שיעור צהריים 31.08.2023 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

"מחלוקת לשם שמים" – קטעים נבחרים מן המקורות

כשאדם מתחיל לגלות שהוא רוצה להתקדם בהכרת הבורא, בתוכנית שלו ובדרך להגיע להכרת הבורא ולהכרת המציאות, זה דבר מאוד לא פשוט, זה לא כמו שאנחנו רוצים להגיע לכוכבים ולפלנטות ולעוד כל מיני דברים שנמצאים בעולם הזה, זה הרבה יותר מורכב.

האדם מתחיל לגלות שהוא נמצא בין כל מיני כוחות שנמצאים בניגוד זה לזה, והוא צריך לסדר את היחס שלו אליהם כדי לבנות את הפאזל הנכון, ושכל התמונה הזאת של הכוחות המנוגדים בעד ונגד, כמה ולאיזה כיוון כל אחד, שכל אלו יהיו איכשהו מסודרים בצורה אחידה. זו העבודה שלנו, בזה בעצם אנחנו עוסקים. זה מאוד דומה לצופי כוכבים איך הם מתחילים לגלות את הכוכבים בשמים, איך הם מסדרים אותם ומגלים את הקשר ביניהם, כך זו העבודה שלנו.

היום אנחנו ממשיכים בנושא "מחלוקת לשם שמים", מה בדיוק קורה לנו במחלוקת הזאת, למה דווקא על ידי מחלוקת, אי הבנה, בלבול, בכך שאנחנו לא יודעים ולא יכולים לפתור את הבעיות, דווקא בדרך כזאת אנחנו מגיעים לפתרונות הנכונים ויכולים לגלות את מפת השמים ואת כל מה שנמצא לפנינו - את הבורא, את הכוחות שלו, אותנו הנבראים, ואת הקשר בינינו ועם הבורא.

קריין: קטע מס' 6.

"כיון ששמו נקרא "שלום", היינו שנעשה שלום בין הבורא להנבראים, היינו שמתגלה שמו של הקב"ה, שהוא טוב ומטיב. וע"י המחלוקת, הנקראת "שינוי צורה", אין הטוב יכול להתגלות. נמצא, שהנבראים הם במחלוקת עם ה'. מה שאין כן כשנעשה שלום מבחינת הכלים, היינו מבחינת הרצונות, שנעשה רצון אחד בעולם, הנקרא "רצון להשפיע", אז מתגלה כל הטוב ועונג בעולם."

(הרב"ש. מאמר 36 "מהו שלום שלום לרחוק ולקרוב, בעבודה" 1991)

שאלה: מה זה אומר שלום?

שלום זה קודם כל שאין מחלוקת. כדי להגיע לשלום עלינו לדעת מה טבע המלחמה, מה מנוגד בזה. מחלוקת היא הפוכה משלום, הפוכה משלמות, לכן אנחנו צריכים להכיר כאן את שני הכוחות האלה, שלום ומלחמה, איך אנחנו נמצאים בין שניהם, קושרים את שניהם ומבינים אותם. למה הבורא ברא בהתנגדות כזאת את כל הבריאה ולמה אנחנו צריכים להגיע למצבים הטובים רק כשאנחנו עוברים מצבים רעים.

תלמיד: המלחמה, בין איזה כוחות היא?

המלחמה היא בין הכוח הטוב שנקרא רצון להשפיע, טבע הבורא, כוח החיבור, כוח האהבה, לבין הכוח הרע שהוא כוח השנאה, הדחייה, הניגודיות, בכל מיני צורות. אנחנו הנבראים צריכים להשתוקק לחבר את עצמנו עם הבורא בכוחות הטובים, אומנם הטבע שלנו, שקיבלנו אותו מהבורא, הוא מלכתחילה רצון לקבל שלגמרי הפוך באין סוף פרטים לרצון להשפיע שאנחנו צריכים לגלות.

תלמיד: איך יכול להיות שלום?

אנחנו מגיעים לזה לאט לאט, כי אנחנו רוצים, אנחנו דואגים, אנחנו מגלים שאין יותר טוב משלום. ואז אנחנו משתדלים ורוצים את כל הכוחות שמתגלים לנו, בנו, בשמיים, להביא לאיזון, שכולם יהיו מחוברים ויעבדו רק כדי שיהיה חיבור למעלה מהכול.

תלמיד: חיבור מעל הכול, איזון, שלום, כל אלה דברים חיובים שנשמעים ומרגישים כמו דברים שיכול לייצר רק כוח הבורא, כוח ההשפעה, כוח האהבה, הוא יכול לחבר את הכול. אבל אם אותי הוא יצר הפוך, כך שאני חושב רק על עצמי, רק לקבל, רק למשוך, רק לקחת?

אז האדם מרגיש שהוא הפוך מהבורא, שהמגמה שלו היא הפוכה.

תלמיד: בדיוק, אז איך ייתכן שלום? אני בשלום רק עם האגו שלי, עם מי יהיה לי שלום?

לאט לאט אדם שנכנס למערכת הזאת, מה שנקרא "מערכת השמיים", הוא מתחיל לגלות שבהחלט אין יותר טוב משלום, כי בזה הוא משיג את מהות הבריאה, את מטרת הבריאה, קשר עם הבורא, חיבור, וחיבור דרך כל הנבראים, הוא מתחיל לגלות את כל הדברים האלה. כשזה מתגלה לו, אז הוא כבר מבין שהוא צריך להשיג רק את כוח השלום, את השלמות, שהוא לא רוצה להיפרד מהקשר היפה והטוב עם כולם, כלומר העיקר בשבילו להשפיע לכולם כל טוב. כך הוא מבקש מהבורא, מקבל את הכוחות האלה בהדרגה ומחבר את כל המציאות.

שאלה: האם שלום אפשרי בלי הבורא?

זו לא שאלה, כי אין עולם ללא בורא, כי הבורא מכיל את הכול, את כל הכוחות, את כל הנבראים, בכל מיני צורות למעלה מזמן, תנועה, מקום. לכן השאלה הזאת לא יכולה להתקיים.

תלמיד: בין שני אנשים, בין קבוצות של אנשים, האם אפשר להגיע לאיזו הסכמה מבלי למשוך את כוח הבורא, מבלי לפנות אליו?

לעולם לא. לא יכול להיות שיהיו יחסים טובים בין בני אדם, בין מדינות, חברות, אם הם לא מביאים בחשבון את הבורא ודווקא בעזרת הבורא הם בונים את השלום.

תלמיד: כתוב בקטע שמתרקם רצון אחד בעולם הנקרא רצון להשפיע, ואז מתגלה כל הטוב והעונג בעולם. אם אנשים לא יבנו את הרצון הזה, האם אין סיכוי שהם יהיו בשלום?

לא יתגלו אף פעם יחסים טובים, פעולות טובות, אלא הכול יהיה כמלחמה וכל אחד יאכל את האחר.

שאלה: מה זה אומר לעשות שלום בעשירייה מנקודת מבטם של הכלים?

להביא את כולם לעמק השווה, שכולם יבינו שהם נמצאים בכוח מסוים שהוא הבורא, והם צריכים רק לבקש מהבורא שיחבר ביניהם בתוך העשירייה. זו העבודה שלנו.

שאלה: במאבק בין היצר הטוב והיצר הרע שבתוכנו, איך נחבר את שתי הנטיות הללו בקו האמצעי למרות כל ההתנגדויות?

נשתדל לבקש מהבורא, על זה כתוב, "עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו", וזה מה שאנחנו צריכים לבקש. אנחנו לא יכולים להביא את עצמנו לשלום - שלום זה מהמילה שלמות - אלא עלינו רק לבקש מהבורא. כי הוא הכוח העליון שמכסה את הכול, בונה ועושה את הכול, וממנו מתגלים כל מיני כוחות, תנאים שמביאים את כולנו לשלום.

תלמיד: מה זה השלום בשמיים?

שהכוחות מגיעים לאיזון ביניהם ובונים תנאים שנוכל להיות בקו האמצעי בין כולם.

שאלה: כתוב בקטע שהשלום מתייצב בכלים. האם זה בכלים הפרטיים בהתחלה ואחר כך בכלי הכללי, בעבודה הדרגתית בכלים הפרטיים שאני צריכה להעביר את זה לאחרים?

גם זה. לאט לאט נבין מהו סדר הפעולות הנדרש מאיתנו.

שאלה: האם נכון לראות בקבוצה לא את החברות אלא את הבורא, שאני בקשר איתו בצורת החברות שלי וכך אנחנו בונים את העולם?

נכון מאוד.

שאלה: איך אנחנו מבררות בצורה מעשית את החיסרון של החברות בעשירייה?

לאט לאט זה מתבהר בינינו.

שאלה: כתוב ששמו של הקב"ה הוא שלום, אבל אנחנו יודעים ששמו גם אמת. מהקטע מובן שיותר חשוב להימשך לשלום מאשר להימשך לבירור האמת. האם זה תמיד נכון?

זה לא תמיד נכון, אבל עכשיו אנחנו לא דנים בזה.

שאלה: האם הכוחות הסותרים פועלים בכיוון שהבורא רוצה כדי שנוכל לעבוד יחד למען השגת שלום משותף?

ודאי שהכול נעשה רק לטובתנו.

שאלה: השלמות היא בין הפכים. האם ההפכים הם כוח הבורא וכוח הנברא?

כן.

תלמידה: מהו שלום בין הפכים בעשירייה או בחברה, האם הוא בין כולנו לבורא?

גם כן.

תלמידה: אומרים לעשות שלום, לעשות שלמות בין שני הפכים בתוך חברה, בתוך קבוצה, אבל שם אנחנו רק רצון לקבל מול רצון לקבל, אז מה הם ההפכים?

זה לא חשוב. או שהם משני מקורות, משני בני אדם, או שזה רצון לקבל ורצון להשפיע, אבל בדרך כלל זה מה שבא מצד הבורא ומה שבא מצד הנברא.

תלמידה: מה זה אומר שהבורא מחבר? האם הוא מאיר עלינו כך שאנחנו מוצאים פתרון למחלוקת, או שהוא נותן לנו הרגשה שאהבה היא מעל הכול ושהיא מה שמחבר אותנו?

כן, הוא נותן לנו אפשרות להתחבר.

שאלה: איך אנחנו קושרים בתוכנו מלחמה ושלום? איך נהיה יותר בצד החיובי?

עלינו ללמוד זאת על עצמנו ולנסות לממש זאת. אנחנו רוצים להשפיע זה לזה, לעזור זה לזה, להתקרב זה לזה, להחזיק זה בזה, זה מה שאנחנו צריכים לעשות, ואז נרגיש שהבורא עוזר לנו, שהוא הולך יחד איתנו.

שאלה: האם השלום בתוכי מושך את השלום בעשירייה או שהפוך?

כמו שאמרת.

שאלה: מה זה שלום בין היצר הטוב לבין היצר הרע בתוך האדם, האם הוא מושג תחילה בתוך העשירייה ואחר כך בתוך כל אחד או להיפך?

בתוך כל אחד ואז בעשירייה.

שאלה: לאורך כל הקטעים שקראנו על מחלוקת מדובר על מלחמה, ניצחון, ובקטעים אחרים מדובר על אוצר המלך. האנשים שמגיעים לקבלה הם בעלי אגו גדול, תחרותיים, הישגיים, ואומרים לנו להילחם באגו שלנו, והחזקים והאמיצים מגיעים.

אחרי שכבר עוברים את השלב הראשון, מבינים את החשיבות, רוצים להגיע לזה ומתפתח כבר רצון, אז אומרים לנו שאי אפשר לבד, צריכים לבקש מהבורא, ושלא נחשוב שאנחנו מסוגלים לבד. אבל אחר כך אומרים לנו שבקשה נכונה היא רק כשאנחנו מגיעים לייאוש מכוחותינו שלנו.

אם אני בן אדם הישגי ורוצה להילחם באגו ועושה פעולות ששוחקות אותו, ורק אז אני מגיע לייאוש מכוחותיי, ואם אני כל הזמן אבקש, בכל רגע שאומרים לי לבקש, איך אני אגיע למצב של ייאוש מכוחותיי אם אני מוותרת על המלחמה עצמה, על האתגר האישי שיש פה?

את לא מוותרת על המלחמה, את חייבת לברר את כל הנקודות שיש בה, אבל אחרי שאת מבררת, את כל פעם מבקשת עזרה והבורא מתקן.

תלמידה: האם לברר את הנקודות זה לברר מה יש בי ומה הייתי רוצה?

כן.

שאלה: איך לשלב את השלום כשהאמת של כל אחד היא שונה?

אנחנו לא מנסים לשכנע זה את זה או להשוות מי צודק ומי לא, אלא אנחנו פשוט רוצים להתחבר כדי לעלות לבורא. ואז האור שלו ישפיע עלינו ויחבר אותנו ונגלה מהי למעשה האמת.

שאלה: האם אנחנו יכולים להגיע לשלום בין היצר הטוב לבין היצר הרע בעשירייה, אם עדיין לא קיים בתוך החברות שלום כזה?

אנחנו נעשה בו זמנית את כל הדברים האלה. בינתיים תקשיבו ותנסו למצוא בעצמכן את כל הכוחות האלה.

שאלה: מה כל חברה צריכה לעשות, מה עליה להוסיף, כדי לייצב מצב של שלום בכלים?

למשוך את כל החברות למצב הזה.

שאלה: האם השלום הוא רצון או אור?

אור.

שאלה: כשנעשה שלום מבחינת הכלים, האם הכוונה מולבשת על מנת להשפיע גם על הכלים דקבלה וגם על הכלים דהשפעה?

כן.

תלמידה: ואז מתגלה כל הטוב והעונג בעולם. כלומר אם הכוונה מולבשת גם על כלים דהשפעה וגם כלים דקבלה, האם אז מתגלה רצון אחד של הבורא להיטיב?

כן. יופי, אמרת נכון.

שאלה: יש לי צעקה אליך לעזרה. איך אני אוכל לרצות לרכוש את כוח ההשפעה כשבחיי הגשמיים הבורא לא נתן לי אפשרות להרוויח להכרחיות בשביל לשרוד עבורי ועבור ילדיי, והוא מראה לי שהוא יכול לקחת את הילדים ולהביא אותי למיון. מאיפה לקחת כוחות להצדיק את הבורא?

אני מבין את המצב הקשה והמורכב שבו את נמצאת, אבל בכל מצב שבו אנחנו נמצאים אנחנו מחויבים להצדיק את הבורא ולהתנהג כצדיקים.

שאלה: לפעמים יש מצב שכמו שבתוכי הרע נלחם מול איזשהו רע אחר, כך גם בעשירייה. איך להעלות את כל אי ההסכמות האלה כך שהטוב ייכנס למאבק הזה?

תחשבו על זה, ותנסו להבדיל את הטוב מהרע.

תלמידה: איך עושים את זה?

על ידי כך שמגדילים את הטוב מעל הרע.

שאלה: כתוב "לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע". זאת אומרת, שהמלחמה הזו לא תסתיים אף פעם. אז מאיפה יגיע בסופו של דבר השלום אם המציאות החיצונית היא בעצם השתקפות של מה שקורה בי, בתוכי?

אנחנו בכל זאת חייבים להמשיך עד שכל הכלים שלנו יהיו מחוברים בינינו ועם הבורא בצורה קבועה, וכך אנחנו נגיע לגמר התיקון, או לפחות נתקדם ממדרגה למדרגה.

שאלה: האם בשביל להרגיש שלום עלינו להגיע עד התחתית או לעבור את ההיפך בהכרח?

כן. כדי להגיע להר סיני אנחנו צריכים להגיע למעמקים, ומשם אנחנו עולים וכל פעם נמצאים בירידות ועליות, ירידות ועליות. 

שאלה: מה אנחנו צריכות לעשות כדי שהבורא ייתן לנו את האפשרות, את היכולת להתחבר, מה צריך להיות החיסרון שלנו, מה אנחנו מפספסות כאן?

החיסרון צריך להיות בדיוק זה, שהבורא ייתן לנו חיסרון ויכולת להתחבר בינינו, ולבקש ממנו את זה.

שאלה: מה הכוח ההפוך ממלחמה?

הכוח ההפוך ממלחמה הוא פשרה ושלום.

שאלה: אמרת שהשלום זה הקו האמצעי. אם כך מהי המלחמה?

מלחמה זה קו שמאל, האהבה היא כאילו קו ימין, והשלום הוא באמצע ביניהם, כשאנחנו מחברים את שני הכוחות המנוגדים האלו ומביאים אותם לקו האמצעי.

תלמיד: אבל גם אמרנו שהמלחמה היא בין הטוב והרע, בין הימין והשמאל. זה גם איזשהו בירור שאנחנו קוראים לו "מלחמה".

כן.

תלמיד: אז מהי המלחמה בהשוואה לשלום?

אנחנו עוד נלמד על זה. אנחנו עוד נעמוד על כל ההבחנות האלה הרבה פעמים.

שאלה: האם אנחנו יכולים לחלוק בניסיון שלנו עם המאבק ביצר הרע בעשירייה, או שלכל אחד יש מאבק משלו ואי אפשר לעשות את זה?

אנחנו יכולים לחלוק את הבעיות האלה בעשירייה.

שאלה: אם אנחנו אוהבים למרות חוסר ההסכמה ומצב המלחמה, זה שקר או תיקון? ואיך אפשר להבדיל בין הרגשות האלו?

אנחנו צריכים לנסות להיות לחלוטין מחוברים זה עם זה בחיבוק גדול, באהבה, ועם זאת להבחין שיש בנו עוד איזשהן בעיות.

תלמידה: האם יכול להיות שהאגו מצייר לי את זה?

כן. כמובן שהאגו מצייר את הכול.

תלמידה: איך להבין את זה?

למרות האגו, בכל זאת, להתחבר, להתחבק ולבקש מהבורא שהוא ייצור בינינו מצב של אהבה בקביעות.

שאלה: "על כל פשעים תכסה אהבה" זה גם נקרא "שלום" וגם נקרא "קו אמצעי"?

כן.

שאלה: איך פועל הפחד במקרים כאלה שלאדם אין אמונה מעל לדעת? מה תפקיד הפחד?

תפקיד הפחד הוא שאדם ירצה להעלות את הבירור שלו, במה הוא עוסק.

תלמיד: קטע שביעי, אומר בעל הסולם.

"ענין האחדות החברתית, העשויה להיות מקור לכל אושר ולכל הצלחה, נוהג ביחוד רק בין הגופים ועניני הגוף שבבני אדם. שהפרוד ביניהם, הוא המקור לכל פורענות ומקרים רעים.

אולם ענינים שבדעות והשכלות - הוא להפך מקצה אל הקצה. כי האיחוד ואי הבקורת, נבחן בהם למקור כל הכשלונות, והמפריע את כל ההתקדמות, וכל ההפריה השכלית, - - - כי השגת המסקנות המוצלחות, עומדות ביחוד על רבוי המחלוקת והפרוד, היוצא והמתגלה בין הדעות. שכפי רבוי הנגוד, והסתירה, וגדלות כח הבקורת - כן מתרבה הדעת והתבונה. והעינינים נעשים מוכשרים להתברר ולהתלבן ביותר. וכל כשלונה והתנוונותה של התבונה, אינה באה רק ממעוט הבקורת ומיעוט המחלוקת שבעניניה.

הרי הדבר גלוי לעיניים, אשר כל בסיס של הצלחה גופנית, הוא שיעור האיחוד של החברה. והבסיס של הצלחת ההשכלה והדעות הוא הפירוד והמחלוקת שבהם."

(בעל הסולם. "החרות")

זאת אומרת, אין מה לפחד מהביקורת והניגוד שיש בינינו, ומהרבה דעות מנוגדות, ועוד ועוד. אלא העיקר שזה יתגלה ככל האפשר, ואז מעליהן נעשה תמיד קשר בינינו, וכך נתקדם ונבין את כל הניגודיות שיש בשני הצדדים, וכל הדעות המנוגדות יתחברו ויביאו לנו דעות חדשות.

שאלה: לפני השיעור דיברנו על הקטעים והעשירייה הגיעה למסקנה כזאת שביקורת בונה יכולה להיות רק בעשירייה בוגרת. מה לעשות אם העשירייה עדיין לא בוגרת ויש חברות שיכולות לתפוס את זה בצורה מאוד סוערת כמו ילדים ולצעוק. מה לעשות במצב כזה?

לא חשוב, שיצעקו. העיקר שהם יידבקו במהרה לאחרים. אנחנו נמצאים בדרך, וכמובן יש כאלה שהם יותר ותיקים, יותר חדשים. יש כאלה שמבינים מה קורה אתנו, יש כאלה שבשבילם הכול חדש לגמרי. לכן אנחנו צריכים לעזור זה לזה, אנחנו צריכים לדבר על זה ולנסות לראות האם האחרים זקוקים לעזרה, אולי הם לא יכולים לבקש מאתנו, ובצורה כזאת נתקדם. זה יעבור מהר, זאת בעיה שלמעשה נמשכת חודשיים שלושה ואחרי זה כבר יהיה הרבה יותר שקט וקל.

שאלה: איך אני יכולה להגיע לקו האמצעי אם יש בי הרבה מלחמות כנגד העשירייה וכנגד העבודה?

צריך לשקול טוב טוב את המלחמות האלה, האם הן רק מתוך האגו שלי או שיש בהן משהו גם מהאגו שכנגדי, מהחברות. אני צריך לחשוב על זה, לדבר על זה ולהתפלל, וכך לאט לאט הדברים יתפתחו.

שאלה: רק אחרי שעוברים סוגים שונים של אי הסכמות, אנחנו יכולים להגיע לשלום. איך העולם החיצוני יכול להגיע לשלום - לבורא, אם יש רק ניגודים ואי הסכמות?

אנחנו כרגע לא נוגעים בזה בכלל. תבינו איפה אנחנו נמצאים - אנחנו משתדלים להביא את הכול לידי ביטוי בינינו.

תלמיד: כלומר העולם החיצוני לא צריך להדאיג אותנו בכלל?

לא, ממש לא צריך להדאיג אותנו.

שאלה: מצד אחד מאוד שונים אבל עם חלק אנחנו גם מסכימים. אבל אני מבין שאם אנחנו נמשיך לברר, אז תתברר שאלה עם אלה שאני מסכים איתם, גם איתם אני לא אסכים. בסופו של דבר יש אותי ואת כל האחרים, שאיתם אני לא מסכים וכך גם כל האחרים. השאלה היא, אלה שקרובים אלי יותר בדעתם אני צריך לעשות איתם קשר יותר צמוד כדי לעזור למשוך את אלה שנמצאים בכלל רחוק ובאיזו סתירה או להמשיך כולם יחד?

באותו זמן תמשכו את כולם יחד, ותנו לכולם הזדמנות להשתתף בחיבור.

שאלה: קו ימין זה טוב קו שמאל הוא רע - קו האמצעי זה הבורא ואנחנו יודעים שהבורא הוא טוב, מה ההבדל בין קו ימין לבין קו אמצעי?

קו אמצעי זה לא הבורא. אם מתגלה הטוב ומתגלה הרע, אז ביניהם, באמצע, אנחנו צריכים להיות כדי להצדיק את כל הטוב ואת כל הרע ולהשתדל לחבר ביניהם.

שאלה: אני מנסה לחבר את מה שאנחנו עכשיו לומדים, עם מה שלמדנו בכוח ובפועל. זאת אומרת, יוצא שאם בפועל אנחנו מחוברים בכוח יש מלחמות, אנחנו מעבירים את כל המלחמות מהמישור בפועל למישור בכוח, מלחמות ברעיונות וכולי. מה הוא מצב מלחמות בכוח ששם אנחנו כל הזמן בסתירה?

אנחנו עוד נלמד את זה, עכשיו זה די רחוק מאיתנו. נתחיל לפרק את הדברים האלה ולסדר אותם, בינתיים אין לזה מקום.

שאלה: איך לברר האם הביקורת בעשירייה בונה או הורסת, לפי איזה קריטריונים אנחנו יכולים לברר את הבירורים האלה?

אתן יכולות להתקרב ביניכן כאשר אתן מבקרות אחת את השנייה ולבדוק אתן יכולות או לא יכולות. אם אתן יכולות, אז זאת ביקורת בונה. אם אתן לא יכולות, אז כמובן שזה רק הגידול של הרע והאגו.

תלמידה: כלומר אם החברות יוצאות מהקבוצה לאחר הביקורת, הביקורת הייתה לא בונה?

נכון.

תלמידה: ואיך לתקן זאת?

איכשהו למשוך אותן חזרה.

שאלה: איך אנחנו יכולות לשנות את האסטרטגיה אם אנחנו בורחות מהביקורת ומשתדלות לשתוק במצבים מורכבים?

תסתכלו על כל זה כבעיות בלימוד ולא ביחסים ביניכן. כלומר כאילו ביני לבין מישהי יש בעיות ואנחנו כאילו מבררים מי צודק ומי לא, לא צריך את כל זה, עדיף שתעשו בכאילו, ובכלל הכול מתרחש בצורה תיאורטית ולא ביניכם, ואז תצליחו לעשות בירור יותר רגוע.

שאלה: ביחס לבחינה המדוקדקת של הרצונות, בסתירה בין שתי הנטיות, האם עלינו לראות כיצד הנטייה הזאת פועלת לא רק בעשירייה אלא איך זה גם פועל בעולם?

לא, על העולם אנחנו עדיין אנחנו לא מדברים, תפסיקו לחשוב על זה. תשבו רק על מה שאנחנו לומדים לגבי עשירייה בלבד.

שאלה: בזמן הבירורים נוצרו אי הסכמות בנושא מסוים, האם זה נכון להגדיל את החברות בקבוצה ולהראות את התכונות הטובות שלהן?

בעיקרון זה נכון, כל עוד זה לא מוביל לפירוד, לאיזו התנגדות.

שאלה: בקבוצה של רבי שמעון התגלתה ביניהם שנאה פנימית. האם אפשר לומר שזה גם סוג של ביקורת ואי הסכמות, ההתייחסות הייתה לתלמיד ספציפי או ביחס לכל העשירייה?

שכל אחד יעלה את הקבוצה בעיניו ככל שהוא יכול, ללא הרף. כל הזמן לחשוב רק על כך שהקבוצה היא הכי חשובה, אין יותר גבוה מזה.

תלמיד: אבל הם לא ביטאו את זה במילים, אלה מצבים פנימיים?

כן, ככה כל אח ושכל אחד יחשוב על עצמו כך.

שאלה: אם כל חברה בקבוצה מוכנה להתבטל בפני דעה של העשירייה, בשביל מה צריכה להיות ביקורת, האם צריך ליצור את המחלוקת בצורה מלאכותית?

לעורר את המחלוקת בצורה מלאכותית אסור, אבל אם יש מחלוקת, אז צריך בהכרח לגלות אותה ולהביא אותה למצב הכללי של הקבוצה כדי לתקן, להצדיק את זה.

שאלה: בעבודה בעשירייה בפועל, מה זה אומר לעבוד עם כלים דהשפעה כשהשלום שורה בהם?

שאנחנו משתדלים להתקרב זה אל זה בכוחות ההשפעה, להתחבק בינינו, שכוח ההשפעה יהיה הדדי, חם, נכון, שיהיה כל הזמן מורגש בחיבור בינינו.

תלמיד: וכשזה מורגש, מה עושים הלאה?

שזה יורגש עוד ועוד עד חיבור חזק ביותר שאפשר.

תלמיד: ואיך עוברים מזה לעבודה בפועל עם כלים דקבלה ששורה בהם שלום?

אז אנחנו יכולים להתחיל לחבר אלינו עוד חברים ועוד קבוצות וכך לארגן כלי גדול בין כולם.

שאלה: בעל הסולם מדבר איתנו על דעות והפרש בין דעות. אבל מה לגבי הרגשות והחסרונות, האם כמה שהן יותר שונות אנחנו יכולים דווקא לברר יותר טוב ולהתקרב לאמת?

כן.

שאלה: רציתי רק להגיד שהשיעורים בצהריים מאוד מרגשים. ורצינו לאחל לך מזל טוב ליום הולדתך, בריאות והרבה כוח להוביל אותנו בקבוצה מאוד גדולה. ואיך אמרת קודם, חיבוק חזק חזק, אז תדע שאנחנו מחבקות אותך ממש חזק, תמשיך להוביל אותנו בכל הכוח ויחד לקראת הכנס הגדול.

תודה רבה, נתראה בכנס.

שאלה: למה יש כל כך הרבה דרכים וצורות לתאר את אותו תהליך ואת אותם מצבים?

בעתיד זה לא יהיה, זה יצטמצם לצורה קונקרטית. הכול יהיה בסדר אל תדאגו, זה לא יהיה קשה. ככל שנתקדם הלאה המצב יהיה יותר ויותר קל.

תלמידה: בקטע כתוב על גופים ודעות. האם הגופים הם הרצונות ואנחנו צריכים לצרף את הכול לרצון אחד להשפעה ורק להיות במחלוקת על הדרך להגיע לשם?

נכון.

שאלה: הביקורת בתוך האדם והביקורת החיצונית בעשירייה תמיד צריכות לנבוע מתוך כוונה לחיבור?

ואך ורק מתוך כוונה לחיבור.

שאלה: בעבודה בעשירייה האדם צריך להתמקד קודם בשלום בתוך עצמו ואחר כך בעשירייה או גם וגם?

לפי המצבים.

תלמיד: למשל כשיש מחלוקת בתוך העשירייה קודם צריך לפתור אותה בתוכי ורק אחר כך בעשירייה?

כן.

קריין: קטע שמונה.

"בעת שהאנושות תגיע למטרתה, בדבר הצלחת הגופות, דהיינו, על ידי ביאתם לדרגה השלמה באהבת זולתו, שאז יתלכדו כל גופות בני העולם לגוף אחד, ולב אחד, כמ"ש במאמר השלום, אשר רק אז יתגלה כל האושר המקווה לאנושות על שיא גובהו - הנה, לעומת זה, צריכים אז להזהר, שלא יתקרבו הדעות של חברי האנושות כל כך, באופן שתתבטל המחלוקת והבקורת בין החכמים והמלומדים. משום שאהבת הגופים, מביא בטבע גם קרבת הדעות. ואם תתבטל המחלוקת והבקורת - תתבטל כל התקדמות בדעות והשכלות, ויתיבש מקור הדעת מהעולם, כמובן."

(בעל הסולם. "החרות")

מילים מאוד יקרות, כי אנחנו צריכים כל הזמן לחשוב על נקיות הדעות. אם אני אוהב מישהו, אני לא מתקרב לדעות שלו אם יש לי משהו שונה ממנו. זאת אומרת, לשמור על הדעות אנחנו חייבים, וזה יהיה אצלנו כאיזה רכוש גדול וכך אנחנו נתקיים ונתקדם.

שאלה: ישנם אנשים שמפרידים את הדעות מיחסים האישיים, כמו שיעצת לנו. ושמתי לב שאנשים כאלה מתעלים מהר מאוד מעל קונפליקטים. אבל יש אנשים שתופסים את הדעה הנגדית כמכה אישית, איך להתקשר איתם?

צריך להסביר להם, שאין מה לעשות. אנחנו עוסקים בהשגת הבורא ובסופו של דבר כולנו נצטרך להתחבר גם בשכל וגם ברגש וגם בלב בכול. אז אין לנו מה להסתיר אחד מהשני ולעשות איזה קומבינות בינינו. אנחנו חייבים לפתוח את הלב ולהראות אחד לשני מה נמצא בליבנו, ולחבר את הלבבות, אחרת לא נצליח, לא יצא לנו כלום. כמובן שזו עבודה ואנחנו ונעשה אותה עוד זמן רב, אבל בכל זאת צריך לדעת שזה מה שיש לפנינו.

שאלה: אהבה זאת תפיסה של הכלים הפנימיים והעולם הוא תפיסה של הכלים החיצוניים?

לא הייתי אומר שזה כך. זה דומה לאמת, אבל לא בהכרח שזה כך צריך להיות מחולק בצורה ברורה.

שאלה: אני חושבת ומרגישה שאני מחוברת עם החברות, אבל יש חברות שלא מרגישות מחוברות, איך כל אדם מרגיש את החיבור בצורה פרטנית?

לפי היגיעה שלו.

שאלה: ישנה עבודה פרקטית בעשירייה. לדוגמה יש לנו דעות מנוגדות וכל אחת אומרת אותה במעגל. מה העבודה עם הדעות המנוגדות שאנחנו לא מסכימות איתן, חוץ מזה שאני מקבלת את זה כאחד הצדדים של הדעה האישית שלי?

כך צריך לעשות. לאט לאט תבינו שזה בכל זאת נותן לנו הזדמנות להתקרב.

תלמידה: זה הדבר היחיד שאנחנו מסוגלות לעשות או שאנחנו עושות עוד מעגל בבירורים שלנו ומתקרבות בדעות שלנו?

נכון, הכול נכון.

תלמידה: אני תמיד חשבתי שמחלוקת זה שאנחנו לא רואים את כל התמונה השלמה. וכאן בעל הוסלם אומר, שאפילו כשכולם יגיעו להרגשה חמה כזאת, בכל זאת נשמרות הדעות השונות. האם התיקון מביא לרגש אחד, מחשבה אחת או לא?

התיקון קורה בכל מקרה, בכל מקרה.

אני מחבק את כולכם גברים ונשים, את כולם. ועד מחר כל טוב.

(סוף השיעור)