שיעור צהריים 01.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מטרת החיים - קטעים נבחרים מתוך ספר "זוהר לעם"

בשיעורים האלה, יום יום בצהריים, אנחנו בוחרים קטעים מיוחדים מהזוהר, וכך אנחנו מרחיבים את המבט שלנו על חכמת הקבלה, על החיים ועל העולם.

קריין: מטרת החיים, קטעים נבחרים מתוך זוהר לעם, קטע מספר 1.

"החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת ולהסתכל בסוד אדונו. ולדעת את עצמו, מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן ילך, ותיקון הגוף איך מיתקן, ואיך הוא עתיד לבוא בדין לפני מלך הכול.

ולדעת ולהסתכל בסודות הנשמה. מהי נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה, שהוא מִטיפה סרוחה, שהיום כאן ומחר בקבר.

ולהסתכל בעוה"ז, ולדעת העולם שהוא נמצא בו, ועל מה ייתקן העולם. ואח"ז יסתכל בסודות העליונים של העולם העליון, לדעת את אדונו. וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה."

("זוהר לעם". שיר השירים, זוהר חדש. מאמר "החכמה שהאדם צריך", סעיפים 483-482)

אלו בעצם עיקר הנושאים שחכמת הקבלה מטפלת בהם. היא מסבירה את הדברים האלה לאדם, ואז הוא מתעמק יותר בעולם, איך העולם מתנהג, מי מנהל את העולם ואיך האדם יכול להיכנס לתוך הניהול הזה. כל הדברים האלה הם הנושאים של חכמת הקבלה - כלומר הם גם על העולם העליון ואיך הוא מנהל את העולם שלנו, וגם איך אנחנו מגיעים דרך ההסתכלות בעולם הזה לידיעה, להרגשה ולהתכללות בעולם העליון.

קריין: שוב קטע מספר 1.

"החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת ולהסתכל בסוד אדונו. ולדעת את עצמו, מי הוא, ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן ילך, ותיקון הגוף איך מיתקן, ואיך הוא עתיד לבוא בדין לפני מלך הכול.

ולדעת ולהסתכל בסודות הנשמה. מהי נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה, שהוא מִטיפה סרוחה, שהיום כאן ומחר בקבר.

ולהסתכל בעוה"ז, ולדעת העולם שהוא נמצא בו, ועל מה ייתקן העולם. ואח"ז יסתכל בסודות העליונים של העולם העליון, לדעת את אדונו. וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה."

("זוהר לעם". שיר השירים, זוהר חדש. מאמר "החכמה שהאדם צריך", סעיפים 483-482)

מדובר על חכמת הקבלה בכללות, מה היא פותחת לאדם. לכן כותב הזוהר "החכמה שהאדם צריך לדעת אותה: לדעת ולהסתכל בסוד אדונו". כלומר מהו הכוח העליון שהוא אחד יחיד ומיוחד ואין עוד מלבדו שמנהל את הכול, ובשביל מה, למה ולאיזו מטרה. "ולדעת את עצמו" אדם צריך, "מי הוא", מה הוא, איך הוא מנוהל על ידי הכוח העליון, לאיזו מטרה הוא צריך להגיע, מה הוא צריך לעשות, איך לסייע לכוח העליון בזה שהוא מגיע לאותה המטרה, "ואיך נברא, ומאין הוא בא, ולאן ילך", כל הדרך שלו מתחילת מציאותו ועד הסוף. "ותיקון הגוף איך מיתקן", מה הוא צריך לעשות עם עצמו. הגוף הוא הרצון לקבל של האדם, אז איך הוא מתקן אותו, זה הגוף שלו. "ואיך הוא עתיד לבוא בדין לפני מלך הכול." הוא צריך בסופו של דבר להגיע למצב שהוא עומד לפני הבורא, לפני המלך, ועושה חשבון מה הבורא רצה ממנו בכל רגע בחייו, בכל מצב בחייו, ומה הוא עשה.

"(ולדעת ולהסתכל בסודות הנשמה.) מהי נפש זו שבו, ומאין באה, ועל מה היא באה בגוף הזה, שהוא מִטיפה סרוחה, שהיום כאן ומחר בקבר". אדם רואה את כל רגעי הקיום שלו מתחילתם ועד הסוף, את הכול פותחת לו ומסבירה חכמת הקבלה.

"ולהסתכל בעוה"ז, ולדעת העולם שהוא נמצא בו, ועל מה ייתקן העולם. ואח"ז יסתכל בסודות העליונים של העולם העליון", לא רק את העולם הזה אלא גם את העולם העליון הוא צריך לגלות, ולדעת איך ובאיזו צורה הוא קיים ואיך העולם העליון מנהל אותו, "לדעת את אדונו" זו המטרה. "וכל זה יסתכל האדם מתוך סודות התורה". מעומק כל הדברים שקיימים סביבו ועוברים עליו.

שאלה: הנקודות שבלב נפתחות בצורה מאוד לא שוויונית. מהי הסיבה שבמהלך ששת אלפים שנה נפתחה כמות מינימאלית של נקודות? במה תלוי המרחק הזה?

כך זה מהתכנית העליונה ואנחנו לא יכולים להשפיע עליה, חוץ מאשר שכל אחד ירצה לגלות את שורש הנשמה שלו, כמו שכתוב כאן "מאיפה אני, לאן אני, למה". אם אדם שואל את השאלות האלה, אז הוא יודע מחכמת הקבלה שלגלות את זה, לדעת את זה, הוא יכול רק אם הוא נכנס לפי עצת המקובלים לקבוצה, לעשיריות, ובתוך העשירייה, בין עשרה חברים, הוא רוצה למצוא את מקור החיים שלו. מזה שהוא פותח את מקור החיים, מזה הוא ידע את הכול. זאת אומרת את כל השאלות, את כל הנושאים שכתבו לנו המקובלים בזוהר, את הכול הוא צריך לגלות, כל אחד צריך לפתוח לגמרי את כל הדברים האלה, וכשהוא מגלה את הכול, זה נקרא שגמר את תפקידו.

תלמידה: האם כל אחד שנולד יידע למה הוא הגיע, איך הוא הגיע, כלומר כל השאלות יהיו מובנות עבור כל אדם?

לא מדובר על כל אדם, מדובר על כל נשמה, אבל זה אותו דבר.

שאלה: למה מדובר על זה שאנחנו נעמוד בפני הבורא בעתיד? האם אין אנחנו אחראים על הדברים ברגע זה, בכל רגע בחיינו, כאילו עומדים לפני הבורא?

העניין הוא שאנחנו כרגע לא מרגישים את זה. אנחנו צריכים לפתוח את הבורא עבורנו כדי שנרגיש שאנחנו נמצאים בקשר ישיר איתו, ואז נוכל לגלות לעצמנו את כל התמונה שהזוהר מציע לנו, את מה שעומד בפנינו, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות.

שאלה: למה הוא מתייחס בטקסט כשהוא כותב "לדעת ולהסתכל בסוד אדונו"?

לזה שאנחנו צריכים להשיג את "סודות התורה", זאת אומרת את פעולות הבורא שברא את הכול בכוונה, בסדר, בתכנית מיוחדת, למטרה הסופית, ושכולנו נגיע למצב שנדע את הכול, נשיג את הכול, כל אדם ואדם. בסופו של דבר גמר תיקון הוא בזה שכל נשמה מגלה את כל מה שיש בבריאה, ללא שום הפסק ולא פחות ממאה אחוז, אלא אנחנו חייבים לגלות את הכול.

שאלה: בהתחלה כתוב שהאדם צריך לדעת ולהסתכל בסוד אדונו, ואחרי זה כתוב "ולדעת ולהסתכל בסודות הנשמה". מה הכוונה "ולדעת ולהסתכל בסודות הנשמה"?

אנחנו צריכים לדעת איך העולם מתנהל, מתנהג, נפעל, מתחילתו ועד סופו. איך הבורא ברא את הכול ומנהל את הכול. איך אנחנו קיימים ממצב שלא היינו והתחלנו להתקיים, עד למצב שאנחנו עוברים את כל הדרך ומגלים את הכול בצורה כזאת שאין שום דבר נסתר מאיתנו. הבורא רוצה לפתוח לנו את הכול, הוא רוצה להביא אותנו לדרגה שלו, ולזה אנחנו צריכים להגיע, זה מה שעומד לפנינו.

שאלה: השאלות האלה התעוררו בלב שלנו. איך אני יכול לבטל את עצמי לגמרי ולעבור את מחסום האגואיזם והרצון לקבל? איך נצא מהמדבר ביחד?

אלה שאלות טובות מאוד. אנחנו באמת צריכים לבטל את האגו שלנו כי הוא מסתיר לנו את כל השאלות וגם את התשובות. אני מאוד מקווה שנגיע לזה, ואנחנו כבר מתקרבים לזה. אנחנו לפחות שואלים על זה ומבינים שזה עומד לפנינו, ורק האגו שלנו הוא זה שעומד ומפריע לנו לראות את האמת. אני מלא תקווה שזה יקרה לנו בזמן הקרוב, רק עלינו להידבק ככל האפשר זה בזה ולהשתדל להיות "כאיש אחד בלב אחד".

שאלה: הבנו שנצטרך לתת דין וחשבון לגבי העתיד, והבורא עשה, עושה ויעשה. מהו החשבון הזה ומתי עלינו לתת דין וחשבון?

לא שאנחנו נותנים אלא אנחנו מקבלים מהבורא. את כל הידיעות ואת כל ההרגשות האלה אנחנו מקבלים מהבורא, את כל הדרך הזאת שעשינו מתחילת היותנו ועד מצבנו האחרון שמגלה לנו את הכול.

קריין: קטע מספר 2.

"הקב"ה עשה את האדם כעין של מעלה, הכול בחכמה. כי אין איבר בבן אדם, שאינו עומד בחכמה העליונה, שכל איבר רומז על מדרגה מיוחדת. כי אחר שנתקן כל הגוף באיבריו כראוי, הקב"ה משתתף עימו, ומכניס בו נשמה קדושה, כדי ללמד האדם ללכת בדרכי התורה, ולשמור מצוותיו, כדי שיתוקן האדם כראוי, לפי הכלל, נשמת האדם תלמדנו."

("זוהר לעם". ויישב. מאמר "בוא אל אשת אחיך ויבֵּם אותה", סעיף 156)

"הקב"ה", הבורא, "עשה את האדם כעין של מעלה, הכול בחכמה". זאת אומרת הבורא עשה את האדם דומה לבורא, "כי אין איבר בבן אדם, שאינו עומד בחכמה העליונה", כל רצון וכל תכונה שיש באדם הם כנגד כוחות עליונים, "שכל איבר רומז על מדרגה מיוחדת". השגה מיוחדת של הבורא. "כי אחר שנתקן כל הגוף באיבריו כראוי, הקב"ה משתתף עימו", עם אותם האיברים המתוקנים, "ומכניס בו נשמה קדושה", אור פנימי, "כדי ללמד האדם ללכת בדרכי התורה", להיות דומה לבורא, "ולשמור מצוותיו", לעלות פעולות בעל מנת להשפיע "כדי שיתוקן האדם כראוי, לפי הכלל, נשמת האדם תלמדנו".

("זוהר לעם". ויישב. מאמר "בוא אל אשת אחיך ויבֵּם אותה", סעיף 156)

כל החלקים בנשמה, כל הרצונות, יתוקנו בעל מנת להשפיע, עד שכל הרצון הכללי שבכל אדם וכל הרצון הכללי של כל נשמות בני האדם יתחברו ויתוקנו, וכך האדם הכללי שנקרא "אדם הראשון" מגיע למימוש תפקידו, "נשמת האדם תלמדנו." נשמת האדם מגיעה מהבורא, ממלאה את הנשמה. כל בני האדם מגיעים למצב שהם מתחברים ומגלים את הכוח הפנימי בהם שזה הבורא. הוא בעצמו ממלא את בני האדם.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגביר את הרצון שלנו להכיר, לדעת את הבורא ולהבין את סודות התורה?

רק על ידי החיבור בינינו. ככל שאנחנו מתחברים יחד, אם אחרי החיבור אנחנו מגיעים לבורא ומתחברים עימו, לפי הכלל "מאהבת הבריות לאהבת ה'", כך אנחנו מגיעים לפתוח לעצמנו את כל המציאות – את הנשמות הפרטיות שלנו ונשמה אחת כללית שנקראת נשמת אדם הראשון.

שאלה: כתוב שהבורא שאין בו שום חיסרון, ברא את האדם ואת איבריו בחכמה גדולה. ואחרי זה כתוב שצריך לתקן אותם איברים. אפשר לקבל הסבר?

הבורא ברא את כל המציאות לא מפני שהיה חסר לו משהו, אלא מפני שהוא רצה לתת לנו ידע, שכל, רגש, תענוג, שלמות, שקיימים בעולם, שהם מעשה ידיו. לכן הוא ברא אותנו כדי להנות את נבראיו, לא מחוסר אלא להיפך, מרוב כל טוב. לכן ברא בנו חיסרון כדי שתהיה לנו אפשרות לקבל ממנו כל טוב, ושניהנה בעולמו של הבורא.

שאלה: אנחנו לומדים שכל אלה שהם ישראל אמורים להיות צינור בין השפע העליון של הבורא לכל העולם. הצינור הזה אמור להיות ראוי כדי שהאור יעבור דרכו. איך לברר עד כמה הצינור ראוי, או שאפשר לבקש מהבורא תמיד אם זה תמיד למען הכלל?

זה תמיד למען הכלל וכלל הוא לא פחות מעשרה, וכך אנחנו צריכים להתחבר ולכוון את עצמנו דרך הקשר בינינו לבורא. ובמידה שאנחנו מתחברים, במידה הזאת אנחנו משיגים את כול המציאות הרוחנית, האמיתית.

תלמיד: אנחנו צריכים לבקש שהחיבור הזה יקרה, אבל גם הבורא צריך לעשות.

כן, ודאי. כל דבר שאנחנו רוצים שיתקיים, אנחנו צריכים לעשות כל מיני פעולות ובסופו של דבר לפנות לבורא שיעשה. הבורא עושה את הכול.

שאלה: 613 המצוות שעלינו לקיים כדי להגיע לאהבת הזולת אלה תיקונים שאנחנו עוברים. וכאן כתוב שרק אחרי שניתקן האדם הולך בדרכי התורה לשמור מצוותיו.

כשניתקן נוכל לעשות הכול למען האחר, זו היא המצווה העיקרית בתורה, "ואהבת לרעך כמוך".

שאלה: מתי נשמת אדם תלמדנו, האם אחרי התיקון?

בזמן התיקון של הכול נשמת האדם מלמדת את האדם להיתקן ודרכו להעביר את האור מלמעלה לאחרים.

שאלה: כשהוא כותב על איבר, האם הוא מתכוון לחוש רוחני?

כן.

שאלה: איך להרגיש את רצון הבורא בכל רגע נתון בזמן?

דרך רצון החברים. אם אני מרגיש את רצון החברים ואני רוצה להידבק בהם, אז במקרה כזה, דרך זה, אני מרגיש גם את רצון הבורא.

שאלה: כתוב שיתוקן האדם כראוי. מה זו המידה "כראוי"? האם לכל אדם ולכל נשמה המידה הזו שונה?

נכון. לכן זה נקרא "כראוי", כראוי לנשמה שלו, לדרגה שלו.

שאלה: האם תיקון הגוף זה חוק הערבות שאליו אנחנו צריכים להיכנס?

הערבות צריכה להיות לפני זה, בלי ערבות הדדית אני בכלל לא יכול להתחיל בשום תיקון.

תלמידה: האם ערבות היא כאשר אנחנו מרגישים כמו איברים שמחוברים בגוף?

כן.

שאלה: כתוב שאחרי שהגוף וכל אבריו מיתקנים כראוי, הקדוש ברוך הוא משתתף עמו ומכניס בו נשמה קדושה. מה זאת הפעולה הזאת? ומה זה אומר מכניס בו נשמה קדושה?

ממלא את הכלים שלנו באור פנימי.

תלמידה: האם אנחנו מתחילים להרגיש כמו איזה גילוי?

כן.

שאלה: ברצון החברים שלי יש הרגשה של צעקה לבורא. קודם כל של הודיה עבור הכלי העולמי, הרב, המקורות, ורצון לעמוד בפניו עירום ללא כל תוספת אגואיסטית, העיקר שהוא ישנה את התכונה הזאת שלנו וייתן לנו את תכונת ההשפעה, כדי שנוכל להעביר זאת לכל הבריאה ולעשות לו נחת רוח. האם זאת תפילה אמיתית?

כן, מצוין.

שאלה: בעבודה הפנימית שלנו, איפה הגבול בין להתגבר על האגו שלי לבין כפייה על עצמי, אם בכלל קיים כזה דבר?

אין דבר כזה. להתגבר על האגו אנחנו צריכים במידה שבה אנחנו יכולים.

קריין: קטע מספר 3.

"הטיפשים, שאינם יודעים ואינם מסתכלים בחכמה, אומרים שהעוה"ז הולך במקרה, ואין הקב"ה משגיח עליהם, אלא מקרה האדם ומקרה הבהמה, ומקרה אחד להם.

וכששלמה הסתכל בטיפשים אלו, שאומרים זה, קרא להם בהמה, שהם עושים את עצמם בהמה ממש, במה שאומרים דברים אלו.

אמרתי אני בליבי, וחשבתי להסתכל. על מה? על הדיבור של טיפשות, שאומרים, שהעולם מתנהג במקרה. שברר אותם אלקים שיהיו לבדם, ולא יתחברו עם בני אדם אחרים שיש להם אמונה.

שאלו בני האמונה יראו בהם, שהם בהמה ממש, ודעתם כבהמות. ושלא יביאו דעה טיפשית זו לבני האמונה.

ומהי הדעה שלהם? כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד לכולם. תיפח רוחם של אלו הבהמות, אלו הטיפשים, אלו מחוסרי האמונה. אוי להם ואוי לנפשם, טוב להם שלא היו באים לעולם."

(זוהר לעם". שלח לך. מאמר "מקרה בני האדם ומקרה הבהמה", סעיפים 22-21)

כאן הזוהר כותב מילים מאוד מאוד קשות - אוי להם לאותם אנשים שחושבים שהעולם נברא במקרה, שהוא לא מנוהל על ידי תכנית עליונה וכוח עליון, שלבהמות ולבני אדם יש אותה תכנית, ושאין מטרה מיוחדת לבני האדם. מה הוא אומר על הדיבור של הטיפשים שאומרים שהעולם מתנהג במקרה? "שברר אותם אלקים שיהיו לבדם, ולא יתחברו עם בני אדם אחרים שיש להם אמונה".

אנחנו צריכים בכל הכוח שלנו להאמין שהאדם נולד לתפקיד מיוחד, כל אדם באשר הוא אדם, והוא חייב להעלות את עצמו לדרגת האדם הדומה לבורא. אדם מהמילה דומה. כך אנחנו צריכים לממש את עצמנו.

שאלה: הוא כותב על הטיפשים "שברר אותם אלוקים שיהיו לבדם". אבל הטיפשים, אלה שלא חושבים שיש השגחה והנהגה, הם הרוב בעולם, לא?

אני לא אומר כך. לכל אדם יש זמן, יש אפשרויות, הזדמנויות, לכל אדם יש שכל משלו, רגש משלו, ולכל אחד ניתנה הזדמנות. אם עוד לא ניתנה, אז תהיה לו, אנחנו עוד לא נמצאים ברגע האחרון של החיים. לכן כל אדם צריך להגיע למצב שיגיע זמנו והוא ישאל את עצמו "מי אני? מה אני? בשביל מה אני חי? לאיזו מטרה אני צריך להגיע? האם מישהו מנהל אותי או לא?". זה יעזור לו לפתור את כול הבעיות שלו שבחיים, את כל השאלות המהותיות.

תלמיד: איך להבין את מה שהוא אומר בסוף, ש"טוב להם שלא היו באים לעולם"?

כי אם האדם נשאר בצורה כזאת עם השאלות ולא רוצה להכיר את מטרת החיים, אז כביכול כל החיים שלו הם לא שווים כלום, זה נקרא שטוב שלא נברא.

שאלה: נשמת האדם היא מהות הבורא, אך היא איננה מתוקנת עדיין. האם זה מפני שהבורא רוצה להשתתף בתיקון כדי שהאדם יכיר וידע את האהבה שלו?

כן. הכול מסודר כך שהאדם יידע את כול מה שנגד הרצון שלו ואת כול מה שבעד הרצון שלו, והוא יוכל להגיע ממינוס לפלוס ומפלוס למינוס ולחקור בדיוק עד מקור הנשמה שלו, מי הוא ומה הוא כלפי הבורא.

תלמידה: האם ניתן לומר שכל תיקון הוא גילוי חדש של הבורא?

ודאי שכל תיקון הוא תיקון חדש, אין כאן שום דבר שדומה לחברו, כמו שכתוב "אין רגע דומה לחברתה". תמיד אנחנו עוברים על הבחנות חדשות לגמרי.

שאלה: האם אי אפשר לגלות את הבורא מתוך הטוב? למה אנחנו תמיד מגיעים מהרע להכרת הבורא?

קודם כל אנחנו לא יכולים אחרת, כי תמיד כשאנחנו מכירים משהו, אז אנחנו מכירים רק בהבדל בין זה לזה, שחור על גבי לבן, אור וחושך, טוב ורע. לכן הבורא ברא יצר רע, כי על פני היצר הרע אנחנו יכולים יותר ויותר לגלות טוב. כך זו הבריאה, כנגד החושך יש אור.

שאלה: בטקסט מאוד מורגש היחס או הזלזול ברצונות הבהמיים. האם צריך לחתוך את זה מאיתנו, או דווקא להצטער על זה שהם נפרדים?

אנחנו צריכים להעדיף את דרגת האדם שבנו על פני דרגת הבהמה שבנו, אף על פי שאנחנו מבינים שאנחנו לא יכולים לברוח מדרגת החי, אבל בכל זאת צריכים להשתוקק להיות אדם. אדם הוא זה שהופך את עצמו לדומה לבורא.

קריין: קטע מספר 4.

"כמה הם בני אדם קשי לב, שאינם משגיחים בדברי העולם ההוא כלום. הרע שבלב, האחוז בכל איברי הגוף, עושה להם את זה. ואמר שלמה המלך, יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבּה היא על האדם. הרעה הזו היא כוח הרע שבלב, שרוצה לשלוט בדברי עוה"ז, ואינו משגיח בדברי העולם ההוא כלום."

("זוהר לעם". בהעלותך. מאמר "ולא ישליטנו האלקים לאכול ממנו", סעיף 140)

שאלה: כאשר כלי מסוים מתגלה באדם, כאשר האדם מרגיש שהוא נמשך אל תוך הרצון הזה, שכאילו מעוור אותו. לפי מה אנחנו נמשכים לזה, ואיך אנו צריכים להתייחס לזה?

אני לא כל כך מבין מה אתה אומר. יש בנו רצון להנות, זה הטבע שלנו. לפי רצון להנות אנחנו יכולים להימשך לקבל או להשפיע. כך כולנו בנויים, שאנו רוצים להנות מקבלה, ולא נהנים מהשפעה. כל העבודה שלנו, כל התיקון שלנו הוא כדי לשנות את עצמנו, ולהביא אותנו להנות מהשפעה ולא מקבלה. כמו שכתוב, ונהפוך הוא, זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

תלמיד: אבל כשאנחנו מתחברים, האם הדרך היחידה היא שאני ארגיש את האחר כאילו הוא אני? אחרת כשאני רוצה להנות לבורא, אני מהנה לו, כאילו הוא זה אני, כאילו אני כלול בו. האם זה נכון?

אני שוב לא מבין מה אתה שואל, אבל אני חושב שכשתראה כמה אתה משתנה, ותוכל לראות מה היה לך קודם ברצון לקבל, ומה יש בו עכשיו, באותו קצת רצון להשפיע שכבר קבלת מלמעלה, וכך לאט לאט אתה תשתנה.

שאלה: כל אחד מאיתנו בעצם צריך לבטל את עצמו בתוך הקבוצה, להשפיע לחברים, ולהרגיש אחריות מלאה על החברים. אז איפה אנחנו צריכים לקבל אחד מהשני? במה מתבטאת התלות הזאת בינינו?

בתוך הנשמה. בתוך הרצון. הכול קורה רק בתוך הרצון.

שאלה: אנחנו רואים איך היצר הרע מתחפר בתוך עצמו, ועכשיו כשאנחנו מתכוננים לכנס ערבה, ונראה עוד ועוד ונראה שאנחנו כל כך מעטים והוא כל כך מתנגד לאור, לנשמה, לבורא. אנחנו כמות כל כך קטנה, איך אנחנו יכולים להשפיע על האגרסיה שלו?

לא חשוב כמה אנחנו בכמות, מה שחשוב זה כמה אנחנו באיכות. זה מה שחשוב. אם אנחנו לא רבים, כמו שאמר רבי שמעון, אם יש אדם אחד בעולם זה אני, ואם יש שניים אלו אני ובני. לכן לא משנה מה כמות האנשים, אלא חשובה האיכות. לכן אנחנו צריכים להיות שבעי רצון מזה שאנחנו נמצאים בדרך לבורא, רוצים מאוד להתקרב אליו, לגלות אותו, וכך יהיה.

שאלה: האם השפעה זה נוכחות בשיעורים, במפגשים עם העשירייה, ומחשבה מתמדת על החברות והבורא?

כן.

תלמידה: כאשר הלב נפתח ואין מספיק אמונה, אין מספיק חשיבות המטרה, יש כאלה שמחשיבים את זה כאגו שהולך וגדל, מישהו מנסה לשכנע, מישהו מנסה להתפלל, ומישהו מחפש ציטוטים שמתאימים לזה. כשאתה אומר לנו "דברו על זה", איך אנחנו צריכים לקבל את תשובות החברות, ולמה זה צריך להוביל אותנו?

אתן צריכות לתמוך אחת בשנייה, לתת התפעלות, לרומם, ובשום אופן לא להגיד דברים שיכולים להוריד את החבר.

שאלה: כתוב "ההרעה הזו היא כוח הרע שבלב שרוצה לשלוט בדברי העולם הזה", על איזה לב מדובר?

על לב האדם שהוא מרכז הרצון שלו.

תלמיד: אז למה הרע הזה אוחז באברי הגוף?

כי הרע זה הדבר היחיד שהבורא ברא בנו, ובזה האדם נבדל מהבורא, הוא נפרד ממנו על ידי האגו.

שאלה: אני מרגיש שאני אפס, שאני חסר יכולות, שהכול תלוי בבורא. אני מסתכל ורואה שהבורא ברא משהו שאני צריך לתקן, 620 רצונות. ואני שואל את עצמי, למה הוא לא ברא את זה הפוך, כפירמידה הפוכה?

אני לא רוצה לשמוע למה, למה יכול להיות אלף פעמים, ולא תהיה תשובה. אנחנו צריכים לעשות מה שכתוב, אם אתה רוצה לעשות. ולמה נשאל אחרי שנתקן את עצמנו, אז נדע בשביל מה. זה כמו שאתה לא יכול להסביר לילד קטן שהולך לבית ספר, למה הוא צריך עכשיו ללכת ללמוד עשר שנים. למה? ככה.

אין מה לעשות, הוא לא מבין, אלא אתה לוחץ עליו והוא הולך מחוסר ברירה. אותו הדבר כלפיך, לוחצים עליך ואתה הולך ומבצע. אם אתה חכם יותר, אתה קורא ורואה מה כתוב בספרים, ואתה חושב כנראה שכתבו אותם אנשים שבאמת יש להם ניסיון חיים והם ממליצים לי משהו טוב. אז תנסה לקרוא מה כתוב בספרים, ולבצע. תצליח.

שאלה: אמרת שאנחנו רוצים להנות וזה הטבע שלנו, ואנחנו מוכנים לעשות דברים כדי להשיג הנאה. אבל כשאני מסתכל על הסביבה שלי ורואה שאחרים נהנים, זה מייסר אותי. מאיפה בא הקטע הזה של להסתכל הצידה ולקבל ייסורים? למה לא להסתפק בהנאות של ההשגות שלי?

לא, אנחנו רוצים להנות מהחיים דווקא הקבלה אומרת "טעמו וראו כי טוב השם", ודאי שאנחנו צריכים להנות מהחיים, אבל להנות בצורה שלמה, אינסופית, ללא גבולות. על זה מדובר.

תלמיד: אבל כשאני רואה שחבר שלי נהנה, ההנאה שלו מייסרת אותי. בשביל מה לי לחפש את הייסורים האלה?

נגיד שהוא נהנה מכדורגל, שייהנה.

תלמיד: אבל זה מייסר אותי שהוא נהנה ואני לא. למה לי לחפש ייסורים כאלה?

יש לך קנאה, שאין לך רצון לכדורגל, ולכן אתה לא נהנה כמוהו מהחיים. אני מבין אותך. מה לעשות? תבקש מהבורא שיחליף לך את הרצון לדעת מה הטעם בחיים, לרצון לכדורגל, תבקש, ואחר כך תספר לנו מה קרה.

שאלה: הדרך שלנו מורכבת, ולמטרתנו צריך הרבה סבלנות. איך אנחנו יכולים לתת זה לזה את הסבלנות והתמיכה כדי לשאת את כל זה?

ככה אנחנו תמיד מתקדמים יחד במסע,, בטיפוס הרים, בכל דבר שעושים ביחד צריך לתמוך זה בזה.

תלמידה: מאיפה לקחת את הסבלנות?

זה מזה.

שאלה: מצד אחד צריך ליהנות, לדעת כי טוב השם, אבל מצד שני התחלנו עם לדעת את עצמו, מי הוא, ואיך הוא נברא. איך אפשר לשאול את השאלות האלה אם טוב לי?

אם טוב לך אז טוב לך, ואתה לא שואל.

תלמיד: אז אני לא מקיים את החלק הראשון, את הבחירה.

אבל אתה לא יכול לקיים את זה אם טוב לך.

תלמיד: אז זה לא בא במקביל? זה לא בא מאותה נקודה?

לא. אם טוב לאדם, אז אין מה לעשות, כשהוא מרגיש טוב הוא לא מגיע לשום דבר. רק אם הוא מרגיש את הרע, שהוא ריק, שאין לו תענוג בחיים, אז יש לו סיכוי להתחיל לשאול למה אני סובל? למה חיים שלי ריקים, ריקנים? ואז אחרי הרבה חיפוש הוא מגיע למטרת החיים.

שאלה: כשאני רוצה להשתחרר מהרע כלפי החברים, מה קורה? הוא מתקן מהרצון הפשוט שלי לא לחוות אותו?

כן.

שאלה: לגבי קטע מספר 4. כתוב שהכוח הרע שבלב שרוצה גם לשלוט בדברי העולם הזה, וגם אינו משגיח בדברי העולם. אז איך ניתן לאזן את הכוח הזה?

רק על ידי חיבור עם החברות, אתן מגיעות לכזה חיבור שהרצון שלכן בעצם לא שייך לאף אחת, אלא לכולכן יחד, ואז אתם יכולות לקבל תשובה, ולהבין את התשובה.

שאלה: כתוב, שהרוע הזה רוצה לשלוט בדברי העולם הזה, ואינו משגיח בדברי העולם ההוא, כלומר יש פה גם הרצון לשלוט וגם שאינו משגיח. זאת אומרת הדבר הראשון שהאדם יכול לעשות כדי להיכנס לרוחניות. אז מה אני יכולה לעשות כדי שהאדם יהפוך מרע לטוב?

זאת שאלה לא פשוטה. צריך לדעת מה מעניין אותו, ולהראות לו שהוא יכול להגיע למילוי העניין שלו, אם הוא ילך בעקבות ההצעה שלך.

תלמידה: זאת אומרת דרך מה שמעניין אותו, אני מושכת אותו?

כן.

שאלה: כשמתחילים לחוות שינוי, מרגיש כאילו אתה עושה הכול למען האחרים ואתה משתנה. האם זה המצב שבו אתה מדגים ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך? שאתה ממש נמצא שם כאילו בשביל כולם.

אני משתדל. אני משתדל, ומקווה, ומחכה שגם את תבואי אלי, ונעבוד על זה יחד. ויגיעו עוד ועוד אנשים.

(סוף השיעור)