שיעור בוקר 10.02.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

מתחזקים באין עוד מלבדו - קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: אנחנו קוראים קטעים מהמקורות בנושא "מתחזקים באין עוד מלבדו", קטע מספר 3, אגרת י"ח בעל הסולם.

"אין תקנה לאדם, אלא להיישיר כל הרגעים ההוים, והעתידים לבוא, שיהיו מוקטרים ומוגשים לשמו הגדול. ומי שדוחה רגע שנוכח פניו, כי מוקשה הוא, מגלה כסילותו לכל, שכל העולמות, וכל הזמנים, אינם כדאים בעדו, באשר שאין אור פניו מלובש בשינוי העיתים והזמנים, אע"פ שעבודתו של אדם, בהכרח משתנה על ידיהם. ובעבור זה, הוכן לנו בזכות אבותינו הקדושים, האמונה והבטחון שלמעלה מן הדעת, שהאדם משתמש בהם, ברגעים הקשים, בלי טורח ובלי לאות."

(בעל הסולם. אגרת י"ח)

שאלה: אנחנו לומדים שאם אנחנו נמצאים באילו מצבים ויש כל מיני דברים שאנחנו עוד לא יכולים לתקן, אז אנחנו שמים אותם בצד, אלה דברים שהם אולי בתיקון מאוחר יותר. האם הכוונה של בעל הסולם פה שבכל מקרה צריך גם להכניס, לתקן כל דבר שנגלה לעינינו או שיש דברים שצריך לברר ולשים בצד?

זאת באמת שאלה, אם מה שנגלה לעינינו, אנחנו יכולים לעבוד עם זה למרות שמבינים מזה חצי, רבע, לא מרגישים, לא יודעים איך לגשת לזה, כמו ילדים קטנים, אז מה לעשות? מה שאנחנו מבינים ממה שלומדים, לא רק מכאן, זה שחשוב לנו מאוד להבין שאנחנו עוד לא משיגים את מהות השאלה, הבעיה שנמצאת לפנינו, אבל אנחנו כן רוצים להתקרב אליה. ולכן משאירים בנו רשימו שלילי שלא יכולים להבין עדיין איך לעבוד עימו, אבל אנחנו מכינים את עצמנו לעתיד ככל היותר קרוב, שזה כן יתגלה בנו בצורת שאלה שאנחנו נוכל לגלות ולקבל אותה.

שאלה: מה זה אומר שאנחנו יכולים להשתמש בזמנים הקשים ב"האמונה והביטחון שלמעלה מהדעת", "ברגעים הקשים, בלי טורח ובלי לאות"? איך אפשר להשתמש בהם כך?

שאנחנו יכולים באמונה למעלה מהדעת ללכת למעלה מכל השאלות, ולבצע את הפעולות באמונה למעלה מהדעת, וכך להצליח.

שאלה: מה זה אומר אמונה וביטחון? האם יש הבדל בין אמונה לביטחון?

אלה מצבים פנימיים שפשוט צריך להרגיש אותם.

תלמיד: בוא נגיד שאני מרגיש ביטחון, האם זה שונה מאמונה?

זו לא אמונה, זה הביטחון הפרטי שלך. ביטחון זה הרגשה פנימית, הרגשה אינטימית של האדם ואמונה היא משהו כבר יותר גבוה, כללי, אפילו אפשר להגיד פיזי, פילוסופי.

שאלה: בטקסט כתוב ש"הוכן לנו בזכות אבותינו הקדושים, האמונה והביטחון שלמעלה מן הדעת, שהאדם משתמש בהם, ברגעים הקשים,". מהו כוח האמונה שמאפשר לנו להרגיש את המציאות ואת האמת?

כוח האמונה זה נקרא שאנחנו יכולים לקבל כאלו כוחות ביטחון שגם אם לא מבינים את המצבים בצורה אמיתית, ומי יכול להגיד מתי כן ומתי לא, אנחנו יכולים בכל זאת להתמודד עם המצבים הללו, מפני שאנחנו כן רוצים להיות למעלה מהם.

שאלה: נראה לי שהבנתי איך לעבוד בצורה הנכונה, לשאול אותך שאלות מתי שיש חמישה חברים, יש במצלמה ואפשר לשאול שאלה, מתי שמסתלקים אסור לי לשאול שאלה. נכון?

אבל זה לא אומר שזה למעלה מהדעת או למטה מהדעת.

תלמיד: אז איך אני משתמש בכלים נכון בעשירייה שלי? איך לפנות בשאלה נכונה?

אם לכולם יש אותה השאלה אז ודאי שכדאי לשאול.

תלמיד: איך אני אדע איזו שאלה יש אצל החברים? אני לא יכול להיכנס לתוך המחשבה ולשכל של החבר.

אז תתחבר אליהם כמה שאתה מסוגל ואז תשאל.

קריין: קטע מספר 4.

"תכף בבוקר, בקומו משנתו יקדש הרגע הראשון בדביקותו ית', וישפוך לבו להשי"ת, שישמרהו כל הכ"ד שעות שבמעל"ע [העשרים וארבע שעות שבמעת לעת], שלא יעבור במוחו דבר בטל, ולא ידומה לו זאת לנמנע, או למעלה מן הטבע, כי תמונת הטבע העושה המחיצה של ברזל וכו'. וראוי לאדם לבטל מחיצות הטבע המוחשות לו. אלא מתחילה יאמין שאין מחיצות הטבע מפסיק אליו ית' ח"ו, ואחר כך יתפלל בכל לבו, אפילו על דבר שהוא למעלה מרצון טבעו.

והבן את זה תמיד, גם כן בכל שעה שיהיו עוברים ושבים עליו צורות שאינם של קדושה, ויופסק כרגע, תכף בזוכרו, יראה לשפוך לבבו, שמכאן ולהלאה, יציל אותו השי"ת מהפסק מדבקותו, בכל יכולתו, ולאט לאט יתרצה לבו לה', ויחשוק להדבק בו באמת. וחפץ ה' בידו יצליח."

(בעל הסולם. אגרת י"ח)

בצורה יותר קצרה ומובנת תתפלל כל הזמן, כל הזמן תדבר עם הבורא, תבקש ממנו בלי הפסקה, אפילו כשאין לך כל כך סיבה, תכוון את ליבך אליו. זה מה שחשוב, תתרגל שהלב שלך יהיה מכוון לבורא תמיד, ואז תראה עד כמה אתה מצליח בזה. זו לא צריכה להיות צעקה כי אי אפשר לצעוק כל הזמן, זו צריכה להיות מועקה כזאת, קטנה אפילו, אבל שהיא כל הזמן פונה לבורא.

שאלה: האם יש מקום להיגיון בעבודה בדרך ה'?

אני חושב שיש. איך אפשר להגיד שאין היגיון?

תלמיד: אז אפשר לשאול לגבי המערכת שדיברנו קודם ושהכול משפיע על הכול, בני אדם קל להם להגיד "מזג האוויר השפיע עלי". למה אנחנו לא משפיעים על מזג האוויר? את זה הם לא מבינים.

אנחנו גם משפיעים על מזג האוויר. אנחנו גם נמצאים בתוך הטבע וכל חלק וחלק בטבע משפיע על חלקים האחרים.

תלמיד: אנחנו מבינים את זה מהלימודים, אבל כלל האנושות כאילו, לא מתייחסים, כמו שדיברנו קודם, שדברים קורים אבל לא מייחסים את זה ליחסים בינינו.

לא מייחסים או כן מייחסים זה לא חשוב. חשוב האם זה קורה? האם זאת אמת, עובדה? אז אנחנו אומרים שכן, ואנחנו יכולים בעצמנו לגלות את השפעותינו ביחס לטבע, לחום, לקור, ללחץ, לכל דבר שיש לנו.

תלמיד: בזה שאנחנו מתייחסים זה לזה ביחסים לא טובים ככה התגובה של הטבע אלינו בהתאם?

גם על זה, ודאי. הרבה יותר חזק מהיחסים שלנו זה לזה, ויותר מכך, אנחנו משנים את מזג האוויר עוד כל מיני דברים על ידי היחסים בינינו.

שאלה: אני שומע שצריכים להתפלל, לדבר עם הבורא. מה זה אומר למישהו שהוא לא מרגיש קשר עם הבורא בינתיים?

אין לי מה להסביר. שיבקש כל הזמן מהבורא שיהיה לו קשר.

תלמיד: לבקש הכוונה לחשוב על זה?

תחשוב על זה.

תלמיד: איך לעשות את זה בצורה הכי הכי נכונה?

תחשוב על זה.

שאלה: להתפלל ולדבר עם הבורא כל הזמן, האם זה מתוך מרכז העשירייה או באופן ישיר?

הכי טוב ממרכז העשירייה.

שאלה: מה הן מחיצות הטבע?

כל מה שמסתיר מאיתנו את הבורא, כי הבורא הוא הטבע.

תלמיד: וכיצד אנחנו מבטלים את כל מה שמסתיר את הבורא?

על ידי אמונה למעלה מהדעת. אנחנו רוצים להתעלות למעלה מכל המחיצות ולהרגיש שאנחנו נמצאים במגע ישיר עם הבורא.

תלמיד: זה תלוי בקשר עם הסביבה, כי אם אין לי קשר עם הסביבה אני לא יכול לעשות את זה.

דרך קשר עם הסביבה, ודאי. דרך העשירייה אנחנו מתקשרים לבורא שנמצא בתוך העשירייה.

שאלה: כתוב בקטע ש"תמונת הטבע העושה המחיצה של ברזל וכו'. וראוי לאדם לבטל מחיצות הטבע המוחשות לו. אלא מתחילה יאמין שאין מחיצות הטבע מפסיק אליו ית' ... גם כן בכל שעה שיהיו עוברים ושבים עליו צורות שאינם של קדושה, ויופסק כרגע, תכף בזוכרו, יראה לשפוך לבבו, שמכאן ולהלאה, יציל אותו השי"ת". מה זה אומר?

אומנם נראה לנו שיש הפסק ומחיצות בינינו לבורא, אבל אנחנו צריכים בכל זאת להאמין שאין שום מחיצות ואנחנו נמצאים בתוך הטבע ובתוך הבורא, שאין שום הפסק בינינו לבורא וכל מה שאנחנו מרגישים הוא מרגיש. רק אנחנו מבקשים ממנו להרגיש את מה שהוא מרגיש, שיהיה בינינו קשר הדדי, שאנחנו נימצא בו והוא יימצא בנו, לזה אנחנו רוצים להגיע. ואז אנחנו מגיעים לדבקות.

שאלה: אם נסתכל על ההיסטוריה לפחות 2000-3000 אחרונות, אז שום דבר לא השתנה, כמו שהיו מלחמות, כמו שהרגו אנשים, כמו שהיו אסונות טבע, כך הכול נשאר. למה דווקא עכשיו? למה אנחנו נחשבים הדור האחרון, על מה זה מבוסס?

בגלל שכך מסבירים לנו המקובלים שמשיגים את הכוחות שמנהלים את העולם שלנו כולל הכוח הכללי והכי גבוה שנקרא בורא.

שאלה: האם להגיע לרגישות הגבוהה ביותר כך אנחנו משיגים השתוות הצורה, זה המכניזם?

כן. לפי העלאת הרגישות שלנו אנחנו מרגישים את כוח הטבע, את הכוח העליון, את הבורא, בצורה יותר ויותר גלויה. וכך מגלים את הנוכחות שלו, את היחס שלו, בכל מקום שבמציאות.

שאלה: אני מתפללת שהרגישות שלי תעלה, אבל אני רואה את רעידת האדמה שבפנים שהיא בכל זאת מבחוץ. איך אפשר להעלות את הרגישות לדבר הזה?

זה לא כל כך נורא שאת לא מרגישה את הרגישות הזאת בפנים, מבחוץ וכן הלאה. תתפללי, תבקשי, שמה שקורה בטבע תרגישי בפנים כדי שתהיה לך תגובה נכונה על כל מה שהבורא מעורר בטבע. כי בלי ספק את מה שקורה בטבע מעורר הבורא בלבד, לכן את רוצה לדעת, לראות שהוא עושה ואיך את יכולה להגיב על זה. ואז תראי עד כמה זה יעזור לך לעלות לדרגות יותר גבוהות עד שתתחבקי עם הבורא.

שאלה: דיברנו הרבה היום על מחיצות ואסונות בעולם וכואב הלב. למה הבורא נתן בכלל מחיצות? בשביל מה צריך את המחיצות האלה? כי אנחנו רואים כמה זה קשה. מה זה נותן לי מבחינה רגשית אם אני שובר מחיצה או לא שובר מחיצה?

גם אני שואל, למה לא נולדתי איינשטיין? מה התועלת מזה שנולדתי כזה קטן, מטומטם, טיפש ובחוסר חושים נכונים? יש כאלה שנולדים עם נטייה יפה, גדולה, ברורה לכל מיני מדעים, למוסיקה, למשהו, ואני לא. מה אני אעשה?

תלמיד: איך סוף כל סוף נשבור את המחסום הזה? כתוצאה מזה אנחנו רואים שאין תקנה לעולם, אי אפשר להגיע לקטע הרגשי שאנחנו מדברים עליו. איך ניתן לעשות את זה?

אפשר, רק זה לא תלוי בשכל וברגש שלנו, אלא אם נקבל שכל ורגש אחרים. כי הבעיה היא לא בשכל וברגש של האדם שהוא לא מספיק מפותח, אלא כי הוא בנוי בצורה הפוכה מהכוח העליון. אצל האדם זה כל הזמן עובד לפי כמה הוא יקבל יותר, ייהנה, ירצה יותר, ולבורא הצורה היא אחרת, כמה האדם ייתן יותר, ישפיע, יעזור לזולת. לכן שני הדברים האלה, שני היצורים האלה, הם הפוכים זה מזה ולא יכולים להרגיש זה את זה.

יש כאלה שטוענים שמסביבנו כאן בעולם שלנו, באוויר סביבנו, מסתובבים כל מיני רוחות ושדים, הרבה יצורים רוחניים כביכול, אז למה אנחנו לא מרגישים אותם? למה אני לא תופס אותם? מה קורה עם הכול? זה קורה מפני שאין לי חושים כדי להרגיש אותם. יכול להיות שהם קיימים אבל אני לא מרגיש, מה לעשות? אז חכמת הקבלה, לכן היא נקרא כך "חכמת הקבלה", חכמת התפיסה, מלמדת אותנו איך לרכוש חושים נוספים, ואז נוכל להרגיש את כל אותם היצורים שנמצאים סביבנו, נוכל לתפוס אותם ולהשתמש בהם.

תלמיד: בעוד שבועיים יהיה לנו כנס. מה מיוחד בכנס הזה משאר הכנסים שהיו עד היום, או משיעורי הבוקר?

המיוחד בכנס הוא שיש לנו מקום להתחבר ולעלות לדרגה עליונה יותר, להרגיש מה שיש למעלה מאיתנו. להיפגש עם כל מיני חברים שבדרך כלל אנחנו לא נמצאים פיזית לידם, לדבר יותר זה עם זה, לשיר, לרקוד. יש עוד זמן לחשוב אם לבוא לכאן, לחשוב האם לא כדאי לי להיות כאן גם בכנס. אני מאוד מקווה שיבואו גם גברים, גם נשים, לאסיפה שלנו.

במשך השבועיים שנשארו לנו נחשוב איך לעשות את המגע שלנו בזמן הכנס גם עם אלה שנמצאים כאן, גם עם אלה שנשארים בבתים שלהם או במקומות שבהם הם מתאספים, איך אנחנו יכולים להתכנס יותר, להתחבר יותר, באמת להיות כאיש אחד בלב אחד, כי שם נמצא הבורא. ברגע שאנחנו מאחדים את הלבבות שלנו, אז מה שמורגש בהם זה לא הלב שלך והלב שלי יחד, אלא החלק השלישי שנמצא בקשר בינינו שהוא הבורא. לכן כתוב "מיעוט הרבים שניים", מספיק ששניים רוצים להתחבר יחד, הם מגלים ביניהם את הבורא.

תלמיד: האם בכנס נוריד את הווליום של הצרות? אמרת שיהיה יותר גרוע, האם יש סיכוי שיהיה פחות גרוע?

יכול להיות שנראה דברים יותר גרועים, אבל נקבל אותם בצורה הרבה יותר יפה.

(סוף השיעור)