שיעור הקבלה היומי3 יוני 2019(בוקר)
שיעור בוקר 03.06.2019 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה
ערבות
קריין: שלום, אנחנו קוראים מ"כתבי בעל הסולם", עמ' 392, מאמר "הערבות".
אנחנו ממשיכים ללמוד את עניין התורה, מהות התורה, למה ניתנה תורה, למה היא ניתנה דווקא לקבוצה קטנה, לעם ישראל, לשם מה היא ניתנה, מה המהות של אותה התורה ואיך אנחנו יכולים להגיע אליה, לפתוח אותה. כתוב שהיא [רחבה] "מיני ים", ושהיא כוללת בתוכה את כל המציאות, אז מהו המושג של התורה. את כל זה אנחנו צריכים לגלות אחרת אנחנו לא שייכים לאותו "מתן תורה" שקיבלו אבותינו ומסרו לנו.
אם יש שאלות על מאמר "מתן תורה" שעברנו, אתם יכולים לשאול. בעצם מה שהבנו משם, שכל המהות של התורה היא להביא אותנו ל"ואהבת לרעך כמוך". אנחנו נמצאים במצב הפוך, הבורא ברא אותנו בתכונה הפוכה, בשנאת חינם, וההתפתחות שלנו ברצון לקבל היא שאנחנו נעשים עוד יותר ויותר אגואיסטיים ויותר רחוקים ושונאים ושנואים, עד שבאיזו תקופה שבה האנושות הגיעה למצב של שנאה התגלתה התורה, וחלק מהאנושות כבר היה במצב שיכול להבין את מהות התורה, עד כמה המסירה הזאת מלמעלה היא גדולה ומיוחדת, עד כמה היא מצילה את כל האנושות משנאה ומהשמדה ומריחוק שלה מהבורא.
לכן "מתן תורה" הוא דבר כל כך גדול לא רק לעם ישראל, לאותה קבוצה שקיבלה על עצמה להגיע לתנאי "ואהבת לרעך כמוך" על ידי התורה, אלא גם לכל האנושות, כי את מה שקיבלו עם ישראל מלמעלה והם מממשים ביניהם, יש להם חובה גם להיות אור לגויים ולמסור אותו שימוש בתורה, בדרגה אחרת, בצורה אחרת, אבל למסור את זה גם לאומות העולם, להביא למצב ש"כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדלם" ו"ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
לכן מתן תורה זה חג מאוד גדול שבזה האנושות מקבלת התעלות למעלה מהבהמות, "שכולם כבהמות נדמו", ויכולה על ידי הכוח הזה שנקרא תורה, כוח עליון, רוחני, למעלה מדומם, צומח, חי, למעלה מהעולם הזה, להתחיל להגיע למדרגות רוחניות, נצחיות ושלמות. לכן אנחנו צריכים כאן בחג הזה שבא עלינו לטובה בסוף השבוע, באמת להודות על קבלת האמצעי הזה, להביא את עצמנו מדרגת חי לדרגת האדם, הדומה לבורא, ובצורה כזאת אנחנו בהחלט מגיעים להתעלות ולעשות נחת רוח ליוצרנו.
העיקר בשימוש התורה הוא כמו שכותב רבי עקיבא וגם כתוב בעוד מקורות כמו בגמרא, ש"ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה", זאת אומרת התורה מיועדת אך ורק כדי להביא אותנו לאהבת הזולת. למה באהבת הזולת אנחנו מממשים את התורה? כי אנחנו מתעלים מעל האגו שלנו, מעל הרצון שמרחיק בינינו ובכוונה כך נברא, "בראתי יצר רע", ומקבלים כנגד זה את כוח התורה שמקרב בינינו. על ידי שני הכוחות האלו, כוח המרחיק וכוח המקרב, אנחנו מגדילים את הכלי שלנו.
הכלי מתרחב על ידי השנאה ונקשר בפנים בקשרים בין כל החלקים השבורים שלו על ידי האהבה. וכך אנחנו מגיעים לכלי מורחב, מאוד גדול, פי תר"ך פעמים. ולכן הוא נשבר ולכן אנחנו דווקא מביאים אותו לקרבה ולחיבור ולשלמות, כי דווקא בצורה כזאת במקום להיות נבראים שאין להם לא רגש ולא שכל ולא הכרה בא-לוהות, על ידי זה שעוברים את המצבים האלה של שבירה, ריחוק ואחר כך על ידי המאמצים שלנו, קירוב וחיבור, אנחנו מגיעים למצב שיכולים לגלות בתוכנו את הכוח העליון, הבורא, ומגיעים אז דרך אהבת הבריות לאהבת ה', שזו מטרת כל הבריאה. שבזה אנחנו משיגים אותה דרגה כמו הבורא ובזה עושים לו נחת רוח, נמצאים עימו בדבקות, ואהבת הבריות ואהבת הבורא שניהם מתממשים בכלי אחד וכך אנחנו נמצאים במצב נצחי, שלם, כולו בעל מנת להשפיע.
לכן החג הזה הוא חג מאוד מיוחד. המצב שמקבלים תורה הוא גם מצב מאוד מיוחד, שמרגישים לזה צורך, כי אי אפשר לקבל שום דבר אם לא לפי הצורך. ולכן אנחנו צריכים להבין, אם אנחנו עומדים לפני קבלת התורה, האם באמת אנחנו עומדים לפני זה או לא, יש לנו צורך לזה או לא? מהו הצורך לקבלת התורה? וכאן אנחנו צריכים להבין באיזה מצב אנחנו נמצאים, במצב שהכול שבור, הכול כאילו אבוד, האנושות אמנם הגיעה לשיא הגובה של הטכנולוגיה הכלכלה והכול, אבל היא הורסת את עצמה וממש ממיתה את עצמה. וכאן אנחנו באמת לא רואים שום דבר קדימה, לא בדור הצעיר ולא בדור שכבר זקן, אלא כולנו איבדנו את הדרך, נמצאים במדבר ללא כיוון, ובהחלט זקוקים למנהיג רוחני, לאור העליון שיאיר לפנינו וכך יביא אותנו למצב הנכון. המצב הנכון צריך להיות בהתאם לטבע, שכולנו נמצאים בטבע, רק בטבע הגשמי אנחנו רואים לאן שזה מביא אותנו, אנחנו צריכים להתנהג לפי דרגה יותר עליונה שבטבע, לפי טבע רוחני של השפעה ואהבה.
ולכן ניתנה לנו תורה, כדי שאנחנו נוכל לממש אותה נכון ולהביא את עצמנו לדרגה הרוחנית. שנבין שכל העולם שלנו הוא עולם מדומה ולא שאנחנו חיים בו אלא רק נדמה לנו שחיים, זה נקרא "היינו כחולמים", וצריכים לעלות לעולם שנפתחות העיניים שלנו ולא מסתכלים בפנים בתוכנו כמו שהזוהר מתאר אלא ההיפך, מסתכלים החוצה. החוצה זה נקרא לא דרך האגו שלנו, הרצון לקבל, אלא דרך הרצון להשפיע, דרך תכונת ההשפעה, וכך אנחנו מגיעים לעולם חדש, למציאות חדשה.
לכן קבלת התורה ומימוש התורה זה דבר מאוד גדול והוא בדיוק מגיע עכשיו למימוש בעולם שלנו. אם נזכה לממש את זה נכון אנחנו כבר נמצאים כדור הראשון של הדור האחרון. מה שאין כן אם לא נזכה, אז העולם יכול להתגלגל שוב ושוב לצרות יותר גדולות. אם הצרות האלה לא מספיקות להביא אותנו לתיקון, אז צרות יותר גדולות יביאו אותנו לתיקון, וכך בכל זאת נצטרך לממש את התורה.
ישנם שני חלקים גדולים בתורה אפשר להגיד, קבלת התורה והבנה מהי מהות התורה, שזה "ואהבת לרעך כמוך", ואחר כך מגיעים מתוך זה ל"ואהבת את ה' א-לוהיך", שזה סוף התיקון, וקבלת התורה בעצמה היא כוללת קבלה בעצם ומימוש, שזה נקרא "ערבות". זאת אומרת מימוש התורה זה "ערבות" וקבלת התורה זה "מתן תורה".
אנחנו עברנו אתכם את מאמר "מתן תורה", אם אפשר להגיד כך "עברנו", אבל בכל זאת קראנו ומצאנו שם כמה נקודות חדשות בינתיים, ועוד לפנינו לגלות עוד ועוד. ועכשיו נשתדל בהתאם לזה לראות גם את מאמר "הערבות", עד כמה הוא נמצא לשימוש בנו ושאנחנו יחד כולנו בקבוצה יותר ויותר מתגבשת, מתחזקת, נוכל לממש אותו כלל הערבות.
שאלה: כלפיי אדם פרטי או עשירייה מה זה אומר מצב מתן תורה וקבלת תורה?
מתן תורה איכשהו אפשר להבין אפילו אם הוא לבד, נגיד ללא קבוצה, הוא איכשהו יכול להבין את זה, לא כל כך בצורה רגשית אלא בצורה שכלית. הוא יכול להבין שאהבת לרעך כמוך זה כלל בתורה, ושלממש אותו אפשר רק אם הוא נמצא בקבוצה, אמנם הוא עוד לא נמצא, אבל המימוש הוא בערבות, וכדי להיות בערבות הוא כבר חייב להיות בקשר עם הזולת. לכן לבד אי אפשר לעשות זאת, "או חברותא או מיתותא", כך כתוב ונהוג בכל התורה, ובכל ספרי התורה, אפילו בין אלו שלא נמצאים בחכמת הקבלה ולא נמשכים לרוחניות, כך נהוג בין כולם, תמיד ללמוד לפחות בשניים, בזוגות.
תלמיד: אז אני מבין שלקבל תורה זה לממש אותה בערבות בין החברים, זה נקרא לקבל תורה?
לא. לקבל זה לקבל, ולמממש זה כבר בערבות. קבלת התורה זה כשאני רק מקבל, זה כמו בראש, והמימוש הוא כבר בגוף, זה כבר בערבות, בחיבור בין החברים.
תלמיד: ומה זה מתן? זה מהמילה מתנה?
כן, קבלת התורה כוללת את מתן התורה וקבלת התורה, אלה שני מצבים, גם בראש יש לך שניים.
תלמיד: אז קבלת התורה זה מימוש?
כן. ואחר כך ערבות. מימוש התורה הוא בערבות.
שאלה: אבל מה התורה עצמה? מה זה התורה?
תורה זה האור המיוחד שהבורא משפיע לתחתונים כדי לקרב אותם אליו לפי השתוות התכונות.
תלמיד: ומה החשיבות שיש במתן תורה בשבועות? הרי כל השנה יש לך את מתן תורה, למה דווקא בשבועות?
זה כענף ושורש לאותו המעשה, לאותו אירוע שהיה פעם בהיסטוריה, לכן יש לנו כלפיו חג, מועד כזה.
תלמיד: אם אני זוכר נכון אומרים שמשה כתב את התורה, נכון?
כן.
תלמיד: ויש כאלה שאומרים שהתורה ניתנה מלמעלה, אבל באמת מה המשמעויות האלה, מה זה הדיבור שמשה כתב אותה, מלמעלה קיבלנו אותה, מה זה?
אני לא יודע.
תלמיד: מה אומרים על זה לפי הקבלה?
לא יודע, עכשיו אני לא רוצה להיכנס לזה. זה נושא כל כך רחב ועכשיו הוא לא נמצא על הפרק. עכשיו אנחנו נמצאים ביום שלפני חג השבועות שזה יום קבלת התורה. יש את נתינת התורה, קבלת התורה ומימוש התורה. אז עכשיו אנחנו נמצאים ביום של הנתינה מלמעלה והקבלה מלמטה, הלוואי שזה יהיה, ואחר כך יהיה מימוש.
תלמיד: אני אשאל אחרת, יש קדושה לפרקים של התורה עצמה?
אני לא יודע מה זה פרקים. אני לא יודע מה זה תורה בשבילך. יש שם ארון קודש, אתה ניגש לשם, פותח אותו ומנשק את התורה, וזה נקרא בשבילך קדושה.
תלמיד: למה לא? סליחה אני רואה את ההתייחסות של כל העם, של כל העולם כלפיי התורה. עדיין לא הבנתי מה ההתייחסות לתורה, יש קדושה בתורה או לא? בתורה עצמה יש קדושה, יש משהו בזה?
מה זה עצמה?
תלמיד: בשמחת תורה אפילו רוקדים עם התורה.
שמחת תורה זה לא התורה עצמה.
תלמיד: אז מה זה?
אתה זורק כאן מילים לגמרי שונות, מושגים שונים, רוחניים, גשמיים, ואין לי מה להגיד לך. אתה צריך ללמוד. בעוד עשר שנים אם תלמד אז תבין, תגיע ותשאל שאלות יותר לעניין.
שאלה: יש משמעות לכלי הזה שנקרא תורה בתוך ההיכל או אין?
מה זה כלי בתוך ההיכל?
תלמיד: עם כסף, יש למעלה צ'ופצ'יק כזה בתוך ההיכל. פותחים את ההיכל, יש בזה משהו או אין בזה כלום, או אולי הכל פנימי?
בטח, שיש שם. יש שם מה שנקרא עץ החיים שעליו אור, ועל האור הזה קלף, ועל הקלף הזה כתובות אותיות וכל זה נקרא ספר תורה. ככה זה נקרא.
תלמיד: מה עושים איתה, מה אני עושה איתה? שאני מתפלל, יש משמעות לזה שקוראים בתורה?
אני לא יודע. איזו משמעות יש בזה שקוראים בתורה? וודאי שטוב אם אנשים אפילו בלי ידיעה, בלי הבנה, בלי התקשרות הפנימית אליה קוראים בתורה. גם בזה יש איזו משמעות. כן, זה מחזיק את עמך במשך אלפי שנים ולפעמים בעמך, מידי פעם, פעם במאה או באלף שנה מתעורר מישהו שרוצה להבין את המשמעות הפנימית. ולכן היה כדאי שכל אלפי האנשים במשך אלף שנה סתם פתחו וקראו את התורה, כדי שאחד באלף שנה יתעורר וישיג את פנימיות התורה, כי אז הוא באמת כתוצאה מהם מקדש גם אותם.
תלמיד: אני הרי הייתי פעם דתי ממש, אם אני קורא פרק בתורה אני יכול למשוך את האור המחזיר למוטב?
לא כתוצאה מהקריאה, אלא המאור המחזיר למוטב מגיע כתוצאה מהכוונה. מכוונה מיוחדת, כשאתה רוצה לחזור למוטב. מוטב זה נקרא טוב ומטיב, זה הבורא שתכונתו השפעה ואהבת הזולת, אם אתה רוצה להגיע להשפעה לזולת, לאהבת הזולת, אז התורה פועלת עלייך ומביאה אותך לזה. לכן תחשוב ותיזהר, אולי לא כדאי לך לקרוא בתורה, כי אתה פתאום תשתנה, ותתחיל לאהוב את כולם.
קריין: אנחנו קוראים ב"כתבי בעל הסולם", עמוד 392, מאמר "הערבות", המשך ממאמר "מתן תורה".
הערבות
"שכל ישראל ערבים זה בזה (סנהדרין כ"ז ע"ב; שבועות ל"ט ע"א).
וזהו דבר הערבות, אשר כל ישראל נעשו ערבים זה לזה.
כי לא נתנה להם התורה, בטרם שנשאל כל אחד ואחד מישראל, אם מסכים לקבל עליו את המצוה של אהבת זולתו, בשיעור הכתוב "ואהבת לרעך כמוך" בכל שיעורו, כפי המתבאר במאמר "מתן תורה", אות ב' וג', עש"ה מלה במלה."
זאת אומרת, זה שאתה מחזיק במה שנקרא ספר תורה גשמי, קלף על עץ החיים וכשהוא סגור, זה לא אומר שאתה מחזיק בתורה. וזה שאתה נמצא עם הספר הזה, זה לא נקרא שאתה קיבלת את התורה. כי קבלת התורה זה נקרא שאתה מקבל על עצמך לקיים את מה שכתוב, וכתוב שם איך להגיע לאהבת הזולת. פשוטו כמשמעו, בכל הכוח שלך, בכל הרצונות, בכל התכונות שלך. אם אתה מסכים עם זה, זה נקרא שאתה מקבל תורה. אם אתה לא מסכים, אז מלמעלה יש נתינת התורה, אבל מלמטה אין קבלת התורה.
עכשיו, האנושות מתגלגלת ומתפתחת, והיא מגיעה למצב שכן, בעצם לפי התפתחות האגו שבתוך האנושות, כי האגו גדל, האנשים מתחילים להיות בכאסח, בניגוד זה לזה. כמו שהיה בבבל העתיקה, יש בליל של שפות, ואז יש מצב שאפשר להביא להם את שיטת התיקון.
הבורא ייצב במיוחד הרבה אנשים במקום אחד, הביא לשם בן אדם שנקרא אברהם שהבין את העניין, דרש תיקון וקיבל את השיטה. עדיין לא כמו במתן תורה אצל משה, אלא בצורה אחרת, זה נקרא "תורת אבות". ואז הוא התחיל ללמד את מי שרצה, ונעשה יסוד לעם ישראל, ישר א‑ל. הם הבינו שלהשתוקק לאהבת הזולת ומאהבת הזולת לאהבת ה', זה נקרא ישראל. זה מה שהוא לימד אותם.
ולכן היסוד של עם ישראל, אם אתה רוצה לקרוא לעם "ישראל", אתה צריך קודם כל לבדוק האם יש להם רצון להתקרב ביניהם, למרות האגו שבוער ביניהם. ומתוך ההתקרבות ביניהם, להתקרב גם לכוח העליון שכולו השפעה וכולו אהבה. זאת אומרת, בסך הכול המהות של התורה זה "ואהבת לרעך כמוך" עד בלי די, עד הסוף. מי שמשתוקק לזה נקרא ישר א-ל, ישראל ומי שלא משתוקק נקרא גוי או אומות העולם.
שאלה: היום שמעתי שלימדת שרבי שמעון כתב את הזוהר כלפי התורה. למה זה נעשה? בשביל מה הוא עשה את זה?
זה משהו אחר. כי בתורה שהם כתבו במשך ארבעים שנות המדבר, הם ביטאו את כל התהליך שהנשמה הכללית שנקראת "אדם" עוברת ממצב מסוים עד גמר התיקון. ש"בראשית" זה תחילת התיקון, ו"ישראל", המילה אחרונה שבתורה, זה סוף התיקון, את זה הם ביטאו.
אבל בתורה יש לנו ארבע לשונות, אפשרויות להביע את זה לפי י-ה-ו-ה, ארבע בחינות דאור ישר. ולכן רבי שמעון ביטא אותם הדברים שכתובים בתורה בשפת הקבלה, למרות שזה לא בדיוק בשפת הקבלה אלא ספר "הזוהר" כתוב בשפת המדרש, וגם יתר המקובלים ביטאו את התורה בכל מיני צורות, גם המשנה ואחר כך הגמרא כתובות בצורה מסוימת. לכן כל הספרים האלה כמו ספר התנ"ך, הם נקראים הספרים הקדושים, בגלל שהם מבטאים את כל פעולות התיקון בכל מיני רמות ואופנים שאנשים או בני אדם בכלל צריכים לבצע כדי להגיע לדבקות בבורא שזו המטרה הכללית, הסופית לכולם.
שאלה: את התורה, שיטת החיבור, קיבלנו מימי אברהם בבבל או במעמד הר סיני?
התורה מתקבלת בכל דור ודור. אבל ישנן תקופות שאנחנו מקבלים אותה בצורה בהתאם לשינוי שבנו. בבבל קיבלנו אותה בצורה שהיינו נמצאים בבבל, מצד אחד היה רצון להתחבר לחלק קטן שהבינו שצריכים להתחבר מעל, "על כל פשעים תכסה אהבה"1. ואחר כך, אחרי ההתפתחות וגלות מצרים, היינו כבר בצורה אחרת, עם הרצון לקבל הגדול הזה שנקרא פרעה. שהקבוצה הזאת קיבלה אגו גדול, מוגבר, והיתה צריכה כבר שיטה יותר משודרגת, ואז זה נקרא "קבלת התורה".
מה ההבדל? כי בקבלת התורה הם כבר היו צריכים להתחלק לעשיריות, וזה מה שעשה משה במדבר לפי המצאת יתרו, ואז הם התחילו לקיים אותה וכך הגיעו למצב שיכלו להגיע בארבעים שנות המדבר, מדבר זה נקרא מרחק בין מלכות ובינה, לדרגה שיכלו להגיע לרצון שנקרא "ישר א-ל" ואז לבנות שם כלי שנקרא "בית המקדש".
תלמיד: מה ההבדל בין התורה של אברהם ובין התורה של משה?
מימוש. או מימוש בין היחידים, קבוצות לא מאורגנות כל כך, האגו שלא כל כך בולט. או מצב שהפרעה נמצא בין האנשים האלו שהאגו בוער, נמצאים בהתנגשות זה לזה, צריכים בכוח לחבר אותם, בחכמה להביא אותם לשיטה.
תלמיד: אתה אומר שאת התורה מקבלים בכל דור ודור.
תורה זה האור שמתקן את הכוונות שיהיו בעל מנת להשפיע, זה מאור המחזיר למוטב, הוא נקרא תורה, "בראתי יצר רע, בראתי תורה תבלין, כי המאור שבה מחזירו למוטב". אז אם יש לי יצר רע ואני רוצה לתקן אותו במקצת ליצר הטוב, אני זקוק למאור, לאור שיתקן. והמאור הזה הוא שמאיר, הוא מתקן לי את זה, לכן אני זקוק לתורה מה שנקרא. וודאי שבכל מצב ומצב יש לי תורה אחרת.
תלמיד: איזו תורה הדור שלנו צריך?
בהתאם למה שמתגלה, בהתאם למה שאנחנו צריכים לתקן, בהתאם לתיקון שמוכנים לסבול. וזה לא סתם תורה לדור, אלא לכל קבוצה, לכל מצב, לכל יום יש לך. כמו שכתוב ש"בכל יום יש לך מתן תורה".
תלמיד: חוץ מהמקובלים, מי בימינו בעולם שלנו צריך תורה ואיזו תורה הוא צריך?
בעצם כל אדם ואדם צריך תורה כי אף אחד לא מרגיש את עצמו שהוא נמצא במצב המושלם. אבל הוא לא מבין שהוא יכול להגיע למצב המושלם, שהוא סובל מפני שהוא לא מממש את התורה, אז עליו עוד להכיר כאן הרבה דברים בדרך כדי שהוא יחליט שהוא זקוק לתורה.
אנחנו מתאספים לקבוצה, לעשיריות, לקבוצות, כדי לברר את הנחיצות בתורה. אנחנו צריכים לגלות שעד כמה שאנחנו עושים יגיעה, בכל זאת אנחנו לא מגיעים עדיין לחיבור בינינו, מכל שכן לאהבת אחים, "ואהבת לרעך כמוך". ואם לא, אז אנחנו צריכים מתוך זה להבין שאנחנו צריכים את התורה, כי על ידי "ואהבת לרעך כמוך", גם נוכל להגיע ל"אהבת את ה' א-לוהיך"2, לדבקות עם הבורא שזו התכלית.
תלמיד: וזו הדרך לקבל את התורה, דרך המסלול הזה בעשיריות, בחיבור? אין דרך אחרת לקבל תורה?
לא, כי אתה צריך להראות שאתה נמצא בכלי, במערכת, שחסר לך רק כוח עליון כדי לחבר את חלקי המערכת. שהם כולם רחוקים, שנואים זה על זה וכן הלאה, אבל הם מבינים שהם צריכים להיות מחוברים, רק הם לא יודעים איך להתחבר, על ידי מה להתחבר. אנחנו שונאים זה את זה, אבל אנחנו יודעים שרק על ידי התקרבות יהיה בינינו קשר ונוכל גם להשפיע נחת רוח לבורא. אז איך עושים? ואז יש להם צורך לכוח הזה שיחבר ביניהם שנקרא "תורה", זה נקרא "צורך לקבלת התורה".
שאלה: לדייק את המונחים, יש עניין של נתינה מלמעלה ויש עניין של קבלה מלמטה. בחג השבועות, אנחנו מציינים את הנתינה או את הקבלה שלנו?
קשה להגיד. בחג השבועות אנחנו מציינים שהיתה נתינה מלמעלה והיתה קבלה מלמטה. זה מין סמל, לא יותר, כמו כל הסמלים שלנו. אנחנו לא הגענו לקבלת התורה, אנחנו רק צריכים להאמין שיש מלמעלה נתינת התורה כמו שכתוב, "בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב".
קריין: ב"שמעתי", קס"א, מאמר "ענין מתן תורה", כותב בעל הסולם:
"ענין מתן תורה, שהיה במעמד הר סיני. אין הפירוש, שאז ניתנה התורה, ועכשיו אינו כן. אלא שנתינת התורה הוא ענין נצחי, שהשם ית' נותן תמיד. אלא שאנחנו אינם מוכשרים לקבל. ואז, במעמד הר סיני, היינו אנו מקבלי התורה. שזהו כל המעלה, שהיה אז. שאנחנו היה "כאיש אחד בלב אחד". היינו, שהיה אז לכלנו רק מחשבה אחת, שהוא קבלת התורה.
אבל מצד השם ית' הוא תמיד נותן, כמו שמובא בשם הריב"ש, ש"האדם מחויב כל יום לשמוע את העשרת הדברות על הר סיני"."
תלמיד: אנחנו נגיד לא מרגישים שיש לנו תורה או שהיא ניתנה מלמעלה, או שיש לנו עם מה לעבוד, אנחנו לא מרגישים בעצם את התחושה הזאת שיש תורה.
אבל זקוקים או לא?
שאלה: בזה שאנחנו עובדים ומתקרבים למעמד הזה, אנחנו מרגישים שאנחנו זקוקים ואז אנחנו פתאום נרגיש שהיא קיימת. אולי זאת הכוונה בזה שאנחנו מרגישים שנתינת התורה קיימת בשבילנו ואנחנו צריכים להשתמש בה?
לפני קבלת התורה אנחנו זקוקים לה ואנחנו ממש מרגישים שהיא קיימת.
תלמיד: ואז במדבר אנחנו ממש משתמשים בה ומושכים אותה אלינו, כשאנחנו כבר מרגישים אותה שהיא קיימת.
מרגישים שאין קשר בינינו, זה נקרא "מדבר", ואז ב"קבלת התורה" הקשר הזה מתהדק ונעשה.
תלמיד: הבורא לא נותן עכשיו לאנשים להתחבר בצורה אגואיסטית.
לא נותן.
תלמיד: לא נותן. אפילו הממשלה שכל כך היו שמחים שבחרו אותם, לא הצליחו להתחבר אפילו בצורה אגואיסטית.
אני לא רוצה לדבר על זה, אין לי עניין להסביר את זה.
תלמיד: אני רק שואל, מה יכול לעזור, התורה יכולה לעזור להם?
להם היא לא יכולה לעזור בכלום, זה עסק אבוד. רק שעם ישראל עוד יישאר בארץ ישראל בצורה גשמית, אני מקווה שלא [יקרה משהו] בעקבות מה שהם שם עושים. "בעקבתא דמשיחא חוצפה יסגא", זה מה שאנחנו רואים. אנשים שלא אכפת להם כלום, חוץ מזה שכל אחד דואג לעצמו. בצורה כזאת עם ישראל ומדינת ישראל לא יכולים להתקיים, אנחנו עדיין מתקיימים ממש בחסדים מלמעלה. עד כמה הם יהיו? זה היה כך תמיד. כמו ששבעים שנה לפני חורבן בית המקדש כבר היו רואים סימנים שעוד מעט בית המקדש יחרב, וגם זה לא עצר אותם. והיום בכלל, הם לא מבינים שהם ממש קוברים את העם והמדינה. כמו שבעל הסולם כותב, שאם אנחנו לא מצליחים כאן, אנחנו נצטרך לעזוב את המקום הזה. ומי שלא יעזוב, הוא יטבע בים של הערבים שיחזרו לכאן וזהו.
תלמיד: אז מה צריכים להבין? מה ההצלה?
להבין שאנחנו לא עם ישראל, אם אנחנו לא הולכים לקראת החיבור בינינו. אין שום דבר להצלחה, כמו שאני שומע שכולם אומרים "תראו איזה הישגים יש לעם ישראל". איזה הישגים? תלוי מה אתה חושב על ההישגים. שקונים מאיתנו עוד ועוד חברות כל חודש? הייטקים? שאנחנו נותנים לסינים להיכנס ולבנות אצלנו יותר ויותר? מהם ההישגים? הישגים בזה שאנחנו לא יכולים לשבת אחד ליד השני? שכל הכנסת הזאת המסכנה מתחלקת לעשרים, שלושים, ארבעים ושתיים מפלגות. מה זה, איך יכול להיות דבר כזה? ובתוך כל מפלגה כל אחד גם עם עצמו מתווכח. לא, אין מה לעשות. אנחנו נמצאים במצבים שמהרוחניות נראה המצב שלנו ממש סופני.
תלמיד: אז למי מיועדת התורה?
דווקא בצורה כזאת אם אנחנו נסביר לעם בכמה שאפשר, שחוץ מהנטייה "ואהבת לרעך כמוך", אין לנו שום דבר שיכול להציל את העם והמדינה, אם נוכל להסביר את זה ובמקצת יסכימו עם זה, כי העם כולו מיואש מכל הדברים האלה. ולכן יש לנו סיכוי להסביר, שזה מה שאנחנו צריכים. אנחנו צריכים שיטה לחיבור, יותר מזה לא צריכים, שיטה לחיבור.
אחרת זה יקרה כמו שקרה לנו באותם הזמנים לפני אלפיים שנה, לפני שלושת אלפים שנה בחורבן בית המקדש הראשון ולפני אלפיים שנה בחורבן בית המקדש השני, זה אותו דבר שחוזר. ורבי עקיבא אז צעק "ואהבת לרעך כמוך", והמגיפה הזאת של היצר הרע נכנסה בין כל התלמידים שלו.
לכן אנחנו צריכים רק על זה לצעוק, אחרת אנחנו נמצאים ממש, מתקרבים לחורבן. ולא חשוב מה ידברו עלינו, זה לא חשוב. אנחנו נעשה מה שאנחנו מבינים ומה שהבורא כן רוצה שעם ישראל ידע לפני שהוא הולך לגלות. לגלות, כמו שבעל הסולם כותב. תכתבו את זה שם, המילים שלו איך שהוא אומר. כי אין מנוס, אנחנו לא יכולים להיות עם תכונות כאלו, עם התנהגות כזאת בארץ ישראל, בעם ישראל, בירושלים היחידה, זאת אומרת האחידה, אנחנו לא יכולים, זה מנוגד לכל החוקים. זאת אומרת אנחנו קיבלנו את זה, אבל לא מממשים.
תלמיד: זאת אומרת, מה עם ישראל צריך להבין מה לעשות, איזו שיטה הוא צריך לקבל, מה הוא צריך לקבל?
הוא צריך לקבל רק דבר אחד, לנוע לקראת חיבור. ולנוע לקראת החיבור זה העשיריות כמו שאברהם אבינו עשה את זה בעם ישראל. אברהם אבינו התחיל את זה ואחר כך משה, ואין לנו ברירה אלא אנחנו צריכים בזה להראות להם שכך מתקדמים, והאור העליון ישפיע עלינו ויקדם אותנו ויעלה אותנו לדרגת ישר א-ל.
תלמיד: אז אפשר להגיד שזו שיטת העשיריות?
כן.
תלמיד: שכל עשירייה ועשירייה אמורה להגיע למה?
לגילוי כוח השפעה ואהבה ביניהם, ואחר כך בכוח השפעה ואהבה הם יגלו את הכוח העליון, הבורא.
תלמיד: ואיך הם מגיעים לזה?
ובזה שיתחילו כך לעשות הם ישפיעו על זה על כל העולם, על כל המציאות. וכל המציאות תתחיל להירגע, יפסיק ריב בין בני אדם, יתחילו להתקרב בנטייה, יתחילו להיות יותר ויותר רכים, יותר קרובים זה לזה. וגם בדרגות חי וצומח ודומם, גם שם הכול יירגע, גם אקולוגיה, הכול יתרפא.
תלמיד: איך מתחילים? איך כל כך הרבה אנשים
מתחילים כאן, עם עם ישראל בארץ ישראל.
תלמיד: איך הם יקבלו את השיטה? זאת שיטה שקיימת רק אצלנו, איך הם יקבלו אותה? איך הם יבינו.
זה לא ענייננו, הם יקבלו לא יקבלו. אנחנו חייבים לעשות כול מה שמוטל עלינו בצורה כמה שיותר טובה. אני מאוד מקווה שאותם אנשים שיכולים לכתוב, ואצלנו ממש אפשר לספור על האצבעות. שהם ישתדלו לכתוב ולהחדיר את זה לכל המקומות. זו חובה. ופחות להתגאות ופחות לחשוב שהוא חכם והוא יודע איך לבצע את הדברים, אלא פשוט למסור את עצמו למשימה הזאת.
זה בישראל, וחייבים חוץ מזה לחשוב איך אנחנו עושים את זה בחו"ל. מפני שגם שם המצב מיום ליום מתחיל להתעורר לכיוון כזה שיהיה להם אוזן קשבת גם לדברים שלנו.
שאלה: בעזרת ה' מה שאמרת יתקיים. איך אתה רואה נניח בארץ, נניח שבעה מיליון אנשים מתחלקים לעשיריות בשכונה? בבניין? בעבודה? איך דבר כזה יכול להיות?
אני לא יודע. קודם כל הם צריכים פשוט לשמוע על מה מדובר, ולאו דווקא שיש חיוב בעשיריות דווקא, אלא בכלל. למה עם ישראל חייב להיות מחובר, ולמה קשה לו להתחבר מפני שהוא יצא מכל שבעים אומות העולם ולכן יש ביניהם שנאה. אתה תראה עכשיו באמריקה, בכל המדינות עד כמה יש לך יהודים בכל מיני מפלגות שהם ממש מרוחקות והפוכות זו מזו. וגם בישראל לא חסר.
לכן זה ברור לנו שלשנאה הזאת ההדדית יש לה מקור. אתה יכול להיכנס לכל האתרים ולראות מה כותבים עלינו, שזה גם עוד יותר ממה שביניהם. כי אנחנו שנואים על כולם כי כך גם זה היה ויהיה. ואנחנו צריכים לא להסתכל על זה. אנחנו צריכים העיקר להשפיע מה שיש לנו להגיד בכמה שאפשר. ולא להתבייש, ולא להסתיר, אלא בצורה העיקר שיתקבל איכשהו. אז עד כמה שהם יכולים להתקבל, ועוד טיפה ועוד טיפה, וכך כל פעם.
תלמיד: אמרת שבאמת השיטה הזאת שיטת עשיריות, שזה מה שיציל את העם שלנו כאן ואת כל האנושות. זאת אומרת, נסתכל נניח עוד שני צעדים קדימה, איך אתה רואה את זה, בצורה האופטימית?
בצורה אופטימית אני רואה את זה כאיזה סידרה אני אומר את זה בשיא הרצינות, בטלוויזיה, שם העשירייה מפעם לפעם, כל יום, ממש כל יום, משבע עד שמונה, משמונה עד תשע בערב, לא חשוב, שהיא מופיעה לחצי שעה או אפילו שלושת רבעי שעה או שעה, והיא משחקת את הקבוצה, אבל משחקת בצורה, זאת אומרת מדגימה יותר נכון להגיד, את הקבוצה שהיא מתקדמת בחיבור בינה, ולייצב את עצמה לקראת מצב הרוחני. ובצורה כזאת שיש כל מיני אירועים, וכל מיני מצבים וכולם יכולים להזדהות איתם. נניח, דבר אחד. מה עוד? אני לא יודע, אני לא בעל דמיון, לא יודע. אבל בצורה כזאת.
טוב עם הרבה אנשים שלנו, בכל מיני צורות, אבל נכונות, טובות, בדוקות, יספרו על זה, ידברו על זה, וככה, לקחת אנשים אולי מבחוץ שעברו את זה, עד כמה שזה עוזר להם, בקיצור חיבור. אנחנו צריכים לפרסם את החיבור ועד כמה שהחיבור הוא ההצלה מכל דבר אחר, כי התורה ניתנה רק כדי להתחבר. אני לא צריך את התורה, אני צריך את החיבור. רק כדי לחבר בין האגואיסטים אני צריך כוח עליון שהוא נקרא "תורה", המחזיר למוטב, זאת אומרת, אני לא, אני לא משתחווה כלפי "תורה", אני משתחווה כלפי החיבור שהתורה מיישמת אותו.
תלמיד: והתמונה הכי אידיאלית? נניח בעוד שבוע שבועיים, אתה רואה נניח אנשים ממש יושבים בעשיריות פיזית יושבים, יושבים בארץ בכל מיני מקומות, נניח על כוס קפה בכל הארץ יושבים בבוקר ועושים את האיחוד הזה בעשיריות?
יכול להיות כך. או זה בבוקר או בערב, אני לא יודע מתי שנוח להם, אבל הם יודעים שבזה הם מתקרבים למצב בטוח, נוח, טוב, בריאות, בטחון, כל הדברים האלה שכל אחד רוצה. שכבר הבינו שאין להם במה לתלות את עצמם אלא רק תלויים בחיבור ודרך החיבור מקבלים מלמעלה שפע והשפע הוא מסדר את הכול.
שאלה: גם בשבת הזכרת שיש את האימא ברווזה והברווזים הולכים אחריה. יש את הדבר הזה ששמים כל מיני קליפים כל מיני דברים בערוצים, מאמרים כל מיני צורות של מדיה ויציאה כלפיהם אלה שתי צורות. אני עוד לא רואה את הדבר הזה שאם אני מסתכל מאברהם שהתחיל לייסד קבוצות עד ימינו, שתמיד היה כאילו מקובל או מוביל ושמסביב כמו אימא עם ברווזים.
איך העם כאילו סתם שאנחנו יוצאים ועושים איזשהו עשיריות או שאנחנו מדְברים האלה איך אנחנו יכולים באמת לגבש אותם
אני לא חושב שיש כאן עניין לגבש, לא, אנחנו ההיפך מפזרים את הכול החוצה, לגבש זה טוב לאומה, לקבוצה, כאן אנחנו לא צריכים את זה, כאן אנחנו צריכים ההיפך לעשות, להרחיב לכל העולם אפילו, בבקשה קבלו את זה בזה תלוי השלום בעולם.
בשביל מה אני צריך? אני לא צריך אף אחד לצרף אלינו, שיש לנו מיליון אנשים שיהיו עוד עשר מיליון, שיהיה מיליארד לי זה לא ייתן כלום, לי זה ייתן שכולם הם יהיו באותה שיטת החיבור כי אין שיטה אחרת לחיבור רק על ידי כוח עליון והוא אחד.
אז בשביל מה לנו להשתוקק לאותו מבנה כמו עם, שיש מנהיג רוחני והוא לעצמו בעיגולים מצרף לעצמו דברים. אנחנו צריכים לראות ההיפך שיטה שהיא מתפזרת ברשתות ואנשים מבינים שאין להם ברירה הם צריכים לממש אותם וזהו ואפילו לא קשורים לבני ברוך ואלי ודאי וככה, כך ניראה לי.
תלמיד: זה מובן, הכוונתי יותר ברובד יותר פנימי שאנשים לא יכולים ללמוד מעצמם, אנשים לומדים דרך דוגמה.
דוגמאות יש לך מלא ברשת, תעשה ברשת דוגמאות נכונות ואנשים יראו את זה וילמדו.
תלמיד: כשלאימא ברווזה יש לה ברווזונים אחד לומד מהשני וככה אימא מטיילת איתם זו מין קבוצה כזאת, עשירייה כזאת.
הכול דרך רשת וירטואלית. מה אתה תתחיל עכשיו לשלוח כמו חב"ד כל מיני נציגים בכל מיני מקומות, למה? אני ראיתי עכשיו דרום, וצפון אמריקה הקבוצות קפצו פי כמה תוך שנה, ממש אי אפשר להאמין מאיפה, לא היו שם נציגים שלנו, לא היה משהו אלא קשר איתנו וירטואלי ולא צריכים יותר. אני הייתי מעמיד בדרום אמריקה ובצפון אמריקה הרבה כאלו נקודות שיספקו מקומות לימוד.
אני דווקא חושב שהדברים החדשים כמו שאנחנו עכשיו לומדים, כניסה ללשמה לזה כן צריכים שיהיה מורה ומושך תלמידים, זה נכון. אבל לחיבור בקבוצה, לשיטת החיבור ביניהם, את זה הם לא צריכים ללמוד מה שאנחנו לומדים, הם לא צריכים ללמוד.
זה גם לוקח המון שנים עד שהאדם עובר את שלבי ההכנה. לפני זה הוא לא שומע, אמונה למעלה מהדעת, מה זה לשמה, מה זה מה שאני רואה אני רואה באגו שלי ואני רוצה לראות למעלה מהאגו שלי, אלה שתי קומות. אלה דברים שהם לא לכולם, הם יקבלו את זה אבל יקבלו מתוך זה שיתחברו. זה כמו שבעולם שלנו, כמה אנשים מתפתחים איזה טלפון חדיש או משהו ומשתמשים אחר כך כולם, יש פיתוח זאת אומרת קשר עם המוחין ואחר כך שימוש במוחין.
תלמיד: מה זה שהבן אדם קם בבוקר רואה סידרה בטלוויזיה ואז מה החיבור?
זה משפיע עליו, זה משפיע עליו כמו כל הסדרות, ואם הוא מתחבר לאחרים הוא גורם לעצמו טוב, זה חיבור אגואיסטי, לא חשוב אבל הוא יודע שטוב להתחבר עם אחרים כי בזה הוא מושך לעולם שלנו כוח הטוב.
תלמיד: מה זה חיבור עם אחרים? איזה אחרים יש פה?
יחס יפה לכולם, יחס יפה לזולת, אבל אין להם נקודה שבלב, אין להם את הדברים האלה, הם יכולים רק מתוך הרצון הגולמי שיש להם, רק מתוך זה להשתמש. ולכן אם הם כבר מבינים שביחס יפה ביניהם הם יהיו מסודרים יותר טוב בחיים שלהם ואפילו בחיים הרוחניים, ועל ידי זה שהם יסתדרו יותר טוב הם יהיו קשורים למקובלים. הם ירגישו שיש להם קשר עם עם ישראל, עם מקובלים, אתה לא צריך כלום יותר. כי בדרגות מלמעלה למטה אתה צריך לכל בני האדם.
תלמיד: לא יודע. אם אני נכנס בן אדם מן השורה להתחיל עכשיו לדבר על חיבור או שיותר טוב לא לדבר. כי כל מעבר כזה להתחיל לדבר, זה הכול רקוב מלמעלה למטה ומלמטה למעלה אז אם מי יש להתחבר פה? מה יש לי מזה לראות משהו שהוא יפה זה רק מעורר בי כזה דבר אבוד.
זה תלוי עד כמה שאתה רואה בעולם שהוא רע והוא הולך להיחרב. אם אתה רואה את זה ועל ידי הכנת הסרטים בכל מיני הסברים. אתה מבין שאין ברירה שאנחנו הולכים לאבדון עם כל הזבל שאנחנו מכסים את הכדור הארץ, עם כל אותו משבר אנחנו כבר נמצאים במשבר נוראי, רק אנחנו מכסים אותו כאילו לא קורה כלום וכן הלאה.
אם אתה מקבל הסבר ואתה מקבל הסבר שאין ברירה אלא הכול תלוי ביחסים טובים בינינו, אז אנשים מתחילים לחשוב, אז מה עושים? בכל זאת למות למות אבל גם אין לזה כל כך נטייה, מה לעשות? טוב לי מותי מחיי או שאני בכל זאת אחיה ואסדר את החיים שלי? הכול תלוי בחשבון.
אתה אומר שהעניין אבוד, אני לא אומר שזה אבוד כי עד שהאגו שבאדם הוא קיים אז הוא לא רוצה לסבול. אתה רואה כולם נמשכים לסמים, תביא לי סם לא אכפת לי מכלום, נכון, זה פתרון הכי יפה, הכי טוב, אני ארגיש טוב, לא אכפת לי מאחרים, לא אכפת לי, אז יפה, מה יכול להיות יותר טוב אדרבה. ניקח כולנו סמים ונרקוד, לא, זה לא ילך לך.
תלמיד: אין לי הרבה מה להוסיף, אני גם שמעתי לאחרונה גם בישיבות היום מהכי טובות בארץ, אפשר לעשות שם הרבה פשיטות יש שם הרבה סמים ודברים.
כן זה ברור שלכולם יש, אז מה? אבל זה לא הפתרון, אלה אנשים שנמשכים לסמים כדי לעשות לעצמם שמח לא להרגיש את הצער אבל ללא פתרון. וזה לא חשוב דתי או חילוני האדם הוא אדם. אם פעם הדת הייתה מכסה את הכול באדם והוא היה מאמין והיה מרגיש והיום הוא מבין שהדת מספקת לו רק את החיים הגשמיים ועוד עושה אותו חזק שהוא יכול להתמודד עם כל מיני האלו שנגדו והדת היום זה כמו מחנה צבאי.
תלמיד: גם כבר זה לא, זה כבר מפורק. אבל אם אני מתחיל את הבוקר ואני מתחיל לשמוע על חיבור ואיפה שאני נמצא פה במדינה אני רואה כאילו את כל הטוב ההייטק וכל הראש היהודי שמו באדמה ומכרו את זה לסינים, העיקר פה סובלים ואוכלים ועושקים את כולם מכל הצדדים, אז מה יש לי להיכנס לעניין של החיבור, מקסימום אני אקח שחטה וזהו, בשביל מה להתכנס? אם יש לי סביבה ואני נכנס במשהו אז עוד מילא אבל ככה בשביל מה?
לא, אבל אתה נותן להם פתרון.
תלמיד: איזה פתרון?
חיבור, שבחיבור אנחנו מגיעים למימד אחר, לכוח עליון, אנחנו מזמינים כוח הטוב שמשפיע עלינו, למה אתה לא יכול להסביר את זה?
תלמיד: כי אם אני לוקח שחטה תוך שתי שניות אני נרגעתי וזה עולה פחות זול ממילקי וחיבור זה משהו שהוא לא נתפס.
אני מבין אותך, אבל אתה מגיע בכל זאת למצב שגם את השכטה הזאת אתה כבר לא יכול לקבל, אתה רואה שזה מגעיל, שזה סם המוות לא בזה שמביא אותך למוות, אבל שזה מנתק אותך, לא נותן לך פתרון, שיותר טוב אז לא נברא. אצלו אין בעיות חיסרון ואין מילוי אז עוד יותר טוב, זאת אומרת אתה מנתק את עצמך מהמציאות אז יותר טוב ללא מציאות.
זה הכול נכון אבל הטבע שלנו מנוגד לזה ואתה לא יכול להמשיך ככה אז אתה תשתמש בגראס הזה או במשהו 5 או 10 שנים. אתה תראה שהאנושות בסופו של דבר תגיד לא, אני לא רוצה יותר, הם יגידו את זה, סמים ידועים כבר אלפי שנים שהאנושות נמצאת על המפה ולא היו משתמשים בזה אף פעם, האגו לא היה דורש עד כדי כך, אנחנו אף פעם לא ראינו דבר כזה שהמונים המונים נמשכים לסמים.
זה רק אומר שיש לנו אגו גדול, הוא מביא לנו חסרונות גדולים ובאותם המעמקים האלו הגדולים אנחנו לא יכולים למלות אותם בשום דבר, אין לי מטרת החיים, אין לי בשביל מה לחיות, לא מרגיש טעם בחיים, לא משפחה, לא ילדים, לא כלום, זה כלום. אז אולי אם אני אכנס לעבודה רק אולי, לאיזה משחק כזה, ושם אני אקבור את עצמי, אולי זה טוב אבל מי שלא מצליח, אז מה לעשות?
אתה רואה? אנשים לא רוצים להתחתן, לא רוצים להביא ילדים, לא אכפת להם מכלום, זה זמן המעבר ואנחנו חייבים להשתמש בו גם, אסור לנו לחכות עד שהם יגידו טוב, תביאו מה שיש, אין לנו יותר מה לעשות, חייבים, אני מבין את כל הדברים שלך, אבל רק צריכים לעבוד יחד.
אני חושב שאתמול הייתה ישיבת חברים טובה, אנחנו צריכים להמשיך לכיוון זה עוד יותר ויותר לברר את הנקודה הזאת שעכשיו לומדים שאלה שתי קומות, למעלה מהדעת, זה כשתבינו מה קורה שם, זו רוחניות, פתיחת העולם החדש, הנצחי, ללא שום קשר לגשמיות, אני מקווה שמהר נגלה.
ולכתוב, יש לכם עכשיו כמו שלמדנו "מתן תורה", יש לכם עכשיו אפשרות לכתוב תוך שבוע, שבועיים האלו המושג הזה של מתן תורה, בשביל מה, למה, למי ניתן ועם כל המסביב לזה, המון, המון דברים, זו הזדמנות.
(סוף השיעור)