שיעור בוקר 01.09.2025 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א', הסתכלות פנימית, עמ' 22, דף כ"ב, פרק ו', אות כ"ד

קריין: "תלמוד עשר הספירות", כרך א', חלק א, עמ' 22, דף כ"ב, הסתכלות פנימית פרק ו', אות כ"ד.

פרק ו'

אות כ"ד

אי אפשר שהרצון לקבל יהיה נגלה באיזו מהות,

זולת בד' בחינות, וה"ס ד' אותיות הויה.

"ונרחיב מעט את הענין הזה, להבין היטב ענין הסוף שנעשה בדבר המלכות.

ונקדים מתחילה לבאר, מה שגדרו לנו המקובלים, ומובא בזוהר ותקונים, שאין לך שום אור גדול או קטן, הן בעולמות העליונים והן בעולמות התחתונים, שלא יסודר תחת סדר, של השם בן ארבע אותיות הויה.

וזה מותאם עם הכלל, המובא בעה"ח, שאין לך אור בעולמות שלא יהיה מלובש בכלי. פי', דכבר ביארתי ההבחן בין עצמותו ית', לאור המתפשט הימנו ית', שהוא רק מטעם הרצון להנות, שנכלל באורו המתפשט, שהוא בחי' שינוי צורה מעצמותו, שאין בו ח"ו הרצון הזה. ובזה נגדר אור זה המתפשט בשם נאצל, כי מסבת שינוי הצורה הזו, יוצא האור מכלל המאציל לבחי' נאצל. ומבואר ג"כ, שהרצון להנות הכלול באורו ית', הוא ג"כ מדתו של גדלות האור, והוא נק' מקום של האור, כלומר שמקבל שפעו ית' כפי מדת רצונו לקבל, וחשקו, לא פחות ולא יותר כנ"ל.

ומבואר ג"כ, שענין זה של הרצון לקבל, הוא כל בחי' החידוש, שנתחדש בבריאת העולמות, על דרך המצאת יש מאין ממש. כי רק הצורה הזאת לבדה, אינה כלולה ח"ו כלל בעצמותו ית', ורק עכשיו המציא אותה הבורא ית' לצורך הבריאה. שז"ס ובורא חושך, מפני שצורה זו, היא השורש לחושך, מפני שינוי הצורה שבה, וע"כ כהה היא מן האור המתפשט בתוכה ובסבתה.

ובזה תבין, שכל אור המתפשט הימנו ית', תיכף נבחן בזה ב' בחי'. בחי' א', היא עצמות האור המתפשט, טרם נגלתה בו הצורה של הרצון להנות. ובחי' ב', היא אחר שנגלתה בו הצורה של הרצון להנות, שאז נתעבה ונחשך מעט, בסבת הקנין של שינוי הצורה כנ"ל. והנה בחי' א', ה"ס האור. ובחי' ב', ה"ס הכלי. וע"כ נבחנות בכל אור המתפשט, ד' בחי', בדבר התפעלות הכלי. כי צורת הרצון לקבל, שנק' כלי אל האור המתפשט, אינה נשלמת בבת אחת, אלא בדרך פועל ונפעל. ויש ב' בחי' בפועל, וב' בחי' בנפעל, ונק' כח ופועל בפועל, וכח ופעולה בנפעל שהם ד' בחינות."

זה מה שכותב בעל הסולם. בעצם אנחנו לומדים, שומעים ומבינים שכך זה קורה.

תלמיד: איך אנחנו יכולים לקבל את האור לעשירייה, לשנות את עצמנו ולהגיע לתפילה שלמה?

על זה עוד נלמד. אבל בעצם ההצלחה שלנו תלויה בכמה אנחנו קשורים זה אל זה, ומצפים מהחברים שלנו שכולנו נהיה מחוברים. אז האור העליון ישפיע עלינו מאותו מקור שהבורא ממלא אותו.

תלמיד: כתוב כאן שלכל רצון יש קשר לארבע הבחינות האלה. האם גם בדרגה שלנו כל מחשבה ורצון מצידנו מתקשרים לארבע הבחינות האלה, או שאלו דברים שאנחנו עוד לא יכולים להרגיש?

אנחנו אפילו לא יכולים להגיד כך, כי אנחנו לא מרגישים. אבל בעיקרון, כן.

תלמיד: איך נוכל לעלות למעלה יותר מהבחינה הרביעית הזאת כדי באמת להתכלל בפועל וב-ג' הבחינות הראשונות?

את זה נלמד עכשיו, את כל ד' הבחינות - למה הן יוצרות כך אחת את השנייה, בחינות א', ב', ג', ד', מה אנחנו יכולים לעשות עם זה, בשביל מה הן ניתנו לנו בצורה הזו, ואיך עלינו לתפוס אותן.

תלמיד: אבל כתוב פה שיש אור וכלי. האור שיוצא מהבחינות עד בחינה ד', למה זה מתייחס יותר, האם לאור או לכלי?

אני לא יכול לענות לך, אני לא רואה את התמונה שאתה רואה, אצלי היא שונה. האור הוא מה שנובע ממדרגה עליונה למדרגה התחתונה. עלינו לעשות פעולות מסוימות במדרגה התחתונה, ואז נרגיש שינויים במדרגה העליונה, שבצורה כזו משנה את עצמה כדי להיות יותר קרובה אלינו. זה בעיקרון, וזה כל מה שאנחנו צריכים לעשות.

תלמיד: בעוד חמישה שבועות יהיה לנו כנס, ואנחנו רוצים להגיע עם תפילה שלמה לכנס הזה. יש פה גם תהליך שאנחנו בונים, אנחנו מתחילים עכשיו לרצות, ובסוף רוצים להגיע לזה. מה אנחנו יכולים ללמוד מהאור כדי לבנות את הרצון הזה נכון?

אנחנו רוצים שהאור ישפיע עלינו בטבע שלו, ושהוא ימסור לנו את הטבע שלו, וגם אנחנו נרצה להשפיע, לקבל מהבורא תכונות שאנחנו צריכים אותן.

תלמיד: איך לומדים מהאור? איך מקבלים ממנו את מה שהוא רוצה לתת לנו כדי שנגיע מוכנים לכנס?

אנחנו צריכים מתחילה לרצות לקבל את האור, את תכונת האור, ואנחנו צריכים להשתדל להיות בחיבור בינינו. כך נתקרב זה אל זה ויחד כולנו לבורא, וזה מה שיקרה לנו.

תלמיד: מהי נקודת האחיזה הראשונה שאיתה אנחנו נכנסים לתוך התהליך הזה?

האחיזה הראשונה היא שאנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לאחוז באור.

תלמיד: הוא מתאר בטקסט שכל אור שמתפשט יש בו ב' בחינות. לבחינה הראשונה הוא קורא "עצמות האור המתפשט". מה זה "עצמות האור המתפשט" מבלי שיש כלי שמרגיש אותו?

זה עדיין כשחסר כלי שמגלה לנו את טבע האור.

תלמיד: לא מובן. כי הוא כותב שלא יכול להיות אור בלי שירגיש אותו כלי.

אנחנו מרגישים את זה, אבל עדיין זה לא גילוי.

תלמיד: בסוף אות כ"ד כתוב, "כי צורת הרצון לקבל, שנק' כלי אל האור המתפשט, אינה נשלמת בבת אחת, אלא בדרך פועל ונפעל. ויש ב' בחי' בפועל, וב' בחי' בנפעל, ונק' כח ופועל בפועל, וכח ופעולה בנפעל". מה בעל הסולם מנסה לומר לנו? מה זה פועל ונפעל ומה הקשר ביניהם?

יש לנו כוח שממנו יוצא האור, ובאור יש אותו הטבע כמו המקור שהוא יצא ממנו. זה דבר ראשון. דבר שני, שיש לנו מקום שמקבל את האור ויכול ליהנות ממנו, זה קרוב לטבענו. כך אנחנו מחלקים את כל הבריאה לחלק הנותן, המאיר, הממלא, ולחלק האחר, שהוא מקבל וחשוך. זה מה שקורה לנו בפגישה עם האור.

תלמיד: האם אפשר למדוד את הצמצום או את תהליכי הצמצום שקורים? כי נראה שהכלים בהמשך לא מקבלים את כל אותה כמות אור שהאור היה רוצה להאציל להם. האם אפשר למדוד את זה באיזושהי צורה?

אנחנו מודדים, אבל לא מיד. אלא אחרי שהאור מתפשט ועובר כמה הבחנות, אז אנחנו יכולים למדוד את האור, למדוד את הכלי, את הקשר ביניהם, איזה שלבים כל אחד מהם עובר על ידי הבחינה שכנגדו. הכול נלמד.

תלמידה: ההבחנות האלה בין מאציל לנאצל, מהות התכונות של אור ושל כלי, האם כשהופכים את זה, זה מאפשר לכמות אור גדולה יותר להיכנס לתוך הכלי, עצם הלימוד של הדבר?

כן. בזמן שאנחנו לומדים, אנחנו גם מפעילים את עצמנו בצורה כזאת שאנחנו מתקרבים לאור, נפתחים לאור.

תלמידה: אנחנו בעשירייה רואות את החברות שלנו לא מתוקנות, אנחנו לא מרוצות מהן, ובאותו רגע אני מבינה שזה פשוט הזדמנות לפנות לבורא כדי שהוא יעביר ממני את הצורה שבה אני רואה את החברות, וייתן לי יכולת לראות אותן בצורה מתוקנת כמו הבורא. זו התפילה העיקרית שעוזרת לנו להתחבר.

כן.

תלמידה: האם אפשר לומר שקודם כל אנחנו מתפללות לראות את החברות בעשירייה מתוקנות, והתפילה הבאה היא שאנחנו כעשירייה נוכל גם להידבק ברב כמדרגה יותר עליונה, אנחנו מתחברות בינינו כדי להעלות לרב ולהידבק בו כהמשכיות?

כן. זה נכון.

תלמיד: מה זה התפעלות הכלי?

התפעלות הכלי, זה מה שהאור בהשפעה על הכלי מעורר בו.

תלמיד: שמעתי ממך שאנחנו צריכים לבחון את האורות שאנחנו מקבלים בכלי.

כן.

תלמיד: מה זה אומר לבחון את האורות?

אנחנו צריכים להתקשר בינינו בהשפעה הדדית זה לזה, וזה לזה, כל אחד, וכן הלאה, בעשירייה, יותר או פחות, כול האנשים שנמצאים. העיקר זה הכמות והאיכות של הקשר בינינו. אז אנחנו מעוררים את האור להשפיע עלינו והוא עושה את זה. בקשר שלו בינינו אנחנו מבינים יותר טוב את הטבע שלו, למה ומה הוא עושה.

תלמיד: מחשבת הבריאה היא רצון להיטיב לנבראיו. הוא אומר בבחינה ב', אחרי שנגלה בו הצורה של הרצון ליהנות, הוא מורגש כחושך, מתכהה. למה הרצון ליהנות מורגש כחושך?

זה מורגש כחושך כי אחרי שהרצון לקבל נגלה אז אנחנו רואים את החושך מה שאנחנו יכולים לגלות בתוך הרצון לקבל הזה.

תלמיד: האם כשהמדרגה העליונה יותר מאירה לתחתונה ממנה את האור ישר, משנה את היחס שלה למדרגה התחתונה, זה בהתאם לכמה שהמדרגה התחתונה עבדה עם האור החוזר ועשתה איזה צמצום, אור חוזר?

כן, אנחנו נלמד את זה, יש הרבה וריאציות בזה.

תלמיד: האם כל הפעולות שאנחנו מבררים בתע"ס, כל המכניקה הזאת, אני מברר על סמך המדרגה העליונה שלי, העשירייה שלי, ואז על פי הבירורים איתה אני מקבץ את הכול?

הכול מתקבץ באדם אחד, והוא צריך להיות מכוון כך שהכלים שלו ירגישו את ההשפעה של האור עליו.

תלמידה: לגבי שינוי הצורה בינינו לבורא. שינוי הצורה נותן לנו השתוקקות גדולה למאציל. איך להרגיש את הדחף כמו כוח להתגברות?

אם אנחנו רוצים להכיר את המאציל, להתקרב אליו, אז אנחנו עושים כל מיני פעולות שפותחות לנו את המאציל, ואז אנחנו צריכים לבצע את ההתקרבות. דווקא כך.

תלמידה: מה הקשר בין המקום של הלב לבין הרשימות?

הלב זה המקום בנו שאנחנו מרגישים בו או את ההשפעה החיצונה או ממי שנמצא לפנינו, מולנו, ואנחנו מגיבים בלב.

תלמידה: אמרת שעלינו לרצות לקבל את תכונת האור. כיצד לרצות בצורה נכונה לקבל את האיכות של האור בעשירייה?

להשפיע זה לזה, לתת, לעזור, לתמוך ואז אנחנו נגלה שהתוצאה מפעולות כאלה היא תוצאה מאוד יפה, טובה, וגם נרצה להיות בזה.

תלמיד: שמעתי אותך אומר שאנחנו צריכים להחזיק באור. מה זה אומר להחזיק או להיאחז באור?

התכוונתי שאנחנו תמיד, תמיד צריכים לחשוב שאנחנו לא נתרחק מהאור, לא לעשות איזה פערים בינינו לבין האור, זה מאוד חשוב.

תלמיד: מה זה אומר שהרצון לקבל הוא חלק מהתפשטות האור? כי בדרך כלל אנחנו מבדילים, רצון לקבל לחוד ואור לחוד, ופה אנחנו דווקא לומדים שהרצון לקבל הוא חלק מהאור, מה זה אומר שאני חלק מהאור?

הרצון לקבל נברא על ידי האור העליון, שבירידתו ממדרגה למדרגה מגיע למצבים שהם הפוכים ממנו ואז נולד רצון לקבל שהוא הפוך מהאור ויוצא כתוצאה ממנו.

תלמיד: מה זה אומר על הקשר שלי אל הבורא, אל האור, שאני תוצאה ממנו, חלק מההתפשטות שלו, איזה מסר יש בזה?

אתה חלק מהאור העליון ואם אתה תנסה להתקרב אליו, ולהיות קשור אליו, אז תרגיש עד כמה הוא משפיע אליך, ועד כמה אתה מתקרב אליו, ואז יהיה בסופו של דבר קשר ביניכם.

תלמיד: זה נכון בתפיסת המציאות לחשוב שאני חלק מהאור? זה יכול לקרב אותי במשהו?

לא, זה לא נכון. חלק מן האור - זה לא אנחנו, אנחנו דווקא הפוכים מהאור. ועל ידי שאנחנו עושים את המציאות הנכונה, שיש קשר בינינו כולנו לאור, בכך אנחנו יכולים למשוך מהאור את כוח ההשפעה, והכוח הזה ישנה את התכונות שלנו.

תלמיד: אבל זה שאנחנו חלק מהתפשטות האור, זה מקרב אותנו אליו, לא?

 אם אנחנו מבקשים, אם אנחנו רוצים, אז הוא כן יקרב.

תלמיד: אבל זו עובדה, אנחנו חלק מהתפשטות האור, כך כתוב. אז זה יכול לקרב אותנו אליו, אנחנו לא מנותקים ממנו.

נניח שכן.

תלמיד: אז אם נעבוד על ההרגשה שנבראנו ממנו, הקרבה, ההרגשה הזו יכולה לעזור לנו בתפילות שלנו, בהתקרבות שלנו?

אם נרצה להתקרב לאור העליון, אז ודאי שזה ישפיע עלינו ויקרב אותנו אליו.

תלמיד: הוא כותב, "כי רק הצורה הזאת לבדה," יש מאין "אינה כלולה ח"ו כלל בעצמותו ית', ורק עכשיו המציא אותה הבורא ית' לצורך הבריאה." מה מציין הדגש "ורק עכשיו"?

"רק עכשיו" הכוונה היא שאחרי יציאת הרצון לקבל כולו, יש מאין, אנחנו יכולים על ידי אותו רצון לקבל, להשפיע על אור האין סוף ולשנות את דרכנו לקראתו.

תלמיד: נראה בנקודה הזו שכביכול הבורא בעצם שינה את עצמו כי הוא אומר שלפני זה היה מצב של הוא ושמו אחד ובבריאה המחודשת הוא כביכול פיצל את עצמו לאור ורצון. אז מהי הבריאה המחודשת? הבורא המציא את עצמו מחדש?

לא. אנחנו לומדים שהאור או הבורא, אחרי שהם ממלאים את הנברא, הנברא משנה את עצמו ורוצה לקבל את האור או להיות דומה לאור, להתקרב אליו וכך הם מתחילים להשפיע זה על זה. 

תלמיד: כתוב שיש אחדות מופלאה בין הוא ושמו אחד ושאי אפשר להפריד ביניהם.

כן.

תלמיד: ואז מפה מופיע פתאום הרצון. מה הוא עשה בנקודה הזו?

שהם אחד?

תלמיד: לפני זה הם היו אחד, הוא ושמו אחד ואז נעשתה בריאה מחודשת. מה הבורא עשה עם הרצון? פתאום מופיע הדבר הזה שנקרא "רצון".

הוא שינה את הרצון, והרצון לקבל שכבר התעורר מתוך המצב, לא יכול להמשיך לקבל, אלא כשהוא מקבל הוא מרגיש את עצמו בצורה הפוכה מהאור, ויוצא שהרצון לקבל, חוץ מזה שהוא רוצה להתקרב לאור, הוא גם נדחה מהאור. ואז הוא עושה חשבונות משלו, מה עליו לעשות. וכשחוזר לקשר עם האור, האור כבר מתרחק ממנו.

תלמיד: מה הפירוש שהאור מחויב להתלבש בכלים וכיצד זה קשור לרצון לקבל?

האור משפיע על הרצון לקבל ודוחף אותו להתגלות בתוך הרצון לקבל.

תלמיד: מדוע דווקא צמצום והרחקת האור, יוצרים את הכלי האמתי לגילוי?

כשהאור מתרחק מהרצון לקבל, לא ממלא אותו כמו שהיה קודם, אז הכלי מתחיל להרגיש שהוא התרוקן מהאור, ולכן יש לו בכך עבודה חדשה. 

תלמיד: אז אם כך איך אפשר להבין שהאור והכלי תלויים זה בזה באופן הדדי?

לכך הם עומדים להתקרב. זה עוד לא קרה, אבל בהדרגה הם צריכים לגלות עד כמה כל אחד מהם תלוי במי שנגדו. 

תלמיד: אז אם כך, מה ההבדל בין "אור ישר" ל"אור חוזר" בעבודת חבר בתוך העשירייה?

הכול תלוי בכמה שני סוגי האורות האלה פועלים בין חלקי הכלי.

תלמיד: כיצד פועל חבר שמגלה את המלכות דמלכות בתוכו ומה המשמעות של זה בעבודת החברים בתוך העשירייה?

חבר שמגלה את הרצון העליון שפועל בו, שמרגיש אותו, מחמם אותו, מושך אותו לקשר, הוא צריך להמשיך לעבוד בזה. 

תלמיד: איך התפשטות האור מרחיקה ומנתקת את הנברא מהבורא?

התפשטות האור מרחיקה ומנתקת את הנברא מהבורא מפני שהבורא כולל בתוכו את כל אור האין סוף והכלי נכלל מחלק קטן של האור, ולכן הם נמצאים מרוחקים זה מזה, ורק על ידי פעולות שנעשות מצד הכלי, אנחנו אומרים שהכלי מגלה את האור ועל ידי זה מתקרבים הכלי והאור. 

תלמידה: איך אנחנו יכולים להוציא מתוך האור את כוח ההשפעה?

כדי להוציא מהאור את כוח ההשפעה אנחנו צריכים לעשות את מה שמייעצים לנו המקובלים וכך נקבל כל פעם תשובה נכונה מה עלינו לעשות כדי להתקרב בינינו ובין האור.

תלמידה: איך להתחבר נכון בינינו כדי שנגלה את החושך בכלי שלנו, ונאפשר לאור העליון לעבוד עלינו? איך לעשות את זה נכון?

נכון זה מה שאנחנו לומדים, שהעיקר בשבילנו, כדי שנשיג את הבורא, את התכונה הזאת ששייכת לבורא, זה להתקרב זה אל זה ולחשוב על רצון אחד שישרה בנו, בכולנו, בעשירייה, אולי קצת יותר, ועוד יותר. ככל שאנחנו מסוגלים להרחיב את הרצון הזה, אנחנו חייבים לבצע את זה. אז הרצון לקבל שלנו ישתנה ויחזיק בתוכו את האור העליון וירצה להתחבר עם עוד רצונות לקבל שיש בהם אור עליון, וכך נגיע למצב שבכולנו יהיה רצון אחד ואור אחד.

תלמידה: שמעתי שאמרת שההצלחה שלנו תלויה במידה שבה אנחנו קשורים זה לזה ומצפים מהחברים שלנו שכולנו נהיה מחוברים, ואז האור העליון ישפיע עלינו.

מה זה אומר שאנחנו אמורים לצפות מהחברים, האם אני לא אמורה להיות אחראית ולצפות מעצמי?

לצפות מהכוחות שלך, לא. את חייבת להיות כלולה מכל הרצונות, להרגיש שאת קשורה לחברות שלך ועד כמה זה חשוב לך.

תלמידה: איך באה לידי ביטוי הציפייה מהחברים שלי?

זה עניין של הרצון ולכן אני לא יכול להסביר לך עוד. אם יש לך את זה, אז יש, אם אין, אז יש תפילה, יש תרגילים שאנחנו צריכים לעבוד עליהם, וכך נתקרב לאותו מצב רצוי.

תלמידה: כתוב, חוץ מזה שהוא רוצה להתקרב להאור הוא גם נדחה מהאור, אז הוא עושה חשבונות משלו מה עליי לעשות וחוזר לקשר עם האור. כשאנחנו בסביבה שלנו קל לחפש את הקשר עם האור, עם הבורא, אבל במשך הרבה שעות ביום אנחנו ממש מאבדים את הקשר הזה וקשה לחזור אליו. איך מחפשים את הקשר עם האור בזמן שאנחנו לא בסביבה שלנו?

זה תלוי רק בתפילה שלנו. עד כמה אנחנו מבקשים מהבורא להיות קשורים לאור, לכוח ההשפעה, לכוח החיבור, לכל התכונות האלו שהן אופייניות לאור.

תלמידה: האם כשאנחנו בסביבה של אנשים זרים יש לנו איזשהו תפקיד כלפיהם בקשר עם האור הזה?

תשאלי את עצמך.

תלמידה: נגע בי שאמרת, שחוץ מזה שהרצון רוצה להתקרב לאור הוא גם נדחה מהאור. האם בנקודה הזאת אנחנו צריכים לפתוח את עצמנו? אנחנו מדברים הרבה על העניין הזה של לפתוח את הכלים, לפתוח מדרגות ומצבים. האם זה נכנס בנקודה הזאת שהרצון רוצה להתקרב לאור ומצד אחר הוא גם נדחה מהאור?

כן.

תלמידה: מהי בדיוק הפעולה הזאת לפתוח את עצמנו?

להתחבר לאור.

תלמידה: האם אפשר להגיד שהכלי האמיתי היוצא מן האור זה רק אותו המסך על הרצון לקבל?

לא.

תלמידה: האם בכל רגע נתון אני עוברת את ד' המצבים האלה או לא, האם זה תלוי במסך או לא?

זה תלוי.

תלמידה: איזו פעולה של המסך או איזה מצב ניתן להחשיב ככלי בכל רגע נתון?

את הרצון המרכזי ביותר.

תלמיד: כל רצון, הרגשה או מצב שאנחנו עוברים משתלשל דרך כל הבחינות עד שהוא מגיע לאיזושהי מהות.

כן.

תלמיד: איך אנחנו עובדים בעשירייה עם אותן הבחנות, מצד אחד המצב, ומצד אחר הסיבה למצב, השורש למצב? איך אנחנו מתקרבים לסיבה למה שאנחנו עוברים?

אנחנו צריכים לעבוד על זה, לדבר על זה אחרי שאנחנו קוראים כל קטע וקטע מתע"ס, ואחר כך להשתדל להתחבר ולהשפיע כל אחד דרכו על האחרים, וכך נגיע להרגשה, להבנה של מה שאנחנו עוברים.

תלמיד: איזה חלק מתנגד לרצון עצמו, זאת אומרת מתנגד בשביל להתקרב לאותו רצון של הבורא?

אני לא מבין למה הכוונה באיזה חלק.

תלמיד: בתוך האדם עצמו, איזה חלק מתנגד לרצון לקבל? זאת אומרת, בשביל להתקרב לאותו האור, לאותה הסיבה צריך גם משהו בתוך האדם שהוא מתנגד?

יש באדם רק רצון לקבל שהוא מנוגד בטבע שלו להשפיע לאור ולהיות באיחוד עימו, קרוב אליו. ככה זה.

תלמיד: איך להתנגד להתנגדות להיות קרוב לבורא? כי יש בי התנגדות טבעית להתקרב לבורא.

להתנגד להתנגדות להתחבר עם הבורא, האדם צריך קודם כל להרגיש שזה ככה, במה תלוי הרצון שלו. ועד כמה הוא רוצה להיות קרוב או רחוק ממנו, ואז הוא הולך הלאה.

תלמיד: אנחנו תמיד אומרים שהכלי זה מה שמרגיש את האור. האור נכנס אל תוכו? הכלי מרגיש שהוא נכנס, מרגיש שהוא יצא?

הכלי הוא רצון לקבל. ומזה שהרצון לקבל רוצה לקבל, ככל שהוא מושך את האור אל תוכו, הוא נהנה ממנו. וזה נקרא הכלי.

תלמיד: כלומר הרצון לקבל מרגיש את התענוג ובצורה כזאת מרגיש את האור?

כן.

תלמידה: מה הקשר בין האור שמתפשט מלמעלה לבין החיבור בינינו?

אין קשר ישיר. החיבור בין החברים יכול להיות בכל מצב ומצב והאור שמתפשט מלמעלה הוא סך הכול האור העליון שדוחף אותם, מקרב אותם. זה הכול תלוי כבר באור בפני עצמו.

תלמיד: כשאנחנו מתחברים בינינו, בעשירייה. אנחנו מגלים אור, מרגישים אור?

אנחנו מגלים עד כמה הפעולות שלנו דומות לאור, אז אנחנו יכולים להרגיש אותו.

תלמיד: והאור הזה שאנחנו מתחילים להרגיש, איך הוא קשור לאור המתפשט?

אור מתפשט זה אור אין סוף, ואנחנו רוצים לקבל אותו ולהתמלא בו, זה מה שאנחנו רוצים שיקרה. התפשטות האור בנו בעצמה תלויה בכמה אנחנו מבחינים בתוך האור פעולות, אם להתחבר איתנו או לא. להתחבר איתנו זה פעולות של התפשטות האור, ושלא להתחבר זה ההיפך.

תלמיד: בסופו של דבר כל אור האין סוף, כל האור המתפשט מורגש בקשר בין החברים בעשירייה, זה הכלי לקבלת כל האור?

לא בכל פעולה ופעולה, אבל בסופו של דבר אחרי התיקונים, הכלי ירגיש את כול אור האין סוף שממלא אותו עד הגבול.

תלמיד: זאת אומרת, איך מתקרבים לאור על ידי חיבור בעשירייה?

רק על ידי התפילה.

תלמיד: והחיבור בעשירייה?

חיבור בעשירייה זה חלק אחד מהתפילה.

תלמיד: הזכרת עכשיו תפילה שזה העיקר להתקרב אל האור. ובאמת בעוד חודש וחצי יש לנו כנס שהנושא שלו "תפילה אחת". איך מגיעים לכנס כזה כשאנחנו כבר נמצאים במצב של תפילה, לא שמתחילים לדבר על תפילה ורוצים להגיע לתפילה, אלא ממש מגיעים כבר בתפילה?

אנחנו צריכים לשם כך לבחור מתוך המחשבות והפעולות שלנו, על ידי מה מהן אנחנו יכולים להשפיע על האור העליון, למשוך אותו, לקרב אלינו ולהתכלל בו.

תלמיד: זו פעולה שאנחנו יכולים לעשות?

כן.

תלמיד: אני יכול להסתכל על המחשבות שלי ולהגיד, אני בוחר במחשבה הזאת ולא בזאת, בפעולה הזאת ולא באחרת?

כן.

תלמיד: ומה המחשבה שבאמת תשפיע על האור העליון ותקרב אותנו אליו?

מחשבה שאתה תראה שאם אתה מבצע אותה, אתה ממש נכלל באור העליון.

תלמיד: אדם מסוגל להיות ככה כל הזמן, כל היום להיות במחשבה כזאת?

זה כבר משהו אחר. לא, לא מסוגל להיות בזה כל הזמן, אבל העבודה עם האור העליון היא תלויה בכמה אדם קשור אליו.

(סוף השיעור)