שיעור הקבלה היומי3 אפר׳ 2021(צהריים)
שיעור נשים "פסח"
3 אפר׳ 2021
שיעור ערב 03.04.2021 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
שביעי של פסח תשפ"א
שיעור נשים – "פסח - קטעים נבחרים מהמקורות"
קריין: קטע ראשון, מספר 182.
""ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף", שבעת ירידתם "לחומר", יכפרו גם בגדלות משה רעיא מהימנא [הרועה הנאמן] וא"כ איך אפשר שמשה יגאל אותם מתחת קליפה רעה וחזקה כזו? לכן מסר השי"ת ג' אותות, שיראה משה לפני בני ישראל, ולימד אותו לסדר אותות אלו לפניהם בזה אחר זה, והבטיח לו השי"ת שיעזור לו מן השמים, שיהיה סיפק בידו להראותם, ואחר שיקבלו בני ישראל ממנו את האותות האלו, יבואו לשמוע בקולו של משה, ואז יוכל לגאול אותם מגלות המר הזה."
(בעל הסולם. אגרת י')
שאלה: איך לעבוד נכון עם המצב? הראו לי מצב שאני כמו סמרטוט, ואחר כך כמו כדור מנופח אני משרתת את עצמי, את העשירייה מה שצריך, אבל כל מה שהוא חומר דלק להתקדמות, אפילו בגשמי, כל הזמן צריך לבקש מהבורא את הכוח הזה. זה כאילו מצב טוב, יש איזה שותף שצריך כל הזמן להיות איתו בדו שיח.
בצורה שאת שואלת אני לא יודע מה לענות. אנחנו צריכים ללכת לפי מה שכותב לנו רב"ש, ואז לא הייתה לנו שום בעיה. כשאת מסובבת את הדברים לפי ההבנה שלך ולפי הרצון שלך, אז אני לא יודע איך לסדר את הדברים. תנסי לחבר את הדברים האלה לא לפי המילים אלא על הנייר, ואז תשאלי. אני לא יודע לעבוד לפי מה שאמרת.
שאלה: חלקנו מרגישות שעשינו את ההחלטה שאנחנו רוצות להשפיע, ללא שום שכר לעצמנו, אנחנו מתפללות עבור זה. יש עוד משהו שאנחנו יכולות לעשות?
לא. אם אתן משתדלות להתחבר ומתוך החיבור אתן פונות לבורא ומבקשות ממנו שהוא יגמור את החיבור ביניכן, כי ודאי שאתן לא מגיעות לחיבור השלם הסופי, אז יוצא שיותר מזה אין בינתיים. אבל צריכים לשים לב, אחרי התפילות שלכן מה אתן מרגישות, איזו תגובה אתן מקבלות מהבורא? ויכול להיות שכבר יש לכן כאן דיבור, קשר, שאתן פונות לבורא והבורא עונה לכן, ואתן שוב תפנינה אליו, ושוב הוא פונה אליכן, ואז יש כאן איזו שיחה ומתוך זה תתקדמו. תנסו גם לכתוב מה אתן פונות לבורא, מה בדיוק אתן רוצות, עם איזו בקשה אתן פונות ומה אתן חושבות, מפענחות שאתן קבלתן ממנו.
שאלה: איך להחזיק את האיזון בין המצבים שמתגברים של חולשה וכוח?
לא להתפעל, לא מכוח ולא מחולשה. אלא כל הזמן להיות מחוברים בינינו, וכל הזמן לכוון את הקשר שלנו לבורא. זה מה שאנחנו צריכים. כל הזמן להיות בקשר בינינו ומתוך נקודת הקשר בינינו, לפנות לבורא ולדרוש שהוא יאחז בקשר הזה, בנקודת הקשר בינינו, שיתפוס אותה ויחזק אותנו, וילווה אותנו הלאה.
שאלה: אני לא יכולה לעשות הכרת הרע עבור חברה, אבל איך אני יכולה לעזור לחברה להגיע להכרת הרע?
רק דוגמה. דוגמה זה דבר הכי נכון וטוב שאנחנו יכולים לעזור אחד לשני.
שאלה: תודה רבה על סדרת השיעורים הפנטסטיים האלה והמצב המדהים שאנחנו עוברים. אתה כל הזמן מדגיש את חשיבות התפקיד של הנשים בהתקדמות הרוחנית המשותפת שלנו. היינו רוצות היום, לא מחר, לא מתישהו אלא ממש היום, עכשיו, בשיעור הזה להבין את הדבר המדויק שאנחנו צריכות לעשות, כדי הלילה לצאת ממצרים. מה תלוי אך ורק בנו. בבקשה תראה לנו, תן לנו את הכיוון הזה עכשיו.
זה לא חשוב אם זה יהיה היום בלילה או מחר מחרתיים, זה בכלל לא חשוב. זה לא שייך ללוח הזמנים שלנו שאנחנו משתמשים בו בחיים שלנו. איך לעשות את זה? פשוט מאוד, להתחבר ולצעוק לבורא, שום דבר חוץ מזה. אז תנסו, תכתבו לכולן. תנסו לפתוח איזה דף שבו אתן פונות לבורא, לא הרבה מילים, אלא העיקר שייצא מכל לב ולב, אותן המילים, פחות או יותר. ואתן תראינה כמה זה מחזק אתכן, מאחד אתכן והבורא מסדר לכן מחשבות ורצונות כאלו שאתן ממש מרגישות התקרבות אליו.
תלמידה: קבוצת הגברים, עכשיו בשלב המעבר, לאיזו תמיכת נשים הם זקוקים? אנחנו רוצות להיות נצרכות.
כתוב "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל מהמצרים"1, זה כתוב בתורה. זאת אומרת שדווקא בגלל נשים שהתחברו ודרשו חיבור ויציאה מהאגו, אז כולם יצאו מהאגו. זאת אומרת, כאן אישה, ביציאה מהעולם הזה, מהאגו שלנו, קובעת את כל התהליך. אז בבקשה, תעשו מאמץ ותנסו לעזור לכולם וגם לנו, לגברים.
תלמידה: דברת עכשיו על נשים צדקניות ועל כך שאנחנו מגדירות את התהליך הזה. מה זה אומר להיות אישה צדקנית בפועל, ובאיזה אופן האישה מגדירה את התהליך הזה?
להיות אישה צדקנית זה נקרא שהיא משתדלת לתקן את עצמה, ודרכה את כל העולם. ואם יהיו לנו כאלה נשים, לא כולן, אבל לפחות במשהו, אז בטוח שאנחנו נתקדם. אני לא מפחד להגיד שאנחנו תלויים בכן, שדווקא ביציאה מהמצרים כתוב ממש בצורה ברורה שרק "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים", אם נשים רוצות, משתתפות נכון, אז ודאי שאנחנו נתקדם.
שאלה: לפני כמה שנים דברנו על התפילה, האם אפשר להגיד שהנתינה האינסופית לבורא והאפשרות לפנות אליו כל הזמן זו בעצם התפילה הנכונה?
כן, את צודקת.
שאלה: בשיעור של יום חמישי בבוקר הסברת שאנחנו צריכים להשתמש ברצונות לקבל כדי להשפיע, איך אנחנו עושים את זה בפועל?
להתפלל. אין לנו כוחות כאלה, מה שנקבל מלמעלה, בזה נשתמש, ונקבל מלמעלה מתי שנרצה. ולרצות בכוחות האלה, אנחנו יכולים רק בתנאי שאנחנו מבקשים אותם, ומבקשים יחד בעשירייה. כך מגיעים לתיקונים.
שאלה: הכבדת הלב מתייחסת לכל המצבים שקוראים לנו בכל רגע, ומפריעים לנו רק בעשירייה או גם לאלו שמפריעים לנו בחיים הגשמיים?
לא, מה ששייך לרוחניות, זה רוחניות, וזה כמעט לא שייך לגשמיות. כשאנחנו מדברים על הכבדת הלב אנחנו מדברים על זה שאנחנו נעשים יותר אגואיסטים כלפי הרוחניות, ובגשמיות זה לא מורגש. מרגישים לפעמים שאנחנו יותר עצבניים, יותר בחוסר סבלנות, אבל זה כמעט ולא.
שאלה: לגבי אס.אמ.אס לבורא, לתפילת העשירייה. האם הכוונה היא שבמהלך היום, 24 שעות, ואם המשפטים שאנחנו כותבות לבורא, הם לא תמיד מהלב, האם הם יכולים להביא לתפילה אמיתית שממש תהפוך לטבע שני? האם אפשר להגיד שזו העבודה היחידה שיש לנו בעשירייה?
כן. תתחילו לעשות כמה שאתן יכולות, לאט לאט זה יתקן אתכן, ואתן תראו איך באמת לפנות לבורא, ועם איזה מילים. כן.
שאלה: מהשיעור של הגברים הבנתי שהבורא יכול לתת לנו כתשובה לתפילה שלנו, לא את מה שביקשנו. במקרה כזה איך נוכל לדעת שקיבלנו תשובה?
אל תדאגו, לפני שאתן פונות לבורא, הוא כבר יודע מה קורה. העיקר שאתן תבינו מה אתן מבקשות, זה הכול.
שאלה: מה המשמעות שאנחנו מתקדמות בדרך האמת, למה הכוונה?
שאנחנו מתקדמות לחיבור בינינו, בהשפעה הדדית, ומתוך זה אנחנו מתקדמות בלהשפיע, מההשפעה ההדדית שלנו לבורא. ואנחנו רוצות שהבורא והחיבור בינינו, יהיו כאחד. זה נקרא "ישראל", האדם עצמו, הקבוצה שלו, והבורא, שלושת הנקודות האלה מתחברות יחד, "ישראל אורייתא קודשא בריך הוא חד הוא".2 זה מה שאנחנו צריכות לחבר יחד.
תלמידה: למה אנחנו צריכים להיות יותר גרועים כדי לצאת ממצרים?
לא צריך להיות יותר גרועים, רק צריכים להרגיש שאנחנו באמת נמצאים במצרים. ובאמת נמצאים זה להרגיש את כל הרע שיש בנו, עד כמה הוא אוחז בנו, ולא נותן לנו לצאת ממנו. לכן זה נקרא להיות יותר גרועים.
שאלה: הבורא תמיד איתנו ואנחנו מחפשות את החיבור, את הכוח בעשירייה, בשביל להיות בדבקות איתו. הסבל בחיסרון זה כבר תיקון להיות בדרך לחיבור איתו, זו התחלה של השפעה?
כן.
שאלה: רק הכוח של משה יביא אותנו לתפילה הנכונה שהבורא ישמע?
נגיד שכן. אני לא אוהב להשתמש בכאלה מילים והגדרות, כי אנחנו לא יודעים מהן. אם אני אגיד לך שכן, בכוח משה אנחנו מגיעים, נו, ומה יש לך מזה? איפה תמצאי את כוח משה ותתחילי לעבוד עימו? בשביל מה כך לשאול? אתן צריכות לשאול דברים פרקטיים, פשוטים שיש לפניכן. שיהיה לכן ברור מה השאלה, ומה התשובה.
תלמידה: אם כל אחד מביא את הרשימות שלו ויש לו השגה אישית בזמן השיעור. איך לעבוד עם ההשגות האלה בעשירייה כדי להגיע להשגה משותפת, מאוחדת?
אדם צריך מכל ההשגות שיש לו, להתבטל כלפי עשירייה, כמו שרב"ש כותב במאמרי החברה. ואז אחרי שהוא מתבטל כלפי כולם, לא חשוב כמה הם פחות ממנו, או יותר ממנו, אז מהחיבור ביניכם, רק אחרי שהוא מבטל את עצמו, הוא יכול להתחבר איתם, ומתוך הנקודה הזאת להתחיל להתחבר לבורא. ככה זה עובד.
שאלה: איך במצב של הגדלת האגו, להגדיל גם את הרצון להשפיע? איך להחזיק את החיבור בעשירייה כשכוח הקבלה גדל?
על ידי תפילה לבורא, שיסדר את הכול. רק על ידי תפילה לבורא.
שאלה: איך מכוונים את החיבור בינינו לכיוון הבורא?
רוצים שהבורא יהיה בתוך החיבור בינינו. לא שהוא נמצא אי שם, ואנחנו צריכים לפנות אליו ככה. אלא אנחנו מתחברים, ורוצים שהוא יהיה בחיבור.
שאלה: האם זה אפשרי שהתפילה היא תהיה כמו ניגון, דרך ניגוני בעל הסולם. שבהם התפילה מורגשת, התפילה של כל הדורות? והאם זה יכול לעזור לנו או להיות איזה אמצעי כדי להשמיע כל הזמן תפילת רבים?
רצוי אם אנחנו נוציא מילים מתוך הלב שלנו. אבל אם אנחנו מתקשים בזה, אז אנחנו יכולים לקחת מילים מבעל הסולם, מרב"ש, או מתהילים.
שאלה: היום בשיעור בבוקר היה לך בירור עם חבר מפ"ת 19, לגבי זה שכל דברים ותאוות, גם גשמיות, הכול תלוי בכוונה, לאן אנחנו לוקחים את זה ומה עושים עם זה. אז איך באמת לחבר כל דבר שקורה פה, כל מה שיש כאן לכוונה רוחנית, למטרה גבוהה יותר. איך לדייק את הכוונה?
רק דרך מאמרי רב"ש על החברה. אני כבר התעייפתי לענות על זה. עד שאתן לא עוברות כך שזה יישאר בעל פה, כך שזה יישאר במוח ובלב, את כל המאמרים האלה, אין לי איתכן מה לדבר. ואני רואה בכל שאלה ושאלה חוסר ידיעה מה שהוא כותב במאמרי חברה. וזה יסוד של חוסר הצלחה שלכם.
שאלה: אצלנו הכול בסדר, אנחנו בקשר אחת עם השנייה, נפגשות, סדנאות וכולי. אבל יש איזה חשש שאם הכול בסדר, אז נראה שמתישהו צריכה לבוא איזו מכה בעשירייה, אנחנו לא יודעות איזו. וככלי מניעה החלטנו שבמקום לחכות למכה ולהתקדם בדרך ייסורים, אנחנו רוצות להתקדם בדרך תורה. ולכן החלטנו להוסיף עוד סדנה במהלך השבוע, האם זה נכון לעשיריית נשים להוסיף עוד פגישה, עוד אירוע?
כן זה נכון. אם יש לכם זמן, אפשרות, אז תוסיפו ואפילו אולי אתם תעזרו לקבוצות אחרות, לנשים אחרות. בבקשה, זה מאוד עוזר.
שאלה:, אתה אמרת לפני רגע שרק בכוח נשים צדקניות ישראל יוצאים ממצרים. כשאנחנו מנסות להבין מה זה נשים צדקניות, הנשים הפיזיות או אנחנו מתכוונים לרצונות כנשים?
רצונות, ודאי שרצונות ולא מדברים על הגופים. על הגופים אנחנו לגמרי, לגמרי לא מדברים. רצונות שהם רצונות לקבל שנקרא "אישה", הן הופכות להיות לעל מנת להשפיע וזה נקרא "נשים צדקניות". ואז רצונות שהן היו כולם על מנת לקבל, שהם הופכות להיות לעל מנת להשפיע, דווקא בזה בזכות הרצונות האלה מתוקנים כך, ודאי שיוצאים מהמצרים.
שאלה: זאת שאלה שהגיעה באחד השיעורים השבוע. אם התורה מובילה אותנו, אז מתי יגיע הרגע שנקרא את התורה ונבין מה שכתוב שם? אנחנו יכולים למצוא את עצמנו שם בתורה ולהבין מה שעומד להגיע, או רק מה שכבר הרגשנו וחווינו?
ודאי שאתם תבינו מה שכתוב בתורה, וגם תבינו מה כתוב על כל אחד ואחד, איפה שהיא נמצאת בתורה. כל אחד ואחד יש לו שורש בתורה, והוא ימצא את השורש הזה ויבין מה שהתורה מתכוונת אליו. ויראה דרך זה את כל הגורל שלו, כל ההיסטוריה שלו, כל הכול, הכול. על הנשמה שלו, על עבר והווה ועתיד. הכול תלוי רק איך אנחנו לעומק נכנסים לבירור התורה.
שאלה: אם אני מנסה להיפטר מהצורך להצדיק את עצמי, האם זה עוזר לי להצדיק את החברים, לבטל את עצמי בפני החברים?
זה רב"ש כותב במאמרי החברה, תקראו את זה שם ותבינו יותר. זו בעיה שלא רוצים לקרוא את המאמרים האלה, ואז אני שומע בכל שאלה שנייה חוסר ידיעה במה שאנחנו צריכים. איך אנחנו מתחברים.
שאלה: איך עשירייה יוצאת ממצרים ביחד, האם זה קורה בהדרגה בעשירייה או שאפשר לצאת יחד כל העשירייה?
כל עשירייה יוצאת יחד ממצרים. לכן תדאגו להיות מקושרות ולא לעזוב אף אחד.
שאלה: איך אפשר להביע את הצער מההתרחקות מהבורא?
לא צריך לזה להביע צער, לא צריכים להיכנס לצער. צריכים ההיפך, לבקש להיות קרובים אליו לפי השתוות הצורה, לפי הפעולות דלהשפיע שאנחנו מתכוונים לעשות. זה הכול.
שאלה: התאספנו כולנו יחד אצל אחת החברות ואחת החברות שלנו נמצאת בישראל, ויש לנו עוד חברה שנמצאת בבית החולים. אין לנו שאלה, אבל אנחנו התאספנו יחד ורצינו להגיד לך תודה רבה על מה שאתה נותן לנו עכשיו.
תודה רבה, אני מרגיש אתכן ומאוד נעים לי לראות אתכן. ניפגש בכנסים הגדולים, עוד מעט הכול יהיה. בהצלחה לכולכן, מחבק את כולכן.
שאלה: איך להשתמש נכון בקנאה בעשירייה כדי לצאת ממצרים?
אני באגו שלי בדרך כלל מוריד גדלות החבר בעיני כדי לא לקנא בו, כי אז כואב לי, בשביל מה לי שיכאב לי. ובאמת אני צריך להגיע למצב שאני מתייחס לכל החברים בעיניים כמה שיותר, כמו שרב"ש כותב שוב במאמרי החברה, שכותב שאנחנו צריכים כמה שיותר ויותר להרגיש את עצמנו אפסים כלפי החברים ורק בצורה כזאת, אם מגיעה לנו קנאה, אז הקנאה הזאת יכולה להיות טובה.
אנחנו צריכים בכלל, אולי בפעם הבאה במקום לקרוא את כל המאמרים האלו, אנחנו פשוט צריכים לקחת מאמרי החברה מהרב"ש וללמוד אותם בשבוע הבא, בשבת הבאה. וכך נלמד אחד אחד, אז לפחות כך אנחנו נענה גם על השאלות שיהיו בהתאם לזה ונסיים את הכול העניין הזה, כי אני רואה שאתם ממש נתקעים כולם בזה. גם גברים, אבל בעיקר נשים.
שאלה: לא הצלחתי להתפלל בזמן האחרון, אני במצב שאני לא יודעת מה בדיוק לבקש מהבורא. איך אני יוצאת מהמצב הזה?
אם אין לך על מה לבקש, אז אין על מה לבקש. בסדר גמור, למה את לא שלמה עם זה? תבררי עם עצמך. מה, את חייבת כל הזמן לבקש מהבורא, להתפלל אליו? אולי לא אכפת לך שהוא קיים, לא קיים, קשור אלייך, לא קשור, אולי כך. זה המצב. תתחילי לשאול אותו לפחות למה הוא שולח לך את המצב הזה, ובמקום להתפלל, לדרוש "למה אתה שולח לי כאלה מצבים שאני בכלל לא משתוקקת, ולא מתייחסת אליך?" תתחילי לדבר אליו בצורה כזאת ותראי מה יצא לך מזה. יכול להיות שמתוך זה תגיעי למצבים יותר אמיתיים.
שאלה: לגבי הפסוקים שקראנו. למה צריכים סימנים בשביל ללכת באמונה למעלה מהדעת, למה צריכים לראות איך המטה הופך לנחש? זו כבר כאילו לא אמונה אם צריכים הוכחות.
את שואלת שאלה ערמומית. מצד אחד אם לא יהיה לי סימן כזה שהנחש הופך למטה והמטה לנחש, איך אני אדע אם אני נמצא למעלה מהדעת או בתוך הדעת או אפילו למטה מהדעת? אני חייב סימן.
לכן הבורא אומר, קח את הנחש, כמו שצריך, בזנב, לא בראש איפה שכל תופסי הנחשים תופסים, אלא בזנב, ואז הוא הופך למטה. ואם הנחש הפך למטה, אתה הולך קדימה וזה נקרא "הליכה למעלה מהדעת".
תלמידה: תודה, רוצים ללכת עם המטה.
זה אני בטוח, בך אני בטוח.
שאלה: אנחנו מרגישות גילוי של דרגות חדשות של האגו בעשירייה, האם אנחנו צריכות לשמוח על זה, ולא להיות עצובות או להיכנס לפאניקה? מצד שני, כשאנחנו מבקשות על החיבור, איך להרגיש שהבורא עונה לנו ואיך יתגלה כוח משה?
את משה, יכול להיות שעוד לא מגיע לכן לגלות. אבל זה שאתן מרגישות שהאגו שלכם נפתח יותר ויותר, זה דווקא סימן טוב. רק מה אתן עושות עם תוספת האגו הזה שנפתח? אתן הולכות עימו קדימה, אתן משתדלות להתחבר מעליו? כאן צריכים לעבוד, לא צריכים לחשוב "משה, איפה משה". אתן לא יודעות מה זה, אבל האגו שגדל, אתן יודעות מה זה, מרגישות מה זה, אז איך אתן מעבדות אותו נכון.
שאלה: היום בשיעור ענית, "למה אתה לא נהנה מהייסורים, ככה הבורא שם אותך". אני מרגישה שאני נהנית מהייסורים. לאן להתקדם מהמצב הזה, איך לעבוד עם זה?
את נהנית מהייסורים מפני שאת מקבלת אותם מהבורא, נכון?
תלמידה: כן.
עכשיו את צריכה לפנות לבורא כדי שבמקום הייסורים הוא ייתן לך משהו אחר, שגם ממנו תיהני. זאת אומרת שהעיקר בשבילך יהיה שאת מקבלת מהבורא, יפה מאוד. אז תתחברי לחברות, ותעשי כל מיני פעולות הפצה, כל מה שרק אפשר כדי להתקדם ברוחניות, ותראי מה את מקבלת מהבורא. יכול להיות שהוא ייתן לך כל פעם תענוגים, מצבים יפים ,טובים. נראה לי שכך יהיה.
שאלה: בשיעור בוקר אמרת שכשנגיע לתפילה אמיתית כתוצאה מהייאוש, מהתסכול שלנו, נראה שגם הבורא נמצא בכאב. מה זה אומר?
כן, כי אנחנו נגלה שבמידה שאני סובל, גם הבורא סובל. ככה זה יתגלה.
שאלה: יש פחד להיות אספסוף, או ערב רב בקבוצה ויש פחד שלא נוכל ליהנות לבורא.
לא לפחד. כמה שנרצה לתת נחת רוח לבורא, אנחנו ניתן. הוא מבין מה שאנחנו רוצות לעשות וקורא את המצבים האלה לא לפי המילים שלנו, אלא לפי מה שיש לנו בלב. אז הבורא מרגיש מה יש בלב האדם ולכן הוא יבין אתכן נכון.
שאלה: אנחנו קוראות את מאמרי הרב"ש בכל מפגש עשירייה ואנחנו מרגישות התפעלות ועליה, אבל אחרי שאנחנו יוצאות מהחיבור יש איזו אפטיה, והעולם איכשהו בולע אותנו. איך להגיע לצעקה מעבר למפגשים?
צריכים להשתדל לא להיפרד. [הכוונה] לא לפרדה פיזית, אלא לבבית נפשית, שאנחנו כולנו נהיה מחוברים מתוך הלב. ככה זה, חייבים לכך להגיע.
שאלה: איזו חשיבות אתה רואה במפגש השבועי עבור הנשים? והאם צריך באיזה אופן לעודד את העשירייה להיות יותר שותפה בשיעור הזה?
אני לא רואה את זה כשיעור, כי אנחנו קראנו פסקה קטנה ולא התחלנו לדבר עליה בכלל, אלא מיד אנחנו מוצפים בכל מיני שאלות. אני לא אומר שהשאלות האלה לא לעניין, הן טובות מאוד, אבל בכל זאת רציתי ללכת על פי מה שאנחנו רוצים להתקדם.
לכן אני אומר לכן עכשיו בסוף הפגישה שלנו, שמהשיעור הבא והלאה, אנחנו עוברים קודם כל על מאמרי החברה של הרב"ש וחוץ מזה יהיה איזה חלק מהשיעור, בו אני אענה על כל מיני שאלות ואנחנו נדבר, אבל קודם כל אנחנו נלמד מאמרי רב"ש על החברה, כי בלי זה אנחנו לא נוכל להתקדם.
שאלה: איך היית מסכם את שיעורי הפסח שעברנו?
אנחנו עברנו הרבה דברים בפסח. ואני שמח שהגענו לפסח ודיברנו ממש על דברים מהותיים, זה לא היה כמו בפסח הקודם. ואנחנו נתקדם עכשיו לפי כל הזמנים שכתובים בתורה, איך האדם עובר ממצרים ונכנס למאבק עם הטבע שלו, וכך מתקדם לקראת הפגישה עם הבורא.
אני מאוד שמח, ממש עשינו קפיצה גדולה בלימוד, במהות הלימוד, כבר מתחילת הפסח וביררנו הרבה דברים. עכשיו צריכים להמשיך. אז בפעם הבאה אנחנו נלמד מאמרי הרב"ש על החברה. אני חושב שזה דבר מחויב שיקרה, אני פשוט רואה את זה.
ואני שוב מזהיר קבוצות, שהיום אני רואה אותן עשר דקות לפני סוף השיעור. למה? מה קורה להן? לא מובן לי מה קורה להן. אני לא רוצה לתת להן אפשרות לשאול, לא אכפת לי מה הסיבה, סיבות אפשר להמציא.
אז שיהיה לכם כל טוב, בואו נהיה קצת יותר רציניות. אתן רוצות שאני אתייחס אליכן ברצינות, אז רק בצורה הדדית. שיהיה לכן כל טוב, בריאות ושהכול יהיה טוב במשפחות, עם הילדים. ואני מחבק אתכן עד השבת הבאה, בהצלחה, כל טוב.
(סוף השיעור)