שיעור בוקר 04.01.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

גילוי טפח וכיסוי טפחיים

"מרגלא בפי הגדולים אנשי השם, במקומות שבאים שם לגלות איזה דבר עמוק, שמתחילים המאמר: "הנני מגלה טפח ומכסה טפחיים".

והנה הקדמונים שלנו נשמרים מאד ממלה יתרה, כמו שהורונו ז"ל, "מלה בסלע, שתיקא בתרין [בשניים]" (מגילה יח ע"א; הקדמת הזוהר ע"פ הסולם אות י"ח). פירוש, אם יש לך מלה יקרה בפיך, ששויה סלע, תדע, שהשתיקה ממנה שויה שני סלעים.

והכונה על אותם, המפליטים מלות יתירות, שאין בהם תוכן ושימוש להענין, רק לשפר את הלשון להנאותה לעיני המעיין. והיה זה בעיני קדמונינו לאיסור חמור, כמפורסם להמסתכל בדבריהם. וכמו שאוכיח זה בקונטרסים הבאים. ואם כן צריכים אנו לתשומת לב, להבין מליצתם זאת, שהיתה שגורה בפיהם כל כך."

אנשים מאוד נזהרו לדבר על מה ששייך לעניין, ולפי היכולת לקלוט למי שהם כתבו.

ג' מינים בהסתר החכמה

"והענין הוא, כי יש ג' חלקים בסודות התורה, אשר בכל חלק וחלק יש טעם מיוחד לההסתר שבו. ונקראים בשמותם:

א. האינו נחוץ,

ב. האי אפשר,

ג. משום סוד ה' ליראיו.

ואין לך פרט קטן בחכמה זו, שאין נוהג בה ביאורים מג' חלקים אלו האמורים. ואבארם אחת לאחת."

א. האינו נחוץ

"פירוש, שלא יצמיח למי שהוא שום תועלת על ידי התגלותם. וכמובן, אשר אין בזה משום הפסד כל כך. כי רק ענין של נקיות הדעת יש כאן, דהיינו כדי להזהר מן אותם מיני מעשים, המוגדרים בשם "מה בכך". דהיינו, מה בכך שעשיתי זה, כיון שאין הפסד בדבר.

ותדע, אשר "המה בכך" נחשב בעיני החכמים למשחית היותר נורא בין המשחיתים, שהרי כל מבלי עולם, שנבראו ושעתידים להבראות, אינם יותר רק סוג אנשים של "מה בכך". דהיינו, שעוסקים בדברים, שאין בהם צורך, ומעסיקים לזולתם בדברים שאין בהם צורך. ולפיכך, לא היו מקבלים שום תלמיד, בטרם ישיגו ממנו בטחון, שיהיה משומר בעסקיו, שלא לגלות מה שאינו נחוץ."

התלמיד גם היה כבר צריך להיות באיזשהו גובה רוחני כדי שיקבלו אותו באותם התנאים, שידע לשמור על "אינו נחוץ", "אי אפשר" ו"משום סוד ה' ליראיו".

שאלה: כתוב, "ותדע, אשר "המה בכך" נחשב בעיני החכמים למשחית היותר נורא בין המשחיתים". מה זה בדיוק "מה בכך"? ולמה הוא נחשב למשחית היותר נורא?

"מה בכך", כלומר אדם שיודע לפרסם דברים כאלה, הולך ומפרסם בין כולם ולכולם. מדובר על הזמנים ההם, שמיד היו מחברים את זה לדתות, לכל מיני איגודים, זה דבר ראשון. דבר שני, "שאינו נחוץ", "אי אפשר" ו"משום סוד ה' ליראיו", אי אפשר בלי לחלק אותם ולהלביש אותם על כל מה שלומדים, אלא לכל דבר יש את שלושת הגישות האלה, השלבים האלה, שאפשר לגלות כל שלב ושלב בתנאים מיוחדים. בדרך כלל המתחילים לא כל כך מרגישים על מה מדובר, לא יכולים להיכנס לעומק של האיסור. נגיד "מה בכך", הוא לא יודע, כי מה יש בזה? מספרים יותר, מספרים פחות, כך או כך.

כשאני כתבתי ספרים ברוסית, ספר ראשון, שני ושלישי, אז כתבתי בהקדמה שמה שאני כותב בספרים האלה זה לפני שהתחלתי ללמוד אצל רב"ש. אני שאלתי אותו אם לפרסם אותם, והוא אמר לי לפרסם, ואם אכתוב כך, אז זה יהיה מספיק. כי זה היה מאוד מסוכן שתלמידו של מקובל מפרסם ספרים כאלה.

שאלה: מה זה נזק? הוא אומר שזה חמור מאוד וזה נזק.

יש פה הרבה הבחנות. יכול להיות שלא יכולים להגיע לחכמה פנימית אנשים שמגיע להם, ויכול להיות שדווקא מגיעים לחכמה פנימית, לא פנימית כל כך, אנשים שאין להם שום צורך לזה.

תלמיד: יש פה הרבה מדריכים בקמפוס בכל השפות, ממה הם צריכים להיזהר, אם זה בכלל קשור אליהם?

אני לא חושב. בזמננו חכמת הקבלה, לעומת כשהייתי אצל רב"ש, היא כמו שעברו כמה אלפי שנים. ולכן אני לא יכול להגיד שהיום זה מותר וזה אסור ובכלל לא, הכול יצא משליטה ואין לזה שום סדר.

אני הייתי אולי לפני חמש עשרה שנה בחנות בבני ברק וראיתי שם אלפי ספרי קבלה, בזמני לא היה דבר כזה, אלא כתבו אותם בזמן האחרון כי כדאי לכתוב כי יש קונה.

תלמיד: מה אנחנו צריכים לקחת מהמאמר הזה?

רק לפרסם דברים שנחוצים לתיקון ולא יותר. אבל אם לא יותר, אז אתה בעצם חותך מהספר את כל הדברים שמושכים, ואז מי ירצה ומי יקנה.

תלמיד: אנחנו פונים לאנשים עם נקודות שבלב.

אתה לא פונה לאנשים עם נקודות שבלב, אתה לא עומד בפינת הרחוב ומחלק ספרים בצורה כזאת. היום אני לא יודע בכלל מי מגיע. פעם כשהיה יוצא ספר, אז דיברו על זה, כתבו על זה, היום אלו דברים רגילים, יוצאים מאות ספרים.

תלמיד: אז המבחן הוא פשוט מי שנשאר.

הוא כנראה שווה יותר מאחרים?

תלמיד: הוא נמשך למה שיש לנו להגיד, כי אחרת הוא לא יישאר איתנו. השוק מלא.

נראה.

שאלה: אם מסתכלים על חכמת הקבלה לפני חמישים שנה, היא הייתה דבר גדול, הייתה התעוררות כלפיה, היה עניין כלפי החכמה, ונהיה טרנד בעולם שכולם הלכו אחרי חכמת הקבלה, חיפשו מה זה, עשו ממנה שיווק מאוד גדול ומכירות. היום פחות, ככה לפחות זה מורגש.

כן.

תלמיד: אם אתה מסתכל על חכמת הקבלה על ציר זמן, איפה אתה רואה אותה עכשיו, האם היא דבר מבוקש, הולכת להיות מבוקשת, הולכת לרדת בחשיבות?

היא כבר לא בולטת כמו שהייתה לפני כמה שנים, וגם, במשך כמה שנים בלבד. אני לא יכול להגיד, נראה לי שלאדם המודרני אין שם מה לחפש.

תלמיד: אין לחכמת הקבלה מה להציע היום לבני אדם?

יש לה מה להציע, אבל לאדם המודרני אין מה לחפש בה, כי מה שהוא מחפש לא נמצא.

תלמיד: אז איפה יהיה החיבור בין האדם המודרני לבין חכמת הקבלה?

אני אישית לא יודע. לי נראה שמה שאנחנו צריכים לעשות זה לא דרך הספרים, כי ספרים הם חומר מוגבל. אני באמת לא מתעסק בזה כבר מזמן, אני לא כותב, אני רק מעביר שיחות, והשיחות האלה הן עם אנשים שרוצים לשאול ולשמוע משהו, לכן אני לא יודע.

תלמיד: אני לא שואל על צורת ההפצה, אם דרך ספר או דרך אינטרנט, לזה יש מומחים שיגידו איך האדם המודרני צורך תוכן. אני שואל על התוכן, מה חכמת הקבלה יכולה לתת לאדם המודרני היום?

להסביר לו יותר ויותר ברור, אם זה אפשרי, מהי מטרת החיים שלו.

תלמיד: זה הסבר שכלי, גדול, להתאחד ולהתמלא בכל טוב. אבל למה שזה ימשוך אותו, כי כולם מוכרים ככה, כלפי חוץ אין הבדל. מה הייחודיות שיש לחכמת הקבלה להציע על פני כל השיטות האחרות שבשוק?

זה תלוי איך קוראים. היום בגלל שיצאו כל כך הרבה ספרים בחכמת הקבלה, אז כל אחד יכול לחפש ולמצוא מה שבא לו לפי טעמו. אני חושב שמה שצריכים היום זה רק לגלות את הקשר בין התפתחות העולם לחוכמת הקבלה, איך היא מסבירה לנו לאן העולם מתפתח ולאן אנחנו מגיעים.

תלמיד: אם אני עושה פוקוס על עם ישראל, אז אני רואה שגם אם הוא חווה מכות מאוד קשות ואפילו הצלחות, הוא לא מגיע לחכמת הקבלה בהמוניו, יש כמה ששומעים. למה זה ככה?

בגלל שהוא עם קשה עורף, הוא לא מחפש פתרון בשום דבר, הוא מחפש איך להתקיים וכמה שפחות לסבול, בצורה הכי נבזית.

תלמיד: מה הטיפול בעם קשה עורף?

לעניין אותו במשהו, שזה ייתן לו משיכה לדברים האלה, שהוא באמת יראה עד כמה הוא נמצא בשפל.

תלמיד: על זה אני שואל, כי המכות לא ממש מעוררות, והפיתוי לא מספיק מושך. מה יפתה אדם בישראל להתקרב יותר לחכמת הקבלה?

אם פעם הייתה רק חכמת הקבלה, אז היום סביב חכמת הקבלה יש הרים של זבל, כל מיני ספרים בכל מיני שפות, שמושכים אותך על ידי כאלו סיפורים כך שאין לך כוח, אין לך זמן להגיע למשהו רציני.

תלמיד: בתוך כל הזבל הזה, מה היהלום שיש לנו להציע?

מטרת הבריאה ותיקון להגיע למטרת הבריאה, מה שיש מכאן ולפנינו.

תלמיד: אבל זה לא מושך.

אין מה לעשות, אבל זה מה שכדאי לאדם לדעת.

תלמיד: זה מצידנו כדאי לפרסם, אבל מה ימשוך אותו מצידו?

ימשכו אותו רק דברים שנעימים לאגו שלו, שום דבר חוץ מזה. לכן אנחנו מתקרבים לגמר התיקון.

תלמיד: מה גרם להתפרצות של חכמת הקבלה באנושות בחמישים שנה האחרונות ופתאום לדעיכה שקיימת? הייתה התפעלות מהחכמה ועכשיו פתאום שמים אותה בצד, היא כבר לא טרנדית.

זה תמיד קרה כך כלפי דת. חכמת הקבלה עזבה את המסגרת הדתית והתחילה להתפרסם ללא הגבלות של הדת. זה נעשה מזמנו אני חושב של הפילוסוף מרטין בובר.

תלמיד: גרשון שולם?

את גרשון שולם אני לא כל כך מכיר, אבל אני חושב שמרטין בובר.

שאלה: אני רוצה לשאול על חזון. היום כשבאים אנשים, אני חושב שאנחנו יודעים להסביר להם תוך כמה עשרות שיעורים ואנשים מסכימים עם מטרת הבריאה, רצון לקבל, להשפיע, אחרי סמסטר א' אנשים כבר מבינים ורוצים לממש.

העניין הוא המימוש, והמימוש הוא בעשירייה. זה גם מתקבל על הדעת כי אתה לא יכול לעבוד עם כל האנושות עכשיו, לקפוץ על שמונה מיליארד ולהתחיל לאהוב אותם. הבעיה שעם אותם עשרה אני נפגש במקרה הטוב פעם בשבוע, מתקדמים כמונו נפגשים פעם, פעמיים ביום. עם זאת, אני רואה חברים שלנו שמשרתים עכשיו בחזית והם מאוד מחוברים שם, התנאים החיצוניים גורמים להם כל הזמן להיות יחד. בעשירייה אנחנו קוראים מאמר, זה הכול, אין לי שום אינטראקציה אחרת עם אותם אנשים.

אני לצערי לא יכול להעביר לכם יותר ממה שלמדתי אצל רב"ש, זו הייתה קריאה במאמרים שלו וקצת שאלות ותשובות.

תלמיד: מה אנחנו צריכים בסך הכול? לאהוב את הזולת, להיות בהשפעה. האם זה רק דרך קריאת מאמרים ולימוד כמו שאנחנו עושים שש, שבע שעות ביום, או האם יכול להיות שבעתיד תהיה צורה אחרת שאפשר יהיה להגיע לאהבה לזולת?

איזו צורה? האם תקבל איזה כדור או יחברו אותך לאיזה מכשיר שיעביר דרכך גלים? תגיד מה?

תלמיד: אולי יש עוד משהו חוץ מלשבת וללמוד, אני מבין שיש לזה היסטוריה וזו הצורה. כי אני רואה שלצורה הזו אנשים לא מתחברים, זו הבעיה.

אנחנו כנראה באמת האחרונים ששומרים את הצורה הזאת. מה יהיה בדור הבא? אני לא יודע. מה אתם חושבים? אני מוכן לעשות הכול.

שאלה: אני חושב שבן אדם מודרני כן מחפש את מטרת החיים שלו, ורוב האנשים בעולם כן מוצאים איזו דרך כמו מדיטציה. מה שאנחנו לומדים פה זה אותנטי, אנחנו לומדים חכמת הקבלה. האם אתה חושב שבן אדם מודרני יגיע למצב הזה שהוא באמת יגיע לפה?

עם יד על הלב אני יכול להגיד לך כך, זה שזו אמת, זה נכון, אבל זה שזו אמת לא גמורה, זה גם נכון. אלא כנראה שמהעבודה שלנו ייולד עוד משהו, אני מצפה לזה, לא ממני אלא מכם, ואם לא עכשיו, אז בעוד עשר, עשרים שנה, אבל זה חייב כך להיות.

תלמיד: האם האנושות מגיעה מכך שהיא מקבלת מכות? כי אני לא רואה שום דרך אחרת שבן אדם באמת חושב. גם מניסיון, כשאני רואה חברים, הם היו בכל מיני דרכים עד שהגיעו לפה. הם סבלו והגיעו למצב שהם בסוף הגיעו לפה. האם לאנושות רק המכות זו הדרך?

אני לא יודע. ברור שצריכה להתגלות עוד מדרגה שתעלה את האנושות לדרגה שהיא תראה את הדרך, אבל לא אנחנו. או שאלו יהיו אנחנו, אבל אם תתלבש בנו אותה המדרגה, את זה אני לא יודע.

שאלה: מה התפקיד של הגילוי אם צריך לכסות אותו? בשביל מה יש בכלל גילוי במציאות אם יש כיסוי טפחיים עליו?

כי שום גילוי לא יכולים לקבל אם לא מכסים אותו.

תלמיד: אבל במה הוא גילוי אם אתה מכסה אותו? איפה הגילוי?

כך הוא מתגלה, בהדרגה.

תלמיד: האם אתה מגלה כיסויים?

כן. דרך מסכים.

תלמיד: כנראה התכוונת לשפינוזה כשחיפשת פילוסוף.

גם שפינוזה.

שאלה: למה זה כל כך חמור לגלות "מה בכך", מה הבעיה עם זה? אז לאדם אין שימוש באינפורמציה שהוא קיבל.

אנחנו כבר נמצאים במצב שלנו ולא חשוב מה שיגלו, אנחנו נמצאים כבר בסוף. לפנינו רק לעשות צעד אחד קדימה לתיקון ועוד צעד לתקן את סוף הבריאה.

תלמיד: אז ממה צריך להיזהר בהסברה שלנו?

אני לא חושב שיש ממה להיזהר, אלא רק שלא יפרסמו ספרים שיביאו עוד בלבולים לאנושות.

שאלה: קודם אמרת שבתוך כל הזבל הזה שיש היום ברשתות, היהלום שיש לנו להציע לבן אדם הוא מטרת הבריאה ותיקון הבריאה, מה שיש מכאן ועוד לפנינו, אבל זה לא מושך. עד כמה האחריות שלנו לייצר עניין או חיסרון אצל האדם, או שאם אין לו חיסרון, אז אין לנו מה לעשות איתו? האם אפשר ליצור חיסרון באדם?

כל בני האדם מחוברים זה אל זה, ואם חלק מהאנושות מתחיל במשהו להתעניין, אז זה עובר בצורות אחרות, אלטרנטיביות, לאחרים.

תלמיד: אם נפרסם את מטרת הבריאה והתיקון, אז האם במידה מסוימת זה יעורר את החיסרון לזה אצל אנשים?

כן.

תלמיד: אנחנו צריכים לעורר את החיסרון הזה.

כן, ודאי, זו המטרה, זה הדבר הכי חשוב.

שאלה: אמרת שצריכה להתגלות מדרגה חדשה, צורה חדשה, ואנחנו הדור האחרון שלומד בצורה הישנה. האם אנחנו צריכים להתחיל לנסות לחפש, לחקור ולעשות ניסיונות בשביל לתת הזדמנות למדרגה החדשה הזאת להיוולד, או שהבורא יסדר?

ודאי שהבורא יסדר בסופו של דבר, אבל אנחנו צריכים להתחיל.

תלמיד: כלומר לעשות ניסיונות עד שמשהו ייצא.

לגרות אותו, כן.

שאלה: יש לי בנים, בנות, ואני רואה שהעולם שלהם כבר השתנה לגמרי, אני אפילו לא יכול לסבול את הדברים שהם עסוקים בהם. ראיתי לפני חודש טיק טוק של חבר שלנו שהיה מאוד מעניין, זה היה משהו קצר ולעניין, והרגשתי שאולי יש פה אנשים שיכולים להרגיש את העולם של הבנים שלנו, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. פה אנחנו לומדים ושומרים את השיטה שלנו, אבל בכל אופן אנחנו צריכים להיות בקשר עם החיסרון בחוץ.

כן, זה ברור.

שאלה: מה גורם למקובלים לחפש משהו מעבר למצוות גשמיות?

הם רוצים להבין, להרגיש את הכוח שמחזיק את כול הבריאה, שסובב את כול הבריאה, מה הוא רוצה מאיתנו, מה הוא רוצה מהצורה שאנחנו צריכים לקבל על עצמנו, זה גורם למקובלים לדעת את הבורא ובהתאם לזה להשתנות.

תלמיד: וזה נפלא, נכון?

כן.

שאלה: דיברנו על מדרגה חדשה שצריכה להיכנס ומרגישים את זה מאוד חזק. אז אולי כדאי לנו לקרוא את תנאי החיים של הדור האחרון שמזה יהיה לנו למה להשתוקק.

אתה צודק, זה דבר שהיה אפשר להביא אותו לכאן, אבל השאלה אם יש לנו לזה זמן ומקום. כל דבר שיכול להועיל לנו, לדחוף אותנו, לעורר, לחדד את הכיוון, הוא כדאי.

(סוף השיעור)