שיעור צהריים 06.12.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי רב"ש" כרך ג', אסופת "דרגות הסולם", עמ' 1745,

מאמר 303 "שמחם בבנין שלם (ב')"

קריין: "כתבי רב"ש" ג', עמוד 1745, מאמר 303, "שמחם בבנין שלם (ב')".

שמחם בבנין שלם (ב')

מוצש"ק לך לך מרחשון תשל"ג

""שמחם בבנין שלם באור פניך תבהיקם" (זמירות ליל שבת קודש).

צריך להבין מה זה בנין שלם ובנין שאינו שלם. והענין הוא שכל מה שהאדם עושה הוא שרוצה שעל ידי עבודתו יהיה לו בנין לגור שם.

ויש בנין שהאדם בעצמו יגור שם, בנין זה נקרא אינו שלם, מטעם שהאדם נקרא בעל חסרון. לכן הבנין נקרא על שמו של האדם, וממילא נקרא זה בנין שאינו שלם.

מה שאין כן אם האדם רוצה שעל ידי עבודתו יהיה בנין לה', היינו שה' יגור שם, נקרא זה בנין שלם, מטעם שהקב"ה הוא שלם. לכן הבנין נקרא על שמו, לכן נקרא זה בנין שלם, כמו שכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

והענין "שמחם" פירושו היות שבזמן שאדם מחליט שלא כדאי לעבוד בשביל עצמו, היינו לבנות בנין לעצמו, ומתחיל לבנות לשם ה', אז נקרא "מכלל יצא ועוד לא בא".

היות כי בזמן שרוצה לעבוד לשמה, בא הגוף ושואל "מה העבודה הזאת לכם". ואז אין לו שמחה, היות שהגוף מתנגד לו, היות שאומר לו שלא צריך להוציא את עצמו מהכלל, כיוון שכל הכלל עוסק בבנינו עצמו, היינו שתהיה להאדם תמורה עבור עבודתו.

לכן אנו אומרים "שמחם" בזמן שעוסקים "בבנין שלם", שעל ידי זה שהקדוש ברוך הוא ישפיע להם שמחה, שהיא בחינת שמחה של מצוה, שהיא אור האמונה, הנקרא "באור פניך תבהיקם", אז יוכלו להשלים עבודתם."

תלמיד: איך אנחנו הנבראים יכולים לבנות מבנה שלם עם הבורא?

אנחנו מבקשים ממנו ואז מה שהוא עושה בטוח יהיה שלם.

תלמיד: כתוב בפסקה הרביעית "האדם רוצה שעל ידי עבודתו יהיה בנין לה', היינו שה' יגור שם,". איזה בניין אני יכול לבנות לה', שה' יגור שם?

זו באמת שאלה רצינית. זה תלוי עד כמה האדם מוכן להשקיע. אם הוא רוצה לבנות בניין שלם, אז הוא צריך לדעת שזה יכול להיות רק אם הוא מתכוון שהבניין הזה יהיה לשם ה', שהוא בונה אותו בשביל הבורא, ואז ודאי שזה לא בניין שהאדם מתכוון לגור בו אלא הוא רק לה'.

תלמיד: איזה בית מתאים לה', איפה הוא רוצה לגור?

בית שלם. אם הוא מתכוון לבורא אז זה צריך להיות בניין שלם. כמו שהבורא שלם גם הבניין בשבילו יקרא שלם.

תלמיד: מה זה אומר בניין שלם, מה אני צריך לבנות?

אני לא חושב שאנחנו יודעים איך לבנות בנין שלם, אלא אם מלכתחילה האדם חושב על כך שהוא בונה את הבניין, הבורא יכוון אותו לעשות בניין נכון, ואחר כך הבורא יכנס לתוך הבניין הזה.

תלמידה: אם האור לא יכול להיות מורגש ללא הרצון, האם זה אומר שצורת הרצון בעצם מגדירה את עומק ואיכות האור שאדם יכול להרגיש?

כן.

תלמידה: האם אני מבינה נכון שתפיסת התענוג תלויה בדרגת הרצון ושעבודה יותר מעמיקה עם קו שמאל יכולה לשנות את העבודה של האור והכלי, ואם זה כך האם זה אומר שהמעבר מתענוגים שקריים לתענוגים אמיתיים קשור לעבודה בשלושה קווים?

גם זה נכון.

תלמידה: איך בעשירייה אנחנו יכולים להתחיל לקבל תענוג מהאמת ולא מתענוג שיש לו צורה של שקר?

להתפלל, לבקש, אין לנו שום דבר אחר.

תלמידה: מהו הכלי שהעשירייה יכולה ליצור לגילוי הבורא, שבו יתגלה התענוג האמיתי?

אם זה יהיה כלי שלם לתת אותו לבורא.

תלמידה: מהות התענוג שלנו היא לתת תענוג לבורא על ידי זה שאנחנו יוצרים כלי להתלבשות האור. הרי התענוג עצמו הוא לא המטרה, הוא רק איזשהו אמצעי. אם התענוג הוא אמצעי הוא פשוט יעלם באיזשהו שלב?

כן.

תלמידה: מה זה אומר לקבל לבוש על התענוג ואיך לעשות את זה?

הלבוש על התענוג זה האור החוזר שלנו, מה שאנחנו מקבלים כתוצאה מהעבודה עם המסך.

תלמיד: כלומר צריך קודם לרכוש מסך?

כן.

תלמידה: לנו כבר יש מסך, אתה רואה את זה?

אני רואה שהנה עוד רגע הוא צריך להופיע אצלך.

תלמידה: מה זה אומר בניין שלם שהבורא שורה בתוכו, איך אנחנו יכולים לבנות אותו בעשירייה בקשרים בינינו?

בהשפעה מלאה זה לזה אנחנו יכולים להשיג כזה מצב שבו נהיה רק בהשפעה, ומהמצב הזה אנחנו נבנה את בית המקדש.

תלמיד: לבנות בניין לה' זה לקדש בתוך ליבו מקום לה'.

כן.

תלמיד: אבל בעשירייה בלאו הכי אנחנו בונים מתוך כוונה את המקום המקודש להשפעה ולא לשום דבר אחר, אז איך בונים שם בניין לה'?

כל חבר וחבר רוצה לדעת האם הוא בדיוק חושב על החברים שהם צריכים להגיע לתכונת ההשפעה.

תלמיד: מבחינת החבר זה כביכול מקום שמקודש פעמיים, פעם בתוך הטבע שלו, בתוך הלב שלו, ועוד פעם בתוך העשירייה, יכול להיות דבר כזה?

בסדר, שיהיה כך, העיקר שהוא רוצה להגיע למצב שהוא יראה את כל החברים שלו שלמים.

תלמיד: אני רגיל לשמוע ששמחה היא תוצאה, תוצאה ממעשים טובים, ואילו בקטע שקראנו, נאמר בפסקה האחרונה ששמחה היא אמצעי. רב"ש אומר שהבורא נותן לו שמחה של מצוה, ואז הוא מסיים ואומר "אז יוכלו להשלים עבודתם". זה כביכול תנאי, שאם אין שמחה אי אפשר להגיע. איך אפשר ליישב את זה, זה תנאי או תוצאה?

שמחה היא תוצאה ממעשי השפעה לבורא.

תלמיד: אז זה לא שאנחנו חייבים שמחה כדי להשלים את העבודה, אלא התוצאה של העבודה היא שמחה?

כן. רב"ש כן כותב במשפט האחרון "לכן אנו אומרים "שמחם" בזמן שעוסקים "בבנין שלם", שעל ידי זה שהקדוש ברוך הוא ישפיע להם שמחה, שהיא בחינת שמחה של מצוה, שהיא אור האמונה, הנקרא "באור פניך תבהיקם", אז יוכלו להשלים עבודתם."

תלמיד: כן, בדיוק, אבל זה נשמע תנאי, "אז" יתנו לך את זה ואז תוכל להשלים את העבודה.

כן, ודאי.

תלמיד: אז זה תנאי או תוצאה?

זה תנאי מלמעלה שאתה תגיע לזה, ואז תרגיש מה נקראת התוצאה הנכונה מהעבודה.

תלמידה: ענית לחבר שכשבונים בניין לה', הכוונה היא שהאדם לא יגור בו. כשאנחנו בונים את הקשר שלנו בעשירייה, אנחנו משתוקקים לפנות מקום לבורא, אבל כל אחת מאיתנו כן גרה בעשירייה, אז איך לפנות לה' מקום?

לפנות לה' מקום אנחנו יכולים רק על ידי זה שנרגיש שמחה במה שאנו עושים לשם ה', מפני שאחרת הגוף, הרצון לקבל שלנו, יתנגד ולא ייתן לנו להגיע להרגשת השמחה. זה כמו שכתוב "היות שאומר לו שלא צריך להוציא את עצמו מהכלל, כיוון שכל הכלל עוסק בבנינו עצמו, היינו שתהיה להאדם תמורה עבור עבודתו."

תלמידה: אנחנו מרגישים את השמחה ויוצא שבנינו בניין שאנחנו גרים בו, ופה צריך לבנות בניין שאדם לא יגור בו, זה נשמע לי שונה ממה שאנחנו עושים. האם אנחנו צריכים לבנות בעשירייה מקום בשביל הבורא, מחוץ לנו בכלל, כאילו שאנחנו לא נמצאים שם?

אנחנו צריכים לבנות בניין לבורא. כמו שכתוב "והענין "שמחם" פירושו היות שבזמן שאדם מחליט שלא כדאי לעבוד בשביל עצמו, היינו לבנות בנין לעצמו," לא כדאי, "ומתחיל לבנות לשם ה', אז נקרא "מכלל יצא ועוד לא בא"." זאת אומרת, הוא עוד לא הגיע לסיום.

"היות כי בזמן שרוצה לעבוד לשמה, בא הגוף ושואל "מה העבודה הזאת לכם". ואז אין לו שמחה, היות שהגוף מתנגד לו, היות שאומר לו שלא צריך להוציא את עצמו מהכלל, כיוון שכל הכלל עוסק בבנינו עצמו, היינו שתהיה להאדם תמורה עבור עבודתו.

לכן אנו אומרים "שמחם" בזמן שעוסקים "בבנין שלם", שעל ידי זה שהקדוש ברוך הוא ישפיע להם שמחה, שהיא בחינת שמחה של מצוה, שהיא אור האמונה, הנקרא "באור פניך תבהיקם", אז יוכלו להשלים עבודתם." כי ודאי שהבורא משלים את העבודה שלנו.

תלמידה: מהו הביטוי "מכלל יצא ועוד לא בא"?

שיוצא מהרצון לקבל ורוצה להגיע לרצון להשפיע, לבנות מגדל לבורא, אבל עוד לא מגיע לזה.

תלמידה: לפי המסורת לא כותבים את שם הבורא בכל האותיות שלו, האם זה קשור לכך שזה לא יהיה בניין שלם?

לא, זה לפי המסורת, כמו שאת אומרת. כך גם אנחנו כותבים.

תלמידה: האם השמות שיש לכולנו הם שמות שאינם שלמים, מפני שהם לא נבחרו על ידי משהו שבא מהבורא?

זה לא שלם, אבל לא בגלל זה. זה לא שלם מפני שהאדם עדיין לא יכול עם כל הלב להתייחס לבורא.

תלמידה: כשבונים בנין, יש את הארכיטקטים, המהנדסים, הקבלנים, הפועלים. מה אנחנו בעצם? באיזו קטגוריה אנחנו?

אנחנו בונים בניין מתוך המאמצים שלנו, ברצון ובכוונה.

תלמידה: כשהבניין יהיה שלם זה גמר התיקון?

כן.

תלמידה: נשמע שבניין למען הבורא זה מקדש הנשמה, שבו כל המקובלים עובדים מתוך לב אוהב ומקבלים שמחה מהחיבור ביניהם.

כן.

תלמידה: האם לכל עשירייה יש אופי משלה? האם כל עשירייה היא כמו איבר בגוף האדם, שיש לו תפקיד?

ללא ספק.

תלמידה: העשירייה שלנו מאוד מגובשת, עם הרבה רצונות חזקים. האם אנחנו יכולים להשקיע את כל זה בכך שנבקש עבור עשיריות אחרות? עבור הכלי העולמי? או שכדאי להתמקד ולחפש עוד משהו בתוך העשירייה?

יש לך עוד מה לתקן בעצמך, גם לכל העשירייה וגם לפרט.

תלמיד: אמרת שאנחנו לא יכולים לפנות לבורא בלב שלם. מה זה לפנות לבורא בלב שלם?

"בלב שלם" זה אומר שכל המחשבות שלנו, כל התפילות שלנו, כל המטרות שלנו, הן רק לשם הבורא. עדיין אין לנו את זה, כלומר אנחנו עדיין לא פונים לבורא ונמצאים בינינו בהשפעה מלאה, בהשפעה חלוטה.

תלמיד: איך כל המחשבות, כל הרצונות שלי יהיו רק לבורא?

כשאתה תבקש מהבורא ותתאר את עצמך כנמצא ברצון כזה, אז הבורא יעשה את זה.

תלמיד: לתאר לעצמי שאני נמצא באיזה רצון?

של השפעה.

תלמיד: והרצון הזה להשפיע, עומד מעל כל יתר הרצונות שמתגלים בי?

בוודאי.

תלמיד: זה מין פילטר שדרכו אני מסתכל על כל הרצונות? נניח מתעוררים בי כל מיני רצונות, איך אני שם את הפילטר הזה של הבורא, של ההשפעה, לפניהם?

חשיבות. במידת החשיבות שלך, של הבורא, של מישהו, של משהו, לפי זה תהיה במדרגה או דרגה כזו או אחרת.

תלמידה: האם צריך לדאוג באיזה חומרים אנחנו משתמשים לבניית הבניין, שלא יהיו חומרים פסולים?

אם אתם עושים את זה באהבה, אז כל החומרים יהיו נכונים.

תלמידה: העבודה שלנו להבין עד כמה אנחנו רחוקים מהבורא, ומתוך זה להעלות תפילה אליו, לכוח התיקון, לכוח ההשפעה. איך להגיע למצב שאנחנו כמו אדם שיש עליו גזר דין מוות ונמצא כל הזמן בבקשה הזאת?

רק בעזרת תפילה עקבית, מתמדת.

תלמידה: האם צריך לדאוג לגבי החומרים איתם אנחנו משתמשים לבניית הבניין, שלא יהיו פסולים?

אם אתם עושים את זה באהבה, אז כל החומרים יהיו נכונים.

תלמידה: אנחנו מבינות שהעבודה שלנו מתמקדת להבין עד כמה אנחנו רחוקים מהבורא, ומתוך זה להעלות תפילה אליו, לכוח התיקון, לכוח ההשפעה. איך להגיע למצב שאנחנו כמו האדם שיש עליו גזר דין מוות ונמצא כל הזמן בבקשה הזאת? איך להגיע לשמחה ולשלמות ללא ייסורים?

רק בעזרת תפילה עקבית ומתמדת.

תלמידה: איך לשלב את התפילה מתוך צעקה שהבורא יציל אותנו, ועם זאת להיות בשלמות ושמחה?

תנסי. אין פה כלל, הרצון והבקשה שלך, יגיעו בסופו של דבר לכזה שילוב ביניהם שהבורא ישמע, יקשיב ויאפשר לך להיות בקשר עימו.

תלמידה: איך לכלול בתוך העבודה מתוך כוח החיבור את הקשרים שלנו בעשירייה?

אין בעיה, תתחברו ביניכן ויחד תבקשו מהבורא.

תלמידה: כלומר, בסדנה לעלות את הנקודה הזאת ולדבר עליה ומתוך כך יהיה לנו מצב משותף?

כן.

תלמיד: בסוף המאמר הוא כותב שצריך לבקש שמחה, איך אדם יכול לבקש שמחה כשהמטרה היא לא עבורו אלא כדי לבנות בניין לבורא?

כן, וכדי לבנות בניין לבורא, האדם חייב להיות בשמחה.

תלמיד: זה הפוך מהטבע, האדם מטבעו רוצה לשמוח עבורו לא עבור הבורא?

ממה האדם יכול לשמוח אם הוא לא בונה לשם הבורא?

תלמיד: אבל כביכול צריכה להיות לבוא לו שמחה טבעית, למה הוא צריך לבקש את השמחה?

זה דווקא כדי שהוא יידע מה הוא מבקש, ויידע איך שהוא מקבל את זה, ויידע איך אחר כך לעבוד עם זה.

תלמיד: איך הוא יכול להנות עבור עצמו אם השמחה כבר באה מדבר גדול - לבנות בית לה'?

מלכתחילה שהוא ניגש לבנות בניין לה', אז הוא שמח.

תלמיד: זאת השאלה, במצב הזה הוא מבקש ה שמחה?

כן.

תלמיד: הוא כותב, "היות כי בזמן שרוצה לעבוד לשמה, בא הגוף ושואל "מה העבודה הזאת לכם. ואז אין לו שמחה, היות שהגוף מתנגד לו, ולכן הוא מבקש שמחה, בזמן שעוסקים "בבנין שלם"". איך את השמחה הזאת שהוא יקבל לא ייהנה ממנה לעצמו אלא באמת לשם בניין ה'..

אם זה מגיע מהבורא, אז זה יהיה בדיוק לפי הכתובת אליה האדם מתכוון, שתהיה שמחה כדי לבנות בניין לה'.

תלמידה: שאנחנו בונים בניין עבור הבורא, מהי מידת האחריות האישית שלי ומידת האחריות של כל החברות בעשירייה, זה ביחס ישר או שהכול מושתת על האחריות האישית?

הכול תלוי באיכות העשירייה. אנחנו צריכים לקבל כאלה מצבים הם כמתגלים בנו מהבורא ואנחנו צריכים דווקא לעלות דין וחשבון, כלומר לבקש ממנו להיות בדרגה של המצבים האלה.

תלמידה: במה תלויה איכות העשירייה, אפשר לשפר אותה, או שזה משהו נתון על ידי הבורא?

איכות העשירייה תלויה רק במרכיביה, בראש ובראשונה עד כמה הם מקבלים את עבודתם בצורה רצינית, עד כמה הם משתוקקים להתקרב בעזרת העבודה הזאת לבורא, עד כמה הם רוצים להתכלל בבורא כדי שהם יעזרו לו והוא יעזור להם לבנות יחד בניין רוחני אחד, אדיר לכולם.

תלמידה:. מה עלינו להוסיף כל יום בעבודתנו כדי לא לבנות חיבור אגואיסטי רגיל, אלא בניין למען הבורא?

אנחנו צריכים לקרוא את המאמר הזה ולנסות לעשות את הכול כפי שכתוב בו, ובכל פעם אנחנו נרגיש קצת משהו אחר, משהו חדש, והכול יהיה בסדר.

שאלה: כשבונים את הבניין הסבלנות והשמחה יותר חשובים מהתוצאה הסופית של גמר תיקון הבניין?

לא, זה לא עניין של חשוב יותר או פחות, אבל זה תלוי בזה. ככל שאנחנו מרגישים השתתפות נכונה של כל חבר, של כל החברים בבניין, אנחנו נתקדם.

שאלה: איך לא לשכוח להחזיר לבורא את השמחה שאנחנו מרגישים מהמפגשים עם החברות?

כל חברי הקבוצה צריכים לתמוך זה בזה ואז לא תהיה לכם שום ירידה, שום נפילה. כך אתם צריכים לכוון את עצמכם.

תלמידה: מקובלים איכשהו מתארים לעצמם בלב את הבניין הזה?

הבניין שבלב זה המלכות, כיוון שהלב זה רצון. מה שאנחנו רוצים לבנות בלב שלנו, זה היכל למלכות.

תלמידה: אני רוצה שבלב שלי יהיה רק המקדש, החברות, הבורא. זה לא נכון?

כן.

תלמידה: האם השמחה שאליה אנחנו משתוקקים צריכה להיות מיוסדת על אמונה למעלה מהדעת?

כן. כן.

תלמיד: אמרת שצריכה להיות השתתפות נכונה בבניית הבניין. מה זה השתתפות נכונה?

על זה אנחנו נדבר פעם אחרת. ודאי שזה רחוק ממה שעכשיו אנחנו חושבים.

תלמיד: אז איך בעבודה שלנו, שאנחנו רוצים כל הזמן לחזק את הקשר בינינו, להתקדם ולעבוד באמת עבור הבורא, שכל חבר יהיה בשמחה מהעבודה שאנחנו עושים פה, איך להגיד לעצמנו שההשתתפות שלנו, וכל מה שאנחנו עושים הוא באמת כמה שיותר קרוב לשלמות הזאת, לעשות נחת רוח לבורא?

אז עלינו להשתדל להתחבר ועד כדי כך להיכנס זה בזה בהשתתפות השלמה כדי שכך זה יקרה.

תלמיד: התחושה הרבה פעמים שאנחנו נמצאים חלק מהחברים בשולחן בשיעור בוקר יש פחות שמחה, ושאתה רואה שכל החברים באו והשולחן מלא, יש שמחה ממש אדירה ויש ביטחון. למה הדבר הזה רב, למה הבורא עושה לנו את ההרגשה הזאת?

נגלה לאט לאט.

תלמידה: כשאנחנו מבקשים מהבורא אנחנו מתחברים איתו ואז אנחנו שלמים. מה ואיך עלינו לבקש כדי שהוא יוכל לגור בתוכנו?

באותה הצורה רק יותר גבוה להראות לו עד כמה אנחנו מוכנים להתחבר בינינו כדי שהחיבור שלנו יהיה כולו להשפיע. בניין של השפעה, זה מה שאנחנו צריכים לבנות לבורא.

תלמידה: הבניין הזה הוא בעצם נבנה מפעולות שלנו כלפי הבורא?

כן.

תלמיד: אמרת שאנחנו ממש לפני קבלת המסך, שעוד טיפ טיפה ונרכוש מסך, מה זה אומר?

זה אומר שאנחנו יחד מסוגלים לעבוד בהשפעה, לעזור זה לזה ולחשוב על הבורא.

תלמיד: הרי עכשיו אנחנו משתדלים לעבוד בהשפעה, עוזרים זה לזה?

משתדלים אבל עד כמה זה יוצא לנו, לא ידוע לנו.

תלמיד: ומה זה אומר שיהיה לנו מסך, זה ישפיע על העבודה בצורה איכותית?

זה אומר שאנחנו יכולים להשפיע.

תלמידה: מה זה אומר העיקר לראות את החברים בשלמות?

זה באמת העיקר. אנחנו רואים את כל החברים שלנו שהם נמצאים מחוברים בחיבור אחד ובמטרה רק להגיע בחיבור הזה להתאים את עצמם לבורא.

תלמידה: כוונה להשפעה נבנית מעל הרצון לקבל, אבל הרצון לקבל עצמו נשאר, אז הכוונה האמיתית היא רק במחשבה והמחשבה משרתת את הרצון? איך מתעורר הרצון להשפיע?

הרצון להשפיע מתעורר בהדרגה, מגיע מהבורא, דרך הקבוצה, מהחברים. ככה זה יוצא.

תלמידה: אפשר לומר שכוונה זה "יש מיש" שמולבש ב"יש מאין" שזה הרצון לקבל?

אפשר להגיד.

תלמידה: אז מה ההבדל בין כוונה לבין אור הבורא?

וזאת הכוונה שהיא רק אצלנו ברצון, אבל עדיין לא ברזולוציה.

תלמידה: יש לנו חברה ששואלת הרבה שאלות, ובדרך כלל אנחנו דנים בשאלות האלה בעשירייה, אבל היא לא שואלת אותך אישית. בשביל מה האור שם את עצמו בתוך החומר שהוא בעל גבול?

כדי שהנשמה הנמצאת באותו האדם תרצה להשיג את הבורא.

תלמידה: אם אפשר לדייק, בזמן האחרון העשירייה שלנו מתעניינת בקריאת פתיחה לחכמת הקבלה, אבל כשאנחנו קוראים מאמרים אנחנו רואים שזו צורה אחרת של עבודה. עד כמה זה כרגע חשוב עבורנו, או שבסוף נחבר את שני הסוגים?

עם הזמן זה יתחבר מעצמו.

תלמיד: בתחילת המאמר מדובר על זה שמטרם מתחילים לדבר על משהו צריך לברר מיהו המדבר ואל מי אתה פונה. אפשר להגיד שיש לנו חוסר הבנה מסוימת, שהפנייה היא לכל אחד מאיתנו?

אפשר.

תלמיד: בנקודה הזאת, האם אנחנו חייבים חיזוק בדעת או באמונה?

כאן זקוקים לאמונה.

תלמידה: לגבי עבודה בעשיריות נשים. למשל בעשירייה הווירטואלית שלי החלק העיקרי של העבודה הוא בתפילה ובמחשבה, כי פיסית אנחנו לא יכולות להיפגש, אנחנו נמצאות במקומות שונים בעולם. מהי העבודה שלנו כדי להעלות את איכות העבודה ובכל זאת לבנות את המקדש הזה לבורא?

העבודה שלכן היא כמו של הגברים. ככל שאתן מבינות את זה, מסוגלות לעשות את זה, כך תשתמשו בזה.

תלמידה: זה קשה לעצור ולהפסיק לגמרי לקבל תענוג. האם צריך שתהיה תקופה שבה לא נקבל בכלל שום תענוג כדי שנוכל להצליח לקבל כדי להשפיע, או שאפשר לעבור ישירות מלקבל לעצמך למצב שיכולים להשפיע אם בונים נכון את המסך?

לא, הכול חייבים לעשות לפי הסדר. ולכן אנחנו לא יכולים לתת שום דבר לבורא אם לא נוכל ללמוד קודם איך להתחיל להשפיע לחברים.

תלמידה: איך עושים זאת שלב שלב, האם אפשר לקחת כל רצון ולעבוד איתו, איזה חלק הוא לטובת החברים, ולאט לאט לעשות שינוי?

לא. אנחנו נגיע לזה.

תלמידה: האם הבניין השלם זה הרצון לעשות נחת רוח לבורא, והכול מכוון לעשות לו נחת רוח, כמו איזשהו חיבור עם הבורא?

כן.

תלמידה: איך להחזיק את זה בצורה עקבית? כי זה מגיע לכזאת נקודה שאתה מזהה שהעשירייה היא ממש חלק מהנשמה שלך והאמצעי להתחבר עם הבורא. אבל איך להחזיק בזה כשיש הפרעות בגשמיות, מחוץ לעשירייה, שיכולות להסיח אותך מהעשירייה? איך אתה לא מאבד את הקשר שיש לך עם הבורא?

זו באמת הבעיה. אבל אין לנו עבודה אחרת, רק את זה.

תלמידה: איך המקובלים מתמודדים עם האתגרים האלה? כי כל החברים רוצים להגיע למצב הזה.

כשמתקדמים לכזה מצב, אז מתחילים יותר ויותר לבקש מהבורא והבורא עונה יותר. וכך מגיעים למצב שמקובלים מבקשים מהבורא, הבורא עונה להם, וכך הם מתחברים יחד.

תלמידה: האם זאת הנקודה שבה המקובלים מתחילים להתפלל יותר עבור האנושות? כי רוב הבעיות מגיעות מהאנושות.

אבל מפני שאנחנו רוצים רק להשפיע לבורא נחת רוח, דבקות, אז אין לנו בעצם שום טענה לבורא, חוץ משאנחנו רוצים להיות מחוברים ולהשפיע מהחיבור שלנו אליו.

תלמידה: המאמר אומר שהשמחה היא מצווה כדי להשלים את העבודה. כתוב "באור פניך תבהיקם", מה זה אומר עבור העשירייה, ואיך לחפש את אור פניו בכל המעשים שלנו יום יום?

בחיבור בינינו בעשירייה. אנחנו צריכים להתחבר, ולהשפיע מהנקודה המרכזית של החיבור בינינו לבורא. זה מה שצריכים לעשות.

תלמידה: בעניין החיסרון האישי שמפריע להשלמת הבניין. מה זה החיסרון שיש באדם שמפריע לו להשלים את הבניין?

זה חיסרון בחיבור ולא יותר מזה. רק חיסרון בחיבור.

תלמידה: כרגע זה נראה לי הגיוני לגמרי להגיע לרצון להשפיע, לאהוב את החברות. האם יכול להיות שאני מרמה את עצמי?

כן. זה יתגלה עוד מעט.

תלמידה: איך אנחנו מייצבים בתוך העשירייה את השמחה, ולא משנה מה קורה אנחנו נשארות בשמחה?

תנסו, זה מה שאתן צריכות לעשות.

תלמידה: יש לפעמים מצבים שעוברים ואין הרגשת שמחה. איך בכל מצב שקורה כן להכניס את השמחה?

אני לא יכול להגיד, אבל זה מה שקורה.

תלמידה: מה המשמעות של בניין שלם, של עשירייה מתוקנת עבור המערכת כולה?

אנחנו רוצים להגיע לבניין שלם ורוצים להתפלל עבורו, ורוצים שהבורא גם ישמע את זה ויעזור לנו, יסייע לנו.

תלמידה: בעניין הבניין, האם החיבור בינינו נמצא מעל זמן ומקום?

כן.

(סוף השיעור)