בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 28.7.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חורבן כהזדמנות לתיקון*

1. לא מספיק שאנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים בניתוק מהבורא, מחברים, ורוצים להתחבר. השאלה לשם מי אנחנו רוצים להתחבר? האם אנחנו רוצים להגיע למצב שאנחנו צריכים לעשות נחת רוח לבורא ולא שאני מצטער ואני לא שם לב שאני מצטער על כך שלי לא טוב, רע לי, אין לי מצב רוח, אני לא מקבל מה שאני חולם לקבל מה זה נקרא רוחניות. *צריכים לשים לב שהצער שלי יהיה בדיוק צער השכינה, את אומרת לעשות מקום לגילוי הבורא. אני חושב לטובת הבורא, לעשות נחת רוח לו ולא לי, חס ושלום. לא על עצמי אני חושב*.
   
   *אנחנו צריכים לשים לב מהי האיכות של החיסרון שלנו, מה אנחנו באמת רוצים להשיג, מה אנחנו מתארים כרוחניות? בבקשה לשים לב על כך שאם אני מצטער על רוחניות, שאבדוק את עצמי במקום מה זה אצלי רוחניות*? לשם מי אני מתכוון לרוחניות? אז אני יוכל לתקן את עצמי לכיוון יותר נכון.

2. מה שחשוב זאת ההרגשה, ואני צריך בהרגשה שלי, כמה שאני מרגיש, איך שאני מרגיש, *מה שאני מרגיש, זה מה שאני מעלה לבורא*..
   
   *אני רוצה להרגיש רק דבר אחד, כמה אני מסוגל לעשות לו טוב. זה מה שאני רוצה, ואני מבקש שהבורא יסדר לי הבנה, הרגשה והזדמנות, כל מה שאני צריך כדי שבהרגשה שלי אגרום טוב לו. אם הייתי יכול, הייתי מבקש על זה שלא ארגיש שאני גורם לו טוב כי זה יכול לקלקל את המאמץ שלי, אולי בשביל זה אעשה טוב, או שזה יגרום לגאווה. אבל לפחות לעשות לבורא טוב, זה מה שאנחנו צריכים לבדוק*.

3. אנחנו בדרך כלל לא שמים לב שאנחנו כל הזמן מתפללים על עצמנו. למה זה לא טוב לי? למה אני לא יכול להשפיע לחברים, וגם למה אני לא יכול להתחבר איתם? ולמה למה למה עליי. אבל בשביל מה? בסופו של דבר כדי שאני אגלה השפעה לבורא, כדי להיות עימו בהשתוות הצורה, כדי להתחבר אליו. אז אנחנו ממש משנים את הכיוון.
   
   לכן עלינו לבקש תיקון שיהיה ממש ע"מ להשפיע. *אין שום מילה, בקשה, מחשבה שלא נגמרת בכך שאנחנו רוצים להשפיע נחת רוח לו, בשבילו. אם אנחנו מתקנים את עצמנו, זה רק בשביל זה. על כך לא לשכוח, אפילו בצורה מכאנית*. אנחנו עדיין לא מבינים מה זה גורם ומה זה נותן, אנחנו צריכים כך לפנות למה שאנחנו קיימים, לכל מצב ומצב שלנו, זה נקרא לעלות ניצוצין, קצת אור שיש במצב שלנו, כי הבורא גרם למצב הזה, את קצת האור הזה להעלות בחזרה אליו.

4. *עלינו לדייק בבקשה, כלומר אם האדם מרגיש שחסר לו, אז קודם כל מה בדיוק חסר לו*? חסר לו בורא שיתקרב, שיתגלה? לא. הוא צריך לשנות, לרצות לקבל כוח, לא בדיוק את הבורא וגילוי שלו, אלא הוא רוצה לקבל כוח להתחבר לחברים, להשפיע יחד איתם לבורא, שהבורא יקבל את זה ויהנה מכך. כלומר הוא צריך להתחיל לסדר מעצמו, בבקשה שלו, איזשהו תהליך, מה הוא עושה, מתוך החיסרון שהבורא שלח לו מלמעלה, איך הוא מעבד אותו?

5. *אני רוצה את החיסרון לפנות לקשר עם החברים ואיתם יחד לפנות אליך, להגיש לך את החיסרון המשותף שלנו, כדי שאתה תוכל להשפיע בו וכך תוכל ליהנות מאיתנו*.

6. ש: אדם לא מבין מה בורא דורש ממנו?
   ר: שיבקש על זה מהבורא. בבקשה, תשאל, תבקש, תדרוש, תבכה. זה מה שצריך לעשות.
   
   ש: בן אדם לא יודע מה לדרוש מהבורא?
   ר: זה לא חשוב, אלו תירוצים. אתה צריך להגיע למצב שה' אלוקיך לא יהיה זר, שהבורא לא יהיה לך זר, שיהיה הכי קרוב, כי באמת *אין מישהו יותר קרוב אליך מהבורא, אין כמוהו בזה. אז בבקשה, תתחיל לבקש להתקרב, לבקש קירבה*.

7. אם אני מבקש מהבורא שיציל אותי מהסבל, זו תפילה אגואיסטית. תעשה לי טוב, כך יכול להתפלל כל אחד ואחד, מזה לא מקבלים קירבה לבורא. אם אבקש ממנו שיסביר לי למה זה קורה לי, מאיפה ואיך, אז גם נקרא שאני לא מבקש ממנו את העיקר, כי הוא יודע בשביל מה הוא נותן לי. למה בדיוק כך ולא אחרת זה לא ענייני. אני צריך להשתמש במה שיש לי כדי להתקרב אליו. אז *תבקש על קירבה, לא נשאר לך כלום יותר*.

8. אתה מבקש שהבורא יעזור לך. הבורא מגלה לך חיסרון שאתה יכול להפוך אותו ע"מ להשפיע לבורא. אם על פני החיסרון הזה אתה מבקש קירבה לבורא כדי להתחבר אליו, אז *אם אתה רוצה להתחבר אליו כדי שיהיה לך טוב, כדי שאתה תדע, תרגיש יותר טוב, אל תבקש*.
   
   *אם אתה מבקש כדי להתקרב לבורא ולעשות לו נחת רוח לו, אתה צריך בזאת לקרב לא את עצמך בלבד אלא גם את הקבוצה, כי לבד אתה לא יכול להשפיע*. זה ההבדל בין רצון להתקרב אגואיסטי שבו אתה לבד רוצה להתקרב, לבין רצון להתקרב אלטרואיסטי, שאתה רוצה לקרב את כולם, ואז הבורא עוזר. *אנחנו לאט לאט מתחילים להבין שהבקשה הנכונה שהבורא יכול לענות עליה צריכה להיות מסודרת יפה, נכון ובחכמה*.

9. ש: מה הקשר לתפילה פשוטה מהלב?
   ר: התפילה צריכה להיות מורגשת עמוק בתוך כלי ההרגשה שלנו שנקרא בתוך הלב. מה שמורגש בתוך הלב, אם זה מורגש באמת בצורה נכונה, בעומק הנכון, אז אנחנו יכולים לבטא זאת בצורה ברורה, כי מה שיש בתוך הלב, כל לבבות רוצה ה', הוא קורא בכל הלבבות שלנו.
   
   ש: איך לוודא שתפילה יוצאת מעומק הלב?
   ר: זה לא תלוי בנו אלא בכמה אנחנו רוצים להתקרב לאמת, רוצים להתחבר. כך אנחנו גם פותחים את הלב, והבורא קורא לבבות.
   
   ש: מה כוונה שבורא צריך תפילה מסודרת יפה נכונה?
   ר: אנו צריכים זאת כדי שיהיה לנו ברור איפה אנחנו נמצאים, לאן אנחנו הולכים, מה אנחנו דורשים וכן הלאה. זה הכל כלפי האדם. הבורא לא צריך את זה, כלום.
   
   ש: איפה תפילה משותפת?
   ר: תפילה משותפת זה כמה אנחנו כולנו בקבוצה עובדים על אותו כיוון.

10. אנחנו כבר רוצים להקים את השכינה מעפר, וכך פונים לבורא ומבקשים ממנו.
    
    ש: איך להתכלל עם כוח הזה לא להרגיש עצמי?
    ר: *תנסה כל פעם יותר ויותר, תנסה, זה לוקח זמן. אני מכיר אנשים שהתחילו לפני כמה שנים, והיום כבר נמצאים בתחילת הבקשה הנכונה שלהם לבורא*.

11. *אני לא יכול להשפיע לבורא או לבקש ממנו משהו ללא שמחה. הפניה לבורא תמיד צריכה להיות בשמחה שיש לי למי לפנות, שיש לי עם מה לפנות*. החיסרון הזה לאו דווקא מוצדק, חיסרון שמחובר לחברים שלי שכולנו יחד או אני עבור כולם, אבל יש כאן כבר באמת פניה לבורא. אז אני נמצא בשמחה ובטוח שאם פניתי נכונה, אני מקבל תשובה.

12. מצד אחד כתוב *ישועת ה' כהרף עין*, שזה יכול להיות בכל רגע ורגע. אנחנו לא יכולים להגיד איזה רגע מתאים. מצד שני, *אני תמיד צריך להגיע לזה שייפתח, שבכל רגע ורגע תהיה לי הזדמנות להשפיע לבורא. זה מה שאני רוצה שיקרה. לא שאני מגיע לכך, אלא אני נמצא בנטייה לזה, בבקשה לזה, בתפילה*.
    
    *לא לזלזל שאנחנו קטנים. בפעולות שלנו הקטנות ביותר הבורא יכול ליהנות מאיתנו מאוד. אנחנו צריכים להגיע לזה, להשפיע לבורא כבר עכשיו*.

13. הבורא מבין, מרגיש, שומע כל מה שיש באדם, הוא כולל את כולנו. חשוב מה אנחנו רוצים שהוא ישמע מכולנו. למה? כי זה מחייב אותנו לעשות הכנות לתפילה. קודם כל ההכנות הן בחיבור. *תנסו להגדיל את החיבור ותראו כמה איכות התפילות שלכם עולה, וכמה אתם בייתר עוצמה יכולים לפנות לבורא, וכמה אז מורגש בכם שהבורא עונה*.

14. ש: מהי הדרך הנכונה לדבר עם הבורא?
    ר: *הדרך הנכונה לדבר עם הבורא היא מכל הלב. אם אני פותח את הלב לחברים והם נכנסים לליבי, אז אני יכול להתחיל לדבר עם הבורא*. זה נקרא מאהבת הבריות לאהבת הבורא, רק בצורה כזאת.

*בעה"ס, הקדמה לספר פנים מאירות ומסבירות*

15. ש: אין אפשרות להתקדם ללא מכות..?
    ר: *תלוי איך לקבל את המכות, תלוי באיזו רמה לקבל מכות. אם אדם כבר מוכן, אז איש את רעהו יעזורו, יכולים לספר, ללמוד זה מזה. אפילו עקיצה קטנה, אוי, אומר האדם ובזאת יכול לתקן את כל הבריאה*.

16. ש: איך יכולים לקצר את הרגשת הסבל עם דקירה קטנה אוי ואז לעבור הלאה?
    ר: על זה כתוב כסיל יושב בחיבוק ידיים ואוכל את בשרו. *אנחנו לא צריכים לשבת ולאכול את עצמנו אלא כמה שיותר מהר לעבד כל מצב ומצב בצורה מעשית, מטרתית*.
    
    ש: מעשית איך לעבד אותו?
    ר: לכיוון החיבור. *כל רגע ורגע אני חושב על החיבור בינינו. אם אני יוצא מכוונת החיבור בינינו, כבר הבירור שלי שקרי, אגואיסטי. אם אתה יוצא מזה אתה כבר לא בעשירייה, ולא לכיוון, ולא כלום*.

*תע"ס חלק ג', הסתכלות פנימית פרק י"ג*'

17. הפרצוף מתחיל לקבל ע"מ להשפיע מפה עד הטבור. בטבור, סוף הקבלה, מגיע אור מקיף ועושה הכאה באור פנימי והפרצוף מחליט להזדכך. אז הוא מזדכך בחזרה מטבור לפה.

18. המסך יורד מפה דראש עד הטבור. כשגמר לקבל בע"מ להשפיע בא האור המקיף, העודף שנשאר, אם הוא קיבל 20% אז 80% נשאר מבחוץ ולוחץ עליו שיקבל יותר. למה? כי יש עוד 80% שהוא לא יכול לקבל כי זה יהיה ע"מ לקבל. במצב כמו שהוא עכשיו הוא לא יכול להישאר אז הוא *מזדכך*. הוא אומר: אני לא יכול יותר, מצטער, סליחה, ויוצא מהקשר עם האור.
    
    המסך שקיבל מהפה עד הטבור עולה בחזרה מטבור לפה, והאור שהיה ממלא מפה עד הטבור יוצא מהפרצוף החוצה. זו הפעולה הראשונה, שמסך ירד מהפה עד הטבור, ואח"כ מהטבור עלה בחזרה עד הפה. זאת הפעולה שעליה עכשיו אנחנו מדברים והיא נקראת קבלה ע"מ להשפיע.

19. ש: האם מספיק רק להגיד בפה שאני רוצה לעשות נ״ר לבורא, אבל בלב אני לא מרגיש ככה?
    ר: איך יכול להיות? את מי אתה רוצה לרמות? אם אתה לא מרגיש את זה בלב, או אם אתה לא עושה חשבון בראש, אז זה נקרא שאתה משפיע? אתה יכול לעשות זאת עם האנשים שבעולם הזה, אבל עם הבורא זה לא ילך, אתה לא תשנה כלום, לא תקבל כלום וכך תישאר בחושך.