שיעור בוקר 09.07.2026 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

שיעור מוקלט מתאריך 24.05.2001

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/Avvr9aV5?c=8LM0txAD&mediaType=video

ספר "כתבי בעל הסולם", "פתיחה לחכמת הקבלה", 

שיעור 8

ממשיכים הלאה, אחרי שיש לנו שבירה. מה הולכים הלאה לעשות? לתקן. איך מתקנים את השבירה?

פרסא, הגבול בין כלים דהשפעה לכלים דקבלה חייבת להישמר. כל הבעיה הייתה שעברנו את הפרסא עם האור של גמר התיקון וזה מה שגרם לשבירה. אז אם אנחנו נחזיק את הפרסא טוב, יש לנו סיכוי להגיע לגמר התיקון. 

איך לבנות עכשיו מערכת שתתקן לנו את כול מה שיש לנו מהשבירה, ותגיע למצב שיהיה לנו במקום עולם הנקודים פרצוף שמחובר בצורה כזאת, עובד בצורה מיוחדת, שיוכל לקבל את כל האור של גמר התיקון ובהחלט על מנת להשפיע? לזה באה מערכת שנקראת עולם האצילות. 

אחרי השבירה, הרשימות שוב עולות לראש דס"ג, אבל במקום רשימות ב'/א', אלו רשימות א'/שורש מצומצמות בצמצום ב', ונעשה אז זיווג דראש דס"ג במצח. לא בנקבי עיניים אלא במצח. זאת אומרת לא בדרגה א' דעביות אלא בדרגת עביות דשורש מצומצמת. מה זאת אומרת?

יש כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות שהם ראש. אני יכול לעשות זיווג דהכאה על הקומה שלהם. יש לי תמיד את כל הרצונות האלה בראש, לא יכול להיות שחסר לי איזה רצון או איזה חלק. אבל יכול להיות שהרצונות האלה עובדים בעוצמה של קומה ד' דעביות, או ג', או ב', או א', או שורש. אם אני עובד בקומה ד' דעביות יוצא פרצוף גלגלתא, ג' דעביות יוצא פרצוף ע"ב, ב' דעביות יוצא פרצוף ס"ג, א' דעביות יוצא פרצוף מ"ה עליון, ושורש דעביות יוצא פרצוף ב"ן עליון. אם אני עובד עם הקומות האלו אבל במצב של צמצום ב', אז מזיווג דהכאה על א' דעביות מצומצם, אם אני מבקש ממנו שיעשה לי פלוס צמצום ב', אז יוצא לי פרצוף שנקרא עולם הנקודים, נקודים בקטנות. ואם אני מבקש שעל א'/שורש יעשה לי פלוס צמצום ב', יוצא לי מזה עולם האצילות. זאת אומרת תלוי מה אני מבקש מהמסך (ראו שרטוט מס' 2).

אם אני מבקש מהמסך עבודה על ד' דעביות, על קומה גדולה, יוצא לי גלגלתא, על ג' דעביות ע"ב, על ב' דעביות ס"ג, על א' דעביות ועל עביות דשורש מ"ה וב"ן. אלה עוד שני פרצופים שמופיעים כאן לפעמים, אבל לא מתחשבים בהם כי הם לא עושים כאן שום דבר. 

אבל אם אני מבקש מאותו מסך, תעשה לי זיווג דהכאה על ב'/א' מצומצם, אני מקבל פרצוף מיוחד שנקרא עולם הנקודים. אם אני אבקש מאותו מסך, תעשה לי זיווג על א'/שורש, לא על ב'/א', אלא על רשימות שהן פחות מזה, על א'/שורש, אז הוא יעשה לי זיווג דהכאה, אבל אני אקבל עוד פרצוף מיוחד שנקרא עולם האצילות. כשיתפשט עכשיו מהטבור פרצוף למטה, הוא ייקרא עולם האצילות.

מה זה מצח, ומה זה נקבי עיניים? אם אני עושה זיווג דהכאה בעביות א' אבל לא בכל העביות אלא בכתר וחכמה, ולא בכל החכמה אלא בחצי מבינה של חכמה, זה נקרא נקבי עיניים. אם אני עושה זיווג דהכאה בכתר, אבל לא בכל הכתר אלא בבינה דכתר, זה נקרא מצח.

מאוד בריא להתבלבל. תאמינו לי, זה טוב. זה שאתם פתאום לא יכולים לקשור כל מיני דברים ויש התרוצצויות כאלה, זה טוב מאוד, ככה נבנים כלים חדשים. 

תלמיד: האם נקבי עיניים זה חצי של בינה או חצי של חכמה?

בינה דחכמה נקראת נקבי עיניים, ובינה דכתר נקראת מצח. לא בינה כולה, אלא באמצע, איפה שנגמרים כלים דהשפעה ומתחילים כלים דקבלה. 

תלמיד: המצח נמצא בתוך בינה?

אם אתה לוקח כתר ומחלק את הכתר לכתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות, אז באמצע של בינה, אם אתה עושה זיווג דהכאה שיבוא האור ויתפשט רק עד כאן ולא יותר, ולא ירד יותר למטה, אז המקום שהמסך נמצא נקרא מצח. 

אם תחליט שאתה עושה זיווג דהכאה שהמסך שלך יעמוד בחכמה, בא' דעביות, אבל גם יעמוד בכתר וחכמה עד אמצע בינה, אז זה ייקרא נקבי עיניים. בינה דכתר נקראת מצח ובינה דחכמה נקראת נקבי עיניים (ראו שרטוט מס' 2). 

תלמיד: ובינה דבינה?

בינה דבינה, אין דבר כזה. בינה דבינה, איפה זה היה? 

תלמיד: בנקודות דס"ג.

נקודות דס"ג יצאו על ד' דעביות, לא על ב' דעביות. בינה דבינה היא ממש הבינה עצמה, בין ג"ר שלה לז"ת שלה. אתה יכול להגיד שצמצום ב' היה בבינה דבינה. ואחריה כבר יוצאים פרצופים על עביות א' ועביות שורש.

תלמיד: לראות שאני מבולבל באמת. נקבי עיניים שאנחנו מדברים בס"ג שיוצר את עולם הנקודים הוא בבינה שבאמצע חכמה. 

נכון. זה לוקח המון זמן לתפוס את זה. המון זמן.

תלמיד: כמה זה המון? 

נראה עליך.  זה לוקח הרבה חודשים. זה שהוא אומר ככה, זה כבר באמת מיוחד.

תלמיד: זה עובר באמצע בינה?

זה עובר באמצע בינה תמיד. תבינו את העיקרון. אנחנו צריכים להבדיל בין כלים דקבלה וכלים דהשפעה. בכלים דהשפעה מותר לי לעבוד, בכלים דקבלה אסור לי לעבוד. כשאני ניגש לעניין ויש לי מסך א' דעביות, אז איפה מסך של א' דעביות יכול לעמוד ולהבדיל בין כלים דקבלה לכלים דהשפעה? אם זה א' דעביות, אז אני יכול לעמוד בחכמה, זה עביות א', ובאיזה מקום? עד אמצע החכמה, עד אמצע הבינה שבחכמה, איפה שנפסקים כלים דהשפעה של הקומה. 

תלמיד: גם בתפארת, גם בחכמה וגם בכתר, כשאנחנו חותכים בבינה זה בג' ראשונות, האם בשלושתם זה אותו דבר?

אתה יכול להגיד כך, שעד אמצע בינה הם כלים דהשפעה של כל הספירות. ומאמצע בינה ועד המלכות הם כלים דקבלה של כל הספירות. בצמצום ב' מותר לך בזה להשתמש ואסור לך להשתמש בזה. בגלגלתא עיניים של כל הספירות מותר, באח"פ של כל הספירות אסור. 

אני מאוד מרוצה, יש חלק שתופס. ואלה שלא תופסים, זה לא נורא. האמת, ההתקדמות הרוחנית לא תלויה בכלל בכמה יודעים. צריכים לדעת כדי להתקשר לנושא עצמו, שעל ידו אחר כך תוכלו להידבק פנימה. אבל כמות הידע לא קובעת התקדמות.

תלמיד: מה כן קובע?

יגיעה. בסופו של דבר, רצון, עוצמת הרצון. ורצון אפשר לקנות, בוא נגיד. רצון של אדם אחד הוא לא מספיק, רצון אפשר לקנות רק מהחברה. אתם יודעים באיזו חברה אתם נמצאים, משם פשוט מקבלים את המחשבות והרצונות. לכן מאוד חשוב להיות קשור לכמה חברים שיש להם רצון טוב. 

אחרי שבירת הכלים יש לנו רשימות שעולות לראש דס"ג ועושות זיווג במצח דראש דס"ג, שמצח זה בינה דכתר דראש דס"ג. אם את כל ראש דס"ג נחלק לכתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, אז בכתר רק על שתיים וחצי ספירות, כתר, חכמה וג"ר דבינה, עליהן נעשה זיווג דהכאה. ומכאן, מה שירד למטר ויתפשט, זה ייקרא כבר התחלת עולם האצילות.

איך בנוי עולם האצילות? עולם האצילות הוא עולם מיוחד, הוא בנוי בצורה מיוחדת. יש בו פרצוף מיוחד שנקרא עתיק שמתפשט עד הטבור ועד הסיום. אריך אנפין הוא מפה עד הפרסא. אבא ואימא, מתפשטים מפה דאריך אנפין ולמטה. וזו"ן מתפשטים מטבור דאבא ואימא ולמטה. זו צורה אחת של עולם האצילות (ראו שרטוט מס' 2).

לפעמים אנחנו אומרים בעולם האצילות שאריך אנפין מתפשט עד הטבור דעתיק, זאת אומרת לא מציירים את החלק התחתון שלו מטבור ועד הפרסא. ואבא ואימא לא מתפשטים עד הפרסא, אלא גם מפה ועד הטבור דעתיק. ולפעמים את אבא ואימא אנחנו מחלקים לשני פרצופים נפרדים, לחלק עליון ולחלק תחתון. חלק עליון גם נקרא אבא ואימא רק עילאין, והחלק השני נקרא ישסו"ת, ישראל סבא ותבונה. ולפעמים גם אבא ואמא מתחלקים לאבא ולאמא, וגם ישסו"ת מתחלק לישראל סבא ולתבונה.

יש עוד הרבה מאוד וריאציות, התחלקויות, התקשרויות, בתוך עולם האצילות, המצב מאוד מאוד קשה. אבל בסופו של דבר כל הפרצופים האלה הם נמצאים ביניהם בהתקשרות מיוחדת, כדי כל פעם להתאים את עצמם לאיזשהו חלק שהם צריכים לתקן אחרי השבירה. רואים איזה חלק, החלק הזה שייך לספירה מסוימת שהיא בהקשר לפרצוף מסוים, בהקשר לעביות מסוימת שצריכים לתקן אותה, אבל לתקן אותה בעצמה אי אפשר, היא קשורה גם לעוד כמה פרצופים, לעוד כמה ספירות. לכן עולם האצילות עושה מעצמו איזו מין חיה כזאת.

תלמיד: הוא גמיש.

הוא מאוד גמיש. ובאמת יש כאן עוד המון וריאציות.

מכל "תלמוד עשר הספירות" שהוא אלפיים ומשהו דפים, אלף חמש מאות, אלף שש מאות דפים בערך, הם על עולם האצילות. חלקים ח', ט', י"א, י"ב, י"ג, י"ד, ט"ו, זה הכול על עולם האצילות.

תלמיד: יש בספר "תלמוד עשר הספירות" שרטוטים כאלה?

שרטוטים שאני מצייר כאן אין.

שרטוט מס' 2

תלמיד: באבא ואמא, לפני שהם מתחלקים לשניים, אם הם יורדים עד הטבור של העתיק, האם זה אותו טבור שממנו זו"ן יוצא, או שאלו שתי נקודות שונות?

זו"ן. יש כאן הרבה הבחנות. יש הבחנה של צלם, כמו "בצלם אלוהים ברא את האדם", שצלם זו מערכת מיוחדת של המעטת האורות. ס"מ של הבינה, שהיא אחראית על כל העולם הזה.

אנחנו לא נלמד את זה כרגע, אלא אני אצייר את עולם האצילות בצורה שהוא מתאים כדי לברוא עולמות בי"ע באדם הראשון. בכללות, אנחנו נראה אותו כל פעם בצורה קצת אחרת. 

דיברנו שעולם האצילות הוא כולל את עתיק, אריך אנפין, אבא ואמא וזו"ן, והמצב הזה נקרא מצב קבוע. כדי להוליד עולמות בי"ע מזו"ן דאצילות, זו"ן דאצילות צריכים לעלות למעלה. למה? כי זו"ן דאצילות במצב כזה נמצאים במצב של גלגלתא ועיניים, קטנות, ולידה נקראת שאני מקבל עוד קצת אור על מנת להשפיע, זאת אומרת חייבים היו לעבור לגדלות.

כדי להוליד פרצופים, זו"ן עולים למעלה. זו"ן עולים מדרגה אחת למעלה במקום אבא ואמא, אבא ואמא עולים דרגה אחת למעלה במקום אריך אנפין, אריך אנפין עולה דרגה אחת למעלה במקום עתיק, ועתיק עולה דרגה יותר למעלה. כולם עולים עלייה אחת, כל אחד עולה עשר ספירות. ואז זו"ן שנמצאים למטה מכולם במקום אבא ואמא, מולידים את עולם הבריאה שעומד במקום זו"ן הקבועים. אחר כך מולידים את עולם היצירה, ואחר כך את עולם העשייה (ראו שרטוט מס' 2). 

תלמיד: זה יורד מתחת לפרסא?

כן. תיכף נראה למה.

תלמיד: האם עולם העשייה הוא מהטבור של יצירה?

יש פה כמה דברים שאני אומר בלי להסביר למה.

זו"ן דאצילות זה זעיר אנפין ומלכות. הם בנויים בצורה כזאת, שזעיר אנפין תופס את כל הגובה, ומלכות נמצאת מחזה או מטבור שלו ולמטה. בגלל זה עולם הבריאה שנולד מזו"ן דאצילות שעלו לאבא ואמא, הוא תופס אותו גובה כמו זעיר אנפין. ועולם היצירה שנולד אחרי עולם הבריאה, הוא כבר תופס את המקום של מלכות דאצילות בארבע הספירות שלו, כי מלכות דאצילות היא ארבע ספירות, היא מתלבשת על זעיר אנפין בנצח, הוד, יסוד, מלכות שלו, נהי"ם. ושש ספירות של עולם היצירה נמצאות למטה. עד איזה מקום?

אנחנו דיברנו על מקומות בחלוקה למטה מטבור דגלגלתא, שיש מקום של גלגלתא ועיניים ומקום של אח"פ. המקום של גלגלתא עיניים זה המקום של עולם האצילות, ובאח"פ, שליש תחתון של תפארת זה המקום של עולם הבריאה. אחר כך יש לנו נצח, הוד, יסוד, זה המקום של עולם היצירה, ומלכות זה מקום עולם העשייה.

כשבאים העולמות ומתלבשים, אז עולם היצירה יורד בשש ספירות שלו למטה, והוא תופס מקום של שש ספירות של עולם הבריאה עד החזה שלו, או עד בינה דגופא, עד התפארת. ועולם העשייה הוא מחזה דעולם הבריאה עד חזה דעולם היצירה. והמקום שנשאר למטה מחזה דיצירה נקרא "מדור הקליפות", שלמטה מכאן לא יכולה להופיע שום קדושה, שום אור. במקום הזה נמצא ל"ב האבן, ל"ב הניצוצין האלה שאסור להשתמש בהם, שאסור לעבוד איתם.

תלמיד: המדור הזה מחזה של היצירה?

מדור הקליפות הוא מחזה יצירה ולמטה. זאת אומרת, אם נעשה חלוקה יותר מדויקת, אז שש ספירות תופס עולם היצירה למטה מפרסא, אחר כך ארבע ספירות, עולם העשיה, ועוד שש ספירות עולם העשיה תופס מעולם היצירה עד החזה שלו. נשארו כאן למטה מחזה ארבע, ולמטה מחזה עשר. ארבע עשרה ספירות, שהן בגימטריה ד"י, זה מה שכתוב "אמר לעולמו די". שאי אפשר יותר להתפשט מלמעלה, אלא רק עד כאן.

 י"ד הספירות האלו, 14 הספירות האלו, מחזה דיצירה ומטה זה מדור הקליפות, כאן נמצאות הקליפות ואסור לצאת משם. ואז הקדושה, האור העליון יכול להופיע עד הפרסא, שזה המקום של גלגלתא ועיניים, מקום של כלים דהשפעה. ומפני שכאן נמצאים עולמות בי"ע, מפרסא עד חזה דיצירה, אז גם כאן אפשר להיות, אבל בלי אור עליון, אלא פשוט להשתמש ברצונות האלו שנמצאים כאן. בגלל זה המקום הזה, המקום הזה מפרסא עד חזה דיצירה זה נקרא "תחום שבת" (ראו שרטוט מס' 2). מה זה תחום שבת? מקום שאפילו מאצילות אפשר לצאת, זאת אומרת, להשתמש בו מחוץ לכלים של אצילות.

עכשיו אני רק רוצה להוסיף עוד משהו. מאיפה באים עולמות, בריאה, יצירה, עשיה? עולם האצילות בא במקום עולם הנקודים שנשבר. עולמות בריאה, יצירה, עשיה, כבר דיברנו על זה, שלפני השבירה יש לנו פרצוף זו"ן שנשבר. פרצוף זו"ן דנקודים היה כלול מגלגלתא עיניים ואח"פ. כשנשברו, נשברו גם גלגלגתא עיניים, גם אח"פ. ואז נעשה מהם גלגלתא עיניים, אח"פ, כמו שהיה לפני השבירה. גלגלתא עיניים שבתוך האח"פ, ואח"פ שבתוך גלגלתא ועיניים. נעשתה התערבבות בין החלקים (ראו שרטוט מס' 3).

מגלגלתא עיניים נעשה עולם האצילות. אח"פ הזה הזה ל"ב האבן, אסור להשתמש בו. גלגלתא עיניים שהאח"פ נמצא בתוכם, מזה יוצאים עולמות בי"ע. ואח"פ שבתוכם נמצאים גלגלתא עיניים, זה נקרא אח"פ דעליה. על זה אנחנו עוד נדבר.

עולם האצילות אנחנו דיברנו איך הוא יצא. מעוד חלקים שבורים שנמצאים כאן אחר השבירה, גלגלתא עיניים שבתוך האח"פ, מזה יוצאים, נולדים עולמות בי"ע. ואח"פ שבתוך גלגלתא עיניים, מזה בא לנו אח"פ דעליה, שעל זה נדבר בקשר לאדם הראשון בשיעור הבא. 

הבירורים האלו של אח"פ דעליה, מבררים אותם לא מלמעלה כמו שנבראו עולם האצילות, בריאה, יצירה, עשיה. הבירורים האלה של האח"פ דעליה, ול"ב האבן, אותם צריך לברר האדם. אנחנו נלמד בשיעור הבא, מה המבנה הזה, איזה פרצוף מיוחד זה אדם, שבלעדיו אי אפשר לגמור את בירור שבירת הכלים.

שרטוט מס' 3

תלמיד: מה זה עולמות, בריאה, יצירה, עשיה, שמופיעים בצבע אדום?

אצילות, בריאה, יצירה, עשיה שציירתי כאן זה לא עולמות, זה מקום לעולמות. אם אנחנו לוקחים את נקודות דס"ג, ומחלקים את הפרצוף הזה לגלגלתא עיניים ואח"פ, ואחר כך את האח"פ מחלקים לפי התכונות שלו, לשליש תחתון ותפארת, נצח, הוד, יסוד, ומלכות, אז נקודות דס"ג מתחלקים בנו לארבעה חלקים. מקום האצילות, מקום בריאה, מקום יצירה, מקום עשיה. ואחר כך כבר באים למקומות האלו עולמות. גם עכשיו שנולדים העולמות האלה, הם לא נמצאים במקומותיהם. אחרי שיבוא עכשיו פרצוף מיוחד של אדם הראשון, והוא יעשה שם אוי ואבוי, אז העולמות האלה ירדו למקומות שלהם. 

תלמיד: האדם עושה רק צרות?

מה אפשר לצפות מהאדם?

תלמיד: האם יש קשר בין הפה והטבור ועתיק, לבין המקומות בעולם הנקודים, איפה שיש את האח"פ דכתר, ואת האח"פ דאבא ואמא?

דווקא יש. כי עתיק לוקח לברר ולתקן גלגלתא עיניים דכתר דנקודים וגלגלתא עיניים דאבא ואמא. בגלל זה, זה קשר ישיר. אריך אנפין לוקח את האח"פ דכתר דנקודים, הקטנצ'יק הזה מתקן. אבא ואמא מתקנים אח"פ דאבא ואמא. כל חלק וחלק מאצילות מתקן חלק כנגדו מעולם הנקודים. רק הבעיה שלנו זה תיקון של זו"ן דאצילות. 

אני אגיד לכם שוב, בין דרגה לדרגה יש הפסק. ברוחניות גם כן. כי נגיד נגמרת מדרגה אחת, מתחילה מדרגה שנייה, אז יוצא שמלכות דעליון נעשית כתר לתחתון. איך יכול להיות? כתר זה בחינת הבורא, זה ממש נציג של הבורא, ומלכות זה הדבר הכי גרוע שיכול להיות, נברא, איך יכול להיות מלכות דעליון, אפילו שזה דעליון, להיות כתר לתחתון? אז בין מדרגה ומדרגה יש הפסק ממש, הפסק, תהום בין כל מדרגה למדרגה. 

ואצלנו כשאנחנו עוברים ממדרגה למדרגה, ממצב למצב, אפילו שאנחנו עוד לא במדרגות, אבל אנחנו כבר מתחילים לקלוט משהו, אז גם אצלנו יש הפסק, וההפסק הזה מורגש אצלנו כבלבול. אז לא לפחד מזה, שפתאום נמצאים בבלבול ולא יודעים כלום. מסופר על מקובלים גדולים שהם היו נכנסים לכאלה בלבולים, שלא ידעו אפילו לקרוא אלף בית, עד כדי כך הסתלקות המוחין. 

שוב דבר, אתה יודע, בן אדם לא יודע כלום. הוא לא יודע איך להתמצא בעולם, עד כדי כך הכול ממש נמחק ממנו, ואחר כך חוזר, אבל כבר במדרגה יותר גבוהה. אז חכה, זה עוד רחוק, הלוואי שתגיע לזה, אבל קצת מזה כבר מתחילים להרגיש. בקליטת החומר הזה מיד מתחילים להרגיש את זה, אלו סימנים של התקדמות. 

(סוף השיעור)