים שעוד לא תיקָנו אותם, כשנתקן אותם אז נרגיש עד כמה הם דווקא פועלות נכון.

תלמיד: אותן מחשבות פועלות נכון?

כן.

תלמיד: והן מורגשות כהפוכות.

כן.

תלמיד: מה זה להידבק במחשבה של הבורא?

דבקות.

תלמיד: על פני כל מה שמתגלה אני צריך להתכוונן לדבקות.

כן.

תלמיד: מה מרחיב את הכלֶי קליטה של האדם?

כלי הקליטה של אדם מתרחבות על ידי כך שהוא מתעלה בחיבור עם חבריו יותר ויותר.

תלמיד: בהתכללות הפיזית שתהיה לנו, איך נכון לאדם לקלוט ולהרחיב את כלי הקליטה?

בהתכללות פיזית אדם צריך רק לגלות את נטיית הלב שלו. אם הוא נמצא בזה, אז יצליח.

תלמיד: אמרת קודם שאנחנו צריכים ללמוד איך להגיב נכון לבורא. מה זה נקרא ללמוד להגיב נכון לבורא?

ללמוד נכון זה נקרא שאני מתאר לעצמי חיבור של כל חבריי והבורא שמנהל אותנו בצורה שאנחנו כבר לא יכולים להיות יותר קרובים בינינו.

תלמיד: אפשר להגיד שעשירייה עוברת למצב חדש, לצורה מתוקנת, למדרגה חדשה דרך המחשבות שלנו?

כן.

תלמיד: דיברנו עד עכשיו על מחשבות פרטיות שהבורא שולח לכל אחד, האם יש גם מחשבה שהבורא שולח לעשירייה, כגוף שנקרא "אדם"?

כן.

תלמיד: כל אחד מאיתנו חושב מחשבות אחרות, איך אפשר לזהות את המחשבה היותר מדויקת שהבורא שולח לעשירייה ולפעול לפי זה? כי אנחנו הרבה פעמים מתפזרים לכל מיני דברים, יש אפשרות למקד את זה?

כן.

(סוף השיעור)