022_heb_o_rb_bs-tes-04_2

שיעור עם הרב"ש משנת 1980

https://kabbalahmedia.info/he/lessons/series/cu/bwYjjYFd?c=rlo0tEoU&mediaType=video

בעל הסולם. "תלמוד עשר הספירות". כרך א', חלק ד'. עמ' 269, דף רס"ט. "הסתכלות פנימית". פרק ד'. אות ס"ד 

אתה שואל אותי, שהמסך, אתה רוצה לומר, בא מהאור. לא לומדים כך. כל דבר יש סיבה. אני שואל, מי הגורם שצריכים לעשות מסך, המכונה שאסור לקבל, אחרת יהיה קליפה, מוכרח לעשות מסך, לכוון על מנת להשפיע?

מי היה הגורם? מי היה הגורם? האור? הלא אנחנו ראינו, שאור היה מאיר בעולם אין סוף, היה בסדר גמור, היה קדושה, עד כדי כך שאנו מכנים אותו ממלא כל המציאות. נמצא, שהכלי הזו לאחרי הצמצום, שאנו אומרים, אם הוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע, כבר לא נקרא קדושה, מי עשה זה? רק הסתלקות האור, רק הצמצום.

לכן אנו מייחסים, מי גרם שיהיה מסך? הסתלקות האור, לא האור. האור, כבר מבינים שאור בעצם היה מאיר מעולם אין סוף, ברוחניות, ולא היה שם שום שינוי צורה, לא היה שום בחינת מעלה מטה. נמצא, מה שאומרים, מסך נקרא מעלה מטה, מי היה הגורם? דווקא הסתלקות האור המכונה צמצום.

מה כתוב באות ס"ד?

משום שתחילת התהוות הכלי באה מהתפשטות והסתלקות, ע"כ מחויב כל כלי להקדים ב' כחות אלו.

אות ס"ד.

סד) ונודע שכל הכחות שבעליונים מחויבים להמצא בהתחתונים מהם. וע"כ, מתוך שתחילת התהוות הכלי דהיינו, במלכות דיושר, שהוא פה דראש דא"ק, בא מסבת התפשטות האור והסתלקותו, כנ"ל, כך למדנו. הנה משם ואילך, מחויב כל כלי להקדם ב' סבות האלו, דהיינו התפשטות האור והסתלקותו. ולא יצוייר שום כלי בהעולמות זולתם.

מה הוא מוסיף כאן? יכולים לפרש זה בפשטות, כמו שהוא אומר שם. היינו, כל מדרג… כל ראש, אנו לומדים שם, יש מסך ועביות. יותר פשוט. יש עוד פירושים, זה נראה אחר כך.

אות ס"ה.

החומר של הכלי הוא העביות, לאיזה, החומר הזה, איזה צורה הוא צריך לקבל? הצורה שלו נק... [ו]הצורה היא המסך.

סה) והנה נתבאר היטב, החומר והצורה היסודיים של הכלי שהם: העביות דבחי"ד, שנקרא רצון לקבל, שהוא החומר, והמסך שנתקן בה, שיהיה לכוון בעל מנת להשפיע, הוא הצורה. אשר משני אלו, נשתלשלו כל מיני הכלים בכללם ובפרטם, בכל ד' העולמות: אבי"ע דקדושה, שיש שם שתי הבחינות האלו, רצון לקבל עם רצון להשפיע, המכונה מסך, בפשטות.

בעולמנו זה, מי שרוצה לקבל משהו רוחניות, צריך גם כן להיות שני דברים, רצון לקבל רוחניות, ורצון לקבל שלא יהיה עליו צורה על מנת להשפיע. יש לי כלי כזו? יכול לקבל. אין לי כלי כזו, איך יכול לקבל? אין אור בלי כלי. לכן הוא אומר, זה נוהג תמיד בכל המדרגות, בכל הבחינות.

כבר דיברנו הרבה פעמים, מה שהזוהר נותן כלל, זוהר הקדוש, שאבי מביא את זה. הוא נותן, לאחר חטא של עץ הדעת, ב' כוללים. שנעשה שלוש קליפות הטמאות, שזה נעשה לאחר השבירה. ויש קליפה רביעית, שנקרא קליפת נוגה, שהוא חצי טוב וחצי רע. אז יש כלל ויש פרט, ובזה מתבלבלים. קודם הוא מדבר באופן כללי.

הזוהר הקדוש אומר כך, אומות העולם ובהמות וחיות ועופות הטמאים, נמשכים בשלוש קליפות הטמאות, שזה אי אפשר לתקן. אחד. מבחינת ישראל, ובהמות וחיות ועופות הטהורים, באים מקליפת נוגה, שהם חצי חצי, היינו מחצה מחצה, ששם יהיה כן יכול להיות בחירה, אם רוצים, יכולים לבחור להכניס את הכול על מנת לקדושה. זה אחד. זה באופן כללי, יש הבדל.

ואחר כך יש פרטי. מה זה פרטי? כל אדם פרטי כלול מע' אומות ומבחינת ישראל. אז הוא אומר כך, אדם, זה המקור ב"שערי קדושה" של רב חיים ויטאל. אדם מורכב משלוש נפשות, אחד, מנפש דקדושה, ומנפש דקליפת נוגה, ומנפש של שלוש קליפות הטמאות.

הנפש של שלוש קליפות הטמאות, אי אפשר לתקן. והרמז לזה יש עורלה, ברית, שכורתים את העורלה המכוונת ג' קליפות הטמאות. ואחר כך יש נפש דקדושה, אם זה קדוש, אין מה לתקן. כל עבודת האדם הוא רק בנפש דקליפת נוגה, ששם נוהג בחירה, חצי טוב וחצי רע.

אם כן, יש כללות העולם, שנבחן שאלה כללות קליפות הטמאות, זה שייך לאומות העולם, וקליפת נוגה לבחינת עם ישראל. וכל בן אדם כלול מכל ע' אומות, יש בו עצמו שלוש קליפות הטמאות וקליפת נוגה ונפש דקדושה.

מה מתגלה לאדם מקודם? זה אדם כפי יכולתו, או שעושה בחירה. לכן אומרים לאדם, דבר טמא שלא לאכול, לא יאכל, היות שזה לא יכולים לתקן, זה יתוקן בגמר התיקון. ניתן להבין דבר רשות. מה זה דבר רשות? דברים מותרים. על דברים מותרים האלו, יש בחירה. או שיכולים לתקן אותם בעל מנת להשפיע, או שלא מתקנים אותם.

ויש נפש דקדושה באדם, לאחר שמתגלה הבחינה של חצי של קליפת נוגה, אז הוא מתגלה אצלו הנפש דקדושה, שהוא נמצא אצלו בבחינת נקודה. הוא מפרש בהקדמה, נקודה נקרא נקודה שחורה, ובבחינת אחוריים, לא רואים אותה.

רק בשיעור שהוא מתקן אצלו בחינת קליפת נוגה ובחינת הבחירה, אז הוא מתחיל נפש קדושה להאיר בו. זה שאומר דיברנו בנקודה, עניין נקודה הזה, את זה. בעניין בעולם הזה, אצל כל אדם ואדם לפי בחינתו.

יש שאלה, אם אנו אומרים שהיה צמצום, שנקרא חלל פנוי, בלי שום אור, בלי שום חיים, המקום הזה. ואם אנו אומרים, שלאחר חטא של עץ הדעת, נעשה מקום שהם רוצים אך ורק לקבל, וכל הנבראים שלאחר חטא עץ הדעת, נבראו גם כן מבחינה זו שהוא מכנה אותם, נפש הבאה מאבי"ע דקליפה. בחינת זה, זה מזה שנעשה אז. מאיפה יש להם חיים, אם זה חלל פנוי? מה זה חלל פנוי? אין שום אור.

אז הוא אומר, הרב, מהשבירה ומחטא של עץ הדעת, נפלו ניצוצין קדישין לתוך הקליפות, ושזה מכונה בלשון הרב ובלשון הזוהר בשם נהירו דקיק, אור דק מאוד, המחיה את הקליפות כדי הכרחיותם, שיוכלו להתקיים. היות שצריכים אותם כדי שיהיה מה לתקן אותם. לכן כל החיות שלהם, הוא מניצוצין של קדושה שנפלו לתוכם.

רק שבחלק י"ב למדנו, שהרב מביא שם, אם אנשים חוטאים, הם מוסיפים, להמשיך יותר כוחות, יותר אורות לקליפות מכפי הכרחיותם, מה שהם צריך להתקיים. יש מותרות, אז הם מוסיפים יותר כוח בקליפות. מוסיפים יותר כוח לקליפות, יש להם יותר כוח לשלוט על אנשים.

המין הב', המין הב' של מי? של הכלים, הוא אור [ה]חוזר העולה מפה ולמעלה ומלביש את ע"ס דאו"י.

מפרש אות ס"ו.

סו) המין הב' של הכלים, הוא אוה"ח העולה ממטה למעלה על ידי זווג דהכאה של אור העליון בהמסך המתוקן בכלי המלכות שהוא מכונה הסתכלות א'.

וכבר דיברנו מה זה הסתכלות. אור עיניים, אור החכמה, אור עב מכנה בשם מסתכל, העיניים מסתכלים. לאיזה מקום הוא מסתכל, לאיזה מקום הוא מושפע? למלכות כמו שלומדים. מלכות. ומלכות לא רוצה לקבל אותו, שזה נקרא המסך המתוקן שם.

אשר מהצמצום ואילך תלוי ומדוד מדת אור העליון אשר המדרגה מקבלת, במדת גדלו של או"ח, העולה בסבת הזווג דהכאה בהמסך, כי הוא, האו"הח הזה הוא המקשר והמלביש את ע"ס דאו"י כנודע.

נמצא, בעצם מה שהוא אומר, המין הב' כוונתו, לאחר הצמצום נעשה מין הב' דכלים. לא שיכולים לקבל מקודם על ידי השתוקקות של הרצון לבד, שזה היה לפני הצמצום. אחר הצמצום, בא לו מין הב' דכלים.

דהיינו, מזה שיש לי רצון וחשק לקבל, מזה עוד לא יכול לקבל את האור העליון. אלא להיפך, בזה שמגלה אור חוזר, שאומר שהוא לא רוצה לקבל אם הוא לא יודע בעצמו שיכול לכוון בעל מנת להשפיע. בעל מנת להשפיע נקרא אור חוזר.

אור ישר נקרא, מה שעליון רוצה להשפיע לתחתון. אור חוזר נקרא להיפך, מה שהתחתון נקרא מטה, רוצה להשפיע לעליון. בשיעור שהוא רוצה להשפיע לאור העליון, בשיעור הזה הוא מקבל ויותר לא.

נמצא, מי המקשר האור העליון עם הרצון לקבל שיקבל אותו? שיקבל את הנאה הזו? המקשר הוא האור חוזר, הכוונה שעל מנת להשפיע. יש לו כלי זו, הוא יכול לקבל. היינו, והמקשר בין מי? בין אור העליון לרצון לקבל. זאת אומרת, כלי אחרת מרצון לקבל הנאה, אין. נמצא, מי המקשר? האור חוזר. לכן הוא מכנה אותו המין הב' של הכלים.

ס"ז. למדנו עכשיו שהאור בא למלכות דראש, ומלכות דראש דוחה אותו. ועולה אור חוזר ממלכות דראש שלמעלה. בא עכשיו ואומר, או"ח דראש אינו כלי ממש, שיקבל עם אור חוזר הזה את השפע עליונה. אלא אור חוזר שבראש נקרא שורש לכלים.

סז) וצריך ושתזכור כל המתבאר כאן באו"פ בענין זה דהלבשת אוה"ח לע"ס של ראש, והעיקר, שאין זה נבחן להלבשה ממש בפועל, מדוע? להיותו עולה ממטה למעלה, שפירושו, כמו התנגדות להתלבשות בעביות של הכלים, לא רוצה לקבל אותו.

אמנם, עכ"ז, עם הדחייה הזאת, נמצא או"ח הזה, מרחיב כלי מלכות של ראש, לע"ס מינה ובה, והמה נעשו לכלי קבלה ממש בפועל. וכבר הארכנו בזה באו"פ. אני חושב שזה ברור, כבר למדנו הרבה מזה. לאחר חשבון שעשה מלכות דראש, כמה שהוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע, זה היה בכוח, אחר כך עושה דבר זה בפועל, זה נקרא התפשטות בפועל.

לכן לומדים תמיד, הראש, שם יש עשר ספירות שלמות. מה שאין כן, מה זה גוף? רק התפשטות במלכות דראש. לכן נקרא מלכות דראש כתר לגוף. היינו כל הגוף אין לו יותר ממלכות. מה ממלכות שעשתה חשבון, המלכות היא הולכת עכשיו לקבל, נמצא ממי אנו מדברים? רק ממלכות.

המין הג' הוא או"ח המתהפך מפה ולמטה, ומלביש ע"ס דגוף עד הטבור.

סח) המין הג' של הכלים, ס"ח. הוא המובא לעיל, אשר או"ח של ראש, שהוא המין הב', הנ"ל, אע"פ שהוא עצמו אינו כלל בחינת הלבשה, הוא לא עדיין, הוא לא מקבל שום דבר, מ"מ, הוא מתהפך ונעשה, לבחינת כלי קבלה בפועל. ומין הג' הזה, מה שהסברנו עכשיו, נקרא תמיד, בשם גוף הפרצוף, ומין הב' הנ"ל, קו, נקרא תמיד, בשם ראש הפרצוף. נקרא כך הלאה.

מין הא', צריכים לומר לפני הצמצום. מין הב', הראש המדרגה שלאחר הצמצום. מין הג', הגוף שנמשך מראש מלאחר הצמצום.

נקרא את השאלה שלך, מה אתה שואל? אתה… כאן למדנו שכלי נקרא אור חוזר, ואנחנו למדנו, הכלי יש חומר וצורה. חומר נקרא בן אדם שלומד, הוא נהנה יותר מכל תענוגי עולם הזה, ומאחל לעצמו, הלוואי שאני אשאר בהתעלות הזאת, בהרגשה כזו כל ימי חיי, לכל הפחות לא פחות מזה, זה נקרא כלי, שהגוף נהנה. זה תנאי ראשון.

אם יש לו הנאה, אז אני רוצה לכוון הנאה הזה שמקבל, הוא לא מה שהוא רוצה ליהנות, והיות שבורא רוצה להיטיב לנבראיו, הוא רוצה שהאדם נהנה, לכן אני נהנה. אם כן, מתי יכולים לדבר? אם יש חומר של הנאה. לפעמים אין חומר של הנאה, יכול לעשות כל האלה הפשט, לא כל האלה דברים? נמצא, זה החומר.

מה הצורה? פירוש הדבר, שהכלי יהיה מותאם, שיוכל לקבל התנאי של רצון להשפיע. זה אני יכול להגיד לך משל על זה. עני… אדם נכנס לחנות רהיטים וראה שם ארון יפה מאוד, מתחשק לו, אומר לבעל הבית, אני רוצה לקבל ארון הזה. מדוע? מתחשק לי, מה אכפת לי?

אתה יודע, אם אתה תראה שאני אהנה מזה, אז אני אתן לך. אתה… אז אדם הזה, תסביר לי במה אתה נהנה? במשל גשמי, אם אתה תשלם לי כך וכך וכך, אז יהיה כדאי לי לתת לך. נמצא, מתי הוא יכול לקבל את הארון הזה? עם הרצון וחשק, הבעל הבית לא רוצה לתת לו. נמצא, מה התנאי? שישלם לו. מטרם זה יכול לקבל משהו? אם עיקר הכלי הוא מה שישלם.

אבל יש אדם, הוא עשיר מאוד, שעובד בחנות רהיטים, שהוא מוצא חן בעיניו ש... הנאה בשם ארון, הוא יקבל? אף על פי שיש לו תנאים, שיכול לשלם, צריך להיות השתוקקות גם כן. זה שאומר שצריך שתי תנאים, אחד, שישתוקק להנאה, שירגיש שיכולים לקבל הנאה מזה, ואחר כך הוא אומר, שיכול לכוון מה שהוא רוצה לקבל הנאה, על מנת להשפיע לבעל הבית.

אנחנו צריכים להתחיל אות…

המין הד' הם הכלים שמטבור [ו]למטה.

סט) הנבחנים לע"ס דאו"ח. עניין אור חוזר, מה שהוא אומר, אין לו שום גדר. לכן אנחנו לומדים, כמה מיני אור חוזר יש לנו? כבר למדנו…

תלמיד: ... אור חוזר.

רב"ש: למדנו אור חוזר, או שלא? או… כן, י"ב מיני אור חוזר למדנו. כאן ממה מדברים? בדרך כלל, אור חוזר נקרא, כמו שאור ישר בא מלמעלה למטה, אז המסך נותן, הוא לא רוצה לקבל, והוא מחזיר את האור, זה המקור של אור חוזר.

נמצא, אור ישר נקרא מה שהוא המשיך את האור, ואור חוזר נקרא, מה שדוחה, עד שאנחנו אומרים, שיש אור חוזר המלביש, שהוא מקבל אותו. נמצא לפי זה, מה משתמשים באור חוזר? על שם כלי. שיש לו אור חוזר הזה, הוא יכול לקבל.

עכשיו הוא אומר כך, ס"ט.

סט) המין הד' הוא, כלים שלמטה מהטבור, הנבחנים לע"ס דאו"ח שאין בהן אור ישר. ממי אני מדבר? מאור או מכלים? מדבר מהאור. פירוש, שאין לכלים אור ישר. רק איזה אור יש לכלים?

תסתכלו בפנים.

הנבחנים לע"ס דאו"ח שאין בהן אור ישר. למי אין בהם? בכלים. כי ענין המין הג' נוהג רק עד הטבור ששם מקום ט"ס ראשונות של הגוף אבל מטבור ולמטה, שהוא מקום מלכות של הגוף, אינם נחשבים לכלי קבלה.

אם כן, מה הוא אומר כאן? ממה הוא, אני מדבר? או מהאור או מהכלי. משמע מכאן, שכוונתו כך, כלי נקרא כלי, שמקבלת אור ישר. מה הפירוש כלי נקרא כלי שמקבלת אור ישר? כלי נקרא כלי, שאומרת, אני רוצה לקבל שפע, מדוע? משום שרוצה להשפיע.

נמצא, מה נקרא כלי? שאומרת, אני רוצה לקבל, אני רוצה לשמש עם הרצון לקבל שלי, אני רוצה להנות. רק איך? למדנו, שיכול לומר, שכוונתו על מנת להשפיע, שזה הוא מכנה מין הג' של הכלי. מה מין הב' של הכלי? אותו דבר בראש. מלכות דראש שהמשיכה את האור, ועשתה מסך, ועשתה חשבון, כמה שהיא יכולה לקבל, אז גם כן, כמה שהיא יכולה לקבל שפע.

נמצא, מה זה למטה מטבור? בזמן שהיה בראש המדרגה, המכונה כלי דמין הב'. עוד הפעם. מה זה כלי מין הא'? לפני הצמצום, שהיא קיבלה מכלי שנקרא מקבל על מנת לקבל. אחר הצמצום, מקבל מהכלים שהוא בעל מנת להשפיע. זה בראש המדרגה.

מה אמרה מלכות דראש? למדנו כלל, אם אנו לומדים, שיש מסך בחינה ד', או על בחינה ג', הכוונה, שמדרגה מתחלקת לשני חלקים. חלק נקרא אור פנימי, וחלק נקרא אור מקיף. אם העביות המסך הוא בחינה ד', אומרים, חלק מכתר מקבלת בפנימיות, וחלק מכתר נעשה ... מקבלת בפנימיות.

מדוע? לומדים מלכות של ראש אומרת, מה שאני יכול לכוון בעל מנת להשפיע, את זה אני אקבל. מה שאני לא יכול לכוון על מנת להשפיע, את זה אני לא אקבל. נמצא, מה שהיה בראש, בכוח, מתפשט אחר כך בפועל.

לפי זה יוצא, כאילו נגיד כך, כלים דמין הג', זה חלק אור פנימי. היינו, כלים שאומרת, אני רוצה לקבל פנימיות. וזה נברא שהאור בא לתוך הכלים, זה מכונה תוך. וזה מכונה כלי, מדוע? הם מקבלים את האור.

מה זה למטה מטבור? מה אמרה? את החלק שאני לא יכול לקבל על מנת להשפיע, אני לא רוצה לקבל. נמצא, מלכות דטבור מה אומרת? אני לא רוצה. נמצא, מה יש מטבור למטה? אני לא רוצה לקבל שפע.

אומרים, הכלים האלו, שאומרים, שלא לא רוצים לקבל שפע, מחמת שהוא רוצה בהשתוות הצורה, הוא רוצה בחסדים, מאיר בהם הארת חכמה גם כן. נמצא, עיקר היסוד מה הוא? לא רוצה לקבל בכלל. לכן הכלים האלו הוא מכנה אותם, איך אומר? בפנים, עוד הפעם.

סט) המין הד' הוא, כלים שלמטה מהטבור, הנבחנים לע"ס דאו"ח. כל כלי וכלי אומרת, אני לא רוצה לקבל. היות שהיא אומרת, לא רוצה, היא בבחינת אור חוזר, הוא מחזיר את האור, על ידי הזה היא מקבלת שפע. והשפע הזה לא נקרא אור ישר, שבא באופן ישר, אני רוצה, רק להפך, אני לא רוצה.

זה שאומר, ענין המין הג' הנ"ל שאומרת, אני רוצה לקבל בעל מנת להשפיע, נוהג רק עד הטבור ששם מקום ט"ס ראשונות של הגוף הנקרא תוך, אורות פנימיים. אבל מטבור ולמטה, שהוא מקום מלכות של הגוף, מה אמרה? שאני לא רוצה לקבל. אינם נחשבים לכלי קבלה.

אבל מקבלים, לא מקבלים? כן. מקבלים נקרא כלים. מדוע אתם מכנים אותו שהם מקבלים רק אור חוזר? על ידי זה שמחזירים אור ואומרים, לא רוצים לקבל, על ידי זה מקבלים שפע.

למטה מטבור נקרא עשר ספירות דסיומא. מה אומרת? אני לא רוצה לקבל. וזה כלי או לא כלי?

הרב לייטמן: כן.

רב"ש: לא, לא רוצה לקבל, אז הוא לא מקבל.

הרב לייטמן: אה, טוב.

רב"ש: לכן, יש כלי שאומר אני רוצה לקבל באופן ישר. זה כי אני רוצה לקבל שפע. מה שאין כן למטה מטבור, מה הוא, איך היא מקבלת? על ידי זה שאומרת, שהיא לא רוצה בכלל. מדוע לא רוצה? אם היא כן רוצה, יהיה בעל מנת לקבל. אין בחירה. נמצא, דווקא, דווקא נמצא האור שלו מכונה אור חוזר, היות שלא בא באופן ישר. אומר שלא רוצה. מה שאין כן למעלה מטבור, כן רוצה. מדוע הוא רוצה? הוא רוצה למכוון לעל מנת להשפיע.

אם אני אומר למטה מקבל, מקבל אור דחסדים בהארת חכמה, מדוע נקרא זה אור, מקבלת בחינת אור חוזר? היות שהאור הזה, שהכלי מקבלת, זה לא באופן ישר. אופן ישר נקרא, אני רוצה לקבל הנאה ותענוג, זה ישר. מדוע הוא רוצה? נותן סברה, היות שאני רוצה להשפיע.

למטה מטבור למדנו, זה החלק מה שאמר בראש, שאני לא יכול לקבל. אין בחירה. אם אני אקבל, מוכרח להיות בעל מנת לקבל. אם כן נמצא, מה זה עשר ספירות דסיומא? שכל ספירה ספירה אני לא רוצה לקבל.

מדוע? אני יודע, אם אני אקבל, יהיה בעל מנת לקבל. ואני רוצה בהשתוות הצורה. אני רוצה להיות חסד. אז השפע שהיא מקבלת, נקרא לא באופן ישר. רק מה? זה מכונה אור חוזר. שמקבלת אור דחסדים מהארה, על ידי מה? כל זמן שאומרת שאני לא רוצה לקבל. מה שאין כן, למעלה מטבור, אומרת, אני כן רוצה לקבל באופן ישר. מדוע? שהיא כן יכול לכוון בעל מנת להשפיע.

אני אתחיל אות ע'.

מה כתוב באות ע' הכותרת?

הדחיה וההתלבשות שגרם המסך בראש בבחינת כח, נגלו בגוף בפועל, בחינת ההתלבשות מגולה מפה עד הטבור והדחיה מתגלה מטבור ולמטה.

ע) והטעם הוא, כי הראש והגוף נבחנים כמו ערך ה"כח" אל ה"פועל", שכל מה שכלול בראש בבחינת כח, מתגלה בגוף בבחינת פועל. ולפיכך, אלו ב' הפעולות שהמסך גרם בעשר הספירות של ראש דהיינו: העיכוב על אור העליון שלא יתפשט לבחי"ד, שהיא מלכות.

וההתלבשות שעשה בכח או"ח העולה, הנה הם שניהם לא היו בראש, אלא בבחינת "כח" כנ"ל, אמנם, מקום הגילוי של שתי הפעולות הללו, הן בגוף, אשר בחינת ההתלבשות בכח שהיה בהראש, נמצא מתגלה בפועל, למעלה מהטבור דגוף, ובחי' העיכוב לתוך המלכות, נמצא מתגלה בפועל למטה מהטבור של הגוף.

הוא אומר לנו דבר שכבר ידוע. דיברנו מזה הרבה פעמים. מה זה מלכות דראש? לאחר הצמצום, שמלכות שנקרא רצון לקבל, המשיכה את האור בחזרה. אבל אסור לקבל תוך המלכות, היינו לבחינת הרצון לקבל.

לכן מלכות עשתה חשבון. מה שיכולה לקבל למעלה מבחינתה, למעלה ממקבל על מנת לקבל, דהיינו, אלה חלקים של מלכות יכולים לקבל בעל מנת להשפיע, זה תקבל, וזה נקרא הלבשה. ברוחניות, מקבל הוא מכנה בשם הלבשה, אז הוא יהיה בבחינת התלבשות. והשאר, עם מה שהוא לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע, זה יבוא למלכות, היינו מקבל על מנת לקבל. אז הוא אומר, זה אני לא רוצה לקבל. זה היה בראש בכוח.

אחר כך הוא מוציא זה בפועל. חלק שיכול לכוון בעל מנת להשפיע, נקרא התלבשות. זה נמשך מפה עד הטבור, וזה נקרא תוך. היינו, שהאורות באים תוך הכלים. וזה נקרא אור פנימי, האור מתלבש בפנימיות הכלים. וחלק העל מנת לקבל יגיע למלכות, היינו, למקבל על מנת לקבל, שזה מתחיל… זה נקרא מלכות דטבור. היא אומרת, אני לא רוצה לקבל.

נמצא, החלק האור שצריך להגיע למלכות, הנקראת מקבל על מנת לקבל, נשאר מבחוץ, בסוד אור מקיף. רק כאן הוא מכנה מעשר ספירות דסיומא, היות שכל בחינה ובחינה שהיא לא רוצה לקבל, מסיבת מה? מסיבת השתוות הצורה, שהוא רוצה בחסד. אומרים, בתוך הדחייה הזאת, מאיר אור. היינו, אור דחסדים בהארת חכמה. והוא מכנה אור הזה בשם אור חוזר.

מה זה אור חוזר? הוא מקבל בזמן שרוצה להחזיר, לא רוצה לקבל. מה שאם כן, למעלה מטבור נקרא מה שהוא כן רוצה לקבל. הוא אמר, אני כן רוצה לקבל, היות שאני רוצה להשפיע. זה הוא מברר באות ע'.