שיעור בוקר 15.05.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי "מתחברים לאין עוד מלבדו"

מאי 2025

שיעור 3 - אם אין אני לי מי לי

קריין: הכנה לכנס "קבלה לעם" העולמי, "מתחברים לאין עוד מלבדו", מאי 2025, שיעור מספר 3, בנושא "אם אין אני לי מי לי". קטע מספר 2.

""אם אין אני לי מי לי, וכשאני לעצמי מה אני". זהו תרתי דסתרי [שנים שסותרים]. והענין הוא, שהאדם צריך לעשות כל עבודתו בבחינת "אם אין אני לי מי לי". שאין מי שיכול להושיע לו, אלא "בפיך ובלבבך לעשותו". זאת אומרת, בחינת שכר ועונש. אבל בינו לבין עצמו, זאת אומרת בצנע צריך לידע, "כשאני לעצמי, מה אני". זאת אומרת, שהכל בהשגחה פרטית, ואין שום איש יכול לעשות שום דבר.

ואם תאמר, אם הכל בהשגחה, מה ענין עבודתו בבחינת "אם אין אני לי מי לי"? אלא, שע"י עבודתו בבחינת "אם אין אני לי מי לי", זוכה להשגחה פרטית. זאת אומרת, להשיג את זה. זאת אומרת, שהכל הולך על דרך התיקון. והחילוק את החיבה יתירה, שנקרא "בנים למקום", זאת אינו מגולה, אלא בהקדם עבודה בבחינת "אם אין אני לי מי לי"."

(בעל הסולם. "שמעתי". רי"ז, "אם אין אני לי מי לי")

תלמיד: איזה קושי יש לנו לברר את "אם אין אני לי מי לי", ואיזה קושי יש לנו לברר את "אין עוד מלבדו"?

בשביל זה צריכים כנראה לנסות בפועל גם את זה וגם את זה. האם "אם אין אני לי מי לי" זה החוק שפועל עלינו ואנחנו לא מסוגלים ללכת נגדו, או "אין עוד מלבדו".

תלמיד: מה ההגדרה הנכונה של "אם אין אני לי מי לי"? מי שכתב את זה, למה הוא התכוון?

הוא מתכוון שכוח אחד שפועל בכל המציאות כך הוא מתקיים, כך הוא פועל ומשפיע.

תלמיד: אבל הכוח שפועל ב"אם אין אני לי מי לי", זה כוח שפועל ב"אין עוד מלבדו" בתוך הבריאה, הרי אנחנו לא יוצאים מחוץ לבריאה.

כן.

תלמיד: איפה אנחנו לא מבינים מה זה "אם אין אני לי מי לי"? אולי אנחנו לא מפרשים את זה נכון, אלא בצורה ילדותית. לכן אני שואל, איך לפרש נכון "אם אין אני לי מי לי" ולא בצורה פשטנית?

אנחנו חיים בתוך עולם שמנוהל על ידי כוח עליון מיוחד וצריכים לגלות אותו, "אם אין אני לי מי לי".

תלמיד: על מי זה מדבר "אם אין אני לי מי לי"?

מדובר על האדם.

תלמיד: שיגלה את הכוח העליון.

כן.

תלמיד: כלומר "אם אין אני לי מי לי" אלו תנאים שיצר לנו הכוח העליון כדי שנגלה אותו.

כן.

תלמיד: אם כך, אין סתירה בין "אם אין אני לי מי לי" ל"אין עוד מלבדו", אלו תנאים בשביל לגלות את אין עוד מלבדו.

כן.

תלמיד: מה זה "בפיך ובלבבך לעשותו"? מה בעצם צריך לעשות?

לפתוח את כל התכונות, היכולות, ולהשתדל על ידי זה להשיג את השורש של כל המציאות.

תלמיד: מה אני צריך לפתוח בדיוק?

אנחנו צריכים להשתדל לפתוח את עצמנו מכל אותן התכונות שמסתירות מאיתנו את העולם שבו אנחנו קיימים.

תלמיד: זאת אומרת, "אם אין אני לי מי לי" זו עבודה שאני עושה על עצמי, על היחס שלי.

כן.

תלמיד: לא בבריאה עצמה ששם אין לי נגיעה.

לא.

תלמיד: שמעתי שאני צריך להשתדל לפתוח את עצמי מכל אותן התכונות שמוסתרות בפניי, שהן קיימות, וכך אני חושף את עצמי לעולם העליון. הוא כותב, ""כשאני לעצמי, מה אני". זאת אומרת, שהכל בהשגחה פרטית, ואין שום איש יכול לעשות שום דבר". איפה כוח החברה פה? מה זאת אומרת שאיש לא יכול לעשות שום דבר?

אנחנו קיימים במערכת שיש לה התחלה ומטרה, והיא נמצאת במעבר מהמצב ההתחלתי שלה ועד למצב שהיא כולה צריכה להתגלות כלפי האדם. על זה אנחנו לומדים.

תלמיד: כמה חשוב שאני אפתח את עצמי כלפי החברה, כלפי הסביבה שאני נמצא בה, כדי לקבל ממנה את כל מה שצריך מהבורא, כל מה שמוסתר?

קודם כל "אם אין אני לי מי לי", ומכאן אנחנו מבינים שהכול תלוי באדם.

תלמיד: איך אני מקשר את "אם אין אני מי לי" לכוח של הסביבה? כי בסופו של דבר אני אומר "אם אין אני לי מי לי", ואני צריך לקשר את זה עם "אין עוד מלבדו", ואת אין עוד מלבדו אני מקבל מהסביבה שלי.

כן.

תלמיד: איך אני מקשר את שניהם יחד?

לגלות אין עוד מלבדו אני יכול רק מזה שיהיה ברור לי שאין בעולם חוץ מ-אני וכוח עליון.

תלמיד: מה זה נקרא שהאדם מגלה השגחה פרטית? מה זו השגחה פרטית?

שכל המציאות מתחילתה ועד סופה היא קיימת כדי לגלות לאדם את כל הבריאה.

תלמיד: למה "אם אין אני לי מי לי" הוא המפתח להגיע להשגחה פרטית, כמו שהוא כתוב בקטע?

כי כך זה התנאי. אם אדם רוצה לגלות את כל מערכת השמיים והארץ, אז הוא צריך לקבל כתנאי את "אם אין אני לי מי לי".

תלמיד: האם זה נכון להגיד שהתנאי הזה של "אם אין אני לי מי לי" אומר שאני מחויב להתייגע בלגלות את הבורא?

כן.

תלמיד: רוב הזמן אנחנו מדברים על עבודה רוחנית, ובדוגמאות מדברים על משהו אישי, על עבודה במשך היום, על דברים אגואיסטיים, אבל אנחנו צריכים לחשוב רק על עניינים רוחניים. אז מי אני, מהי הזהות שלי? אנחנו עובדים לגלות שהעשירייה שלי היא הזהות שלי, אז האם מדובר שאם אני לא עובד בעשירייה, אז מי עובד בעשירייה, או מדובר רק על עבודה פרטית?

מדובר על עבודה פרטית.

תלמיד: אמרת שמדובר על עבודה פרטית, והזהות שלי היא בעשירייה, העשירייה היא כאילו אני. איפה הגבול בין עבודה פרטית ועבודה המשותפת בעשירייה?

את זה אנחנו צריכים לגלות.

תלמיד: מתי "אם אין אני לי מי לי" מביא לתוצאה של "אין עוד מלבדו"?

מתי שאתה מגיע לזה, מגלה את זה ונמצא בזה.

תלמיד: מה זה אומר שאין בעולם אלא אני והכוח העליון? איך יתכן שזה נכון לכל כך הרבה אנשים בבת אחת?

כך אנחנו לומדים. בהדרגה מכירים יותר ויותר את מערכת המציאות, ומתוך זה לומדים שזה לא מפריע, לא מנוגד זה לזה.

תלמיד: מה "אם אין אני לי מי לי" מוסיף ל"אין עוד מלבדו"?

"אם אין אני לי מי לי" זה מסביר על האדם, שזו העבודה הפרטית שלו. ו"אין עוד מלבדו" זו כבר שאלה על מהות הפועל.

תלמיד: מהי נקודת העצמאות של האדם? נראה שכל המערכת בונה איזו עצמאות, נקודה שנמצאת מחוץ לבורא.

כן.

תלמיד: מה זה הקיום הזה שיש בורא ויש נקודה שנמצאת מחוצה לו?

זה מה שאפשר להגיד שהוא ברא.

תלמיד: ואז מה זה "אם אין אני לי מי לי"?

שאני יכול לגלות את הבריאה מתוך הנקודה הזאת, "אם אין אני לי מי לי".

תלמיד: מה העבודה שלי כלפי עצמי? כי בדרך כלל כל העבודה שלנו היא להיות ערב, לדאוג לחבר, לדאוג לרוחניות שלו, ולדאוג לעצמי זה רק להכרחיות. על מה מדובר כאן ב"אם אין אני לי מי לי"? יש איזו עבודה שרק אני עושה לעצמי.

כן.

תלמיד: מהי?

שאתה בזה רוצה לכלול את כל הבריאה, ולהרגיש מתוך הקשר הזה את יחס הבורא אליה.

תלמיד: קשה לתפוס מה זה לכלול את כל הבריאה. האם יש הסבר יותר קונקרטי, מה האדם עושה שהבורא והחברים לא יכולים לעשות אלא רק הוא? מהי הפעולה הזאת "לכלול את כל הבריאה"?

הפעולה הזו היא שאנחנו מבקשים להיות כלולים בסכום של כל הנבראים ואז להרגיש איך הבורא מתייחס אלינו.

תלמיד: זה נשמע כמו תפילה.

יכול להיות שיש כאן גם את זה.

תלמיד: כשאדם מגדיר "אם אין אני לי מי לי", האם הוא קודם כל יוצא מתוך "אין עוד מלבדו" או עדיין לא קיים בשבילו "אין עוד מלבדו" כשהוא אומר "אם אין אני לי מי לי"?

בהתחלה משיגים את יחס הבורא כלפי הבריאה, ש"אין עוד מלבדו", ואחר כך משיגים את יחס הבריאה כלפי הבורא.

תלמיד: מה הייחודיות ב"אם אין אני לי מי לי"? בשביל מה צריך את הפעולה הזאת?

"אם אין אני לי מי לי", מדובר על ייחודו של הנברא.

תלמיד: מה יש בייחודו של הנברא? בשביל מה צריך את הפעולה הזאת של "אם אין אני לי מי לי"?

זו כביכול שאלה על הכוחות שקיימים מחוץ להרגשת האדם.

תלמיד: אם המטרה של האדם היא בסופו של דבר להשיג את הבורא, להגיע למצב שהכול "אין עוד מלבדו", בשביל מה הוא צריך את הפעולה הזאת של "אם אין אני לי מי לי"? למה הוא חייב לצאת ליום מתוך זה?

כדי להיות עצמאי.

תלמיד: אבל במה העצמאות? הרי אנחנו אומרים שכל הבחירה של האדם היא להגדיר בסוף ש"אין עוד מלבדו", זאת העצמאות, לראות אותו בכול?

אי אפשר להשיג שהפועל לבדו הוא הבורא.

תלמיד: כשהאדם מגדיר "אם אין אני לי מי לי" זאת לא עצמאות לרצון לקבל? הרי הוא פועל מתוך הרצון שלו כשהוא מגדיר לעצמו "אם אין אני לי מי לי".

כן.

תלמיד: אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להגיע ל"אין עוד מלבדו", אז איפה פה התיקון אם בסוף אתה צריך לצאת מתוך "אם אין אני לי מי לי"?

"אם אין אני לי מי לי" מדובר רק למטרת היגיעה, ו"אין עוד מלבדו" מדובר כבר כלפי הנברא בעצמו.

תלמיד: האם אדם שנמצא בהשגה הולך עם שניהם יחד, מצד אחד "אם אין אני לי מי לי" כדי לתת יגיעה, ומצד אחר, במקביל הוא מחזיק ב"אין עוד מלבדו", או שהוא מבטל את ה"אין עוד מלבדו"?

"אם אין אני לי מי לי" מדובר כלפי האדם, זה מכוון לאדם מצד הבורא, ו"אין עוד מלבדו" מדובר על ייחודיות הבורא בכל הבריאה, שהוא היחיד ואף אחד לא יכול להיות במקומו.

תלמיד: איפה שני התנאים "אם אין אני לי מי לי" ו"אין עוד מלבדו" מתחברים באדם? איפה הנקודה שבה הם הופכים לאחד באדם?

זה חיבור של הרצון והשכל.

תלמיד: מה קורה אז באדם? מה יש בשילוב הזה בין "אם אין אני לי מי לי" ו"אין עוד מלבדו"? כי אלו שני דברים סותרים, מה יש בשילוב הזה, בנקודה הזאת?

בשילוב הזה האדם מקבל כוח נוסף, חדש, שמהכוח הזה הוא חייב להתעלות עוד יותר, ואז להשיג אותה נקודה שממנה הבורא מתייחס אליו.

תלמיד: כשאומרים "אם אין אני לי מי לי", מהי ההגדרה של "אני"?

הגדרה של ה"אני" זו תפיסת האדם שיכול בתוך הנקודה הזאת, שמשתדל בתוך הנקודה הזאת, לחבר שמיים וארץ.

תלמיד: כל השפה הזאת היא לא ברורה כי נשמע ש"אם אין אני לי מי לי", מדבר על האדם הפרטי, על הפרט, ואז יש "אין עוד מלבדו", כלומר בסוף יש רק את האדם והבורא. חסרה לי כאן החולייה של העשירייה, איפה היא נכנסת בעיקרון הזה של "אם אין אני לי מי לי"? ה"אני" זה הפרט, או "אני" זה העשירייה?

ה"אני" זאת נקודת החיבור של כל הפרטים.

תלמיד: יש אני ויש בורא, "אם אין אני לי מי לי" ו"אין עוד מלבדו". מהי כאן העשירייה באמצע?

מדובר על כך שהאדם מתחבר לעשירייה.

תלמיד: אספנו עוד הרבה מקורות יפים לשיעור הזה, אפשר להמשיך לקרוא עוד קטעים, זה יכול לפתוח.

כן.

תלמיד: נשמע שהעבודה ב"אם אין אני לי מי לי" היא שצריכים לבנות כלי, אולי כמו מרכבה שמביאה אותנו למרכז הבריאה. מהו הכלי הזה שאנחנו צריכים לבנות כדי להגיע למרכז הבריאה?

"מרכבה" זה כלי משותף שאנחנו בונים, שלכל אחד ואחד יש שם מקום משלו, וסך הכול בחיבור של כל החלקים אנחנו בונים משהו, שתוצאת היגיעה הזו תלויה רק ביגיעת האנשים שמתחברים. זאת אומרת, לכל אחד ואחד יש איזה רצון, אבל מדובר על אותם הרצונות שהם רוצים לשתף ביניהם, לחבר ביניהם.

תלמיד: האם זה נכון שכל אחד מאיתנו בונה בתחילת היום את המרכבה הפרטית שלו, ואז אנחנו בונים מרכבה משותפת? או איך עובד התהליך?

אנחנו צריכים כל פעם להרגיש את עצמנו שנמשכים למרכבה. "מרכבה" זה כבר כלל, אוסף.

תלמיד: האם אתה יכול להסביר מהם החלקים שמרכיבים את הכלי המשותף?

כל החלקים של הכלי המשותף צריכים להרגיש את כולם בחיבור, ובתוך החיבור שהם משיגים את האיחוד. הם לא צריכים יותר.

תלמיד: האם אפשר לומר שכשאנחנו בונים את הכלי המשותף, את המרכבה הזאת, זה מאפשר לנו להפוך להיות כמו שותפים של הבורא?

כן.

תלמיד: במה אנחנו תומכים בתהליך כדי להפוך להיות שותפים של הבורא?

אנחנו מגלים את מטרת הקיום של כל המציאות, ומקבלים את זה כמטרתנו.

תלמיד: אנחנו אומרים שאין עוד מלבדו זה מצד הנברא, שהוא אוסף את כל הרצונות ואומר, אם אני לא אעשה עכשיו, לא יקרה כלום, לא אצליח להגיע למטרה. אין עוד מלבדו זה מצד הבורא, ככה כמובן שהנברא מרגיש אותו, וזה גם טוטאלי, זה שליטה - רק קיום הבורא. אבל הם צריכים להיפגש איפשהו, כנראה באיזשהו זמן ומקום שבו אפשר להגיד – "הנה, שניהם אחד". איך יכול להיות, הרי כל אחד הוא מלא בעצמו, איך הם נפגשים? מה קורה שם בפגישה ביניהם?

מזה שהנברא מגיע לחיסרון להתחבר עם הבורא, זה כבר הופך את כל התכונות שלו להיות נכונות לחיבור הזה.

תלמיד: אז אין אני לי מי לי, הוא רק כדי להגיע לנקודת הקצה, שזה ייאוש מאין אני לי מי לי, כי אחרת אם הוא מלא ב-אם אין אני לי מי לי, איפה הוא משאיר מקום לבורא להיכנס לשם לעשות משהו?

אתה צודק.

תלמיד: האם אפשר להגיד, שרק מי שמגיע לתכונת ההשפעה, כלומר שהוא קונה טבע שני, הוא יכול להגיד שהוא באין עוד מלבדו? האם כל עוד הוא לא מגיע לתכונת ההשפעה, הוא באין אני לי מי לי, וברגע שהוא קונה טבע שני, אז הוא יכול להגיד, הגעתי עכשיו לאין עוד מלבדו, עכשיו אני יודע שאין עוד מלבדו.

כן.

תלמיד: ושהוא באין אני לי מי לי, אז הוא נמצא בשכר ועונש, הוא גם נמצא באין עוד מלבדו בעצם, פשוט הכוח העליון לא נותן לו להרגיש שהוא באין עוד מלבדו, הוא נותן לו להרגיש שהוא נמצא בכוחות עצמו.

כן.

תלמיד: וזה השכר והעונש, ברגע שהוא התגבר מעל השכר ועונש והוא בהשפעה חלוטה, אז הוא התגבר על זה והוא הגיע לאין עוד מלבדו.

טוב.

קריין: קטע מספר 3 של הרב"ש.

"האדם צריך להאמין, ש"אין עוד מלבדו", שהכול עושה הבורא. כלומר, כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך לומר לפני כל עשייה, שרק הבחירה ניתנה להאדם, כי "אם אין אני לי, מי לי". כלומר, שהכול תלוי בבחירת האדם. אומנם לאחר המעשה, האדם צריך לומר, שהכול הוא השגחה פרטית, שאין האדם עושה לבדו דבר."

(הרב"ש. מאמר 19 "מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה - ב'" 1990)

את זה אתם מבינים, את מה שכתוב כאן?

תלמיד: אני לא בטוח שאני מבין על איזה מעשה מדובר. זה מעשה שאנחנו עושים בעולם הזה, או שזה יכול להיות מעשה פנימי, או שגם וגם. למה הוא מתכוון?

זה לא חשוב.

תלמיד: לפי מה שרב"ש אומר פה היחס שלי צריך להיות תמיד שהוא ראשון והוא אחרון, זה עוד אין לו מלבדו. למעשה אם אין אני לי מי לי זה הבחירה שלנו לעזור לבורא כדי ליצור כלי שנקרא בחירה יחידה, שזה יראת שמיים. זאת אומרת, בלי פעולה של אין אני לי מי לי אי אפשר להגיע ליראת שמים. וזה גם כלי לא להיות ככסיל שיושב בחיבוק ידיים.

זה נכון? שזה כדי להיות כלי כדי לא להיות כסיל יושב בחיבוק ידיים, ולראות תמיד את הבורא כפועל ראשון וגם אחרון?

כן.

תלמיד: כתוב בקטע "האדם צריך להאמין, ש"אין עוד מלבדו", שהכול עושה הבורא. כלומר, כמו שאמר אאמו"ר זצ"ל, שהאדם צריך לומר לפני כל עשייה, שרק הבחירה ניתנה להאדם". בחירה במה?

באיזו סיבה הוא בוחר.

תלמיד: סיבה למה?

הוא רואה לפניו עולם, יש בעולם מיליארדי אנשים, מי מחייב אותו להצביע על כל אחד מהם או על כולם יחד, ואיך הוא מקבל את זה, מתייחס לזה.

תלמיד: זאת אומרת, אם הוא מקבל את זה כאין עוד מלבדו, זאת הבחירה שלו?

כן.

תלמיד: יוצא שאם אין אני לי מי לי, זה המאמץ המתמיד של האדם כל פעם לגלות את אין עוד מלבדו?

כן.

תלמיד: והבורא בצורה שיטתית כל הזמן מרחיק אותו מאין עוד מלבדו. שולח לו מצבים, אנשים, מקרים, חיים.

נו, נגיד שכן.

תלמיד: והאדם צריך לבחור כל פעם מחדש, לעשות את המאמצים צריך לגלות שאין עוד מלבדו?

כן.

תלמיד: וכשהוא מגלה את זה הוא צריך להצדיק את זה שזה בא מהבורא ולא ממנו?

כן.

תלמיד: לגבי הקטע. אחרי שהאדם בחר ומגלה בסופו של יום שאין עוד מלבדו, מה המוטיבציה שלו להמשיך הלאה, כשכבר בהדרגה הוא מתחיל להבין שהכול זה השגחה פרטית?

כן.

תלמיד: אז מה המוטיבציה שלו להמשיך? הוא כבר מראש כבר ניגש בידיעה, אפילו במחשבה קטנה שבסוף הבורא מארגן פה הכול.

ואז מה נשאר?

תלמיד: זה קצת מנטרל אותו מלהכניס פה את הכוח שלו, כי בסוף לא כוחי ולא עוצם ידי, כן? נגיד אנחנו עכשיו שבוע לפני כנס, נכנסים לכנס, אז אנחנו עושים הכנה, בכוחות שלנו צריכים לעשות הכנה, להכין ולהשקיע. יגיע הכנס נתחבר, ואחרי הפעולה אנחנו נגיד אין עוד מלבדו, לא עשינו שום דבר גם לא את ההכנה, הכול הוא פעל בנו בהשגחה פרטית אז מה המוטיבציה אחר כך להמשיך הלאה עוד פעם? כי אתה כבר מתחיל לאט לאט להתרגל שהוא עושה הכול, יש בעל הבית שמארגן הכול, למה לי לטרוח, להשקיע, איפה פה המוטיבציה של האדם?

מה נשאר לו?

תלמיד: להידבק באין עוד מלבדו.

איך הוא יכול להשפיע על התקדמות העולם?

תלמיד: על התקדמות העולם? בכמה שהוא מתקן את עצמו.

בסדר.

תלמיד: החוק של אין אני לי מי לי יותר חי, יותר פשוט. אני מרגיש שכולנו חיים בחוק הזה, שאדם עושה את כל המעשים. כשאנחנו מדברים על אין עוד מלבדו אז מתחילים חשבונות, מי הבורא, אני מאמין במשהו או מגלה משהו? החיסרון לגלות אותו הוא יותר בהרגשה שלי, לא שהוא גלוי, כי הגילוי "אין עוד מלבדו" הוא בשכל, הוא לא קיים, הוא הרגשה נעימה.

כן.

תלמיד: אז מה יותר חשוב, אם אנחנו רוצים להיות בחיסרון שהוא לא קיים ורוצים לגלות אותו, או להיות במצב של אין עוד מלבדו שהוא כבר קיים והכל בסדר והוא נמצא בכל רצון שלי, בכל מצב שלי?

בסדר, שאלה מובנת.

תלמיד: כתוב בקטע, שהבורא עושה הכול והאדם צריך להאמין שהבחירה ניתנה לו. איך משלבים בין מה שהבורא עושה לבין מה הבחירה של האדם?

צריכים למצוא תשובה כזאת שתכלול את שני התנאים האלו.

תלמיד: איך האדם יכול לדעת מתי להתייחס למה שקורה כאין עוד מלבדו, ומתי להגיד אם אין לא אני לי מי לי ואני צריך עכשיו לפעול?

האם זה לא תלוי באדם?

תלמיד: מה לא תלוי באדם?

איך הוא מתייחס לבריאה.

תלמיד: זה כן תלוי באדם. איך האדם יודע מתי להגיד אם אין אני לי מי לי ומתי להגיד אין עוד מלבדו?

בסדר.

תלמיד: כשהבורא מזמין אותנו לכנס ואנחנו צריכים לבנות את הכנס, האם זה אין עוד מלבדו או אם אין אני לי מי לי?

תחליטו.

תלמיד: אנחנו אומרים שיש כנס. מטרת הכנס לגלות את אין עוד מלבדו. הכותרת של הכנס, "מתחברים לאין עוד מלבדו". מה העבודה שלנו ב"אם אין אני לי מי לי", בשביל שהכנס יהיה "אין עוד מלבדו"?

שאלה טובה.

תלמיד: מה האחריות של העשירייה?

מה החלטה הנכונה?

תלמיד: כן.

זה כבר טמון בתוך התשובה על שאלה ראשונה.

תלמיד: מאוד מורגש שמצד אחד כל אחד יש לו עבודה של אם אין אני לי מי לי, מצד אחר זה תלוי בקשר של כל אחד כלפי העשירייה. מה קובע כמה האדם דורש מתוך העשירייה וכמה האדם דורש מתוך עצמו שמנותק מהעשירייה?

גם שאלה לדיון.

קריין: אנחנו נעבור לסיכום השיעור.

תעברו לסיכום השיעור ובתוך הסיכום שיהיה לנו ברור מה עושים, מה רוצים להשיג.

(סוף השיעור)