סדרת שיעורים בנושא: undefined
שיעור בוקר 08.06.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
העבודה באמונה למעלה מהדעת - קטעים נבחרים מהמקורות
הנושא החשוב ביותר והייתי אומר היחידי שחשוב לאדם שנמצא עדיין במסגרת העולם הזה, היינו שמחפש איך לעלות מדרגת העולם הזה, זאת אומרת מלהרגיש את כל המציאות בתוך הרצון לקבל שלו, לדרגה שהוא מרגיש את המציאות איך שהבורא מרגיש את המציאות, העלייה הזאת נקראת עלייה מתוך הדעת ללמעלה מהדעת.
ואין בעצם חוץ מזה שום דבר לאדם מה לעשות בעולם הזה. אין דבר יותר חשוב מזה ואנחנו צריכים ממש להשתדל כך להתאמץ להבין מה נדרש מאיתנו. מה ההבדל בין שתי הרמות האלו, בתוך הדעת ולמעלה מהדעת, וזו בעצם כל העבודה שלנו. כל המציאות שלנו שאנחנו נמצאים בה עכשיו זה כדי שאנחנו נעשה את העלייה לאמונה למעלה מהדעת.
אמונה למעלה מהדעת זה לחשוב, להרגיש, לקבל את המציאות כמו שזה מקובל בתכונת ההשפעה, בתכונות הבורא. זאת אומרת שאדם מתלבש בתוך הבורא, לפחות במקצת, חלקית, ואז הוא עובר מעולם השקר לעולם האמת ומתחיל להבין על מה מדובר בכלל, מה כאן נדרש מאיתנו.
כל יום ויום אנחנו צריכים לדאוג לזה, ובכלל במשך היום והלילה, לא חשוב מתי, אדם צריך כל הזמן לבדוק את עצמו איפה הוא נמצא, באיזה אחוז או באיזה כוח, בכמה הוא אוחז באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת משתדל לראות את העולם דרך תכונות הבורא, תכונות ההשפעה ועולה מזה יותר ויותר למעלה מתכונות האדם, תכונות הנברא, תכונות הקבלה.
למה זה כל כך חשוב? זה חשוב מפני שזה מבטא את הדבקות שלנו, זה מבטא את האדם שבנו. אנחנו בעצם לזה נבראנו, לשם זה אנחנו קיימים, כדי להגיע לדרגת הבורא, להגיע לדבקות. אותו דבר ממש מתבטא בשלושת המילים האלה, "אמונה למעלה מהדעת".
קריין: "העבודה בלמעלה מדעת", קטע מס' 39 מתוך "שמעתי" ר', "הזדככות המסך".
"ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי. כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז מופיע האור. וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה. וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה, תיכף נסתלק ממנו האור. אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה, ואז לא יפסק ממנו השפע. וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר לו, נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן אם הוא נתמלא - לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה."
(בעל הסולם, שמעתי, מאמר ר'. "הזדככות המסך")
"ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה." זאת אומרת, אם אדם נמצא בתוך האגו שלו אז אין לו מסך, לא צמצום, לא מסך, הוא לא דוחה את האור העליון, הוא רוצה להיות בידיעה, בדעת, בלהשיג, להבין, להרגיש, לבלוע את כל המציאות הרוחנית. וזה ההיפך מהיכולת להשיג את המציאות הרוחנית דווקא.
המציאות הרוחנית זה הבורא, זו תכונת ההשפעה שאפשר להשיג אותם רק לפי הזדהות, רק לפי השתוות הצורה, רק עד כמה שבאדם ישנה אותה ההשפעה, אותה מידת ההשפעה כמו לבורא, במידה הזאת האדם מתחיל להרגיש את הבורא. כי הכול לפי השתוות הצורה, הכול לפי ההשוואה, הכול לפי ההבנה ההדדית שיש בין אדם לבורא.
ולכן כל העבודה שלנו בסופו של דבר, רק לבנות את הכלי. והכלי שלנו זה כלי דהשפעה. זה נקרא אמונה, השפעה למעלה מהדעת, יותר למעלה מקבלה.
אז "הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף," הוא אומר מה קורה לנו בפרצוף הרוחני," שעל ידי זה נסתלק גם האור." שהיה בפרצוף, "כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי." זאת אומרת, עיקר הכלי זה כוח הדוחה, שאני לא רוצה לקבל. מה זה שאני לא רוצה לקבל? אני לא רוצה להיות בתוך הכלים דקבלה שלי, אני רוצה להיות בדומה לבורא, למעלה מדעתי, למעלה ממה שאני יכול להבין ולחשוב ולהרגיש בכלים שלי הטבעיים. הם ניתנו לי רק כדי שאני אתעלה מעליהם, שאני אדחוף אותם, אזלזל בהם כביכול, אתעלה מהם למעלה, לדרגת האמונה, לדרגה שאני רוצה להחליף את מחשבות שלי למחשבות של הבורא, הרצונות שלי לרצונות של הבורא, ההסתכלות שלי להסתכלות של הבורא.
אני רוצה להחליף את עצמי. כל המילויים שבי שמתמלאים מתוך האגו שלי, מתוך הרצון לקבל שלי, אני רוצה להתחיל להרגיש את המציאות כמו שהבורא מרגיש אותה. זה נקרא להיות באמונה למעלה מהדעת, זאת אומרת דרך אהבה, דרך השפעה. "וזהו עיקר הכלי." כוח הדוחה שלנו, ו"כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור." אם אין כוח הדוחה אז גם האור מסתלק ואנחנו לא מרגישים רוחניות. "פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז" אם יש לאדם אמונה למעלה מהדעת, שהוא דוחה את דעתו ורוצה להיות, להרגיש את המציאות כמו הבורא, בכוח השפעה, אז "מופיע האור. וכשהאור מופיע, אזי טבעו" של האור "לזכך" את "הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה." כי אור, שזה כוח הידיעה, אור הידיעה, ואז כשהוא מתלבש בכלי, הוא מבטל את כוח האמונה ורוצה להופיע במקום באמונה, בידיעה. "וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה, תיכף נסתלק ממנו האור." כי אין אור האמונה, אור החסדים, מחזיק את אור החכמה, אלא אם אור החסדים מסתלק גם אור החכמה מסתלק. "אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה, ואז לא יפסק ממנו השפע." הבורא לא יסתלק מההרגשה שלו, מהידיעה שלו, מההכרה שלו. כי הוא רוצה להיות בהזדהות עם הבורא, בדומה לבורא ולא לראות ולא להרגיש, זה נקרא "תיזהרו לשלוח בו יד", לראות אותו. אסור להסתכל בשכינה הקדושה, אלא רק לקבל אותה בהזדהות, שאני רוצה להיות כמוה. "וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר לו, נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן אם הוא נתמלא - לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה."
(בעל הסולם, שמעתי, מאמר ר'. "הזדככות המסך")
קריין: שוב ציטוט 39, בעל הסולם, "שמעתי" ר', "הזדככות המסך".
"ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי. כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז מופיע האור. וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה. וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה, תיכף נסתלק ממנו האור. אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה, ואז לא יפסק ממנו השפע. וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר לו, נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן אם הוא נתמלא - לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה."
(בעל הסולם, שמעתי, מאמר ר'. "הזדככות המסך")
אנחנו נמצאים בטבע של הרצון לקבל. הרצון לקבל הזה שולט בנו במוח ובלב. זה מה שיש לנו, מוח ולב, והוא שולט ודרך הרצון לקבל אנחנו רואים, מרגישים את המציאות. כל המציאות נתפסת אצלנו ברצון לקבל. הדרגה הזאת, המצב הזה שאנחנו בו נמצאים, זה נקרא "דרגת העולם הזה" או "דרגת בהמה", חי. אם אנחנו רוצים לעלות לדרגת האדם, "אדם" נקרא "הדומה לבורא", אנחנו צריכים במקום דרגת הידיעה לעלות לדרגת האמונה.
מה זה נקרא אמונה? ידיעה, בהמה, שאנחנו קיימים עכשיו זה שאנחנו מרגישים הכול בתוך הרצון לקבל. הבורא קיים בהשפעה, באהבה. ואם אנחנו רוצים לעלות לדרגה שלו, וזו בעצם המטרה שלנו, אז אנחנו צריכים לרכוש את כוח ההשפעה והאהבה שנקרא "כוח האמונה". ולכן כאן אנחנו לומדים איך אנחנו רוכשים את הכוח הזה, כוח האמונה, שאנחנו צריכים לרכוש אותו למעלה מכוח הדעת שלנו, למעלה מכוח הקבלה. זאת אומרת השפעה למעלה מהקבלה, או אמונה למעלה מהדעת. זה אותו דבר.
קריין: ציטוט 39.
"ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי. כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז מופיע האור. וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה. וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה, תיכף נסתלק ממנו האור. אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה, ואז לא יפסק ממנו השפע. וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר לו, נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן אם הוא נתמלא - לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה."
(בעל הסולם, שמעתי, מאמר ר'. "הזדככות המסך")
שאלה: אני רואה מציאות שלילית, זו הדעת שלי. מה הכוונה לתפוס את הכול דרך הקבלה, דרך השפעה? מה זאת אומרת?
חכמת הקבלה מדברת על התפיסה אמיתית, קבלה אמיתית ולא שקרית כמו שיש לנו. היא אומרת שמה שאנחנו עכשיו רואים דרך האגו שלנו, דרך הרצון לקבל שלנו שהוא המקולקל, הוא לא מראה לנו את העולם שבו אנחנו נמצאים, אלא הכול עובר דרך הרצון לקבל שלנו האגואיסטי, ואז אנחנו בהתאם לזה מרגישים את המציאות המקולקלת, שהיא עוברת דרך האגו שלי.
כמו שאתה רואה את האנשים האחרים, אתה רואה שמה שהם חושבים הם טועים ומחזיקים בזה ולא יכולים לעזוב את הדעות שלהם, אתה מסתכל עליהם, בטוח שהם לא צודקים. אז איך אתה רואה את זה? מהקלקול שלך אתה רואה את הקלקול שלהם. אז אתה תאמין שגם אתה נמצא בקלקול וכל אחד מאיתנו, כי האגו שלנו נמצא בהפכיות מהבורא. זה הוא ברא אותו, "ברא" זה נקרא בר מהמדרגה, ברא מחוצה לעצמו.
מה שאנחנו צריכים לעשות כשאנחנו מגיעים לחכמת הקבלה, שמחפשים את האמת לפי הרשימו שפועל בנו, שדורש שאנחנו נכיר את האמת, אז אנחנו צריכים לרכוש את הראייה כמו בבורא, אז זו המציאות האמיתית. זה ההבדל בין עולם השקר לעולם האמת, לא לראות הכול דרך התכונות שלי, אלא להשתדל לעלות לתכונות הבורא ולראות את המציאות דרכו, כמו שהוא רואה.
תלמיד: אני רואה אותם מקולקלים, כמו שאמרת, שכל אחד נתפס באיזו דעה שלא הגיונית לי.
על זה כתוב, "עיניים להם ולא יראו". שאתה צריך להגיד על עצמך שמה שאתה רואה עכשיו זה הכול ראייה לא נכונה, כאילו שאתה מסתכל דרך מכשיר שמקלקל לך את כל תכונות הראייה. גם צבע, גם מרחקים, הכול, אתה ממש נמצא בפזילה רב גוונית.
תלמיד: אז אני אמור להיות, מה? תמים כלפי המציאות.
לא, לא תמים. אתה צריך כמו שאומרים מקובלים, מייעצים לנו מקובלים, לעשות פעולות כדי לכייל את המכשיר שלך, מכשיר ההרגשה שלך בצורה נכונה, שזה נקרא שאתה נמצא בהשתוות הצורה עם הבורא. אתה לאט לאט מכייל את עצמך בצורה שאתה עוד קצת, ועוד קצת, משנה את הכיול שלך, כך שאתה מתחיל לראות את המציאות כמו הבורא. זה נקרא עלייה במדרגת תפיסת המציאות או בדבקות בבורא, בהשתוות הצורה עימו. לא חשוב איך לקרוא לזה, אבל שכלי הקבלה שלך, שבו אתה מרגיש את המציאות, הוא נעשה יותר ויותר דומה למה שהבורא נמצא. זה נקרא "עולם אמת".
שאלה: מה זה כלי אמונה ומהו כלי ידיעה, ואיפה כאן המקום לתפילה?
כלי של אמונה וכלי של ידיעה. כלי של ידיעה זה מה שאני רוצה עכשיו לדעת, להבין, להרגיש, זאת אומרת אלו כלים האגואיסטיים שלי, מה שיש לי מלכתחילה, מילדות. וכלי האמונה זה שאין לי, זה נקרא כלי דהשפעה, שדרך תכונת ההשפעה שאני רוצה לרכוש, אני רוצה לראות את המציאות דרך פילטר כזה, זה נקרא דרך המסך, שאני אראה את המציאות בתוכנת ההשפעה, לא בתכונת הקבלה. זה נקרא כלי האמונה.
שאלה: כשאנחנו מדברים על כך שאנחנו צריכים להתחבר ולגלות את גדלות הבורא בחיבור בינינו, בסופו של דבר האם זו לא ידיעה, רק בכלי הרוחני.
אנחנו עושים כל מיני מאמצים כדי לשנות את התכונות שלנו. אני לא הולך לרכוש משהו מבחוץ, אין לי מה לרכוש מבחוץ, מבחוץ זה האור העליון הממלא את כל המציאות, אני לומד את חכמת הקבלה כדי לתקן את התכונות שלי והתפיסה שלי היא תשתנה, לכן זה נקרא "חכמת הקבלה", "תפיסת הקבלה", "תפיסת המציאות".
תלמיד: מה זה אם כן להשיג, לגלות את הבורא זו אמונה למעלה מהדעת או שיש בזה איזשהו ידע שאני יודע, שאני מתאר לעצמי איך שהוא?
לגלות את הבורא זה נקרא לגלות את כוח ההשפעה שממלא את כל המציאות ואפשר לגלות אותו, לפי עד כמה שאני אהיה גם כן באותה התכונה שנקראת "השפעה".
תלמיד: ידיעה זה אגואיזם?
ידע זה האגו ולמעלה מהידע זו אמונה למעלה מהדעת זו תכונת ההשפעה, תכונה רוחנית. נכון.
שאלה: לעלות מעל הדעת זה לצמצם, אפשר להגיד כמו להסתיר את עצמך?
נכון. כשאני הולך למעלה מהדעת אני משתדל להסתיר את הרצון לקבל שלי, ובמקומו להשתדל לרכוש רצון להשפיע.
שאלה: במהלך היום אני מגלה את מצבי כבהמה, איך במצב הזה לבנות כלי השפעה מעל המסך שאנחנו מדברים עליו?
אתה שואל שאלה פרקטית וזה טוב, איך לעשות. כל הזמן לחשוב על זה, כמה שאפשר יותר ולעשות כך שהעשירייה שלך כל הזמן תזכיר לך שאתה צריך להיות בנטייה, בהתקרבות לאמונה למעלה מהדעת ואז מתוך זה שאתה רוצה, רוצה, רוצה אתה תתחיל יותר ויותר לשאול, יותר ויותר להבין מה אתה רוצה, מה זה בדיוק כך או אחרת, ותתחיל סביב זה לבנות איזה שדה של ברורים.
תלמיד: כשאני מגלה את עצמי במצב של בהמה לגמרי, איך אני עולה מעליו, אני מתכלל בעשירייה?
אתה רוצה לראות את העולם, את המציאות בכלל, שאתה לא רואה אותה עכשיו. עכשיו אתה נמצא כמו בסרט שמבלבלים אותך עם כל מיני תמונות, דמויות, תכונות, אתה רוצה לראות את המציאות, המציאות הזאת היא נקראת בורא. הבורא זה שדה השפעה, שדה של השפעה ואהבה נגיד, זאת תכונה אתה רוצה לראות את זה, כדי לראות את זה אתה צריך להיות באותה התכונה. כמו שבעולם שלנו, אם אני רוצה להרגיש משהו, למדוד משהו אני צריך להיות באותה התכונה כמו התופעה שאני רוצה למדוד, להרגיש, לקלוט, זו חובה שיהיה ככה רק לפי השתוות הצורה שיש בין אחד לשני אחד יכול להרגיש את השני. עכשיו השאלה היא, איך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו משנים את עצמנו בהתאם לבורא, זה נקרא להגיע להזדהות עם הבורא, להידמות לבורא.
תלמיד: איך לשנות מצב?
אי אפשר אחרת, אין לך מכשיר אחר. אם אתה נכנס לקבוצה, אם אתה מתבטל כלפיהם, אם אתה רוצה להיות איתם יחד ממש ללא להבדיל ביניהם, בין כל החברים ואיתך, שהכול הופך להיות לאחד, אתה בזה מתחיל להתקרב להזדהות עם הכוח העליון, עם הבורא, הקבוצה זה פשוט האמצעי שאתה יכול כך לעשות
תלמיד: הקבוצה היא כלי של אמונה?
כן נכון, הקבוצה היא כלי של אמונה.
שאלה: מה זה אומר שברגע שנכנסים להכיר את הבורא אז האור ממש מסתלק ממנו מיד? שמתחילה להיות ידיעה והאור מסתלק.
שהוא רכש את הכלי באמונה ואז בא אליו אור הידיעה בכדי שיעלה עוד יותר, כן זה מה שבעל הסולם כותב, זה עוד שלב למעלה ממה שאנחנו דיברנו עכשיו.
שאלה: מתוך מה שאמרת, מה זה אומר להיות ערב בקבוצה?
שאני רוצה לקבוע אצלי את תכונת האמונה יותר גדולה מתכונת הידיעה או תכונת ההשפעה יותר גדולה מתכונת הקבלה וזה אפשרי רק על ידי זה שאני עושה כל מיני מאמצים בקבוצה וודאי שאני לא מגיע לזה בכוחותיי אבל אני אז יכול לבקש מהבורא יש לי לחץ, דחף לבקש מהבורא שיעשה לי את זה.
תלמיד: זה אומר שאני כאילו בונה את הצורה של הקבוצה בתוכי?
כן.
שאלה: על ידי אלו אמצעים אנחנו כעשירייה יכולים להגדיל את כלי האמונה?
רק על ידי התחברות יותר ויותר חזקה ביניכם שכל אחד מבטל את עצמו כלפי העשירייה. ככה זה.
שאלה: יש לנו עשירייה, יש לנו קבוצה, יש לנו שיעורים, יש לנו כל מה שצריך כדי להתקדם, אני חושב על ההפצה. מה זה אומר עשירייה, קבוצה, שיעורים בשביל החברה העתידית כדי שממש יזדקקו לזה?
העשירייה היא אותו המבנה הנכון של החברה העתידית. כל החברה, כל הכלי דאדם הראשון הגשמי, הרוחני לא חשוב, אם זה כלי, הוא ממש אותה עשירייה. ולכן כשאנחנו עכשיו עובדים בעשירייה כל אחד בעשירייה שלו, אנחנו בזה מבטאים את היחס שלנו לכלי הכללי, לנשמה הכללית.
שאלה: מה קורה לכלי שנמצא בהתרחקות כמו שכתוב בטקסט ובאיזו פעולה צריך לצאת כדי לחזור מהמצב הזה?
דרך חיבור עם החברים ולהשתדל לעזור זה לזה כל הזמן להיות בנטייה לאמונה למעלה מהדעת, כל הזמן לחשוב על איך אני מעלה את עצמי מההרגשה הפרטית שלי לאיך שזה ניראה בתכונות ההשפעה, בתכונות הבורא.
שאלה: אנחנו יותר ויותר דנים בעשירייה מה זה אומר לפתוח את הלב בעשירייה כלפי החברים. האם אפשר להגיד שזאת כל העבודה לפתוח את הלב לחברים?
אתה צריך ללכת למאמרי רב"ש על העשירייה, על הקבוצה וטוב טוב לחרוש אותם.
שאלה: מה זה שהאור מזכך את הכלי ואיך מגיעים לכלי האמונה?
לכלי האמונה אנחנו מגיעים על ידי המאמצים בחיבור בעשירייה ולימוד חכמת הקבלה כי סך הכול אנחנו בזה מושכים את המאור המחזיר למוטב, האור העליון, אור של השפעה, שמגיע לנו ומשפיע על הכלים דקבלה שלנו ומשנה אותם, זאת כל העבודה שלנו, איך אנחנו רוכשים אמנוה למעלה מהדעת, רק בצורה כזאת.
שאלה: למה עבודה בלמעלה מהדעת מופיעה אך ורק בקבוצה? הרי אנחנו יודעים שהבורא קיים בכל מקום ממלא את כל המציאות, האור מאיר בהתאם למערכת.
הבורא ממלא את כל המציאות. איזו מציאות הוא ממלא? מציאות שהיא עשר הספירות. לא יותר ולא פחות, עשר הספירות. אנחנו יכולים לתת לאור שימלא אותן בתנאי שאנחנו מתחברים בינינו מחוצה לרצון האגואיסטי שלנו. כשמתחברים עם אחרים, בזה אנחנו נעשים במשהו דומים לאור והאור מופיע במידה הזאת בנו.
לכן בלי חיבור בינינו זה לא ילך. אתה יכול לעשות עוד עשרים שנה מאמצים כמו שאתה עשית, אני זוכר אותך כל השנים האלה, ושום דבר לא יעזור. מפני שאתה חייב בכל זאת, להתעלות למעלה מהעקשנות שלך, ולהכניע את הראש, ולהגיד "אני מקבל מה שאומרים מקובלים". זהו. אין מה לעשות. אי אפשר אחרת לזכות לרוחניות. אי אפשר.
שאלה: אחרי שאנחנו מקבלים את כלי האמונה, איך אנחנו מגבירים אותו?
כרגיל, כמו שהוא אומר לנו כאן, בא האור, ואנחנו צריכים להתמודד עימו, ולא לקבל אותו בתוך הידיעה, ושוב להעדיף להיות בכלי אמונה יותר גדול. כשאור החכמה מגיע ומבטל בזה את אור החסדים, אז אנחנו צריכים לא לקבל את אור החכמה, אלא להגביר את אור החסדים, וכך אנחנו מגבירים אמונה למעלה מהדעת לדרגה הבאה. וכך עולים מדרגה לדרגה.
אור החכמה עוזר לנו בזה שכאילו רוצה לבטל את הכלי דהשפעה, ואנחנו לא מסכימים עם זה ומתעלים למעלה לכלי דהשפעה יותר גדול ככה הולכים על שתי רגליים. ימין שמאל, שמאל ימין.
שאלה: איך לחבר את הידיעה כחושך ואת האמונה לראות כגדלות?
רק בהליכה במדרגות אנחנו יכולים להבין מה קורה לנו. ועליה לדרגה הראשונה היא עליה הכי קשה. אחר כך כבעל ניסיון, אדם כבר מתקדם בצורה יותר קלה.
שאלה: מעל איזו ידיעה צריך לעלות?
אנחנו צריכים להתעלות מעל התפיסה האגואיסטית שלנו.
שאלה: אם אנחנו מקטינים את ההתכללות, האור יורד לקליפות?
כן.
שאלה: כאשר האור יוצא מהכלי האם אנחנו צריכים לבצע איזו פעולה כדי שהוא יופיע מחדש?
ודאי שאנחנו צריכים לעשות פעולה. כשהאור יוצא מהכלי, כנראה בהזדככות המסך אתה מתכוון, אנחנו צריכים לעשות את הפעולות הבאות, מתגלות עוד פעולות. אנחנו עוד לא הגענו לזה שהאור יוצא מהכלי, הלוואי שנעשה איזה הכנות שהאור ייכנס לתוך הכלי.
שאלה: אם הקבוצה היא כלי עבודה מעל הדעת איך אני מזהה את האור המופיע בקבוצה?
במידה שאתה קשור לקבוצה האור הזה הוא האור שלך.
שאלה: כאשר אני מנסה לתאר לעצמי את האחדות של העשירייה, אני תמיד מגלה איזה מקום של קרע ששם אני מסתיים והחברים מתחילים. איך מתגברים על הקרע הזה? על הפער הזה?
ההפסק הזו ביני לבין החברים נסגר אך ורק על ידי פעולת האור העליון עלינו. שאנחנו מבקשים שהבורא יחבר בינינו מבדידים לאחד. שיעשה מאתנו רצון אחד, גוף אחד.
שאלה: בעצם כשאני עובד עם החברים אני עושה מסך על האמונה ואז אני מגיע לאמונה למעלה מהדעת?
אתה עושה מסך על הדעת, אתה לא רוצה לדעת, אתה רוצה להיות בכלים דהשפעה, בתכונות ההשפעה, בתכונות החיבור עם הזולת ואת זה אתה מבקש מהבורא, ואתה מקבל איזו הארה שעוזרת לך כך להתקרב לזולת וזה נקרא שאתה כבר נמצא בתכונת האמונה, ההשפעה למעלה מהדעת, למעלה מהקבלה.
תלמיד: אם הפרצוף צריך להיות שלם לא מספיק רצון רק של העשירייה, צריך גם קשר עם העליון?
אם אנחנו מתחברים בינינו בעשירייה, עשירייה זה יכול להיות לא עשירייה, יכולים להיות חמישה, אפילו שלושה, לא חשוב כמה אנשים, אבל אם אנחנו מתחברים למעלה מהאגו שלנו, ופונים לבורא שיעזור לנו להיות יחד כמה שאפשר יותר, בזה אנחנו מושכים מאור המחזיר למוטב שמחבר בינינו. עד כמה שהמאור הזה מחבר בינינו, בהתאם לזה אנחנו מקבלים יכולת להרגיש את כוח האמונה.
שאלה: כתוב "וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה".. למה זיכוך הכלי זה ביטול כלי האמונה?
כי אור זה אור הידיעה. וכשמגיעה ידיעה אז היא מבטלת אמונה, אני לא צריך את האמונה. וכך אנחנו, בין ידיעה לאמונה, אמונה לידיעה, כך אנחנו כל הזמן עולים במדרגות. שמאל ימין, שמאל ימין.
שאלה: ביטול בעשירייה נקרא "מסך על הידיעה"?
ביטול זה עדיין לא מסך. בביטול אני עדיין מבטל את האני שלי. המסך זה כבר כוח התנגדות, כוח התגברות. יש עוד פעולות שאנחנו צריכים כדי לרכוש את המסך.
שאלה: האם הגברה של אמונה מעל הדעת היא דרך רצון שהבורא יוביל אותנו להתבטל לגמרי לשליטה שלו?
כן, אפשר להגיד.
שאלה: מה אני עושה במהלך היום, האם אני מברר איפה אני נמצא כל הזמן?
אתה מברר מה זה נקרא "אמונה למעלה מהדעת". כל הזמן משתדל להבין את המושג הזה.
תלמיד: ואז להתפלל בשביל זה? כשזה מתרחק ממני אני צריך להתפלל?
תתפלל, תבקש, תבכה, לא חשוב, אבל העיקר הוא שאתה כל הזמן רוצה לברר את המושג הזה.
שאלה: תוכל בבקשה לקרוא את הקטע הזה ולהסביר אותו דרך הפריזמה של העשירייה?
אני חושב שכן. הכול זה דרך העשירייה, אחרת איך להסביר? בואו נראה. "הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור." שהיה בפרצוף. "והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום" אלא "רק בכלי המסך," ההתנגדות להלבשה "שהוא כח הדוחה." אז אם המסך מזדכך, מאבד את כוח הדחיה שלו אז האור מסתלק. "וזהו עיקר הכלי." זאת אומרת, כוח המסך זה עיקר הכלי. מה זה כוח המסך? שאני דוחה את כל הידיעה, את כל ההרגשה שרוצה להתלבש בי בצורה ישירה. אני לא רוצה את זה. אני עומד על השמירה שלי. "כשנסתלק הכלי ההוא" זאת אומרת המסך הדוחה "אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת." כוח השפעה, כוח הבינה שבונים אותו למעלה מכלי דקבלה, כלי דידיעה. ואז מופיע האור." כשדוחים את הידיעה אז היא מופיעה דווקא למעלה מהדחיה. "וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי," הוא רוצה לבטל את הצמצום ומסך. "היינו לבטל את כלי האמונה." כוח השפעה. "וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה," אז "תיכף נסתלק ממנו האור." כי ידיעה זה כבר ממש אור של מילוי דכלים דקבלה. "אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה," שיקבל את הידיעה למעלה. לא ייתן לידיעה הזאת להתפשט בו בכלים דקבלה שלו. "ואז לא יפסק ממנו השפע." שאור החסדים כל הזמן יתפשט בו יותר ויותר. "וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר" הזה. כל הזמן דוחה את האור. "נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה." שלא רוצה לקבל ידיעה אלא רוצה דווקא מהידיעה לבנות את הכלי דאמונה. הוא רוצה יותר ויותר להיות בהזדהות עם הבורא והבורא זה רק אור ההשפעה. "מה שאין כן אם הוא נתמלא - לא היה מציאות הכלי, מציאות מקום לאמונה."1 לכן אסור לו למלאות את עצמו אלא ההפך, כל הזמן להחזיק את עצמו כמה שיותר למעלה מכלי דידיעה.
ודאי שאת כל הדברים האלה אני יכול לתאר רק בעשירייה כי איפה אני מממש בפועל את ההשפעה, את האמונה? זה רק ביחס לחברים. רק יחד איתם או כלפיהם. לכן כך אנחנו בונים את הכלי אחרת לא יהיה לי כלי. אם אני לא דוחה את הידיעה שלי ורוצה להתחבר עם החברים אז לא תהיה לי אפילו הכרת הרע איפה אני נמצא, בידיעה ולא בהשפעה.
שאלה: הקו האמצעי זה המילוי של האור בקביעות בכלי?
כן. אבל אני ממליץ לא לשאול על דברים שלא למדנו עכשיו.
שאלה: אנחנו חושבים ומדברים בתפילה בעשירייה על החיבור של הכלי האחד, משתמשים בכל המילים חוץ מאהבה והשפעה. האם זה האגו שקצת משקר לנו כדי שאנחנו לא נתרכז בהן?
בחוכמת הקבלה אנחנו מדברים על מצבים אמיתיים. בעולם שלנו אין השפעה, אין נתינה. הכול זה קבלה. בכוונה אנחנו תמיד נמצאים בלקבל, אף פעם לא נותנים לאף אחד. אפילו שנותנים הכול, זה הכול אך ורק מפני שאני מקבל. לכן אנחנו נמצאים כאילו משקרים לעצמנו.
שאלה: האם יש הבדל בין אמונת האדם לאמונה של העשירייה?
אדם יכול להיות באמונה בתנאי שהוא מתבטל כלפי העשירייה. העשירייה קיימת בתנאי שיש שם התבטלות של החברים אחד כלפי השני או כל אחד כלפי המושג של עשירייה.
שאלה: מה זה "לא יפסק" בכל התהליך הזה "ואז לא יפסק ממנו השפע", מה זה כל השפע?
שפע זה אור חכמה מלובש באור החסדים.
שאלה: האם החיסרון שלי להתקדמות הוא ההתנגדות? על זה אני צריך לבקש?
חיסרון שלי להתקדמות הוא התנגדות לקבלה בצורה ישירה.
תלמיד: ועל זה אני צריך לבקש?
אז תבקש מסך.
שאלה: אם בעשירייה אנחנו יוצרים כלי משותף, האם כולנו נרגיש את כוח ההשפעה באותה צורה?
לא, ודאי שלא באותה הצורה נרגיש את כוח ההשפעה כי לכל אחד אלה כלים משלו. אבל זה לא חשוב. אנחנו יכולים להשוות בינינו רק את הדרגות אבל לא את ההרגשות הפנימיות האישיות כי לכל אחד הכלי שלו בכל זאת. הנקודה שבלב לכל אחד היא אישית שלו ולכן ההתכללות שלו בכלי הכללי היא גם אינדיבידואלית.
שאלה: האם האמונה למעלה מהדעת בקביעות זה הופך לסוג של ידיעה?
זה הופך להיות לידיעה חדשה. זו ידיעה של הבורא בוא נגיד כך.
שאלה: מה ההבדל בין החיסרון לאמונה להשתוקקות?
השתוקקות אתה עוד לא יודע בדיוק מה, חיסרון כבר יש לך כלי שחסר לו. יותר ברור. כלי שעומד לקבל נקרא חיסרון, כלי שרוצה להתקרב, נקרא השתוקקות.
שאלה: מה ההבדל בין ביטול כלפי החברים או ביטול כלפי מושג העשירייה?
ביטול כלפי החברים זה אולי עבודות פרטיות לסירוגין אלו ואלו, ביטול כלפי העשירייה זה ביטול כלפי החיבור הכללי שאנחנו כבר בונים ממש עשירייה כמו כלי משותף שם אנחנו מגלים את הרוחניות, את הכלי של אמונה.
תלמיד: יש הבדל אם אני מתבטל כלפי חברים או שאני מנסה להתבטל כלפי העשירייה?
עשירייה זה כאילו מושג יותר שלם.
תלמיד: האם אנחנו צריכים לכוון את עצמנו לביטול כלפי העשירייה או לביטול כלפי החברים או גם וגם?
זה תלוי איך אתה מבין את זה. זה לא חשוב. בדרך כלל זה ביטול כלפי החברים זה יכול להיות עבודה פרטנית פרטית כלפי חבר וחבר כך וכך, וכלפי העשירייה זה כבר כלפי האינטרגרליות של העשירייה. מושג של עשרה.
שאלה: כלי האמונה ביחס לעשירייה, לחברים קיבלתי תשובה, אבל זה צריך להיות עבודה הדדית שלי ושל החברים או זאת רק העבודה שלי?
זו רק העבודה שלך כלפי החברים ולא החברים כלפיך. אתה לא צריך לדרוש מהם שאם תעשו לי ככה גם אני אעשה לכם ככה. אלא אתה צריך לעשות להם הכול רק מה שאתה מסוגל להשפיע, לעזור להם להתקדם, להתחבר, וכמה שהם מסוגלים להבין ולהרגיש ולהשתתף בזה, זה כבר לא עבודה שלך. זה הבורא שעושה.
שאלה: איך אני יכול לשמור על אור חוכמה מחוצה לכלי שלי? כל פעם שאני עושה פעולות בעשירייה, בהפצה, אני לא רוצה לקבל שום דבר לעצמי, שום דבר לרגש שלי.
זה שאתה לא רוצה לקבל שום דבר לעצמך זה טוב, זה נקרא שאתה יכול אז להיות נכלל בהם וזה הכלי שלך. זה כמו שמלכות שהיא נכללת בט' ראשונות, אז יש לך כלי.
שאלה: אמרת שהכוונה היא תמיד בקבלה. מה זה השפעה חלוטה?
השפעה זה נקרא שאני עולה בכוח אמונה שקיבלתי מלמעלה ואני ממלא את האחרים דרכי. זה שאני מקבל מהם חסרונות שלהם, וזה לא חסרונות שלי אבל ברור שזה שלהם, כי אני ניתקתי את עצמי מכוח הקבלה. ואז אני קולט את הרצונות שלהם ומעלה את הרצונות האלה למעלה לבורא שאני מבקש למלא אותם, אז זה קורה דרכי. כך אנחנו ממלאים זה את זה.
שאלה: אני לא רוצה שום דבר לעצמי, אני רק רוצה להיות צינור, להעביר להם ולהיטיב להם, ואני מתבטל לגמרי. אם מטרת הבורא היא להנות לנבראיו מה נשאר ממני שייהנה בכלל מהאור העליון?
להיות צינור, למלאות אותם, זה מה שיש לך ולא יותר. בזה אתה דומה לבורא ומרגיש את עצמך כמוהו, כמו הבורא.
תלמיד: ומזה ההנאה הכי גדולה שניתן לדמיין?
יש משהו יותר גבוה מהבורא? ועכשיו אתה נמצא במצב כמוהו?
תלמיד: שום דבר לא נעצר בי והכול עובר וזו מערכת אחת וזו ההנאה?
כן.
קריין: קטע מספר 39 מתוך שמעתי ר', "הזדככות המסך".
אנחנו גם במשך היום כדאי שנקרא את הקטע וכמה פעמים ונדבר עליה בהתקשרויות בעשיריות.
"ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי. כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז מופיע האור. וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה. וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה, תיכף נסתלק ממנו האור. אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה, ואז לא יפסק ממנו השפע. וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר לו, נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן אם הוא נתמלא - לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה."
(בעל הסולם, שמעתי, מאמר ר'. "הזדככות המסך")
אז אנחנו נחשוב על זה במשך היום, נקרא את הקטע הזה בישיבות העשיריות, במפגשים במשך היום, לפחות שני מפגשים שיהיו, ונדבר על הקטע הזה. וגם לכל אחד ואחד, אם יש לו אפשרות, נקרא את השורות הללו ונתקדם הלאה.
-
(סוף השיעור)
-
"מה שאין כן אם הוא נתמלא - לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה."↩