שיעור בוקר 18.11.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמר "החרות", עמ' 418

קריין: "כתבי בעל הסולם", עמוד 418, מאמר "החרות". אנחנו ממשיכים מהכותרת "הסביבה כגורם".

הסביבה כגורם

"והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה"מצע" שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע. כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.

הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.

כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.

אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם - אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבואר.

לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר - הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. - - - וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר"..."

זאת אומרת, אין בחירה חוץ מסביבה נכונה שיש בה כמה אנשים שכן רוצים להיות בחיבור ומבינים שצריכים להתקדם לאיזו מטרה ויש להם מדריך, שזו סביבה שיכולה לצאת ממצרים שלהם, מהרצון האגואיסטי שלהם, להתארגן נכון ולהגיע למצב שכך היא תגיע למטרה. אין שכר ואין עונש אלא אך ורק כלפי בניית הקבוצה, ושבתוך הקבוצה בהתחברות יתר אנחנו כל הזמן בונים סביבה כזאת שרוצים לייצב בה את הבורא, בוא וראה.

זו בעצם העבודה שלנו, המטרה שלנו ועל זה האדם מקבל שכר או עונש ורק בזה ישנה הבחירה. אם נתקדם ונראה את העבודה שלנו בבניית החברה, ועד כמה אנחנו צריכים להשתדל להיות בזה, אז נראה שאך ורק לפי זה אנחנו מקבלים את כל השינויים בחיים, גם גשמיים וגם רוחניים, אך ורק כדי להתקדם לקראת החיבור בקבוצה, בעשירייה. בזה תלוי הכול.

שאלה: מדובר כאן במאמר על החטא והעונש, ונראה לפי מה שבעל הסולם כותב שכביכול הבורא לא עומד מאחורי זה אלא הכול תלוי רק באדם.

ודאי שהאדם קובע. הוא נמצא לפני המאור, לפני האור העליון הנמצא במנוחה מוחלטת, אור אינסוף. ככל שאנחנו מתקרבים אליו על ידי חיבור בינינו, זה השכר, ככל שאנחנו מתרחקים ממנו כי יש שנאה בינינו, זה העונש. כל היתר לא בא בחשבון.

תלמיד: זה אומר שיש מצבים שאדם צריך להאשים את עצמו על ההחלטות שהוא מקבל?

האדם, כל אחד ואחד, יחד עם הקבוצה, תחת השפעת הקבוצה וההשפעה שלו עליה, צריכים כל פעם לעדן את ההחלטות שלהם לחיבור ולהתקרבות למושג הבורא. ככל שהם מייצבים את עצמם לחיבור יותר גדול הם מתחילים להרגיש מה זה בורא, מה זה קבוצה, מה זה המדרגות, מתוך זה שהם כל פעם מייצבים עוד ועוד את מושג הקבוצה ובתוכה את מושג הבורא.

שאלה: לא ברור לי המשפט "לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר". האם אני צריך להחליף כל פעם את בני ברוך בקבוצה אחרת?

לא. אתה יכול להיות בין אותם אנשים, אבל אתה רוצה כל פעם לשנות את הקשר ביניכם ליותר טוב. זה נקרא שאתה בוחר בסביבה יותר טובה.

תלמיד: ואז בעל הסולם כותב "וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו,". למה הוא מתכוון?

שאנחנו יכולים לבחור רק בקשר בינינו, אבל לא בתכונות שלנו ולא בעוד כל מיני תנאים בדרך. רק כל פעם במה שאנחנו נמצאים, לא חשוב באיזה צורות אנחנו נמצאים, לגרום ליתר חיבור בינינו.

תלמיד: היה שיעור יוצא מן הכלל, נדהמתי מהמילים שאמרת, שנים לא שמעתי. תודה רבה לך על השיעור הקודם בנושא "לא לשמה" ו"לשמה". פשוט מדהים, כדאי לשמוע את זה שוב.

זכיתי.

תלמיד: אנחנו זכינו. ממש זכינו. תודה רבה.

אני אשתדל ואתם תשתדלו.

שאלה: האם החטא היחיד של האדם הוא שהוא לא מתאמץ מספיק לבחור לעצמו סביבה נכונה כל פעם יותר ויותר?

נכון. אמת. זה החטא היחיד, שאנחנו לא משתדלים להתחבר כל פעם בתנאים שמופיעים בינינו.

שאלה: ברור שהעשירייה משפיעה על האדם וברור שהסביבה היא גורם שניתן לבחור, אבל למה זה נקרא בחירה חופשית?

כי זה בידיים שלנו ללכת להתחבר או לא. אני מסתכל עליכן, יש לפניי אולי 50 פרצופים של נשים, יש לכן רק אפשרות אחת, להגיע לחיבור ביניכן כל אחת בתוך הקבוצה שלה, עד שאתן תגלו מהמאמצים של החיבור שממש מתגלה הבורא. אתן לא תאמינו לי, אבל בצורה כזאת הוא מתגלה. הצורה הרוחנית הזאת, החוקים האלה, התכונות האלו, יתגלו במידה שאתם משתדלות להתקשר ביניכן.

שאלה: איך נראית סביבה טובה?

"סביבה טובה" היא סביבה שמעוניינת בחיבור. היא לא יודעת איך היא יכולה להיות בחיבור, אבל היא מסוגלת לעשות כל מיני דברים רק כדי להיטיב למצבה. זאת אומרת להיות מחוברים עד כדי כך שהבורא יתגלה.

שאלה: כל החיים שלנו זה גורם ונמשך, סיבה ומסובב ואין לנו חופש בחירה. איך פתאום השרשרת הזאת נשברת ומופיעה הזדמנות לבחירה חופשית שהיא בחירה בסביבה?

ההזדמנות היא שלך, איך אתה יכול לראות את העולם ואת התהליך שהעולם עובר בצורה אישית שלך יותר ברורה, יותר נכונה, יותר קשורה להתחלה ולסוף של כל התהליך, זו הבחירה שלך. ובכל התהליך הזה אתה מגלה את הכוח שמוביל, שמפעיל את התהליך, שזה הבורא. בבקשה זה לרשותך.

תלמיד: ולמה הבחירה הזאת לא תלויה בסיבות אחרות מלפני זה?

היא לא תלויה בכלום. כשאתה מברר את הדברים האלה לעצמך, אתה מברר, ואתה גם פועל על כל שרשרת הנשמות ועוזר להן גם להתקדם לגמר התיקון. וכאן אני לא כל כך יכול להסביר עדיין, עד כמה אתה עושה את זה רק לפי הראיה שלך, התפיסה שלך או עד כמה באמת הם מתקדמים על ידי העבודה שלך. יש בזה הרבה אופנים.

תלמיד: למה בשאר החלטות האדם אין בחירה ודווקא הבחירה בסביבה לא תלויה בכלום?

אתה יכול להריץ את הזמן רק לקראת המטרה הסופית, לא באף ציר אחר. ולקראת המטרה הסופית זה רק על ידי זה שאתה תגרום לחיבור יתר בין כל בני אדם או לפחות בעשירייה שלך וכן הלאה. אין לך שום אפשרות אחרת להשפיע על כל המציאות. על זה כן, וזה בזכות השבירה שהייתה והבורא שמאיר ונתן לך עשירייה, שם ידו של אדם על גורל הטוב ואומר "קח לך", ואם אתה עוסק בזה, אתה כבר מתקדם. לכן "או חברותא או מיתותא". במקרים הכי גרועים רק אל תשכח שסך הכול דורשים ממך להשתתף בקבוצה, ואז הכול נעשה אחרת.

שאלה: יוצא שאנחנו צריכים לשפוט את החברה שלנו, לבדוק את החברה שלנו רק לפי מה שנסתר משורש הנשמה?

אנחנו צריכים לצמצם את עצמנו עד העשירייה שזה העיקר, האמצעי העיקרי להשגת הנשמה שלנו, ואחרי זה אנחנו נתרחב עד שכל העולם יהיה בצורה כזאת, בחיבור כזה, והבורא יתגלה לעיניי כל הנבראים. אבל בינתיים האמצעי הוא עשיריות.

אני רוצה לאחל לכם כל טוב ושבמשך היום אנחנו נחזור על החומר ונתראה מחר בבוקר.

(סוף השיעור)