בכחול
-
עצות
פרקטיות
מרב.
*טעימות
נבחרות
משיעור
בוקר
24.10.2021*
מצוות הקלדות וטעימות.
*חלק 1 - שמעתי ד', מהו סיבת הכבידות שהאדם מרגיש בבטול לה' בעבודה*
*מאיפה
באה
הכבדות?
ודאי
שהכבדות
באה
מהבורא
שכל
פעם
פותח
לנו
יותר
ויותר
את
הרצון
לקבל
שלנו,
ואז
כל
אחד
מרגיש
שיש
לפניו
איזשהו
מחסום,
מדרגה,
כבדות
חדשה.
אבל
יחד
עם
זה,
אנחנו
מרגישים
את
זה
בזמן
אחרון
יותר,
גם
אתמול
עבר
במקצת
על
כולם,
שישנה
כבדות
כללית
בכלי
הכללי
שלנו,
בכל
העולם,
בכל
הקבוצות
שלנו.
זו
כבר
תוצאה
יפה
מאוד
מזה
שאנחנו
מתחברים
יותר
ויותר*.
להרגשת
הכבדות
יש
סיבה
פרטית
של
כל
אחד
ואחד
במידה
שהוא
מתקדם,
וקבוצתית
ככל
שהקבוצה
מתקדמת.
הקבוצה
הכללית
שלנו,
בני
ברוך
הכללי
גם
היא
מתקדמת
ואז
יש
לה
עליות
וירידות.
לכן
אנחנו
צריכים
להבדיל,
אם
אפשר,
אבל
אם
אי
אפשר,
אז
לפחות
שנדע
שככל
שנתקדם
יהיו
לנו
גם
יותר
ויותר
כבדות,
היא
תלויה
בהתקשרות
בינינו.
*ככל
שאנחנו
מתקשרים
יותר,
יהיו
לנו
יותר
עליות
ויותר
ירידות,
לפי
גובה
העליות
ולפי
עומק
הירידות.
אנחנו
נצטרך
ללמוד
איך
אנחנו
עושים
את
זה,
עדיין
לא
דיברנו
על
זה,
עדיין
לא
הגענו*.
בימים
האחרונים
זה
מתחיל
להיות
כבר
מורגש
יותר
ויותר,
לכן
לא
להיבהל
מזה
שאנחנו
נמצאים
באיזושהי
מרה
שחורה,
איזשהו
יחס
כזה
בינינו
שכולם
נמצאים
כמו
בספינה
אחת,
או
שהיא
עולה
על
גל
גבוה
או
שהיא
נופלת
לעומק
בין
הגלים.
כך
נצטרך
להתמודד
עם
זה,
והעיקר
להחזיק
זה
את
זה,
גם
בזמן
העליות
וגם
בזמן
הירידות.
*נלמד
את
הדברים
האלה,
זה
בעצם
בונה
אותנו
ככלי
אחד,
ואז
בין
החיבורים
שלנו,
גם
בעליות
וגם
בירידות,
נתחיל
לגלות
את
הבורא,
שהוא
הסיבה
גם
לזה
וגם
לזה.
נלך
למאמר,
שתדעו
שלפעמים
כדאי
לחשוב
על
המצבים
שלנו,
כמה
הם
כוללים,
כמה
הם
שייכים
לכולם,
לכל
החברים
שלנו*.
העיקר
בשבילנו
זה
בכל
זאת
להעמיד
זה
נגד
זה
יצר
טוב
כנגד
יצר
הרע.
הבורא
רוצה
שנעשה
את
זה,
כמו
שכתוב,
לעולם
אדם
יעמיד
את
עצמו
בין
היצר
טוב
ליצר
רע
ויעשה
מלחמה.
רק
בצורה
זאת
אנחנו
יכולים
לבחור
את
הדרך
ולנווט
את
עצמנו,
לתת
לבורא
לנהל
את
המאבק
וכך
להתקדם.
לכן
*כל
הבעיה
היא
להזכיר
זה
לזה
בקבוצות,
בעשיריות,
בין
החברים,
שאנחנו
צריכים
להעמיד
כנגד
המצבים
האגואיסטיים
שישנם
בינינו
את
כוח
הבורא,
כלומר
למשוך
אותו
שיהיה
בינינו,
ולהעדיף
אותו
כל
פעם,
ככל
האפשר,
על
פני
כוחות
הפירוד,
כוחות
האגו.
אם
כל
אחד
משתדל
לעשות
את
הבחירה
הזאת
ולנהל
את
המאבק
הזה,
אז
אנחנו
יחסית
מהר
יכולים
להצליח*.
עד
כה
סידרנו
את
עצמנו
בעשיריות,
קיבלנו
מאמרים,
מילוי,
כלומר
טכנית
בתוכנו.
*העיקר
בשבילנו
עכשיו
זה
ההתקרבות
בפועל
בפנימיות
בין
כל
אחד
ואחד.
שנרגיש
שככל
שאנחנו
מתקרבים
בלבבות,
שם
בפנים
אנחנו
נמצאים
באיחוד,
ומתגלה
אז
הבורא
לפי
עוצמת
האיחוד*.
*הרגשנו
אתמול
שנמצאים
כולנו,
כל
אחד
ואחד
יחסית
לפי
כמה
שהוא
משותף
עם
הקבוצה
הכללית,
שאנחנו
נמצאים
באיזושהי
הכבדת
הלב.
ההכבדה
הזאת
היא
הכבדה
כללית,
ולכן
זה
מצד
אחד
מאוד
קשה
וכביכול
משתק
אותנו,
ומצד
השני
זה
מאוד
משמח,
זה
מחבר
אותנו*.
*אנחנו
צריכים
לפי
זה
להשתדל
לדבר
על
כמה
אנחנו
קשורים
יחד,
וכמה
אנחנו
יכולים
לגרום
לעליה
משותפת,
שזה
כבר
דבר
גדול.
גם
החיבור
האגואיסטי
בינינו
כשאנחנו
מרגישים
נפילה
כללית,
זה
גם
רוחניות,
אבל
רוחניות
בצורה
כביכול
שלילית,
חלק
אחד,
פן
אחד
מהרוחניות.
עכשיו
אנחנו
צריכים
להגיע
לצד
השני,
שכולנו
מתחברים
בינינו
בהודיה
ובהשתוקקות
לבורא
אחד
לכולם,
רוצים
בקשר
בינינו
לגלות
אותו
כדי
לגרום
לו
בזה
נחת
רוח.
זה
הכל
יקרה*.
*אדם לא יכול להחזיק בכמה מטרות, תמיד אחת תהיה חשובה יותר מהשנייה*. לכן אם אנחנו מדברים על גדלות הבורא בעינינו, כל יתר צורות הגדלות, רוחניים, גשמיים, לא חשוב מה, בהתאם לזה יורדים מהערכים שלהם. זהו. כך אנחנו בנויים, לא יכול להיות כמה דברים חשובים, אחד חשוב מהשני. אנחנו מגיעים בסופו של דבר שאין עוד מלבדו טוב ומיטיב כולל כל המציאות, כולל כל העולם. *לכן אין לנו בעיה לפתח רק רגש לבורא ורק אליו להשתוקק. כל היתר דברים אנחנו מקבלים בחשבון רק כדי לקיים את הגשמיות, כי היא הכרחית עד שמגיעים לגמר התיקון*.
*אנחנו
צריכים
להשתדל
כמה
שיותר
לפתח
את
עצמנו
לקשר
רוחני
בינינו
בו
אנחנו
נותנים
ומקבלים
זה
מזה.
מקובלים
כותבים,
לכו
ותתעסקו
זה
עם
זה.
כך
נתחיל
לשלב
את
הכלים
שלנו.
הרצון
לקבל
שלי
והרצון
להשפיע
שלי
איכשהו
יגדלו
כלפי
החבר
והוא
כלפיי,
ואז
אנחנו
מתחילים
לחבר
בינינו,
מתחילים
להכשיר
את
הכלים
שלנו
לתפיסה
הרוחנית*.
בכל
זאת
אתם
רואים
מה
ההבדל
בין
חברה
של
בני
אדם
לבין
חברה
של
חיות
ושל
נמלים.
אצל
נמלים
יש
השתתפות
שלמה,
מלאה,
ע"י
הטבע.
הם
מחפשים
ומביאים
לבית
שלהם
המשותף
הכל,
בלי
לחשוב,
אלא
פשוט
לבצע.
הטבע
שולט
עליהם.
אצל
חיות
אחרות,
אין
קשר
ביניהם..
ואצל
בני
אדם?
בכל
זאת
אנחנו
צריכים
זה
את
זה.
הטבע
מעמיד
אותנו
בצורה
כזאת
שאנחנו
צריכים
להחליף
דברים
זה
עם
זה,
להתפרנס
זה
מזה.
כך
אנחנו
מתפתחים.
אנחנו
צריכים
ללמוד
גם
לגבי
ההתפתחות
הרוחנית,
מאיפה
בא
מהטבע
שלנו,
זה
מתפתח
גם
בהתפתחות
רוחנית.
תחשבו
על
זה.
ש: האם הכרת תודה לבורא תרחיב כלים שנוכל להרגיש אותו?
ר:
ודאי.
במידה
שאנחנו
מתחברים
והבורא
מתלבש
בנו,
בהתאם
זה
מרחיב
את
הכלים
שלנו.
יש
כאן
תהליך
מאוד
מיוחד
כמו
שאנחנו
לומדים
בפרצוף,
בהזדככות
הפרצוף
כבר
מגיע
הפרצוף
הבא,
אבל
גם
נלמד
זאת
בפועל
על
עצמנו
וגם
נעבור
בלימוד.
העיקר,
*אני
מאוד
שמח
שהרגשנו
בימים
האלו
איזושהי
תחושה
כללית
של
ירידה,
התפרקות,
נפילה,
חוסר
כוח.
זה
טוב
מאוד,
זה
טוב
מאוד.
ישנם
כאלו
אנשים
שזה
עבר
עליהם
מאוד
קשה,
ישנם
כאלה
שכמעט
ולא
הרגישו
את
זה.
יהיו
כאלו
ויהיו
כאלו,
אבל
בסה"כ
מתחילה
להיות
איזושהי
הרגשה
משותפת
בינינו.
זה
מאוד
משמח,
אמנם
שאנחנו
צריכים
לקבל
את
הדברים
האלה
ברצינות
ובהבנה.
יש
לנו
מזה
הרבה
מה
להצליח
ולהתקדם,
ויש
גם
על
מה
לפחד,
כי
הדברים
האלה
יכולים
להיות
קשים.
עוד
נעבור
ונדבר
על
זה*.
ש: הרגשת הכבדות לא אמיתית? ..איך בעשירייה אנחנו יכולים לסכם את זה ..
ר: אני לא רוצה להיכנס לתוך העשיריות שלכם. אתם צריכים באמת, לפי כל המרץ והשכל שיש לכם, לעבוד אם אתם רוצים להתקדם. *יש לי בזה ביקורת מאוד קשה עליכם. לפי השאלות שלכם אני רואה שאתם לא משתדלים בכלל אפילו לדבר על זה, מכל שכן משהו לבצע. אתם חושבים שאתם שואלים אותי ובזה אתם מתקנים את המצב? שום דבר אתם לא מתקנים. אתם צריכים בעצמכם לחשוב בכובד ראש מה לעשות כדי להתקדם. אני נותן בשיעורים שלנו עצות מה לעשות, אבל לא שאני אתקן אתכם בזה. תחשבו איך אתם מבצעים מה שאנחנו מדברים*.
כשאני מתקדם, אני מתחיל לזהות שאמנם אני נמשך לרצון לקבל ורוצה לקיים מה שהוא אומר לי, אבל יחד עם זה אני נמצא בביקורת עליו ורוצה להתעלות ממנו, עד שאני קורא לו שונא. כמו ששלמה המלך היה קורא לו, שונא. למה? כי *הרצון לקבל באמת שונא את האדם. הוא לא רוצה להביא אותי לדרגה נצחית שלמה, אלא ההיפך, סוגר ממני כל החיים רוחניים, הנכונים, הטובים, ומביא לי כל מיני מילויים קלים, זמניים כאלו, שאני מתעסק איתם כמו ילד קטן ושורף כך את החיים שלי, את ההזדמנות שלי להגיע לעולם נצחי ושלם. לכן ההכרת הרע ברצון לקבל שממש קובר אותנו, זו העבודה שלנו שצריכים לגלות וכך לשנות את עצמנו*.
*בזמן שהקבוצה מרגישה את עצמה שהיא נמצאת בירידה, בנפילה, בחוסר כוחות וחוסר אונים, היא צריכה להשתדל לעורר את עצמה. כמו שרב"ש עושה הוא היה נכנס לחדר, סוגר את עצמו ומתחיל לרקוד*.... אחרי כמה דקות.. הוא היה מתאושש, היה מתעורר, *בפנים הוא דרש מעצמו וביקש מהבורא שיעזור לו לצאת מזה. זאת העבודה האמיתית*. האדם משתדל בכל הכוחות שלו, מהגשמיות הפשוטה ביותר, הוא קופץ ושר ניגון פרימיטיבי פשוט, עד שלוחץ על זה, *מבקש מהבורא ודורש מעצמו שהמצב שלו ישתנה כך שהוא יתחיל להתרגש ממצב הרוחני, ולהתקרב לבורא*. דורש את זה בצורה כזאת. *כך מהר מאוד, תוך 15 דקות תרגישו שאתם משתנים. תתקשרו לחברים מיד, תעשו עוד כל מיני פעולות, תשמעו שיר משירים שלנו שבדרך כלל אהוב עליכם. כך תצאו. צריכים להשתמש במצבי ירידה כדי דווקא מהם לעלות, זה נקרא שאני מעורר את השחר ולא השחר מעורר אותי*.
ש: איך עושים את זה בפועל גם במצב של כבדות?
ר: אין עוד מלבדו. יש עוד מישהו שמנהל לי את החיים?
ש: אבל במצב של כבדות לא מרגישים את זה…
ר: נו, אז *יש חברים, ואני בעצמי צריך להזכיר לעצמי באיזושהי צורה. ישנם מצבים כאלו שהבורא ממש מנתק את האדם מהכל, אבל בכל זאת משאיר לו משהו, האדם בכל זאת מרגיש שהוא נמצא בירידה, מרגיש שנמצא בניתוק, ואז מתוך זה הוא צריך להתאושש. העיקר נקודת האחיזה הזאת, שאדם לא עוזב, אלא ממשיך*.
*חלק 2 - פתיחה לחכמת הקבלה, המשך מאות ע"ד*
*רשימו דעביות* זה רצון לקבל שיכול להיות בפועל, לעבוד בפועל רצון לקבל בעל מנת להשפיע. זה נקרא רשימו דעביות, לא סתם רצון לקבל, אלא רצון לקבל שיש עליו צמצום ומסך והוא מסוגל לעבוד בעל מנת להשפיע. *רשימו דהתלבשות* זה רשימו לא שלם, זה רק מתוך האור שהיה מתוך הפרצוף, ואז הוא כאילו מכוון את הפרצוף לאיזה כיוון הוא צריך ללכת.
למה
הצמצומים
ממשיכים?
ר:
זה
שהוא
לא
יכול
לקבל
על
מנת
להשפיע,
זה
לא
מבטל
את
היכולת
שלו
להשפיע
על
מנת
להשפיע.
אני
יכול
לעזור
לכולם,
אבל
בזה
שאני
תומך,
בזה
שאני
עוזר,
אבל
לא
בזה
שאני
עובד
עם
הרצון
לקבל
שלי
ובו
אני
מקבל
ובזה
אני
משפיע.
כמו
אדם
שאין
לו
כוח,
או
שהוא
קטן
או
זקן,
הוא
יכול
במשהו
לעזור,
אבל
לא
בכוחות
ממש
שהוא
מבצע.
אלו
כוחות
הבינה.
לבינה
אין
רצון
לקבל
כדי
לעבוד
עימו
בעל
מנת
להשפיע.
אין
כוחות,
אבל
מצד
שני
היא
נקראת
חופשיה
כי
אין
לה
רצון
לקבל.
היא
יכולה
להיות
בכל
מקום,
היא
יכולה
להשתתף
בכל
דבר,
בכמה
שהיא
מסוגלת
לעבוד
בעל
מנת
להשפיע.
זה
נקרא
להשפיע
על
מנת
להשפיע.
אפשר
לעזור
לאחרים,
לתמוך
במשהו,
אבל
לא
שבפועל
היא
מבצעת
איזושהי
פעולות
ממש.
רק
בחיבור
של
בינה
עם
המלכות,
בחיבור
בינה
עם
חכמה,
היא
יכולה
לגרום
לביצוע,
לתיקונים,
אבל
בעצמה
היא
לא
צריכה
שום
דבר.
*אפשר להיכנס לזה יותר ויותר, אבל האמת אני לא כ״כ חושב שזה נחוץ. אנחנו צריכים תוצאות מזה, שבירת המלאכים, עולמות בי״ע איפה שאנחנו קיימים, אדם הראשון. שם כל העבודה שלנו. בדרך יש בזה המון פרטים והם לא כל כך חשובים לנו כרגע*.
ש:
איך
ללמוד
את
הפתיחה?
ר:
להשתדל
לעבור
על
החומר
הזה
גם
בבית
ולהיות
מרוכז
בזמן
השיעור
כמה
שאפשר.
להכין
את
הטקסט
בצורה
כזאת
שתכיר
אותו,
תרגיש
אותו.
בזמן
השיעור
שכביכול
הטקסט
הזה
יהיה
בשבילך
כבר
מוכר
ולא
שאתה
עכשיו
מסתכל
ולא
יודע
מה
כתוב
שם.
לפחות
שיהיה
לך
מובן
מהם
המילים
ומה
הם
אומרים.
תשרטט
כל
מיני
דברים
ליד
זה,
ואז
בצורה
כזאת
תתקרב
להבנה.
אני
לא
יכול
בשיעורים
האלה
לתת
הסבר
רחב
על
כל
מה
שקורה
כאן,
זה
דברים
מאוד
עמוקים
ויש
בהם
מלא
פרטים.
אם
תשאלו,
אז
פה
ושם
אפשר
לגעת
בזה,
אבל
*באמת
העבודה
שלי
היא
יותר
איך
לארגן
אתכם
לגילוי
הבורא.
את
הדברים
האלה
אנחנו
לומדים
רק
כדי
להיות
יותר
קרובים
לפעולות
רוחניות,
אבל
מתי
נגיע
אליהם?
הכל
תלוי
מתי
שתתקרבו
זה
לזה,
ולבורא*.
איך
האח״פ
של
העליון
נמצא
באותו
מקום
עם
ג״ע
של
התחתון?
ר:
שאלה
מאוד
יפה.
הם
נמצאים
לא
באותו
מקום,
הם
נמצאים
זה
בתוך
זה.
הפנים
של
התחתון,
זה
נקרא
גלגלתא
עיניים,
נמצאים
באותו
מקום
כמו
אח״פ
דעליון.
אחד
נמצא
בתוך
השני,
איך
יכול
להיות?
מפני
שיש
להם
אותו
המקום,
אותו
הרצון,
אחד
נמצא
בתוך
השני.
אבל
יש
הבדל
ברשימות,
לכן
הם
נמצאים
אחד
בתוך
השני.
האם בינה זה כלי?
ר:כן
ש: אז אפשר להשתמש בה מתחת לפרסא?
ר: אם יהיה לך למטה מפרסא רצון להשפיע, אז אתה יכול להשתמש בו. בינה נקראת ארץ חופשיה. שיהיה רצון חופשי, הוא יכול להיות בכל מקום. איפה שהוא נמצא, באותו רצון אתה יכול להשתמש, כי בינה לא רוצה לעצמה כלום אף פעם.
תנסו לעשות מאמצים שהחומר הזה יהיה יותר ויותר קרוב אליכם. זה לא כל כך חשוב להשגת הרוחניות, אבל בכל זאת גם על ידו אנחנו מושכים מאור המחזיר למוטב.