שיעור בוקר 15.11.22 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 388, מאמר "מתן תורה", אות י"א

קריין: מאמרו של בעל הסולם "מתן תורה" אות י"א. כתבי בעל הסולם, עמ' 388.

אות י"א

"עתה מצאנו פתח עינים, להסתכל בדבר תכלית הבריאה של "ולדבקה בו" בפרצופו האמיתי. שכל ענין הרוממות והדביקות הזה, המובטח לנו ע"י מעשה ידינו בתורה ומצוות, אינו לא פחות ולא יותר, אלא דבר השואת הענפים לשורשם ית'. אשר כל הנעימות והעידון וכל נשגב, נעשה כאן דבר נמשך טבעי מאליו.

כמו שנתבאר לעיל:

א. שענין התענוג אינו יותר, רק השואת הצורה ליוצרה. ובהיותנו משתוים בעינינו לכל מנהג, הנוהג ומצוי בשורשנו, הרי אנו מצויים בתענוגים.

ב. וכל ענין, שיארע לידנו מהענינים, שאינם בנמצא בשורשנו, הרי נעשה מושג זה לבלי לסבול, ולגועל נפש, או למכאובים ממשיים, כפי אשר יתחייב מהמושג ההוא.

ונמצא מאליו, אשר כל תקותינו תלוי ועומד בשיעור השואת צורתינו לשורשנו ית' וית'."

שאלה: בעל הסולם כותב פה בסעיף ב', שאם קורה איתנו משהו שלא קיים בשורשנו, זה בלתי נסבל עבורנו. איך יכול לקרות לנו משהו שאינו קיים בשורש?

זאת לא שאלה, השורש שלנו הפוך מאיתנו. אתה יכול לשאול אחרת, אם השורש שלנו הוא כולו משפיע, ואנחנו כולנו מקבלים, אז אנחנו הפוכים מהשורש וצריכים להיות לגמרי בהפכיות הצורה לשורש וכל הזמן להימצא בסבל איום ונורא. אז למה אנחנו לא מרגישים את עצמנו עד כדי כך אם אנחנו הפוכים מהבורא? על זה תשאל.

תלמיד: למה אנחנו לא מרגישים הפוכים מהבורא, אלא מרגישים שאנחנו קצת מסודרים בצורה הפוכה, אבל לא מרגישים ייסורים גדולים?

זה מה שהבורא עשה כדי לתת לנו אפשרות להתקיים בהסתרה, ולאט לאט לגלות עד כמה אנחנו הפוכים ממנו וכמה אנחנו צריכים להשתנות כדי להידמות לו, ואז להגיע לאותה השלמות שהוא נמצא בה.

שאלה: העניין הוא שאנחנו הפוכים לשורש הזה, אבל זה קיים בשורש. ובעל הסולם כותב פה שמה שקורה איתנו, לא קיים בשורשנו, אז איך זה יכול להיות?

בשורש שלנו אין רצון לקבל, זו כל הבעיה, ולכן אנחנו מרגישים את עצמנו ברצון לקבל בצורה רעה, גרועה מאוד. ובמידה שאנחנו נפטרים מהרצון לקבל, אנחנו מתחילים להרגיש את הטבע של השורש שלנו, של האור, ואז אנחנו מתחילים להרגיש את המצב שנקרא "טוב".

שאלה: אני לא מרגיש שהתקווה היחידה שלנו להצליח היא להגיע להשתוות הצורה עם הבורא. מי מרגיש כך, האדם שמתקדם בלימוד שלו?

כן. כשאנחנו מגלים שהשורש שלנו זה הבורא ורק אם נתקשר אליו יהיו לנו כוחות השפעה, כוחות הצלה, אז אנחנו מתחילים בזה להימשך לשורש.

שאלה: האם יש רק שורש אחד או יש סוגים שונים של שורשים?

לא, רק שורש אחד. זה רצון להשפיע של הבורא שמתוכו הוא מוליד אותנו בצורה הפוכה. אבל בתוכנו, עם הלידה הזאת, יש זרע, "נקודה שבלב", שעל ידו אנחנו כן יכולים להתפתח ולהגיע לאותו מצב כמו הבורא עצמו.

שאלה: אנחנו צריכים להימשך יותר לבורא או לקבוצה?

אנחנו צריכים להימשך לקבוצה כדי להגיע לבורא, זה נקרא "מאהבת הבריות לאהבת ה'".

שאלה: כשאתה עונה על השאלות של החברים אתה עונה בצורה קונקרטית, כפי שנשאלה השאלה, כך אתה עונה. ועם זאת, אתה לא נכנס לעניין הזה שיכול להיות שהחבר ששואל את השאלה, מסתכל על הדברים מתוך הראייה שלו. יוצא שיש פה איזה עיוות, שהתשובה לא צמודה לאמת. אז עד כמה התשובה הזאת נכונה כך?

לא יודע. מה אתה מציע?

תלמיד: אני לא יודע. מה זו ביקורת? בעשירייה, אם חבר מביע את דעתו כלפי משהו אז החברים האחרים אומרים "זאת ביקורת, קו שמאל, אתה לא תומך, אתה לא אומר כל הכבוד, הידד". אם כך מה זו ביקורת, זו תכונה מועילה?

תלוי מתי ואיפה.

תלמיד: בצ'ט של הקבוצה שלנו כתבתי שאני לא מסכים עם זה שחלק מהחברים מתבטאים כנגד הכללים שלנו, וביקשתי מהמנהלים לסדר את זה. הם אמרו לי, אתה עושה ביקורת. האם אני צריך כל הזמן לשתוק? יש לנו מטרה, יש לנו כללים שהחלטנו עליהם, שהסכמנו עליהם ואם אני רואה שמישהו מפר את אחד הכללים, זו ביקורת?

זה דיבור בלי תכלית, כי אנחנו לא יכולים לקבוע פה שום דבר. כל אחד מכניס באותן המילים משמעות אחרת, ולכן לא נגיע לשום בירור.

העיקר שכל אחד יברר עבור עצמו את התנאים של בעל הסולם להגיע לאמת. האמת היא אחת, זה הבורא, גילוי הבורא בבני אדם, וכשנגיע לזה לא יהיו יותר כל מיני חילוקי דעות ואנחנו נראה שכולנו נמצאים באמת אחת. ועד שנגיע לזה, כל הזמן יהיו מלחמות נוראיות, בעיות, ושום דבר טוב לא יצא לנו מהבירורים האלה במיוחד.

אז בואו נעסוק בתיקונים ובטיפולים ברוח טובה, בתמיכה הדדית, ואפילו אם משהו לא מוצא חן בעיני, בכל זאת נהיה בתמיכה הדדית. אחרת נביא את עצמנו לכך שפשוט ניעלם.

שאלה: באות א', בי"א כתוב "שענין התענוג אינו יותר, רק השואת הצורה ליוצרה. ובהיותנו משתוים בעינינו לכל מנהג, הנוהג ומצוי בשורשנו, הרי אנו מצויים בתענוגים." באיזו מידה אנחנו יכולים להרגיש את התענוג הזה בעשירייה שלנו כשאנחנו מגיעים לדבקות בשורש? האם התענוג שאנחנו חווים בעשירייה הוא איזו מדידה למידת הדבקות שלנו?

כן. במידת הדבקות שלנו אנחנו מגיעים להרגשת השורש, להרגשת התענוג. ואם אנחנו מגיעים לדבקות השלמה בינינו, אז אנחנו מגיעים לפתיחת הכלי שלנו לגמרי ללא גבול ולקבלת התענוג בכל הכלי.

שאלה: אנחנו לומדים שהבורא ברא את הרצון לקבל ולא את הרצון להשפיע, אז למה הרצון להשפיע הוא השורש שלנו?

מפני שזאת תכונת הבורא שמתוכה נולדנו. ואת תכונת הקבלה הוא ברא בנו בצורה מלאכותית, כדי שנוכל מהתכונה ההפוכה, לקבל, להרגיש את תכונת ההשפעה שממנה נוצרנו.

תלמיד: מה ההבדל בין אור לכתר?

כתר זה הכלי, ואור זה הכוח שיוצא מהכלי, מהכתר.

שאלה: למדנו שהטבע שלנו הוא לגמרי רצון לקבל, וכדי להפוך את הרצון לקבל הזה העבודה שלנו היא עם הכוונה. לפי המאמר שקראנו, מהו התהליך על מנת שנחזור לשורשנו? על מה עלינו לעבוד?

אנחנו צריכים לעבוד על מהות הפעולה שלנו, שמה שאני עושה תמיד יהיה לטובת הזולת. ואז או שני מקבל או שאני משפיע, יש לי סך הכול שני כיוונים, בשניים אני יכול לפעול, או שאני נותן או שאני מקבל, אז בשניהם אני צריך להפעיל כוונה להשפיע לזולת. או שאני משפיע בזה שאני נותן או שאני משפיע בזה שאני מקבל.

שאלה: האם השורש שלנו בא מנשמת אדם ראשון או מהבורא?

השורש שלנו הוא נשמת אדם הראשון.

תלמיד: האם הייסורים והתענוג נובעים מהצורה שבה אנחנו מתייחסים לנקודה הזאת של המשיכה אל השורש?

כן.

שאלה: במהלך הלימוד של חכמת הקבלה התחביבים, התענוגים הישנים, מאבדים את המשמעות שלהם ונעלמים. אבל אתה עדיין לא מרגיש את הקשר עם השורש, ואז נוצר ואקום. האם זה מצב טבעי? האם כדאי למלא את הוואקום הזה במשהו או שפשוט להימצא בו בינתיים?

צריך להשתדל למלאות את הוואקום ביחס חם לחברים, זאת הפעולה הבטוחה ביותר להשגת המטרה.

שאלה: הוא כותב בסעיף ב' "וכל ענין שיארע לידנו מהענינים, שאינם בנמצא בשורשנו, הרי נעשה מושג זה לבלי לסבול, ולגועל נפש, או למכאובים ממשיים, כפי שאשר יתחייב מהמושג ההוא". למה יש צורך לסבול כל כך הרבה?

כדי שתבין מה הוא הטוב האמיתי.

תלמיד: לכן צריך לסבול?

אתה לא סובל. הבורא נתן לנו תנאי, להחליף את הכלים שלנו מקבלה להשפעה, ואז לא נצטרך לעבור את המצבים עצמם ולא נצטרך לסבול. אלא הוא נותן לנו רק להבין שלקבל זה רע ולהשפיע זה טוב, שאת זה נלמד.

תלמיד: אבל הוא כותב, "ונמצא מאליו, אשר כל תקותינו תלוי ועומד בשיעור השואת צורתינו לשורשנו".

כן. את זה אנחנו לומדים, שלהשוות את עצמנו לבורא זה טוב, ולהיות הפוך ממנו זה רע.

תלמיד: אנחנו לא נמצאים בהשוואת צורה, ואתה רואה כמה קשה לנו, עשרים ושלושים שנה אנחנו לא מצליחים להגיע לזה ואנחנו סובלים בדרך. למה צריך לסבול כל כך הרבה?

כי אתה לא רוצה לעשות מה שהוא אומר לך לעשות. מה שאתה שומע מבעל הסולם אתה לא מבצע, אז מה אתה רוצה ממני.

תלמיד: מה אני לא מבצע? אני בא לשיעור כל בוקר, כולנו יושבים ולומדים איתך, מתחברים בזום, למה קשה לעבור את זה?

זה נקרא "כל הפוסל במומו פוסל".

תלמיד: את מי אני פוסל, את עצמי?

אתה צריך לנסות לפחות לעשות מה שהמקובלים אומרים לך.

תלמיד: מה אנחנו צריכים לעשות כדי להגיע להשוואת הצורה?

להשתדל להיות בהשפעה לזולת, לחברים.

תלמיד: למה כל כך קשה לעשות את זה?

זה לא קשה, אלא אתה לא מנסה כמו שצריך.

תלמיד: מה אני לא מנסה כמו שצריך?

נגיד שאתה מגיע למקום עבודה, ואומרים לך "בעבודה הזאת אנחנו הולכים להתחבר. יש עשרה אנשים כמוך, פועלים, הם הגיעו לעבודה, והשכר שאתם מקבלים תקבלו בחיבור. בבקשה, תתחילו להתחבר".

תלמיד: כלומר הבעיה היא בי, אין להאשים אף אחד אלא אני האשם.

אתה וכולם צריכים לתת יגיעה כדי להתחבר.

תלמיד: צריך להתבטל כל הזמן וזה הכי קשה.

הגעת לאיזה מפעל וזאת העבודה. אומרים לך "זאת העשירייה שלך, הקבוצה שלך, ואתה צריך להתחבר איתם".

תלמיד: למה קשה לי כל כך להתבטל אם זה כל כך פשוט? מה הבעיה אצלי?

כי אתה לא הולך למנהל העבודה ולא מבקש ממנו את כוחות העבודה, את כוחות החיבור.

תלמיד: אני צריך לבקש מהבורא שיעזור לי.

כן.

תלמיד: זה האור המחזיר למוטב.

כן.

תלמיד: עכשיו הבנתי.

עכשיו הבנת, מחר תגיד אחרת. אבל זה מה שצריכים.

שאלה: בעל הסולם כותב "לדבקה בו". אתה יכול לפתוח את זה?

"לדבקה בו", זה שאני רוצה להידבק בבורא, לקבל ממנו ככל האפשר את כל התכונות שלו שהן כולן תכונות השפעה ואהבה. זה נקרא "להידבק בו".

תלמיד: הוא ממשיך וכותב שאנחנו צריכים להידמות לשורשים שלנו. ובאות ט' הוא כותב שאנחנו אוהבים את המנוחה בגלל שאנחנו דומים לשורש שנמצא במנוחה מוחלטת. איך אני יודע מתי אני צריך לפעול ומתי לא לעשות כלום?

אם אתה מסוגל לבצע פעולת השפעה, אז תבצע, ואם אתה לא מסוגל, אז אל תעשה כלום, תעצור את עצמך. אבל בשום פנים ואופן אל תלך לכיוון הקבלה רק לכיוון ההשפעה.

תלמיד: איך לא ללכת לכיוון הקבלה אם זה נמצא בשורש שלי?

זה נמצא בשורש שלך, אבל אתה לא רוצה להיות בזה כי בקשר עם החברים שלך אתם משתדלים להיות למעלה מביצוע פעולות קבלה. וכך אתם עוזרים זה לזה.

שאלה: מה זה לעשות לטובת הזולת עם הכוונה אל הבורא?

לטובת הזולת עם הכוונה לבורא, משמעו שכל מה שאני רוצה לעשות לבורא אין לי מה לעשות בצורה ישירה לבורא, כי הוא לא בעל חיסרון. אלא אני יכול לעשות את כל הטוב שאני מסוגל לכל הנבראים שלו - כי כל הנבראים הם שלו. ואם אני עושה להם טוב, זה כמו שאני עושה טוב לבורא. כמו נגיד אמא והבן שלה. ואז מה שאני עושה טוב לבן הקטן שלה, אני כביכול עושה טובה לאמא.

תלמיד: אבל אמא והבן שלה זה בתוך הטבע?

זה לא חשוב, אבל אני מחוץ לטבע. אני עושה טובה לאמא, לילד ולבורא מפני שטובת האמא וטובת הילד זה לא בטבע שלי. ואז דווקא אני יכול לעשות משהו שהוא לא שייך לטבע שלי, אלא שייך לטבע של העליון.

תלמיד: אז מה ההבדל בין לעשות לטובת הזולת שזה בתוך הטבע, ולעשות לטובת הזולת שזה מעל הטבע?

לעשות לטובת הזולת זה בתוך הטבע, ואני מבין ורואה שאם אני אעשה ככה זה יהיה טוב לילד וטוב לאמא והיא תתייחס אליי טוב. לעשות לטובת הזולת למעלה מהטבע, זה כשאני לא רואה את הקשר הישיר בין הפעולה שלי לטובת הזולת והפעולה שלי לאמא, ובכלל לאנושות. לאו דווקא רואה, אבל אני בכל זאת מצפה שבזה אני עושה טובה לאמא.

תלמיד: אז איפה פה נכנסת הכוונה לבורא?

כי אחרי האמא עומד הבורא, ואחרי כל הנבראים. ואם אני עושה טוב לנבראים, אז אני עושה טוב לבורא.

שאלה: מה זה אומר לשבת ולא לעשות כלום, כשאני לא יכול להשפיע?

אם אני לא יכול להשפיע אז אין לי מה לעשות, אז אני עוצר את עצמי, נכנס לצמצום עד שיהיו לי כוחות להשפיע ועד אז אני נמצא בצמצום.

תלמיד: לא להתכלל בעשירייה?

לא, מה פתאום, אני חייב להתכלל בעשירייה ואני לא רוצה לצאת מעשירייה אף פעם, אף פעם, אלא בכל ההתקשרות אליהם, אני מחפש על ידי איזה יחסים, אני דרכם יכול להשפיע לבורא.

תלמיד: אבל במצב הזה אדם לא יכול להזיק לעשירייה? הוא יכול לשבת שם כועס להגיד משהו רע.

אבל בכל זאת הוא רוצה להתחבר איתם, הוא נלחם עם עצמו ואפילו עם הבורא, עם כולם - אבל נגיד שהוא נמצא במצב שהוא לא רואה את הדרך איך להתחבר עם כולם. קורה. מצב מיוחד.

שאלה: דיברנו על הדחייה שאנחנו מרגישים כלפי דברים שלא מגיעים מהשורש. האם הבושה זה אמצעי שבו הבורא משתמש, כדי לעזור לנו להגיע לזכות, להגיע לצורה הפוכה, לרצון עצמאי?

כן אפשר להגיד.

שאלה: מה זה מחוץ לטבע מחוץ לעשירייה?

מחוץ לטבע זה מחוץ לעשירייה, כי זה מחוץ לחיבור בין הנבראים, שרוצים לפי חוק הבריאה להיות כל הזמן מכוונים לחיבור ביניהם ושהבורא יתגלה במרכז החיבור.

שאלה: מתוך הטבע שלי מאוד מאוד קשה לי להתחבר עם אנשים זרים, גם בחוץ אני ככה, וגם לעזור זה בכלל בלתי אפשרי. והשאלה שלי, אם בזמן הלימוד כשאתקדם זה ישתנה?

כן ודאי, הכול ישתנה כתוצאה מהלימוד. צריכים סבלנות, עוד יום ועוד יום, זה יכול להיות כמה שנים, אבל בכל זאת זה ישפיע על האדם. אין דבר כזה שהאור העליון לא ישפיע, זה ישפיע על האדם ואז הוא יצא לתכונת ההשפעה, יתחיל להרגיש שיש דבר כזה תכונת השפעה.

תלמיד: איך זה יראה כשאהיה יותר בפעולה, או שבמחשבה?

אני לא חושב שיש כאן הבדל כל כך גדול בין פעולה ומחשבה, כל מחשבה היא גם פעולה, אבל לא חשוב.

תלמיד: זה יהיה גם וגם?

כן.

שאלה: אנחנו בישורת האחרונה לקראת הכנס העולמי שלנו ב-3.12 שכולנו ניכנס ללשמה יחד. נשארו עוד שמונה עשרה יום כדי שנכין את עצמנו לאירוע הגדול הזה. בוא נעשה את זה יחד.

קודם כל כולם צריכים להירשם באתר הכנס convention.kli.one ואחר כך תוודאו שכל העשירייה שלכם גם רשומה. בואו נעשה את זה הכי מוקדם וניפטר מכל העניינים הגשמיים וכך נוכל להתחיל בהכנה הפנימית להיכנס ללשמה.

קריין: אנחנו מתקרבים לסיום השיעור תירצה לומר משהו לפני שנסיים?

בואו נתחיל להתקרב לכנס שיתקיים בשלישי ורביעי בדצמבר. זה באמת צריך להיות כנס גדול של גברים ונשים - נשתדל כמה שאפשר להתכונן כי בכל זאת לא נשאר לנו הרבה זמן פחות מחודש.

מהו נושא הכנס אני לא יודע, מי מארגן אותו אני לא יודע, איזה נושאים, אני לא יודע. אולי תשלחו לי משהו.

היום יש לי פגישה עם הכתבים מעשר עד אחד עשרה, אחר כך דודי וונטורה באים אלי בעניין הספר ואחר כך בשתיים עשרה עד אחת בצהרים יש לי שיעור לכלי העולמי ונתקדם, נתקדם.

אני חושב שהיום ראיתי שהאנשים קצת עייפים, קצת ישנוניים, זה ברור כי זה אמצע השבוע, ובכל זאת גם למדנו היום כמה דברים חדשים והחלק הראשון היה יחסית חזק, בואו נשתדל עד מחר עוד להחזיק את עצמנו בצורת העלייה. בינתיים העולם נמצא בצניחה, אז שאנחנו לא נלך אחריו. קדימה.

תלמיד: נושא הכנס הוא "נכנסים ללשמה" והצוות מסיים להכין את חומר הלימוד והם ישלחו לך עוד מעט. את הכנס מכינים החברים באירופה שעבדו בחודש וחצי האחרון בארגונו.

(סוף השיעור)