שיעור בוקר 10.09.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', הסתכלות פנימית,

עמ' 25, דף כ"ה, פרק ח', אות ל"ב, פרק ט', אות ל"ג

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', עמ' 25, דף כ"ה, הסתכלות פנימית, פרק ח', אות ל"ב.

אות ל"ב

אותיות י' ו' דהויה הן דקות, מפני שהן בחינות

כח בלבד.

"ואין להקשות על זה הרי היוד רומזת לחכמה וה' לבינה, וכל עצמות האור, שאך יש בע"ס, הלא היא נמצאת בספירת החכמה, ובינה וזעיר אנפין ומלכות, המה רק לבושים בערך החכמה, א"כ היתה צריכה החכמה, לתפוש את האות היותר גדולה בשם בן ד'. והענין הוא, כי האותיות של השם בן ד', אינן מורות ומרמזות על שיעור וכמות האור שבע"ס, אלא שהן מורות ערכי התפעלות הכלי, כי הלבן שבקלף הס"ת, מרמז על בחי' האור, והשחור שהוא האותיות שבס"ת, מרמזות על בחי' איכות הכלים. וע"כ הכתר, כיון שהוא רק בחי' שורש דשורש לכלי, לכן מרומז רק בקוצו של יוד. והחכמה, שהיא בחי' הכח שטרם נתגלה לפועל, ע"כ נרמזת באות היותר קטנה שבאותיות, דהיינו הי', והבינה שבה יצא ונגלה הכח אל הפועל, נרמזת באות הרחבה שהיא ה"א. וז"א כיון שאינו אלא בחי' כח לגילוי הפעולה כנ"ל, ע"כ נרמז באות ארוכה ודקה, שהיא ואו. שהדקות, מורה, שעדיין הויית כלי טמונה בו בכח בהעלם. ואריכות הקו, מורה שבסוף התפשטותו נגלה על ידו כלי גמור ושלם. כי החכמה לא הספיקה בהתפשטותה לגלות כלי שלם, כי הבינה איננה עדיין כלי ממש, אלא בחי' פועל הכלי כנ"ל. שע"כ רגל היוד קצרה, להורות שעדיין קצר הוא, שלא גילה ע"י הכח הטמון בו, וע"י התפשטותו, בחי' כלי שלם. וגם המלכות, נרמזת באות ה', כמו ספירת הבינה, שהיא אות רחבה, שנגלית בשלימות הצורה. ולא יקשה לך ע"ז, מה שהבינה והמלכות יש להן אותיות שוות, היינו משום שבעולם התיקון הן באמת דומות זו לזו, ושואלות כליהן זו לזו, בסו"ה ותלכנה שתיהן. כמ"ש במקומו."

תלמיד: כתוב שהאותיות מציינות את איכות הכלים.

כן.

תלמיד: מה זה אומר?

יש לנו ארבע אותיות שבהן אנחנו מגלים, רוצים לגלות את ארבע הבחינות האלה. וזה מה שבעל הסולם אומר לנו, שהבחינות האלה, עם כל השינויים שבהן, עם כל מה שנמצא בהן, מגיעות לנו מהתפשטות האור בד' בחינות דאור ישר.

תלמיד: אתמול שמעתי שהאותיות מלמדות אותנו. למה ה' ברא אותיות, למה האותיות יכולות ללמד אותנו מה עלינו לעשות?

האותיות האלו בעצמן הן התוצאה מהתפשטות האור העליון בתוך הרצון שהבורא ייצב להן. ולכן על ידי הדרגות האלה שאנחנו לומדים, אנחנו יכולים להבין יותר מה קורה עם האור העליון כשהוא נכנס לתוך הרצון.

תלמיד: איך הכלי מרגיש את האיכויות השונות של האותיות?

זה מה שאנחנו רואים, איך הרצון לקבל שהבורא ברא מגיב בבחינות שורש, א', ב', ג', ד'. ואחר כך עוד נלמד איך הכלי בעצמו, הרצון לקבל, מגיב על האור שמשפיע עליו, ואיך הם מתחברים יחד ומשלימים זה את זה.

תלמיד: מה זה אומר מבחינת העבודה בעשירייה, האם כל חבר מגלה אות שונה בעשירייה?

את זה אנחנו עוד לא יכולים ללמוד, ואנחנו לא רואים שכך הוא כותב, אבל יש ודאי תוצאות מזה.

תלמיד: אני מקווה שהבנתי נכון, אני אשמח לעזרתך. נראה לי שבעל הסולם מדבר פה על השתלשלות האורות מהכתר ועד המלכות, כאשר אור החכמה משתלשל ומגיע לאותיות י' ו-ו' שנרמז שאלו כלים לא שלמים, ואז האור לא יכול להתגלות בהם, האור לא יכול לשכון בהם והוא ממשיך ומגיע עד המלכות, ושם נבנה למעשה הכלי שבו ישכון האור. האם נכון לראות כך את הדברים שנאמרו במאמר?

אנחנו עוד לא קראנו עד הסוף, נקרא לפחות את החלק הזה, ואז נראה. אבל יש בזה משהו.

תלמיד: בעל הסולם אומר שהאותיות מציינות את איכות הכלים, והוא מזכיר שתי תכונות של האותיות, אריכות הקו והרוחב או הדקות. האם תוכל להסביר את שתי התכונות האלה בכלים?

לא, אני חושב שעוד מעט נלמד את זה. לא כדאי לנו לקפוץ קדימה, אלא הוא מסביר בצורה עקבית מאוד.

תלמיד: האם כשאנחנו מחזירים אור חוזר, הבורא גם הוא מתפשט בד' בחינות, כלומר אנחנו הופכים לכתר ומייצבים את הרצון לקבל, את המלכות בבורא?

מדובר כאן על ארבע בחינות שעל פיהן האור מתפשט אלינו, ולאחר מכן נלמד שהכלי עושה צמצום ומגלה אור חוזר שמתלבש על אור ישר, ומה קורה אז ביניהם, בין שני סוגי האורות האלה. אנחנו עוד נלמד.

תלמידה: מדובר באות ל"ב על רגל קצרה של ה-י' ועל רגל ארוכה של ה-ו'.

כן.

תלמידה: איפה או באיזה מקום האדם מוצא את ההתרשמויות האלה בתוכו של רגל קצרה, רגל ארוכה, איך האדם יכול לייחס את זה לעבודה שלו, לעצמו, למצב שבו הוא נמצא?

מדובר באדם שכבר נמצא במגע עם האור העליון, ולכן הוא יכול להבדיל באילו צורות האור מתפשט בו, בצורה של ו' ארוכה או י' קצרה וכן הלאה. את זה עוד נלמד.

תלמיד: מה זה אומר שמלכות ובינה שואלות כלים זו לזו?

מלכות ובינה משנות את כיוון התפשטות האורות וגם זה לפנינו. אנחנו רק קראנו את מה שנראה לעין כביכול, ולמה זה ואיפה זה תיכף נלמד.

תלמיד: האם המקובל מסתכל על צורת האותיות והוא מבין את המשמעות הרוחנית שלהן? איזו עבודה יש למקובל עם צורת האותיות או בכלל עם האותיות?

את זה נלמד. דווקא בעל הסולם כותב בספרו איזו צורה יש לאותיות, למה הן כאלו, מה הקרבה ביניהן, איך הן משפיעות אחת על האחרת, את הכול אנחנו נלמד.

תלמיד: מה ההבדל בין כל האור לבין חלק מהאור שמדובר עליו כאן, בין חכמה לבין בינה?

יש הבדל, תלוי באיזה מקום האור הזה מופיע, למי הוא מאיר, מה התופעות מזה שהוא נמצא בכלי. את כל זה אנחנו לומדים, זה הנושא העיקרי של הספר.

תלמיד: אולי לדייק יותר, מה ההבדל בין לבושים לבין כל האור שמתגלה. מה זה בעצם לבושים או מה ההבדל בין לבושים לבין כל האור כפי שמדובר באות ל"ב?

"לבושים" זה צורת הכלי שבה מתגלה האור. ולגבי כל היתר, זה עוד מוקדם, אנחנו נתפסים לכמה פעמים הראשונות שבעל הסולם מדבר על משהו וכבר מתחילים לחפור הלאה. אבל אין לנו עדיין חומר מספיק כדי לחפור בו.

תלמיד: אני תלמיד חדש מ"הנקודה שבלב", ורציתי להבטיח לעצמי שאני לא אחזור אחורה ואעזוב את הדרך. איזה גשר אני צריך לפוצץ כדי לדעת שאני לא אחזור אחורה?

העיקר זה הקשר עם החברים, שאתם קובעים חוץ מהשיעורים שלנו אולי עוד איזה זמן, ואז מתקשרים ביניכם ולומדים יחד, כל אחד יכול לשאול והאחרים עונים, וכך בהתכללות ביניכם אתם מתקדמים.

תלמיד: בעל הסולם מדבר על י"ה הראשונות שהן דקות, שהכלי פחות מתפעל מהן. מה צריך להיות היחס שלנו לזה?

אנחנו עוד לא מרגישים את האותיות האלה בנו, עד כמה הן שונות, ולכן אנחנו לא מזהים אותן. עוד מעט, קצת יותר סבלנות, ואז נתחיל לזהות אותן ולדבר עליהן.

תלמיד: בעל הסולם אומר על האותיות שהשם בן ד' הוא סך הכול התפעלות של הכלי.

כן.

תלמיד: כשהוא כותב על התפעלות של הכלי יש כוח ופועל. מה זה עבורנו בהתפעלות שלנו התפעלות בכוח והתפעלות בפועל? האם אנחנו יכולים להרגיש דבר כזה?

התפעלות בכוח היא נניח לפני תגובה של הכלי, והתפעלות בפועל היא כשהכלי כבר מגיב על האור שמתפשט בו, ובין שתי הצורות האלה אנחנו כן מבחינים.

תלמיד: זאת אומרת, בהתפעלות שלנו יש גם כוח וגם פועל, כשיש בה פועל אפשר להרגיש בה גם את הכוח.

כן.

תלמיד: כתוב שבינה היא כלי לא שלם, ומלכות כלי שלם. מה גורם למלכות להיות כלי שלם, מה שלא היה בבינה? מה ההתפתחות שהמלכות עוברת?

היא מקבלת בחינות נוספות של זעיר אנפין ומלכות, ומסך כול הבחינות האלה מעצבת את היחס שלה ולכן נקראת כלי שלם.

תלמיד: למה כוח נקרא דק?

הוא עדיין לא הסביר זאת. יכול להיות שזה מפני שהתגובה של הכלי עדיין לא עם כל העביות שיש בו.

תלמיד: האם אפשר להסיק מכך שאם כוח זה דק, אז פועל זה עבה?

יכול להיות.

תלמיד: אנחנו רואים לפי סדר דרגות בחינות דאור ישר, שחכמה וזעיר אנפין הם בחינות כוח, זאת אומרת, כתר בינה ומלכות זה פועל.

כן

תלמיד: מה זה אומר על מלכות, שבעצם עושה בסוף את העבודה, שכל הבחינות המשתלשלות עד אליה פועלות בסדר של פועל, כוח?

כך צריך להיות, כי יש כאן משפיע ומקבל ולכן סדר ההתגלות שלהם הוא זה אחר זה.

תלמיד: ואז מה יוצא במלכות בסוף?

תוצאה שלמה בסופו של דבר.

תלמיד: מה היא עושה בתוצאה הזאת?

היא מרגישה שהיא מקבלת מה שמגיע אליה מהבורא.

תלמיד: מה האיכות הנרקמת במלכות כתוצאה מכל ההשתלשלות הזו שהיא יכולה לעבוד עכשיו?

שיש לה רצון לקבל שלם.

תלמיד: קראנו שבכוח זה שורשי כלים ובפועל אלה הכלים עצמם. האם אפשר לומר שבכוח אלה המחשבות ובפועל, הרגשות?

אתה חושב כך.

תלמיד: לא, אני שואל האם זה כך.

לא קראתי את זה כך.

תלמיד: מה המכשול הקשה ביותר או העיקרי כדי לגלות את ד' הבחינות בנו?

המכשול הוא שעלינו לגלות את הכלי, את הרצון בו האור יוכל לבטא את עצמו במידה מלאה. יש כאן הרבה מאוד ניואנסים ומרכיבים שונים, אבל עוד נלמד ונעסוק בכל זה.

תלמידה: איך נוכל כקבוצה להחזיק בכלי המשותף של בינה ומלכות? כמו שכתוב, ותלכנה שתיהן.

אנחנו צריכים להיות כמה שיותר קרובים זה לזה ואז נראה כמה בכל זאת אנחנו שונים. אם נעבוד על השוני הזה כדי למחוק אותו ולהתחבר בכלי עצמו של כל אחד, נגיע לתוצאות חדשות בהן כבר מדובר במושג הרוחני.

תלמיד: איך לגלות הוי"ה בתוך העשירייה, כדי שהתפילה שלנו תישמע?

זה לא פשוט. אם אנחנו נכללים זה מזה, רוצים לעבוד יחד, מסמנים לפנינו תוצאה, רצון אחד עליון שבו אנחנו צריכים להיות, אז אנחנו נגיע לזה.

תלמידה: מה הקשר בין ההתרחבות של האור הישר והצמצום של הכלי ל- 22 אותיות בשפה העברית?

מתוך שיש לנו סך הכול מספר מוגבל של כלים, אורות, דרגות עביות, אנחנו לומדים עד כמה ההתכללות שלהם זה בזה, בונה יותר את ההתפתחות שלהם, הטעמים שלהם, ובצורה כזאת אנחנו יכולים ללמוד אילו פעולות יש לנו - לקבל, להשפיע, או לא לקבל, לצמצם את עצמנו, או להשפיע בכל מיני צורות. זה מקרב אותנו להבנת האור העליון. וככל שאנחנו פועלים לקבלת האור ולהשפעת האור כלפי אותו מקור שממנו אנחנו מגלים מאיפה בא האור, בזה אנחנו ממש מגלים את האור העליון כשהוא מתפשט בכלים.

תלמיד: האם ארבעת שלבי התפשטות האור מייצגים ארבע תקופות של גלות.

לא. ככה אני לא קורא. אני לא רואה מאיפה לקחת את זה, אבל ארבע דרגות של התפשטות האור, וודאי שהן בונות את הרצון לקבל שלנו כדי שיהיה גדול, שירגיש את הכלי, ירגיש את האור שבתוך הכלי ושידע איך לשנות את עצמו כדי להרגיש את האור, לקבל את האור בצורה השלימה.

תלמידה: שמעתי שאנחנו צריכים לעבוד על השוני כדי למחוק אותו. מה הכוונה בזה?

אנחנו צריכים לעמוד על השוני, במה אנחנו כל כך שונים זה מזה, ולהשתדל למעלה מהשוני, להתקרב זה אל זה, להגיע לדבקות בין החברים. ואז אנחנו נבין מה קורה עם הרצונות השונים ואיך אנחנו יכולים לעבוד איתם כדי לקבל, בסופו של דבר, כתוצאה הנכונה, את האור העליון כטוב אחד.

תלמיד: מה זה "אותיות"? אמרת לנו פעם שאותיות הן כלים, איך לעבוד עם האותיות האלה?

אנחנו עוד לא יודעים.

תלמיד: יש אותיות דקדושה אותיות דטומאה?

תלוי במשתמש.

תלמיד: אני יכול להפוך אותיות דטומאה לאותיות דקדושה?

יכול להיות.

תלמיד: איך הלבושים של בינה, זעיר אנפין ומלכות משפיעים על ערכי התפעלות הכלי?

כי הם הבחינות שעל ידן הרצון לקבל משתנה. ולכן אם אנחנו יודעים איך לעבוד עם הבחינות האלו, אז אנחנו משנים את הכלי שלנו, והוא נעשה אחר כלפי האור העליון. ואז על ידי כל מיני פעולות כאלה, אנחנו מרגישים איך אנחנו מתקרבים לאור או מתרחקים. וזה נותן לנו כלים ביד, ואנחנו יכולים להשתמש בהם.

תלמיד: האם באופן ישיר בעבודה שלנו זה נותן לנו לגלות את הכוח שטמון בתוך הכלי?

כן.

תלמיד: הוא מדבר פה על שתי אותיות הה' שהן שוות בתיקון שלהן. מה זה אומר שהן שוות בתיקון, ואיך אנחנו מתייחסים אליהן כרגע בעבודה שלנו?

שצריכים ללמוד מהן עד כמה הן משלימות זו עם זו.

תלמידה: המטרה הסופית של מלכות זה להדמות לבינה, להיות זהה לה, או שהיא אמורה להתפתח להיות משהו אחר?

בדרך כלל, מלכות זקוקה לבינה כדי לפתח את עצמה ככלי.

תלמידה: איך מגיעים לאותה הקרבה בין החברים, שהיא תהיה באמת רוחנית?

בעל הסולם כבר נתן לנו כמה עצות. בואו נממש אותן ואז יהיה לנו יותר ברור מה עוד אנחנו יכולים לעשות. אנחנו גם יכולים להעלות מ"ן אליו וזה בעצם האמצעי החזק ביותר של הנבראים שיכולים לדרוש מהבורא תיקונים.

תלמידה: אז זה פחות תלוי בפעולות ארציות שנעשה ויותר בבקשה?

לא. לאו דווקא פעולות ארציות או גבוהות, אלא אנחנו צריכים להיות ככל היותר מכוונים לפי אותו הקו שהכלי רוצה להתקיים בו.

תלמיד: בעל הסולם כותב' "כי החכמה לא הספיקה בהתפשטותה לגלות כלי שלם, כי הבינה איננה עדיין כלי ממש, אלא בחי' פועל הכלי..". למה הכוונה "פועל הכלי"? על מה מדובר כאן?

שעדיין רק מפעילים את תכונת הבינה, אבל היא עדיין לא מקושרת עם המלכות, כך שיהיה אפשר להצביע עליה כמו על הכלי. אין שם מספיק רצון לקבל.

תלמידה: למה הבינה יכולה להתפשט, וחכמה לא יכולה? ואיך הבחינות האלה בתוכי מתממשות, למה חלק נותרות כאור וחלק מתממשות בפועל ככלי?

יש לנו הרבה כלים וכנגדם הרבה אורות, ואנחנו צריכים לשלב ביניהם. עוד נלמד, זה דווקא עוד לפנינו.

תלמידה: איך הכלי מגיב, מה זה איכות הכלים ומה זה בעבודה שלנו להגיב על האור, שהתגובה הזאת עוברת לאיכות הפעולה?

הכלי מרגיש את האור ואת כל השינויים באור. ככל שהוא רגיש לכל מיני שינויים באור, כך אנחנו מודדים את הגובה או העומק של הכלי. קודם כל זה חשוב לנו. התגובה שהכלי עושה ובאיזו מידה הוא מעלה את התגובה שלו מעל הכול, את זה אנחנו מייחסים לגודל הכלי. ככל שהכלי יותר גדול, כך התגובה שלו יותר גדולה.

תלמיד: במה הבינה מתבוננת?

היא מתבוננת במה שהחכמה מתפשטת ומגיעה אליה.

תלמיד: מה היא לומדת מזה?

יחס. העיקר זה היחס. כלום אנחנו לא לומדים מכאן חוץ מהיחס בין האורות, בין הכלים. אנחנו צריכים להוציא מכאן את צורות היחסים בינינו.

תלמיד: איזה יחס היא מזהה בהתפשטות של חכמה אליה?

חכמה רוצה להעביר לנו את אור החכמה, להעביר לבינה את אור החכמה. אבל בינה לא כל כך מסוגלת לזה.

תלמיד: למה?

כי היא חסרה רצון לקבל.

תלמידה: המלכות והבינה שתיהן מיוצגות על ידי האות ה'. מתי הבינה והמלכות בתוכי הן זהות, ומתי הן דווקא שונות זו מזו?

מלכות ובינה שתיהן יכולות להיות דומות זו לזו עד חיבור, להתחבר יחד. מלכות ובינה יכולות להיות הפוכות זו מזו, עד לניתוק ממש, להתנתק זו מזו. כל הדברים האלה אנחנו עוד נלמד, עוד לפנינו.

תלמידה: אמרת כמה פעמים שעוד מעט נגלה שהתשובה נמצאת בכתבים. איך אנחנו יכולים להכין את הכלים שלנו עבור האור שאנחנו אמורים לקבל בתשובות שיגיעו אחר כך?

אנחנו כל הזמן נמצאים בשינויים פנימיים שלנו על ידי השפעת האור העליון שלא מפסיק לרגע. ולכן רק צריכים להמשיך. עוד מעט יהיה לנו הרבה יותר קל מפני שאנחנו נרגיש יותר התפשטות האור בנו, איך הוא פועל, על מה הוא מסובב וכן הלאה.

תלמיד: שמעתי שאנחנו לומדים מכאן רק את היחס בין האורות לבין הכלים.

כן.

תלמיד: ושאנחנו צריכים להוציא את צורת היחסים בינינו מתוך האורות לכלים. מה זה בינינו היחס של האורות לכלים?

אנחנו נלמד, זה ממש עוד לפנינו. אפילו אין לי מילים להסביר את זה. אבל עוד מעט.

תלמיד: אז כשאנחנו קוראים את המקור ורואים את הקשר שקורה בין האור לכלי, למה לשים לב, על מה לתת את הדגש?

בינתיים לא. רק לקרוא, לרצות להיות בזה ושיתקיים בי, זה מה שאני צריך לרצות.

קריין: פרק ט', אות ל"ג.

פרק ט'

אות ל"ג

תנועה רוחנית, פירושה, התחדשות של

שינוי צורה.

"עוד נשאר לבאר דבר הזמן והתנועה, שאנו נתקלים בהם כמעט בכל מלה בחכמה הזאת. אכן תדע, שהתנועה הרוחנית איננה כתנועה המוחשית ממקום למקום, אלא הכונה היא על התחדשות הצורה, שכל חידוש צורה אנו מכנים בשם תנועה. כי אותו החידוש, דהיינו שינוי הצורה שנתחדשה ברוחני, במשונה מצורה הכללית הקודמתו שבאותו הרוחני, הרי היא נבחנת, שנתחלקה ונתרחקה מרוחני ההוא, ויצאה בשם ובשליטה לפי עצמה. שבזה היא דומה לגמרי למהות גשמית אשר נפרד ממנה איזה חלק, ומתנענע והולך לו ממקום למקום. ולפיכך מכונה החידוש צורה בשם תנועה."

זאת אומרת, זה שאנחנו מרגישים איזו תופעה בנו ואחר כך התופעה הזאת, מההשתתפות שלנו, יכולה להראות לנו שהיא נמצאת במצב אחר, במקום אחר, בתכונות אחרות אפילו, הכול אנחנו אומרים על תנועה רוחנית ומתוך התנועות האלו אנחנו יכולים לדבר כבר על טבע הכלים ומה הבורא רוצה מאיתנו.

תלמיד: אם האור במנוחה מוחלטת, אז למה יש שינויים בכלים?

מה זה שהוא במנוחה מוחלטת?

תלמיד: בשיעור הקודם למדנו שיש לו כיוון אחד. מה זה אומר?

כיוון אחד. זאת אומרת, שהוא בעצמו יכול להשתנות באלפי פרטים. אבל הכיוון שלו, לאן הוא רוצה להגיע, מה הוא מצפה במה שהוא נמצא בכלים זה אומר שיש לו מטרה. הוא רוצה שהכלי יגיב אליו בצורה מסוימת. וכשהוא עושה את הפעולה להתקרב לאור מצידו, נקרא שהוא עושה תנועה, התחדשות התנועות.

תלמיד: מה באור מפעיל את השינויים בכלי?

כל מה שיש באור זאת תוצאה ממה שהכלי משתנה.

תלמידה: איך נקודה כל כך קטנה כמו ה-י' שהיא הזרע, יכולה להשפיע בצורה פרקטית על כל העשירייה?

היא יכולה מפני שהיא נמצאת במרכזה של כל הבריאה, היא נקודת הרצון. מצד אחד יש לנו בורא, מצד שני יש לנו נברא, והנברא על ידי הרצון שלו לאט לאט מגלה את הבורא. לכן יש לו כוחות ויכולות שנפתחים ממש כמו הבורא, שהוא פותח את עצמו כלפי הנבראים. כך הנברא על ידי פתיחת הרצון שלו מתקרב לבורא.

תלמידה: אנחנו כנבראים מתחילים להרגיש את גילוי האור. מה אנחנו צריכים לרצות, האם ללמוד את הבורא, להתקרב למצב הבא?

אנחנו צריכים לרצות להשיג את הבורא, עם זה הגענו לחכמת הקבלה. לא חשוב לי שום דבר חוץ מדבר אחד, השגת השורש שלי. אם אני אשיג אותו, אבין אותו, אתקשר איתו באיזו צורה, מכאנית או איכשהו מתוכי, אז בהתאם לכך אני גם אתקרב אליו. ההרגשה ההדדית שלנו זה את זה תגלה לי בכל פעם את הבורא כגדול יותר, כיחיד, כשולט בכל ועוצמתי, ואני ארצה לרכוש את הרצונות שלו, את הצורות שלו. עד שאשיג מצב שבו אני והוא נהיה דומים זה לזה.

תלמידה: איזה שינויים הבורא רוצה מאיתנו?

הוא רוצה שאנחנו נמליך אותו מעל כל הבריאה, מעל כל העולמות, מעל הכול. ואנחנו נסכים לכל שינוי בנו כדי לגלות אותו בשבילנו.

תלמידה: כתוב "שכל חידוש צורה אנו מכנים בשם תנועה". במה תלויה התנועה הרוחנית?

תנועה רוחנית תלויה בכמה הנברא, הרצון לקבל שלנו, מרגיש שהוא לא נמצא מסופק במקום שנמצא, וכדי למלאות את עצמו הוא צריך לעבור למקום אחר. זה מה שגורם לתנועה הרוחנית.

תלמידה: לגבי האותיות שלמדנו עליהן, האם האותיות מופיעות בחיבורים ובצירופים בינינו בעשירייה?

זה כמו שפה, אם אני מכיר אותה, אז אני יודע, אם אני לא מכיר אותה, אז אני צריך ללמוד. כך אנחנו מוסרים זה אל זה את אותיות העבודה.

תלמידה: האם אפשר להשוות בין קוצו של יוד לבין הנקודה שבלב של האדם כשהיא נפתחת?

כן, אפשר להגיד שכן.

תלמיד: מדובר כאן על שינוי צורה ועל צורה חדשה. מה זאת הצורה החדשה הזאת, ואיך אנחנו יכולים להפעיל, או לרכוש אותה בקשר בין החברים בפעילויות, בסעודות, בכל מיני דברים שאנחנו עושים יחד?

זה באמת העיקר מה שאנחנו צריכים ללמוד, איך אנחנו יכולים להתקשר זה עם זה כולנו יחד כאיש אחד בלב אחד. על ידי זה אנחנו בונים יכולת להגיע מהרצונות שלנו לרצון אחד, שיהיה ככלי אחד בשם אחד. זה מה שאנחנו צריכים ללמוד. זה העיקר מהלימוד שלנו.

תלמיד: איך אנחנו יכולים להבחין אם האהבה שאנחנו מגלים בתוכנו מגיעה מתוך הרצון לקבל, או מתוך השתקפות של האור בתוכנו?

האמת שאני לא יכול עכשיו להיות בטוח מאיפה זה מגיע אליי. אבל אם אני שם לב לזה ולא עוזב את השאלה הזאת, אז לאט לאט אני מגלה את מקור האור. העיקר לא לעזוב את המאציל, כל הזמן להיכנס בו יותר ויותר לעומק, ולדעת מאיפה בא לו הרצון לטפל בי.

תלמיד: איך לא לעזוב את המאציל?

אתה פשוט צריך כל הזמן להיות בזה. כי חוץ מהמאציל אין לך עם מי להיות בקשר, מלבד הסביבה הקטנה שלך. כשאתה רוצה כל הזמן להידבק במאציל ובזה לשנות את עצמך, אז בזה אתה עושה תנועה נכונה בעולם הרוחני.

תלמיד: כתוב שאלו ערכי התפעלות של הכלי מהאור. מה הבדל בין התפעלות מכוח להתפעלות מפועל, מה הם שני הדברים האלה? אם הנברא מתפעל מהבורא, אז מה אלו שתי ההבחנות האלה באור שהוא מרגיש?

התפעלות בכוח, ברור לנו שזה עדיין רק בכוח, זה לפי איך שזה נקרא. והתפעלות בפועל זה כאשר כבר ההתפעלות בכוח מחליטה מה היא רוצה שיקרה כתוצאה מההשפעה שלה, ולכן היא פועלת לכיוון זה עם מי שנמצא לפניה, עם החברים, עם הקבוצות. זה מה שאני רוצה להגיד.

תלמיד: הכלי שחווה את האור בשתי הצורות האלה, אולי בארבע צורות, האם הוא מרגיש אותן בצורה נפרדת, או שהוא מרגיש זאת כיחידה אחת שמשפיעה עליו? האם הוא מרגיש את ההבחנים האלה?

כן. לפעמים הוא מרגיש אותם כדבר אחד שמתחבר מהרבה הבחנות, אבל לא תמיד. לפעמים הוא מרגיש שאלו הרבה הבחנות שמגיעות ממקור אחד.

תלמיד: הוא לא מרגיש תוצאה סופית בלבד, אלא הוא גם מרגיש את השלבים של האור עד שהוא מגיע לתוצאה הזאת.

כן.

תלמידה: האם אפשר להגיד שהתוצאה של הצורה החדשה, הבאה, זו התשובה של הבורא, המ"ד?

כן, זו התשובה של הבורא, אבל זו גם לא ההחלטה הסופית שלו כלפינו. אלא זה בסך הכול עושה לנו פס כזה, שאת כל הפעולות הקודמות של הבורא אנחנו יכולים לבטא בפעולה אחת שלנו ביחס כלפיו. וכך אנחנו יכולים לקפוץ, לדלג מעל, לעבור למדרגה הבאה, לעלות עליה.

(סוף השיעור)