בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 14.6.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*רב"ש ג', שומע תפילה*
ככל
שאנחנו
משתדלים
לעורר
בנו
את
גדלות
הבורא,
במידה
הזאת
אנחנו
מעוררים
מתוכנו
את
כל
הנטיות
הנכונות
כדי
להתקשר
אליו,
להתקרב
אליו,
לגלות
אותו,
להתחבר
בו.
*הכל
תלוי
בחשיבות,
אז
כל
יום,
כל
רגע
אנחנו
צריכים
להיות
בנטייה
אחת,
איך
הבורא
יגדל
בעינינו,
איך
החשיבות
שלו
תמלא
כל
האופק
שלי.
בהגדלת
חשיבות
הבורא
תלויה
העלייה
שלנו
על
הסולם
עד
גמר
התיקון.
בעצם
רק
את
זה
אנחנו
יכולים
לבקש
מהבורא.
כשקמים
בבוקר,
או
בערב,
בצהרים,
נמצאים
לפני
השיעור,
אנחנו
צריכים
לבקש
שע"י
השיעור
תגדל
בנו
חשיבות
הבורא.
דווקא
בצורה
כזאת
אנחנו
יכולים
להתקרב
אליו,
להיכנס
לעולם
הרוחני*,
לעולם
העליון.
לא
חסר
לנו
כלום
בחיים
שלנו
חוץ
מחשיבות
הבורא.
במידה
שזה
חשוב,
זה
ממלא
לי
כל
האופק,
כל
העולם.
לאן
שאני
מסתכל,
מה
שאני
מרגיש
סביבי,
הכל
זה
רק
בורא,
בכל
מיני
פעולות
והבחנות,
אבל
זה
רק
בורא.
אם
אני
מתאר
לעצמי
שבאמת
אני
כך
משתוקק
לזה,
רוצה
שכך
יקרה,
אז
אני
עולה
עולה
עולה
אליו,
מתקרב
אליו,
עד
שמגיע
למצב
שבאמת
מגלה
שהוא
ממלא
את
כל
המציאות,
וחוץ
ממנו
אין
כלום.
אין
עוד
מלבדו.
*הבקשה שלנו היא שישמע את התפילה שלנו, והתפילה שלנו היא שיעזור לנו להגדיל את החשיבות שלו*. במידה הזאת אנחנו מגדילים אותו בעינינו, מתחילים להרגיש יותר ויותר עד שבאמת מרגישים שהבורא ממלא את כל האופק, כלומר שמרגישים שאין עוד מלבדו עשה ועושה ויעשה את כל הפעולות, כל המעשים עצמם. זאת התפילה, חוץ מזה אין תפילות באמת, חוץ מהבקשה הזאת אין יותר בקשות לבורא, כי לא חסר לנו כלום, רק להרגיש כמה הוא נמצא בכל דבר, ושכל העולם הוא שלו, הוא עיצב אותו, וכל הפעולות שעומדות לקרות הן כולן פעולות שלו, ואין עוד מלבדו. הפנייה לבורא היא שיעזור לנו לגלות אותו כדי להתייחס נכון אליו ולכל פעולותיו.
*במידה
שאדם
מבטל
את
עצמו
כלפי
החברים,
במידה
שהוא
חושב
על
גדלות
החברים,
אז
מאהבת
חברים
וגדלות
חברים
הוא
מגיע
לאהבה
וגדלות
הבורא.
כך
הוא
בונה,
הוא
לא
יכול
לבנות
צורה
אחרת
של
הבורא*,
אלא
רק
בצורה
כזאת.
תשאלו,
נמצא
מילים,
זה
לא
כל
כך
פשוט
כי
זה
עניין
של
הרגשה
די
פנימית,
אישית
בתוך
האדם.
איך
הוא
מגיע
להזדהות,
לקשר
עם
הבורא.
העיקר
בשבילנו
לגלות
את
חשיבות
גדלות
הבורא
בעינינו,
כי
זה
מה
שילווה
אותנו,
זה
מה
שיכוון
אותנו
בכל
דבר
ודבר
בצורה
נכונה.
העיקר
זו
עבודת
האדם,
העבודה
הפנימית
של
האדם
שמתוך
עצמו
מתפלל
לבורא
שייתן
לו
קשר
עם
החברים,
כי
דווקא
ע"י
החברים
הוא
יכול
להגדיל
את
הקשר
שלו
עם
הבורא.
לפי
האגו
שלנו
אנחנו
דווקא
ההיפך,
חושבים
שלבד
אני
אבצע
זאת
בצורה
יותר
נכונה,
אישית,
צורה
ששייכת
רק
לי
והבורא
הוא
שלי.
אבל
באמת
אין
לנו
שום
אפשרות
לגלות
את
הבורא
אלא
דרך
אהבת
הזולת.
לכן
*אני
חייב
לבנות
את
הכלי
של
אהבת
הזולת,
כי
דווקא
בו
אני
יכול
להתייחס
נכון
לבורא*.
אנחנו
בונים
בקשה
לבורא,
שכל
הזמן
יטפל
בנו
בכך
שיהיה
לנו
חשיבות
גדלות
הבורא.
שהבורא
ייתן
לנו
נחיצות
להשיג
את
גדלות
הבורא,
שהוא
הראשון
ואחרון
ופועל
בכל
הפעולות
ואין
עוד
מלבדו.
אנחנו
תלויים
בכל
מחשבות
בכל
הרצונות
בכל
הפעולות
רק
בו.
זה
מה
*שאנחנו
צריכים
לבאר
לעצמנו
כמה
פעמים
ביום,
בצורה
ברורה
להתעורר
לזה
ולדאוג
שהתוצאה
מההתעוררות
הזאת,
ההתעוררות
היא
כמו
תפילה,
התפילה
היא
שההתעוררות
הזאת
תישאר
בנו
ותלווה
אותנו
במשך
כל
שעות
היום,
בכל
המעשים.
שכל
מה
שאני
עושה,
בתת
הכרה
אעשה
חשבון
שאני
חייב
את
זה
בסופו
של
דבר
כדי
לגלות
את
שליטת
הבורא,
גדלות
הבורא
עליי.
זה
נקרא
שומע
תפילה*.
ש:
גיליתי
שאין
לי
שום
יכולת
להצדיק
את
הבורא..
?
ר:
מצוין,
תראה
איזה
תנאים
הוא
נותן
לך.
הוא
נותן
לך
תנאים
מצוינים
שאתה
לא
מסוגל
להצדיק
אותו
בשום
מקום,
בשום
דבר.
ש:
איך
אני
יכול
לעשות
לו
נ"ר,
אם
אני
לא
מסכים
איתו?
ר:
אז
אתה
לא
מסכים
ובכל
זאת
אתה
יודע
שאתה
יכול
לעשות
לו
נחת
רוח
בכך
שלא
מסכים
עוד
יותר.
אז
תכופף
את
עצמך
במקצת,
אני
לא
אומר
לך
שאני
תמיד
מצליח,
אבל
אם
תצליח,
אתה
תראה
שיש
בזה
משהו.
ש:
מה
זה
אומר
לכופף
את
עצמי
כלפי
הבורא?
ר:
כלפי
חברים
זה
יותר
קל,
כי
אתה
יכול
לעשות
את
זה
במעשה,
בחיצוניות,
אבל
כלפי
בורא
זה
לא
הולך.
לכן
דרך
החברים
לבורא,
לפחות
בצורה
כזאת.
ישירות
לבורא
זה
קשה,
צריכים
להיות
כבר
כלים
מוכנים
לכך.
ש:
יש
לנו
המשך
לתרגיל,
עוד
עצה
.?
ר:
*אני
ממליץ
להתחיל
כל
יום
מחדש,
כמו
שכתוב
ויהיו
בעיניך
כחדשים.
כל
יום
לבקש
מהבורא
שיעורר
לנו
את
גדלותו*.
חשיבות
הבורא,
זה
מה
שאני
צריך
שיכסה
את
כל
העולם.
*את
כל
הבעיות
שלי,
כל
מה
שיש
לאדם,
שתכסה
גדלות
הבורא.
כלומר
זה
מגיע
מהבורא
אליי
כדי
שאני
דרך
זה
אראה
את
הגדלות
שלו.
קשה,
אבל
זה
מה
שאנחנו
מקבלים
כדי
להגיע
לאמת*.
*תאר
לעצמך
שאתה
נמצא
ברוחניות.
אין
לך
בני
אדם,
אין
לך
העולם
הזה,
כדור
הארץ.
תאר
אפילו
בצורה
כזאת,
היא
לא
קרובה
לאמת
אבל
כך,
ואתה
מרגיש
רק
דבר
אחד,
אתה
נמצא
בעולם
שמלא
בחשיבות
הבורא.
לפי
כמה
שיש
לך
חשיבות
לבורא,
כמה
שהשגת,
כמה
שבנית,
לפי
זה
אתה
נמצא*.
כך
מתארים
זאת,
לא
אני,
את
האנשים,
את
העולם
העליון,
את
הכניסה
לעולם
העליון.
אתה
מגלה
שהבורא
ממלא
את
הכל
ואתה
עכשיו
ממש
רואה
שזה
כך
ואיפה
המקום
שלך.
*ככל
שהשגת
את
גדלות
הבורא
במשך
החיים
שלך,
נתנו
לך
כל
מיני
הזדמנויות,
קירבו
אותך
למורה,
לחברים.
אתה
שומע
את
המילים
האלה
שעכשיו
אני
אומר,
ואיך
אתה
יכול
לממש
אותם?
כי
זה
מה
שחשוב,
כמה
גדלות
הבורא
שורה
עלייך.
תנסה
לתת
לזה
איזושהי
צורה
של
דין
וחשבון,
ולבנות
מערכת
איך
אתה
יכול
להגדיל
את
זה*.
חוץ
מזה
לא
צריכים
שום
דבר.
*כשאתה
קם
בבוקר,
הולך
לישון
בלילה,
משך
כל
שעות
העבודה,
לא
חשוב
במה
שאתה
עוסק,
תעביר
את
העבודה
הזאת
שגדלות
הבורא,
חשיבות
הבורא,
שאני
עכשיו
חי
את
הרגע,
תגדל
בי*.
זה
הכל.
*אז
תראה
מה
כאן
עבודת
הקבוצה.
היא
צריכה
להזכיר
לך,
ולעורר
בך
אתה
הדברים.
זה
נקרא
להקים
שכינה
מעפר.
כל
פעם
אתה
תראה
שחשיבות
הבורא
בעפר,
בדברים
הכי
נמוכים,
ותמיד
אתה
צריך
להקים
את
חשיבות
הבורא
בעיניך.
לפי
זה
אתה
תעלה
אליו*.
ש:
העשירייה
משתדלת,
אבל
במבחן
התוצאה
לא
מורגשת
גדלות
הבורא.
מה
לעשות..?
ר:
להמשיך.
*להמשיך
ולחפש
איך
בכל
זאת
לעשות
שזה
יקרה.
אני
פותח
לכם
בעצם
מפה
הכי
הכי
פשוטה,
אין
כאן
שום
דבר
חוץ
משניים,
חשיבות
האדם
וחשיבות
הבורא.
על
זה
אנחנו
מדברים.
ככל
שהאדם
מכניע
את
עצמו
כלפי
חשיבות
הבורא
וזה
קובע
לו
את
כל
הפעולות,
מעשים,
מחשבות
שיהיו
לו,
במידה
שהוא
מתקרב
לכך
ורוצה
שחשיבות
הבורא
תמלא
לו
כל
הרצונות
והמחשבות,
במידה
הזאת
הוא
נכנס
לעולם
העליון*.
האדם
כל
הזמן
חושב
איך
לגלות
את
גדלות
הבורא
שפועל
בכל,
אין
עוד
מלבדו.
אם
הוא
באמת
נמשך
לכך
ורוצה
שזה
יקרה,
לאט
לאט
הוא
מזמין
ומושך
על
עצמו
מאור
המחזיר
למוטב.
כך
בסופו
של
דבר
זה
קורה
בפועל,
*ואנחנו
צריכים
בכל
יום
לצפות
שזה
יקרה*.
*אתה צריך עכשיו להרגיש במצבך בעולם הזה, שכל העולם הזה, ההעלם והסתר, כל הדברים האלה לא יסתירו ממך את הבורא. תנסה לעשות את זה כך, תנסה לבנות יחס שלך, דרך העשירייה, לכל מה שקורה לך בעולם, כך שכביכול אין העלמה, יש רק גילוי הבורא, אין עוד מלבדו. על כך אנחנו מדברים ועל זה התפילה. זה מה שמסביר לנו רב"ש, אין יותר, אין תפילה אחרת, רק דבר אחד, שהבורא יתגלה*, אין עוד מלבדו.
האם
אפשר
להגיע
לזה
בלי
ייסורים?
ר:
ייסורים
יכולים
להיות
מכל
מקום,
מכל
מצב.
ייסורי
אהבה,
*למה
אין
לי
אהבת
הבורא?
למה
אין
לי
אהבת
חברים?
למה
אני
לא
מתקשר
מספיק
לחברים?
זה
גם
ייסורים*.
אם
אנחנו
מחליפים
כל
מיני
ייסורים
מהעולם
הזה
לייסורים
יותר
פנימיים,
שאין
לנו
חיבור
מספיק
בעשירייה
שבו
אנחנו
יכולים
לגלות
את
הבורא,
אז
אנחנו
מחליפים
ייסורים
על
ייסורים,
וכך
מתקרבים
להגיע
לקבלת
גילוי
הבורא,
לתענוגים.
*מאמר החרות, הרגל נעשה לטבע שני*
הסביבה יכולה לדחוף את האדם לכאלו מצבים שהוא יתפטר מהדברים הרעים כביכול או הטובים, לא חשוב, שהוא ישנה את ההרגלים שלו עד כדי כך שעל ידה מנהגו לגמרי ישתנה. כך בורא מסדר את הדברים האלה.
הטבע שלנו כך מתחלק לטבע הפנימי שכל אחד מרגיש בתוכו, ולטבע חיצון. כאן יש לנו הרבה צורות כעיגולים סביבנו, או קליפות או ספירות שבהם אנחנו קיימים. אבל אין לנו שום אפשרות לשנות במשהו את היוצרות האלה אלא רק לסדר את עצמנו איך אנחנו מתפעלים ואיך אנחנו מתקדמים על ידם. כל הגורמים, פנימיים וחיצוניים, כולם מסודרים ובאים אלינו מהכוח העליון ולוחצים עלינו מבחוץ או מבפנים. אז מה נשאר לנו לעשות?
*לא
בפשטות
אנחנו
יכולים
להתחבר
עם
חברה
אמיתית
נכונה,
אלא
אנחנו
צריכים
להשקיע
בכך
הרבה
כוח,
הרבה
מחשבה
והרבה
עצבים.
לדון,
לראות
וללמוד
איך
אנחנו
בונים
אותה
בצורה
כזאת
שהיא
כל
הזמן
תתאים
את
עצמה
לבורא,
בצורה
יותר
ויותר
צמודה
מביניהם
ולבורא.
כך
אנחנו
בתוך
החברה,
כמו
בספינה,
מגיעים
למטרה
הנכונה*.
זה
לא
פשוט,
אנחנו
צריכים
לחבר
כאן
את
עצמנו,
כל
אחד
את
עצמו,
עם
הסביבה.
לייצב
את
הסביבה
כמתקן
שעל
ידו
אנחנו
מגיעים
להזדהות
עם
הבורא.
כלומר
שכל
הפעולות
וכל
החיבורים
בסביבה
יהיו
בהתאם
לתכונות
הבורא.
אז
אנחנו
בונים
אותו,
כמו
*שכתוב
אתם
עשיתם
אותי.
במה?
בכך
שהתחברנו
נכון
לפי
חוקים
רוחניים
בינינו,
מהעולם
הגשמי
לעולם
הרוחני,
והכל
ע"י
בחירה
חופשית
בסביבה
טובה*.
ש:
איך
אני
מגביר
השפעת
העשייריה
עליי?
ר:
ככל
שאתה
מתכופף,
כמה
שאתה
מכניע
את
עצמך
כלפיהם
וכמה
שאתה
משתדל
להיכנס
בתוכם
וגם
יחד
איתם,
לא
נגד
הרצון
שלהם
אלא
שכל
אחד
מביא
את
הכוח
שלו,
בהתאם
לזה
אתם
משנים
בסה"כ
את
הקשר
ביניכם
כל
פעם
לקשר
יותר
הדוק
שיהיה
יותר
דומה
לבורא.
עד
כדי
כך
שאח"כ
תתחילו
לראות
איך
אתם
בקשר
ביניכם
עולים
ממלכות
ליסוד
להוד
לנצח
וכן
הלאה
ממטה
למעלה.
ש:
אמרת
שמתחברים
בעשייריה
לפי
חוקי
הטבע..?
ר:
אתם
מתחברים
בעשירייה
לפי
כוחות
הטבע
ולפי
חוקי
הטבע,
כי
הבורא
בסופו
של
דבר
עומד
אחרי
כל
הפעולות
האלה
ונותן
לנו
הזדמנויות
ושינויים
כאלו
בכל
אחד
ובהתקשרות
בינינו,
כדי
שנגיע
לקשרים
כמו
בעשירייה
הרוחנית
שצריכה
להיות.
כל
אחד
ואחד
יגלה
שבכל
מצב
ומצב
שהוא
משמש
כקשר
עשירי
בתוך
עשירייה,
וכך
תתקדמו.
ש:
איך
להגדיר
ערבות
הדדית?
ר:
*אני
מוסר
את
עצמי
לחברה
וכך
אני
מקבל
גם
יחס
של
כל
חבר
לחברה.
כולנו
בצורה
כזאת
בונים
את
הבורא
בנו,
בינינו.
הוא
לא
נמצא
מחוץ
לנו,
ככל
שאנחנו
מתקשרים
בינינו,
אנחנו
בונים,
כך
הוא
צריך
להתגלות
בינינו,
ממש
שיהיה
נמצא
בינינו
בפועל*.
*אנחנו
מוכרים
את
עצמנו,
כל
אחד
לכולם,
מסורים
לעשירייה,
אנחנו
בכך
מסורים
לבורא,
וכך
מחייבים
את
הכוח
העליון
להתחיל
להתגלות*.
במה
אנחנו
מקרבים
את
הבורא?
בכך
שמבטלים
את
האגו
שלנו.
ש:
הטבע
השני
זה
טבע
משותף
לנו
כעשירייה?
ר:
כן.
*אנחנו
מתקרבים
להיות
בעשירייה
כאחד.
זה
לא
פשוט,
יש
כאן
עוד
הרבה
מאוד
עבודה
וכל
אחד
יגלה
בזה
כמה
הוא
לא
רוצה,
כמה
מנוגד,
כמה
הוא
מבין
שחייב
להיות
קשור
לכולם
ומבוטל
כלפי
כולם
ולא
יכול.
זה
הכל
בדרך*.
ש:
אמרנו
שאסור
לעקור
אף
נטייה
רעה
טבעית
באדם..?
ר:
לא
שאנחנו
עוקרים,
אנחנו
רק
מורידים
אותה
בחשיבות
עד
האפס,
והבורא
יכול
להעלות
אותה
בחזרה
כמה
שצריך.
ש:
איך
להפוך
את
החשיבות
הזאת
לדבר
משותף
שלא
כל
אחד
לעצמו?
ר:
על
זה
תדברו
כדי
להדליק
כל
אחד
ואחד
בכך
שחשיבות
הבורא
היא
העיקר
מה
שאנחנו
צריכים.
אין
עוד
מלבדו,
חוץ
ממנו
אנחנו
לא
צריכים
שום
דבר.
בכל
רגע
ורגע
אני
רוצה
להרגיש
שאני
נמצא
בשליטה
שלו,
עד
כדי
כך
שאני
ארגיש
שהידיים,
רגליים,
מוח
ולב,
כולם
פועלים
לפי
ההכוונה
שלו.
ש:
איך
נכון
לבחור
כל
פעם
את
הסביבה..?
ר:
דבר
ראשון
זו
סבלנות,
זו
מידה
הכי
חשובה.
לא
אתה
קובע
מה
שקורה,
אתה
לא
מרוצה,
כן
מרוצה,
זה
צריך
להיות
כך
או
אחרת
עם
השכל
שלך,
אלא
אתה
מוכן
להתכופף
כלפי
פעולות
הבורא,
הוא
לבד
קובע
את
הכל.
אתה
מוכן
לקבל
בכל
רגע
ורגע
בצורה
כמה
שיותר
נוחה,
*כמה
שהאגו
שלך
מתעורר
ולא
רוצה,
ורוצה
אחרת
שיקרה,
אתה
מכניע
את
עצמך,
נותן
לו
ככה
על
הראש
ומוכן
לזרום
עם
הבורא*.
אח"כ
תראה
מה
זה
נקרא
לזרום
איתו,
זה
נקרא
כל
הזמן
להכניע
את
עצמך.
יש
כאן
עוד
כל
מיני
פעולות,
אנחנו
נראה
פעולות
כאלה
בקבלה
ובהשפעה,
במיוחד
בהשפעה.
שם
אנחנו
מתחילים
לא
רק
להסכים
עימו
בצורה
פאסיבית,
אלא
להסכים
עימו
בצורה
אקטיבית.
זה
נקרא
דרגות
השפעה,
דרגות
בינה.
אח"כ
אפילו
להשתתף
בפעולות
שלו,
אלה
כבר
דרגות
שאנחנו
מקבלים
בע"מ
להשפיע.
נלמד,
אני
לא
יכול
להגיד,
אסור
לי
להתקדם
לא
בצורה
נכונה
פדגוגית,
אלא
בהדרגה.
כל
אחד
וכולנו
יחד
נספוג
את
השלבים
האלו
בזה
אחר
זה.
*העיקר
שאתם
במשך
היום
מתקשרים
לפחות
פעמיים
ביניכם
ומדברים
על
הדברים
האלה,
וכמה
שמסוגלים
עוד
עוברים
על
השיעור*.
*תע"ס חלק ג' פרק א*
תארו לעצמכם שאתם נמצאים ברצון לקבל שלכם, שמצד הרצון לקבל מושך את האור העליון, את התענוג אליו בכל הכוח שיש ברצון לקבל, זה הדבר הכי חשוב לו. מצד שני יש כאן כוח קשיות שמעמיד ולא רוצה לקבל את התענוג הזה, ודוחה אותו.
צמצום זה צמצום על הרצון לקבל, שלא ישתמש בתכונתו. מעל הצמצום שלא רוצה לקבל, יש גם מסך שדוחה את מה שמגיע אליו, הוא מחזיר לאותו מקום, למקור של התענוג, מחזיר את התענוג בחזרה, לא רוצה לקבל אותו כדי לא להתנתק מבעל הבית, מבעל התענוג, מהבורא.
העיקר מכל הפעולות האלה שיש לנו אור חוזר שמגיע מהנברא כלפי הבורא, שנברא מוכן לקבל מה שבורא נותן לו, אבל בתנאי שבכך הוא עושה נחת רוח, עושה טובה. הוא בזאת מראה, מגלה כמה הוא נמצא בנתינה באהבה כלפי הבורא, כמו האורח ובעל הבית.
ש:
סיכום
שיעור?
ר:
*אני
מרוצה
שהיה
לנו
בירור
טוב
בתחילת
השיעור
וממליץ
מאוד
לכל
אחד
לשמוע
את
החלק
הזה
לפחות
עוד
פעם
במשך
היום,
כי
זה
הדבר
שחשוב
לנו
לאורך
כל
הדרך.
חוץ
מזה
אם
יש
לכם
שאלות
ומה
להציע,
מה
להמליץ,
אז
תכתבו
לראשי
שפות
ואני
אקבל
מהם
כבר
את
התגובה.
נישאר
בחיבוק,
בקירוב
בלב
אחד*.