שיעור בוקר 10.01.25- הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

להשיג מגע עם הבורא - קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא "להשיג מגע עם הבורא" - קטעים נבחרים מן המקורות. קטע מספר 1.

"אין דבר יותר טבעי מלהשיג מגע עם בוראו, כי הוא בעל הטבע. ובאמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמ"ש מלא כל הארץ כבודו, אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והעובדו, הזוכה לקונטאקט [למגע] עימו, אינו נתווסף לו, רק הידיעה לבד. כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו, ואינו יודע, ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו, אשר באמת עתה נתעשר. ועכ"ז אין כאן שום חדש לו, ואין ממה להתרגש, כי במציאות הממשי לא נתחדש דבר."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

סדנה

איך נשיג מגע עם הבורא?

*

קריין: אנחנו קוראים במסמך קטעים נבחרים מן המקורות שנקרא "להשיג מגע עם הבורא". הקטע הראשון כותב בעל הסולם ב"כתבי הדור האחרון".

"אין דבר יותר טבעי מלהשיג מגע עם בוראו, כי הוא בעל הטבע. ובאמת יש לכל נברא מגע עם בוראו, כמ"ש מלא כל הארץ כבודו, אלא שאינו יודע ומרגיש זאת. והעובדו, הזוכה לקונטאקט [למגע] עימו, אינו נתווסף לו, רק הידיעה לבד. כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו, ואינו יודע, ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו, אשר באמת עתה נתעשר. ועכ"ז אין כאן שום חדש לו, ואין ממה להתרגש, כי במציאות הממשי לא נתחדש דבר."

(בעל הסולם. "כתבי הדור האחרון")

באמת אין לאדם דבר טבעי יותר מלהרגיש את הבורא, כי הוא המקור לכל הטבע, לכל מה שקורה, ובו האדם רואה את כל הסיבות לכל מה שנעשה. לכן ככל שאנחנו יותר ויותר מתעוררים להכיר את הבורא ומרגישים מגע עימו, באותה מידה יש לנו תפיסה, ביטחון שכל מה שקורה לנו זה סך הכול התגלות כוח הטבע הכללי, מרכז הטבע, ואז האדם נעשה רגוע כי הוא מרגיש ברצון לקבל שלו שהוא מגיע למרכז הבריאה.

תלמיד: בסופו של דבר יש לנו בחירה אחת אמיתית, מה היא בדיוק?

הבחירה שלנו היא רק להוסיף מעצמנו רצון, חשק, נטייה, יגיעה להרחיב מגע עם הבורא ככל שאפשר, זה מה שאנחנו יכולים לעשות. ולכן ככל שאנחנו נתאמץ להגדיל את הכוח שלנו לקראת הבורא, בזה אנחנו נרגיש אותו ונעריך מגע עימו.

תלמיד: מה זה אומר להגדיל את הכוח מול הבורא?

להגדיל את הכוח זה, שיש לנו בכל זאת רצונות, תשוקות, כי הבורא מלכתחילה ברא אותנו עם הרצון לקבל כך שאנחנו נהיה מתאימים לגילוי שלו. לכן עלינו לקדם את עצמנו על ידי חיבור בינינו, בין הנבראים, על ידי תפילה, תשוקה לבורא, כי במה האדם נעלה יותר מכל הבריאה, רק מפני שהוא יכול לפתח בו רצון כמו ילד שגדל עד אדם גדול, שמבין, מרגיש ומקרב לעצמו את הטבע ובזה הולך ופותח את המציאות, כך גם אנחנו צריכים לראות שזה ניתן לנו, אז בואו נעשה את זה.

תלמיד: האם עיקר הכלי העיקרי שיש לי זה להתבטל, להצדיק?

הכלי העיקרי הוא בכל זאת להרגיש עם הבורא, להרגיש אותו. ולהרגיש אותו בצורה כמה שיותר טבעית, פנימית. זאת אומרת, אנחנו צריכים להרגיש שההרגשה הפנימית של ליבנו היא ממש מגיעה למרכז הטבע ושם אנחנו מתמלאים עם הרגשת הבורא.

תלמיד: אומר בעל הסולם "והעובדו, הזוכה לקונטאקט [למגע] עימו, אינו נתווסף לו, רק הידיעה לבד. כמו האדם שיש לו אוצר בכיסו, ואינו יודע, ובא אחד והודיע לו מה שיש לו בכיסו, אשר באמת עתה נתעשר." מהי הזכייה ומה המודעות לאותה זכייה?

המודעות לאותה זכייה היא שאדם מגיע למגע עם הבורא, זה שהוא נמצא עימו בקשר, שאין במה להעריך אותו, כי זה קשר למעלה מהחומר, למעלה אפילו מהרצונות הרגילים שלנו, אלא זה גילוי הבורא בתוך הרצון של האדם, הרצון שהבורא ברא מלכתחילה. ולכן ידיעת הבורא, הרגשת הבורא היא ממלאה את הכלים הכי טבעיים, פנימיים של האדם.

תלמיד: הידיעה על הבורא זה הדבר היחיד שאנחנו משיגים או יש עוד משהו שאנחנו משיגים חוץ מהידיעה על הבורא?

לא, בסופו של דבר אין לנו יותר מה להשיג, אלא ידיעה עם מי אנחנו נמצאים במגע, עם מי שברא אותנו.

תלמיד: אם כך, מדובר רק על הידיעה?

לא, ידיעה זה משהו מוגבל מאוד, אנחנו מתחילים להכיר מה מגיע לנו אחרי הידיעה, הרגשה, התקרבות, דבקות. דרך הדבקות אנחנו מתחילים להרגיש את הכוח העליון האחד, היחיד והמיוחד, שאין כמוהו, ושהוא מתחיל לנגוע בכאלה מיתרים בנשמות שלנו, שאנחנו לא מסוגלים להרגיש משהו יותר פנימי, יותר קרוב, יותר ברור.

תלמיד: אמרת שאנחנו מגלים את הכוח שנמצא בקשר איתנו אחרי הידיעה, ההשגה, הדבקות, מה העבודה שעלינו לעשות כשאנחנו מגיעים להרגשה הזאת?

אנחנו משתדלים להרחיב את הגבולות של ההרגשה שלנו כך, שהם יתמלאו ככל שניתן בהרגשת הבורא. זה מה שאנחנו יכולים להשיג, והבורא עוזר לנו בזה.

תלמיד: איך אני מזיז את גבולות ההרגשה של הבורא?

אני משתדל, כמו בעולם שלנו, להבין משהו, לשמוע, לראות, בכל החושים שלי, ובצורה כזאת אני מתחיל להבין כל פעם יותר ויותר, בצורה רחבה, את ההתגלות הבורא שבי.

תלמיד: כשרב נוכח בשיעור זה מחבר אותנו ונותן לנו את הרגשת הבורא. מהו הכוח כשהרב נוכח בשיעור ונותן לנו את הרגשת הבורא?

אנחנו עוד נגלה את זה יחד, אני לא רוצה כל כך לדבר על העבודה שלי, זה שייך לבורא, וממש רק בזכותו בלבד אנחנו מגיעים למצב שאנחנו מקושרים יחד, כול מה שיהיה לפנינו זה הכול בזכות המצב שמגיע לנו.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לצאת מהאגו, מהאני ולהגיע למצב של אנחנו?

זה הכול נקודה שכל נברא רוצה להשיג יותר ויותר, מהילדים עד הזקנים, אבל אנחנו לא מבינים שלהשיג יותר זאת אומרת להשיג את מה שיוצא מהבורא לנבראים, ולכן אנחנו לומדים שהעיקר זה אהבת הזולת, חיבור עם הזולת. חיבור עם הזולת זה חיבור עם הרגשת הזולת, ולכן אנחנו צריכים להשתדל לצאת מעצמנו וככל שניתן לחיות, להרגיש, להיות בזולת, בזה אנחנו מרחיבים את הכלים שלנו, עד שנהיה מסוגלים להשיג את כל המציאות שבנו.

תלמיד: קודם כל רציתי להודות לך על השיעורים האלה, ועל זה שכבר הבאת אותנו למצב שבו אנחנו יכולים לגלות את הסיבה לכל מה שקורה, את המקור לכל השינויים שאנחנו עוברים. האם תמיד יישאר המצב הזה שהבורא חילק את עצמו לשני חלקים, למשיג ומושג?

כעיקרון כך בנויה תפיסת המציאות שלנו, מהמשיג וממה שהוא משיג. העניין הוא שבמצבנו, כשאנחנו עוסקים בגילוי הבורא, מופיעה תכונה מעניינת, האדם מתחיל לרכוש את תכונת הבורא, ובמקרה כזה אין גבול להשגה שלו, עד להרגשת עולם אין סוף.

תלמיד: האם תכונת הבורא שאנחנו משיגים, זה אותו בורא שיכול בו זמנית להימצא בכולם?

לחלוטין כן. בהחלט.

תלמיד: האם מרכז הבריאה נמצא במחשבה תחילה כלפי רצון שלם של קיום מצווה אחת של "ואהבת לרעך כמוך", או במקום של חיסרון מוחלט?

"ואהבת לרעך כמוך" זו באמת המצווה הכללית הכוללת את כל פתיחת הרגשת האדם לבורא, אבל לא שהיא גומרת את כול פתיחת הבורא כלפי האדם. אלא ככל שהאדם רוצה להכיר את המציאות הכללית כדי לפתוח אותו לכל הנבראים, בהתאם לזה הוא מגדיל יותר את הכלי שלו ומפנה אותו לבורא במטרה להיות מסוגל דרכו לפתוח את הבורא לכל הבריאה.

תלמיד: בקטע מדובר על אדם שיש לו אוצר בכיסו. מהו אותו אוצר שהבורא מכניס בכיסנו מההתחלה?

כיס זה הרצון לקבל של האדם, והבורא מלכתחילה ממלא את הרצון לקבל של האדם בכל הבריאה. האדם רק מגלה לאט לאט מה הבורא נתן לו מראש, לשם כך הוא צריך לפתח את הכלים שלו. אומנם הבורא כביכול פותח לו את זה בכל מיני הזדמנויות ומקרים שצריכים להגיע מצד האדם, אבל בעצם הבורא מבצע את זה.

תלמיד: הרגשת ההבנה שאני פתאום מרגיש כעשיר ושום דבר לא השתנה סביבי דומה לאיזה ניסיון. במה הבורא מנסה אותי? למה אני עובר את הניסיון הזה?

הבורא מנסה אותך ואת כולנו, בכך האם ההשגה שלנו, השליטה שלנו בעולם תהיה לטובת העולם, זה הדבר החשוב ביותר. אנחנו צריכים להיזהר ממנו, לחשוש ממנו, ביחס הנכון לכל העולם. ומה שנוצר על ידי הבורא, אנחנו רוצים לקבל את העולם הזה בהרגשה של אהבה, של דאגה, של התפתחות בלתי פוסקת של מה שהבורא ברא בעולם הזה. לכן אנחנו צריכים להתייחס בזהירות גדולה לכך שגילוי העולם מצדנו יקרה בהרגשה של דאגה ואהבה מצדנו כלפי כל העולם.

תלמיד: מה קורה בבריאה כשהאדם מגלה את הבורא בכל חלק של הבריאה?

כשאדם מגלה את הבורא בכל פרט בבריאה, הוא מגלה את הבורא באותו פרט, ולאט לאט הבורא הופך לכוח היחיד שמתגלה בכל הטבע. זה מה שניתן לאדם לגלות. בזה האדם מתחיל להרגיש את הייחודיות של כל מה שקיים בתוך הבורא.

תלמיד: בשיעור הזה פתחת דבר ממש מעניין עבורי, מסתבר שכל התגלות הבורא שאני רואה מחוצה לי נמצאת בתוכי. אמרת גם לגלות דרכי את הבורא לכל הנבראים. איך אנחנו עושים את זה?

אנחנו מתחברים כתוצאה מהשגת הבורא ברצון שלו למלא את כל הנבראים. המילוי הזה תלוי בהתפתחות של הנבראים. יוצא שככל שאנחנו מתפתחים, מתחברים בינינו, כך אנחנו מרגישים את הכוח הפנימי של הבריאה, וכעיקרון משיגים את מה שהבורא מגלה בבריאה.

תלמיד: האם אנחנו יכולים בחיבור שלנו לזרז את התפתחות כל הבריאה לגילוי הבורא?

כמובן, אנחנו בזה לא רק שמזרזים, אלא אנחנו מגלים בצורה אחרת לחלוטין את הבריאה. דבר אחד הוא, שאנחנו רוצים לפתח את הבריאה בדרכנו, באמצעות התפתחותנו. ואילו דבר אחר הוא, שהבורא לא צריך להביא אותנו לכל מיני בעיות, אלא אנחנו בעצמנו רוצים לגלות את הבעיות האלה, ללמוד אותן, לתקן אותן ולמלא אותן.

תלמידה: כתוב בטקסט שבמציאות הממשית לא נתחדש דבר. איך אפשר לקשר את האמירה הזאת למושג של תפיסת המציאות בתהליך התיקון הרוחני?

כשאנחנו מגלים את המציאות, אנחנו יכולים להוסיף לו רק את הקשר שיש בין כל חלקי הבריאה, וזה מה שמלמדת אותנו חכמת הקבלה. אם אנחנו מגיעים ללימוד של כל הבריאה על מנת לגלות את כל הקשרים שיש בין כולם, אז הקשרים מתגלים על ידי הרגשת האהבה שיש בין אחד לשני. יוצא שמה שהבורא עשה מלכתחילה, הוא הרחיק בינינו, שבר את החיבור בינינו, וכשאנחנו לומדים את ההבדל בין הפירוד והחיבור בין כל חלקי הבריאה, בזה אנחנו מגלים את הבורא פי כמה ממה שהוא עשה את זה. ככל שאנחנו נמשכים לסגור את כל הבריאה בקשר אהבה, אנחנו משתמשים באותו כוח הבורא שמייחד את כולם, ולכן אנחנו מגלים אותו בצורה שזה לא היה נגלה לעולם, לעולם.

תלמיד: לפי הקטע, אנחנו האדם שיש לו אוצר בכיס, בלי ידיעתנו, עד שבא אחד ומודיע לו שהאוצר היה בכיסו כל הזמן. מיהו, מהו אותו האחד שמגלה לנו שהאוצר נמצא אצלנו?

זה הבורא. הבורא מגלה לנו מי אנחנו, מה כל היתרונות וכל החסרונות שבמצב שהוא ברא אותנו.

תלמיד: ומה גורם לו בנקודת זמן מסוימת או באיזה שלב לגלות לנו את זה, מה השתנה מהשלב שלא גילה לנו עד לאותו שלב שכבר הוא מגלה לנו, מה אנחנו צריכים לעשות, מה אנחנו עושים, מה משתנה?

אנחנו נגלה כשנצטרך.

תלמיד: למה אנחנו לא אמורים להתרגש מהדברים שאנחנו מגלים?

זו הבעיה. אנחנו עד כדי כך קטנים ומוגבלים, שאנחנו לא מתרגשים מזה שעוסקים בחכמת הקבלה, בשורש הבריאה, בהתפתחות הבריאה לכלים האינסופיים. כמו תינוק שלא יודע עם מה הוא משחק, וכך אנחנו עדיין ממשיכים. נקווה שאנחנו נגלה את האמת שלנו ובהתאם לזה נתייחס אחרת לכוחות הטבע.

תלמיד: מצב של קשר עם הבורא זה מצב נפלא, והאדם רוצה תמיד להמשיך את המצב. האם אפשר לחלוק את המצב הזה עם החברים ואיך זה יכול להשפיע על ההתקדמות שלנו?

אנחנו יכולים להתקדם כל הזמן לקראת גילוי גדול יותר ויותר של הבורא, זה מהווה את המצווה העיקרית, את ההשגה העיקרית שלנו במהלך קיומנו כך שנעשה את זה ונשתוקק גם להחליף בינינו את הרשמים האלה שנשיג מהטבע.

תלמיד: כתוב שמלוא כל הארץ כבודו, אבל אנשים לא מרגישים ולא רואים את זה. האם רק מי שמגיע איתו למגע מצליח להכיר בזה?

כן. אנחנו נמצאים במצב כשהבורא רוצה להתגלות, הוא יכול לגלות את עצמו רק לפי הכלים של הנבראים. ולכן עוד לפני שבני אדם יגלו אותו הם צריכים לקנות, להשיג את הרצון לגלות את הבורא, רצון להרגיש אותו. זו כול הבעיה שלנו.

תלמיד: מה משתנה באדם ברגע שיש לו מגע עם הבורא, ובאיזו צורה הוא מגשים את ההבנה, ההכרה הזאת?

ברגע שאדם מתקרב לבורא עד כדי שמרגיש אותו, זה נקרא שהוא נמצא עם הבורא בכלי אחד. ואז הוא יכול להיות קשור בכלי הזה עם הבורא וזה בעצם כל עולמו. מכאן והלאה הוא מתחיל לעבוד כבר לפי הבחנות חדשות. הוא מתחיל להיות זקוק לבורא לא כדי להבין אותו, להרגיש אותו, אלא כדי לקיים את רצונו. זה אחרת לגמרי. כי הרצון באדם לקיים את רצון העליון, בזה האדם דומה לבורא ובזה כשהוא מתקרב לבורא, הוא מתקרב בצורה אמיתית, בונה מעצמו את דמות הבורא.

תלמיד: אמרת שאם האדם שם את הבורא במרכז, אז הוא הופך להיות יותר רגוע. איך זה בא לידי ביטוי, והאם אנחנו יכולים להגיע למצב הזה עוד לפני שהגענו לגילוי הבורא?

זה לא חשוב.

תלמיד: מה זה אומר שהאדם נהייה יותר רגוע? איך זה בא לידי ביטוי בעבודה שלנו? הרי אנחנו כל הזמן בחיפוש.

אז מה?

תלמיד: הייתי רוצה להיות יותר רגוע, להגיע לזה.

זה תלוי במצב הפנימי שלך.

תלמיד: אני מרגיש שאני נצרך לבורא רק כשיש לי איזו מטרה מעצמי. איך אני יכול להפוך את זה, באמת לקיים את רצונו ולא את מטרתי?

תנסה להגיע למצב שבו תרצה לקיים רק את רצון הבורא.

תלמיד: איך הופכים את זה למטרה כללית ולא למטרה אישית?

למטרה כללית, בבקשה, זה עוד יותר חשוב.

תלמיד: למה האדם מעריך את היחס בינו לבין הבורא בצורה הדרגתית, קודם בינו לבין הקבוצה, ולאחר מכן בינו לבין הבורא? למה הקשר בינו לבין הבורא לא קורה ישירות?

אין לאדם עדיין כלים כדי להרגיש את הבורא ולהיות עמו במגע, ולכן הוא עוד חייב לעבור את השלב הראשון הזה.

תלמיד: האם כשמצדיקים את הבורא בכול זה האוצר שלנו, כפי שמוזכר בטקסט?

כן, זה האוצר. זה האוצר של הכלי הרוחני שלנו, האמיתי, אם אנחנו יכולים להצדיק את הבורא בכול. אני עוד לא יודע מה זה להצדיק את הבורא בכול, זה סוף ההתפתחות שלנו, רק שתבינו איפה אנחנו נמצאים. 

תלמיד: בעל הסולם כותב, "העובדו, הזוכה למגע עמו, אינו נתווסף לו, רק הידיעה לבד". מהי הידיעה הזו? לא מדובר פה בדעת שלנו.

זו הידיעה שהכול מתגלה בכלי אחד, ברצון אחד, דרך קשר ואהבה. לכן גם ההבנה שלנו את הבורא מסתכמת בכך שנרגיש את הבורא כמקור היחיד לכל מה שקיים, ואז לא יהיו לנו שום שאלות.

תלמיד: מהו היחס בין הערבות ההדדית להרגשת הבורא?

הרגשת הבורא היא הרגשת הכוח שהוא אחד יחיד ומיוחד, שורה על הכול, מחבר את הכול ונעשה בכול, זה כלפי הבורא. כך אנחנו צריכים להשיג אותו.

תלמיד: לגלות ולהרגיש את הבורא לא תלוי בנו. איך אנחנו יכולים לחייב את הבורא לגלות את עצמו?

אנחנו יכולים לקיים את הבורא בזה שאנחנו בונים אותו, כמו שהבורא אומר, "אתם עשיתם אותי". כי אנחנו נמצאים בכלים הפוכים, ברצון לקבל לעצמנו, וכוח הבריאה זה דווקא שהוא רוצה לקבל ברצון לקבל המשותף, הכללי. 

תלמיד:  בעניין המגע עם הבורא, יש כביכול שתי גישות. ראשונה, שמגע עם הבורא קשור להרגשת החבר והרצון למלא אותו. והגישה השנייה, שיש דיאלוג פנימי עם הבורא, הבנה שהכול מגיע ממנו ותגובה, תפילה. איך מתחברות שתי הגישות האלה? מהו מגע אמתי עם הבורא?

קשר אמיתי עם הבורא, זה כשאדם משיג את הקשר הפנימי שלו עם הבורא דרך כל החברים שלו. זה כעיקרון מהווה את מטרת ההתפתחות של העולם שלנו.

תלמיד: האם הבורא מתגלה בעולם הפנימי של האדם כאוצר?

אפשר לומר כך, כן.

תלמידה: אמרת, לגלות דרכי את הבורא לכל הנבראים. מה זה אומר "דרכי"? איך אפשר לממש את זה?

באמצעות אהבה. אתם מתחברים עם נבראים אחרים, ומה שאתם מגלים בבורא אתם רוצים להעביר דרככם לכל הנבראים. יוצא שהקשר בין כל הנבראים עובר דרככם, וכך אתם מתקנים את כל הבריאה. אתם עוזרים לבורא, אתם הופכים לשותפים של הבורא בבריאה.

תלמיד: אמרת שהקשר האמתי עם הבורא הוא כאשר האדם משיג את הקשר הפנימי בינו לבין החברים עם הבורא.

כן.

תלמיד: איזה תרגיל אנחנו יכולים לעשות בעשירייה כדי שזו לא תהיה רק הרגשה של ההשגה שלי, אלא שנבנה את ההשגה הזו בינינו?

בשביל זה צריך להשתדל להשיג את הקשר ביניכם ואת הקשר ביניכם דרך הבורא, לחלק את האחד בשני, ואז תקבלו כוח מיוחד שפועל בכם תחת השפעת הבורא. זו כבר השגה גדולה.

תלמיד: בסוף הקטע בעל הסולם כותב "אין ממה להתרגש, כי במציאות הממשי לא נתחדש דבר." אבל בפועל תפיסת המציאות של האדם משתנה, אז מה ההבדל, כן התחדש דבר, לא התחדש דבר, מה בדיוק משתנה פה, מי משתנה או מה משתנה?

משתנים הכלים של האדם ולכן הוא מקבל כך את הלבשת הבורא בכל המציאות.

תלמידה: האם התהליך שאנחנו עוברים הוא כזה שאנחנו מגלים אמת כזו שלא משתנה יותר, אמת מוחלטת?

נראה לי שלהשיג אהבה אמיתית זה להשיג משהו שאין לו סוף, שכל הזמן אדם נמצא בהתפתחות, בהתרחבות לקראת אין סוף.

תלמידה: אם אנחנו מנסים להגיע להשתוות הצורה עם הבורא איך בכל זאת האדם יכול לשמור על האותנטיות שלו, על הייחודיות שלו בדרך?

כי הוא מתקשר לבורא, לאותה הנוקבא שיש בבורא, שהיא בדיוק מתבהרת כלפי האדם.

תלמידה: כשהבורא נותן לנו עוד מהגילוי שלו, איך אנחנו צריכים להגיב לזה שהוא מתגלה אלינו? האם אנחנו פשוט צריכים להתבטל?

כן, אבל ההתבטלות שלנו היא לא כמו בעולם שלנו, שהאדם מתבטל כביכול הוא מוריד את עצמו לאפס, אלא בהתבטלות של הוא נותן לבורא להשפיע בכל הכוח דרך האדם.

תלמידה: מה לגבי פחד שמתעורר לגבי מה שעלול עוד לקרות לנו?

לא צריכים לפחד, ובמיוחד אנחנו, הבורא הוא טוב ומיטיב, הוא מביא כל בריה, כל נשמה, לתיקון ולחיבור עם כולם, ולא יכול להיות שיקרה לנו משהו שיראה לנו צורה לא בסדר, הבורא לא מסוגל לזה, לא יכול, זה שקורות כאן מלחמות ובעיות זה הכול מפני שאנחנו בעצמנו מציירים את זה בתוך המוח שלנו, אבל לא שזה מגיע מלמעלה.

תלמיד: אנחנו במצב שלנו מסוגלים להגיע למגע עם הבורא גם בלי נוכחות פיזית של הרב?

אני לא שייך לגלוי המגע שלכם עם הבורא, ודאי שאתם יכולים, ככל שאתם יודעים, מבינים, מרגישים, מסוגלים, אין שום דבר שאתם לא יכולים להשיג.

תלמיד: ולמה קיים הקשר הזה בין המגע עם הבורא לקשר עם הזולת?

כי גם אנחנו נכללים בזולת, אבל כדי להגיע למגע עם הבורא, זאת אומרת להתאים את עצמנו לבורא, אנחנו צריכים את הזולת, אחרת לא יהיה לנו עם מי לעשות מאמצים להידמות לבורא.

תלמיד: והזולת זה רק הסביבה שלי פה בבני ברוך?

לא, הזולת יכול להיות יותר מזה, אבל זה צריך להיות זולת שנמצא בהשתוות הצורה איתנו.

תלמיד: כלומר אפשר גם להגיע לקשר עם הבורא שלא דרך הזולת או שזה חייב להיות רק דרך הזולת?

חייב להיות קשר עם הזולת דרך הבורא, אחרת זה לא יהיה הקשר הנכון.

תלמיד: למה למשל איזה נזיר שהולך לשבת על הר ומחובר לדומם, צומח, חי שסביבו, לא יכול להגיע למגע עם הבורא?

אין לו מלכתחילה ברצונות שלו כוונה להגיע למגע עם הבורא.

תלמיד: המגע של האדם עם הבורא הוא ישירות עם הבורא, או עם העשירייה, או המגע הוא של העשירייה עם הבורא?

זו כבר שאלה יותר קשה. האדם מגיע דרך עשירייה למגע עם הבורא, הוא צריך להתבטל כלפי כל העשירייה, ובתוך העשירייה הוא חייב לחפש אותו הכוח שמייחד את כל העשירייה לאחד, ואז לאותו כוח הוא צריך להתחבר.

תלמיד: אז העבודה העיקרית של האדם זה לחפש את הבורא בתוך העשירייה?

כן.

תלמיד: זאת אומרת אין דרך "עוקפת עשירייה", יש אדם, עשירייה, קבוצה, בורא.

כן.

תלמיד: אמרת בתחילת הדברים שאנחנו צריכים לפתוח את המציאות העליונה. מה זה "לפתוח את המציאות העליונה"?

"מציאות עליונה" זה לפתוח את הבורא שהוא הכוח שמנהל את הכול.

תלמיד: אמרת בשיעור שהבורא פותח לנו כל הזמן הזדמנויות. איך ביחד אנחנו נכנסים כולנו לתוך ההזדמנות הזאת ופותחים את העולם העליון? יש לנו ביום ראשון סעודת הודיה, ויש לנו גם הרבה מפגשים שאנחנו רוצים לראות אותם כהזדמנויות, איך אנחנו כולנו ביחד, כל עשירייה וכל הכלי נכנסים לתוך ההזדמנות הזאת, אל תוך הפתח שהבורא נותן לנו?

על ידי שאתם מתחברים יחד, רוצים לבנות רצון אחד המכוון לבורא, מכוונים את החיבור שלכם כך שיהיה חיבור מכוון לבורא, על ידי זה אתם יכולים לשלוח, לפנות לבורא עם ההרגשה שמסוגלת להוציא מהבורא אותו רצון שיטפל בכם ויביא אתכם להיות כאיש אחד בלב אחד.

תלמיד: אז אנחנו מביאים את הרצון המשותף הזה, מפתחים אותו עוד ועוד כדי להיות בכוונה אחת, ובאמת כל מה שאנחנו רוצים זה להיכנס לתוך הפתח הזה בכל פעם יותר ויותר, להרחיב אותו.

כן, בדיוק.

תלמיד: אבל איך אנחנו עושים את זה בעשירייה? איך מעלים את החשיבות הזאת, את הרצון המשותף?

אתם לא יכולים להתחבר יחד עשרה חברים לבקשה כזאת?

תלמיד: אנחנו מעלים בקשות כל יום, אבל אני רוצה שאנחנו נרגיש שהבקשה שלנו מדויקת ואמיתית יותר ויותר, שהיא מגיעה מתוך חיבור, רצון אחד. איך אנחנו מגיעים לחדד את הבקשה שלנו במדויק?

אין לי תשובה, את זה הלב של האדם צריך להרגיש.

תלמיד: אמרת שאנחנו שותפים של הבורא, שבכל העשייה שלנו פה אנחנו צריכים להיות שותפים שלו, וכמו שאומרים לנו גם המקובלים, "אתם עשיתם אותי". אז איך באמת אנחנו מגיעים להיות כשותפים אמיתיים שלו כל יום?

זה מכך שהבורא רוצה לראות אתכם, לכן אתם מרגישים שבמשהו אתם עדיין מקושרים, ובמשהו עדיין לא. אבל אני חושב שזו דרך יפה, נכונה, וכל כולה ההתפתחות שלכם.

תלמיד: האם דווקא באותה נקודה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא מספיק נמצאים 'שם', זו הנקודה שדווקא בה אנחנו יכולים באמת לתת יותר?

כן כן, ודאי.

תלמיד: מה האדם רואה כשהוא מגלה את הבורא?

אני לא יכול להגיד לך מה הוא רואה. אי אפשר לראות את הבורא בעיני האדם, אי אפשר לגלות אותו ככה.

תלמיד: באיזה מקום הבורא מתגלה?

הבורא מתגלה ברצון.

תלמיד: אז איזה תפקיד יש לחברים? האם אפשר לראות את הבורא מסתתר מאחוריהם כביכול, משחק דרכם?

אפשר להגיד ש"הבורא מסתתר", אבל במידה בה האדם פותח את עצמו להתחבר עם החברים, בזה הוא מתקרב לבורא.

תלמיד: כתוב שהבורא "הוא בעל הטבע. ובאמת יש לכל נברא מגע עם בוראו," כאשר אדם מתחיל ללמוד, בשלב מסוים יש לו הרגשה של ריחוק. מה צריך להיות היחס הנכון לזה שבכל פעם הוא מתרחק יותר ויותר?

לכל אחד יש כאלה רגשות בעקבות החיבור שלו בתוך קבוצה. אני לא חושב שיש כאן משהו מיוחד, מה שחסר לנו זה שבכל יום אנחנו נרגיש שאנחנו יותר ויותר מתחברים בלבבות. בלבבות. ובעיקר זה יורגש לאדם, ומכך הוא בטוח עושה דרך קדימה עד שמגיע לקשר מלב ללב, כי בין שני לבבות הוא מוצא את הבורא.

תלמיד: בהגדרה מצב התרחקות שאדם מרגיש מתעורר באופן טבעי וזה לא ממש מנוהל מהבורא. האם אנחנו צריכים לראות את יד הבורא שמנהל את הרגשת ההתרחקות ולא טבע?

מה זה חשוב או מה ההבדל?

תלמיד: זה חשוב כדי לראות את 'אין עוד מלבדו' בכל מצב ככה.

בסדר, אבל זה אותו דבר, "הבורא", "טבע", "קדוש ברוך הוא", "כוח עליון", "אחד יחיד ומיוחד", הכול מדובר על אותו הכוח.

תלמיד: כתוב בקטע שקראנו "מלא כל הארץ כבודו", מלא כל הארץ, כל הרצון נמצא בי?

ברגע שאתה פונה דרך הרצון שלך לכלל, ל"טבע", אתה יכול להגיד שזה הרצון שלך.

תלמיד: כתוב "מלא כל הארץ כבודו", האם "כבודו" יתגלה ברצון של הכלל?

כן.

תלמיד: אמרת קודם "אנחנו מתחברים לרצון של הבורא למלא כל הנבראים" כתוב שאין לבורא שום חיסרון והוא שלם. אז איפה נמצא החיסרון של הבורא?

החיסרון של הבורא נמצא בקשר בין כל הנבראים.

תלמיד: כשהנבראים רוצים להתחבר ביניהם?

הנבראים לא רוצים, אבל אם הם ירצו להשיג את הרצון שלהם לחיבור עם לבורא, אז הבורא ישפיע דרך אותו רצון לכל הנבראים וימלא את כולם באורו.

תלמיד: אז האם הרצון של הבורא למלא את כל הנבראים נמצא מוסתר בכל הנבראים ולכן אנחנו צריכים חברים, עשירייה וקשר עם הזולת כדי לגלות את הרצון הזה שלו?

כן.

(סוף השיעור)