בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 18.9.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*ראש השנה*
אנחנו נמצאים עכשיו לקראת ראש השנה, בעוד שבוע חג ראש השנה. נלמד על בריאת העולם, מה היה עם העולם לפני שהוא נברא, במה הוא נברא, מה קרה, מה נעשה חדש במציאות, בכלל מהי המציאות שהייתה לפני הבריאה, בזמן ואחרי הבריאה. מה זה שייך לאדם, מה הבורא עשה כדי שיהיו שינויים כאלה במציאות, וכל מה ששייך לתחילת הבריאה שממנה והלאה מתחיל תהליך הבריאה, עד שמגיע לסוף הבריאה. זה הכל נמצא כבר בשורש שלו, בראש השנה.
*ראש זה המקום, המצב שממנו מתפתח הכל. אח"כ אין חידוש, אלא מה שיש בתחילה רק מגיע ומתפתח. לכן חשוב לנו לדעת את התהליך הזה ולהשתדל להצטרף אליו, להבין מה אנחנו צריכים לעשות כדי שזה יעבור עלינו, על כל אחד ועל כולנו יחד. ע"י זה נתקדם* למצב שצריכים להיות בו מתחילת הבריאה, שהוא ראש השנה, ועד סוף הבריאה, סוף השנה. נלך לאט לאט ונברר.
אנחנו רואים את כל המציאות דרך המכשיר שנקרא *אהבה עצמית*. מה שנצטרך לעשות, אנחנו לא יודעים איך ומה, אבל נצטרך לצאת תחת המכשיר הזה, אהבה עצמית, ולהגיע למצב שהוא למעלה ממנו, שנראה מחוץ למכשיר הזה של אהבה עצמית. כך נצא מההסתר ומהצמצום שיש לנו באהבה עצמית, למצב שנראה את הכל לא מצומצם ולא מוסתר.
ש:
מה
ההבדל
בין
יום
חול
לחג?
ר:
מצד
אחד
אומרים
ישראל,
כלומר
אלו
שמשתוקקים
לבורא,
הם
למעלה
מכוכבים
ומזלות,
כלומר
הם
למעלה
מחגים,
היינו
בכלל
למעלה
מכל
ימות
השבוע..
מי
שנמצא
בפעולת
רוחניות,
אז
בשבילו
כמו
שכתוב
צדיק
תמיד
נמצא
בבחינת
שבת.
לכן
*כל
הימים
האלו
שנמצאים
בעולם
שלנו,
זה
סה"כ
מנהג,
ואנחנו
בהתאם
לזה
יכולים
לקיים
אותו
כדי
שיהיה
לנו
בכל
זאת
איזשהו
בסיס
לזכור
ולדבר
על
שלבי
התיקונים
הרוחניים
שאנחנו
יכולים
לעבור
בכל
הזמנים,
בכל
הימים,
לא
חשוב
איפה
ומתי*.
עד
כדי
כך
שאתה
יכול
להגיד
שעכשיו
ביום
כלשהו
בשבוע,
אתה
בבחינת
שבת.
כמו
שכתוב
שצדיק
תמיד
נמצא
בבחינת
שבת,
נמצא
מתוקן.
מי
שלא
מותקן,
בשבילו
כל
ימות
השבוע
זה
חול,
ואפילו
אף
יום
לא
עולה
בדרגה
שלו.
הכל
כלפי
אדם
העובד,
עוד
נדבר
על
כך.
*ראש
השנה
זו
תחילת
ההתפתחות
הרוחנית
של
האדם,
מתי
שהוא
מתחיל
להבדיל
בין
רצונות
לקבל
לרצונות
להשפיע
בו,
ונקשר
לעליה
הרוחנית*.
אז
נקרא
ראש
השנה.
אנחנו
עוד
נדייק
בהגדרה
הזאת.
שנית,
צריכים
בכל
זאת
לדייק
על
כך
שהכל
נקרא
ע"י
האדם,
אפילו
ראש
חודש
נקרא
ע"י
האדם.
ראש
חודש
ברוחניות
זה
דבר
חדש
מאוד,
כי
הירח
משחק
ברוחניות
תפקיד
מאוד
מאוד
גדול.
ירח
ושמש
הם
*כ-2
המאורות
הגדולים*..
האדם
הוא
זה
שבסופו
של
דבר
קובע
את
הכל.
אמנם
זה
בא
מלמעלה,
אבל
האדם
צריך
לזהות
ולהסכים
שהוא
מקבל
את
הסימנים
האלו,
ולפיהם
הוא
עובד
עם
כל
הבריאה,
כל
הטבע,
כל
הקוסמוס.
אמונה למעלה מהדעת נקראת שכוח ההשפעה שלי יכול להיות יותר מכוח הקבלה שלי. אני מצמצם את הרצון לקבל שלי ומשתדל להתייחס לכל מה שמחוץ לי רק בכוח השפעה. ביחס הזה אני מתחיל לראות עולם הפוך, עולם רוחני.
ש:
מהו
העוון
הראשון
של
האדם
הראשון?
ר:
העוון
הראשון
זה
שהוא
טעם
בע"מ
לקבל
ואחרי
זה
נעשה
אצלו
קשר
לע"מ
לקבל.
זה
נקרא
אכלתי
ואוכל
עוד.
מאז
הוא
נמשך
לפעולת
הקבלה
וקשה
לו
ממנה
להתנתק
ולחזור
למצב
שהיה
קודם
בע"מ
להשפיע,
היה
בצורת
האדם
הראשון
השלם,
בצורה
כדורית.
הוא
היה
מבין
ומרגיש
שאפשר
לקבל,
ליהנות
ולהרגיש
רק
מתוך
זה
שהוא
מספק
לכולם
וכולם
מספקים
לו.
כשכך
כולנו
נמצאים,
*האדם
נהנה
מהאחדות
שיש
בקשר,
ולא
מזה
שהוא
מקבל.
זה
הבדל
המהותי,
ממה
אני
נהנה?
אני
נהנה
מזה
שאני
נמצא
עם
כולם
יחד,
או
מכך
שאני
מקבל
מכולם*?
זה
כוח
השבירה
שנעשתה.
אנחנו לא מחברים כניסה לרוחניות לתאריכים כלשהם. נדבר על מה מסמלים לנו החגים ארציים, מה מסמל לנו כל דבר ודבר ברוחניות, אבל אין ביניהם קשר. רב"ש כותב שאתה יכול להיות בזמן ראש השנה במצב כמו של פסח, ובפסח אתה יכול להיות כמו בסוכות. בכלל בכל יום בשבוע אתה יכול להיות בכל מצב שאתה משיג ,זה לא שייך ללוח הזמנים שלנו, לא שייך לסיבובי כדור הארץ, הירח והשמש.
ש:
איזה
מעשים
יוכלו
להביא
אותנו
להכרה
שהבורא
טו"מ
ומנהל
אותנו..?
ר:
המעשים
הם
פשוטים,
בכל
מה
שאפשר
להתקרב
לחברים
במה
שיגרום
לך
קשר
פנימי
איתם.
קשר
פנימי,
כלומר
במה
הבורא
נמצא?
החבר
משתוקק
להתקרב
לבורא,
אז
אני
רוצה
באותם
התכונות
שהוא
רוצה
בהן
להתקרב
לבורא,
להיות
עימו.
זה
נקרא
איש
את
רעהו
יעזורו.
*החבר
רוצה
להתקשר
לבורא
באיזושהי
נתינה,
נטייה,
פעולה,
אז
אני
רוצה
לעזור
לו
בכך,
להשתתף
עימו
בזה,
הוא
איתי
ואני
איתו
וכך
יחד
כולם*.
*אם
בקבוצה
נשתדל
כך
לעשות
בצורה
יותר
ויותר
פנימית,
גם
בחיצוניות
בדברים
הגשמיים
אבל
גם
ברוחניות,
אז
בהחלט
נתקרב
זה
אל
זה,
ואז
לבורא
יהיה
מקום
לעזור
לנו*.
הוא
בכוונה
יעשה
בנו
כל
מיני
הפרעות
כדי
שנרצה
שהוא
ישתתף
איתנו
יחד.
*הבורא
מאוד
קנאי,
כלומר
רוצה
גם
להיות
איתנו
יחד
בפעולות
ההשפעה*.
הוא
קנאי,
וכשאנחנו
נמשכים
למשהו
יחד,
הוא
גם
רוצה
להיות
בזה
בכל
מיני
צורות,
בעד,
נגד,
הפוכות,
כאלו
וכאלו,
אבל
כדי
לתת
לנו
יותר
כוחות
השפעה,
לקרב
אותנו.
*בתוך
עמי
אנוכי
יושבת,
ברגע
שאנחנו
נמשכים
למשהו
בחיבור
ולקראת
המטרה,
הוא
נמצא
בזה*.
אתה צריך להתכלל בקבוצה בעיניים עצומות, בלי פילוסופיות, אם המקובלים אומרים שכך צריך לעשות. לא להבין, אלא לקיים. *כל העניין זה לקיים, ולא להבין*.
ש:
איך
להרגיש
את
ראש
השנה
כעשירייה?
ר:
אנחנו
צריכים
להתחבר
בינינו,
שיהיה
בינינו
חיבור
ראשון.
בזה
מתחילים
את
הדרך
וכך
נתקדם
אח"כ
יותר
ויותר
עד
גמר
התיקון.
לכן
זה
נקרא
ראש
השנה,
ראש
של
השינויים.
*שנה
זה
שינוי,
ראש
של
השינויים.
אנחנו
הולכים
עכשיו
למטרה
שלנו,
לגמר
התיקון,
כך
אנחנו
רוצים
לקבוע
עכשיו.
אנחנו
לומדים
עכשיו
מה
לעשות
ואיך
לסדר
את
עצמנו*.
בהחלט
נשתדל
שהתקדמות
הרוחניות
תהיה
כהתקדמות
לוח
הזמנים
שלנו,
אפילו
לוח
הזמנים
של
הקלנדר.
ש:
מה
זה
להתאמץ?
ר:
*להתאמץ
כלומר
להתקרב
אליהם
ככל
האפשר,
לעזור
לכל
אחד
להיות
מקושר
עם
האחרים,
ואח"כ
לבדוק
הקשר
בינינו,
האם
אנחנו
יכולים
לאתר
בו
איזושהי
נקודה
פנימית
משותפת
בינינו
שסביבה
נעשה
מאמץ
משותף,
עד
שהיא
תתחיל
להבעיר
ממש,
שתהיה
כמדורה,
כמקור
שממנו
נוכל
כולנו
להתחמם,
כולנו
לקבל
משהו,
זו
הנקודה
המשותפת
בינינו.
הנקודה
המשותפת
הזאת
תתגלה
אח"כ
כבורא.
זה
נקרא
אתם
עשיתם
אותי*.
ש:
יש
קשר
בין
המאמץ
הזה
לבין
חג
ראש
השנה?
ר:
וודאי,
זה
שאנחנו
מגיעים
לזה,
זו
אצלנו
התחלה
החדשה,
ההתחלה
הרוחנית.
*אני
מוכן
להתכלל
בחבר
ולהיות
בו
ככוח
נוסף
שלו,
שהוא
עליי
(
בעזרתי?)
יתקשר
לבורא,
שאני
אהיה
בשבילו
כתוספת,
סתם
כתוספת.
אין
לי
כלום
מכך,
זה
נקרא
שאני
נמצא
רק
בכוח
השפעה,
רק
בדרגת
הבינה
בינתיים.
הוא
ייקח
אותי
וישתמש
בי
ככוח
השפעה
שמתווסף
לו,
ואז
ע"י
זה
שהוא
מתקשר
אליי,
הוא
יכול
להגיע
לבורא,
כי
יש
לו
כוח
השפעה
ממני*.
ש:
איך
אני
מתכלל
בחבר
כדי
שישתמש
בזה
להגיע
לבורא?
ר:
*אתם
צריכים
לדבר
על
כך
הרבה
ולקרב
את
העניין
הזה.
שיהיה
ביניכם
דבר
שמובן
לכולם,
וכך
תתקרבו
תתקשרו.
דברו
על
זה
קצת,
אבל
העיקר
זה
הדיבור
פנימי
שהאדם
עושה
עם
עצמו
איך
שהוא
יכול.
תלוי
בכמה
שאתם
עוברים
על
השיעורים
שלנו,
חוזרים
עליהם,
רוצים
כל
אחד
לקיים
אותם
בפנים.
אני
צריך
לתאר
לעצמי
שהחברים
שלי
מוכנים
לזה,
אפילו
שאני
לא
רואה
את
זה*.
מה שנשאר לך זה רק חיבור. *גם את החיבור הבורא עושה לך, אבל רק לפי מה שתדרוש*. אתה צריך להתחיל את פעולת החיבור ואח"כ להגיד, ה' יגמור בעדי.
אנחנו צריכים לבדוק כל הזמן שאנחנו מכוונים למצב אחד, למטרה אחת, והיא איך אנחנו פותחים בינינו מקום לבורא, שיוכל להיכנס ולמלא את כל הרצונות שלנו...
ש:
אין
לי
רצון
להיות
כוח
עבור
החברים..
איך
להגיע
להשתוקקות
לזה?
ר:
*תמשיך,
בלי
לחכות
שיהיה
לך
רצון*,
תמשיך
בלי
רצון.
הרצון
גם
ייבנה
ע"י
המאור
המחזיר
למוטב.
מתחילים
ללא
רצון,
ללא
הבנה,
מכלום.
כמו
תינוק
שנולד
ואין
לו
שום
דבר,
אלא
מטפלים
והוא
גדל.
כך
אנחנו,
רק
אנחנו
לא
יודעים
אלו
כוחות,
לא
רואים,
לא
מזהים
שמטפלים
בנו.
אבל
*מטפלים
בנו,
אתה
צריך
להאמין
שאנחנו
נמצאים
בטיפול
ותראה
שכך
יהיה.
לאט
לאט
תתחיל
לגלות
את
הכוחות
שמטפלים
בך,
תתחיל
לפנות
אליהם,
לדרוש
מהם,
להשפיע
להם
והם
ישפיעו
לך,
וכן
הלאה.
כך
תגדל*.
ש:
האם
אתה
מרגיש
הבדל
כשקבוצת
פ"ת
מתכנסת
פיזית
באולם
הלימוד?
ר:
*אני
מרגיש
הבדל.
אני
בעצמי
הייתי
רוצה
לרדת
למטה
מהמקום
שלי
למקום
שלכם
ולהיות
באותו
המתחם*.
אבל
אמרו
לי
שזה
עדיין
אולי
מסוכן
עקב
המצב
שלי.
לכן
*לא
נותנים
לי,
אבל
אני
באמת
רוצה.
שאלתי
גם
היום
ואני
לוחץ
על
האנשים
שכרופאים
קובעים.
נראה,
אני
מקווה
שזה
יתברר
בתוך
כמה
ימים
הקרובים
ואז
אהיה
איתכם
יחד*.
חשבתי
שכבר
אהיה
איתכם
יחד,
אבל
הם
עדיין
אומרים
בכל
זאת
שכדאי
עוד
להמתין.
האמת
שאם
בצורה
כזאת
כמו
שאתם,
נמצאים
עוד
המון
אנשים
בעולם,
מאות
אלפים
גברים
ונשים,
ולכן
אני
לא
כל
כך
רץ
אליכם,
כדי
לא
להבדיל
בין
מי
שנמצא
כאן
בבניין
הזה
לבין
מי
שנמצא
ביתר
המקומות..
*אני
שמח
לראות
אתכם,
באמת
יפה*.
*חלק 2 - חיבור העולם בדור האחרון*
בעל הסולם מדבר על דבר מאוד עמוק, שאי אפשר אחרי השלב שאנחנו עכשיו עוברים, קפיטליזם, סוציאליזם, כל מיני שלבים כאלו, שלבי התפתחות, אי אפשר לעבור לצורה יותר מסודרת... אנחנו לא יודעים ולא יכולים, כי הבעיה שלנו היא שאנחנו כאן נתקעים בגבול ההתפתחות הטכנולוגית, ועכשיו היחסים בינינו הם שייעצרו לנו את התפתחות החיים, ואנחנו נתקעים במצב שאין מה לעשות.
אנחנו צריכים להבין שהשינוי הבא צריך להיות לא ע"י מלחמות, לא יעזור לנו, כבר רואים אנחנו את זה בדוגמה של המלחמה האחרונה בין רוסיה לאוקראינה. כל הדברים האלה פועלים למצב שצריך להביא אותנו להחלטה שאנחנו צריכים לשנות את בני האדם ולא כל מיני מסגרות חיצוניות סביבינו, ולא את צורות ההתקשרות בינינו. *אם אנחנו לא נשנה את האדם עצמו, אין לנו שום סיכוי להצליח בשלום ושלווה*.
אין ברירה אלא רק להוסיף לכל אדם ואדם יחס למטרת החברה, שהוא יראה את עצמו כמשתתף בזה, שזה שייך לו, ושיקשור את עצמו עם כל המדינה, עם כל הציבור.
ש:
מהו
השכר
ועונש
פנימי,
הרוחני?
ר:
סיפוק
בכך
שהוא
קשור
עם
כולם
ויש
לו
תמורה
מלמעלה
במקום
תמורה
גשמית
באגו
שלו.
הוא
מרגיש
שבזאת
הוא
מתעלה
יותר
לבורא
ויש
לו
שכר
רוחני.
ש:
הוא
כותב
ע״י
חינוך
ותעמולה..
?
ר:
חינוך,
כמו
שהוא
כותב,
קראנו
על
זה
רק
לא
שמנו
לב.
אבל
רק
חינוך,
אין
יותר.
אין
בעיה
יותר
גדולה
לעולם
אלא
רק
חינוך.
אנחנו
צריכים,
כמו
שבעה"ס
כותב,
לשבת
על
ספסל
הלימודים
ושוב
ללמוד,
וגם
לבצע.
*לימוד
זה
לא
סתם
לשמוע
את
המורה,
אלא
לבצע
את
הדברים
האלה
בפועל
בינינו.
ללמוד
מזה
איך
אנחנו
מתוך
החיבור
לומדים
את
השינויים
שעוברים
עלינו*.
ש:
כתוב
כאן
שטבע
האדם
לא
יכול
להשתנות
עקב
חינוך.
אבל
חייב
להיות
חינוך....
?
ר:
חינוך
רגיל
ודאי
שלא
משנה
את
טבע
האדם.
אתה
רואה
אנשים
שיוצאים
מבתי
הספר,
הם
לא
יוצאים
באופי
טוב
ובנטיות
טובות,
מתוקנות,
כי
לא
מלמדים
אותם
בכלל
על
כך.
גם
לא
יוצאים
מבתי
סוהר
אנשים
מחונכים
אפילו
שהמקומות
האלה
נקראים
כביכול
מקומות
התיקון.
אנחנו
צריכים
לשנות
את
כל
המערכת,
למה
אנחנו
צריכים
להכין
את
האנשים,
לאיזה
קשר
ביניהם,
להבנת
המערכת
הכללית
של
האנושות,
שאנחנו
לא
יכולים
להיות
אחד
בלי
שני
אלא
בהשלמה
הנכונה.
עד
אז
יהיו
מלחמות,
יהיו
צרות,
יהיו
בעיות,
אף
אחד
לא
ייהנה...
ש:
אנשים
לא
רוצים
לחזור
לעבודה....
ר:
..
האנושות
מחפשת,
אבל
לא
יכולה
בינתיים,
במה
שיש
לה,
לסדר
את
הדברים
כך
שלכולם
יהיה
מקום
ושלכולם
יהיה
שכר
פנימי.
*זה
העיקר,
לא
השכר
החיצון,
אלא
השכר
הפנימי*.
ש:
איך
הפעולה
שלי
תביא
אותי
לשכר,
ומה
יוביל
אותי
לעונש?
ר:
*בהתאם
למה
שאתה
בוחר.
מה
שאתה
בוחר
תלוי
בלימוד
שלך,
בהשכלה
שלך,
תלוי
בהכנה
שלך,
או
במילים
אחרות
בכמה
בני
ברוך
יכולים
לספק
לכל
העולם,
כמה
יכולים
לספק
לכל
העולם
את
שיטת
התיקון,
בכל
המקומות,
בכל
השפות,
בכל
מה
שאפשר,
בכל
צורות
המדיה*.
צריכים
להגיע
לכל
אדם
ואדם
בצורה
המתאימה
לו,
מה
זה
נקרא
עולם
ומה
נקרא
תיקון,
שזו
הדרך
היחידה
לאושר.
ש:
איך
המוני
העם
עובדים
לפי
שכר
ועונש
רוחניים
ולא
מתוך
כפיה?
ר:
אנחנו
צריכים
לראות
את
הדברים
האלה
בצורה
יותר
פשוטה
ממה
שאתם
חושבים.
בשביל
מה
עכשיו
האדם
עובד?
הוא
לא
עובד
בשביל
כסף,
כמה
שיספור
כסף
זה
לא
ימלא
אותו.
הוא
מתמלא
מתוך
הארה,
האור
שממלא
אותו,
תענוג
הפנימי
שממלא
אותו.
אם
הוא
ירגיש
שיש
לו
למלא
את
עצמו
בתענוג
הפנימי
יותר
מהתקשרות
לאחרים
והשפעה
לזולת,
שאז
מתגלה
לו
יותר,
אז
האמצעי
הזה
יהיה,
אמנם
שע"מ
לקבל,
אבל
זה
ימשוך
אותו
קדימה.
*אנחנו
לא
הולכים
לשנות
עכשיו
את
כל
העולם
מע"מ
לקבל
לע"מ
להשפיע.
לא,
אנחנו
רוצים
רק
לגלות
להם
שבכל
זאת
קיימת
אפשרות
לעבוד
לחיבור
העולם
ולא
לעבוד
עבודת
פרך
קשה.
דווקא
ההיפך,
אנחנו
צריכים
רק
להתעסק
בעיקר
בקשר
בינינו,
ובכל
ייתר
הדברים
מעט
מאד.
נצטרך
עבודות,
נצטרך
לעבוד
כדי
לספק
לעצמנו
רק
אוכל
נפש*.
*אנחנו רואים שכאן בעל הסולם מדבר כמו מרקס, כמו קומוניסטים, אבל הוא מסתמך על חוקי הטבע ולא כמו שהקומוניסטים היו עומדים על טרור, על כידונים, על להכריח את כולם כך לעבוד עד שהם יראו שזה טוב וכדאי. זה ההבדל הגדול בין המשטר שמחייב לבין משטר שמחנך אותך ומעלה אותך*.
ש:
הלב
מקבל
את
מה
שכותב
בעל
הסולם.
האם
העבודה
המשותפת
שלנו
בשיעורים
משפיעה...?
ר:
בטח
שכן,
ודאי.
זה
הכוח
החיובי
שאנחנו
מייצבים
בעת
השיעור.
*כל
מי
שמשתתף
בשיעור
הזה
ממש
עושה
השפעה
גדולה
על
העולם.
לכן
תראו
כמה
אתם
משפיעים
על
כל
המערכת,
על
כל
הבריאה,
על
כל
העולמות.
זה
יתגלה
לכם*.
ש:
מה
זה
אומר
להתייעץ
עם
הבורא..שותף
?
ר:
תנסה.
אתה
רוצה
לקבוע
את
יחסים
שלך
עימו,
איך
אתה
מגיע
לדרגה
שלו,
להתקשרות
אליו,
להשפעה
אליו,
לקבל
ממנו.
אתה
נמצא
בפעולות
הדדיות
עם
הבורא.
*נסה
כל
הזמן
להיות
בפעולות
הדדיות
עימו,
לא
חשוב
מה
שאתה
עושה,
לא
חשוב
איפה
אתה
נמצא,
אלא
העיקר
שאתה
עושה
פעולות
עימו.
ע"י
מה?
אתה
עכשיו
נמצא
בעולם
הזה
בפעולות
גשמיות
כלשהן
עם
החברים
שלך,
בעבודה,
בכל
מקום,
במשפחה,
אבל
נסה
שהעיקר
בשבילך
יהיה
איזו
פעולה
עם
הבורא
אתה
עושה
בכל
פעולה
גשמית
שלך,
בכל
רגע*.
ש:
צריך
להגיע
למצב
שבכל
רגע
צריך
את
הבורא...?
ר:
*אתה
נמצא
בקשר
עימו
כל
הזמן,
את
זה
אתה
לא
קובע,
זה
נתון.
אלא
ניתנה
לך
האפשרות
להגיב
על
כך
בצורה
נכונה,
שאתה
מקבל
את
הקשר
ביניכם
ורוצה
להחיות
אותו
כל
הזמן
גם
מעצמך*.
ש:
הקשר
הזה
הוא
אובססיבי?
ר:
לא
אובססיבי,
אלא
קבוע
מצידך.
אתה
רוצה
כל
הזמן
להיות
עימו.
זה
נקרא
הלוואי
שיתפלל
כל
היום.