שיעור צהריים 28.11.2022 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 541 מאמר ל', "עיקר לרצות רק להשפיע"

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמ' 541, "שמעתי" מאמר ל' "עיקר לרצות רק להשפיע".

מאמר מאוד קצר ולעניין, נראה כמה נבין אותו, נתפוס אותו, ועד כמה נוכל לקרב אותו אלינו.

ל. עיקר לרצות רק להשפיע

שמעתי מוצש"ק ויקרא, תש"ג

"עיקר שלא לרצות שום דבר, רק להשפיע מטעם גדלותו ית', היות שכל קבלות נפסלות. ולצאת מבחינת קבלה אי אפשר, רק ללכת בקצה השני, היינו בבחינת השפעה. וכח המנענע, היינו כח המשכה וכח המחייב להעבודה, הוא רק מטעם גדלות ית'.

שצריכין לעשות חשבון, שסוף כל סוף הכוחות היגיעה מוכרחין לתת. אלא שע"י הכוחות האלו, יכולין להביא איזה תועלת והנאה. זאת אומרת, עם הכח והיגיעה, מה שהאדם נותן, יכול להנות גוף בעל גבול, שהוא בחינת אורח עובר. או בעל נצחי. זאת אומרת, שהמרץ שלו נשאר בנצחיות.

וזה דומה, שבן אדם, אם יש בכוחו לבנות מדינה שלימה, והוא בונה רק צריף, שע"י רוח חזק הוא נהרס. ונמצא, שכל הכוחות הלכו לטמיון. מה שאין כן אם נשאר בקדושה, אזי כל הכוחות נשארים בנצחיות. ורק ממטרה זה הוא צריך לקבל כל היסוד לעבודה. והשאר יסודות פסולים.

וכח האמונה מספיק שהאדם יכול לעבוד בבחינת השפעה, היינו שיכול להאמין שהבורא ית' מקבל עבודתו. אפילו שעבודתו בעיניו אינו כל כך חשוב, מכל מקום הקב"ה מקבל את הכל. שכל עבודות, איך שיהיו, רצוי ומקבל לפניו, אם האדם מיחס את העבודה אליו ית'.

וכך, אם האדם רוצה להשתמש עם האמונה על בחינת קבלה, אזי האמונה אינו מספקת לו. זאת אומרת, שיש לו אז ספיקות בהאמונה. והטעם הוא משום שהקבלה אינו אמת. זאת אומרת, שבאמת אין לו להאדם שום דבר מהעבודה, רק להבורא ית' יהיה מהעבודה שלו. לכן הספיקות שלו הן אמת. היינו, אלו המחשבות זרות, מה שעולים במוחו, הם טענות אמיתיות.

מה שאין כן, אם האדם רוצה להשתמש עם האמונה ללכת בדרכי השפעה, בטח שלא יהיה לו שום ספיקות בהאמונה. ובאם שיש לו ספיקות, אז הוא צריך לדעת, שבטח שאין הוא רוצה ללכת בבחינת השפעה, שעל השפעה מספיק לו האמונה."

שמענו פעם אחת, כנראה שזה עדיין לא מספיק, נשמע עוד כמה פעמים.

שאלה: יוצא שבשביל השפעה אנחנו צריכים כוח שהוא בעצם נובע מגדלות הבורא, וגדלות הבורא תלויה באמונה. כתוב כאן שאם האדם רוצה להשתמש בבחינת אמונה כדי ללכת בדרך השפעה, אז לא יהיו לו ספקות. איך בעשירייה להגדיל את הרצון הזה להשתמש באמונה?

זה תלוי אך ורק ביחסים בינינו, עד כמה אנחנו רוצים להשפיע ולתמוך זה בזה. אין לי יותר מה להוסיף. אני צריך לשים לב רק לדבר אחד, כמה אני אוכל לתת לחברות, לחברים, זו המטרה שלי. בתנועה הזאת, בנטייה הזאת, אני יכול להרגיש מה באמת קורה בעולם הרוחני, בנתינה, בהשפעה.

תלמידה: אם אין לי מספיק מהרצון הזה גם אם יש אמונה, אז אנחנו מגיעים לתפילה שהבורא ייתן לנו רצון חזק כזה.

עדיין אין כוח אמונה.

שאלה: כתוב "שכל עבודות, איך שיהיו, רצוי ומקבל לפניו, אם האדם מיחס את העבודה אליו ית'". איך אנחנו יכולים לעשות את העבודה שלנו רצויה בעיני הבורא ולקשור אותה אליו?

עבודה שהיא רצויה בעיני הבורא זו עבודה של השפעה. אנחנו משתדלים להשפיע זה לזה קודם כל בעשירייה ואחר כך אפילו לכל העולם, אבל הכול בהשפעה. השפעה פירושה לטובת מי שנמצא מחוץ לאדם, לטובת מי שאליו אנחנו מתכוונים. אם בצורה כזאת אנחנו יכולים לכוון את עצמנו, את המאמצים שלנו, אז נקרא שאנחנו משפיעים. ואז במאמץ הזה אנחנו מתחילים להרגיש את הבורא שגם נמצא בתכונות האלה.

שאלה: כתוב "וכוח האמונה מספיק שהאדם יכול לעבוד בבחינת ההשפעה". איך אדם יכול לעשות שימוש נכון בכוח האמונה על מנת להגיע לבחינת השפעה?

על ידי תפילה. אין לנו כוח אמונה, כוח השפעה, זה מגיע אלינו מהבורא אם אנחנו מבקשים שיהיה. ואז אנחנו מקבלים מהבורא כוח אמונה, כוח השפעה, ובצורה כזאת יכולים להתייחס גם לחברים בתוך העשירייה ואחר כך אפילו לכל העולם.

שאלה: נראה שזה בלתי אפשרי לצאת מתוך הרצון לקבל, אני כל הזמן חווה שהרצון לקבל מביס אותי, הוא מנצח אותי שוב ושוב. הרצון לקבל הוא חזק, איך אפשר לנצח אותו? איך אפשר לנצח את הרצון לקבל שהבורא נתן בעזרת הבורא? מה אני צריכה לעשות כדי להגיע למצב של "ניצחוני בניי"?

זה מה שאנחנו לומדים. את שואלת מה לעשות בצורה כללית. עליי להשתדל להתייחס בכוח השפעה לכל מי שנמצא מחוץ לי. אני לא רוצה לקבל כלום מאף אחד ומשום דבר אלא רק לתת, להשפיע, לעזור ואפילו לאהוב. אם אני בצורה כזאת הופך את הטבע שלי, בתרגילים קטנים, מקבלה להשפעה, אז לאט לאט אני מתקרב למצב שבאמת אני אוכל להרגיש שיש בי כוח להשפיע, להתקשר לאחרים, לאהוב, שזה כוח הבורא, וכך אני ארגיש איך הבורא מתלבש בי. ואני ממשיך.

שאלה: אם האדם רוצה להשפיע אבל לא יוצא לו להשפיע על מנת להשפיע והוא עושה את זה על מנת לקבל, האם בכל זאת זה נותן נחת רוח לבורא?

כדאי לעשות הכול. כדאי לעשות כל מה שרק ניתן, העיקר להתקרב לתכונתו של הבורא שהיא השפעה ואהבה.

שאלה: מה הקשר בין תמיכה בחברים, לתת להם דוגמאות, לדחוף אותם ללשמה, לבין אמונה למעלה מהדעת?

אמונה למעלה מהדעת היא כוח השפעה שהוא למעלה מכוח הקבלה. כשאנחנו רוצים לתת, לאהוב, להשפיע, להתקשר, לתמוך, כל זה כוח השפעה שמעלה אותנו לדרגת השפעה, ואנחנו מתחילים להרגיש את הבורא, את הכוחות שלו, את הטבע שלו, את היחס שלו לכולם.

תלמיד: המאמץ הזה לפעול כלפי החברים גם כשאין לי רצון כזה, האם הוא מקרב אותי לאמונה למעלה מהדעת?

כן, ודאי. בלי מאמצים אנחנו לא יכולים להגיע לזה. אנחנו צריכים להתייגע הרבה זמן, יכול להיות כמה חודשים ואפילו כמה שנים, בדרך ללשמה, בדרך להשפעה, אבל כך אנחנו מתקרבים לטבע של הבורא.

תלמיד: וכשאדם פועל כבר בצורה כזאת, נכנס ללשמה, מה קורה אז? האם הבורא מתלבש בו?

כן, הוא מרגיש שתכונת הבורא, תכונת ההשפעה, מתלבשת בו, והוא מרגיש שהוא נמצא יחד עם הבורא, שיש ביניהם חיבור, דבקות.

תלמיד: האם הוא מודע לפעולות הבורא עליו, שהבורא פועל דרכו כלפי האחרים?

הוא מרגיש את זה בכוח ואחר כך גם בפועל, מפני שהוא מגיע למצב שכוח ההשפעה נמצא בו.

תלמיד: מה נשאר מהאדם כשהבורא מתלבש, פועל ושולט בו?

באדם נמצא כוח הקבלה הטבעי שלו שעליו מתלבש כוח ההשפעה.

שאלה: והאדם מודע ומרגיש את זה.

האדם מודע ומרגיש את הכוחות האלה.

שאלה: איך לצאת מתוך התכונה של עובר אורח ולהיות בתכונה של נצחיות?

על ידי המאמצים, שבצורה כזאת כמו שעכשיו אנחנו מדברים אנחנו רוצים להתייחס לבורא ולכל החברים לפחות בתוך עשירייה.

הנושא הזה הוא מאוד מאוד חשוב, אין לנו דבר יותר חשוב מהנושא הזה, לכן בואו נרגיש אותו בצורה פרקטית.

שאלה: בנתינה יש יגיעה ויש שכר, בקבלה יש רק שכר. האם בנתינה על מנת להשפיע יש גם שכר?

יש גם את זה וגם את זה. בקבלה על מנת להשפיע יש לנו גם קבלה, גם נתינה ושכר על שתי הפעולות הללו.

שאלה: נניח שאדם עושה משהו עבור העשירייה ועבור החברה והוא מגלה שיש לו כישורים או כישרונות שהוא לא ידע שיש לו. האם אפשר לומר שזו השפעה, שהבורא תומך במעשה שלו?

ודאי שהבורא תומך. כל הפעולות שאנחנו עושים הן רק כי הבורא עושה, אנחנו בעצמנו לא עושים שום דבר. הזעזוע הכי קטן שאנחנו רוצים לעשות, מסוגלים לעשות, אפילו ברצון לקבל, כל שכן ברצון להשפיע, אנחנו לא מסוגלים לעשות בעצמנו. האנרגיה הזאת, הכוח הזה שמזיז הכול, הוא כוח הבורא.

תלמיד: אבל כשאתה עושה משהו עם הרצון לקבל, אז יש אשליה שאתה עושה את זה, אבל לעיתים אתה עשוי להרגיש שלא אתה עושה את זה אלא שמשהו מפעיל אותך. האם זה הדמיון שלי או באמת משהו מפעיל אותי?

הכול דמיון. כשאנחנו באמת נעלה לדרגת לשמה, אז נבין בדיוק באיזו צורה אנחנו מקבלים את כוח התנועה, שהכול מגיע מהבורא בלבד, ואיך אנחנו יכולים להשתמש בכוח התנועה הזה בצורת השפעה כמו הבורא. אז נבין, נרגיש, נגלה, שכוח התנועה לכול הוא רק הבורא.

תלמיד: אז כשאתה נמצא ב"לשמה" אתה יודע שאתה ב"לשמה". אתה בטוח, אין מקום לספקות?

נכון.

שאלה: מה המשמעות של ספקות בעבודה ואיך לפעול, איך לעבוד כך שלא יהיו ספקות בעבודה?

יש ספקות מהרבה כיוונים, ועיקר הספקות הוא מכך שהטבע שלנו מושך אותנו לקבלה. אני כל הזמן נוטה לעשות כל מיני פעולות שמביאות לי תענוג ברצון לקבל שלי. והתענוג הזה ברצון לקבל הוא שקרי, כי אני מאבד על ידו ולא מרוויח. כמו שאנחנו רואים אפילו בחיים שלנו, נראה לנו שאנחנו מרוויחים את החיים, את התענוגים, אבל בסופו של דבר הכול הולך לטמיון.

לכן מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה, במה שלא שייך להשפעה להגיע לפעולת השפעה, לתכונת ההשפעה, ואז בתכונה הזאת נתחיל לראות מה שנקרא "עולם הפוך ראיתי". אני אראה את המציאות כמו שהבורא רואה אותה, בכוח השפעה, בכוח חיבור ואהבה, ואז יהיה לי ברור מה קורה. אז אני אגיע לעולם האמת, ואני אראה את כל היחסים ואת כל הפעולות מתממשות על ידי כוח ההשפעה שמגיע מהבורא לכל הבריאה.

שאלה: הפסקה שניה במאמר לא כל כך ברורה לי. בעל הסולם כותב כך, "שצריכין לעשות חשבון, שסוף כל סוף הכוחות היגיעה מוכרחין לתת." עד כאן ברור. "אלא שע"י הכוחות האלו, יכולין להביא איזה תועלת והנאה. זאת אומרת, עם הכח והיגיעה, מה שהאדם נותן, יכול להנות גוף בעל גבול, שהוא בחינת אורח עובר. או בעל נצחי. זאת אומרת, שהמרץ שלו נשאר בנצחיות." החלק הזה לא ברור לי.

כאן אתה צריך לבחון לשם מה אתה רוצה לעבוד. כי הרצון לקבל שלך מושך אותך לכל מיני דברים שהם קרובים אליך ומלאים תענוגים מקריים, וכוח ההשפעה מושך אותך למשהו שרחוק מהגוף שלך, מהתענוגים הגשמיים ואתה לא נמשך אליו. וכאן מתחילה להיות הבחירה, למה סוף סוף אתה רוצה לתת כוחות.

תלמיד: אז מה זה אומר "גוף בעל גבול", ואחר כך "או בעל נצחי", או לנצחיות? מהו בעל הגבול ומהי הנצחיות?

"גוף בעל גבול" זה שיש לך רצון לקבל קטן, מוגבל, אבל כשאתה ממלא אותו אתה ניהנה כמו ילד קטן, או שאתה הולך למלא את הגוף הזה שהוא "בעל נצחי", ואז אתה תצטרך בהתאם לזה להשפיע, להשקיע, וזה ייקח ממך המון זמן ומאמצים, אבל התוצאה כבר תהיה נצחית.

שאלה: מה זה אומר שיגיעה נשארת לנצחיות?

יגיעה נשארת לנצחיות, זה אומר שהתוצאה מהמאמצים תהיה נצחית, היא לא תיעלם כמו כל דבר בגשמיות, שהולך ועובר כמו כל החיים שלנו שגם הולכים ונעלמים. אלא אם אנחנו מדברים על ההשפעה, כוח השפעה זה כוח הבורא, ובמידה שאנחנו משתמשים בו, אנחנו משתמשים בחלק מהבורא, ולכן יש לו אותו הטבע כמו של הבורא, נצחי ושלם, וזה נשאר ולא נעלם.

שאלה: במאמר כתוב שכל העבודות רצויות אם האדם קושר את העבודה עם הבורא. מה זה לקשור את העבודה עם הבורא?

על מנת להשפיע.

שאלה: כל עוד אנחנו נמצאים ברצון לקבל, אם אנחנו לא מקבלים משהו שאנחנו רוצים, אז בפנים יש הרגשה של ריקנות, של שבירה. דווקא ברצון לקבל הזה מתגלית השבירה ואפילו פיזית ההרגשה היא שאין קשר עם הסביבה. לעומת זאת כשנמצאים בהשפעה, אתה מבין שאתה לא לבד וכאילו הנשמה לא שבורה אלא שלמה.

הקשר בין ההרגשות האלה שנותן לנו העולם הגשמי כשהאדם עובר דרך אירועים מסוימים, רגשות מסוימים, קשרים מסוימים עם הסביבה שלו, מלמד כל אדם לקבל את הרגשות השונים האלה בצורה נכונה באותו רגע, כמו שכתוב במאמר שהבורא מתלבש ונותן את כוח ההשפעה. איך להלביש את כוח ההשפעה על הרצון לקבל כדי לבצע את רצונו?

את אומרת הכול בצורה מאוד ישירה ולבבית, יצא לך הכול כמו שצריך, תמשיכי כך ואולי תרשמי. לפעמים כשאדם רושם, יוצאת לו מערכת יותר מובנית, אחרי זה הוא מוחק, מוסיף, וכתוצאה יוצא מזה חלק מאוד טוב מתוך המחשבה שלו וההרגשה שלו. בהצלחה.

שאלה: אדם שמתלבשים בו כוחות השפעה, יכול למלא רצונות של אחרים, כמו שהוא ממלא את הרצונות שלו. זה נכון?

כן.

תלמיד: האם הוא גם יכול להרגיש את הרצונות של האחרים, בלי שהם יגידו לו את זה במילים?

זה תלוי במידת הקשר שלו איתם, בדרך כלל כן.

תלמיד: אז הוא צריך להיות בקשר איתם, הוא לא יכול להרגיש?

הוא לא חייב לדבר איתם על זה, יכול להיות שזה לא לטובתם. אבל במידה שהוא נמצא בכוח השפעה הוא מתחיל להכיר מה קורה בהם.

שאלה: אם אני משתדלת לכלול בתוכי את הרצונות של החברות, אני מיד מרגישה את הייסורים שלהן. מה לעשות איתם, איך באותו רגע להיות בהשפעה?

לנסות לעזור להן לעלות מעל הייסורים האלה.

תלמיד: בשיטות שלי, כפי שאנחנו כבר עובדים בקבוצה, לא לעזוב אותן.

כן, בטח.

שאלה: האם אני מבין נכון, שצריך לחסוך בכוחות בעולם החיצון ולהשקיע ככל האפשר בקבוצה?

לא, אי אפשר לעשות כך אחד על חשבון האחר. צריך להשתתף בעולם הזה בצורה נורמאלית, ועם זאת ככל האפשר להשתתף בקבוצה.

תלמיד: האם אתה יכול להסביר את הדוגמה של דירת ארעי?

אני לא יודע מה זה. הוא כותב שאם אתה בונה דירת ארעי, זה לא ישרת הרבה זמן. אי אפשר להתייחס לרוחניות בצורה כזאת, צריך להתייחס אליה כמשהו שאתה בונה בצורה קבועה.

שאלה: בכל התשובות שלך לחברים אני שומעת שאתה מתאר את המצב העתידי המתוקן, והאגו מתמלא בחוסר סבלנות ועצבנות, כי הוא לא יכול לתפוס ולהשיג את זה. מה לעשות עם ההרגשה הזאת, איך לתעל אותה?

להשתדל ככול האפשר בכל זאת להמשיך ולהבין שאת נמצאת כאן בשדה השפעת הבורא, וככול שתהיי יותר קרובה אליו, תצליחי יותר.

שאלה: בפסקה השלישית מדובר על להישאר בקדושה בנצחיות. מה אנחנו יכולים לעשות בעשירייה כדי להישאר בקדושה בנצחיות?

לאהוב זה את זה בלי הפסקה. פשוט מאוד.

שאלה: בהפצה כשאני עושה פעולות של השפעה מאוד קל לי למדוד מה אני עושה. אבל איך אני מודדת פעולות של השפעה בעשירייה?

את לא יכולה בדיוק למדוד, אבל את כן רוצה להיות קשורה לחברות שלך ולהשפיע להן ולחבק אותן, וכך להמשיך. תמשיכי בחיבור ותתחילי לגלות בתוכו כמה יותר ויותר את מגלה בו.

שאלה: נאמר במאמר שהכוח המחייב את האדם לעבודה, מגיע רק כתוצאה מגדלות הבורא. אתה אומר בשיעורים שהשפעה ודוגמה לחברים מחייבות אותנו לעשות פעולות מסוימות. האם כל פעולה בהשפעה לחברים מעוררת אותנו או שרק פעולה עם כוונה נכונה?

כל פעולה, כל עוד היא פעולה של השפעה המכוונת לקירוב בין החברים, מתגלה, מתבטאת, בתגובה חיובית מלמעלה.

שאלה: איך לקבל את המצב של קבלה על מנת להשפיע כשאנחנו נמצאים בתוך החיים הגשמים?

האחד לא קשור לאחר. המקובלים חיו במצבים כאלה שלא הייתה להם פרוסת לחם. הרב"ש סיפר על איך בלילה קר, כולם כבר שכבו לישון, הם היו ישנים על מזרנים על הרצפה, וניגשת אליו הבת הקטנה שלו בת 5, עומדת ליד המזרן שלו ואומרת "אבא, אני רוצה לאכול". ובבית אין כלום. והוא אומר לה "תלכי לישון ובבוקר יהיה משהו". למרות שידע שגם בבוקר לא יהיה. כך הם חיו. החיים היו מאוד קשים.

שאלה: האם אנחנו צריכים לבטל את תכונת הקבלה כדי להתקדם לתכונת ההשפעה, או שאנחנו צריכים להגדיל אותה ועל פניה לבנות את תכונת ההשפעה?

לא, אנחנו לא צריכים להגדיל את תכונת הקבלה, אנחנו צריכים פשוט לפתח על פניה את תכונת ההשפעה שלנו.

שאלה: איך אנחנו מגדילים את כוח האמונה, כשאנחנו מנסים להתכלל זה בזה ולהרגיש את רצון האחר?

את אור האמונה אנחנו מקבלים מלמעלה והוא נותן לנו כוחות ללכת בהשפעה, כי בנו אין כוח השפעה, אבל ככול שנרצה להתעלות למעלה מכוח הקבלה, נעורר את כוח ההשפעה. הוא מאיר עלינו ונותן לנו אפשרות להשפיע. עוד נלמד את זה.

שאלה: ענית לחברה קודם שאנחנו חייבות לאהוב זו את זו כל הזמן, ללא הפסקה. איך זה בא לידי ביטוי?

זה בא לידי ביטוי בכך שאני רוצה כל הזמן להרגיש כמה אני אוהב את החברים ורוצה לחיות רק בהרגשה הזאת.

תלמידה: איך מגיעים לזה?

צריך לחשוב על זה כמה שיותר. ולמרות שנשכח שוב נחזור, ונשכח ושוב נחזור, עד שנתחיל להרגיש כמה בכוח ההשפעה שאותו יותר ויותר אנחנו מתחילים לאתר כן נוכל להרגיש את הבורא, את הכוח הכללי, את הכוח העליון.

שאלה: כשהייתה לי עשירייה קטנה, משהו כמו שש חברות, הייתה אפשרות לאסוף את כל החברות בתוך הלב, וכשיש עשר אני לא מצליחה לעשות את זה. אני יכולה לבדוק את היחס שלי לכל אחת בנפרד, אבל לכולן ביחד זה לא מצליח. האם זה בכלל ריאלי איכשהו לכלול עשר חברות במרכז אחד?

קיבלנו את המבנה הזה מהעולם הרוחני. עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה, ולכן אנחנו כך ממשיכים, ואם אפשר להביא את הקבוצה למספר עשר עלינו להשתדל כך לעשות. ואם אין לנו ברירה, אז יהיו פחות מזה. זה מה שאנחנו כן יכולים לעשות. המספר לא חשוב, יכולים להיות אלף במקום עשר, אם הם נמצאים בקשר פנימי ביניהם אז בהתאם לזה הם מרגישים שהם כגוף אחד, כאיש אחד, במחשבה אחת, ברצון אחד ולא נראה להם שהם הרבה, הכול תלוי ביחסים ביניהם.

שאלה: אנחנו מודות לך על מה שאתה עושה עבורנו כל שיעור, פשוט נופח בנו רוח חיים. בעבר שמעתי שאמרת שאתה מקשר, מחבר אותנו עם הבורא. ועכשיו אני שומעת שדרך המאמרים האלה אתה מחבר אותנו עם בעל הסולם ועם רב"ש. מה עלינו לעשות כדי להיות ראויים לקשר הזה ולהרגיש אותו?

אני אגיד כך, בעל הסולם והרב"ש נמצאים בדבקות שלמה ומלאה עם הבורא. ולכן לפעמים אני אומר שאנחנו מתחברים עם בעל הסולם ורב"ש ולפעמים לבורא. בעיקרון, זה לא משנה כיוון שלמעשה הכול כוח אחד, תכונת האהבה וההשפעה, כך שאנחנו צריכים להתחבר אליהם. זאת צריכה להיות המטרה, הכמיהה שלנו.

שאלה: כאשר אדם עושה פעולת קבלה עצמית אז יש אחיזה, כל החושים מצדיקים את זה. וכאשר הוא עושה פעולות השפעה כלפי החברים זה כאילו הוא מתאדה לעולם אחר ואז אין אחיזה במשהו. כמו תינוק האוחז בידיים את אימא. איזו אחיזה יכולה להיות באדם כשהוא עושה פעולות השפעה? מאיפה הוא מקבל את הביטחון?

הוא מקבל ביטחון מזה שהוא נמצא בידיים של אימא ולאט לאט משתדל לראות את מצבו בצורה יותר רצינית, רואה שיש מסביב עוד כוחות ועוד חברים. ודרך החברים הוא מקבל את הידיעה באיזו סביבה הוא נמצא. ודרך הסביבה הזאת, דרך העשירייה, הוא מתקרב לבורא. הבורא מושג בתוך עשירייה, הוא לא יכול להיות מושג בספירה אחת או שתיים. לכן ניתנה לנו יכולת, הזדמנות להתכלל בעשירייה או בקצת פחות מעשירייה, ואז נוכל לאתר את עצמנו כנמצאים במערכת. ובעזרת העבודה במערכת נוכל לעלות ולעבור ממצב למצב יותר ויותר גבוה. בסך הכול להתכלל בקבוצה ולמשוך את הבורא שימלא אותנו יותר ויותר לפי היחסים בינינו בקבוצה. זה מה שאנחנו צריכים.

שאלה: הרצון לקבל מושך את האדם לתענוגים מקריים ולא מביא אותו לשום מקום בחיים שלו, וכל הכיף הבהמי שאדם רודף אחריו בחיים נעלם לגמרי. האם אפשר לחנך אדם לכיף שנובע מהשפעה עד להידמות לבורא, או שהוא חייב לעבור את כל החיים שלו עד לאכזבה הזאת מהרצון לקבל?

הוא חייב לעבור את כל הדרך הזאת לפי פקודות הבורא שנובעות מתוך שורש הנשמה שלו ומקומו במערכת הכללית. אי אפשר לעשות את זה אחד עבור האחר, אפשר לדחוף את האדם, לעזור לו, לתת דוגמה, אבל לא יותר מזה, כל אחד עם הגורל שלו.

תלמידה: אם אני אשפיע לחברות בעשירייה, אז יהיה לי תענוג מזה?

זה תלוי בך. אם את מתוקנת, אז מכך שאת משפיעה לחברות יהיה לך תענוג, ואם את לא מתוקנת, אז לא יהיה לך תענוג מזה.

שאלה: מה קורה כשחברה לא רגילה לקבל אהבה והיא דוחה את זה בשמאל מאוד חזק?

עליכן לעזור לה בצורה כזאת שהיא לא תדע, בתפילה. תתפללי שהבורא יעזור לחברה הזאת, זה הכי טוב. את לא צריכה לבוא אליה ולהתנפל עליה עם כל העזרה שלך, אלא להתפלל.

שאלה: האם אפשר לגבור על הבורא באמצעות התפילה שלנו ולשנות את הגורל לטובה?

ודאי.

תלמידה: איך עושים זאת?

תנסי ותראי.

תלמידה: האם אני יכולה לבד?

כן.

שאלה: נניח שמתעורר ויכוח ביני לבין חברה ושתינו מרגישות נפגעות מאוד. אם במהלך העבודה הפנימית במקום להרגיש את האגו שלי ולהיפגע ממנה אני רואה את הצד שלה, האם זה אומר שאני מתקרבת לתכונת ההשפעה אם כואב לי שכואב לה מתוך הוויכוח הזה?

כן.

תלמידה: אני זוכרת שבזמנו מאוד המלצת על משחק תפקידים, על פסיכודרמה. האם כדאי לעשות תרגילים כאלה, שאם קורה משהו בינינו, אז להתחלף בתפקידים וכל אחת שתשחק את התפקיד של האחרת?

אם אתן יכולות, אז זה כדאי.

שאלה: למדנו שכשאנחנו בונים תפילה אנחנו בעצם בונים את הנשמה שלנו. איך אנחנו בונים את התפילה בתוך הקשר עם הרב, עם רב"ש, עם בעל הסולם?

תפילה נקראת עבודה שבלב. את צריכה להרגיש את הלב שלך ולכוון אותו אל מי שאת בוחרת. זו תהיה התפילה.

שאלה: כתוב ש"האדם רוצה להשתמש עם האמונה על בחינת קבלה", ואחרי זה נאמר על הספיקות באמונה. מה זה אומר להשתמש באמונה?

להשתמש באמונה משמע שהאדם מעורר את כוח האמונה ובעזרתה רוצה להיות קשור לבורא.

תלמידה: אבל נאמר שאם אתה לא מאמין מספיק, אם יש לך ספיקות באמונה, אז זה אומר שאתה עדיין לא בהשפעה, וזה כאילו מעגל קסמים. אתה צריך אמונה כדי להיות בהשפעה, ואם אתה לא בהשפעה, אז כנראה שיש לך ספיקות באמונה.

כן, בעיקרון זה אותו הדבר.

תלמידה: אז ממה מתחילים את האלגוריתם הזה?

מאמונה, מזה שאני מנסה להאמין, ואם אני לא יכול, אז אני מנסה לעשות פעולות השפעה, ואם אני רואה שאני לא יכול, אז שוב אמונה. כלומר, אני רוצה לפתח בתוכי את תכונת ההשפעה או את תכונת האמונה. ההשפעה כאן היא הפעולה והתכונה של הפעולה הזאת היא האמונה.

שאלה: אם חברה מרוכזת יותר בפעילויות יותר רחבות של בני ברוך, היא עוסקת בהפצה ובנושאים שקשורים לבני ברוך באופן כללי וקצת פחות בעשירייה, אני יודעת שאני יכולה להתפלל עבורה, אני יודעת שאני יכולה לחשוב עליה, מה עוד אני יכולה לעשות כדי לחבר אותה אלינו יותר?

כל מה שאת יכולה לעשות, אבל לא להפריע לה בעבודה שלה ואולי דווקא לעזור לה. תנסי ותראי עד כמה זה יעזור לך.

שאלה: בקטע נאמר על בעל נצחי. הרי קשה לנו לעשות משהו בהשפעה מכיוון שאנחנו לא יכולים בכלל להשיג את הנצחיות הזאת, אנחנו כל הזמן מרגישים שכל דבר בעולם הזה משתנה, בא והולך, וקשה לעשות דברים בנצחיות. האם זה בכלל ריאלי, מציאותי בעולם שלנו להרגיש את המצב הזה של נצחיות, של בעל נצחי?

זה ריאלי להרגיש את זה אבל אני לא חושב שאנחנו כבר מוכנים לזה, אבל צריך לנסות, צריך בהדרגה להתקרב לזה. עוד מעט זה יצליח, אני מבטיח.

שאלה: האם השפעה היא כשאנחנו משתדלים לחבר את כל חלקי הבריאה?

כן.

שאלה: האם התנאי לקבל אמונה למעלה מהדעת הוא להתעלות מעל האגו שלנו?

כן.

שאלה: מתי הספיקות נעלמים?

הספקות נעלמים כשהם מתחלפים לידיעות.

תלמידה: איך אנחנו יכולים להגדיל את השימוש בדמיון כדי להתקרב יותר ללשמה?

כל הזמן לתאר לעצמנו שאנחנו נמצאים בהשפעה. כל הזמן להכניס את עצמנו לפעולות השפעה, למחשבות השפעה, למחשבות של חיבור. זה מה שאנחנו צריכים.

(סוף השיעור)