בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 24.10.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*שמעתי ה', לשמה זהו אתערותא דלעילא, ולמה צריכים אתערותא דלתתא*?

1. בואו נקרא. כל פעם, אפילו ש- 100 פעם עוברים על איזשהו מאמר,, רואים בו דברים חדשים. מה שהבורא רוצה שנקבל, אנחנו נקבל בכל מקרה.

2. אנחנו צריכים להשתדל לעורר את הלב שלנו, ע"י עבודה בקבוצה, במאמרים, בכל האמצעים האלו, בישיבות וכן הלאה. הנקודה שבלב משתוקקת, רוצה להתעלות, להתקרב לבורא, היא תתפתח יותר ויותר בכל אחד ואחד ככל האפשר. בסופו של דבר ודאי שכולם מגיעים למגע עם הבורא, אבל השאלה היא מתי? לכן כתוב אז תתענג על ה'. מתי? כשתגדיל את הרצון לקבל שלך, את ההשתוקקות שלך להשפיע לבורא, להיות במגע עימו בצורה מתאימה למגע.
   
   ודאי שבהתחלה האדם מקבל איזושהי משיכה, דחיפה, התעניינות, אבל אח"כ נותנים לו אפשרות להתייגע ולפתח רצון לקבל מעצמו כלפי מגע עם הבורא, כלפי נטייה לבורא. זה מקום העבודה ועבודה קשה, כי הוא לא רואה תוצאות. עד שמתחיל לראות אותן לוקח הרבה זמן. רק כשהוא עובד עם החברים בקבוצה זה יכול להיות שיעזור לו. זה בטוח עוזר לו, אבל תלוי בו כמה הוא נכלל מהם, ואז הם ביחד מגיעים לזה.
   
   ש: מתוך היגיעה הוא יגיע לחיסרון כלפי לשמה?
   ר: *אם האדם קיבל כבר מהבורא הכנה ברצון, שיש לו משהו לזה, אם הוא נמצא באיזושהי סביבה שגם מכוונת לכך, אז בטוח שהכל כבר בידיים שלו והכל תלוי ביגיעה שלו*.

3. אם אתה עובד עבור הבורא, כלומר הגעת למצב שהבורא יותר גדול בעיניך מכל דבר אחר שבעולם, אז באמת לעבוד עבור הבורא כשציירת אותו לפניך שהוא כל כך גדול, זו כבר לא בעיה. אתה נכנע כלפי הגדול הזה ומקבל התרוממות רוח ושמחה מכך שיש לך קשר עם הכוח הגדול ביותר. אבל במידה שלא הספקת, לא הצלחת לצייר לפניך את הכוח הזה, אז יש לך פחות כוחות לעבוד בשבילו עבודה קשה, עד כדי כך שאתה אפילו יכול לעזוב את הדרך. *הכל תלוי בגדלות הבורא שאנחנו צריכים לייצב לפנינו, הכל תלוי רק בזה*.

4. ש: איך הגוף, הרצון לקבל, יסכים לעבוד נגד עצמו?
   ר: הכל תלוי בשכר. אנשים יכולים לתאר לעצמם שכר בכל דבר, אפילו המוזר ביותר ואז לעבוד בשבילו. איך תבין שאנשים מטפסים על הרים, שעושים כל מיני דברים עוד יותר מסוכנים וקשים? כי השכר שהם מרגישים עבור זה הוא יותר מהיגיעה. גם *אנחנו צריכים בעבודה הרוחנית לעשות כאלו חשבונות, שאין עבודה יותר חשובה ויותר משתלמת בצורה נצחית ושלמה מהעבודה שלנו, מכך שאנחנו מתקרבים לבורא, מתחברים עימו, עובדים עימו*.

5. ש: האם התפילה עצמה היא כבר הפרס?
   ר: *גם התפילה שהבורא שולח לאדם, ושהאדם מתפלל ומבקש, גם זה כבר מילוי, ודאי. אבל אח"כ האדם מקבל יכולת לממש את התפילה הזאת, כבר מקבל כלים ומילויים בתוך הכלים ויש לו כבר דביקות, מגע עם הבורא*. אנחנו לא גומרים את העבודה שלנו בכך שמבקשים מהבורא, בזה העבודה לא מסתיימת, אלא כשאנחנו מבקשים והבורא מתגלה ומגיע אלינו, במגע איתנו, מתקרב, מתגלה בנו, ואנחנו מרגישים כמה הדבקות שלנו בבורא גדלה, גוברת, זה הסיכום של היגיעה, וכך כל פעם יותר ויותר.
   ש: אם יש דבקות עם הבורא, יש עוד מאמצים לעשות?
   ר: אם הגענו לדבקות בבורא, אז לא צריכים שום דבר חוץ מזה. רק תלוי באיזה מצב, באיזו מדרגה אנחנו נמצאים בדבקות בו.

6. ש: במה תלוי שהשכר בעשירייה יהיה חשוב וגדול כדי שארצה להגיע להשפעה?
   ר: תלוי בכמה הם מדברים על השכר, על המטרה, על חיבור, על הכוחות שלהם. ע"י זה הם מגלים וגדלים. הכל תלוי בחיבור ביניהם, כמה הם מוסרים אחד לשני רצונות והתרוממות.

7. ש: איך יודעים איזו חבילה נכונה לקחת?
   ר: אנחנו צריכים להגיע לחברה ולהשתדל לעורר אותה למטרת הבריאה, לחיבור השלם ככל האפשר. אפילו שנראה לנו שזו חבילה מאוד קשה, בכל זאת לעשות את זה. אבל *אם אנחנו מבקשים את הבורא שיעזור לנו להגיע לחיבור כדי להתקרב אליו, אז אנחנו לא צריכים להרגיש שום כובד*.

8. בסוף, כשאתה מקבל תענוג מהשפעה, הוא כולו מורכב מכל המאמצים שלך שנתת כדי להשיג אותו.

9. ש: איך אני מתקן אחרים?
   ר: *תקן את היחס שלך אליהם, עד שתאהב אותם, ובזה יהיה התיקון שלך והתיקון שלהם*.

10. ש: איך האדם מגיע לחיסרון להשפיע אם לא טעם השפעה?
    ר: חיסרון להשפיע נקרא שהוא מרגיש שמה שהוא עושה, הוא עושה רק בשביל הבורא ולא בשביל עצמו. הוא רוצה שהרצון שעכשיו מתלבש בו יהיה רצון הבורא, וכך מתאר לעצמו יותר ויותר.
    ש: אדם שלא טעם טעם השפעה יכול…?
    ר: לא, אבל לאט לאט הבורא מאיר לו, וכך מלא לשמה מגיעים לשמה.
    ש: מה זה חיסרון להשפיע מצד העשירייה?
    ר: כשכל העשירייה מתחברת כדי יחד כולם לעשות פעולת השפעה כלפי הבורא, הם מוכנים לעשות עבודת חיבור ביניהם, ובחיבור שהם עכשיו מייצבים, הם רוצים שהבורא יתלבש בו וייהנה מהם.

11. ש: מה זה צורך לשמה?
    ר: *הצורך ללשמה זה מה שיש בלב האדם הוא מאוד פנימי, טמון שם, ומתעורר רק ע"י פקודת הבורא*.
    ש: לקבל לשמה צריך רק בחינת חיסרון, והכלי זו מתנת אלוקים?
    ר: כן.
    ש: איך אתה יכול לגרום לבורא לתת לך מתנה כזאת?
    ר: ע"י זה שאתה משקיע בחברים ורוצה להעלות את כולם לקראת הבורא. כך אתה מזמין את הבורא ללכת לקראתם.
    ש: כשאני משקיע בחברים, זה ביטוי לחיסרון שלך ללשמה?
    ר: ודאי. בשביל מה אני משקיע בחברים? אני עושה זאת כי אני רוצה יחד איתם לבנות כלי שיוכל להשפיע לבורא.
    ש: איך אתה מביא עצמך למצב שאתה בטוח..?
    ר: אני משתדל בעצמי, עד שאני רואה שבעצמי אני לא יכול לעשות זאת, ושבאמת לפי ההיגיון שלי אני מבין *איך יכול להיות שאשיג בעצמי את בחינת לשמה אם היא לגמרי מעולם אחר, ממדרגה יותר עליונה. מה אני יכול לעשות? אני רק יכול להגיע לחיסרון שזה מה שאני רוצה, ושום דבר חוץ מזה*.

12. ש: עובדים ובסוף רואים שגנב גונב לנו את העבודה. איך לזהות..?
    ר: אתה יכול לזהות שכל הזמן מה שאתה משיג, אפילו איזושהי הערכה לע"מ להשפיע, נעלם ושוב אתה נופל לרצון לקבל שלך, וכך שוב ושוב. אתה לא יודע מה לעשות, *הגנב כל הזמן גונב ממך את היגיעה שלך. כבר השגת איזושהי התרוממות רוחנית, כבוד לבורא וכן הלאה, ואח"כ פום, זה נופל ואתה לא מרגיש כלום*. זה נקרא שהוא גנב ממך, וכך הוא מוציא ממך כל פעם את הגניבה, את הערכת הגדלות, ואתה לא יכול להוציא את זה ממנו בחזרה.
    
    *כל העבודה שלנו היא להגדיל את ערך הרוחניות, ערך לשמה, למעלה מלא לשמה. אם העשירייה עובדת על כך, אז באמת הגנב כבר לא יכול לגנוב מהם, מכל אחד ומכולם יחד. כשהם מתחילים לעבוד על חשיבות הלשמה ביניהם, אז הגנב כבר לא יכול לבוא ולגנוב מכולם את החבילה המשותפת כביכול. כך מתקדמים למטרה כדי לקבל את תכונת הלשמה*.
    ש: מה בדיוק אתה כופה על עצמך?
    ר: אני רוצה שתכונת לשמה, ע"מ להשפיע, חיבור עם הבורא, יהיו בעיניי מעל הכל.

13. ש: איך להיות במצב של חשבון ולא להתחמק..?
    ר: זו עבודה גדולה וארוכה. אתה תמיד אומר: טוב, אני מתחיל ואעשה כך וכך, אבל כשמגיע הזמן אתה, אפילו בידיעתך או ללא ידיעתך, דוחה את זה ועושה מה שטוב לרצון לקבל. אנחנו מכירים את זה. כך עובר על כל אחד ואחד, השאלה היא האם אנחנו יחד כולנו רוצים שזה לא יקרה יותר? *אנחנו רוצים לחזק את כל החברים בהחלטה חשובה, נחוצה, שאנחנו רוצים להיות רק בנטייה לחיבור בינינו ומאיתנו לבורא*. בסה"כ זה מה שיש לנו, להיות כאיש אחד בלב אחד, בינינו וגם בתוך הבורא. *אם נחשוב על כך שאנחנו רוצים שכולנו נהיה בזה, אז נראה כמה זה נעשה יותר קל, האווירה סביבנו, ההרגשה הזאת תקל על כל אחד ואחד להצטרף למגמת החיבור*.

14. ש: חוץ מחיבור, איזה עוד פעולות לעשות , למשל בארוחת צהריים...?
    ר: בפעולות כמו ארוחת צהריים אתה לא צריך להתאמץ, אין לך מה להתאמץ, כי זה הרצון לקבל שלך שדוחף אותך לזה ואין לך מקום להתאמצות. אבל אם אתה רוצה להתאמץ בארוחת הצהריים ולחשוב על לעשות נחת רוח לבורא, אז כאן יש כבר עבודה גדולה מאוד. אתה צריך בכל ביס וביס להרגיש שאתה עושה נחת רוח לבורא ולא לעצמך. כלומר אתה באמת במאכל לא מרגיש שום טעם, *קודם כל אתה עובר צמצום, שום טעם אתה לא מרגיש, ואח"כ אתה מתחיל לגלות טעם מתוך זה שאתה משפיע לבורא. אז אתה כבר מתחיל להרגיש איזה תענוג אתה נותן לו, איך הוא נהנה מהתענוג שאתה מוסר לו*, אבל לא שסתם ארוחת צהריים.

*הגלות והגאולה*

15. *גויים* נקראים אנשים שלא מאמינים בהשגחה העליונה, שיש כוח עליון שסובב את כל המציאות, כל העולם, כל העמים, כל היקום שלנו, ושהכוח הזה הוא כוח אחד. יש לו התחלה ויש לו מטרה, ומי שלא מאמין בזה, כלומר לא הולך להשיג את זה, לא להרגיש את זה, לא שם את החיים שלו בהתאם להתפתחות הזאת, לכוח הזה, הוא נקרא *גוי*.
    
    *בגויים לא תירגע, ולא יהיה מנוח לכף רגלך. כלומר אם אתה משתוקק למטרת הבריאה, להבין, להרגיש, ולגלות אותה, אז לא תוכל למצוא מנוחה בעמים שלא משתוקקים לגלות את הכוח העליון שסובב את הטבע*. לא תמצא ביניהם מנוחה.

16. ש: יכול להיות שבאמת כל העם יזכה בלשמה?
    ר: אתה צודק שזה באמת דבר מאוד מאוד גדול וממש כמעט בלתי אפשרי, אבל הבורא עושה את זה ולא אנחנו. אנחנו צריכים לעשות את מה שמוטל עלינו, על התחתונים שנמצאים בעולם הזה. בהתאם לזה הבורא עושה את מה שהוא צריך לעשות, וכך יחבר את 2 העולמות, עולם לא לשמה ועולם לשמה.

17. אנחנו לא צריכים להחזיר את הצרות. בשביל מה? אנחנו צריכים להתפתח ולהגיע למטרת הבריאה, שכולנו מחוברים יחד, ומחוברים יחד עם כל הטבע, דומם צומח חי מדבר, ועם הבורא בתוכם. לחיבור הזה אנחנו צריכים להגיע. בנו נמצא את הפתרון, אבל אם לא נעשה זאת, אז הטבע יחייב אותנו.
    ש: אפשר להתקדם בלי צרות?
    ר: ודאי שכן, בבקשה, הכל בידיים שלנו. לכן קיבלנו את השיטה הזאת, גילוי השיטה איך הכל מתקיים בטבע, כדי שנוכל להשתמש בה נכון ונגיע במהירות ובקלות יחסית למטרת הבריאה, לחיבור של כולם.
    ש: אם נעשה עבודה רוחנית אצלנו, אפשר להיפטר מכל הצרות?
    ר: כן, כל העולם בסופו של דבר סובל מפני שאנחנו, היהודים, עם ישראל, לא מבצעים את העבודה שלנו בצורה הנכונה. זה לא חשוב בכמות אלא ברצון שלנו בלבד.
    ש: מה עם כל היתר שלא עושים עבודה רוחנית?
    ר: עליהם אין חובה, הם לא יכולים לשנות את הגורל.

18. לא יעזור לנו כלום, אנחנו חייבים להיות מחוברים ובהתאם לזה נוכל לנצח, כלומר לשכנע. לא שאנחנו הולכים להרוג מישהו, אלא לנצח בדעה שחיבור זה הכל. בזאת נוכל לנצח את הכל שונאי החיבור, שונאי השלום.
    
    ש: חייבים להיות עניים וחלשים?
    ר: אנחנו צריכים לדאוג רק לחיבור, ומתוך החיבור נגיע לכל הדברים, להצלחה הגדולה. חוץ מחיבור, אנחנו צריכים לדאוג רק למה שנקרא אוכל נפש בלבד.
    ש: אם אני מרגיש מתחיל לדאוג להיות עשיר, סימן שאני הולך בדרך הפוכה?
    ר: נכון. *תלוי איפה הראש שלך, איפה הכוונות שלך. אתה יכול להיות עשיר, אבל לא שלזה אתה נמשך*.

19. ש: האם יש קווים מקבילים בין הערבות ללשמה?
    ר: לא. ערבות היא אחד מהמרכיבים של לשמה. אני אני לא יכול להגיע ללשמה אם אני לא מקיים חוקי הערבות.

20. אם לא נוכל למצוא חוט משותף שעליו אנחנו יכולים להחזיק כדי להינצל מהשמדה, אז נגיע להשמדה.

21. אנחנו נכנסים עכשיו למצב שבאמת יש לנו בעיה להתקיים בעולם. אנחנו רואים לאן הוא נופל, ולא תהיה לנו ברירה אלא להסביר לכולם שרק ע"י חיבור למעלה מכוחות השנאה אנחנו יכולים להציל את עצמנו ואת העולם.
    ש: רצינו קודם שישמעו אותנו באו"ם, גדולי עולם.. ?
    ר: אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר שבניגוד למערכת הטבע. אם אנחנו יכולים לעורר את הבורא, אז זה יקרה. אם לא יכולים, אז לא. *לעורר את הבורא אנחנו יכולים אך ורק ע"י החיבור שלנו ותפילה. אין לנו שום כוחות ואמצעים אחרים, וגם אין בהם צורך*.

22. ש: מה ההבדל בין אידיאל גשמי לרוחני?
    ר: אידיאל גשמי זה להיות עשיר, אני רוצה להיות מלך העולם.
    ש: למה אי אפשר לשלב בין אידיאל גשמי לאידיאל רוחני?
    ר: *אם יש לי רצון אחד, לידו לא יכול להיות רצון שני. רצון זה תמיד צריך להיות אחד, גדול, בלבד. לכן או אידיאל דתי, שאני רוצה להגיע לקרבה לדבקות בבורא, או אידיאל חילוני, שאני רוצה להגיע ולרכוש את כל מה שיש בעולם*.
    ש: האר"י היה סוחר גודל. אפשר להיות גם עשיר וגם רוחני עם כוונה נכונה?
    ר: לפעמים זה קורה, אבל לא שמטרת האר"י הייתה להיות עשיר. אח״כ הוא התיישב בצפת ולא יצא מהמקום, היה לו ממה לחיות וחי חיים רגילים כמו כולם. היו הרבה עשירים בזמני בית המקדש השני, היה להם באמת עושר מאוד גדול, והם היו גם חכמים, אבל לא שזאת הייתה המטרה שלהם, אלא כך החיים התגלגלו. אבל יחד עם זה היו כאלו שהיו עניים.

23. ש: מה הסיכום של המאמר?
    ר: מה המסר? בעה"ס רצה להסביר לנו שבמשך ההיסטוריה אנחנו כך מחולקים לאנשים שנמשכים לרוחניות ולכאלו שנמשכים לגשמיות. בסופו של דבר *אפילו שכולנו באים מהחומריות, מהרצון לקבל, אבל לאט לאט החיים מלמדים אותנו שאנחנו צריכים להגיע להתפתחות הרוחנית. אני חושב שאנחנו בזמננו עוברים, אמנם שעוד לא מרגישים, אבל ממש עוברים מהפכה. כולנו מסתובבים מאוכל מין משפחה כסף כבוד מושכלות, לכיוון חדש, לכיוון רוחניות. ודאי שלא כולם, אבל בהדרגה, בשכבות של האוכלוסייה העולמית*.
    ש:אתה מדבר על בני ברוך מהפכה שקורית?
    ר: לא. בכלל על העולם. לאט לאט כך קורה בכל הרצון הכללי שהעולם נמצא בו.

24. ש: יכול להיות שהבורא יפסיק לתת רצונות לעושר לכבוד..?
    ר: הרצונות האלה יישארו, ואנחנו נצטרך תמיד להחליט למה פונה הלב שלנו.