שיעור צהריים 19.10.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש", כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1699

מאמר מס' 223, "הכניסה לעבודה"

קריין: בכתבי רב"ש, כרך ג', עמוד 1699, מאמר מס' 223 "הכניסה לעבודה".

הכניסה לעבודה

"הכניסה לעבודה מוכרח להיות שלא לשמה, היינו שעל ידי זה שהוא יאמין בה' יהיה לו חיים של תענוג. זאת אומרת אם הוא יעשה פעולה זאת, הנקראת אמונה, אזי היא מביאתו לידי התרוממות הרוח ולידי כוחות נפשיים יותר עליונים, מכפי שיש לו, בזמן שאין עושה הפעולה הזאת.

נמצא שזו סגולה שהוא יכול לטעום טעמים יותר גדולים בכמות ואיכות, מכפי שהוא טועם בזמן שהוא עושה סגולות אחרות שיביאו לו תענוג.

זאת אומרת שיש הרבה סגולות בכדי להשיג תענוג, היינו אכילה, שתיה, שינה וכדומה, או מלבושי כבוד, או מזה שהוא עושה פעולות שאנשים יכבדוהו. פעולות כאלה אנו רואים שהן סגולות, שעל ידן הוא משיג תענוג.

אבל התענוגים שסגולות אלה מביאות לו, הם תענוגים מצומצמים בכמות ואיכות. מה שאין כן הסגולה של האמונה, מביאה לו תענוג יותר גדול בכמות ואיכות. וכל זה נקרא "שלא לשמה", היינו משום שכל כוונתו הוא רק בכדי להשיג תענוג יותר גדול.

ורק אחרי שמשיג מדרגה זאת הנקראת שלא לשמה, אזי הוא זוכה לידי תופעות אחרות, שבא לידי מצב יותר עליון. היינו שאין לו אז שום חשבון לעצמו, אלא כל החשבונות והמחשבות שלו הם האמת.

כלומר שכל כוונתו היא אך להתבטל את עצמו לידי מציאות האמיתית, שמרגיש, שעליו רק לשמש את המלך, מחמת שמרגיש את רוממותו וגדלותו וחשיבותו של המלך.

אז הוא שוכח, היינו שאין לו שום צורך לדאוג עבור עצמו, שבחינתו עצמו מתבטל כנר בפני אבוקה, מפני מציאות ה' שהוא מרגיש. נמצא אז בבחינת לשמה, היינו נחת רוח לה', וכל דאגותיו ומאויו במה שיוכל להנות לה'. ומציאותו עצמו, היינו הרצון לקבל, אינה עולה שם כלל. ואז הוא בבחינת משפיע על מנת להשפיע."

שאלה: למה הוא קורא לאמונה פעולה?

אמונה זו פעולה, כי פעולת השפעה נקראת אמונה.

תלמיד: מה ההבדל בין משפיע על מנת להשפיע, לבין לשמה?

בלשמה יש לנו להשפיע על מנת להשפיע, ולקבל על מנת להשפיע. זו מדרגה תחתונה.

שאלה: כתוב שכתוצאה מהעבודה לא לשם תורה, הוא משיג תופעות אחרות שיביאו אותו למצב יותר גבוה, מה זה מצב יותר גבוה?

זה נקרא "מלא לשמה מגיעים לשמה", שבהתחלה האדם לא יודע לשם מה הוא עובד ולמה לכוון את עצמו ואיך להבדיל בין פעולות נכונות, כוונות נכונות או לא נכונות, עד שהוא רוכש את הניסיון, הטעמים ולאט לאט הוא מתחיל להבין איך להתקדם על ידם.

תלמיד: בהמשך הוא כותב שמעניין אותו רק ביטול, הוא רק רוצה לשמש את המלך, מה היא המציאות האמתית שעוזרת לי להתבטל?

המציאות האמתית, זה שאני רוצה להיות אך ורק למעלה מהרצון לקבל שלי ולעבוד רק על מנת להשפיע דרך החברים לבורא. אין יותר שום מציאות רוחנית, רק בצורה כזאת אני חייב לתאר את זה.

מהבוקר עד הלילה ומהלילה עד הבוקר אני מתאר לעצמי שרוחניות זה רק אם אנחנו מחוברים כקבוצה ובתוך הקבוצה, רוצים להשפיע זה לזה, כדי שסך הכול מכל ההשפעה הזאת נשפיע לבורא, זה הכול.

שאלה: איך אנחנו יכולים בקביעות להחזיק את האמונה?

רק על ידי חיבור ביניכם, אי אפשר לבד. רק על ידי כך שאתן תומכות זו בזו ואז אתן יכולות להחזיק קשר מחובר ומכוון ביניכן לבורא ממש.

שאלה: האם במעברים מלא לשמה ללשמה כל כולי עוברת או חלק מהרצונות עוברים וחלק לא?

כן ולא.

שאלה: האם אנחנו יכולים לקבוע לעצמנו יעד, אירוע מסוים שבו אנחנו אומרים שבנקודה הזאת אנחנו מצליחים להיכנס ללשמה, האם אפשר בצורה כזאת להיכנס?

כן.

תלמיד: האם אנחנו מחליטים מתי אנחנו נכנסים?

כן.

תלמיד: במה בדיוק אנחנו מחליטים שאנחנו עכשיו נכנסים?

זה לפי ההחלטה האישית שלך, שאתה רוצה מרגע זה והלאה לעבוד רק לתועלת ה'.

תלמיד: ואיך אנחנו יוצרים מצב שרבים מאתנו ירצו באותו רגע את ההחלטה הזאת?

אל תסתכל על אחרים, אתה תתבלבל. אתה מחליט שאתה רוצה מרגע זה והלאה לעבוד לתועלת ה', אז אתה צריך להתקרב לחברים, אולי לקבוע איתם משהו, אבל זה אחר כך. קודם כל שיהיה לך ברור שמרגע זה והלאה אתה ממש מתחייב לעצמך לחשוב רק על תועלת ה'.

שאלה: כדי להיות מאה אחוז למען הבורא והחברים הוא אומר להשפיע על מנת להשפיע. מה אנחנו צריכים לקבל כדי לעבוד למען ההשפעה?

אתה אומר בדיוק הכול נכון. מה שצריך לתת לחבר, אני יכול לקבל כדי למסור לו.

שאלה: אמרת שמספיק לדמיין מהבוקר עד הלילה שכל העשירייה מחוברת והיא יכולה להיכנס ללשמה. האם מספיק שחבר אחד מהעשירייה יחשוב על כל העשירייה שהיא מחוברת?

זה טוב, אבל זה לא מספיק, למה רק אחד ולא כולם? אנחנו יכולים לעשות תורנות כמו שהייתה בקבוצת רמח"ל, שכל אחד יהיה אחראי שעה אחת על הכוונות.

אני מחבק את כולכם, בינתיים כל טוב לכם. תתקדמו, הבורא מחכה לנו.

(סוף השיעור)