שיעור בוקר 22.05.2020 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

העבודה באמונה למעלה מהדעת – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: "העבודה באמונה למעלה מהדעת", קטע מספר 11.

"רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים: א. שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו. אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל.

ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.

לכן:

א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.

ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'."

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר י"ד. "מהו רוממות ה'")

בואו נקרא שוב ונתחיל לברר.

"רוממות ה' פירושו, שהוא צריך לבקש מה', שיתן לו הכח ללכת למעלה מהדעת. זאת אומרת, שרוממות ה' יש ב' פירושים:" מה זאת אומרת "ללכת למעלה מהדעת", ולמה זה שייך לרוממות ה'? ולמה צריכים לבקש דווקא מהבורא שייתן לו כוח ללכת למעלה מהדעת, שבזה האדם מרומם את הבורא? האם ככה סתם אני לא יכול לרומם את הבורא? למה אני צריך להיתקע במשהו ואני צריך לבקש מהבורא, ואני צריך לראות שאני לא אוכל לצאת להשיג משהו מאוד חשוב לי ואז אני מבקש, ורק לבורא אני חייב לפנות, ורק הבורא יכול לתת לי מה שאני אבקש? ואז מה שאני מבצע זה נקרא "רוממות ה'", בזה אני מרומם אותו. הבורא לא מספיק מרומם שהוא אחד, יחיד, אין עוד מלבדו, טוב ומיטיב שפועל לכל הנבראים וכולי וכולי? מה אני משיג בזה שאני מרומם אותו, מה הוא צריך את זה? למה זה נקרא רוממות ה'? ובלי זה הוא לא נמצא בדרגת רוממות?

אז בעל הסולם אומר, "א. שלא ימלא עם בחינת דעת," זאת אומרת, איפה שאני צריך להכיר את הבורא, להתקרב אליו, אני בא עם בחינת אמונה. מה זאת אומרת? שאני לא רוצה להכיר אותו, אלא אני רוצה להעלות אותו בעיני, זה הבדל גדול מאוד. כמו שנגיד יש לנו גם בחיים שלנו כאלה מקרים, שאני לא רוצה להבין את הדבר בעצמו, אלא אני רק רוצה שהוא יהיה כל כך גדול, שהוא ישפיע עלי וישלוט עלי. אני מרומם אותו לא כדי לדעת אותו, להשיג אותו, אלא כדי שהוא יהיה מעלי, ישפיע עלי וינהל אותי. זה מה שאני רוצה מהבורא, אני עושה אותו כעליון, כבורא.

לכן זה נקרא "שלא ימלא עם בחינת דעת". שאני לא רוצה לדעת אותו, אני רוצה שהוא יהיה מלמעלה, בהרגשה שלי שיהיה מלמעלה, ובצורה כזאת שישלוט. "שלא ימלא עם בחינת דעת, שהוא שכל, מה שהאדם יכול לתרץ את שאלותיו." שאני אוכל להבין אותו, להרגיש אותו, לעכל אותו, ובמידה שאני מכיר אותו במידה הזאת הוא יהיה גדול בעיני, אני לא רוצה את זה. "אלא שהוא רוצה, שה' ימלא לו את שאלותיו. נמצא שזה נקרא רוממות, משום שכל השכל בא מלמעלה, ולא מצד האדם," זו הנקודה, לא שאני משיג את הבורא ומתוך זה אני ממלא את עצמי, אלא אני רוצה לקבל מהבורא את השכל, את המילוי למוח שלי, ואז זה יהיה רוממות ה'.

זאת אומרת, שאני לא מגיע על ידי זה שאני מבין אותו ומרגיש אותו על ידי חקירות, אלא אני רק פותח את עצמי לקבלת המוחין שלו. "ולא מצד האדם, היינו שהאדם יכול להשיב את שאלותיו. וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון. כלומר, שהרצון לקבל מבין, שכדאי לקיים תו"מ. מה שאין כן למעלה מהדעת, הוא המחייב את האדם ללכת בעבודה, זה נקרא נגד הדעת של הרצון לקבל." זה הסימן שאני נמצא בלמעלה מהדעת או לא בלמעלה מהדעת. אם אני הולך לקבל מהבורא את המילוי או שאני בעצמי מקבל את המילוי. או שאני מתפלל שהבורא ימלא את כלי הקליטה שלי במוחא, או גם בליבא, או שאני מתפלל שתהיה לי יכולת להשיג את זה בעצמי, זה ההבדל.

"ב. שרוממות ה' נקרא, שהוא נעשה זקוק, שה' ימלא משאלותיו.

לכן:

א. שהאדם צריך ללכת למעלה מהדעת, אז האדם רואה שהוא ריקן, ואז הוא נעשה נצרך לה'.

ב. שרק ה' יכול לתת לו הכח הזה, שיהא בידו ללכת למעלה מהדעת. היינו, זה שה' נותן, זה נקרא רוממות ה'."

(בעל הסולם, שמעתי, מאמר י"ד. "מהו רוממות ה'")

להגיע לרוממות ה' אדם צריך לעשות מעצמו כלי ולבקש. לא בעצמו להשיג שום דבר, אלא להכין את עצמו לכל הבקשות, מבקשה קטנה עד בקשה גדולה, שהכול יהיה מסודר בשרשרת כלפי הבורא. והבורא יענה על כל משאלותיו של האדם לפי הסדר שאדם שואל, ואז יהיה ביניהם הקשר הנכון באמונה למעלה מהדעת. ובצורה כזאת אדם מרומם את הבורא, ואז נקרא שהבורא נמצא ברוממותו, בגדלותו.

שאלה: איך אפשר לדעת או להרגיש שיש לאדם את הכוח של הבורא?

על ידי זה שהוא דבוק בבורא בבקשה למלא אותו בתוך החברה, ואז הוא מרגיש שהבורא ממלא אותו ונותן לו את כוח האמונה למעלה מהדעת. רק בצורה כזאת, שמתבטל כלפי החברה ודרך החברה מתבטל כלפי הבורא, אז הוא ירגיש שהבורא ממלא אותו.

שאלה: מאיפה אני מקבל את גדלות הבורא, ומה ההבדל בין גדלות הבורא לכוח להגיע למעל הדעת?

גדלות הבורא בעיני שאני מפתח, עוזרת לי להגיע אליו לאמונה למעלה מהדעת. עד כמה שהקבוצה, והקבוצה מסוגלת לעשות את זה, עד כמה שהקבוצה מעוררת בי את גדלות הבורא, אני מסוגל, רק מהשפעת הקבוצה. אני יכול להגיד לעצמי מה שאני רוצה, זה שום דבר, זה לא יבנה בי כלי. כי "כלי" זה נקרא שאני מתקשר לחברים, ואני שומע איך שהם מכבדים את הבורא ואיך שהם מתקשרים אליו, אז אני גם כן רץ להיות איתם יחד, ובצורה כזאת להתחבר, בצורה כזאת להתקשר, בצורה כזאת לתרום את עצמי לחיבור, ואז מגיעים לאמונה למעלה מהדעת.

חברים חייבים לעורר בי קנאה, קנאה זה העיקר, עד כמה שאני מקנא בהם יותר ויותר. אם בחברה גשמית אנחנו מדברים על קנאה כמו על דבר רע כאילו, לא נעים, לא מכובד, אצלנו בחברה הרוחנית הקנאה זה דווקא קרש הצלה. אם אני מרגיש את זה, שומע את זה, מקבל את זה מחברים, את ההתפעלות, מתפעל מהקנאה שביניהם, זה כאילו שזורקים לי גלגל הצלה, ממש כך.

שאלה: כשאני מאמין אז זה כבר קופץ לי ישר לתוך הדעת, אז איפה זה מעל הדעת?

כשאתה מאמין?

תלמיד: באמונה שלמה, זה כבר בתוך הדעת שלי.

אני לא מבין מה שאתה אומר, אני מאמין באמונה שלמה, מה זה נקרא שאתה מאמין? אתה רצון לקבל, עכשיו מגלה שאתה מאמין שבתוך הרצון לקבל שלך יש כוח אמונה, כוח השפעה?

תלמיד: כן.

אתה לא כל כך בטוח? [יש לך] כוח השפעה, ואתה עם כוח ההשפעה הזה יכול לעבוד. זאת אומרת, להשפיע לאחרים, לבורא, זה נקרא שאתה נמצא בכוח אמונה, שאתה מאמין. במידת האמונה שיש לך אתה יכול להשפיע.

תלמיד: אם אני מייחס את זה לחיים בכלל, אז אני מאמין שאני קם בבוקר לעבודה, אז אני יודע.

אתה מאמין בזה, או אתה יודע שזה כך קורה? אני לא מבין אותך.

תלמיד: זאת השאלה שלי, מה ההבדל בין ידיעה לאמונה?

אני ממליץ לך, תישאר בזה, בעוד כמה זמן תתעורר מהשינה ותספר לנו שקמת, וכבר אתה לא צריך להאמין בזה שאתה ישן, אתה יודע שקמת. אני לא מבין מה זאת האמונה שלך?

תלמיד: אני לא מבין מה זאת אמונה, בגלל זה אני שואל אותך.

אז תשמע על מה אנחנו מדברים. כנראה שחסר לך הרבה מהלימוד שלנו, אולי פספסת כמה שיעורים, כי אתה מדבר ממש לא כמו שאנחנו מדברים.

תלמיד: אמונה זאת לא ידיעה?

ודאי שלא, זה ההיפך מידיעה. אם אני יודע בשביל מה אני צריך להאמין? הבנת עד כמה שאתה לא בעניין? אז לא נורא, דווקא יש לפניך כמה גילויים יפים שאתה יכול לקבל. אתה חייב לעבור על השיעורים הקודמים שלנו. ממתי? אולי מתחילת הוירוס הזה, לא יודע, אבל זה ממש חסר.

שאלה: אנחנו לומדים שאנחנו יכולים להגיע לאמונה למעלה מהדעת באמצעות קנאה. שמעתי שיש קנאה גשמית ורוחנית. מה זאת הקנאה הזאת, האם פשוט היחס שלי משתנה והופך לרוחני, או שזו קנאה מסוג אחר?

הקנאה שעלייה אנחנו מדברים "קנאת סופרים תרבה חכמה", היא שאני מקנא בחברים שהם גדולים.. וכשאני מקנא שהם גדולים, אני לא רוצה להוריד אותם, כך שהם יהיו קטנים. אני דווקא מודה לבורא שעשה לי חברה כל כך גדולה, חזקה, וחכמה, ועל ידם אני יכול להתקדם. אז הקנאה שלי כלפיהם, היא קנאה שמקדמת אותי, בונה אותי, להיות כמוהם. ולא קנאה כמו בעולם הזה, שאנחנו רוצים להוריד את האחרים. אני רוצה להיות תחת החברים שלי, למטה מהחברים שלי, מפני שעל ידם אני אוכל תמיד להתקדם, ושהם תמיד יהיו בעיני יותר ויותר גדולים.

שאלה: בעבודה שלנו אנחנו צריכים להגיע מצד אחד ליאוש, יאוש מכוחותיו עצמו, ומצד שני אנחנו צריכים לעבוד בשמחה, וזה סימן שאנחנו מתקדמים נכון. איך לשלב את שתי ההבחנות האלה, מצד אחד יאוש, ומצד שני שמחה?

אין רגע יותר מאושר בחיי אדם כשהוא מגלה שמיואש מכוחותיו עצמו, כי אז הוא ראוי להתפלל לבורא, לצעוק, לבקש, ולקבל עזרה מלמעלה. אפילו יש לנו שיר כזה.

תלמיד: נכון, אבל אני לא שמח בתוך כלים, בתוך כלים אין לי שמחה.

למה? זה לא טוב, סימן שאתה לא רוצה את המטרה, אלא אתה רוצה למלא את עצמך כרגע, וזהו. זה לא טוב.

שאלה: אני מבין שלא אדם אינטליגנטי מבין את הקבלה, אלא מי שיש לו לב. אז לימוד חכמת הקבלה עם הרב ועם הספרים הנכונים, מאפשרים להשיג את הבורא, להכיר אותו?

כן ולא, צריכים עוד להוסיף.

שאלה: אני משיג אמונה למעלה מהדעת, כשאני מבקש מהבורא שייתן את זה לחברים שלי, שהם ישיגו את האמונה למעלה מהדעת? או האם אני יכול לבקש מהבורא שיעזור לי, כדי שאני אשיג אמונה למעלה מהדעת?

כשאני רוצה להשיג אמונה למעלה מהדעת, זה נקרא שאני רוצה להשיג את כוח ההשפעה, וכשאני רוצה להשיג את כוח ההשפעה, אז אני כבר פועל בהשפעה. ואני פועל רק לטובת החברים, ודרכם לבורא. לכן השאלה לא קיימת, אם אני הולך להשפיע לזולת, מה זאת אומרת, ודאי שכך אני פועל.

שאלה: בעל הסולם אומר "וכל מה שהאדם יכול לתרץ, נקרא שהאדם מתרץ הכל עם שכל החיצון." מה זה שכל חיצון?

שכל, פשוט שכל חיצון כלפי הרוחניות. כולו עובד לקבלה ולא להשפעה, ולכן הוא נקרא "חיצון".

תלמיד: אז מה אנחנו עושים כל היום? עם מה אנחנו עובדים, עם איזה שכל?

עובדים עם שכל חיצון.

תלמיד: כשאני לומד קבלה, עם איזה שכל אני משתמש?

אם אתה לומד קבלה נכון, אתה מתחיל לפתח שכל פנימי.

תלמיד: מה זה שכל פנימי?

פנימי זה נקרא "מחובר לבורא".

תלמיד: אבל אני עדין לא מחובר, אז עם מה אני משתמש?

אתה בונה הבחנות, הכנות, כדי להיות מחובר לבורא.

תלמיד: וכרגע כשאנחנו חיים בעולם הזה, אני משתמש בשכל חיצוני כל הזמן?

אני לא יודע מה זה אומר שאתה נמצא בעולם הזה, גופנית או נפשית?

תלמיד: תקרא לזה נפשית, רוחנית, כשאני חי בעולם הזה, קם יום יום בבוקר, במה אני משתמש?

אתה משתמש בגוף הבהמי שלך. הבהמה מתעוררת ופועלת כמו פרות או חיות אחרות.

תלמיד: אז אני משתמש עם השכל הבהמי שלי כל היום, מהבוקר עד הלילה.

נכון.

תלמיד: אז איך אני מצליח לחשוב נכון ולא בשכל הבהמי שלי?

רק בתנאי שאתה מחובר לקבוצה.

תלמיד: ואז המחשבה משתנה לי?

אז אתה משתנה על ידי הקבוצה. הבורא מסדר אותנו בקבוצות, ומי שרוצה להשתנות צריך להתחבר לקבוצה. ואז דרך הקבוצה, הוא מקבל פקודות מהבורא, מה לעשות. לכאן או לכאן, פעם למעלה, פעם למטה, פעם משבר, פעם עליה, וכן הלאה. ככה הבורא מסדר אותו עד שהוא יהיה ראוי להיכנס למגע עמו, להכרה שלו, לגילוי שלו.

תלמיד: ומקובל שמגיע לרמות גבוהות לא משתמש בשכל הפיסי שלו, של הגוף הבהמי שלו?

הוא משתמש בשכל הבהמי שלו לבהמיות שלו, ועם השכל הרוחני שלו, לרוחניות שלו.

תלמיד: מבטלים לו את השכל הבהמי?

הוא לא מבטל, הוא משתמש בו לחיים הבהמיים. אני לא צריך הבחנות רוחניות כדי להיות בקשר יפה, ונכון עם המשפחה, בעבודה שאני עובד, נגיד אני מהנדס או משהו, שם אני לא צריך רוחניות, ודאי שבכל זאת בפנים, אני נמצא בקשר עם העשירייה שלי, ועם הבורא, אפילו בזמן העבודה. אבל אני לא מתייחס בצורה כזאת לקולגות שלי בעבודה.

תלמיד: ברוחניות בכלל צריך את השכל הפיסי של הבן אדם או שכבר אין בו שימוש?

יש כי אנחנו בונים את הרוחניות מתוך העולם הזה, אנחנו בונים אותו מלמטה. אז אנחנו צריכים לסדר גם את העולם הזה שיהיה מותאם להשגה רוחנית.

שאלה: כשאנחנו מגלים את גדלות הבורא, מה זה נותן לנו בעבודה?

כשאנחנו מגלים את גדלות הבורא, זה מכסה לנו את הכול, הכול, כי בזה אנחנו מגיעים ממטה למעלה, לבחינת שורש, ורק אותו אנחנו מגלים לפנינו. אתה מבין כמה זה חשוב?

שאלה: בנושא קנאה, איך האדם יכול לקנא בחבר אם הוא לא מזדהה עם המעשים שלו או עם הגישה שלו?

מה זה מזדהה? הוא לא אותו דבר, פיו וליבו לא שווים?

תלמיד: הוא לא מסכים.

תראה, אף אחד מאיתנו לא מסכים עם מה שאנחנו צריכים להיות, אין דבר כזה. כי אם הוא היה מסכים הוא היה בהמה, חיית קודש, או איזה מלאך. זאת אומרת שאין לו רצון אגואיסטי וככה הוא.

לכן אנחנו צריכים להבין שלכל אחד יש אגו, וכל אחד בצורה טבעית, אינסטינקטיבית נגד הדרך ורק על ידי זה שאנחנו עוזרים זה לזה, מחזיקים זה את זה.

ואני מבקש, עכשיו במיוחד, אנחנו נמצאים לפני שישי שבת, וראשון למי שנמצא בחו"ל, אני מבקש שאנחנו נעזור זה לזה. עוד קצת נתקשר, תעשו עוד איזו ישיבה, תעשו עוד איזה לימוד, יש כל כך הרבה דברים שאנחנו יכולים להוציא מהארכיון שלנו, הוא מפוצץ בכל מיני דברים טובים. אתם לא רוצים ללמוד פתיחה, אז תלמדו מאמרי בעל הסולם או רב"ש, או לפי הדור האחרון. זה מה שאנחנו צריכים במיוחד כדי להתקדם, שאנחנו נהיה מכוונים נכון למה שקורה לנו היום. הכול לפניכם,

שאלה: מצד אחד אנחנו אומרים שלהגיע לריקנות צריך להיות ברוממות ה', ומצד שני אנחנו צריכים לבקש מהבורא שייתן לנו להשפיע על החברים שהחברים יגיעו לתכונת ההשפעה. מה בא קודם? קודם לבקש מהבורא, איך אני מגיע לריקנות, אם אני לא מבקש קודם מהבורא שאני אבקש עבור החברים להשפיע עלי?

אתה צריך להיות גם בזה וגם בזה. אני יכול להשפיע לחברים את צורת הקטנות שלי, עד כמה שאני שפל, משפיל את עצמי והם רואים מה שאני עושה ובשבילם זו הדוגמה שאני משפיע. ואני יכול להשפיע להם דווקא מזה שיש לי גדלות, הכרת גדלות הקבוצה, הכרת גדלות הבורא. זה לא אותו דבר, זה כאילו נראה אותו דבר, אבל זה לא אותו דבר. תלוי איך אני משתמש גם בגדלות וגם בקטנות, אני תמיד יכול להשפיע לחברים.

(סוף השיעור)