שיעור צהריים 20.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "רב"ש, כרך ג', אסופת דרגות הסולם", עמ' 1660

מאמר 146 "יסורים ושמחה"

קריין: רב"ש ג', עמ' 1660, מאמר "יסורים ושמחה".

יסורים ושמחה

"ענין יסורים הוא קו שמאל, כלומר בזמן שהאדם עושה ביקורת על מעשיו, אם הם על דרך האמת, בעל מנת להשפיע. ואז הוא רואה את כל חסרונותיו. וזה נקרא יסורים, כלומר שכואב לו על מה שהוא כל כך חלש בענין דלהשפיע.

כי אז הוא רואה את האמת, שאין הוא מסוגל לעשות שום דבר עם הכוונה דלהשפיע, ואין לו שום עצה לצאת ממצבו, אלא רואה שרק ה' יכול לעזור לו. לכן יש לו אז מקום לתפילה, היינו להתפלל לה' מעומק הלב.

ובזמן שהאדם עוסק בתורה ותפילה, שאז האדם צריך לקיים "עבדו את ה' בשמחה", צריכים לעבור לקו ימין, הנקרא שלימות.

אלא שצריכים לשמוח, בכמה שיש לו אחיזה בקדושה, שאפילו רגע אחד ביום, אצלו נבחן דבר זה לרכוש גדול. כי אפילו דבר קטן בכמות ובאיכות, אין אדם מסוגל להעריך כשמדברים מדברים חשובים, שהם קדושה, שהיא תורה ומצוות.

והוא צריך לתת תודה לה' שזיכה אותו, בזה שנתן לו מחשבה ורצון על דבר מיעוט שבקדושה. היות שהוא רואה, שאין לו יותר מעלות וחשיבות משאר אנשים, וה' זיכה אותו בזה. לכן מצב כזה גם כן מחייבו לתת תודה לה', כלומר שאז הזמן לתת זמירות שירות ותשבחות לה'."

שאלה: איך לעבור לכזאת ההערכה מחדש של הפעולות שלך שיהיו בעל מנת להשפיע ולראות את זה כאמת? כי אני אפילו לא יודעת מה זה השפעה, איך להגיע לחשבון החדש?

את מדברת כאילו אף פעם לא היית בשיעורים שלנו. מה זה אומר להשפיע, מהו טבע האדם, איך מתקרבים להשפעה וכן הלאה, את צריכה לחוות את כל זה בתוכך ואחר כך להסביר לעצמך.

תלמיד: העיקר הרי זה ההכרה בכך שאני לא יכולה להשפיע, אין לי מה להשפיע.

זה שקר, זה ממש לא נכון שאת לא יכולה להשפיע, אין כזה דבר. תראי כמה חברות יש סביבך, מחכות לעזרתך, אין כזה דבר. את צריכה לאגור כוחות ולהתחבר עם החברות האחרות ולהביא את הכול למכנה המשותף, כלומר כוח משותף של תנועה קדימה.

שאלה: אם אני מרגישה תענוג בעולם הגשמי ובאותו רגע אם אני מבקשת מהבורא אני נזכרת בעשירייה ואני מבקשת לחלוק את התענוג הזה גם איתם, זה נחשב להשפעה או שזה נוגע רק לתחושות רוחניות של מילוי?

יותר טוב ברוחניות אבל גם דוגמה כזאת היא טובה.

שאלה: מהו הדבר הקטן ביותר בקדושה?

קדושה זאת השפעה, אהבה, חיבור. כל תכונות הבורא נקראות קדושה.

שאלה: אפשר לעשות בירור של קו ימין וקן שמאל על דברים שכבר קרו בעבר?

תנסה. תראה.

תלמיד: אני שואל כי אם אני יכול לעשות על מה שהשנייה הזאת קורה, אז אני שם לב שאני תמיד נמצא באיחור, אני תמיד מפספס כאילו.

כן.

שאלה: בגלל זה אני שואל, כי נראה כרגע לפחות, לא יודע אולי זה ישתנה בעתיד. אבל אין אפשרות לי לפחות לעשות איזשהו בירור על מה שכרגע קורה, תמיד זה כזה אחרי שקרה כבר משהו?

אני מבין אותך, זה בסדר, תמשיך וזה יסתדר.

שאלה: האם ניתן בעשירייה לדבר על מטרת המאמצים שלנו ואיך לעבוד עם הפרעות, או שזו עבודה אינדיבידואלית?

אתן ביניכן יכולות לדון בזה כיוון שזה כתוב במאמרים של בעל הסולם, של הרב"ש, אתן יכולות לקחת כאלה מאמרים ולקרוא ולדון בהם. רק בזהירות, לא לכפות את דעתכן אחת על השנייה, בצורה כזאת מעודנת.

שאלה: להגיע לדרגה שיש לי ייסורים מפני שאני לא יכולה להשפיע, זו דרגה מאוד גבוהה. איך מגיעים לדרגה כזאת, זה רק כשאני מאוד סובלת מהאגו שלי אני יכולה להרגיש משהו מזה.

סבלנות ואת יכולה להגיע כמו כולם. מצבך לא פחות מכולם.

שאלה: מה היא תפילה מעומק הלב?

תפילה מעומק הלב, תפילה עבור הבעיה הכי גדולה שנראית לי. זה תפילה מעומק הלב.

שאלה: בשיעור הבוקר אמרת שאנחנו כמו ילדים, שיש קוביות שאנחנו צריכים לסדר, אנחנו רואים שאנחנו לא מסוגלים ופונים לבורא שיעזור לנו. יש לנו בעשירייה חברות, שכבר הרבה זמן יש להן מצבים בחיים, שהן לא מצליחות לסדר. הן פונות לבורא ומתפללות כבר שנים ולא מקבלות מענה. איך אנחנו צריכות כעשירייה להבין את זה, מה אנחנו יכולות לעשות?

להתחבר אליהן ויחד כולם, לבקש מהבורא שיעזור להן לפתור את הבעיות. אני חושב שזה ברור. להתחבר ביניכן בקבוצה, ולפנות לבורא ולבקש ממנו שהוא יעזור לכן, לכולן, איך להתפלל עבור אותן החברות שזקוקות לעזרה.

שאלה: למרות שהאדם אינו ראוי ולא יותר חשוב מהאנשים האחרים, בכל זאת הבורא זיכה אותו בתורה. אז איך אנחנו יכולים להראות את ההודיה שלנו, את התודה שלנו לבורא?

אתן צריכות לדבר על זה יחד, כי זה עניין קבוצתי, שאתן מודות לבורא על זה שעשה לכן טוב. ואז אתם תעזרו זו אל זו, איך לחבר כזאת הודיה ותתחברו. זה מאוד יעזור, זה יכול לעזור לכם לעלות למעלה מכל הבעיות הפרטיות, הכלליות, הכול יעזור.

שאלה: לפעמים קשה אפילו לדעת מה היא האמת, והאמת היא שאין לנו את הכוח להשפיע. אם הולכים לפי כללי הסדנה, זה הביא אותי להבנה שאני באמת לא יכולה לאהוב, לא יכולה להשפיע. כשאנחנו לא נמצאים בסדנה, איך אפשר במהירות להגיע למצב הזה שאנחנו נבין שאנחנו לא נמצאים במצב של אהבה, שאנחנו לא באמת יכולות לאהוב. הסדנה בכנס לדוגמה מאוד עזרה לי להבין את המצב שלי. אבל עכשיו אנחנו לא עוסקים בסדנאות, אז איך מגיעים לזה מהר?

רק חיבור בכוח, להיות קרובות אחת לשנייה, להרגיש שכולנו יחד. וזה יעזור. רק חיבור.

שאלה: כאשר האדם מבולבל בדרך, האם ניתן לחלוק את הבלבול הזה עם החברות. ואיכשהו לנסות לצאת מהמצב הזה ולהגיע לחיבור?

אתן צריכות לשאול זו את זו. איך אפשר להתחבר ולצאת מהרגשת הפירוד. אנחנו מרגישים שיש בינינו מרחק, בין כל אחד לאחרים. ואת המרחק הזה אנחנו חייבים לשרוף, לבטל, לעשות כל דבר אפשרי, רק לבטל את המרחק הזה בינינו, כדי שאני ארגיש שאני נמצא עם החבר ממש בלב אחד.

שאלה: מה היא החשיבות של "עבדו את ה' בשמחה"?

השמחה היא כבר שייכת לגמר התיקון. ועד כמה שאתן רוצות להתקרב לשמחה, אתן נכנסות יותר ויותר קרוב לגמר התיקון.

שאלה: אפשר להיות מצד אחד מסתפק במועט, ומצד אחר בחוסר סיפוק באותו זמן?

תלוי כלפי אילו הבחנות, אבל ודאי שאפשר.

שאלה: כל הזמן אתה אומר לנו כמה זה חשוב ללמד, להיות מדריכים. האם יש הבדל או האם יש את אותו השכר ואותה השפעה, אם אנחנו מלמדים תלמידי קמפוס מבוגרים, או אם אנחנו מלמדים נוער וילדים שלנו ורוצים לעשות מהם קבוצה, ולתת להם את הערכים שלנו?

לא חשוב. כל אחד במקום שבו הוא יכול יותר להצליח. כל אחד צריך לבחור מקום שבו הוא יוכל להשפיע יותר, לקדם את התלמידים שלו יותר.

שאלה: היום דברנו הרבה על חברים שקשה להם להתחבר, להתכלל וכמה אנחנו מתפללים. הייתי רוצה לחדד את השאלה שמתעוררת לנו בעשירייה פעם אחר פעם. האם זה נכון לחוות כאב, חרטה, צער, על כך שחברה לא מתכללת הרבה בעבודה, ואיך אנחנו מוצאים כאן את קו ימין ואת הקו האמצעי?

אנחנו צריכים כל הזמן לנסות להיות במרכז המעגל שלנו, ויהי מה. נצמדים זה לזה, ובצורה כזאת אנחנו נינצל מכל הבעיות. זה מה שאני ממליץ.

שאלה: אנחנו מעטות בכמות, ומרגישות כשחסרה איזו חברה. ויש שתי אפשרויות, או שמבקשות מהבורא ונשארות באותו מצב בתפילה, בצער שחסר לנו, או שאנחנו פשוט מוסיפות לעשירייה כמות יותר גדולה של חברות, ואז יוצא שבמצב של עבודה יש לנו מספיק בעשירייה, והאחרות כפי יכולתם עוזרות בזה. מה לעשות?

תנסו לכלול אל תוככן כמה שיותר חברות.

(סוף השיעור)