בכחול - עצות פרקטיות מרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 10.1.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*חלק 1 – סיכום הכנס*

1. זה באמת הנושא הכי חשוב, כי החיסרון זה כל החומר הבריאה שהבורא ברא. רצון שגדל נמדד לפי גודל החיסרון שמורגש ברצון, ולכן איך אנחנו כל הזמן מגדילים את החיסרון שלנו? מכוונים אותו נכון, מייצבים אותו נכון וע"י זה ממלאים אותו במשהו? אנחנו בוחרים נכון במה למלא אותו, זה מה שעומד לפנינו.

2. *עכשיו, העיקר אחרי הכנס שעברנו בעזרת ה' בצורה נכונה, יפה, טובה, בשבילנו זה הדבר החשוב באמת, זה שוב לבדוק את החיסרון, כמה הוא נמצא ונכון לפי הכמות, איכות וכיוון. למה בדיוק אנחנו משתוקקים? לפי זה נמשיך את העבודה*. באמת לא נשאר לנו הרבה זמן, כלומר הרבה מאמצים, שנתחיל להרגיש קשר בין החיסרון הנכון שלנו לבין מילוי החיסרון ומקור המילוי. כך נגיע לחיבור בינינו ובינינו לבורא, ונתמלא עם נוכחות הבורא בנו.

3. *מהיום והלאה אנחנו כבר ממשיכים להתכונן לכינוס הבא*.. מיום ליום, מיום ליום אנחנו מגיעים לכאלו כנסים, כינוסים, מחוברים בינינו, עד שנתחיל להרגיש את עצמנו במצב של דרגה אחת, איש אחד בלב אחד. אז יתגלה בנו הכוח העליון..

4. ש: איך מסכמים את הכנס?
   ר: זה לא אני צריך לעשות אלא אתם צריכים, וכל אחד בטח עושה לפי האופי שלו, לפי הטבע, שלו, לפי הכלים שלו. יש על מה לדבר כי זה תמיד מגדיל את החשיבות של האסיפה שהייתה. בעיני הייתה אסיפה מאוד מוצלחת ואני מודה לכם מאוד.
   
   *צריכים לא לעזוב את זה, שמה שהיה עבר והלך, אלא אנחנו צריכים על פני זה לבנות בינינו חיבור יותר חזק מיום ליום. הכנס ממשיך, חיבור ממשיך, אנחנו מוסיפים לזה עוד רגש ועוד שכל, ולומדים איך יותר להתחבר, איך לעשות ממה שהשגנו מילוי, לא רק ברגש אלא גם בשכל, ולהמשיך, להמשיך קדימה*.

צריכים לראות איך אנחנו מגדילים את המילוי, כי זה תלוי רק בנו, לאור העליון אין מידה, הוא נמצא במנוחה מוחלטת וממלא את הכל. בחיסרון שלנו, בהבנה שלנו, בהרגשה שלנו אנחנו יכולים להביא אותו מדרגת האפס, שלא נמצא, ועד דרגת אינסוף, שממלא את הכל. *הכל תלוי כבר בכלים שלנו, והכלים שלנו זה החיסרון שלנו. לכן צריכים יותר לדבר, יותר לחשוב, ואיש את רעהו יעזורו, איך אנחנו עושים את זה*.

5. ש: לסכם כנס....?
   ר: אנחנו צריכים לעשות חשבון על מה היה היום, להבין שמגיע זמן חדש, התגלות הגבורות, דינים, מצבים חדשים, שנכנס כבר לא רוח של חג אלא מגיעים רצונות חדשים שמתחילים להרחיב את המקום בינינו, להרחיק אותנו זה מזה. זה מביא לנו הרגשת חושך ואנחנו צריכים לקבל את זה נכון, לא להתנגד לזה אלא לקבל את זה נכון.. אם אנחנו מתייחסים לכל המצבים האלו של חושך, לילה, פירוד, כמצבים שמגיעים כדי לספק לנו חסרונות עוד יותר גדולים, כדי שנגלה למחרת יום יותר גדול, אז אנחנו מקבלים אותם גם בשמחה, באהבה ובהבנה. זה מה שאנחנו צריכים לעשות.

טוב לעשות עכשיו, אחרי כנס, להבין נכון מהות הזמן הנוכחי ולהתחיל לארגן את עצמנו לחיבור עוד יותר חזק מיום ליום. מה שהיה אתמול, שהשגנו רק בכנס, ב-3 הימים, באמת עשיתם את זה כל כך יפה ונכון. אני לא עשיתי כלום בעצם, רק נוכחתי בשיעורים, אבל אתם עשיתם עבודה מאוד חזקה, מאוד חשובה ובאמת הגעתם לתיקונים גדולים. כך נתקדם גם לכנס הבא.

ש: מה צריכה כל עשירייה לעשות?

ר: *אנחנו לא צריכים בעוד כמה חודשים לעשות עוד פסטיבל, אלא צריכים לחשוב איך יום יום יהיה לנו חיבור מתגבר יותר ויותר. כך נרגיש בסוף היום, כלומר אחרי החיבור, איזה חיסרון השגנו, איזה מילוי השגנו, ואיזה התקדמות, לאיזו דרגת אמונה למעלה מהדעת עלינו, ואיך אנחנו מתחילים להרגיש בדרגה הזאת התקרבות בינינו ומבינינו לבורא*.

את כל הדברים האלה צריכים עוד לאסוף יחד, שזה יצטבר עוד מעט לכלי, לספירות, לפרצוף. אנחנו נגלה את זה בקרוב, וכך נתחיל להתקדם.

*כל אחד צריך להרגיש את עצמו כשייך לקבוצה, ושהקבוצה שייכת לכוח העליון*.

*הקשר בין הקבוצה לכוח עליון נקרא עיבור. איך אנחנו צריכים להתייחס לבורא בזמן העיבור? איך אנחנו מבטלים את עצמנו, איך מקבלים אותו, איך כל אחד מקבל את החברים כחלקי הגוף הרוחני שלו? נקווה שמהר מאוד נאסוף את השברים, פרטים שלנו, ונרגיש עולם חדש אחד ובורא חדש אחד. כך כל יום נתקדם*.

6. ש: סיכום הכנס...
   ר: אני רואה את מצבכם כך שהתחלתם יותר להבין מהי שאמונה למעלה מהדעת, איך אנחנו יכולים לשחק שנמצאים באמונה, איך אנחנו יכולים להתארגן כאילו שאנחנו נמצאים באמונה, כלומר בהשפעה. איך אנחנו יכולים לעזור זה לזה בכל עשירייה, לעשיריות אחרות, וכך לתת דוגמאות בינינו. מאיתנו זה אפילו יוקרן לכל העולם, אפילו שלא ירגישו את זה, אבל זה ישפיע.
   
   *התחלנו לממש את זה בזמן הכנס. אנשים הבינו קצת יותר מה זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, כוח הבינה למעלה מכוח המלכות, כוח השפעה יותר חזק, יותר חשוב מכוח הקבלה. צריכים כמה שיותר ויותר לממש את זה בנו, להרגיל את עצמנו למילים האלו, שלא יבלבלו אותנו, שלא נברח מהם, אמונה למעלה מהדעת*.

7. ש: הרגשתי חושך גמור לאחר העלייה בכנס....
   ר: זה כדי להביא לך הבחנות, והזדמנות להיות למעלה מכל הרגשות האלו. אנחנו כולנו רגש, כי מה שמורגש בתוך הרצון זה רגש, אבל אנחנו צריכים להיות למעלה מזה. זה נקרא אמונה למעלה מהדעת. *העיקר בשבילי זה להיות בהשפעה למעלה ממה שאני מרגיש בתוך הרצון. בתוך הלב, זה העיקר*.
   
   איך אני יכול להיות באמונה למעלה מהדעת? רק ע"י זה שאני ממש נכנס לתוך העשירייה, נמצא בתוך החברים, יחד איתם, דבוק אליהם. כשאני נמצא איתם, אני צריך להרגיש כמה בעליות אני מעלה אותם, מוסיף להם, וכמה בירידות אני תופס בהם כמו תינוק באימא ולא עוזב.
   
   *כך אנחנו עולים ויורדים, וע"י זה כך אנחנו ממלאים את הקבוצה. בעליות מוסיפים לה, בירידות לוקחים ממנה את כוח הערבות*. כמו במשאבה, עליות ירידות, עליות ירידות, והקבוצה מתמלאת גם מזה וגם מזה, גם מחסרונות וגם ממילויים. אם כך כולם עובדים, מהר מאוד מגיעים למצב של ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.

8. ש: הרגשה בכנס....
   ר: *העיקר עבורי להרגיש במה אני שייך לקבוצה? כמה אכפת לי יותר המצב של הקבוצה? כמה אני שייך לזה? כמה אני נמשך אליהם ורוצה להיות יחד איתם? זה לא עניין פיזי, אלא עניין פנימי*.
   
   *לאט לאט אנחנו מתחילים לגלות שהחיבור האמיתי שלי לעשירייה, כשמגיע בהדרגה, בעצם מראה לי את מצבי הרוחני*.
   
   אני צריך לשים לב על כך, אין מה לעשות זו מערכת, מכונה. אני צריך להרגיש כמה כל החלקים שלה קשורים זה לזה, עובדים יחד, כל אחד לכיוון אחר, *כמו במנוע*, אבל יחד עם זה כל אחד יודע שאם הוא ממלא את התפקיד שלו, הוא בזה עוזר גם לחלקים האחרים לנוע לכיוון הנכון, וכך כולנו מתקדמים. אף אחד לא דומה לשני, אף אחד לא יכול לעשות תפקיד של השני, אלא אני צריך רק לעזור בדוגמא שלי. כל אחד יעשה מה שהוא צריך לעשות באותה המערכת, באותו המנוע.

9. ש: יש התפעלות. איך להשתמש בה כדי למשוך את החבר, אפשר להרביץ לו?

ר: לתת מכות, להרביץ לחברים אפשר רק ע"י אהבה. רק ע"י אהבה, לא ע"י מכות. איך אתם יכולים להיות בטוחים שמה שאתם חושבים ומחליטים נכון.. לכן אני מזהיר מאוד לא להתייחס למצבים רוחניים כמו למצבים גשמיים. אתם בזה לא תעזרו לחבר להיתקן, אלא זה חייב להיות רק ע"י דוגמא.. אני ממליץ לא ללכת בכוח, אלא כל מי שנמצא, להשתדל לתת לו מקום עבודה, חשיבות.

10. ש: תפילה....
    ר: *מצידנו חסרה רק תפילה לבורא. לפני התפילה צריכים להתקשר, להתארגן, לכוון את עצמנו נכון לכוח עליון, שכולנו נהיה יחד כמו תפילה בציבור, תפילה במניין, וכך לפנות אליו. זה באמת מה שחסר*.. תנסו ונעשה. *כשמשתוקקים להיות באמונה למעלה מהדעת, כלומר להרכיב את שליטת הבורא עלינו, אז כבר יכולים להגיע לתוצאה ממשית מהכנס*.

11. ש: ממה מורכבת ההסכמה...?
    ר: .. כל פעם הרצונות שלנו פועלים לכיוון הריחוק, מרגע לרגע כך המנוע הפנימי עובד. אני כל הזמן צריך להעמיד את עצמי על המשמר על אותם הרצונות, שלא ירחיקו אותי מהחברות, מהחברים. אם אני קובע לעצמי עכשיו, לרגע זה, שאני צריך להיות מחובר עם הכל החברים שלי לעשירה, ובעוד רגע זה כבר עבר ונשכח, ברח ממני, אין לי שום דבר, אז מה אני עושה? איך אני עובד? אני עובד בצורה כזאת שאני כל הזמן מחדש את זה, בודק ובמשך הזמן אני מחדש את המחשבה, את הרצון, את הנטייה, ואז אני גם בודק האם היא נכונה או לא? במה אפשר, בכמות ובאיכות, לחזק אותה? *כך אני מתקדם, כך גדלים אצלי הכוונות והרצונות*.

12. ש: מה עושים בהפסקות בין המפגשים?

ר: גם לי הייתה בעיה כזאת. הייתי כותב לי על היד. הייתי כותב קבוצה, אמונה למעלה מהדעת, כל מיני כאלה דברים, מילים קצרות, ואח"כ במשך היום הסתכלתי על זה, חזרתי עליהם.. כתבתי דווקא על היד, כך קל לראות על מה אני צריך לחשוב. כך צריך לעשות אולי, כל אחד.

*אתם יכולים לעשות היום בפלאפון כל מיני מזכירות, כל מיני צלצולים, להזכיר כל פעם על המטרה, כל אחד לאחרים. אתם יכולים להרכיב אולי בטלפונים שלכם איזשהו צלצול, ולא צריך שום דבר נוסף, אבל כבר קיבלתם הזמנה שוב לחשוב על מה שקבוצה החליטה. תעשו כך, זה כדאי. הרגל נעשה טבע שני. אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על הרוחניות, דווקא ע"י כאלה הרגלים*.

13. תודה רבה גדולה לכל אלו שהשתתפו בהכנת הכנס ובזרימת הכנס, באמת שכרם גדול מאוד. אנחנו יכולים רק להגיד תודה, אבל באמת ההשתתפות שלהם כבר נקלטת בחיבור בין בני אדם שהשתתפו בכנס. שכרם גדול מאוד, זה מקדם אותם לרוחניות ונשאר לנצח. תודה לכם.

*חלק 2 - שמעתי רי"ג, ענין גילוי החסרון*

14. ש: מה החיסרון שאני צריך לדאוג שיהיה לי?

ר: חסרון להשיג כוח השפעה. אין לנו חוץ מזה כלום. אז אתה רואה את כל המציאות, כל העולם, בעיקר את הקבוצה, שניתנה לך הזדמנות להגדיל, לשחק, לחבר את כוחות ההשפעה, תכונות ההשפעה.

15. ש: מה הסימנים שהבורא רואה את התפילות שלנו?

ר: אתה צריך להשתדל להרגיש בזמן שאתה מתפלל, כמה בתוך המילים שלך, במחשבות שלך, כבר נמצא הבורא. לפני שאתה מגלה איזשהו רגש אליו, הוא כבר נמצא בזה ומנהל אותך.

16. ש: איך להשלים נכון?

ר: *תחשוב מה חסר לחברים כדי שהם יהיו מחוברים יחד איתך, ויחד תהיו מחוברים כך שהבורא בהכרח יכנס ביניכם. זה נקרא נצחוני בניי*. ברגע שאנחנו מתחברים בצורה נכונה, אנחנו מחייבים את הבורא להתגלות בינינו. זה נקרא שאנחנו בונים בית המקדש. הלב שלנו, הרצונות שלנו כשמחוברים יחד, הם עושים הופכים להיות ללב אחד, או למקום המקדש. קודש נקרא השפעה, שם מתגלה כוח הכללי השפעה בינינו, ובו מתגלה הבורא.

17. ש: על איזה יראה מדובר?

ר: *יראה שאני לא אוכל להתחבר עם החברים, שלא אוכל להגיע להשפעה לבורא, שאשאר מחוץ להשפעה, כלומר מהקדושה, שאני חס ושלום אבין לא נכון מה זה נקרא קדושה רוחניות, שזה לא כדי לקבל אלא דווקא כדי להשפיע, ושאסכים לזה, שאעלה לדרגה הזאת. על זה אני דואג*.

18. ש: כתוב שהאדם צריך להצטער שאין לו אמונה כראוי...?

ר: להצטער שרוצה מאד להשיג את כוח השפעה, אהבת הזולת, ואין לו. לכן הוא מצטער. שיצטער על זה בקבוצה. הוא רואה שלחברים יש, ולו אין. *תסתכל על החברים שלך ותנסה לראות מה יש ביניהם. אתה תראה שביניהם יש הרבה יותר קשר והשתתפות מאשר יש בינך אליהם. אז תקנא, תקנא. קנאת סופרים תרבה חכמה. מתוך הקנאה הזאת אתה תרצה להגיע לכוח השפעה. תבקש מהבורא, ותקבל*.

19. ש: ...
    ר: *אנחנו רוצים להגיע לכזאת אהבה לחברים, כך שהם הופכים להיות אצלי כבר חלקים מהגוף הרוחני שלי. נגיד החבר הזה ידיים, והחבר הזה רגליים, וחבר הזה זה כתף, והחבר הזה בטן, ומוח. כל חבר וחבר הוא בעצם חלק מהגוף הרוחני שלי, ובגוף הרוחני השלם הבורא כבר נכנס ומחייה אותו. כך צריך להיות מצידי כל חבר וחבר. כך כולנו מחיים את הנשמה שלנו. זה תלוי בכל אחד ובכולנו יחד*.

20. ש: אהבה ויראה...?
    ר: אהבה צומחת רק על יראה. לא יכול להיות אחרת. יראה יכולה להיות מכל מיני דרגות. יראה קטנות ולא אמיתיות לא נכונות, או דרגות שכבר אנחנו מתקדמים נכון עם היראה. כלומר יראה בכל הסולם שלנו, עד גמר התיקון. *העיקר שאנחנו בודקים את עצמנו כלפי דרגת היראה. ממה אנחנו מפחדים? מה מפחיד אותנו? מה אנחנו אוהבים לא אוהבים? וכן הלאה. הפחד, היראה, זה עיקר האבחון*.

21. ש: אהבה אמיתית גם בגשמיות...?
    ר: *לפי מה שאני רואה אני צריך לפעול כלפי החבר, להתייחס אליו, רק לטובתו. לטובתו הרוחנית וגם לטובתו הגשמית שמסייעת לו ודאי גם להתקדמות הרוחנית. אני רואה את החבר כחלק ממני, ודאי לא ב-100%, אני עוד לא נמצא בדרגה כזאת, אבל לפחות רואה בו חלק ממני, שיחד אנחנו מתקדמים למטרת הבריאה*.

22. אני מתפלא מהשאלות של הנשים. קשה לי לענות עליהן, שאלות מדויקות מאד, כאלו גבריות היית אומר. מגברים אני לא שומע, אני ממש מתפעל מזה מאד. כל הכבוד לכן, חכמות, רגישות, מבינות ובאמת לומדות.

*שמעתי רל״ז, כי לא יראני האדם וחי*

23. אם אדם יראה התגלות האלוקות בשיעור יותר מכפי שמוכן עבורו לראות, הוא יכול לבוא לידי קבלה. כלומר הוא ירצה לקבל את התענוג הזה ע"מ לקבל, שהוא בחינת הפכיות מהרוחניות. אז הוא בא לידי מיתה רוחנית. לכן עליו ללכת בדרכי האמונה, קודם כל לרכוש את כוח השפעה, ורק אחרי זה להגיע ל-לקבל ע"מ להשפיע.

24. ש: איך מפתחים כוח סבל לחוסר וודאות בדרך?

ר: רק ע"י חיבור. *אם אתה נמצא בחיבור עם החברים, שים לב, אפילו בדרגות שלנו, אז אתה כבר לא צריך כל כך הוכחות. ההרגשה שאתה מקבל מהחברה ממלאת אותך בביטחון. אתה אפילו לא צריך הסברים, הוכחות, שום דבר.. אתה כבר לא מפחד כל כך מהסבל, כי אתה מתחיל אוטומטית בתוך עצמך לחלק אותו לכולם וזה לא נראה לך כסבל. עד כדי כך אתה תתחיל להרגיש שכאתם סובלים יחד, זה תענוג*.

25. ש: האם הכנס עלה על הציפיות שלך?

ר: *ענה, ובכל זאת אני רוצה עוד. אני מקבל תועלת מהכנס כשאתם מתחברים ואני יכול להיכנס לתוך החיבור שלכם, ומהחיבור שלכם לקבל תמצית החיבור. זה הופך להיות לכלי שלי. אז ודאי שהיה היתה בכנס כזו הזדמנות, אבל בכל זאת רוצים יותר. אני כבר מצפה לכנס הבא*.

ש: למה אתה אומר שלא אתה עשית את הכנס אלא אנחנו?

ר: *אני לא מגלה אף פעם רצון לכנס, לכל מיני דברים, לערב, למשהו, אלא אם כן שאני מקבל קודם כל רצון מהקבוצה, מהתלמידים, מהכלי העולמי. הרצון צריך להיות מכם*.

אני מבין שכבר עכשיו חושבים על הכנס הבא. צריכים לחשוב באיזו צורה, באיזה סגנון. לעשות בירור על כל דבר ודבר אפילו אם היה טוב. בפעם הבאה זה צריך להיות אחרת, ועוד יותר טוב.