שיעור בוקר 25.01.24 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "חיים בעשירייה" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: אנחנו בשיעור מיוחד של הכנה לכנס "חיים בעשירייה", נקרא קטעים נבחרים מן המקורות, ממשיכים בקטע מס' 3.

אנחנו צריכים בכל זאת לא לשכוח שהעיקר זה חיבור. אומנם זה נראה כמו איזשהו תרגיל למתחילים, אבל זה לא כך, אלא על ידי החיבור מגיעים לכל הדרגות, ואם לא מסוגלים להחזיק את החיבור בצורה נכונה אז נופלים ואין שום סיכוי לעלות ולגלות את העולם העליון.

שאלה: דיברנו שהכלל הראשון הוא שהבורא הוא הראשון ולא יכול להיות אחרת.

כן.

תלמיד: איך עובדים עם הכלל הזה?

בכל מקום שאתה רוצה להבין משהו, לגלות משהו, אתה צריך לשים את הבורא כ-הראשון בפעולה, במחשבה, בכל דבר.

תלמיד: אבל בחיים שלנו אנחנו רואים שהאדם תמיד ראשון.

לכן אלו החיים שלנו, הבורא ברא אותם בצורה הפוכה כדי שנוכל להגיע אליו בצורה נכונה.

תלמיד: איך אני צריך לעבוד עם הכלל הזה, שהבורא הראשון? זאת אומרת, אם אני לא אשים שעון שיצלצל בבוקר, אז אני לא אקום, אם אני לא אכין את עצמי לכנס אז אני לא אהיה מוכן. איך עובדים כך שהבורא הוא ראשון?

לומדים שהבורא הוא הראשון רק מספרי קבלה, ואחר כך על ידי החברים מחזיקים את זה בכל רגע ורגע ככל האפשר ומעל זה.

תלמיד: זאת אומרת, כל מה שאדם עושה, הוא עושה בשביל הבורא, הוא שם אותו הראשון?

כן, כך צריך להיות.

תלמיד: כשאני קם לשיעור, כשאני בא לכנס, כל מה שאני עושה זה בשביל הבורא.

כן.

קריין: קטע מס' 3.

"צריכים שיהיו נמצאים עשרה [...] בבת אחת, ולא יבואו קצתם קצתם, כדי שלא תתעכב שלמות האיברים. כי כל העשרה הם כאיברים של גוף אחד, שבהם שורה השכינה. כי האדם, בפעם אחת עשה אותו הקב"ה, והתקין לו כל האיברים ביחד."

("זוהר לעם". נשוא. מאמר "מדוע באתי ואין איש", סעיף 106)

זה התנאי, קודם כל צריכים להגיע למבנה שעשרה חלקים זרים רוצים להתקרב, מוכנים להתקרב, מבינים שזו המטרה שלהם, להתחבר כאחד.

קריין: קטע 4.

"אין ישראל נגאלין לא מתוך הצער ולא מתוך השעבוד ולא מתוך הטלטול ולא מתוך הטירוף ולא מתוך הדוחק ולא מתוך שאין להם מזונות אלא מתוך עשרה בני אדם שהן יושבין זה אצל זה ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חבירו וקולם נשמע." 

(תנא דבי אליהו זוטא)

שאלה: נראה לי שברור מה שהוא אומר ש"עשרה בני אדם שהן יושבין זה אצל זה", כלומר הסברת פעם ש"יושבים" זה עניין של ביטול, להכניע את עצמו, אבל מה זה אומר "ויהיה כל אחד מהם קורא ושונה עם חבירו" ואז "וקולם נשמע"?

שכולם מדברים עם כולם ומחוברים כך עם כולם וקולם נשמע, כלומר הקול הכללי שלהם מגיע לבורא.

שאלה: זה בפנימיות, אז מה הם מדברים אחד עם האחר?

הדיבור הוא על מה שהם לומדים בתורה.

שאלה: המקובלים כל הזמן חוזרים על זה שצריכים להיות עשרה. מה זה נקרא שהגופים הופכים להיות עשרה?

כך מקובל, שאנחנו סופרים את זה לפני הגופים. כי בגופים שלנו, אם אנחנו מבינים או לא מבינים, מתרחש משהו ששייך לאדם עצמו, ועשרה שמתחברים יחד, זו הוכחה שהם רוצים לצאת מעצמם ולהתחבר יחד.

תלמיד: דיברנו בחלק הראשון של השיעור, שאין לאדם פעולה שהוא יכול לעשות חוץ מתפילה, כי הגוף תמיד נגד ואם משהו יקרה זה הבורא ייתן.

כן.

תלמיד: אז מאיפה מגיע מימוש החיבור על העשרה, איך קורה החיבור?

החיבור קורה על ידי האור העליון, שהם לומדים יחד ומדברים על זה ומבינים שהם צריכים להיות מחוברים, ואך ורק על ידי החיבור ביניהם, הם יגיעו לתנאי שהבורא יכול להשפיע להם מילוי שנקרא "האור העליון".

תלמיד: האם עצם הלימוד מביא אותנו לחיבור, מה גורם לכך שבעשרה גופים יש חיבור?

לא, לכן "לא החכם לומד". זאת אומרת, זה לא חיבור כמו של ילדים בגן ילדים שמחזיקים ידיים, אלא זה חיבור הלבבות, שהם רוצים להיות קשורים ללב אחד, שיש להם סיבה אחת ומטרה אחת, ובעצמם הם ממש רוצים להיות קשורים יחד. זה לא פשוט, צריכים עוד ועוד להיכנס לתוך האדם ולראות עד כמה הטבע שלו מנוגד לזה, ובכל זאת כשהם משתדלים להתחבר, בדרגה שלהם, ברמה שלהם מנסים לעשות משהו, אז לפי זה הם מעלים את עצמם והבורא מחבר אותם.

תלמיד: מה הפעולה של אותם עשרה?

הם עושים הכול כדי להיות מחוברים. וודאי שהם לא מצליחים, אבל הבורא כמו שאומרים "ה' גומר בעדי".

תלמיד: החיבור זה גם מתנה אלוהית או שזו לא מתנה?

חיבור זו מתנה מלמעלה.

תלמיד: אז איך לגרום לבורא לתת את מתנת החיבור?

לעשות מאמצים לקראת זה, ואז אתה רואה שאתה לא מסוגל, ואז אתה מתפלל, צועק, מתחנן, ואז הבורא עושה לך את זה.

תלמיד: איך מציירים חיבור, איך אתה יודע למה להשתוקק?

לחיבור.

תלמיד: מה זה?

כאיש אחד בלב אחד. שכולם רוצים אותו דבר, ככל שהם יכולים להבין ביניהם אותו דבר, כל פעם לפי הדרגה שלהם.

שאלה: איך העשירייה דואגת לחבר שדווקא עכשיו ההכרחיות הכניעה אותו והוא לא יוכל להשתתף בכנס?

אם לא יכול, אז פטור.

תלמיד: מה בכל זאת צריך להיות היחס של העשירייה ומה היחס של החבר?

עשירייה חייבת לחשוב כאילו הוא נמצא ביניהם ובכל המאמץ בלב ונפש להביא את הדמות שלו כביכול ביניהם.

תלמיד: ומה היחס שלו?

היחס שלו שהוא צריך בכל הרצון שלו, במידה שהוא כבול באיזה תנאים, בכל זאת לרצות להיות בין החברים.

תלמיד: האם אנחנו צריכים להתייחס לזה כאיזה תרגיל שבכל זאת יכול להשתתף?

לא, אין תרגיל. אנחנו מקבלים את זה כעובדה, כדבר חי, מציאותי. אין לשחק בתרגילים כאילו.

שאלה: אפשר להגיד שרצון נכון שעשירייה מתכוונת אליו, זה להיות ברצון אחד עם הכלי הכללי?

כן, ודאי. אנחנו משתוקקים לאותה המטרה, לאותו מצב, אנחנו עוברים את כל אותם המצבים - כל אחד וכל עשירייה וכולם יחד ולכן אין כאן לחלק במשהו. "כאיש אחד בלב אחד" - בסופו של דבר אנחנו באים לאותה המדרגה שנקראת "אדם הראשון".

תלמיד: האם עשירייה שרוצה לכוון את עצמה נכון להגיע לכנס, אפשר להגיד שהיא צריכה לכוון להיות ביחד עם כל הכלי?

כן. ללא ספק.

שאלה: היינו בעשרות כנסים בכל העולם ותמיד הגעתי לכנס במטרה להתאמץ להתכלל בכנס.

כן.

תלמיד: עכשיו יש כאן מצב שהעשירייה שלי מגיעה לכנס, זה כבר לא אני בא לכנס, אלא העשירייה. מה ההרגשה השונה והחדשה שאני מגיע כעשירייה, איך להגיע כעשירייה?

אתם כבר מוכנים ומגובשים בעשירייה ובאים לכנס כיחידה אחת וכך אתם מצטרפים לכנס.

תלמיד: האם הרצון שלי צריך להיות שונה כשאני בא להתכלל לעומת העשירייה שלי שבאה להתכלל, אני כעשירייה?

כן. אבל זה רק בקנה מידה יותר גדולים.

תלמיד: אני לא צריך להיות במאמץ להתכלל בכנס. מה המאמץ שלי צריך להיות?

עם העשירייה שלך להתכלל בכנס.

תלמיד: עם העשירייה להתכלל בכנס, תודה.

שאלה: מה זאת אומרת להיות עשירייה כאחד, מה זה - כאחד?

עשירייה כאחד שאתם כולכם רוצים להשלים זה את זה ולהגיע לחיבור ביניכם להיות אחד. זה מן תרגיל. בסופו של דבר כולנו מגיעים כאחד. חד מקבל חד.

שאלה: הרבה אנשים אומרים שהבורא שומע את התפילות שלהם. מה ההבדל בין מה שהם אומרים שהבורא שומע את תפילותיהם לבין זה שאנחנו כעשירייה שהבורא שומע את התפילה של העשירייה?

מה אכפת לנו מה קורה שם. אנחנו לומדים ולפי זה משתדלים להתחבר יחד עשרה כאחד ואחר כך עשר עשיריות כאחד יותר ויותר עד שמגיעים למושג אדם אחד.

שאלה: אמרת קודם שהכול זה הבורא, ושאנחנו צריכים להכין את עצמנו לקראתו. אז הוא נותן לנו הזדמנות בכנס הזה, ואמרת שאתה ביראה לקראת הכנס, אז מתוך יראה איך לא נפקשש, ונעשה נחת רוח לבורא בכנס?

לגדל את היראה.

שאלה: התהליך שבו העשירייה הופכת להיות אחד, כמו שאמרת, ואז כל העשיריות הופכות לאחד, זה תהליך הדרגתי, אחד אחרי השני?

כן, זה תהליך הדרגתי של איסוף האנשים לעשיריות, כפרטים בעשיריות, והעשיריות כפרטים בתוך עשירייה יותר גדולה, זה בנוי כפרמידה. בצורה כזאת אנחנו מגיעים לאדם אחד.

תלמיד: איך אנחנו בכנס יכולים להשתדל לעבור את התהליך הזה?

אנחנו לא נעבור את התהליך הזה, צריכים לחשוב רק על העשיריות שלנו, ואיך לחבר ביניהן באותו הנפח שאנחנו מרגישים שקיים לפנינו. אמנם המטרה הסופית עדיין מאוד רחוקה מבחינתנו, אבל צריך לדעת עליה, לחשוב עליה, ולדבר עליה.

שאלה: החברים כבר התחילו להגיע לטביליסי לכנס מראה, ויש שמחה גדולה מהחברים שמגיעים. היה חיסרון, עכשיו הולך להיות כנס מראה, ואני מתחיל לשמוח מכל מיני אירועים פיזיים כשהחברים מגיעים פיזית, ויחד עם זה יש רצון לשמח את הבורא בכנס. איך לא להתבלבל בין שתי השמחות האלה?

אין כאן שום תסבוכת, כל מה שאתה עושה למען החברים, הבורא מרגיש, ומזה הוא שמח, ומזה הוא מתמלא.

שאלה: אמרת שלהיות אחד פירושו להשלים את החברות. איך אני יכולה להשלים את החברה שלי, ומה זה אומר בפועל?

זאת אומרת להצטרף אליה, ולתאר את עצמכם קיימים כאיש אחד בלב אחד.

שאלה: חוץ מתפילה אין מה לתת. בכנס נהיה ביגיעה במאמרי החברה, ובחיבור, איפה מקום התפילה?

מקום התפילה הוא בלב, ואנחנו צריכים להתחבר בלבבות כך שנגיע ללב אחד.

שאלה: שמעתי שאמרת שצריך להגיע למטרה אחת בעשירייה. איך כהכנה לכנס להגיע למטרה אחת כשיש לנו דעות שונות, ואולי הבנה שונה של המטרות?

זה הכול שטויות, ומתוך זה שאנחנו מבולבלים. אנחנו צריכים בכל זאת לקבל שאנחנו שייכים לאדם אחד, למערכת אחת, ושכל העבודה שלנו היא עד כמה אנחנו מסוגלים להביא את עצמנו למערכת האחת מכאן ולתמיד. כי אחרת באמת כדור הארץ וכל האנושות מתקרבים לסיכום לא טוב.

תלמיד: אז העשיריות צריכות לדון כהכנה לכנס על איך להגיע למטרה הזאת, ולסכם על מטרה מאוד ברורה?

המטרה הברורה היא להגיע בכל מחיר, ועם מה שלא יהיה להיות "כאיש אחד בלב אחד", ואז אנחנו מגיעים עם הבורא למה שנקרא "חד מקבל חד".

תלמיד: ככה עם מלוא ביטחון שבכנס הזה אנחנו עושים את זה.

כן, ודאי.

תלמיד: נשמע מצוין.

אני לא מבטיח לך, אני אומר שאתה צריך להבטיח לעצמך שאתה מגיע לזה.

תלמיד: כן, אנחנו צריכים להגיע בעשיריות לרצון כזה, שעכשיו עושים את זה.

כן.

קריין: קטע מס' 5.

"מוכרח הוא לגלות את האהבה שיש בליבו, להחברים, מטעם כי בזה הגילוי, הוא גורם שיעורר את לב חבירו, להחברים, שגם החברים ירגישו שכל אחד ואחד עוסק באהבת חברים. והרווח בזה הוא שעל ידי זה הוא מקבל כוח יותר חזק לפעול באהבת חברים ביתר שאת ועוז, מטעם שכוח האהבה של כל אחד ואחד נכלל בחבירו.

נמצא לפי זה, במקום שיש לו כוח אחד לעסוק באהבת חברים, יוצא שאם החברה הוא של עשרה חברים, הוא נכלל עכשיו מעשר כוחות שמבינים את הצורך, שצריכים לעסוק באהבת חברים."

(הרב"ש. מאמר 2 "בעניין אהבת חברים" 1984)

שאלה: כבר הרבה שנים אנחנו עושים כנסים, ועכשיו כשהחלטנו לעשות את הכנס בעשירייה, חבר בעשירייה אמר, "אנחנו מתראים כל יום, אנחנו גם נפגשים בשיעור, בזומים, בישיבת התוועדות וכולי, איך אנחנו יכולים ליצור התפעלות אחד מהשני? אנחנו רגילים אחד לשני, אולי אפילו יודעים בעל פה מה כל חבר הולך להגיד". איך לעורר איזו התפעלות מחודשת, איזה משהו חדש בין החברים, כי כבר שש שנים אנחנו ביחד?

עדיין יש כאלה בינינו, שלא מרגישים שכל הבריאה היא בעצם אדם אחד, ושאת אותה דמות אנחנו צריכים להשיג, לאותה דרגה אנחנו צריכים לעלות, כי בלי זה, זה לא ייגמר. אם מישהו אומר דברים כאלה, אני מיד סותם את האוזניים, אסור לשמוע את החכמות האלה, את מי שבכלל לא משיג את מרכז הבריאה, מהות הבריאה, ונקודת הבריאה.

להגיד כך יכול ילד קטן, אבל אלו שכבר עוברים בכמה מדרגות, הם מרגישים שבכל מדרגה שעולים, כל המדרגות הקודמות מתחברות ומביאות לו את הדרגה החדשה. ואז הוא מבין יותר מה זה נקרא "אחד", עשירייה. שכל הדברים האלה בעצם בונים את דמות הבורא שאנחנו חייבים לצייר, ולגלות לפנינו.

אני מאוד מקווה שאחרי הכנס כבר לא נחזור לשאלות כאלו.

תלמיד: בכל זאת בעל הסולם כתב, שכל מתנה שנותן לחברו עושה חריץ בלב האבן. אם בכל זאת אני רוצה להביא מתנה לחבר הזה, איך אני יכול לתת לעשירייה, במתנה משהו חדש?

העשירייה צריכה להתחבר סביבו, וללחוץ עליו כך במילים, בפעולות, שהוא יראה שהוא עדיין לא התחיל בחיבור. הוא חושב שהוא כבר נמצא בחיבור, שאין עוד מה לעשות, שוב עשר, שוב זה? כאילו אנחנו רואים איך שרב"ש כתב, אז אין חידוש.

אין דבר כזה, אנחנו צריכים עוד ועוד, בכל זאת לשים את כל הכלים, ואת כל הכוחות שלנו בזה שנגיע לעשרה, ועשרה זה יהיה גופו של אדם הראשון. וכך נגיע למטרת הבריאה.

(סוף השיעור)