בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 29.11.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*אמונה למעלה מהדעת*
*כשאני
שומע
מה
אתם
מדברים
לפני
השיעור,
ממש
באה
לי
שמחה
גדולה
והכרה
יותר
ויותר
בגדלות
התלמידים,
החברים.
אנחנו
באמת
מתקרבים
למצב
טוב
יותר,
קרוב
ויותר,
שעומד
לפנינו,
מעבר
מאוד
יפה
מלא
לשמה
ללשמה.
אנחנו
יותר
ויותר
מבינים
במה
זה
תלוי
ואיך
עוברים
את
זה.
אני
מקווה
שגם
היום,
גם
עכשיו
נדבר
על
כך
ונתאמץ
להכין
את
עצמנו
לזה*.
*כל
יום
ויום
אנחנו
כך
מתקרבים
למחסום
הזה
בין
לא
לשמה
ללשמה,
יש
כאלו
שכבר
נמצאים
קרוב
למחסום,
מעליו
ואפילו
מאחוריו.
נשתדל
לעזור
אחד
לשני,
איש
את
רעהו
יעזורו,
וכך
אנחנו
נגיע.
אלה
דברים
כבר
שצריכים
לקרות,
עשינו
הרבה
הכנות
ואנחנו
ממשיכים
ויותר
ויותר.
נשתדל
להתנתק
מהעבר
ולחיות
בעתיד*.
יש שיטה לתפיסת המציאות שנקראת למעלה מהדעת, אותה אנחנו צריכים לרכוש לעבור אליה. בסופו של דבר כולם צריכים לעשות זאת, כל האנושות, אלא שאנחנו אלו שמתחילים את הדרך. מענין שאנחנו נמצאים בשלב האחרון של שלב הראשון, כלומר *אנחנו החלק מהאנושות שצריכים לעבור לע"מ להשפיע, ללמעלה מהדעת, ללשמה, לא חשוב איך לקרוא לזה, הראשונים כקבוצה. לפנינו עשו זאת מקובלים בכל מיני זמנים, כל אחד ואחד לפי המאמץ הפרטי שלו, ואנחנו צריכים לעשות זאת לפי המאמץ הקבוצתי הכללי*. כותב בעל הסולם במאמר לסיום הזוהר שחוץ מקבוצת רבי שמעון שעשו את זה אז, רק אנחנו נמצאים עכשיו באותו המצב, לפני המעבר מלא לשמה ללשמה. *נקווה שנצליח, הבורא יעזור לנו, וכך נהיה כקבוצה, אחרי קבוצת רבי שמעון, שעוברת ללשמה*.
ש:
איך
אדם
יכול
לדעת
אם
הוא
מתקרב
למחסום?
ר:
הוא
יודע,
הוא
יידע.
יש
כאלה
שמרגישים
את
זה
מראש,
יש
כאלה
שמרגישים
את
זה
בזמן
שעוברים,
או
אפילו
אחרי
המעבר.
זה
תלוי
ברגישות
הספציפית
של
האדם
לדבר
כזה.
אבל
*כולם
בכל
זאת
מתקרבים
לזה
וכולנו
נעבור.
רק
צריכים
לעזור
אחד
לשני
בכך
שמדברים
על
כך,
שומרים
על
כולם,
כי
זה
תלוי
באווירה
הכללית
שלנו,
בכמה
אנחנו
רוצים
יחד
להיות
כקבוצה
אחת
גדולה
של
בני
ברוך,
נשים
גברים
ותיקים
וחדשים,
וכמה
כל
אחד
משתדל
להיות
באמונה
למעלה
מהדעת*.
אפילו
שלא
יודעים
בדיוק,
יש
כאלה
שלא
יודעים
מה
המילים
האלה
בדיוק
מדברות,
אבל
אנחנו
צריכים
להשתדל,
כמו
ילד
קטן
שלא
מבין
את
המילים,
אבל
עם
פה
פתוח
שומע
ומסתכל
לפה
של
הגדול
וכך
לאט
לאט
לומד.
כך
*אנחנו
גם
צריכים
להשתדל
לתפוס
מהאוויר
מה
זה
נקרא
אמונה
למעלה
מהדעת.
היא
לא
נמצאת
בטבע
שלנו,
היא
נגד
הטבע
שלנו.
אנחנו
לא
מסוגלים
להבין
להרגיש
אותה,
היא
הפוכה
מאיתנו,
אבל
ככל
שנרצה
בכל
זאת
להתקרב
לזה
כמו
לילדים
קטנים,
כך
נתפוס
את
העולם
ההפוך
שנמצא
בלמעלה
מהדעת.
זה
לפנינו,
קרוב*.
ש:
מהי
התחושה
ללכת
בעיניים
עצומות
בזכות
הקשר
עם
חברים?
ר:
*אני
אוהב
את
החברים,
אני
מרגיש
שבא
לי
לחבק
אותם
ובחיבוק
איתם
ללכת
בעיניים
עצומות
לאן
שהם
לוקחים
אותי,
מושכים
אותי.
אני
לא
צריך
יותר
כלום,
רק
להיות
יחד
איתם*.
*לא
כל
כך
רואים
מבחוץ,
אבל
יש
בינינו
הרבה
חברים
שכבר
נמצאים
בכאלו
יחסים
ביניהם.
נקווה
שנתחבר
בינינו
יותר
ויותר,
ובהתאם
לכך
נרגיש
שהבורא
גם
נמצא
איתנו*.
ש:
זאת
המתנה
שהבורא
נתן
לנו?
ר:
כן,
העיקר
כוח
החיבור
בינינו,
זה
התיקון
של
מערכת
אדם
הראשון,
*זו
המתנה
הכי
גדולה
שיכולה
להיות
לנו
מלמעלה*.
אנחנו
נמצאים
לפני
המחסום,
לשמה?
ר:
כן.
זו
בעיה
להסביר
את
זה
במושגים
גשמיים.
המחסום,
לשמה,
זה
שאנחנו
מתחילים
לעבוד
לפי
כוח
השפעה
ולא
לפי
כוח
הקבלה.
ש:
במה
הוא
חוסם
אותך?
ר:
הוא
לא
חוסם.
הוא
נקרא
מחסום
מפני
שאחריו
אני
כבר
מגיע
לפעולות
ע"מ
להשפיע
באמת,
ומתרחק
מפעולות
בע"מ
לקבל.
ש:
במה
תלוי
המעבר
מהמצב
הנוכחי
למחסום?
ר:
המעבר
תלוי
באהבה,
באהבת
חברים
ביניהם,
בעזרה
הדדית,
תמיכה
הדדית.
שאנחנו
רוצים
להתעלות
למעלה
מהאגו
הפרטי
כל
אחד.
ש:
ואיך
אתה
מתחיל
לאהוב
יותר?
ר:
*אני
חושב
על
זה
יותר,
מחייב
את
עצמי
יותר
לחשוב
על
כך.
ככל
שיותר
אני
חושב
על
זה,
כך
אני
יותר
ויותר
נכלל
מזה,
עד
שאני
מצפה
שהבורא
יתגלה
וייתן
לי
דוגמא
מה
לעשות,
איזו
פעולות
לעשות
כדי
שהם
יהיו
לשמה*.
ש:
במהלך
היום
אתה
כל
הזמן
רוצה
לחזור
לתוך
החיבור..?
ר:
זה
העיקר,
מאהבת
הבריות
לאהבת
הבורא.
ש:
אבל
אני
לא
מצליח
להחזיק
את
העוצמה
שנוצרת..?
ר:
נכון
וזה
נעשה
בכוונה
כדי
שתחזור
לזה
יותר
ויותר
ותתפלל
להחזיק
בזה,
לאחוז
בזה
כך
שזה
יחזיק
אותך
עד
שתגלה
לשמה.
בצורה
כזאת
כבר
תתחיל
לחיות
בה,
לאחוז
בה,
בלשמה,
ותשתדל
לא
לצאת,
לא
ליפול
ממנה.
ש:
על
מה
לתת
דגש
כדי
להצליח
לאחוז
בלשמה?
ר:
*אתה
רוצה
להרגיש
את
החברים
ולא
את
עצמך,
אתה
רוצה
לחיות
בהם,
ברצונות,
מחשבות,
בנטיות
שלהם
ולא
של
עצמך.
מזה
נתחיל*.
*אני
צריך
לתאר
לעצמי
מצב
שכל
הקבוצה
עובדת
בע"מ
להשפיע,
ושכולם
כולם
נמצאים
בחיבור,
וכל
אחד
דואג
לזולת
ומחזיק
את
כולם
שלא
יפלו
מהנטייה
הזאת,
מהרגשה
הזאת
שכולנו
מחוברים
ברצון
טוב*.
*כשאני
מתעמק
בזה
ומשתדל
יותר
ויותר
להיות
בנטייה
כזאת
לכולם,
לכל
החברים,
אני
מתחיל
להרגיש
שכן,
יש
אווירה
כזאת
ואני
רוצה
להתכלל
בה
ופשוט
להתקיים
בה.
מתוך
כך
שאני
תופס
את
האווירה
הזאת,
ממנה
והלאה
אני
מתחיל
לראות
איך
אני
מתקדם
איתם
יחד,
אוחז
בהם,
אוסף
אותם
יחד,
קושר
אותם
יחד
וכן
הלאה
לקראת
חיבור
בינינו,
לאותה
מערכת
עשר
ספירות
כמו
שהיינו
פעם*.
ש:
מהו
חיבוק
בעבודה
שלנו
לעומת
חיבוק
פיזי?
ר:
חיבוק
זה
שכל
אחד
צריך
לחבק
את
השני.
*חיבוק
זה
להראות
לו
אהבה,
עזרה,
תמיכה
בכל
מצב
שהוא
יהיה
בו.
אני
עימו
לאותה
המטרה
ולתמיד*.
זה
נקרא
חיבוק.
העבודה הקבוצתית היא העיקר כדי להגיע ללשמה. על זה כתוב הרבה חומר, וצריכים לדפדף בו. *כל אחד ישתדל למצוא כל מיני פסוקים, קטעים ולהביא אותם לעשירייה שלו או אפילו לכל הקבוצה שלנו. זה מאוד חשוב, חייבים ממש להשתדל להביא לחברים כאלה מקורות כדי שהם יתפעלו מהם וישתוקקו להגיע קדימה לדבקות בבורא*.
אין לך עדיין אפשרות לקבל דברי חכמים בכלים למעלה מהדעת, בכלים דהשפעה. לכן אתה נמצא במה שאתה נמצא, אבל אנחנו צריכים להכין את התנאים בינינו בקבוצה כדי שתתייחס לכולם בחיבור ובאהבה. *אתה רוצה שמה שאתה שומע יתגלה בתוך העשירייה, בתוך העיגול שלכם. אתה חושב שהבורא רוצה לראות אותנו מחוברים כולנו יחד ומקורבים. זה ייתן לך לאט לאט אפשרות להתקרב ולהבין מה איך הבורא רואה אותנו, איך הוא רוצה לראות אותנו. כך נתקרב אליו*.
*אמונה שלמה* זה שגם מצד הרע וגם מצד הטוב האדם לגמרי לגמרי נכלל בבורא, כלומר מקבל מלמעלה עוצמת אור שמעלה אותו למעלה מכל הספקות, מכל הרצונות ומכל המחשבות. אז הוא נדבק בבורא בכל המצבים. זה נקרא אמונה שלמה.
ש:
מאיפה
למקובל
יש
כוח
להצדיק
את
פעולות
הבורא?
ר:
מהבורא,
הוא
מקבל
אור
עליון.
ש:
הוא
נכלל
בייסורים,
גם
הוא
סובל?
ר:
לא,
המקובל
לא
סובל.
אם
הוא
נכלל
בבורא,
הוא
לא
סובל.
הוא
לא
נכלל
בבורא
כדי
לא
לסבול,
אלא
הוא
נכלל
בבורא
וכתוצאה
מזה
הוא
לא
סובל.
ש:
גם
אנחנו
נזכה
בכוח
להצדיק?
ר:
ודאי
שנזכה.
חייבים
לעבור
את
כל
המצבים
האלו,
הם
נמצאים
קרוב
אלינו.
הדבר הגרוע מכל, זה להיות אדיש.
אנחנו צריכים לתאר לעצמנו שהחברים נמצאים כבר בהשפעה ושאני רוצה באותו אופן להידבק בהם, להימצא באותו המצב, זה הכל. *אתה לא צריך יותר כלום, אלא רק 2 תנאים: החברים נמצאים בהשפעה מוחלטת, ואני רוצה להידבק בהם, להימצא באותו מצב*.
ככל שהדרגה יותר גבוהה, כך הייסורים יותר גדולים וגם השכר.
עד שלא מגיעים בכל זאת לראיית האמת, אנחנו לא מבינים מה קורה. עיניים להם ולא יראו. פשוט מאוד צריכים לקבל את מה שרואים ולהמשיך עד שנראה את האמת.
ש:
למה
שהחברים
מדברים
ברוממות
ה'
ויש
חשק
להתבטל
לפניו?
ר:
כי
אני
רואה
כמה
הם
עושים
את
זה,
ומתוך
קנאה
תאווה
וכבוד
גם
אני
רוצה
שיהיה
לי.
ש:
איך
מילים
וסיפורים
מהחברים
עוזרים
לי
לאהוב
את
הבורא?
ר:
זה
פועל
עליי
בצורה
כזאת.
כמה
שתשאל,
לא
תבין,
אלא
אתה
צריך
להרגיש
שכך
זה
עובד,
ואם
לא,
סימן
שאתה
בכלל
לא
בעניין.
ר:
צריכים
להתפלל
שהבורא
יאיר
לך
קצת
יותר
ושתראה
כמה
אתה
פחות
מכולם
בעשירייה,
בקבוצה.
ש:
אבל
יש
בי
גאווה...
ר:
לא
חשוב
שאתה
גאוותן,
אתה
תתחיל
להרגיש
כמה
אתה
פחות
מכולם,
ומתוך
זה
תהיה
לך
*שבירת
הלב*
ותרצה
שיתגלו
לך
כל
המצבים
האמיתיים
שלך
אפילו
שזה
מאוד
לא
נעים.
אתה
תרגיש
אותם
באי
נעימות,
אבל
דווקא
זה
יעזור
לך
לעלות
למעלה
מהם.
*אנחנו צריכים ללמוד, לשמוע, אולי קצת להבין שאנחנו נמצאים לפני מהפכה הפנימית של כל אחד ואחד. אנחנו צריכים לעבור מ-בתוך הדעת ל-למעלה מהדעת, מתוך לא לשמה ללשמה. נלמד גם על זה וגם על זה קצת ונהיה בתפר בין 2 המצבים האלו. אז נוכל לקבץ את הכוחות שלנו, את הרצונות והתשוקות שלנו, ולבקש מהבורא שיעביר אותנו את ים סוף*, שיעשה לנו את המעבר ואז נצליח לעבור את המחסום ולהגיע לארץ ישראל, כלומר לרצון שכולו מכוון לבורא.
כשאני
מתאר
עשירייה
מתוקנת,
אני
צריך
לשמוח
מזה?
ר:
בטוח,
כי
*יש
לכם
כאלה
חברים
שהם
מתוקנים
ואתם
יכולים
להתקשר
איתם,
להיות
בתוכם,
ויחד
איתם
להתפתח*.
ש:
זה
מכלול
מורכב?
ר:
זה
התנאי
להצלחה
שלכם.
ש:
ואם
חסרה
לי
שמחה,
זו
עבודה
לא
שלמה?
ר:
זה
לא
חשוב,
בינתיים
אתה
לא
יכול
לשמוח
בשביל
האחרים.
ש:
האם
זה
פגם
מאוד
בסיסי?
ר:
לא.
תתקדמו,
תמשיך
להתקדם.
ש:
העיקר
לתאר
עשירייה
שלמה?
ר:
כן,
ושבתוכה
אתה
יכול
להגיע
לכל
תחנה,
לכל
מטרה.
ש:איך
לדעת
מי
מהחברים
שלי
מתוקן?
ר:
*לא
צריך
לדעת
ואתה
לא
יכול
לדעת.
אתה
צריך
לאהוב
את
כולם,
להתחבר
לכולם
ולהיות
ממש
באהבה
עם
כולם*.
לא
ללכת
על
ביקורת
אלא
רק
על
החיבור.
*אנחנו צריכים לעשות חשבון מה יותר חשוב לנו? להגיע לנצחיות, לשלמות, לרוחניות, לתיקון הנשמה, או שנישאר בכל מיני חשבונות אגואיסטים נמוכים וקטנטנים שלנו*.
ש:
איך
למדוד
גדלות
החברים....?
ר:
לא
צריכים
לא
זה
ולא
זה.
לפי
מה
אני
מודד
את
הגדלות
של
החבר,
לפי
מה
שנראה
לי?
אני
צריך
להעלות
אותו
לדרגת
הבורא.
*כל
חבר
וחבר
הוא
כנציג
הבורא
לפניי*.
ש:
למה
הכול
תלוי
באהבה?
ר:
כי
האהבה
מסמלת
לנו
איחוד
של
הכלים
השבורים.
לכן
הבורא
בכוונה
שבר
את
הכלי
של
אדם
הראשון
כדי
שנרגיש
כמה
אנחנו
נמצאים
בשנאה,
דחיה
הדדית,
ואיך
אנחנו
יכולים
לשנות
את
עצמנו
ולהתחיל
להתקרב
מרחוק,
מצורות
ההפוכות
זה
לזה,
עד
כדי
שמתחילים
להיכנס
לחיבור.
זה
כל
המעבר
שאנחנו
צריכים
לעבור.
ש:
מה
זה
ייתן?
ר:
זה
ייתן
התפרצות
של
חיבור,
התפרצות
תוצאות
מהחיבור.
*כשדברים
מנוגדים,
שנואים
ורחוקים
זה
מזה,
מתחילים
להרגיש,
להבין
ולאתר
את
עצמם
כמחוברים,
כנכללים
זה
מזה,
אז
אין
הרגשה
יותר
גדולה,
חשובה
ונעימה*.
ש:
מתי
נעשה
ההיפוך?
ר:
כששני
דברים
הפוכים,
רצון
לקבל
ורצון
להשפיע,
ע"י
צמצום
מסך
ואור
חוזר
מגיעים
להכאה
ואח"כ
מגיעים
לאיחוד,
וכל
כוח
ההכאה
נכנס
לחיבור.
תארו
לעצמכם
כמה
כשדברים
הפוכים
שונאים
זה
את
זה
בכל
הרמות,
הפוכים
ברגש,
שכל,
פעולה,
כוונה,
כמה
הכוחות
מתחילים
לגלות
את
ההשלמה,
את
החיבור,
את
הנטייה,
עד
כדי
כך
שאחד
לא
יכול
להיות
בלי
השני.
לא
מסוגלים
להתרחק
יותר
אף
פעם.
אנחנו
נמשיך
נשיג
את
זה
מתוך
הרגשות
שלנו,
כל
אחד.
ש:
.מהי
פעולה
להתקרבות,
הצעד
ראשון?
ר:
*ע"י
הסביבה.
היא
משפיעה
על
האדם.
הוא
לא
רוצה,
לא
רוצה,
לא
שומע,
ואח"כ
פתאום
מתחיל
להרגיש
שיש
איזשהו
סדק
בליבו
ונכנס
משהו
מהעשירייה
ובמשהו
מתחיל
להשפיע
על
פנימיות
הלב.
זה
תהליך
ארוך,
אני
מקווה
ש
נעמיק
בו
בזמן
הכנס*.
ש:
מה
אנחנו
רוצים
להוציא
מהכנס?
ר:
שנרגיש
מה
זה
נקרא
לשמה,
במקצת
לטעום.
ש:
במה
זה
תלוי?
ר:
ביושר
הלב
של
כל
אחד.
ש:
האם
נכון
לדרוש
מהבורא
כל
כך
חזק
עד
שלא
תהיה
לו
ברירה...?
ר:
ודאי,
כך
צריכים,
אחרת
זה
יהיה
זלזול
גם
בבורא
וגם
בחברים.
אנחנו
צריכים
ללכת
לבקשות
עד
כדי
כך
שאנחנו
לא
עוזבים
את
הבקשות
שלנו
אם
אנחנו
לא
מקבלים
עליהן
תשובות.
*אני כולי גם נמצא בהתלהבות ובציפיה מהכנס הזה. נקווה שנעלה למדרגה משמעותית, לשמה, לקראת זה נעשה עוד כמה צעדים. אני מאחל לכולם חום, חיבור, הרגשת החברים שנמצאים סביב כל אחד ואחד, מחממים ומחזיקים זה את זה כולנו יחד. ENTERING ללשמה, יפה. תודה רבה לכם*.