שיעור צהריים 23.11.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

פרשת השבוע "חיי שרה" – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא פרשת השבוע "חיי שרה" - קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מספר 7.

"ואברהם זקן בא בימים והוי' ברך את אברהם בכל וה' בירכו בכל, פירוש בכללות ישראל, דהצדיק המושך השפעות, אין כוונתו על עצמו כלל, כי לא יחסרו לו כלל, אלא כל כוונתו לישועת כלל ישראל, ולא יחוש לעצמו כלל, כאילו אינו כלל בזה העולם, רק השי"ת הוא המשגיח על הצדיק, ומברכו בכללות ישראל, וזה, "וה' ברך את אברהם בכל"."

(בעל הסולם. "דבר אמת")

זה בעצם הנושא של פרשת השבוע. שאברהם זקן בא בימים וקיבל ברכה מהבורא, והברכה הזאת משפיעה על כל מה שיש לאברהםֿ. ואנחנו צריכים לחשוב טוב טוב ולהבין שזה שייך גם לנו, גם לנו יש חלק בזה.

תלמידה: מה זה אומר "ה' ברך את הצדיק לישועת כלל ישראל"?

כלומר נתן לו כוחות שהוא יכול לברך את כלל ישראל. ועל ידי הברכה שלו, הם יתברכו ויעשו כל מה שהם צריכים לעשות בעולם.

תלמידה: כשאני מתפללת, איזו ברכה אני יכולה לתת? אני לא צדיק, אני לא יכולה לברך את העם, אבל אולי הברכה שלי צריכה להיות שיעזור לי להשפיע, שייתן לי כוחות, אבל אז אני מתפללת על עצמי.

כן.

תלמידה: האם זו ברכה נכונה?

לא.

תלמידה: איזו ברכה בדרגה שלי אני צריכה לברך או להתפלל? איזו ברכה או תפילה אני צריכה להעלות?

כשאנחנו מבקשים על הברכה, אנחנו מחברים את כל עם ישראל עימנו ורוצים לקרב את כולם לבורא, שהבורא יאיר על כולנו יחד ובזה כולנו נתברך.

תלמידה: נשמע שאין הבדל בין הברכה שלנו לברכה של צדיק?

ודאי שיש, יש הרבה רמות של ברכות, ואנחנו לא בדרגה של צדיק. אבל לאט לאט על ידי הרבה פעולות בברכות אנחנו יכולים להתקרב אפילו לברכת הצדיק.

תלמידה: למה הוא מתכוון ב"אברהם זקן בא בימים"?

שאברהם היה כבר זקן, ועם כל מה שהוא עשה בימים שלו, הוא בזה מגיע עכשיו לקשר עם הבורא, ומבקש ממנו לתת ברכה לכל עמו ישראל, שזה עמו של אברהם.

תלמידה: למה חשוב להדגיש שהוא היה זקן? מה מיוחד בזה שהוא היה זקן?

בזה שהיו לו הרבה ימים ולילות שבהם הוא היה מתחבר עם הבורא ומצדיק השגחתו.

תלמידה: האם זקן זו דרגה רוחנית שבן אדם מגיע אליה?

כן, ודאי.

תלמידה: כולנו צריכים בסופו של דבר להיות כזקן?

יכול להיות.

תלמידה: האם האמרה מהתורה "אל תשליכני לעת זקנה", קשורה לעניין?

כן.

תלמידה: מה זה אומר?

מדובר על זה שאנחנו נמצאים כבר בלי כוחות לבקש, להתפלל, לאחד את כולם, ואז התפילה היא קצת אחרת.

תלמיד: פתחת ואמרת שזה גם קשור אלינו כל הדבר הזה, שגם לנו יש חלק בזה, צריכים טוב טוב לחשוב ולהבין. מה החלק שלנו בכל הדבר הזה?

ללמוד מאברהם מה ואיך צריכים לבקש, ושהבקשות שלנו יהיו לטובת כלל ישראל.

תלמיד: לברך את ישראל בזה שהם יממשו את תפקידם בעולם?

כן.

תלמיד: זאת הברכה שאנחנו רוצים.

כן.

תלמיד: הוא כותב שהצדיק "כאילו אינו כלל בזה העולם". למה הצדיק "כאילו אינו כלל בזה העולם"?

כי הצדיק נמצא למעלה מהעולם, ולכן בברכתו הוא יכול למשוך אחריו את כל העולם.

תלמיד: מה הכוונה למעלה מהעולם, הוא לא בתוך עמו?

הוא בתוך עמו, אבל בעצם הוא נמצא גם למעלה ממנו, ורוצה לגרום לעליית עמו לדרגה עוד יותר גבוהה.

תלמיד: איך הוא מושך אותם?

על ידי תפילות, על ידי הפעולות שלו.

תלמיד: הוא כותב "אין כוונתו על עצמו כלל, כי לא יחסרו לו כלל". האם הצדיק המקובל לא מרגיש את החיסרון של עצמו?

לא, כי אין לו על מה לבקש.

תלמיד: האם החסרונות שיש לאדם הם לאט לאט הולכים ונעלמים ונשאר בו חסרון של הכלל?

כן.

תלמיד: המציאות הזאת שבה הצדיק לא קיים בעצמו אלא קיים בשביל העם, בתוך העם. כשהוא מבקש עבור העם, מה הוא מבקש?

את התיקון שהעם צריך.

תלמיד: אבל העם לא יודע שהוא צריך את התיקון הזה.

אז שיידע את התיקון שהוא צריך לקבל, ויצרף את כולם לכולם, וכך יגיעו לקבלת הברכה.

תלמיד: איך העם מקבל את הברכה של הצדיק, למרות שהוא לא יודע שהצדיק מבקש עבורו? העם לא יודע, נכון?

נכון.

תלמיד: אז יכול להיות שזה יבוא אליהם כמכה, לא כברכה.

לא. העם שכבר זכה לקבל ברכה, הוא מרגיש שהוא הולך לקבל ברכה.

תלמיד: האם מה שהצדיק מביא מתחושתו האישית לעם, גם העם מתחיל להרגיש?

כן.

תלמיד: האם העם ירגיש פתאום קשר, משיכה לבורא, משיכה להשפעה?

נכון. גם משיכה לבורא, גם חיבור ביניהם, חיבור עם הבורא, את כל זה העם צריך להרגיש על ידי ברכת הצדיק.

תלמיד: וזה לא יבוא לו כחושך, אלא דווקא כאור.

כן.

תלמיד: האם העם יכול להרגיש את זה בלי הכנה מוקדמת?

ודאי שזה עם הכנות. העם צריך להגיע לחיבור ביניהם, ולדעת איך הם צריכים לעלות למעלה לברכת הבורא.

תלמיד: אז הצדיק עושה בשבילם את העבודה?

כן.

תלמידה: אם הבנתי נכון מהקטע, אז האדם צריך להיות רק צינור שמבקש כל הזמן שיעבור דרכו שפע לאחרים.

כן.

תלמידה: לפעמים כשחברה זקוקה לאיזו עזרה, זה נוגע לנו בלב וקל לבקש, הבקשה היא אמיתית יותר. איך זה עבור הכלל? איך זה יגע לנו ממש בלב כדי שהבקשה תהיה אמיתית?

כל פעם כשאנחנו מתאספים, אז אנחנו מפעילים את התפילות שלנו, כך שבאמת על ידי התפילות נתקרב זה אל זה, וכך נגיע לפעולה הנכונה.

תלמידה: אמרת השבוע שחסרה לנו תפילה חזקה יותר, עוצמתית יותר. מה גורם לתפילה שלנו להיות ממש מעומק הרצון? איך מגיעים לשם?

עלינו לחפור טוב טוב ברצונות שלנו, בכל אותו החומר שאנחנו קשורים על ידו, וכך נגיע. נבקש ונגיע.

תלמידה: איך לעשות את החפירה הזאת, האם להזמין יותר אור?

זה רק על ידי עבודה גדולה.

תלמידה: האם הצדיק יכול להתפלל עבור הכלל בגלל שהוא מרגיש את רצון הבורא?

כן.

תלמידה: לכן זה מספיק לו, כי הוא מרגיש את רצון הבורא?

הוא מרגיש את רצון הבורא, הוא מרגיש את רצונות הכלל, ויכול לקשר את אלה עם אלה.

תלמידה: לאחרונה כשאני קוראת תפילות מהסידור, אני מצליחה לחשוב יותר על כלל ישראל, אבל אני מרגישה שזה קורה מאליו, זאת אומרת זה לא איזה מאמץ שאני עושה. האם יש איזו חשיבות שהמילים יצאו מהלב שלי, שזה יהיה כמאמץ, שאני אנסה בכוח לחשוב על כלל ישראל, או שזה בסדר ככה?

עלינו תמיד לראות שבחיבור בינינו אנחנו מגיעים לאותה הרמה שנמצאת במילים שבסידור.

תלמידה: כלומר, אני צריכה במחשבה שלי על העשירייה, על החברות, מתוך זה להוציא מחשבה על כלל ישראל, כדי לנסות להגיע לרמת הכוונות שנמצאות במילים של הסידור.

כן.

תלמידה: אני מבינה שהבורא מצפה מאיתנו שנגיע לכך שכל החשבונות שלנו יהיו רק לטובת הכלל, יהיו רק לטובת ישראל ולא לעצמנו בכלל.

כן.

תלמידה: איך לממש את זה? כי זה מרגיש באמת למעלה מהטבע. איך להגיע ליכולת הזאת?

אם אנחנו נרצה להגיע לזה, אז נוכל להגיע, כי גם רצון הבורא הוא שנגיע לזה. זאת אומרת, יש כאן חיבור בין הכוונות של הבורא לבין הכוונות שלנו.

תלמידה: אז רק להמשיך לבקש ממנו?

כן, רק לבקש.

קריין: קטע מספר 8.

"הפסוק אומר "לא טוב היות אדם לבדו, אעשה לו עזר כנגדו", היינו שאשתו תהיה עזר ללחום עם הכנגד, שהוא היצר הרע. ואברהם היה לו עזר על ידי שרה.

לכן רצה גם בשביל יצחק בנו לקחת עזר עבורו, גם כן מאותו המשפחה שלו, כמו ששרה היתה בת אחיו, כמו רבקה היתה בת בן אחיו. שעל ידי זה שיהיה לו את העזר הזה מצד אשתו, שהוא יבוא לשלמות הסופית, כמו שאברהם בא לשלמות, היינו שזכה לבחינת "בכל", שזה שלימות."

(הרב"ש. 820. "בחינת "בכל"")

תלמידה: מה היא המשפחה במקרה הזה? האם הכוונה שזה אותו רצון, אותה דרגה רוחנית?

זה לא עניין של משפחה אמנם שכך זה נשמע. אברהם וכל משפחתו באמת נמצאים בקשר רוחני ביניהם, ולכן לא טוב שהם יהיו בפירוד אלא דווקא שיתחברו. אז הם יגיעו למטרה הסופית.

תלמידה: האם זה אומר שאדם צריך לחפש מישהו שכביכול בדרגתו, כדי להתקדם מבחינה רוחנית?

לא, הוא לא יכול. אדם המתחיל את דרכו לא מבין מי יותר ומי פחות ולא יודע לעשות בירורים בין בני אדם, או למעלה מזה בירורים על תפקודם הפנימי רוחני.

תלמידה: מתי האישה כן הופכת לעזר, עוזרת לגבר להילחם ביצר הרע?

הבורא שולח הזמנה לאדם שיכול לבוא ולבקש. זה מה שאני יכול להגיד.

תלמידה: אני חשבתי שאישה או גבר בזוגיות מעוררים את היצר הרע, ואז על מנת לשמר את הזוגיות הם צריכים להתעלות. ופה נאמר שהאישה עוזרת לו לעבוד כנגד היצר הרע. היא כאילו עושה עבודה לבד מול היצר הרע, אני לא כל כך מבינה מה זה אומר?

אנחנו עוד נלמד מה נקרא "אעשה לו עזר כנגדו". אבל באמת יש כאן עבודה שהיא נגד היצר הרע.

תלמידה: השאלה שלי היא בנוגע לתמיכת הכלי הנשי בכלי הגברי לקראת המדרגה העצומה בפניה אנחנו עומדים. שמעתי שאתמול בסעודה וגם היום בשיעור בוקר דיברת על חשיבות ההתקפה מצידנו, יש תחושה שאם עשיריות הנשים יתחברו טוב טוב בחום, בקרבה, בחיבור, לא תהיה יכולת לבורא לסרב לנו. על מה הכי כדאי לנו להתפלל ולבקש כדי לקדם את כל הכלי למדרגה הזאת, כשמתגלה אהבה ושמחה גדולה בינינו?

על חיבור בינינו וחיבור עם הבורא, שנוכל לבקש ממנו תיקונים.

תלמידה: לפני כשבועיים אמרת שדוד המלך היה מאוד מיוחד בקרבתו לבורא, ושדרך ספר תהילים שכתב אנחנו מתקשרים לכוחותיו. שמעתי ממך גם שתהילים הם מזון לנשמה. מאז אותו יום בנינו בעשירייה שלנו טבלה מסודרת, וכל יום התורניות מקפידות לקרוא יחד שני פרקים באחת מהשיחות שיש לנו ביום, וזאת במטרה להקיף את כל מאה וחמישים הפרקים עד הכנס. בזכות הקריאה היומית הזאת מורגשת בנו מנה מאוד גדולה של דבקות וגדלות הבורא. נותרו כשמונים יום עד הכנס, אם כל העשיריות מכל הכלי יקראו יחד את אותם שני פרקים באותו יום, מה יכולה להיות התוצאה מפעולה כזאת?

זה שאנחנו סופרים דברים וסופרים ימים ורוצים שבכל יום ויום יבוא אלינו תיקון מיוחד, זה טוב מאוד ונקווה שכך יהיה.

תלמידה: הבורא רק רוצה לברך ולהשגיח עלינו, איך נוכל להרגיש את הברכה המתמדת שלו כממש מקור החיים שלנו?

אם נתייחס אליו מהנקודה הזאת שאת רוצה להבליט אותה, נבין מה הכי טוב וכדאי לנו לענות לבורא כדי שנגיע לתיקון הכללי.

קריין: קטע מס' 9.

"האדם, אף על פי שכל יום הוא מתחיל מחדש, אין הפירוש, שמתחיל מאותו מקום שהתחיל. אלא "בא בימים", יש לו הרבה ימים חדשים. נמצא ש"נער הייתי וגם זקנתי". כלומר שהזקנה איננה ממצב אחד, שהמצב הזה היה לו באריכת הזמן, אלא זקן נקרא בקדושה, שיש לו אריכת הזמן, עם הרבה חידושים, היינו שגם זה שזקנתי בא מהרבה יום של בחינת נער, היינו ילד. אם כן יהיה הפירוש "נער הייתי גם זקנתי" הוא רק מבחינת הרבה זמנים של "נער". מזה נעשה "זקן"."

(הרב"ש. מאמר 8 "מהו, ואברהם זקן ובא בימים, בעבודה" 1991)

תלמיד: מה זה להיות כל יום כמו ילד?

זה כשאדם מתחיל את היום שלו כשממש אין לו כלום והוא מבקש מהבורא את הכוח לתחילת דרכו בחיבור עד שמגיע למטרה.

תלמיד: איך מתחילים מחדש?

מחיסרון חדש. יום יום הוא מתחיל לראות שהוא נמצא במצב חדש, שעוד לא התחיל לתקן את עצמו. ואז פונה לבורא ומבקש תיקונים באופן שמיום ליום הוא מתקרב, משתדל ומתקרב.

תלמיד: אז התחלה חדשה היא ממצב שהוא מרגיש מרוחק יותר מהעשירייה?

כן. יום מתחיל מלילה.

תלמיד: זאת התחלה חדשה.

כן.

תלמיד: להתחיל מחדש זה אומר שהבורא שם את האדם במצב חדש, או האדם מביא את עצמו להתחלה חדשה?

אדם מביא את עצמו.

תלמיד: איך?

כי הוא מחפש התקרבות לבורא ורואה שזה לא נפתח לפניו, ואז הוא פונה בכל זאת לבורא והבורא מסדר לו.

תלמיד: אז התחלה חדשה מתחילה בזה שאני עושה מאמץ להתקרב לחברים ומגלה את החיסרון.

כן.

תלמידה: הוא אומר שהוא נהיה זקן אחרי הרבה זמן שהוא היה נער. אני לא יודעת אם זה נכון, אבל אני מבינה שהוא צריך להיות הרבה ימים נער עד שהוא הופך להיות זקן. האם אפשר להגיד שזה מתאר את התהליך מלא לשמה ל-לשמה? כל מאמצינו מלא לשמה, שהם נער וצעיר, דרגה יותר נמוכה, עד שנגיע להיות צדיק ב-לשמה כמו אברהם?

כן.

תלמיד: בעניין זקן ונער, כשאדם מתבגר ומסתכל אחורה הוא רואה את הטעויות שעשה בצעירותו. האם יש עצה ברוחניות איך לקצר ולצמצם את הפער בין הטעויות שעושים בילדות לבין מה שהוא יבין כשהוא יהיה כבר מפותח ברוחניות? מה העצה לאדם שנמצא בתחילת דרכו הרוחנית ועושה המון טעויות, כמו ילד ששובר ומקלקל והורס?

זו דרכו של הילד, הוא צריך לעשות שטויות וטעויות עד שהוא מבין שצריך להתייחס לזה אחרת.

תלמיד: איך הילד יכול להיות חכם?

ללמוד מהטעויות שלו. ככל שהוא נופל, ככל שהוא מקבל מכות וככל שסופג כל מיני דיבורים, כך הכול נכנס לטיפול של הילד, ובסופו של דבר הוא אחר כך הוא מעלה זאת בתפילתו.

תלמיד: האם זה תהליך התפתחות טבעי?

זה לא טבעי. "אברהם זקן בא בימים", זאת אומרת כל מה שהוא ביקש, כשעלה וכשנפל, הכול התחבר בו ועם זה הוא בא בימים, ואז מקבל ברכה.

תלמיד: הוא יכול היה לזרז את התהליך הזה?

אחרי שזה עבר אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה.

תלמיד: איך לא להצטער על מה שהיה ומה שיכול היה להיות?

הכול נעשה מצד העליון ואין על מה להצטער.

תלמיד: לילד יש הרבה שאלות וסקרנות כלפי הרבה דברים. האם לזקן הרוחני יש גם הרבה שאלות או שכולן מתרכזות בשאלה אחת?

יכול להיות, אבל בדרך כלל הוא בכל זאת נשאר כזקן.

תלמיד: מה זה אומר?

מה שעבר, עבר. ומה שעוד לא עבר, עוד לא עבר.

תלמיד: האם הזקן חי עם הרבה סקרנות ועניין?

כן.

תלמיד: זה הפוך מהגשמיות.

זה נקרא "בא בימים".

תלמיד: זקן בגשמיות זה אחד שמפסיק לרצות לחיות, אין לו כוח.

כן.

תלמיד: זקן ברוחניות זה בדיוק הפוך. איך זה מסתדר זה עם זה?

אני לא חושב שזה מסתדר, אבל כך זה צריך להיות, ככל שהוא מזדקן ברוחניות כך הוא נעשה יותר חכם ויותר מקודש.

תלמיד: אז מה מקור החיים של אותו זקן?

קשר עם דרכו שנעשה כדרך לה'.

תלמיד: אנחנו קוראים פה על חיי שרה. מי זאת שרה בפנימיות של האדם?

אחד מהכוחות.

תלמיד: יש לנו כוח של אברהם ויש לנו כוח של שרה, אפשר להסביר עליהם?

לא כדאי לנו להתבלבל, אלה פשוט אותם הכוחות של הבורא שנמצאים בכל אחד מאיתנו.

תלמידה: אדם צריך להתחיל כל יום מחיסרון חדש. לפי המאמר שנקרא "סדר היום" של בעל הסולם צריך לקונן על גלות השכינה, ולבקש אמונה למעלה מהדעת, האם בזה שאדם קורא מדי פעם מאמר כזה כהכנה לשיעור זה יכול לגרום לו לחיסרון חדש?

עוד לא.

תלמידה: אם מקובל מתקדם ברוחניות והשקיע את כל החיים שלו בדרך, וכשהוא מזדקן פתאום יש לו דמנציה והוא לא זוכר כלום, הוא מתנתק, האם הוא מסוגל למנוע את זה ולא להידרדר, או שהכול מהבורא?

יכול למנוע.

תלמידה: איך אנחנו יכולים למנוע דברים כאלה?

אז יגידו לו איך לעשות.

תלמידה: אם האדם הזה כבר התדרדר, יש דרך לעזור לו או שזה כבר אבוד?

לא, כי הכול נמצא בהשגחה עליונה.

תלמידה: ומה לגביי המאמץ שהוא השקיע ועשה?

הכול בהשגחה עליונה.

תלמידה: הבנתי שיש שני מצבים, יש נער שביום אחד הופך להיות לזקן. איך נעשה המעבר הזה בין נער לזקן, מתי זה קורה?

זה קורה בעזרת ה', בהשפעתו מלמעלה על האדם.

תלמידה: ולאדם אין שום דרך להשפיע?

לא.

תלמידה: מבחינתו הוא צריך כל הזמן להתנהג כאילו הוא נער?

להשתדל.

תלמידה: בקטע נאמר שאברהם זקן, כי הוא עבר הרבה מצבים, הרבה חידושים. האם אפשר לומר שהחידושים היו בעקבות זה שהוא התעסק הרבה בהפצת חכמת הקבלה דרך הכנסת האורחים שלו?

אז מה?

תלמידה: בהכנסת האורחים אנחנו מקבלים את החברים, ויכולים להראות כמה אנחנו אוהבים אותם וכמה האהבה שלנו מתפשטת בקשר בינינו. אפשר להגיד כך?

אפשר.

תלמידה: האם יש קשר בין המצב שנקרא זקן להתכללות בין הרצונות?

יש ודאי, אבל אנחנו לא לומדים את זה.

תלמידה: אם בין הנשים בעשירייה יש רצון של אחת לתת והאחרת לקחת ממנה, איך הן מתכללות?

אנחנו עוד לא לומדים את זה, יכול להיות שנלמד.

תלמיד: נער, מצביע על קטנות, הוא לא משתמש בכלים דקבלה, בנוקבה, ובכל יום הולך ומביא חסרונות למלך, כמו באליעזר, ביצחק. מה הופך נער מקטן, ל"בעל"?

כוחות שהוא מקבל מלמעלה.

תלמיד: כוחות להתמודד ולהשתמש בכוחות?

כן, להשתמש ברצון שלו בעל מנת להשפיע.

תלמיד: ועליו לשמש במקום להשתמש, להפוך אותה למלכה ולשמש אותה בכל יוצרותיו?

כן.

תלמיד: ומה זה נקרא שהוא חותם על זה?

לא יודע, עוד לא למדנו, נחכה.

תלמיד: באברהם הוא אומר בא בימים, כשאברהם בן 90 הבורא בא אליו ואומר לו יהיה לך ילד, ואברהם צוחק איך לאדם זקן כמוני יהיה זרע. למה הצדיק, כשהבורא מגיע ונותן לו פרי, מגיב כך?

אני לא יודע, אתה שואל על דברים שלא למדנו.

תלמיד: זו הפרשה.

אז מה? בפרשה יש הרבה דברים.

קריין: קטע מס' 10.

לבני הפילגשים נתן מתנות

"וַיִּתֵּן אַבְרָהָם אֶת-כָּל-אֲשֶׁר-לוֹ, לְיִצְחָק. וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת; וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ, בְּעוֹדֶנּוּ חַי, קֵדְמָה, אֶל-אֶרֶץ קֶדֶם."

(חיי שרה, בראשית כ"ה, ה'-ו')

יש כאן הרבה פרטים, אבל מכאן אנחנו צריכים בעצם לראות שלבני הפילגשים הוא גם נתן מתנות ושלח אותם קדמה, לארץ קדם.

תלמידה: האם זה אומר שלפני שאנחנו מקבלים את הרצון השלם, הנכון, יש מין ניצוצות של הרצון הנכון, אנחנו מקבלים סוג של רמזים כאלה?

אני לא יודע.

תלמידה: העיקר עבור יצחק זה כאיש אחד בלב אחד, והכוח של ארץ קדם שצריך להיכנע למצב של איש אחד בלב אחד. באיזה אופן נוכל לראות איך לממש זאת?

על ידי הרבה תפילות יכול להיות שנזכה לפירוש הפרשה.

תלמידה: איך במצב של חפץ חסד אפשר להרגיש את רצון החבר, את הצורך שלו, את החיסרון שלו?

ככה להרגיש, באותו אופן להתקרב לחבר עד שנרגיש אותו בלב שלנו ומתוך זה נתחיל לבקש יחד איתו.

קריין: קטע מס' 11, מתוך "זוהר לעם".

"אמרתי להם: בניי, הדברים שבספר קרובים לדברי תורה, אבל יש לכם להתרחק מספרים אלו, כדי שלא יטו ליבכם לאלו העבודות ולכל אלו הצדדים שאמר כאן, אולי תסורו מאחר עבודת הקב"ה.

כי כל הספרים האלו מתעים בני אדם. משום שבני קדם חכמים היו, וירושת החכמה הזו ירשו מאברהם שנתן לבני הפילגשים, כמ"ש, ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. ואח"כ נמשכו בחכמה זו לכמה צדדים.

אבל זרע יצחק חלקו של יעקב אינו כן, שכתוב, וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. זהו חלק הקדוש של האמונה שהתדבק בו אברהם, ומהגורל הזה ומהצד הזה יצא יעקב."

("זוהר לעם". ויירא, מאמר "מי יעלה בהר ה'", סעיפים 90-88)

תלמידה: השבוע למדנו שמי שלומד תורה מתקרב לה'. פה הוא אומר שצריך להתרחק מהספרים האלה, אז יש התנגשות במה שלימדת אותנו.

למה את חושבת שדווקא מהספרים האלה הוא אומר לנו להתרחק?

תלמידה: זה מה שהבנתי מהכתוב.

לא.

תלמידה: אולי אפשר לקרוא שוב את המשפט הזה?

משפט מאוד פשוט, "וייתן אברהם את כל אשר לו ליצחק. זהו חלק הקדוש של האמונה שהתדבק בו אברהם, ומהגורל הזה ומהצד הזה יצא יעקב."

תלמידה: הוא כתב, ספרים האלה קרובים לדברי תורה, אבל יש לכם להתרחק מהספרים האלה. למה הוא מתכוון?

יש הרבה ספרים שכתובים ממש בצורה מאוד מאוד קלה, שקופה, וחז"ל לא פעם הזהירו אותנו מלהתקרב אליהם.

תלמידה: בגלל שחלילה לא נבין נכון, שזה יבלבל אותנו?

כן.

קריין: קטע 12.

"ולבני הפילגשים אשר לאברהם, נתן אברהם מתנות. המתנות הן מיני מדרגות תחתונות של הקדושה בלתי מתוקנות, שהן שמות של מיני רוח הטומאה. ונתן אותם להם, כדי להשלים המדרגות. כלומר, שיטהרו אותם וישלימו את המדרגות של הקדושה. ויצחק התעלה על כולם באמונה העליונה, בינה.

בני הפילגשים, בני קטורה. ונקראת פילגשים ע"ש שהייתה פילגש מטרם שגירש אותה. ופילגש עתה, שחזר ולקח אותה.

וישַלחֵם מעל יצחק בנו, כדי שלא ישלטו אצל יצחק. בעודנו חי, בעוד שהיה אברהם חי וקיים בעולם, כדי שלא יריבו עימו אח"כ. וכדי שיצחק ייתקן בצד דין הקשה העליון, להתגבר על כולם. וכולם נכנעו לפניו.

קֵדמה, אל ארץ קדם. כי שם הם מיני כשפים של הטומאה."

("זוהר לעם". חיי שרה, מאמר "ולבני הפילגשים נתן אברהם מתנות", סעיפים 263-262)

תלמידה: אני משתדלת להסתכל על כל דבר כעבודה בתוך העשירייה. האם יש משהו שקשור אלינו שאנחנו צריכים להיזהר ממנו בתוך העבודה בינינו?

בינתיים לא.

(סוף השיעור)