שיעור בוקר 13.07.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

רב"ש ב'. עמ' 1548. אגרת ע"ו

קריין: כתבי רב"ש, כרך ב'. עמ' 1548. אגרת ע"ו.

אגרת ע"ו

ב"ה ... לסדר ונתתי שלום בארץ תשכ"ז

"לכבוד ידידי ...

מאד אני מתגעגע לשמוע מה נשמע אצלך ומשלום משפחתך בכלל ובפרט.

"אם בחקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם". הנה בזהר הק' שואל: "כיון שכבר אמר תלכו ותשמרו, למה עוד ועשיתם. ומשיב, אלא מי שעושה מצוות התורה והולך בדרכיו, הוא כאילו עשהו למעלה, אמר הקב"ה: כאלו עשאני. וזהו פירוש 'ועשיתם אותם' - כאילו אתם עשיתם אותי" (בחקותי אות יח ובהסולם שם).

ויש להבין, מהי הכוונה שמי שהולך בדרך ה' הוא עושה את ה', איך יעלה על דעת האדם לחשוב דבר זה?

הנה ידוע ש"מלא כל הארץ כבודו", וכך צריך כל אדם להאמין, כמו שכתוב: "את השמים ואת הארץ אני מלא". אלא שהקב"ה עשה את ההסתרה שלא יכולים לראות את זה מטעם כדי שיהיה מקום בחירה, ואז יש מקום אמונה - להאמין שהקב"ה "ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין". ולאחר שהאדם עוסק בתורה ומצוות ומקיים את מצות הבחירה, אז מגלה הקב"ה את עצמו לאדם ואז רואה שהקב"ה הוא השולט על העולם.

נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא שהאדם עושה את ה' למלך עליו. כי כל זמן שהאדם לא בא לידי הרגשה כזאת, נמצא שמלכותו של ה' היא בהסתרה. וזה שאנו אומרים: "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", היינו שיתגלה כבוד מלכותו עלינו.

וזה כל התיקון שמוטל עלינו לעשות בעולם הזה, ועל ידי זה ממשיכים כל טוב בעולם, שכל ההשפעות שלמעלה נמשכות בזה שעוסקין בתורה ומצוות בכוונה להמשיך מלכותו יתברך עלינו.

וזה ענין שמשה רבינו היה שופט את העם, כמו שכתוב בפרשת יתרו: "ויעמוד העם על משה מן הבקר עד הערב וכו' ושפטתי בין איש ובין רעהו". שעל דרך המוסר "בין איש ובין רעהו" הכוונה בין יצר הטוב לבין יצר הרע, היינו להראות להם את חוקי ה', שידעו מהם המחשבות והרצונות של היצר הטוב ומהם המחשבות והרצונות של היצר הרע, לידע מה לברר, כי קשה ביד האדם לברר לבד אם היצר הטוב מדבר אליו או שהם דברי היצר הרע.

ובזה נבין מה שאמרו חז"ל על פסוק "מי האיש החכם ויבן את זאת וכו' על מה אבדה הארץ - אמר רב יהודה אמר רב, שאין מברכין בתורה תחילה". והר"ן (והרב ניסים) שם מביא בשם רבינו יונה ז"ל וזה לשונו: דקרא הכי דייק [ליתר דיוק], דעל שלא ברכו בתורה תחילה אבדה הארץ. דאם איתא [נאמר] על עזבם את תורתי כפשטא [כפשוטה] משמע, שעזבו את התורה ולא היו עוסקין בה, כשנשאל לחכמים ולנביאים - למה לא פרשוהו, והלא דבר גלוי היה וקל לפרש? אלא ודאי עוסקין היו בתורה תמיד, ולפיכך היו חכמים ונביאים תמהים: על מה אבדה הארץ? עד שפירשה הקב"ה בעצמו. שהוא יודע מעמקי הלב שלא היו מברכין בתורה תחילה, כלומר שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה וכו'. עד כאן לשונו.

והיינו כנ"ל, שעיקר לימוד התורה וקיום המצוות הוא בכדי להמשיך את גילוי אור פניו למטה. וזה בבחינת "המאור שבה מחזירו למוטב", שזה מתגלה על ידי הבחירה ושעוסקים לשמה. ואז מתקיים כמו שאמר רבי מאיר: "הלומד תורה לשמה מגלין לו רזי תורה" וכו', שזה נקרא שמלכותו ית' מתגלה למטה. וזה ענין "ועשיתם אותם - כאילו אתם עושים אותי".

ה' יעזור לנו שנזכה להמשיך, ושיתגלה כבוד ה' על כל הארץ במהרה בימינו אמן.

מאת ידידך המאחל לך ולמשפחתך כל טוב סלה

ברוך שלום הלוי אשלג

באמו"ר בעל הסולם זי"ע"

שאלה: קודם סיימנו את המאמר של בעל הסולם ואמרת לנו שלממש את כל המערכת הזאת זה תלוי בהתפתחות שלנו. אני מרגיש שמצוות הבחירה היא מה שנותן לנו להתפתח, זה יגרום לנו להיצמד לבורא, למשוך את מאור ולהתפתח יותר ויותר. האם זו הרגשה נכונה?

כן, ודאי. הבורא הוא מטרתנו.

תלמיד: כשאנחנו אומרים מצוות הבחירה, זה אומר שבכל רגע נתון אני מייחס הכול לבורא.

נכון.

תלמיד: אין משהו אחר בעצם.

אין יותר בכל העולם.

תלמיד: אז איפה פה הבעיה? למה קשה לנו כל כך בכל רגע לייחס את כל מה שקורה בינינו פה ובכלל את מה שקורה בעולם, לבורא?

הבעיה היא בהסתרה.

תלמיד: אבל אומרים שדווקא בגלל ההסתרה יש לנו את חופש בחירה. אז אדרבה, צריך לממש את המצווה הזאת עוד יותר.

נכון, אבל בכל זאת, זאת הסתרה.

תלמיד: אני אומר לעצמי שיש הסתרה, אבל דווקא בגלל ההסתרה הזאת הוא נותן לי את המאמץ יחד עם החברים לגלות אותו יותר ויותר. המאמץ לגלות אותו מושך את המאור, המאור הזה מתקן אותנו יותר, מפתח אותנו יותר. איפה הבעיה בדרך הזאת?

בהסתרה.

תלמיד: איך עובדים מול ההסתרה הזאת בכל רגע ורגע?

אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו מתייחסים לבורא כך שהוא כביכול לא נמצא בהסתרה, שכבודו מלא עולם, אנחנו משיגים שזה כך ולפי זה אנחנו עובדים.

תלמיד: אחת הגישות אומרת שאני צריך להאמין שמאחורי כל חבר עומד הבורא.

גם כן.

תלמיד: האם אחת הדרכים שלנו, אחת הזוויות בעבודה שלנו, היא לעשות מאמץ ביחס שלנו, בקשר בינינו, ובאמת להאמין שמאחורי כל חבר עומד הבורא? האם חלק מזה גם נותן לנו לחשוף את הקשר שלנו אליו?

ודאי, זה העיקר.

תלמיד: כשאתה אומר העיקר, כמה זה מתוך 100%?

מזה מתחילים.

שאלה: הוא כותב, ו"נמצא, שאז עושה האדם את המלך שישלוט עליו, זאת אומרת שהאדם מרגיש את הקב"ה שהוא השולט על כל העולם, וזה נקרא שהאדם עושה את ה' למלך עליו". כ"שהאדם עושה את ה' למלך עליו", איך הוא עושה את זה?

האדם משתדל לראות את הבורא בכל מקום, את שליטת הבורא על כל המחשבות, הרצונות והפעולות של האדם, ובזה מביא את עצמו להרגשה שהבורא הוא השולט.

תלמיד: ניקח לדוגמה מקום עבודה, אתה רואה מישהו שהוא הרבה יותר מקצועי ממך, ברמה הרבה יותר גבוהה ממך, לכן קל לך מאוד לשים אותו מעליך וללמוד ממנו, כי אתה רואה שהוא בכמה רמות מעליך. אבל הבורא נסתר, איך רואים אותו ברמה גבוהה יותר?

משתדלים לגלות אף על פי שהוא בהסתרה. לכן ניתנה לנו חכמת הקבלה שגם היא נקראת חכמת הנסתר, מפני שהיא מגלה לנו את מה שנסתר.

תלמיד: לפי מה שכתוב ולפי מה שאנחנו יודעים, הבורא כל הזמן מדבר איתנו, מראה לנו סימנים. איך מפתחים את הרגישות לזהות את השפה שלו, את הדרך שהוא מדבר איתנו?

בגלל ההסתרה.

תלמיד: איך מפתחים את הדרך לזהות אותו?

משתדלים דרך ההסתרה לראות את הבורא בכל דבר, במחשבה, במעשה, בכול.

תלמיד: האם יש קשר בין היכולת להיות רגיש לזהות את הבורא, לבין להיות רגיש לחברים בעשירייה?

אני צריך קודם כל על החברים שלי לגלות את הבורא.

תלמיד: לפי מה שאני מבין יש קשר. אם אני לא אהיה קשור לחברים, אז אני גם לא יכול להיות קשור לבורא, אני לא אראה את הבורא, לא ארגיש אותו. נכון?

כן.

תלמיד: אם אני עכשיו אהיה רגיש לחבר, אתאמץ בזה, אומנם אני לא מרגיש עכשיו משהו, האם דרך זה אני אצליח לפתח רגישות לבורא?

כן.

תלמיד: וככל שבעשירייה האנשים שונים ומפתחים רגישות לכל אחד מהם, אומנם זה לא פשוט ולא קל, אבל ככל שמצליחים בזה, כך גם מצליחים להכיר את הבורא.

כן.

שאלה: מדובר פה על הסתרה ונשמע שהתכונה הזאת היא מאוד מאוד חשובה. כי אם הוא לא היה נסתר, אז לא היינו מצליחים להידבק בו. מה נותנת ההסתרה הזאת?

ההסתרה מושכת אותנו, כי זה משהו נסתר, לא ידוע, לא מובן, שולט, אבל אנחנו לא מרגישים אותו. לעומת זאת אנחנו נמצאים במצב שבגלל ההסתרה אנחנו לא רצים אחריו.

תלמיד: האם זה רע שנרוץ אחריו?

זה לא רע, דווקא ההיפך, אנחנו צריכים להיות במרוץ אחרי הבורא, אבל אין לנו לזה מספיק כוחות.

תלמיד: נניח שהוא היה גלוי, האם זה אומר שאני לא יכול להידבק בו אם הוא גלוי?

היית יכול להידבק בו מטעם זה שהוא עונה על כל הרצונות שלך.

תלמיד: אז לא הייתי נדבק בו, אלא הייתי נדבק בעל מנת לקבל.

בסדר.

תלמיד: האם זאת הסיבה שהוא נסתר?

כן.

תלמיד: כי אם הוא לא נסתר, אז אין לי דרך להידבק בו באמת.

נכון.

תלמיד: האם זה נכון שגילוי הבורא שאנחנו מדברים עליו, זה אומר לבנות את הדמות שלו בפנים, שהדמות הזאת תהיה דומה לו בסופו של דבר?

בסופו של דבר, כן.

שאלה: מה זה אומר שלא ברכו על התורה תחילה, אז נאבדה להם הארץ?

שלא בשביל זה הגיעו לכל החיבור ביניהם ורצו להגיע לגילוי הבורא, וכך להמשיך עד שרוצים לגלות את כול המציאות.

תלמיד: כשאנחנו קוראים את הרב"ש או בעל הסולם, או קטעים אחרים, מה זה נקרא שאנחנו מברכים על התורה?

אנחנו מברכים את התורה שבה נסתר הבורא, ומתוך זה שנמשכים אליו מגלים את התורה בכל פעולותיה, וכך מגלים את הבורא.

תלמיד: זו פעולה שאנחנו יכולים לעשות לפני שאנחנו קוראים קטעים, או שזה משהו שהוא מעבר לזה?

ודאי שזה גם דרך קריאת הכתבים, כי הבורא נסתר בתורה. ככל שאנחנו מחפשים את הבורא בתורה, אנחנו יותר ויותר מתקרבים אליו, אבל מגלים אותו רק בתנאי ולפי כמה שאנחנו מחוברים בינינו, כאיש אחד בלב אחד, ברצון אחד. באותו רצון שאנחנו מחברים מכל הרצונות, אנחנו מגלים את הבורא, וכך מחייבים אותו להתגלות.

שאלה: איך האדם יכול לעשות בירור עם עצמו, אם היצר הרע מדבר אליו, או זה היצר הטוב?

הוא משתדל גם ביצר הרע וגם ביצר הטוב לגלות את הבורא.

שאלה: איך יתקיים לימוד כשכבר האדם נמצא בהשגה, איך לתאר לימוד כזה?

כשאדם נמצא בהשגה, הוא מגלה את הבורא. ודאי שזה לפי הדרגות, לפי השאלות, לפי התגובות. אבל כבר מתחילה להיות אצלו השגה ברורה ולא במוח, אלא בחוש הוא מגלה את הבורא וכך מתחיל לגלות לעצמו את העולם העליון.

שאלה: איך לעבוד במצב שחלק מהחברים בעשירייה מראים דוגמה שלילית והפוכה לדאגה, תמיכה והשפעה, וחלק מהחברים מראים דוגמה טובה של השפעה ותמיכה?

כך מקבל כל אדם את הסביבה שלו, חלק כביכול בעד וחלק נגד, ולפעמים הפוך. ועל ידי כך זה מזרז את ההתפתחות שלו.

שאלה: כתוב, "שעל דרך המוסר "בין איש ובין רעהו" הכוונה בין יצר הטוב לבין יצר הרע, היינו להראות להם את חוקי ה', שידעו מהם המחשבות והרצונות של היצר הטוב ומהם המחשבות והרצונות של היצר הרע, לידע מה לברר, כי קשה ביד האדם לברר לבד אם היצר הטוב מדבר אליו או שהם דברי היצר הרע." מה זה הבירורים האלה, איפה עושים אותם ואיך עושים אותם?

אנחנו לא יכולים להבין שום דבר אלא רק מדבר והיפוכו. זאת אומרת, שאם מתגלה משהו, אז צריך להתגלות מההפכיות שלו. כמו אור מחושך וככה זה בכל דבר. אחרת אנחנו לא מרגישים גם קודם את הראשון, אם לא מתגלה משהו נגדו כשני. וזה בעצם העיקרון מהלימוד שלנו.

תלמיד: הוא כותב שקשה ביד האדם לברר את מה שאמרת עכשיו.

כן. כי אם הוא נמצא בחברה אז הוא רואה בחברה, מגלה בחברה כל מיני תופעות, בעד ונגד כל דבר ודבר ואז על ידי זה מקדמים אותו.

תלמיד: זאת אומרת, אני צריך לתת לחברים שלי לדעת את הבירורים האלה על עצמי?

לא. לא חובה. אתם מגלים את זה בכל זאת.

תלמיד: הוא כותב שידעו מהם המחשבות והרצונות.

כן.

תלמיד: זאת אומרת, הם צריכים לדעת.

כן.

שאלה: כתוב פה ב"דור האחרון", "כלומר, שלא היתה התורה חשובה בעיניהם כל כך שיהא ראוי לברך עליה, שלא היו עוסקים בה לשמה, ומתוך כך היו מזלזלין בברכתה וכו'.". איזה קשר בין זה שלא עושים ברכה לתורה ולא לשמה ולשמה, בלא לשמה אין חשיבות?

לשמה יחסית כנגד לשמה, ודאי שאין חשיבות. זה רק דרגה שמביאה ללשמה.

תלמיד אז אפילו בלא לשמה, אנחנו צריכים לברך ואז מגיעים ללשמה?

כן.

שאלה: לשמה זה גם לשם התורה?

כן.

תלמיד: זאת אומרת שהגילוי של הבורא יהיה תמיד מתוך התורה?

כן.

שאלה: שלמה המלך כתב לנו, לעבוד זה מול זה, זה כמו שהבורא עשה לנו הסתרה, והסתרה היא לא שהוא מסתתר פה אחרי הוילון, יש בה כוח של דחיה שנקרא "ספקות". ובעשירייה התמודדות עם הספקות האלה היא בעצם בשביל זה.

רציתי להגיד את זה ממש במילים של שלמה המלך, גם את זה מול זה, לעומת זה עשה ה'. זאת אומרת, כמו שהוא עשה הסתרה, וכמו שהוא עשה את כל המכשולים בדרך לדבקות עימו ית', הוא גם סידר לנו "זה לעומת זה עשה ה'".

זאת אומרת זה כלי התפתחותי שאפשר לראות אותו גם ב"כתבי הדור האחרון". בעצם בעל הסולם יודע טוב מאוד לכתוב לנו, "אין עוד מלבדו", במאמר קצר וברור. אבל בכל זאת, הוא רוצה לפתח לנו אפיק מחשבה שנהיה עצמאיים, שנתפתח.

כן.

שאלה: מהאיגרת אפשר להבין שלימוד תורה צריך להוביל אותנו לכך שיתגלה כבוד מלכותו עלינו. זאת אומרת, תורה היא כדי לגלות לאדם את הבורא. אז השאלה היא, אם חבר שמתייבש ולא מרגיש את הבורא בלימוד, מה הוא צריך לעשות?

קודם כל ודאי שלהתקרב לחברה ולהשתדל להידבק בהם כמה שאפשר. שישכח על עצמו, העיקר שיתבטל כלפי החברה ואז בטוח שיוציאו אותו מהמצב שהוא נמצא.

תלמיד: בדרך כלל, הרכבת כביכול נוסעת ומי שנדבק בה, נדבק. האם צריכה להיות בחברה בדיקה, שהחברים יבדקו את עצמם בצורה פרטנית, שתהיה קבוצה של חברים שבודקת מה החבר עושה לא נכון בלימוד שלו, בהתנהלות שלו, ולא מצליח להרגיש?

כן. בדרך יש לנו הכול, גם בדיקות למיניהן.

שאלה: האם יש איזה דגש מיוחד שצריך לשים לב בלימוד של האגרות דווקא? כי הן כתובות אחרת ממאמרים. מקריאה ראשונה תמיד זה נראה מאוד שכלי, אני לוקח קטע מפה ומפרש, אבל אני לא חושב שזה המקום הנכון ללכת אליו פה. איך צריך להיות הדגש של הלימוד? כי המאמרים כביכול מתנגדים בנו כבר לבד, ונראה שצריך איזה מאמץ מיוחד.

זה לפי הסתכלות האדם. ודאי שזו צורה אחרת של כתיבה והבנה, ויש את היחס בין הכותב ולמי שהוא כותב, אבל זה ככול שאנחנו יכולים להבין.

תלמיד: איך אנחנו בעשירייה מתקשרים יותר לתוכן של האגרות?

אנחנו בדרך כלל צריכים לשים את עצמנו כאותו אדם שאליו כותבים, ולהשתדל להרגיש שאנחנו כביכול מקבלים את המכתב מבעל הסולם או מרב"ש, וכך להשתדל להתקשר לזה רגשית כדי להידבק באותו מקבל המכתב ולהרגיש את מה שהוא מרגיש.

שאלה: האם גילוי הבורא תלוי בדרגה הרוחנית של האדם?

כן, רק בזה. הבורא הוא כוח שממלא את כול המציאות ונמצא בכל מקום, ואין הבדל איפה האדם נמצא ואיך הוא פונה לבורא אפילו. אלא הכול תלוי בחיסרון שבאדם, עד כמה הוא רוצה להיות קשור למהות הבריאה, למרכז הבריאה, ולפי זה הבורא מתגלה אליו, ככול שהאדם רוצה להתעלות לקראת הבורא כדי למלא את עצמו מהבורא.

שאלה: אם לא עוסקים בתורה לשמה מאבדים את הארץ, זה כביכול מובן, גם הרצון שמתקבל מלמעלה יאבד אם לא ישתמשו בו בעל מנת להשפיע. אני רוצה לשאול על העניין שרב"ש מדבר בלשון רבים, "אם בחקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם". מה זה אומר בלשון רבים לעשות את התורה או לשמור על החוקים או לקיים את המצוות? מה זה אומר נניח כלפי עם או כלפי קבוצה, האם כולם צריכים לעשות, הרוב צריך לעשות, או מספיק שקבוצה קטנה תעשה? ביחיד זה מובן, אבל מה זה הדיבור בלשון רבים?

בלשון רבים זה נקרא שכולנו נכללים מכולם, לא חשוב אם כולם מקיימים את כל המצוות, אם כולם מחוברים ומכוונים לבורא, אלא בסך הכול זו צריכה להיות הנטייה של כולם.

תלמיד: אם בקבוצה או בעשירייה יש כאלה שמצליחים יותר להיות מכוונים לשמה וכאלה שפחות, אבל אם הקבוצה ביחד עוסקת בתורה, אז האם זה אומר שהם עושים את זה יחד?

כן. זה נחשב שכולם עושים, וכל אחד עושה איזו עבודה משלו.

שאלה: אני מרגישה שהחברים שלי פעילים יותר ממני וקרובים יותר לבורא, ואני מקנאה בהם ורוצה לתמוך בהם. איך לעבוד עם זה נכון?

צריכים להשתדל להרגיש קנאה טובה, כמו שכתוב "קנאה תאווה וכבוד מוציאים את האדם מהעולם". הקנאה היא חשובה מאוד, היא הראשונה שפועלת עלינו כדי להוציא אותנו, להעלות אותנו לדרגה גבוהה יותר. לכן צריכים להכיר יותר את החברים ולראות במה בדיוק אני רוצה להיות יותר מהם, מיוחדת, וכן הלאה.

שאלה: האם הסיכום של חיבור מתמיד בינינו הוא לרכוש חיסרון לדביקות עם הבורא?

כן.

תלמיד: כלומר מה שיופיע הוא חיסרון שממלא?

כן, האדם צריך להגיע למצב שבכל הרצונות שלו הוא מאוד רוצה לגלות את הבורא, להרגיש אותו.

שאלה: איך לעשות בחירה בתוך ההסתרה כדי שיתגלה מקום האמונה?

עלינו רק לעלות מתוך ההסתרה לגילוי באמצעות הבורא, כלומר כל הזמן לבקש ממנו שיקרב אותנו אליו, ובצורה כזו נתעלה עד לתכונות שלו.

שאלה: המילה ברכה מופיעה פה בכמה מקומות. מה זו ברכה? איך ליצור את הברכה?

ברכה מגיעה מלמעלה לאדם שרוצה להידמות לבורא, והבורא בעצמו הוא שמביא לנו את כוח הברכה.

תלמיד: האם הברכה לא נוצרת בתוך האדם?

היא מורגשת כמתעוררת בתוך האדם, אבל בעצם זו ברכה מהבורא. הבורא מברך את האדם, והאדם מרגיש שהוא נמצא בברכה כלפי השגת הבורא.

שאלה: האם האדם יכול לברר משהו בלי משיכת המאור המחזיר למוטב?

לא, אי אפשר. כל מה שאנחנו מקבלים אנחנו מקבלים בהשפעה מלמעלה.

שאלה: מה זה אומר, "זכותו יגן עלינו"?

שיש כאלה כוחות למעלה שהעליון יכול להעביר אלינו, שעל ידם ו נשיג את מה שרוצים להשיג.

שאלה: שמעתי שצריך לרדוף אחרי ההסתרה. איך להרגיש את ההסתרה בכל רגע?

להשתדל לגלות את מה שמפריע, וזאת תהיה ההסתרה.

תלמידה: האם ניתן להרגיש את הגבול הדק בין הגילוי לבין ההסתרה?

כן, ניתן.

(סוף השיעור)