בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 5.4.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – פסח – עבודת פרך*

1. הכל תלוי בכוונה, אבל *ברגע שאני חושב על הכוונה אז גם המעשה שלי נעשה לי מאוד קשה, כי הוא קשור לכוונה*. אם אני חייב בזמן המעשה להחזיק את הכוונה ע"מ להשפיע, אז כבר זה לא לטובת עצמי. אני לא יכול לעבוד עם התכונות שלי, רצונות שלי, כוונות שלי, אין לי בכך שום כלים. לכן *לעבוד לטובת מישהו, לטובת הזולת, או לטובת הבורא, זה אותו דבר בעצם, מחוצה לי, אני לא מסוגל. מה עושים*?
   

2. *לא צריכים לדאוג על הכוונה. ע"מ לקבל, ע"מ להשפיע, אם אתם קובעים שזה יהיה ע"מ להשפיע, זה יהיה ע"מ להשפיע, והייתר יסתדר. עם הטענות האלו המצרים היו ממררים את חייהם בעבודה קשה*. כלומר אם אדם רואה שבכל זאת הוא נמצא בע"מ לקבל והפעולות שלו הן פעולות בידיים וברגליים, אין שום הבדל בין פעולות שהוא עושה בכוונה ע"מ לקבל ובכוונה ע"מ להשפיע.
   
   *יותר קל יהיה להתקיים ולהתקדם בעבודת הקודש, אומרים המצרים, אם אתם תעשו את זה בלי לחפור בכוונה. כלומר ההתקדמות היא לא בעומק הכוונה אלא במעשה*. תעשו מעשים בצורה יותר מדויקת, יותר רחבה ואז יהיה בסדר. כי במעשה אנחנו רואים שיש כאן הרבה דברים, אבל בכוונות, שכל אחד מחטט בעצמו, במה הוא נמצא ולשם מי ומה, שם כולם יכולים להתבלבל ולטעות.
   
   עם הטענות האלו המצרים ממררים את חייהם של ישראל, של אלו שרוצים לכוון בכוונה ישר א-ל. לכן היו מעבידים אותם בעבודה קשה ותמיד היו מסבירים לישראל שעבודת ישראל נקראת עבודה קשה וזה לא בשבילם. כלומר *תעשה מעשה, והכוונה תבוא אח"כ*.

3. ש: במעשה להתקרב ולהתחבר, מהם בירורי הכוונה?
   ר: *אנחנו צריכים להשתדל במעשים שמבררים, תומכים ועוזרים לנו לברר וללבן את הכוונה*. זה כל הענין של המעשה. אנחנו נמצאים גם בעולם הזה, עולם מדומה, עולם מאוד מיוחד, כלומר מצב מאוד מיוחד. מעבירים לנו דמויות, תמונות, מה שאנחנו מרגישים, כל זה כדי לעזור לנו ללבן ולבנות את הכוונה הנכונה, בסופו של דבר, בינינו ולכל המציאות ולבורא כמקור של הכל. לכן כל העבודה שלנו היא בעיקר בכוונות.
   
   ש: בתוך מעשה החיבור, איזה כוונות צריך לברר?
   ר: אם אתה שואל על המעשה, *כמה המעשה הזה תומך בלהגיע לכוונה ע"מ להשפיע. כמה אנחנו בכל מיני פעולות, עבודות, תומכים בזה. בדרך כלל כאן האדם מתחיל להרגיש כמה המעשה והכוונה שלו ממש נמצאים בעולמות שונים, כי במעשה הוא נמצא בעולם הגשמי, ובכוונה הוא צריך להיות בעולם הרוחני. קשה לו מאוד להיות, כביכול, בין 2 העולמות, עד שמתחיל ע"י הכוונה שלו גם לקדש את המעשה ולראות את המעשה שלו כמעשה רוחני*. אז הוא נכנס לתפיסה כזאת שבאמת הוא נמצא בעולם הרוחני.
   
   ש: בפעולה אחת של להתחבר, מהן 2 הכוונות?
   ר: או שאנחנו לא כל כך מדברים על פעולת החיבור עצמה אלא מדברים, אבל קצת, כמו שנהוג בדתות למיניהן, ביהדות. העיקר לומדים פרטים שישנים אז במעשי מצוות ובכל מיני מנהגים וכן הלאה. אבל *חכמת הקבלה מלמדת אותנו העיקר לברר את הכוונה, לאן אתה נמשך, לבך לאן מכוון*.
   
   ש: אין לנו 1000 פעולות, רק אחת, להתחבר. מה בתוכה מבררים?
   ר: שאני עושה זאת למען הזולת. מאהבת הבריות לאהבת הבורא.
   
   ש: מהי הכוונה הפסולה בלהתחבר שממנה אני צריך לברוח?
   ר: שהיא לטובתי, לטובת הרצון לקבל שלי שלשם זה אני מוכן לחיבור.

4. אנחנו צריכים להשתדל לעבוד על הכוונה, ויחד עם זה להשתדל לעבוד על החיבור. החיבור גם יגלה לנו אפשרויות לכוונות.

5. ש: מה מאפשר להתגבר על הפחד מעבודה קשה?
   ר: אני לא חושב שיש כאן פחד, אנחנו פשוט לא מבינים מה לעשות, איפה אנחנו נמצאים, במבוכה. ויאנחו בני ישראל מהעבודה, כמו שכתוב, הם הרגישו במצרים עבודה קשה ולא יודעים מהי קשה. אין לנו כלים ביד, אנחנו לא מרגישים את המושכות, אנחנו צריכים לנהל את הסוס *לא מסוגלים להתקדם כי אנחנו נמצאים כביכול במציאות שיש בינינו קשרים. אני רואה את הפרצופים של האנשים, של חברים, לימוד, כל מיני דברים שסידרנו לעצמנו, אבל יש איזושהי מציאות שנסתרת, שאנחנו לא מרגישים אם אנחנו מחוברים או לא. אנחנו לא מבינים באיזו רשת כוחות אנחנו נמצאים, מה שמשפיע עלינו ומה לא. חלק מהמציאות נעלמת מאיתנו ואנחנו לא מסוגלים להשלים אותה, לכן אנחנו נמצאים ממש בחוסר תפיסה. לאט לאט, לא מן הסתם רציתי לחזור על הנושא, מפני שצריך להתקדם לזה בכמה גיחות*.

6. בואו נלמד איך להיות דומים לבורא.. הפעולה נמדדת רק לפי הכוונה ולא לפי המעשה.. *המעשה שלנו נמדד לפי הכוונה*. כאן השאלה, איך אנחנו יכולים לשנות את הכוונה? חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך לשנות את הכוונה בכל המעשים שלנו. אנחנו מגיעים להבנה שאפילו שאני נותן או מקבל, לא חשוב איזה פעולה, אני עושה אחד משניים, *אין לי יותר, או לתת או לקבל, אני חייב להיות כל הזמן בנתינה, כלומר תמיד לעשות פעולה לטובת הזולת*. על כך מדובר.

7. *אל תסתכל על הפעולה עצמה, אל תסתכל על פעולת הנתינה, אלא על הכוונה. אתה תראה שכולנו מקבלים, ואם אין לנו הצדקה שאנחנו מקבלים, אין לנו ביטחון שאנחנו מקבלים, אנחנו לא מסוגלים לתת, אלא באין ברירה*..
   
   כל ההבדלים בין אדם מפותח יותר למפותח פחות, אדם אדיב אינטליגנטי יפה, או גס, אבל כולם עושים חשבון על הכדאיות שלהם, כולם אגואיסטים. כך אנחנו מתקדמים. כשמגיעים לחכמת הקבלה כאן זה כבר אחרת לגמרי, כאן זו בעיה, לכן אתם רואים כמה נכנסים לחכמת הקבלה? יחידים.

8. *זה שאתה מקבל מהקבוצה, זה בטוח, וגם מהבורא. אבל מה אתה נותן? מה אתה נותן? תסביר לנו. אתה עושה משהו בנתינה או לא*?

9. ש: איך אני יכול לשלוט כל הזמן בכוונה שלי?
   ר: זו בעיה. *כל הזמן צריכים לעשות תרגילים איך אנחנו חיים בתוך הכוונה ולא בתוך הרצון, להתעלות מעל הרצון בכוונה, בכוונה נכונה. להתעלות למעלה מהרצון נקרא שאני צריך להיות כל הזמן בתוך החברים, בתוך הבורא, בתוך הקבוצה. בצורה כזאת אהיה קשור נכון למקור. אני צריך כל הזמן לסדר את עצמי להיות בנטייה למרכז העשירייה ולבורא, וכל הזמן להשתדל כמה שיותר להיות שם, להיכנס שם, להידבק שם, להשפיע שם, לגרום לחיבור שם*.

10. *אנחנו משתדלים לעשות פעולות בצורה יותר פנימית, רוחנית. ברצונות שלנו אנחנו צריכים להיות מחוברים, ובכוונות שלנו איך אנחנו מכוונים לאיחוד שלנו ולבורא*. איפה הוא נמצא, בבניין? הוא נמצא באיזשהו מקום על פני כדור הארץ? ודאי שכל הדברים האלה הם וירטואליים וכך נתחבר. לכן *הפעם יצא ממש חיבור וירטואלי עוד יותר חזק ממה שהיה פעם החיבור הגשמי. אנחנו נשתדל להרגיש בו, לאתר בו, דבקות רוחנית בינינו לבורא. זו באמת תהיה יציאת מצרים. מתוך כך אנחנו יוצאים מהתיאור שלנו הגשמי להרגשה הרוחנית*.
    
    כתוב, איפה שלב האדם, שם הוא נמצא.. אתה רואה, אנחנו מגיעים לעולם שכולו יהיה כוונות, עולם יותר ויותר וירטואלי. *נתחבר בענן*, כמו שאומרים היום.

11. ש: מהי העבודה עם כוונה? זה להתמוסס בחברים?
    ר: כן. אתם תסתובבו סביב הנקודה הזאת שנים, עד שתשמעו בסופו של דבר שאין ברירה, צריכים להתחבר בלבבות שלנו, שכל הלבבות, כל לב ולב צריכים אנחנו לחבר ביחד. לב הוא מושג פנימי, שכל הנטיות שלנו, תשוקות שלי, רצונות שלי, כוונות שלי, אני רוצה לחבר איתם יחד ולבורא, כאילו ולהגיש את זה לבורא. *זו העבודה שלנו, זה צריך להיות אצלי בראש ובלב כנטייה קבועה, כולם יחד ולבורא, עד שנרגיש שהוא מקבל זאת ומתלבש בזה ומתגלה*.

12. זה צריך להיות כאחד, מה שאני עושה בתיקון שלי, *אני לא עושה תיקון שלי פרטי אלא אני עושה תיקון בעשירייה. התיקון שלי הוא כמה אני נכלל בהם וכמה אנחנו ביחד בונים את הכלי לגילוי הבורא*. לכן כאן פרט וכלל מתחברים יחד. אני בעצמי לא יכול להשיג כלום, לכן אני רוצה להיות קשור אליהם. כשאני עובד על הקשר איתם אני מזמין מאור המחזיר למוטב, הוא פועל עלינו ומחבר אותנו. *אני מגיע למצב שההשגה והצלחה שלי תלויה בהצלחה שלהם, וההיפך*. אנחנו הופכים להיות לאחד, ואין הבדל ביניהם וביני, אלא אנחנו כולנו עובדים כנשמה אחת, וכך מתקדמים.

13. *אנחנו צריכים כל הזמן להשתדל לחיות בכוונה ולא בפעולה עצמה. הפעולות שלנו ברוחניות לא יכולות להיות יותר מהכוונות. אם אני רוצה לתת לשני, ברוחניות זה נקרא שאני נותן*. אם אני לא רוצה לתת לשני, כמה שאני אתן לו פיזית זה לא נקרא שאני נותן. לכן יש לנו בלבול גדול וחוסר הבנה בין גשמיות לרוחניות. *ברוחניות הכל הולך לפי הכוונה, ובגשמיות לפי המעשה. אז איך אנחנו מעלים את עצמנו לרמה כזאת שאנחנו מעריכים את הכוונה כמעשה? זה מה שחשוב*.

14. ש: אם קשה לי לעשות פעולות חיבור ובמקום זה אני נדבקת לכוונות מבקשת תיקון שם..?
    ר: זו לא בריחה, אבל זה בכל זאת עדיין אין תוצאה. *אני צריך להרגיש אותם, להרגיש שהחברים מאד מתקרבים אליי יותר ויותר. לא חשוב מה ואיך הם מתנהגים, לא חשוב כמה שהם עדיין לא לפי הרצון נכון, כוונה נכונה וצורה נכונה חיצונה. אני רוצה בכל זאת לחבר אותם יחד, יותר ויותר לליבי להכניס אותם, כולנו ללב שלי. זה מה שאני צריך להשתדל לעשות יום יום יותר ויותר, עד שאני מרגיש ממש שרק כך אני שבע, ממש שטוב לי, מילאתי את עצמי. במה? בכך שחיברתי אליי את כל החברים ואני דואג עליהם*.

15. דרך אגב, אני מאוד מרוצה מנשים. יש ביניכם כבר הבנה פנימית יותר גדולה מאשר יש בין הגברים. זה לפי הטבע של האישה, אבל זה קורה. באמת יפה לראות שנשים יותר קרובות לחיבור מגברים, אפילו שלא נראה לנו כך. כאילו הגברים יותר מצליחים בחיצוניות החיבור, ונשים יותר מוצלחות בפנימיות החיבור.

16. ש: אם הכוונה שלי נכונה, אראה את הפעולות שלהם נכונים, או שזה לא מדד?
    ר: זה המדד אם כוונה שלך הנכונה, אבל *איך אתה יודע שהכוונה שלך נכונה? אם אתה רואה שהחברים נמצאים בפעולות נכונות לקראת חיבור, לקראת תמיכה, אז כנראה שאתה לפי זה גם מתוקן, כי כל הפוסל במומו פוסל*.