שיעור בוקר 05.05.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי מעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 540,

מאמר כ"ה. "דברים היוצאים מהלב"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", "שמעתי" כ"ה, "דברים היוצאים מהלב".

כה. דברים היוצאים מהלב

שמעתי ה' מנחם אב תש"ד בסעודה של גמר חלק הזהר

"ענין "דברים היוצאים מן הלב, נכנסים ללב". אם כן, מדוע אנו רואים, אפילו אם כבר הדברים נכנסו להלב, ומכל מקום האדם נופל ממדרגתו?

והענין הוא, שבזמן שהאדם שומע את הדברי תורה מרבו, תיכף מסכים לדעת רבו, ומקבל על עצמו לקיים דברי רבו בלב ונפש. אלא אח"כ, כשיוצא לאויר העולם, אז הוא רואה וחומד ומתדבק ברצונות הרבים המשוטטים בעולם. אז הוא, ודעתו, ולבו, ורצונו מתבטלים ברוב. כל זמן שאין בידו הכח להכריע את כל העולם לכף זכות, אז הם מכריעים אותו ומתערב ברצונותיהם.

ואז הוא "כצאן לטבח יובל". ואין לו בחירה, והוא מוכרח לחשוב, ולרצות, ולחשוק, ולדרוש את כל מה שהרבים דורשים. ואז הוא בוחר במחשבותיהם הזרות, ובתשוקות, ובתאוות הנמאסות, מה שהם זרים לרוח התורה. ואז אין לו שום כח, שיוכל להכריע את הכלל.

אלא עצה אחד יש לו אז, שיתדבק ברבו ובספרים, שזה נקרא "מפי ספרים ומפי סופרים". ורק בהתדבקותו בהם הוא יכול לשנות אז דעתו ורצונו לטוב. אבל בויכוחים ובפלפולים מחודדים לא יעזרו לו אז לשנות את דעתו, אלא רק בסגולת הדביקות, כי היא סגולה נפלאה, שהדבקות מחזירו למוטב.

ורק בזמן שהוא נמצא בתוך הקדושה, אז הוא יכול להתוכח עם עצמו, ולפלפל עם פלפולים יפים, איך שהדעת מחייב, שילך תמיד בדרכי ה'. אבל את זה הוא צריך לדעת, שגם אחרי כל החכמות והודאות שיש לו, שיוכל כבר ללכת עם השכליות האלו לנצח את הס"א, הוא צריך לחקוק במחשבתו, שכל זה כלום לא שוה. שאין זה כלי זיין, שיוכל לנצח את המלחמת היצר, משום שכל אלו השכליות הוא רק תוצאה, שהשיג אחרי הדבקות הנ"ל.

זאת אומרת, שכל השכליות, שעליו הוא בונה את כל הבנין, שצריכים ללכת תמיד בדרכי ה', הוא היסוד שהוא דביקות ברבו. וממילא אם יאבד לו היסוד, אז כל השכליות אין להם שום כח, משום שחסר לו עכשיו היסוד. לכן לא להסתמך על שכלו, אלא שוב להתדבק בספרים ובסופרים. ורק זה יכול לעזור לו. אבל לא שום שכל ותבונה, משום שאין בהם שום רוח חיים."

תלמיד: בעל הסולם כאילו מקשר פה יכולת להתגבר על הרצונות של הכלל עם היכולת שלו לזכות אותם לכף זכות. כאילו אם אני אוהב אותם, הם לא משפיעים עליי לרעה?

זאת שאלה, כן.

תלמיד: מהי סגולת הדבקות?

סגולת הדבקות, שאם אדם רוצה להידבק לאיזו מחשבה, לאיזה רצון, אז יוצא שהוא נכלל בזה. זאת אומרת, מתייחד עם אותה מחשבה, עם אותו רצון, וזה נעשה מאוד קרוב לו, כי כביכול כל המחשבות והרצונות שלו עוברים איזה תיקון, ומחשבתו או רצונותיו נכנעים כלפי רצון חדש, מחשבה חדשה.

תלמיד: דבקות זו התוצאה. מה הפעולה פה, מהו להידבק בפעולות של הבורא עליי, איך אני נדבק לפעולות הבורא עליי?

אני צריך להרגיש איך הבורא מתייחס אליי ולחקור מה היחס שלו ומה הוא רוצה מזה, איך להשפיע עליי.

תלמיד: אנחנו שומעים עכשיו סדרה של שיעורים איתך מלפני הרבה שנים, והם מדברים בדיוק על מצבנו. אני יכול להגיד על עצמי שאז לא שמעתי כלום, והיום אני מצליח לשמוע. הוא דיבר פה על דבקות ברב. מה זה אומר, דבקות אמיתית ברב?

לא יודע.

תלמיד: יש לך שיחות עם העשירייה שלך לפעמים, ואנחנו שומעים את ההקלטות. ושם נתת המלצה "להידבק במורה החי, אחר כך יהיה לכם יותר קל". מה זה אומר להידבק במורה החי?

"במורה החי", זאת אומרת במי שחי איתך, באותם הזמנים שנראה לך שזו דוגמה יותר גדולה מהחברים, זה מורה שלא חי מתוך זה שאתה מתאמץ ומוציאו מהספרים, אלא הוא חי איתך.

תלמיד: זאת אומרת, גם אם המורה לא נמצא איתנו בחיים אפשר להידבק בו, או שחייב שהוא יהיה איתנו חי כמו עכשיו?

לא חייב. אבל זה הרבה יותר קל מאשר שהוא כבר איננו.

תלמיד: לכן אמרת תזדרזו בזה.

כן.

תלמיד: שזה דבר שחשוב שנעשה אותו בזמן שאתה עדיין איתנו.

כן.

תלמיד: אתה יכול להגיד לנו כשאתה נדבקת ברב"ש, מה זה בדיוק? הרי יש פה איזה עומק שאנחנו לא מבינים אותו.

זה לא תלוי אם המורה שלך חי באותו זמן, באותו עולם איתך, אלא זה תלוי עד כמה אתה מצליח לראות את היחס שלו והפנימיות שלו, ואיפה הוא נמצא בזה.

תלמיד: מה אתה ממליץ לנו לעשות כדי להידבק בפנימיות של הרב? איך אפשר להתעמק בזה?

נראה לי שכדי להידבק במורה צריכים להשתדל להתנתק מכל צורה אחרת של יחס, כלפי חברים, כלפי זרים, ואז להרגיש עד כמה אתה אחרי פעולה כזאת כן יכול להיות דבוק במורה.

תלמיד: האם השאיפה שלנו צריכה להיות להידבק ברב ואז בבורא, או שלהיות כל הזמן עם תמונת הבורא והוא כבר יעזור לנו להידבק ברב?

אני חושב שקודם כל צריכים להשתדל להידבק ברב, ואז מתוך זה יגיע אליך כוח הרצון להידבק בבורא.

תלמיד: האם רב חושב שנצליח להידבק בו בעודו עדיין איתנו בחיים?

אין לי תשובה.

תלמיד: אנחנו צריכים להתאמץ בזה, שזאת תהיה ממש הנקודה המרכזית שאיתה אנחנו הולכים קדימה עכשיו ולא שום דבר אחר?

יכול להיות.

תלמיד: נראה שאנחנו נמצאים פה על איזשהו זמן שאול, שאנחנו חייבים לעשות איזשהו תיקון גדול.

בכל מצב ולכל תלמיד יש כזאת קריאה ואז, כשהוא כן רוצה לקיים אותה, אז מה שנקרא "פותחים לו".

תלמיד: האם רב חושב שאנחנו קרובים לדבקות עם הבורא, האם אנחנו נמצאים באיזו מגמה כזו, שאנחנו יכולים להידבק בבורא? או שיש לנו עדיין איזשהו פער שצריכים לעבוד עליו? כמה אנחנו קרובים לזה?

אין בזה פער. בכלל פערים בזה אין, זה אם אדם מכווָן לדבקות אז כבר הדבקות הזאת פועלת עליו כך שהוא מקבל את צורות ההתקרבות אליה.

תלמיד: אני שמעתי שהרב אמר שאנחנו צריכים להתחבר לפנימיות של הרב כדי להגיע לדבקות עם הרב. נראה שאנחנו צריכים להיכנס לאיזשהו מצב פנימי כדי לגלות את הפנימיות של הרב. מהו המקום בתוכנו שאנחנו בתוכו יכולים לקבל את הפנימיות של הרב?

אתה אומר משהו, אבל זה הכול תלוי לא במצבים, אלא תלוי ברצון עצמו. עד כמה אדם מוכן להתנתק מנקודת הדבקות שבו ולעבור לנקודת דבקות חדשה, קרובה יותר לפנימיות החברים.

תלמיד: נכתב "עשה לך רב". אז האדם צריך להגיע לאיזו החלטה כזאת? האם זו החלטה שאני עושה אותה פעם אחת או שזו החלטה שאני צריך לעשות אותה בכל יום, בכל רגע? מהי ההחלטה הזאת?

זו הנטייה הפנימית של האדם, להתקרב למרכז הבריאה.

תלמיד: איך אנחנו שומרים על עצמנו כל הזמן להיות בתוך הקדושה הזאת?

נראה לי שאז הבורא מנתק אותנו מהמחשבות, הרצונות, הצורות השונות של הדרך, ואז אנחנו מרגישים יותר מוכנים לנוע עימו.

תלמיד: אני שואל את זה, כי אתמול היה לנו מפגש מאוד מאוד מיוחד, ואני באופן אישי הרגשתי שאנחנו נמצאים פה ביחד בחברה חזקה מאוד, והבורא משנה לנו כל פעם את התנאים, כי הוא רוצה לראות כמה אנחנו באמת מוכנים להשתנות מול המערכת. לכן אתמול נתנו לעצמנו להבין שצריך להיות יחס מיוחד, לא רק לשיעור בוקר, אלא בכלל לכל הלימוד שלנו, ומורגש שאנחנו מוכנים להשתנות בהתאם לתנאים שהבורא מביא לנו.

איך נהיה מוכנים כל הזמן לשינויים האלה? איך אנחנו מביאים את עצמנו כל הזמן, כמו שאמרת קודם, להרגיש את היחס של הבורא בכל רגע? איך אנחנו לא עוזבים את היחס המיוחד הזה של הבורא?

על ידי מאמצים שכל אחד נותן, במאמצים האלה אתם מתחברים.

תלמיד: במה צריכים להתבטא המאמצים שלנו? הרי זה לא מספיק שאנחנו באים לשבת פה בשיעור בוקר, אלא אנחנו צריכים להיות כל הזמן בתוך התנועה הזאת. מהו המאמץ המיוחד שהבורא רוצה מאיתנו כל יום מחדש?

הבורא רוצה שנגיע לדבקות בפנימיות הלב יותר ויותר, ואז הוא יעשה לנו את העבודה הזאת.

תלמיד: בעל הסולם רושם פה שגם אם אדם הגיע לדבקות, אחר כך הוא רוכש איזשהו שכל ורגש, וברגע הבא הוא שוב צריך לעשות מאמצים כדי להגיע לדבקות. יש דבר כזה דבקות כמצב מתמשך, שהאדם נמצא כל הזמן בדבקות או במשך זמן מסוים?

יש.

תלמיד: וזה מושג במדרגות רוחניות, זאת אומרת, במצב שלנו אין כזה דבר?

לא.

תלמיד: מה זה אומר שתלמיד נדבק ברב?

שהוא משתדל להיות עם הרב שלו בכל מיני פעולות גשמיות ורוחניות.

תלמיד: דרך הדבקות ברב התלמיד צריך להגיע לדבקות בבורא או שזה בנפרד?

זו המטרה.

תלמיד: יש הבדל בין דבקות ברב שנמצא פיזית בעולם הזה לבין דבקות ברב שלא נמצא בעולם הזה?

הדבקות צריכה להיות מובנת ומורגשת בעולם הזה.

תלמיד: יש הבדל בין תלמיד שנמצא פיזית באותו מקום עם הרב לבין תלמיד שצופה בו ממחשב ממקום אחר?

זה לא חשוב.

תלמיד: איך להתייחס לרצונות זרים שפונים אלי, מדברים איתי במהלך היום? אתה צריך לתת להם תשומת לב, אתה צריך לצאת מהמחשבות שלך ולהתייחס אליהם ואז הם מנתקים אותך.

כן.

תלמיד: איך להתייחס לזה?

כמו לדברים זרים לגמרי.

תלמיד: אבל הם מנתקים אותך מהמחשבות שאתה נמצא בהן, אין לך ברירה אתה צריך להתייחס אליהם.

צריכים להשתדל לא להתנתק משמיעת המאמר, ולתת דגש לא לפנימיות של הקבוצה, אלא עד כמה הקבוצה עצמה נמצאת בתוך המאמר.

תלמיד: אני שואל לא לגבי זמן השיעור, אלא כשאנחנו יוצאים ומתערבבים עם רצונות זרים.

כן.

תלמיד: אנחנו יוצאים מהמחשבות מפני שפונים אלינו אנשים ואנחנו צריכים להתנהל בעולם הזה. אני שואל איך להתייחס לרצונות זרים שפונים אליך במהלך היום ואתה צריך להתנתק מהמחשבות שאתה נמצא בהן?

אתה צריך להשתדל לשרת אותם במידה שזה יקדם אותך.

תלמיד: בזמן שאתה מתייחס אליהם, אתה בהכרח יוצא מהמחשבות על הקבוצה, על הבורא, אתה יוצא מזה. האם כך העולם בנוי או שזה לא בסדר שאתה יוצא? איך להתייחס לניתוקים האלה שמכריחים אותך כאילו להתנתק?

להתייחס אליהם כהכרחיים.

תלמיד: אבל למה? מה זה תורם?

יכול להיות שזה לא עניינך.

תלמיד: אז לקבל את זה שכך בנוי העולם, שאני צריך להתנתק ולחזור, להתנתק ולחזור?

בינתיים כן.

תלמיד: דבקות זה נשמע כמשהו מאוד מאוד יציב, חזק, דבק, דבוק, משהו שהוא יותר חזק מכל דבר אחר, מכל השינויים שעוברים עלינו, מכל הרצונות שמשתנים, מכל הפעולות. איך מחדשים את הדבקות הזאת כל הזמן?

כל אחד צריך להשתדל לקבוע לעצמו נקודה פנימית שעכשיו הוא מבין שמתעוררת בו, ומאירה לו על הדרך בינו לבורא, ולהשתדל להיות ביחס הזה תמיד.

תלמיד: שמעתי קודם שאמרת, שאדם צריך לחשוב עד כמה הקבוצה עצמה נמצאת בתוך המאמר.

כן.

תלמיד: זה בעצם תנאי לדבקות?

זה תנאי להיות מכוון לדבקות.

תלמיד: כשאנחנו אומרים "דבקות ברב", זה ברור שכל מה שקיבלנו אי פעם היה דרך הרב, שום דבר לא היה שלא דרך הרב, ואנחנו רוצים כל הזמן להיות בחיבור הזה לעליון. איך בונים בינינו מין מצב כזה שכל הזמן זה הדבר הכי חשוב?

זה מה שבונה בנו אותו יחס לבורא אחד.

תלמיד: זאת אומרת מתוך הרצון להיות בדבקות ברב, אנחנו לומדים איך לרצות את הבורא?

בדרך כלל.

תלמיד: יש בזה נאמנות או איזו תכונה שצריך לרכוש, מה צריך לרכוש פה בתוך הדבקות הזאת?

מנקודות הדבקות נבנה לנו שביל שבו אנחנו מתחזקים, ויותר ויותר נצמדים לבורא, וכבר מבקשים ופונים אליו בצורה מיוחדת שקיימת בין כל אחד ואחד לאותו הבורא.

תלמיד: זאת אומרת אנחנו צריכים כל הזמן לבקש את הדבקות הזאת?

כן.

תלמיד: במה תלויה נקודת הדבקות הבאה שלי?

נקודת הדבקות הבאה בדרך תלויה בכמה הלב שלך מוכן לזה.

תלמיד: מה מכין את הלב שלי? מה מכשיר אותו?

יחס.

תלמיד: מצדי?

יחס לכל הנקודות שעברת, איך אתה מתייחס אליהן.

תלמיד: אני שואל על רגע הניתוק מהדבקות, כשאני בניתוק וחברים מנסים לעורר אותי, או אני קורא משהו, או מקריאים לי, מדברים איתי, ומשהו לא נדלק. מה הכוח שמצית בך משהו, מעורר, מדליק אותך, מחזיר אותך לדבקות?

זו הנטייה שלך לבורא.

תלמיד: ואם אני כרגע לא נמצא בדבקות?

אז אתה צריך להתפלל כל הזמן.

תלמיד: איך לזרז את המוכנות של הלב, שהלב יהיה מוכן יותר לדבקות בעליון?

זה לפי הרחבת הלב.

תלמיד: מי מרחיב את הלב, מי מכין אותו? איך מכינים אותו יותר ויותר לקראת הדבקות בבורא?

על ידי זה שאני רוצה להיות בדבקות עם כלל הקבוצה או העשירייה.

תלמיד: בתחילת בני ברוך היית שולח את כולנו להיות מורים, רצית שכולנו נְלַמֵד. אני לא מוצא בשום מקום הדרכה איך צריך לגדל נשמה של תלמיד, מה צריך להיות היחס. אני רואה ממך המון חכמה כלפינו, ואני מאוד רוצה ללמוד איך עושים את זה, כי זה נראה יחס של אהבה. איך רכשת את זה, האם רב"ש לימד אותך? איך מגיע הידע לטפל בתחתונים?

אני לא אגיד לך כי אני לא יודע. אני באמת לא יודע.

תלמיד: אצלי זה מאוד מורגש שאתה עושה את זה, מביא הרבה דברים בחשבון. אבל הגישה הזאת לא נמצאת אצלנו ואני גם לא יודע איך לפתח אותה.

אני אחשוב על זה.

תלמיד: האם לפני הדבקות ברב או בבורא צריך להידבק בעשירייה ובחברים?

זה קשור זה לזה, כסיבה ותוצאה, ותוצאה כסיבה.

תלמיד: האם יש סדר, או לפעמים כך ולפעמים כך?

לפעמים כך ולפעמים כך.

תלמיד: מה ההבדל בין להידבק ברב, לבין להידבק בבורא?

להידבק ברב הרבה יותר קל מאשר להידבק בבורא. זה משהו אחר.

תלמיד: שמעתי אותך אומר שמנקודות הדבקות נבנה שביל שבו מתחזקים יותר ויותר, נצמדים לבורא, מבקשים, פונים אליו בצורה מיוחדת שקיימת בין כל אחד ואחד לאותו בורא. האם נקודות הדבקות האלה שבונות שביל הן נקודות שיש לכל תלמיד בדרך, או הנקודות הן החיבורים בין התלמידים השונים, שכל אחד מגיע עם נקודת הדבקות שלו וביחד נוצרת איזו דבקות? האם דבקות היא שלי פרטית בנקודות הדבקות האלה או בינינו בכל נקודה של כל אחד ואחד?

בכל נקודה בדרך של כל אחד ואחד.

תלמיד:  זאת אומרת, השביל הוא לא שביל של האדם אלא שביל של העשירייה.

כן.

תלמיד: נתת בעבר דוגמה כזאת שנסעת לטיפול שיניים עם חבר שאמר לך, אתה צריך לבקש מהרב דבקות. מה זה אומר? אז הייתה לך דרך שלך מולו, הוא גידל אותך, והיום אנחנו במציאות של קבוצה גדולה, שמתקדמת יחד. איך אנחנו כקבוצה מבקשים מהרב דבקות?

אתם צריכים לדרוש שתהיה לכם דבקות ביניכם ומתוך הנקודה הזאת תפנו לבורא ותדרשו דבקות. 

תלמיד: ומה המקום של הרב בתוך זה?

הרב במקרה כזה הוא כנציג של הבורא וכמלווה אתכם אליו.

תלמיד: זה כוח שמתגלה פתאום בקשר, בדבקות בינינו, שנקרא "רב"?

כן.

תלמיד: ומה הקשר בינו לבין הרב הפיזי, הדמות הפיזית של הרב?

הקשר הוא בזה שתלמיד שמרגיש את הרב נעשה בזה רב לכולם.

תלמיד: בעל הסולם מתאר את הדבקות ברבו כיסוד שעל היסוד הזה אפשר לבנות בניין, ואם אין את היסוד אז הבניין לא מחזיק. מה יש ביסוד, מהו החלק שהוא קבוע, שלא נעלם?

ביסוד יש תכונה עליונה שהיא למעלה ממלכות. ואם אדם נמצא מצד אחד ביסוד ומצד אחר במלכות, אז זה מקשר אותו בין המצב שהוא נמצא בו לבין המצב שהוא יקבל.

תלמיד: גם המאמר הראשון של רב"ש מתחיל במילים "אנחנו נתאספנו כאן לתת יסוד על בניין חברה". הוא לא אומר לבנות חברה אלא קודם לתת יסוד. איך נבנה אותו יסוד?

יסוד קודם כל נבנה מזה שאתה משייך אותו למדרגה יותר עליונה ואתה מוכן לתת כוחות כדי להתנתק ממצבך ולעלות אליו.

תלמיד: בדוגמה של המאמר, הוא אומר שאדם בא לשיעור בוקר, שומע דברי תורה מרבו, מיד מסכים ורוצה גם לקיים, אבל כמה שעות אחרי זה הוא בעבודה, בהפסקת צהריים, כולם מסביב מדברים על לקנות מכונית חדשה או כדורגל, וכמו שכתוב במאמר זה שוטף אותו, אין לו בחירה. באותו רגע איך הוא יכול לגלות שוב את היסוד הזה שהוא נמצא בו או להתחבר אליו?

אדם צריך לתאר לעצמו, לחפש, איפה הוא נמצא עכשיו, כדי להשתוקק למצב יותר גבוה.

תלמיד: האם בצורה רגשית הוא מבקש מהבורא שיחזיר אותו למחשבות, הרגשות אחרות?

הוא לא מבקש מהבורא שיחזיר אותו, אלא הוא מבקש מהבורא שהוא יוכל להתעלות עוד יותר ועוד יותר.

תלמידה: האם הדבקות ברב זאת השגה אישית של האדם או שהיא קורית רק ביחד עם העשירייה?

התנתקות מעצמו ודבקות בעשירייה זו בעצם פעולה אחת, והפעולה הזאת מעלה את האדם למדרגה יותר גבוהה.

תלמיד: מה הקשר בין דבקות בעשירייה לבין דבקות ברב?

דבקות בעשירייה זו דבקות כללית. דבקות באדם, במורה, זו דבקות פרטית.

תלמיד: יש דבקות בעשירייה ויש דבקות ברב.

כן.

תלמיד: אלה שני דברים שונים?

שונים.

תלמיד: איפה הם מתחברים?

בתוך ליבו של האדם.

תלמיד: האם יש אפשרות להתערב או להשפיע על בחירה אישית של האדם, על בחירה חופשית של האדם?

מהחברים שלו?

תלמיד: כן.

בעצם כן.

תלמיד: נאמר כשרואים בבירור שחבר דבק במשהו אחר שלוקח אותו הצידה, לא משנה מה, עד כמה אפשר להשפיע עליו באמת בפנים? מבחוץ אפשר לעשות כל מיני פעולות, אבל האם אפשר להשפיע מבפנים או שצריך לקבל שכך הבורא רוצה וזהו? איפה הדבקות בינינו באמת יכולה להשפיע על הבחירה החופשית של האדם?

האדם נמצא בתוך הפעולה הזאת שלנו, ולכן זה משפיע עליו.

תלמיד: זאת אומרת, לא להתייאש?

ודאי שלא כתוב להתייאש ולא צריכים. לכל המצבים הפנימיים יש מקום, חוץ מייאוש. מפני שהייאוש הוא דווקא ההיפך, הוא מוביל אותך להחלטה נכונה. הייאוש הוא בעצם ההרגשה הכי נכונה בדרך. כשאדם מתייאש, הוא עושה החלטה והולך קדימה. נקודת הייאוש היא נקודת החיבור בכוח עליון.

תלמיד: אבל לא להתייאש מהחבר? נאמר החבר מחליט שהעבודה או האישה או משהו אחר יותר חשובים עכשיו מהשיעור, ואנחנו רוצים מתוך הדבקות בינינו וברב לשנות את זה. עד כמה עשירייה או קבוצה יכולה להשפיע על הבחירה החופשית של אדם שאומר עכשיו העבודה יותר חשובה לי, או משהו אחר יותר חשוב לי?

זו החלטה שלו. אלא מה?

תלמיד: אז אי אפשר. אנחנו רוצים להתפלל, לבקש, לעשות, שיחליט אחרת. אבל זה אפשרי בכלל לבקש על משהו שהוא בחירה שלו?

אם קבענו מראש שצריכים ללכת על כאלו וכאלו מצבים, אז ההחלטה היא החלטה של כולם.

תלמיד: ההחלטה היא של כולם, אבל מישהו מחליט לא לקיים אותה, לעשות משהו אחר שיותר חשוב לו. אפשר להתערב לו בהחלטה הזאת?

לא, בהחלטה לא.

תלמיד: זאת אומרת, להמשיך?

כן, חייבת להיות השפעת הכלל על הפרט.

תלמיד: כתוב שאין אדם מסיר את עצמו מבית האסורים, מה בסופו של דבר מוציא את האדם, או מי מוציא מבית הסוהר שלו?

הפער בינו למצב הכללי של אותה החברה או הסביבה שהוא נמצא בה.

תלמיד: הפער בינו ובין המצב של החברה מוציא אותו, זה כוח?

כן.

תלמיד: כוח של מה, כוח בורא, כוח חברה?

כוח הרצון.

תלמיד: כוח הרצון של החברה שהוא יותר חזק מהכוח שלו?

כן.

תלמיד: ואיך זה מוציא אותו?

כי הוא רוצה לצאת.

תלמיד: אז זה כמו חבל?

כן.

תלמיד: שאתה תופס?

כן, מושך אותו.

תלמיד: אמרת שיש דבקות אישית שזה במורה ודבקות כללית יותר שזה עשירייה. והמאמר דיבר וגם חבר דיבר על כך בהתחלה, שהוא לא יכול להכריע את העולם לכף זכות, הם מכריעים אותו לחובה והוא נבלע שם בתוך הרצונות.

כן.

תלמיד: ואמרת שהדבקות בעשירייה היא כללית יותר, במה היא יכולה לסייע? אנחנו יוצאים לאוויר העולם, ויש דבקות אישית שהיא עם הכתבים ועם הרב, ויש עשירייה בתווך בינינו לבין העולם. האם יש תפקיד, יש איזשהו עניין שהעשירייה צריכה להיות עבור החבר כמו מתאם כלפי הרצונות של העולם?

כן.

תלמיד: איך הוא משתמש בזה נכון? עכשיו הוא יוצא לאוויר העולם יש שם הרבה רצונות. כשהיינו בשיעור הרגשנו אולי במשהו יותר ביחד, יכול להיות אפילו אני כשאצא במדרגות וכבר החברים ייראו לי כבודדים. יש משהו שהחבר לוקח ליום שזה העשירייה שלו, שדרכה הוא חוזר ליחס נכון למציאות?

כן.

תלמיד: איך הוא משתמש בזה נכון, מה הוא יכול לעשות עם זה?

להגדיל את הכוח שלהם בו שישפיעו עליו יותר, וכך להמשיך.

תלמיד: אמרת בשיעור שאדם צריך לצאת מהפנימיות של העשירייה ולרצות שהם יהיו דבוקים במאמר. נגיד עכשיו יום רגיל אין כביכול מאמר, או שהמאמר עדיין קיים ויש עדיין רצון החבר לשמור על החברים דבוקים לנושא של השיעור שנלמד היום?

כן.

(סוף השיעור)