שיעור צהריים 27.09.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לפתיחת הלב בכנס - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: "הכנה לפתיחת הלב בכנס", קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 1.

"צריכים תמיד לעורר את הדבר הנשכח מהלב. והיא הדבר הנחוץ לתקן את הלב, שהיא אהבת חברים, שתכליתו הוא להגיע לידי אהבת הזולת. שדבר זה לא נעים להלב, המכונה "אהבה עצמית". לכן כשיש איזו אסיפה של חברים, צריכים לזכור להעלות על השולחן את השאלה. דהיינו, שכל אחד ישאל לעצמו, כמה כבר אנו התקדמנו באהבת הזולת. וכמה פעולות עשינו, בכדי להביא לנו התקדמות בענין זה."

(הרב"ש. מאמר 13 "לפעמים מכנים את הרוחניות בשם נשמה" 1984)

החלק הזה מהמאמר של רב"ש לא מעורר כל כך שאלות, צריכים לעשות מה שכתוב שם ואז לראות איך מתקדמים.

שאלה: באסיפת חברים כמו בזמן כנס הרבה פעמים אתה נסחף בהתפעלות הכללית של האנשים, של השמחה, וכאילו שוכח לרגע בשביל מה אני פה, מה קורה פה, אתה שוכח לשאול את השאלות האמיתיות.

לחיוב או לשלילה זה נקרא "איש את רעהו יעזורו". באמת כשמתחברים ונמצאים יחד כל אחד יכול לעורר את החבר שלו, את האחרים לשלילה או לחיוב, לכל מיני שאלות ומצבים, מצבי רוח, ומתוך זה כולם מתעוררים, כל אחד לכיוון שלו.

תלמיד: מה זה לעורר את החברים לשלילה ומה זה לחיוב?

לדבר חיובי או לדבר שלילי, זאת אומרת או לזה שאנחנו רוצים להתחבר יותר, או ההיפך, אני מתעורר לביקורת כלפי החברה, וגם זה טוב, כלומר, לאו דווקא הכול צריך להיות יפה, אלא גם וגם.

תלמיד: בזמן שאתה בחיבור עמוק עם החברים, בשמחה, בהתרגשות, בצחוק, ממש בתענוג, אתה גם עושה ביקורת כמה התקדמתי באהבת הזולת, כמה עשיתי, זאת אומרת אתה מעורר ביקורת לצד החיבור?

כן.

תלמיד: איך שני המצבים מתקיימים יחד?

אתה צריך לעבוד עם עצמך. עד כמה החברים חשובים להתקדמות, עד כמה אתה יכול אולי להתקדם בלעדיהם, עד כמה הם מפריעים ועוזרים, לשני הכיוונים. יוצא שיש לך כל מיני מחשבות, רצונות, דחפים, דעות, וזה עוזר לך להתקדם.

אנחנו לאו דווקא מתקדמים רק על ידי דברים חיוביים אלא גם על ידי השמאל, על ידי השלילה. לכן החברים צריכים לעזור משני הכיוונים. על ידם אני מעלה את הביקורת שלי כלפי החברה, כלפיהם וכלפי עצמי, על ידם אני גם פותח את הלב שלי כדי לקבל אותם בלב פתוח ביחד כולם. גם וגם.

שאלה: מהו הערך הרוחני בפתיחת הלב לחברים באסיפת החברים?

אין לזה גבול, אין לזה שיעור. זה דבר כל כך גדול וכולנו תלויים בו. אני לא יכול אפילו להגיד מהי החשיבות, הלב שלנו נפתח רק במידה שאנחנו מתחילים להרגיש את החברים, עד כמה הם משפיעים עלינו ועד כמה אנחנו משפיעים עליהם. לפי זה הלבבות נפתחים ואנחנו יוצאים לעולם הפתוח, לעולם של רגשות, ואחר כך אנחנו מגלים בו את הבורא.

שאלה: כתוב שצריך לעורר את מה שנשכח מהלב. למה הלב שוכח?

הלב שלנו הוא רצון לקבל, ועד שאנחנו נתקן אותו, או במידה שאנחנו נתקן אותו, שיהיה בעל מנת להשפיע, הוא יזכור ויהיה במצב שהוא מרגיש רק מה שטוב לו, ומה שרע לו הוא גם מרגיש אבל בדחייה.

שאלה: אמרת שהלב שלנו נפתח רק במידה שאנחנו מתחילים להרגיש את החברים עד כמה הם משפיעים עלינו ועד כמה אנחנו משפיעים עליהם. החבר הבוקר שיתף שהוא מרגיש בושה בנוכחות החברים שמגיעים, ובאמת יש הרגשה עוד לפני שפגשנו את כל החברות שאין מצב שנצליח להחזיר להן את כמות האהבה שאנחנו הולכות לקבל מהן, כי הולך להגיע כזה גל חזק של אהבה שישטוף אותנו. איך להשתתף נכון בגל הזה ולהחזיר לכל החברות כוח ואהבה?

אני מוכן לקפוץ לתוך הים של אהבת חברים ושיהיה לי מה שיהיה, לא חשוב מה. שאני אטבע שם, העיקר שאני אכנס ואתכלל בתוך הלבבות שלהם ללא שום גבול מצידי, ללא שום בדיקה, ביקורת והגבלות. זה מה שאני חושב שכדאי לנו לעשות. לכן אני מצפה מאוד שיבואו עוד כמה מאות חברים ואנחנו נהיה ממש "כאיש אחד בלב אחד", בחיבור גדול ושלם ככל האפשר, ואז זה יהיה כנס.

שאלה: האם אהבת החברים ואהבת הזולת נחוצים לנו כי הביטול בעשירייה מנקה את הלב שלנו מהאגו? האם לכן החברים הם המתנה עבורנו?

לא רק בגלל זה, אבל זה העיקר. אנחנו צריכים לצאת מתוך הלב האגואיסטי שסגור בתוך עצמו, לפתוח אותו ולקבל בתוך הלב של כל אחד ואחד את כל הלבבות, ואז בלבבות המחוברים אנחנו נתחיל להרגיש את האווירה הזאת, את האור העליון, שבו אנחנו נגלה את הבורא.

שאלה: כנס ענק בפתח והרבה עשיריות מכל קצוות תבל מגיעות. נראה לי שמאוד חשוב שחברים לא סתם יגיעו אלא יביאו איתם את כל הכוח של העשירייה שלהם. דיברת על כך שכל אחד צריך לאסוף את העשירייה ולכלול אותה בליבו ועם זה להגיע לכנס, כדי שניתן יהיה להעביר את הכוח הזה לחיבור של הכנס, ואולי צריך לקבל כל חבר כנציג של עשירייה והוא גם ייתן כוח לכל העשירייה שלו?

כמובן, על בסיס זה כולנו נתאחד ונתחבר לכזאת מסה בכמות ובאיכות שבה יתגלה הבורא.

תלמיד: לאדם שמגיע לכנס יש כוח קטנטן משלו, הוא לא יכול לבטל את האגו, אבל אם הוא מגיע עם הכוח של העשירייה, אז הוא כבר ביטל את האגו שלו וכבר מגיע לכנס מוכן לחיבור. נראה לי שכאן יהיה כוח אדיר.

כן, אתה צודק בהחלט.

שאלה: אמרת שצריך לקפוץ לתוך הים של האהבה. מהו הים הזה?

מהו ים של אהבה? גם בחיים האגואיסטים שלנו לפעמים אנחנו מרגישים כשאנחנו אוהבים מישהו, שיש לנו כזאת נטייה אליו, כזאת הרגשה שאנחנו לא מסוגלים להחזיק אותה בפנים אלא היא נשפכת החוצה, ואנחנו משתוקקים שכך יהיה בינינו לבורא. לא מדובר על אהבה בין גבר ואישה, בין הורים לילדים אלא מדובר על אהבה שהיא למעלה מהגופים, למעלה מכל החשבונות, היא פשוט ים. היום אחרי השיעור בשש בבוקר הייתי בים וזה היה מאוד מרשים, לפניך ים ללא גבול שאתה יכול להיכנס אליו ולהיעלם שם. כך עלינו להשתדל להיות בתוך הרגשות שלנו.

נשתדל. תבואו אלינו לישראל ואני אקח אתכם לים. זה עשר דקות נסיעה מהמרכז שלנו, מהמקום שבו אנחנו עושים את הכנס.

שאלה: אם אנחנו פותחים את הלב והפעולה נכונה אז אנחנו נכנסים לים הגדול הזה, אבל כדי להשפיע אנחנו צריכים להיות בצמצום. האם אנחנו עושים צמצום ואז עולים מעל המסך, ואז אנחנו נכנסים לתוך הים?

אנחנו נכנסים לתוך הים והוא לוקח אותנו, סוחף אותנו לכל הכיוונים ואנחנו מרגישים שאנחנו נמצאים בים של אהבת חברים, בים של חיבור בינינו. אנחנו לא מפחדים לטבוע בים אלא אנחנו רוצים דווקא ההיפך, להרגיש שכל החברים נמצאים סביבי ואני איתם ואין גבול לרגש המשותף בינינו. זה מה שצריך לקרות.

תלמידה: זה קצת מפחיד.

יכול להיות שזה מפחיד אבל אני ממליץ לבוא אלינו וללכת לים. יש הרבה כמונו שהולכים בבוקר ויש שהולכים אחר כך במשך היום, מתי שחם והחול חם. בשש בבוקר כבר אי אפשר להגיד שחושך כי מתחיל להיות יום, כדאי.

שאלה: מהו השורש הרוחני של ים?

ים זה מלכות ולכן יש דבר גדול בכניסה לים, בטבילה. זאת אומרת שאדם מתרחק קצת מאחרים, מוריד בגדים, נכנס שלוש פעמים לתוך המים עם הראש, וזה דבר מאוד יפה.

שאלה: נשמע שבזמן הכנס הולך להיות לנו ניתוח לב פתוח, ויש איזה פחד שמא אולי אנחנו לא נשרוד.

כמו שכתוב בשיר השירים שכתב שלמה המלך, "חולת אהבה אני", ים של אהבה, ואין מה לפחד.

שאלה: איך לשמור בזמן הכנס על האיזון בין חיבור בעשירייה וחיבור עם הכלי העולמי כך שהחברות בעשירייה לא ירגישו שהזנחנו אותן, או שהן נדחקו הצידה?

ודאי שהכול צריך לעבור דרך חיבור בעשירייה לכל הכלי העולמי, ושאנחנו באמת לא נרגיש שום גבולות בינינו אלא הכול הופך להיות כאחד, "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: איך אנחנו מעוררים אהבה כלפי החברים?

אם אני חושב על זה הרבה זמן, אם אני משתדל להתחבר עימם ומבין שאחרת לא אוכל להשיג את מטרת הבריאה, אחרת לא אוכל להשיג אהבה לבורא, אז הלב שלי אט אט נפתח ואני מגיע לאהבת החברים, אבל צריך לעבוד על עצמך, זה לא קורה סתם כך.

שאלה: אני מבינה מה זה אומר להשפיע על החברות, לחשוב עליהן, לעורר אותן ולשלוח להן אהבה, אבל מה זה אומר לקבל מהחברות את ההתעוררות הזאת, איך להרגיש את ההשפעה של החברות עלי?

אם אני פותחת את הלב שלי לחברות, שכולן ייכנסו לתוך לבי וימלאו אותו, אז אני ארגיש איך הן נכנסות לתוך לבי, איך הן ממלאות את לבי, איך הן מחממות אותי, ואז אני ארגיש איך בתגובה בלתי גבולית גם אני רוצה להיות איתן יחד, בכזאת הרגשה.

תלמידה: האם צריך לפתח רגישות לזה, לרצות להרגיש זאת?

מה את חושבת? כל חכמת הקבלה זה עניין של הרגשת הלב.

תלמידה: מה ההבדל בין להרגיש את ההשפעה של החברות עלי לבין השפעת הבורא?

עם החברות את יכולה לסכם, את יכולה לראות כמו שכתוב, "אני לדודי ודודי לי" עם הבורא ועם החברות, ואז בצורה כזאת אנחנו מתקדמים.

שאלה: עיקר העבודה שלנו הוא תפילה, לאורך כל התיקון שלנו. איך להאמין, לסמוך על כוח התפילה שהוא הכי מנצח ונוכל להשתמש בו לאורך כל הכנס?

אנחנו לומדים זאת כל הזמן, לכן אין לנו שום בעיה אלא אנחנו כל הזמן נמשכים לחיבור בינינו. אני רוצה להגיד לכם שבאמת יש כאלו עשיריות או קבוצות יותר קטנות מעשיריות, שמאוד מצליחות בחיבור ומאוד מצליחות בלהביע את אהבתן לאחרים. אני ממש מתרגש לראות, לשמוע ולהרגיש עד כמה יש ביניהם חוטי אהבה. כדאי לנו ללמוד זה מזה יותר ויותר כי בכך בעצם תלוי כל העתיד הטוב שלנו.

שאלה: בדרך כלל, כאשר אנחנו מגיעים לכנס, אני פשוט נכנסת, אפילו לא דבוקה לעשירייה שלי, לא יושבת ביחד, אלא נכנסת ומשתדלת ככל האפשר להתכלל עם כולם. אתמול שמעתי בשיעור שבכל מקרה, קודם כל להתחבר עם העשירייה. האם יש איזה סדר עדיפויות, סדר עבודה או על מה לשים את הדגש? האם להיות דבוקה ככל האפשר לעשירייה או להתכלל עם כולם?

לא, קודם כל העשירייה ואחר כך עם העשירייה יחד להידבק לכולם, זה מה שצריך להיות.

שאלה: הלב שלי נמצא בידיים של הבורא. איך עלי להתפלל לבורא כדי שהוא ירשה לי לפתוח את הלב?

פשוט לבקש שיעזור לי לפתוח את הלב, שכל החברים והחברות של "בני ברוך" ירגישו את הלב שלי, שאני אהיה ממש בתוך הלב שלהם ועל ידי זה שאני פותח את הלב שלי אני גם אשפיע עליהם לפתוח את הלב שלהם וכך נגיע לחיבור הלבבות.

תלמיד: אני קורא את תהילים שכתב דוד המלך ופתאום אני מגלה שהלב שלי והלב של דוד המלך שונים לחלוטין. מה עלי לעשות כדי שהלב שלי יהפוך להיות יותר כמו הלב של דוד המלך?

יש קצת הבדל בינך לבין דוד המלך. קודם כל, זה קרה לפני יותר מאלפיים שנה, ובנוסף, הוא הגיע לדרגה הגבוהה ביותר בהשגת הבורא ולכן הוא כלל בתוכו את כל הנשמות הקשורות לבורא. לכן ודאי שיש הבדל בין הלב שלך לבין הלב של דוד המלך.

אבל אבל לאט לאט אנחנו מתקרבים ומסוגלים להרגיש יותר ויותר את מה שהוא אומר. הכול לפנינו ובטוח שגם הלב שלך, גם הלב של החבר, גם ליבי וגם הלבבות של כולנו, יגיעו למצב שכולם יתחברו ואנחנו נתחבר ללב אחד כמו שכתוב "כאיש אחד בלב אחד". כך יהיה, נשתדל.

שאלה: ענית לחברה שסדר העדיפויות במהלך הכנס הוא קודם כל העשירייה ואחר כך איתה יחד להידבק לכולם. האם אתה ממליץ שגם בזמן שיעורים וסעודות אנחנו נשב יחד, למי שיש את האפשרות הזאת?

כן.

תלמיד: האם לשבת לפי העשיריות הקבועות?

זה לא כל כך חשוב, אבל זה רצוי. רצוי בכל זאת שאהיה עם העשירייה שלי בתוך העשיריות האחרות, כי כך היא השפעת האור העליון מלמעלה. כל אחד מקבל דרך העשירייה שלו וגם משפיע דרכה, זו בעצם הדרך הנכונה.

שאלה: האם בכנס יושבים בעשיריות הקבועות או מתערבבים יחד עם כולם ואין עשיריות אלא אנחנו עשירייה אחת?

הכול תלוי עד כמה אתם מסודרים. אם כל העשירייה שלי תבוא לכנס אז טוב שאני אשב יחד איתם. אנחנו יכולים גם להיפרד ולשבת בעשיריות האחרות אבל בתנאי שאני מחובר ומרגיש קרוב לחברים שלנו מכל מקום שבעולם.

תלמיד: מה נכון בכללות עבור כל הכלי העולמי?

עבור כל הכלי העולמי נכון שכל אחד ישב בתוך העשירייה שלו ואחר כך נהיה כולנו יחד בתוך הכלל הגדול שהתאסף.

תלמיד: מבחינה ארגונית זה יכול ליצור קצת בעייתיות, כי חלק מהחברים הגיעו, וחלק מהחברים נשארו בחו"ל, חלק בתורנות, חלק יושבים כאן וחלק מסודרים לפי שפה.

אם אפשר אז נשתדל לשבת כך, אבל אם לא, אז גם כל צורה אחרת טובה. כי אנחנו בכל זאת חברים, וכולם צריכים להרגיש שהם מתחברים ללב אחד ולגוף אחד. רק רצוי שישבו גברים לחוד ונשים לחוד.

תלמיד: האם לא חשוב לנו, עד שיש התאספות פיזית כזאת, ערבוביה כזאת מאוד מיוחדת, דווקא להתכלל יותר זה מזה?

תנסו ותגידו לי איך אתם מרגישים. לי נראה שבכל זאת צריכים לשבת בעשירייה ומתוכה להרגיש חיבור אל יתר העשיריות.

תלמיד: האם מבחינה רוחנית נכון יותר, אם היה אפשר לארגן זאת מבחינה טכנית וארגונית, לשבת בתוך העשירייה הגרעינית הקבועה שלי בכל הכנס, בסעודות, בשיעורים ובכל הזדמנות שיש?

כן.

שאלה: איך לעבוד נכון עם התענוג שמגיע מהעבודה?

להמשיך את התענוג הזה לחברים ולחברות שנמצאים בכנס ובכל הכלי העולמי ואל הבורא.

שאלה: כולנו מתכוננים מספר חודשים לכנס, אבל בכל זאת כולנו מאוד שונים. מה יכולה להיות אותה הנקודה, כשניכנס לימים האלה של הכנס, שבעזרתה נוכל מיד להתכלל זה בזה בלב פתוח?

אם היינו רואים את הטבע כשקוף, אז היינו רואים עד כמה כל חלק בטבע נמצא בניגוד, ריחוק וניתוק מיתר החלקים. אותו הדבר גם אנחנו, אין אף אחד שדומה לאחר, ועם זאת, דווקא הודות לזה שאנחנו כל כך שונים, אנחנו יכולים להשתוקק זה לזה, ולרכוש כזה קשר שייתן לנו דווקא הכפלה של המאמצים שלנו, ולא את החילוק שלהם.

כלומר, בכך שהבורא שבר אותנו מלכתחילה, בכוונה, מתחילת הבריאה, הוא נתן לנו הזדמנות להתגבר על החילוק, על השבירה, בצורה שנקראת "פי תר"ך פעמים", כלומר, כפול שש מאות עשרים פעמים יותר להרגיש עד כמה אנחנו מתחברים בסוף הבריאה בהשוואה לתחילתה.

שאלה: יש חברים שביום יום הם בעשירייה וירטואלית, ומקום המפגש ביניהם הוא רק בכנס ושם יש להם הזדמנות להיפגש פיזית. האם נכון עבור אותם החברים לבוא ולשבת יחד בזמן הכנס, או להתערבב עם כולם?

אני לא נגד התערבבות אבל אם יש לנו הזדמנות לשבת יחד עם החברים שאנחנו לא נפגשים איתם ביום יום במשך שנה או אפילו כמה שנים, אז נשתדל לעשות זאת בכנס.

תלמיד: אנחנו שמנו לעצמנו למטרה בכנס הזה, להגיע לפתיחת הלב, כמו שקראנו לכנס, "פותחים את הלב". מה הכי מועיל כדי לפתוח את הלב של האדם, להיות בתוך העשירייה שלו או להיבלע בתוך הכלי הכללי, בתוך העשירייה הכללית שנמצאת ממולו?

לא, קודם כל להיבלע בתוך העשירייה ואחר כך בתוך הכלי הכללי.

תלמיד: איך לעשות זאת?

הוא מתחבק עם העשירייה ככל שהוא יכול, על אף שאולי נמצאים בכנס רק שניים או שלושה חברים מהעשירייה שלו, אבל הוא מתחבק עם כמה, ואז הם נכללים בכל הכלי הכללי.

תלמיד: אם אנחנו רוצים להביא מכה לפתיחת הלבבות של כולם, מה קורה עם כולם, האם כל אחד נמצא בתוך העשירייה שלו?

כל אחד נמצא בתוך העשירייה שלו, ואחר כך העשיריות נכללות בכל הכלי הכללי, הנשים בנשים והגברים בגברים.

תלמיד: איפה נקודות המפגש שלי עם כל שאר החברים שהגיעו? גם מזה אני מקבל התפעלות, כשאני רואה את כל המסה האדירה הזאת שמתאספת. איפה אני נפגש עם זה?

אתה נפגש איתם בכלי הכללי.

תלמיד: איך אני נפגש איתם בכלי הכללי אם אני בתוך העשירייה שלי?

זה לא מבודד אותך מהאחרים, זה רק נותן לך כיוון פנימי יותר להתכלל עם כולם.

תלמיד: מה העשירייה שלי עושה עליי ביחס לכלי הכללי שאני הולך לפגוש? כי אמרת שדרכה אני פותח את הלב.

העשירייה שלך נותנת לך הזדמנות להתכלל עם הכלי העולמי. אתה מתחבר קודם לעשירייה ואחר כך לכל הכלי העולמי.

שאלה: כשאני מצליחה להתחבר לנקודה שבלב של העשירייה אני מרגישה תענוג מאוד גדול, ומקבלת את זה כסוג של מצב מושלם. אבל אני לא יכולה להשתחרר מהרצון לחבר אל הנקודה הזאת את הנשמות של כל בני האדם, גם קרובים, גם יותר רחוקים, ובכלל כל עמי העולם. האם הרצון הזה נכון?

מה שנכון זה לשבת ולהקשיב.

שאלה: איך לפתח את הרגישות כדי לראות ולהרגיש את ים האהבה שקיים מחוץ לנו, ואז גם בתוכנו להרגיש שזה יותר קשה, איך לעשות את זה?

לפתוח את הלב שלי לכל הלבבות האחרים, אני רוצה שכל החברים והחברות יכנסו לתוך ליבי.

שאלה: האם כשאנחנו משתוקקות להתחבר בלב אחד אנחנו מפתחות את הנקודה שבלב שלנו והבורא ממלא אותנו?

נכון מאוד.

.

שאלה: לפני הכנס יש לנו מפגשי עשיריות, וכשנפגשים אתה מרגיש שלכל אחד מהם יש עשירייה, ונראה לי שאם כל אחד מחזיק את העשירייה שלו בלב שלו ומביא את הכוח שלה לכנס, אז זה לא משנה אם הוא אחד, כי הרי יושבות עוד תשע עשיריות, זאת אומרת, אנחנו יכולים להתחבר בין עשיריות בכנס.

כמובן.

תלמיד: אני אתן דוגמה. יש לי חבר טוב בדרום אפריקה, אנחנו לא יכולים לדבר, הוא לא יודע רוסית, ואני לא מדבר את השפה שלו, נפגשנו בכנס בישראל ודיברנו בינינו עברית, כי כל אחד מאיתנו מבין מעט, ודרכו הרגשתי את כל העוצמה של עשיריית אפריקה. פשוט אפשר בכנס ליצור חיבור איכותי חדש לגמרי.

איתך הכול ברור.

שאלה: טבלת אותנו בים של אהבה, כמו במקווה, ומורגשת בכל הכלי העולמי התרגשות, ואמרת שכשהאדם נמצא לבד אף אחד לא רואה אותו והוא מוריד את הבגדים. בכזאת כמות של חברים, לבבות קרובים, כשכולנו רואים ומרגישים זה את זה, איך ליצור את המקווה הפנימי הזה, לטבול בתוך ים האהבה הזה, כמו שתיארת?

עליכם לתאר לעצמכם שאתם מגלים את הלבבות שלכם ומכניסים את כולם, את כל משתתפי הכנס אל תוך הלב שלכם, את כל אחד ואחד.

תלמידה: בדרך כלל האגו לא מאפשר לקבל אהבה. איך לכוון את הלבבות כדי לקבל את הים הזה של אהבת החברים, ולתת להם הזדמנות להיות משפיעים?

זאת בעיה, כי במקרה כזה אנחנו מרגישים את עצמנו מחויבים לאחרים, אז דווקא לזה האגו מתנגד.

שאלה לגבי הישיבה המשותפת בעשיריות, כמו שיש שולחנות שמסודרים לפי שפות ולפי החברים של הכלי העולמי, שיש להם כבר מקום ישיבה, מה דעתך אם נעשה סדר בשולחנות לפי מספר העשיריה וכך לא נבזבז זמן לחפש את החברים בשולחנות?

אני לא יודע מה קורה בכנס, אני לא סדרן. תפנו להנהלת הכנס, יש לכם עוד זמן לסדר את מה שאתן צריכות.

שאלה: להבין את המנגנון של עשירייה. האם בעשירייה הפרטית שלי אני יכול לקבל הכול?

דרך העשירייה שלך אתה יכול לקבל הכול.

תלמיד: האם עם חבר שאיתי בעשירייה אני יכול להגיע לגמר תיקון?

יש לך עוד כמה אנשים.

תלמיד: עוד כמה, כל העשירייה.

אתה לא יכול להסתפק בשניים.

תלמיד: האם עם כל העשירייה אפשר להגיע עד גמר תיקון?

כן.

תלמיד: ומה עם חברים שמגיעים מהכלי העולמי, מהקבוצה בארץ?

כולם יכולים להשתתף ולהתחבר. ואפילו שאף אחד לא מכיר את אף אחד, אבל זה שאנחנו רוצים להיות קרובים זה אל זה, מחוברים יחד, זה כבר בונה מאיתנו עשיריות. ואחר כך אנחנו נראה את התוצאה.

תלמיד: מה יש בחברים האלה שאין בחברים שלי בעשירייה, בשביל מה אני צריך אותם?

אנחנו חייבים בסך הכול להתחבר כולם יחד.

תלמיד: אבל כרגע בשלב ההתפתחות הזאת, העשירייה שלי מספקת לי הכול. מה אני צריך מעוד חברים?

דרך העשירייה שלך אתה יכול לקבל הכול, אבל דרך העשירייה.

תלמיד: דרך העשירייה שלי, מה אני מחפש לראות עוד מסביב?

קשר עם כל הכלי העולמי הגדול.

תלמיד: האם אני מחפש להתרשם מחברים באופן אישי?

אתה מחפש להתרשם מכל הכלי של אלפי אנשים שמפוזרים בכל העולם פיזית.

תלמיד: האם להתמקד על החברים מסביב, על העשיריות, על הכלי בכללות, על מה?

דרך זה שאתה רוצה להשקיע את עצמך בתוך העשירייה שלך, אתה פותח את עצמך לקליטת הכוח הכללי.

תלמיד: איך אני מתכלל עם שאר העשיריות, אם אני צריך להתמקד בעשירייה שלי?

אתה לא דוחה אף אחד. אבל על ידי זה שאתה מתקרב לעשירייה שלך, כך אתה פותח את הלב שלך לכולם.

שאלה: ברגע שאתה תופס את ההרגשה של ההתמוססות בחברים, איך לעבוד עם ההרגשה הזאת, מה הצעד הבא כדי לקדם את כולם?

כשאנחנו נתחבר עם החברים שלנו בעשירייה, ואחרי זה בעשיריות, במאות, באלפים. ככל שאנחנו נתחבר יותר בצורה כזאת, כך אנחנו נרגיש יותר את הכלי המשותף, האור העליון שיבוא אלינו דרך כל החברים שלנו.

תלמידה: לדוגמה אם אני תופסת את זה, בצורה קונקרטית, מה אני עושה באותו רגע בצורה הטובה ביותר כדי שזה לא יאבד?

להתחבר לכולם ולהעביר דרכך את כל האור העליון, האנרגיה, האהבה, לחלוטין לכולם.

קריין: קטע מספר 2, כותב הרב"ש.

"על ידי שחיקת הלבבות, אפילו שיהיו של איתנים, כל אחד מוציא חמימות מקירות לבו, והחמימות גורמת לנצוצי אהבה, עד שמתרקם מזה לבוש של אהבה, ושניהם מתכסים בשמיכה אחת, היינו שאהבה אחת מסבבת ומקפת את שניהם, כי ידוע שדבקות מחברת שני דברים לאחד."

(הרב"ש. אגרת מ')

שאלה: מי הם האיתנים ומה המשמעות, למה הכוונה?

אלה שעומדים בכל ההפרעות. רק לפתוח את הלב שלהם לחברות, לחברים, וכך להיות מחוברים כל הזמן.

שאלה: האם יכול לקרות מצב שחבר מסוים מעשירייה יכול לשנוא חבר אחר מהכלי העולמי, עד כדי כך שהוא לא רוצה לראות בן אדם כזה?

אנחנו צריכים להשתדל להגיע לאהבה אחד לשני. לא לשים לב על החיצוניות של האדם, על כלום. יש דבר מיוחד בכל אחד, שהבורא בחר בו להיות בקבוצה שלנו העולמית. לכן אני מסכים עם הבורא להיות עם החברים האלו וכל הזמן להשתדל להתקרב בינינו.

תלמיד: אם האדם לא נמצא איתי בעשירייה, איך אני יכול לתקן את היחס כלפיו?

בוא נעשה כך. הכי חשוב לנו קודם כל לעשות את זה בעשירייה. כשבעשירייה יהיה לנו באמת קשר טוב. אחר כך אנחנו כבר נדבר איך להתקרב מחוצה לעשיריות.

שאלה: מסביב למרכז העשירייה מורגש חיבור חזק יותר, זאת הספרה שבה מתגלה גדלות הבורא. ככל שמתרחקים מהמרכז - מורגש פחות חיבור. האם אני צריכה להרגיש את גבולות החיבור ולצמצם או להרחיב אותם?

בשום אופן לא. את רוצה שכל העשירייה תהיה כאחד שלם.

שאלה: העשירייה זה המקום שבו נגלה את הבורא, אבל אני לא מצליחה להרגיש את הצרכים, את הרצונות של החברות שלי, או לכופף את עצמי כשמגיעה הפרעה. איך אוכל לקלוט, להבין שהעשירייה היא גדולה יותר ממני, מהיחיד, מהאינדיבידואל?

את צריכה לעבוד על עצמך. באמת זו העבודה שלנו בכנס.

שאלה: בקטע נאמר שמתכסים בשמיכה אחת, האם הכוונה למסך המשותף שלנו?

כן.

שאלה: אמרת שדרך זה שאנחנו רוצים להשקיע את עצמנו בתוך העשיריות שלנו, בזה נפתח את עצמנו לקליטת הכוח הכללי, נרגיש את האור המשותף העליון, שיעבור אלינו דרך כל החברים שלנו.

כן.

תלמידה: האם אתה מתאר פה את העבודה עם כלים דקבלה על מנת להשפיע?

גם להשפיע על מנת להשפיע, גם לקבל על מנת להשפיע.

תלמידה: זו עבודה שקורית יחד?

כן ולא. כי בכל כלי יש גם כלים דקבלה, גם כלים דהשפעה, ואנחנו עובדים גם עם אלה וגם עם אלה.

תלמידה: איפה במהלך הכנס, אנחנו שמים דגש או מאמץ כדי לשמור על עבודה עם כלים דהשפעה בתוך העשיריות, ונותנים מאמץ, חיפוש, תפילה לעבודה עם כלים דקבלה עם כל העשיריות, בכל הכלי?

את זה אנחנו נראה בדרך, איך אנחנו יכולים למיין חברים כאלה, חברים אחרים, יותר קרובים, יותר רחוקים. להשתדל בכל זאת להיות יחד עם כולם בעיגול, בכדור, ביחס יפה, ישיר. אנחנו עוד נדבר על זה, זו מערכת שלמה.

שאלה: במאמר מדובר על דבקות בין שניים. האם מדובר על דבקות בחברים, או על כל אחד מאתנו כלפיי העשירייה?

זו הדבקות של כל אחד מאתנו בחבר, הדבקות של כל אחד מאתנו בעשירייה, הדבקות דרך העשירייה שלי בעשיריות האחרות ובכלל בכולם יחד. יש כאן חיבור רב גוני של המכלול, אוסף של כל הרצונות והתכונות שלנו.

יוצא שמה שנוצר, זה הכלי המשותף שלנו, הרצון המשותף עם הרגשה משותפת. ושם אפילו אי אפשר לברר איפה אני, איפה אתה, היא, וכן הלאה. אי אפשר להבדיל, אלא הכול ביחד נדבק לאיזה כדור אחד, שבו אנחנו רואים רק כוח אחד שיצר אותנו, שחיבר אותנו והביא אותנו אליו, ובכוח הזה, בתוכו, אנחנו מתחברים יחד כולנו, כבר ללא שום הבדל בינינו. זה החיבור בין הנברא לבורא.

תלמידה: איך אנחנו מתחילים את החיבור? האם צריך להגיע לדבקות עם כל חברה, או כעשירייה, זאת אומרת כל הזמן לתאר את מרכז העשירייה?

כל הזמן לתאר לעצמך את העשירייה. לא לשבור את העשירייה לחברות נפרדות, לישויות נפרדות, זה יותר טוב, פחות טוב, קרוב יותר, בשום אופן לא.

שאלה: מה אני צריכה לעשות כדי לראות רק את הניצוץ שבלב בזמן ההתכללות בכנס? לא לראות פרצופים ולא גופים?

להתקרב.

שאלה: שמענו על כך שעשיריות קבועות צריכות להיות בחיבור ביניהן גם במהלך הכנס, ויש חשש בעיקר בקרב נשים, שזה לא יוכל להתקיים. כי חלק מחברות העשירייה בתורנות קבועה כמעט כל הכנס, חלקן עם הילדים, חלקן וירטואליות, חלקן לא יכולות להגיע. כמעט בלתי אפשרי גם ביום רגיל לאסוף את כולן, אפילו שכולנו בעשיריות במרכז. איך בכל זאת אנחנו יכולות להרגיש שאנחנו כעשירייה בכנס? האם כדאי לנו לקבוע אפילו עשר דקות מפגש וירטואלי כזה לפני השיעור, או לעשות סיכום שיעור ביחד?

אם לא תנסו את זה עכשיו בזמן הכנס, לא תתקרבו זו אל זו לעולם. לכן תפסיקו לדבר כך, אתן חייבות באיזו צורה אפשרית, בתנאים שהבורא נותן, בכל זאת להיות קרובות זו לזו, להתחבר ככל האפשר, להידבק, ולבקש מהבורא שייתן לכם כזו צורה, שהאור שלו במקצת יוכל להאיר בקשר ביניכן, ותצליחו.

נדבר על זה עוד מחר, גם מחרתיים, אלה דברים שאנחנו חייבים להמשיך בהם.

שאלה: בדרך כלל אנחנו רואות את השיעור עם כל הנשים בכלי הצרפתי ביחד, ועכשיו בכנס יש חמש חברות פה בארץ, חמש חברות נשארו בצרפת, ואנחנו מרגישות איזה קרע. האם אתה מציע לנו בזמן הכנס להתחבר ביחד בחדר אחד, או כשני חלקים מהעשירייה?

לא, מה שנוח. אני לא נותן לכם עצות בשום דבר, אני דיברתי כך במיוחד כלפי הקבוצות בישראל, שהן מפוזרות יותר מאשר הקבוצות מחו"ל. אבל לכן אני לא אומר מה לעשות, אני חושב שאתן יודעות להסתדר טוב.

שאלה: אני קיבלתי כאן עשרות שאלות ופניות לגבי כל מה שדברנו היום על השתתפות בכנס בעשיריות.

תדברו עכשיו עד תחילת הכנס, יש לכם גם היום, גם מחר זמן לברר את הדברים, לברר אותם היטב ואחר כך לשאול. אבל שתהיה כבר שאלה ברורה, זה מה שאנחנו חושבים וזה מה שאנחנו יכולים לבצע, ואת זה לא מסוגלים לבצע. אנחנו מבינים שהעיקר בשבילנו זה החיבור ואין מה לעשות, איך להגיע לחיבור הזה? תשאלו את עצמכם, תדונו. ואחר כך תשאלו אותי, וביחד נשתדל לפתור את הבעיה.

(סוף השיעור)