שיעור צהריים 01.11.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 581,

מאמר ס"ז "סור מרע"

סז. סור מרע

שמעתי אסרו חג סוכות תש"ג ירושלים

"צריכים להזהר ב"סור מרע". לשמור את הד' בריתות.

א. ברית עינים, שהוא להזהר מהסתכלות בנשים. והאיסור מלהסתכל הוא לאו דוקא משום שיכול לבוא לידי הרהור. והראיה לזה הוא, שהרי האיסור חל גם על זקן בן מאה שנים. אלא הטעם האמיתי הוא, משום שזה נמשך משורש עליון מאד, שהזהירות הזו היא, שאם לא יהיה נזהר, יכול לבוא חס ושלום להסתכלות בהשכינה הקדושה. ודי למבין.

ב. ברית הלשון, היינו שיהיה נזהר באמת ושקר. שענין הבירורים, שישנם כעת, לאחר חטא אדם הראשון, הוא בירור של אמת ושקר. מה שאין כן טרם חטא עץ הדעת, היה הבירורים בענין של מר ומתוק. מה שאין כן כשהבירור הוא באמת ושקר, הוא אחרת לגמרי. שיש לפעמים, שתחילתו מתוק וסופו מר. לכן יוצא, שיש מציאות של מר, אבל מכל מקום זהו אמת.

לכן צריכין להזהר, שלא לשנות בדיבורו, הגם שהוא חושב, שהוא משקר רק לחבירו. אבל צריכים לדעת, שהגוף הוא כמו מכונה, כפי שהיא רגילה ללכת, כך היא ממשכת ללכת. לכן, כשמרגילין אותה בשקר ורמאות, אז אי אפשר לו ללכת בדרך אחרת. ומשום זה האדם בינו לבין עצמו גם כן מוכרח ללכת בשקר וברמאות.

ולפי זה יוצא, שהאדם מוכרח לרמאות את עצמו, ובשום אופן אין הוא מסוגל לומר לעצמו את האמת, משום שאין הוא מוציא טעם מיוחד בהאמת.

ואפשר לומר, מי שחושב שמרמה את חבירו, אינו אלא שמרמה להשם ית', משום שחוץ מגופו של האדם נמצא רק השם ית'. כי מעיקר הבריאה, שהאדם נקרא נברא, הוא רק בערך עצמו. שהקב"ה רוצה בכך, שהאדם ירגיש את עצמו למציאות נפרד הימנו ית'. אבל חוץ מזה, הכל הוא "מלא כל הארץ כבודו".

לכן כשמשקר לחבירו, הוא משקר להבורא ית'. וכשמצער לחבירו, הוא מצער את הקב"ה. לכן אם האדם רגיל לדבר אמת, זה יביא לו תועלת לגבי הקב"ה. היינו אם הבטיח משהו להקב"ה, אז הוא ישתדל לשמור את הבטחתו, משום שהוא לא רגיל לשנות בדיבורו. ועל ידי זה יזכה ל"ה' צלך". שאם האדם יקיים, מה שהוא אומר הוא עושה, גם הקב"ה יקיים כנגדו. "ברוך אומר ועושה".

ויש סימן בשמירת הלשון, שלא לדבר על כל שאפשר, משום שע"י דיבורו הוא מגלה את מצפוני לבו, ועל ידי זה יש אחיזה לחיצונים. מטעם, כי כל זמן שאין האדם נקי בתכלית, וכשהוא מגלה משהו מפנימיותו, אז יש כח לסטרא אחרא לקטרג למעלה ולהתלוצץ מעבודתו. ואומרת, איזה עבודה הוא נותן למעלה, הלא כל כוונתו בעבודה זו היא רק למטה.

ובזה יתורץ קושיא עצומה, הלא ידוע ש"מצוה גוררת מצוה", ולמה אנו רואים שהרבה פעמים שאדם בא לידי נפילה מעבודתו?

אלא כנ"ל, משום שהסטרא אחרא מסטנת ומקטרגת על עבודתו. ואח"כ היא יורדת ונוטלת את נשמתו. היינו, לאחר שכבר הסטינה למעלה, ואמרה שאין עבודתו נקיה, אלא שעובד בבחינת קבלה לעצמו, אז היא יורדת ונוטלת את נשמת חיים שלו, בזה שהיא שואלת להאדם: "מה עבודה הזאת?". לכן, אפילו שכבר זכה לאיזה הארה של נשמת חיים, הוא מאבד את זה חזרה.

והעצה לזה - "הצנע לכת". שהיא לא תדע מעבודתו, בסוד "מליבא לפומא לא גליא [מהלב לפה - לא מתגלה]". שאז גם הס"א לא יכולה לדעת מעבודתו, משום שהיא לא יודעת, רק מה שמגלים על ידי דיבורים ומעשה, בזה היא יכולה להתאחז.

וצריכים לדעת, שעיקר יסורים ומכאובים באים על ידי המקטרגים. לכן עד כמה שאפשר, צריכים להזהר מלדבר. ויותר מזה צריכים לדעת, אפילו כשמדברים דבורי חול, גם כן מתגלה מצפוני לבו. וזה סוד "נפשי יוצאה בדברו". וזהו ברית הלשון, שצריכים להזהר.

ועיקר השמירה צריך להיות בזמן עליה, כי בזמן הירידה קשה ללכת בדרגת ושמירת גדולות."

שאלה: כתוב שיש ד' בריתות שקשורות ל"סור מרע", והברית הראשונה היא "ברית עינים, שהוא להזהר מהסתכלות בנשים", והאיסור הזה חל גם על זקן בן מאה שנים. מהי ''ברית עינים'' שזה איסור להסתכל בנשים, ואיך היא מביאה אותי לסור מרע?

האיסור להסתכל על נשים, הכוונה היא שבסופו של דבר זה יכול להביא לאדם מחשבות שלא לכיוון דבקות בבורא, וזה נקרא ''עבירה''.

שאלה: לא ברור מה הקשר בין להסתכל בנשים ובין לא להדבק בבורא?

כי אם אתה מסתכל על אישה שמושכת אותך, אז אתה כבר נמצא בכיוון אחר לגמרי מלהידבק בבורא.

תלמיד: בעל הסולם כותב "שאם לא יזהר אז יכול לבוא חס ושלום להסתכלות בהשכינה הקדושה." מה הבעיה להסתכל בשכינה הקדושה?

קשה להסביר, זה מושך אותך לתענוג הכי גדול שיכול להיות בעל מנת לקבל.

תלמיד: האם אי אפשר להיות במקביל בדבקות בבורא וגם בתענוגים בעולם הזה?

לא. אתה לא יכול ליהנות מכמה דברים בבת אחת. אתה יודע גם בעצמך שאם אתה חושב על משהו אז אתה חושב רק על זה ולא על שום דבר אחר, ולכן כך בעל הסולם מסביר כאן.

שאלה: מה יעזור לי לראות שאני לא מספרת לעצמי את האמת?

שאת משקרת לעצמך וזה לא מביא אותך ישר לבורא אלא לדרך אחרת. אנחנו רוצים להגיע למצב שאני בדיוק מרגיש בפנים לאן נוטה ליבי ועיניי, ושרק לזה אני צריך, רק לזה אני זקוק.

שאלה: האם האיסור להסתכל בנשים מדובר על כך שלא להסתכל, לא להיכנס לרצונות של אומות העולם?

הרבה פחות. אני אפילו לא יודע כל כך למה את מתכוונת.

תלמידה: לכל הפיתויים שיכולים להסיט אותנו מהדרך.

העניין הוא שאם אנחנו משתוקקים למטרה, כלומר להתחבר עם הבורא, אז אנחנו צריכים תמיד לתאר אותו לנגד עינינו, שזאת המטרה שאליה אנחנו הכי משתוקקים, ושאני מפוקס רק על זה.

שאלה: איך צריך לנהוג כשאמירת האמת מנקודת המבט שלנו מביאה צער לחבר, איך אפשר להיות בטוחים שזה בירור אמיתי ולא אגו?

זאת כבר בעיה אחרת לגמרי. עד כמה מותר לי לספר לחבר את האמת על אף שייתכן והיא תיראה לו לא נעימה, כאן כבר צריך לברר, אולי בזה אני בכלל אדחה אותו מכל העבודה הרוחנית.

שאלה: למה כל כך חשובים הדיבור והמעשה, הרי היצר הרע נמצא בתוכנו במחשבות וברגשות שלנו, ופה תמיד מדובר על מעשה ודיבור?

העיקר זה לא לגלות כלפי חוץ מה יש לך בלב, בנשמה, כיוון שאם את שומרת את זה בפנים, לאט לאט את יכולה להילחם עם זה, ואם את מדברת על זה כלפי חוץ זה כבר יוצא מתחת לשליטתך וכבר לא יחזור, עזבת את זה אל תוך האוויר הפתוח.

תלמידה: וזה יכול להפריע למי שנמצא ליד ולהביא לו נזק?

בטח.

שאלה: למה הבורא נתן לנו את תענוגי העולם הזה אם הם מסיחים אותנו מהבורא?

זה בכוונה כדי שנברר בדיוק למה אנחנו צריכים להגיע, ועל ידי מה אנחנו צריכים להגיע לדבקות בבורא, ואיך אנחנו מתחזקים בדרך.

תלמידה: איך זה מחזק אותנו?

למרות כל המכשולים אנחנו בכל זאת מתקרבים אליו, רוצים בכל זאת לשכנע את עצמנו להיות באותן המטרות כמו הבורא.

תלמידה: מה ההבדל אם אני מקבלת תענוג בעולם הזה או ייסורים בעולם הזה בהתקרבות שלי לבורא?

התשובה היא פשוטה, ממי את רוצה ליהנות, מקשר עם הבורא או מכל מיני דברים אחרים.

שאלה: מה ההבדל בין גילוי הבורא לאדם כשרואים אותו מאחורי כל חבר, לבין להסתכל בשכינה הקדושה?

ההבדל הוא בזה שאם אנחנו רוצים להתקרב לבורא, לתכונה שלו, תכונת ההשפעה, תכונת הקשר והאהבה, אז אסור לנו לחשוב על שום דבר אחר. אנחנו צריכים להעביר את הכול למסילה הזאת מלבד ההכרחי, כמו טיפול בילדים וכן הלאה. אבל בעיקרון, העיקר אצלנו בנשמה צריך להיות מכוון לבורא ומקושר עמו.

תלמידה: מה הבדל בין לכוון את עצמי לבורא, לבין לכוון את עצמי לראות את השכינה?

לכוון את עצמך לבורא, זה רק להיות בדרך לזה, ולראות את השכינה או להתחבר עם השכינה זה כבר להשיג קשר מלא עם הבורא.

תלמידה: אבל הקשר בין נשמות ישראל זו השכינה, זה מה שאנחנו משתוקקים אליו כשאנחנו רוצים להתחבר, אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לראות את השכינה שורה בינינו?

כן, בטח. אבל זאת המטרה, זה עוד לא הרצון שבו אנחנו נמצאים.

תלמידה: מהו הרצון שצריך להיות, הוא צריך להיות רצון יותר עמוק, יותר רחוק בשביל לגלות את השכינה, שזה יהיה בשביל הבורא, אבל הרי הבורא בינינו? פה אני לא מבינה.

הבורא מושג על ידי הקשר בינינו כאשר אנחנו מעדיפים להיות קשורים אליו ולא עם שום דבר או אף אחד אחר. זוהי הדרך אל הבורא, ואחר כך מושג הקשר עימו, חיבור אליו.

שאלה: מה זאת אומרת שהסטרא אחרא לוקחת את נפש האדם? יש לה זכות לעשות את זה?

יש לה זכות לזה, אם אנחנו נותנים לה את הזכות הזאת.

תלמידה: אנחנו מעבירים לה את הזכות הזאת אם אנחנו רוצים ליהנות עבור עצמנו?

כן.

תלמידה: באילו תנאים אפשר להציל את הנפש?

אם נחשוב רק על השפעה בינינו ובין כולנו לבורא.

שאלה: איך אפשר להחזיק במחשבות רק על הבורא, או לחזור אליהן בצורה מהירה?

בעזרת הקבוצה. לבד זה מאוד מורכב, צריך כל הזמן ללמוד, לקרוא, לשמוע. אבל בעזרת הקבוצה זה קל יותר, כאשר סובבות אותך מחשבות, מילים של החברים, כאשר מעת לעת אתה כל הזמן שומע אותם, אז אתה יכול להיאחז, להחזיק את עצמך רק במחשבות על היעד, על ההתקרבות לבורא.

תלמידה: איך להגדיר שזה עכשיו נחוץ לי בשביל החיים, שזה הדבר הכי יקר לי, חשוב לי בחיים ולבקש מהבורא?

את זה צריך לברר בהדרגה. תמשיכי, הכול יצליח לך.

תלמידה: נתת לנו תרגיל שבו אנחנו צריכים להתבטל ולקבל כל מה שהבורא נותן לנו. האם זה נקרא שתיקה כשאני מסכימה עם מה שנאמר סביבי בעשירייה ואני רואה שזה מגיע מהבורא?

כן, כך צריך לעשות.

שאלה: איך אני יכולה לתאר לעצמי את הבורא ולהשתוקק אליו אם עדיין אין לי את החושים לתפוס אותו?

ככל שאת יכולה, דרך החברות, דרך הקשר בקבוצה להתקרב לבורא, תנסי כל הזמן להיות בכך ואז תתחילי לזהות את הבורא דרך החברות.

שאלה: בעשיריות מסוימות בכלי העולמי יש חברים שלא מצליחים להתמודד עם התמכרויות לסמים ולאלכוהול וזה מפריע לכולם. החברים מחכים עם הנושא אבל הבעיה לא נפתרת בעשיריות. האם עלינו ליצור וועדה ולהתייחס לזה בצורה יותר נוקשה?

אני לא יודע. זאת בעיניי בעיה, שבינתיים אינה פתירה. צריך לפתור את זה, צריך בכל זאת לא לזרוק את הבעיה הזאת לידי הגורל העיוור.

שאלה: האם אפשר להסביר את איסור ההסתכלות בנשים, לא מפני שהאדם יכול לבוא למחשבה על חטא, אלא כי זה בא משורש גבוה, ואם הוא לא ייזהר, אז הוא יסתכל בשכינה הקדושה? איך החטא מביא אותו להסתכלות בשכינה הקדושה?

זה אומר שהוא ירצה להתחיל לקבל לעצמו את כל תענוגי העולם לא בעל מנת להשפיע, אלא לעצמו.

תלמידה: זה נקרא "להסתכל בשכינה הקדושה"?

כן. בדיוק.

שאלה: בעל הסולם כתב שאם אדם מתרגל לומר את האמת, הבורא יעזור לו.

אם האדם מתרגל להיות מכוון רק לבורא על מנת להשפיע, אז הוא יזכה לזה שהבורא יתגלה לו וימשוך אותו אליו.

שאלה: על מה כדאי לדבר ועל מה לא לדבר בתוך העשירייה?

בתוך העשירייה אנחנו צריכים בעיקר לדבר איך אנחנו מתחברים בינינו כדי להיות מכוונים לבורא, וכל הזמן לחשוב רק לכיוון זה.

תלמידה: מי מקטרג עלינו?

האגו שלנו מקטרג עלינו.

שאלה: איך אני יכול לתת ביטחון לחברים שהם יוכלו לסמוך עלי, לבטוח בי? כי לפעמים החברים עוברים כל מיני מצבים לא פשוטים בדרך, הם חווים כל מיני חוויות לא קלות בעולם שלנו, או בדרך עצמה, והם לא כל כך פותחים את הלב לדבר על זה. איך אני יכול להגדיל את הביטחון שלהם בי?

תחשוב על זה, תתפלל על זה, זה הכוח שלך. תתפלל לבורא ותגיד שאתה רוצה לעזור לחברים.

תלמיד: כלומר לא כדאי לנסות ללחוץ עליהם ולבקש מהם לשתף אותי, אלא לפנות לבורא ולבקש שיפתח את ליבם.

כן. לעשות בדיוק כך.

שאלה: איך אני יכול לכוון את הפעולות שלי, את המחשבות והכוונות שלי כלפי העשירייה? כי אני מרגיש שהם לא מרגישים את הכוונה שלי שאני רוצה לעשות להם טוב.

תתקרב אתה אליהם, תשתדל להיות יחד איתם באותה הרגשה, ולאט לאט תנסה לדחוף אותם לכיוון שלך.

שאלה: בעניין ברית עיניים. האם הוא מדבר על דברים שאנחנו צריכים לשער, הוא מדבר בצורה אלגורית או בצורה ציורית, או שהוא ממש מתייחס למה שאנחנו רואים בפועל? כי האגו מאוד חזק, הוא שולט עלינו. איך אני יכול להתמודד ולשמור מפני מה שאני רואה?

מדובר על זה שאם אתה רוצה להגיע להתקרב לבורא, אז אסור לך להסתכל על נשים.

שאלה: איך אדם שנמצא בדרך יכול להגדיל את השקר שהוא נמצא בו עד לרמה שהוא רוצה לעזוב את השקר ולעבור לאמת?

כל הזמן שיימשך לבורא, ככל האפשר. העיקר הוא כל הזמן. ואז יראה כמה הוא משתנה בעצמו.

תלמיד: אבל אולי גם בזה שהוא רוצה להתקרב לבורא הוא נמצא בשקר, כי הוא רוצה משהו לעצמו.

מה שאמרתי לך זה הכול. אם תהיה יותר חכם, תפסיד.

שאלה: האדם רוצה לבלוע את כל העולם לעצמו. איך בסופו של דבר כל הרצון לקבל הזה יהיה למען הבורא?

לאט לאט, עד שיתקרב לחברים. יחד עם החברים הוא יתחיל לסובב את עצמו כלפי החברה, והחברה כולה תתחיל במאמץ לסובב את עצמה לבורא, וכך יעשו, "איש את רעהו יעזורו".

שאלה: אני עומדת מול שנאה ענקית, אבל אני בכנות רוצה לעלות מעליה. האם אני יכולה להגיד לחברה בעשירייה על המצב הזה שהוא בצורה כללית קורה בשביל לעזור לי, או להתמודד עם זה לבד כי זה משהו אישי?

את יכולה לבקש.

שאלה: אמרת שאם אתה שומר בפנים, אז אתה יכול עוד להילחם עם זה, ואם הוצאת את זה החוצה, אז זה כבר אבוד. מה הפתרון?

כל הזמן לחדש את הקשר עם החברות. כל הזמן, כל רגע, כל דקה, כאילו את עושה את זה מחדש.

שאלה: אנחנו לומדים שאנחנו צריכים להיות דוגמא לחברים, לעשות את זה כלפי חוץ, בפעולות. אבל במאמר כתוב, שצריך ללכת "בהצנע לכת" ושהסטרא אחרא לא תדע מעבודתנו. האם תוכל להסביר את זה?

אנחנו צריכים ככל האפשר לחשוב רק על הבורא, איך אנחנו מתקרבים אליו, איך מתוך ההתקרבות אליו אנחנו רוצים למסור לו את כל הרצונות שלנו, הלבבות שלנו, רק לו, וכך להחזיק את עצמנו יחד לכיוון הבורא.

שאלה: הבירור הזה שעשינו לגבי התענוגים והייסורים של העולם הזה, אני מרגישה שיש שני סוגי עבודה. הראשון הוא אדם מול התענוגים והייסורים בעולם הזה. והשני הוא אדם כחלק מהעשירייה בעבודה פנימית בין החברים בעשירייה שזה לא קשור לתענוגים וייסורים של העולם הזה.

הבורא הוא המשפיע על הדברים החיצוניים, על תענוגים וייסורים של העולם הזה, כדי לפרמט אותי בעבודה שלי בפנים עם החברות. וככה אני מתייחסת לזה, כל פעולה וכל מקרה אני מנסה לשייך לבורא. ואתה אומר שלא להסתכל כי זה מסתיר ומפריע לנו להיות קשורים לבורא, ואני הסתבכתי.

אז נעצור בזה שאת הסתבכת ונמשיך עם זה בפעם אחרת.

שאלה: כתוב שהבורא רואה את לב האדם ללא קשר אם הוא מדבר או לא. האם איסור לדבר קשור רק אם אני מדבר עם אנשים אחרים ולא ישר לכוח עליון?

כן.

שאלה: בעל הסולם כותב על "ברית הלשון". מה זו ברית הלשון? ואיך אנחנו מבצעים אותה בעשירייה, בקבוצה, בחיים שלנו?

בזה שאנחנו מדברים על הבורא בלשון השפעה ורק מעלים אותו למעלה מכולם.

שאלה: נראה לי שיש הרבה בלבול פה אצל החברים בנוגע לתשובות על ברית עיניים, שאם מסתכלים באישה, אז אי אפשר להגיע לדבקות בבורא. איך צריך להתנהל נכון? הרי אנחנו באים במגע עם נשים כל הזמן.

אנחנו צריכים להסתכל על האישה לא כמו על אישה.

תלמיד: מה עוזר לך לראות רק את הפנימיות ולא להתבלבל?

אני בדרך כלל חושב כמה אני יכול להשתמש בה כדי להתקרב לבורא.

שאלה: אשתו של רב"ש כשהתחתן איתה לא הסתכל עליה. האם מדובר על זה?

כן.

תלמיד: אבל כשהתחתן איתה כבר הסתכל עליה, משהו כזה היא כתבה.

לא.

שאלה: אמרת שאם לאדם יש כוונה להתקרב לבורא הוא לא צריך להסתכל על נשים.

על זה בכלל לא מדובר. מדובר על כך שאדם שרוצה להגיע לדבקות בבורא, עליו להיזהר מלהסתכל על נשים, ככל האפשר.

תלמיד: מקובלים אומרים לנו "איש ואישה שכינה ביניהם".

זה לא עם כל אישה, רק עם אשתו של האדם.

תלמיד: אם אני לא נשוי, האם אני יכול לתת אור לאישה?

אתה לא יכול. רק אחרי הנישואים, אחרי החתונה.

תלמיד: אחרי הנישואים אדם יכול לתת אור לאישה שלו לפי זיווג גשמי.

כן.

שאלה: כתוב ללכת בהצנע לכת כדי שהסטרא אחרא לא תדע מעבודתו, ומהלב לפה לא מתגלה. אז איך בעשירייה זה אפשרי?

בעשירייה אפשר.

שאלה: בשביל מה נוצרה אהבה גשמית בין בני זוג, ובמשפחה, לעומת האהבה בעשירייה?

צריך אהבה בין בני זוג, במשפחה כדי לחבר את הגבר והאישה, שיקימו משפחה, שיהיו ילדים, וכך יימשך כל דור ודור. מה השאלה? אנחנו מדברים על אהבה שיכולה להיות בין בני זוג, בין ילדים והורים, מה שנקרא בתוך המשפחה, וזה דבר שאנחנו מאוד מכבדים. אבל ללא קשר משפחתי, אנחנו אומרים שהדבר הזה רק מושך את האדם הצידה מהמשפחה, וממטרת הבריאה.

שאלה: אמרת עכשיו שבעשירייה אפשר לדבר על הכול. ובכל זאת לפתוח את הלב. האם אתה יכול לתת אמצעי זהירות, מה כדאי לומר בעשירייה, מה לא כדאי להביע, ואיך לא לפספס פה בחיבור?

לקרוא מאמרים, ולדבר על מה שכתוב במאמרים. זה הדבר הכי בטוח שאתן יכולות לעשות ביניכן, ויחד עם זה להתקדם למטרה.

שאלה: אם אני מצדיקה את עצמי בעשירייה, זה אומר שאני הולכת בסטרא אחרא, ואם כן איך אני יכולה לצאת מההצדקה?

כמה שאפשר להיות מחוברת עם החברות, או החברים, וזה ייתן לך יכולת לעשות את הצעד הנכון קדימה.

שאלה: בעשירייה אנחנו לא מדברים על מה שכואב ללב שלנו. אז איך אנחנו כן מתנהגים בעשירייה, כשנמצאים בנפילה גדולה?

אפילו אם אתן לא אומרות, זה בכל זאת מורגש, כך שאל תדאגי.

תלמידה: אני רוצה לדייק משהו. יש מאמצים שאתה משקיע, והבורא לאחר מכן עוזר לך, מוסיף לך כוחות. ויש פעמים שאתה פועל, עושה מאמצים, והכוחות נעלמים יותר ויותר. מה ההבדל בין המאמצים?

זה משהו שאני לא יכול להסביר לך. אבל תנסי לשאול מדי פעם, וכך תביני את התשובה.

שאלה: ככל שאנו יותר לומדים קבלה, כך אנחנו יותר מבינים שיש רצון לשתוק, ולא לדבר. אז אולי באמת יותר כדאי לשתוק, מאשר לדבר, אולי כדאי ללמוד שתיקה?

נכון מאוד, זאת ההתנהגות הכי נכונה.

שאלה: האם האישה מייצגת את הרצון לקבל, בדיוק כמו השכינה והסטרא אחרא?

לא. האישה היא כמו כל אדם ואדם שמייצג את הרצון שלו, את החיסרון שלו. לא יותר מזה.

שאלה: לגבי הדיבור בעשירייה, בזמן העבודה, השיח בסדנאות. אמרת שנקרא מאמרים. אז איך משלבים גם מענה על קריאת מאמרים, גם לפתוח את הלב, וגם להיזהר שהסטרא אחרא לא תשמע את מה שאנחנו חושבות בדרך המלך?

תנסו לעשות את זה יחד, בלב אחד, ותראו עד כמה אתן מצליחות.

שאלה: כתוב פה במאמר על מצב שאנחנו נמצאים כבר כשותפים של הבורא?

לא, אפילו קודם לכן.

תלמידה: אז מהן הפעולות העיקריות, והכי חשובות כדי להשיג את המצב הזה בעשירייה?

להיות קרובות יותר זו לזו.

שאלה: לגבי אמירת האמת. אם יש מישהו בחברה שלנו שמפיץ שקרים, וזה גורם לכל מיני בעיות בעשיריות, ועם חברים מעשיריות אחרות. האם אני צריך להעלות את זה כדי שיבינו שהוא מדבר שקרים?

כן, אסור לשתוק. קודם צריך לברר את זה בעשירייה, ולמה הוא עושה כך, ואם כולנו מסכימים שכך הוא עושה, יכול להיות שתצטרכו לזרוק אותו מהקבוצה. ברור?

תלמיד: איך עושים את זה בלי לגרום נזק, ובלי לקטרג. איך לעשות את זה נכון?

אם אתם עושים את זה כמו שצריך, אתם תעשו בזה רק טובה לקבוצה.

תלמיד: ואם זה נוגע גם בחברה הכללית, בכלי עולמי, או בחברים בכלי העולמי?

אני לא יכול להגיד סתם כך על כולם. אני אומר שאם אדם אומר דברים שיוצא מהם רע לקבוצה, צריך לברר, לתקן אותו, ואם לא, אז לזרוק אותו מהקבוצה.

שאלה: הצניעות מגיעה כשיש לנו יראה מהבורא?

כן.

שאלה: הוא כותב במאמר שצריך להצניע לכת כדי שסטרא אחרא לא תדע מעבודתו. אבל לא ברור איך אפשר להסתיר מהסטרא אחרא את העבודה שלי, אם כל מה שיש לי בפנים זה סטרא אחרא?

אז לא לדבר על זה. הוא כותב במקום אחר שאם אתה שותק, הסטרא אחרא לא שומעת את מה שיש בלב שלך. ולכן עדיף לא לדבר.

תלמיד: אם אני מנסה לעשות איזו עבודה של השפעה, ולא רוצה שהסטרא אחרא תיקח את זה לעצמה, איך אני מסתיר את זה ממנה, מה זה נקרא לא לדבר?

לא לגלות אותה דרך הפה.

תלמיד: ואז היא לא תדע שעשיתי את זה, ולא תיתן לי הרגשה של כבוד?

לא.

תלמיד: היא תיקח את כל מה שעשיתי לעצמה?

לא. הוא כותב במאמרים שאם אנחנו לא מגלים בפה, אז סטרא אחרא לא יודעת את זה.

קריין: הוא כותב במאמר הזה בהמשך. "והעצה לזה - "הצנע לכת". שהיא לא תדע מעבודתו, בסוד "מליבא לפומא לא גליא [מהלב לפה - לא מתגלה]". שאז גם הס"א לא יכולה לדעת מעבודתו, משום שהיא לא יודעת, רק מה שמגלים על ידי דיבורים ומעשה, בזה היא יכולה להתאחז."

אתם רואים שכך כתוב.

תלמיד: למען האמת לא הבנתי את זה, כי אם אני לא מדבר, אז אני לא יודע מה אני חושב, ולא יודע מה אני מרגיש?

זה עניין אחד כשאתה חושב בפנים, ועניין שני כשאתה מגלה זאת מהפה והחוצה.

שאלה: מה זה האיסור להסתכל בנשים לאישה. הרי זה לא כתוב רק לגברים?

זה כתוב לגברים.

שאלה: האיסור של להוציא מהלב לפה. אם אני חושבת בצורה שונה, אז אני צריכה לשים פילטר על מה שאני אומרת, או לפני שאני מדברת?

אנחנו לא יכולים בפעם אחת לברר את כל השאלות. אבל אני מאוד שמח שיש לכם יחס מאוד רציני לזה.

שאלה: עד היום הבנתי מתוך הלימוד, שכשלומדים את חכמת הקבלה, אנחנו לאט משתנים על ידי האור. ואז זה מתבטא גם החוצה. עכשיו אנחנו לומדים, לדעתי משהו מאוד חשוב, שגם אם אנחנו משנים את החיצוניות שלנו, זה יכול להשפיע על הפנימיות שלנו?

כן.

תלמידה: אז זה צריך להיות בשני הצדדים, משתנים גם בפנימיות, וזה משנה את החיצוניות. וגם החיצוניות משנה את הפנימיות?

כן.

תלמידה: אנחנו נמצאים בדור שלצערנו סוגד לנשים מעורטלות, והופך אותן לסמל מיני. אפשר להיתקל בהן בכל מקום, בפרסומות, בטלוויזיה, ברחוב, ברשתות החברתיות. אז איך הגברים יכולים להתגבר על הדבר הזה, ומה הם יכולים לעשות?

תעזרי להם.

תלמידה: איך אני יכולה לעזור להם?

את זה אני לא יודע.

תלמידה: כי ודאי יש לנו תפקיד חשוב, לנשים שלומדות כאן להתחיל באמת לדאוג לזה. לפחות לעזור לגברים שלנו בדבר הזה?

נכון.

תלמידה: ואם גבר לא מצליח להתגבר על כל השקרים, ומסתכל על נשים, אז הוא לא מתקדם ברוחניות?

הוא לא מתקדם.

תלמידה: זאת אומרת שזה משהו מאוד חשוב, שצריכים לעבוד עליו.

נכון. לכן תחשבו טוב טוב על המאמר, ותראו ביניכן איך אתן יכולות לעזור גם לגברים, וגם לנשים אומנם שהוא כותב כאילו לגברים. תעשו חשבון איך הייתן משכתבות את זה במאמר לנשים.

(סוף השיעור)