שיעור צהרים 15.11.23 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", מאמרי "שמעתי", עמ' 586,

מאמר ע"ו, "על כל קרבנך תקריב מלח"

mlt_o_rav_2023-11-15_lesson_bs-shamati-076-al-kol-kurbancha_n2_p1_u1q7d6HS

קריין: בעל הסולם, עמוד 586, "שמעתי", מאמר ע"ו, "על כל קרבנך תקריב מלח".

עו. על כל קרבנך תקריב מלח

שמעתי ל' שבט בסעודת גמר כריכת חלק שש, טבריא.

""על כל קרבנך תקריב מלח", שפירושו "ברית מלח". שענין ברית הוא כנגד השכל.

כי מדרך העולם הוא, כי כששני אנשים עושים טובות אחד להשני, בטח בזמן שאהבה פועלת בין שניהם, לא צריכים אז לכריתת ברית. אבל יחד אנו רואים, שדוקא בזמן שהאהבה פועלת, אז מדרך העולם הוא לעשות כריתת ברית. אז הוא אמר, שהכריתת ברית, שעושים, הוא על לאחר זמן.

פירוש הדבר, שעושים עכשיו הסכם, באם שיבוא אח"כ מצב, שכל אחד מהם יחשוב, שאין לבו של כל אחד שלם לחבירו, ואם יש להם הסכם, אז ההסכם הזה מחייב אותםלזכור את הכריתת ברית שעשו ביניהם, בכדי להמשיך גם במצב הזה את האהבה הישנה.

וזה פירוש "על כל קרבנך תקריב מלח", היינו, שכל קרבות בעבודת השם ית' צריך להיות על "ברית מלך"."

שאלה: כתוב "ענין ברית הוא כנגד השכל".

כן

תלמיד: מה זה אומר?

זה אומר שאני נכנס להסכם שהוא דווקא לא לפי הרגשות, אלא אני חייב לעשות אותו, כי זה מקדם אותי למטרה. ואני מתחייב בזה שאני אדאג שכל ההסכם הזה בינינו יישאר לעולם ועד כמו מלח שלא מתקלקל. מלח זה דבר היחיד בעולם שעם הזמן לא מתקלקל. וכך אנחנו צריכים להסתכל על כל מה שקורה בינינו, כל ההסכמים, כל מה שאנחנו עושים בינינו, זה צריך להיות לנצח, ושאנחנו נשמור על זה מה שלא יהיה, ואנחנו מבקשים מהבורא שהוא גם ישמור יחד איתנו ויחייב אותנו להישאר ב"ברית מלך".

שאלה: בסופו המאמר מחבר בין ברית מלח לברית מלך. אנחנו מבינים שברית מלח נאמר משום שמלח הוא חומר משמר, אבל מה הקשר למלך שהוא הבורא, איך הבורא מגיע לזה?

זה שהבורא שומר את הברית. אנחנו גם מברכים אותו כך, "¹ברוך אתה ה' שומר הברית"².

תלמיד: בכל ברית שאנחנו עושים בינינו, אנחנו צריכים לערב את המלך שהוא הבורא, בכל ברית?

אם אנחנו רוצים שהברית שלנו תהיה כברית מלך, אז אנחנו צריכים את הבורא.

תלמיד: כביכול אנחנו אומרים שהמלך, הבורא הוא סוג של גנזך כזה שבו אנחנו שומרים את הדברים, שאנחנו אומרים ומסכמים בינינו או נשבעים בינינו? הבורא הוא הערב לנו?

הוא מעורב בזה ושומר על זה, לכן אנחנו קוראים לו "שומר הברית". כמו שיש לו ברית עם העם, כך גם יש לו ברית עם כל אדם שמעוניין בברית הזו, וכך אנחנו יכולים להתקיים.

תלמיד: ומה קורה חלילה, אם מפרים את הברית, איפה הבורא אומר לנו "אתה חתמת ברית אתה לא יכול להפר"?

זה נכון שיש הרבה פעמים שאנחנו רוצים לשמור את הברית ואחר כך איכשהו מתחלפים הזמן, המצב, המקום, ההרגשה, והברית נעלמת. מה עושים אז? חוזרים ומבקשים, מתחננים, מתקנים, הבורא עוזר לנו שוב לעלות לאותה הרמה של שומרי הברית.

תלמיד: מכאן אנחנו יכולים להבין שעיקר הדברים הוא הביטול.

כן.

תלמיד: למרות שסיכמנו משהו אבל הביטול אדם בפני חברו הוא למעשה שמתקיים?

כן.

שאלה: כשהאגו גדל ואדם פורק עול, לא מעניין אותו כלום, איזו ברית שומרת עליו בנקודה כזאת?

לא שומרת כלום, אלא הוא צריך לחשוב שבזה שהוא נתן מילה לשמור את ההסכם, אז הוא חייב לשמור את ההסכם, לשמור את הברית, אחרת זה מאוד גרוע.

תלמיד: אז מה אם אדם נתן מילה? נתן מילה כבר ברגע הבא המילה שלו לא שווה כלום, יש לו מילה חדשה, מצב חדש?

אז גם הבורא מתייחס אליו בצורה כזאת.

תלמיד: מה זו בעצם ברית? שום דבר, אין ברית בעצם כי מה קורה ברגע הבא?

הכול תלוי איך אדם מקבל את הברית.

תלמיד: מה יגרום לי לקבל את הברית, להחזיק בה במצב הבא?

שאתה נותן מילה לא רק לקבוצה נגיד ולחבר שלך, אלא גם לבורא שמעורב בזה ונמצא במרכז.

תלמיד: ובמצב הבא שאנחנו מרגישים נפרדים בינינו, מה קורה אז?

אם אנחנו נפרדים בינינו הבורא מרגיש את המצב הזה שלנו וגם הוא עוזב את הברית.

תלמיד: אבל הוא לא נתן לנו ערבות בעצם בנקודה הזאת?

הוא לא ערב.

תלמיד: אז מי ערב שאני אשמור על הברית ועל המילה שלי ברגע הבא כשהאגו יגדל?

קודם כל אתה וחברים שלך.

תלמיד: אני מאיפה יש לי כוח להתחייב לזה, אני לא יכול להבטיח ברגע הבא שאני אתחייב?

יחד עם החברים בצורה הדדית. ואם אתם כך מחזיקים את הברית שלכם, אז גם הבורא נמצא איתכם ושומר הברית, רק בתנאי הזה.

שאלה: אהבה תלויה בהרגשה שלנו, ואנחנו עושים את הברית בשכל. איך השכל מחייב את הלב לקיים את ברית המלח?

אנחנו עושים את הקשר בינינו גם בלב וגם במוח, בשניהם. אנחנו רוצים להיות קשורים זה לזה כגוף אחד, שהלבבות והמוחות יהיו ממש יחד, וכך אנחנו מחברים את עצמנו לכלי אחד. לכן כשאנחנו רוצים להיפרד זה דבר מאוד חמור ולא פשוט. וכשאנחנו מתחברים בינינו אז דווקא, אם החיבור בינינו הוא נכון, אז הבורא שומר על הברית שלנו, מחזיק אותה.

שאלה: אם האהבה שלי לחברים ולבורא דועכת, איך אני יכול למצוא אהבה עוד יותר גדולה לבורא ולחברים?

אני צריך לחשוב על המטרה שעומדת לפניי ולהגדיל אותה, ואם המטרה חשובה, באותה מידה אני מגדיל כל פעם את חשיבות הברית ולא נותן לה אפשרות להתקרר. לכן כל פעם אנחנו צריכים לחשוב על מטרת הבריאה שאותה אני משיג רק עם החברים, ואם לא חברים אני לא משיג בשום צורה, ולכן החברים כאן חשובים לי כמו המטרה. זה הכול.

זאת אומרת, אני מסתכל על החברים שהם בעצם אחראים על זה שאני לא אצא מהדרך ואתקרב איתם יחד למטרה, בהם אני מרגיש את הערבות שלי, בהם אני מרגיש את הביטחון שלי, שהחיים שלי מביאים אותי למטרת החיים האמיתית. אחרת כל החיים עוברים כמו אצל בהמות ללא שום תועלת.

שאלה: אני לא מבין לגבי הברית, למה זו ברית שכלית אם השכל בעצם עוצר אותנו מלזכור את הברית?

אתה שואל אם הברית היא בשכל או ברגש?

תלמיד: כתוב ש"ענין ברית הוא כנגד השכל". האם הברית היא בשכל או ברגש?

הברית צריכה להיות בלב, ברגש, ואחר כך כדי להחזיק אותה, מצרפים לזה גם את השכל.

תלמיד: ואז השכל מתנגד?

אם השכל מתנגד נלחמים נגד השכל. נגד השכל אנחנו יכולים יותר להילחם מאשר נגד הרגש.

שאלה: מה אנחנו צריכים לתת תמורת הברית?

תמורת הברית אני מוכן לתת את כל התמיכה שאני יכול לתת לחיזוק הקבוצה, לחיזוק החברים, כל מה שאפשר, רק שהברית תישמר. כי בלי ברית אני לא מתקדם למטרת החיים ואז החיים שלי ריקניים לגמרי. ברית היא מה שממלא לנו את החיים הרוחניים.

שאלה: איך אנחנו יכולים לעזור לחבר שמבטיח לעמוד במסגרת הלימוד אבל לא מצליח? החבר מבטיח להגיע לשיעורים, לפגישות, אבל הוא לא מצליח.

לעשות כל מה שרק אפשר, להגיע אליו, להביא אותו למקום הלימוד, להתקשר אליו לפני השיעור, אולי לדבר אפילו עם בני ביתו שיעזרו לו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, כל מה שאפשר מסביב.

תלמיד: אנחנו כבר עושים את הדברים שהצעת ועדיין החבר לא מצליח להגיע, אז מה לעשות?

אין מה לעשות. תמיד, בכל הזמנים היו מקרים בקבוצות מקובלים שאנשים עזבו, גם בימינו וגם אצלנו. אנשים עוזבים. הם לא מבינים את החשיבות להישאר בקבוצה בכל מחיר, ועוזבים אותה. אין לנו מה לעשות, אנחנו משתדלים לתת להם יותר מקום וללכת לקראתם, אבל אם זה לא עוזר, אז הם עוזבים. אין כאן מה לעשות, זה היה גם בזמן הרב"ש וגם בזמננו וגם אצלנו וגם בקבוצות שלכם, ככה זה. "אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה", כך כתוב. לכן להסכים עם זה ככל האפשר, זאת אומרת להחזיק את החברים בכל האפשרויות, אבל אם אי אפשר, אז לתת לחבר לעזוב, שילך.

שאלה: האם אפשר לפרט בבקשה על ד' בריתות?

זה לא לעכשיו, נלמד את זה לחוד.

שאלה: כשאנחנו מדברים על ברית ועל איחוד, המלצנו לעשות כנס בגרוזיה, והחברים שלנו רצו לעזור גם לחברים מטורקיה להגיע לגרוזיה. אבל עכשיו הכנס לא יכול להתרחש שם בטורקיה, וכן היינו מקבלים אותם בבית אצלנו כאן, עוזרים להם להרגיש איחוד, כאילו שום דבר לא השתנה אצלם. זאת הכוונה שהייתה לנו, לעשות את הכנס.

כולנו מבינים את זה ומודים לכם מאוד על הרגשות האלה, וגם לנו יש כאלה הרגשות כלפי החברים שלנו בכלל בכל העולם, במיוחד כלפי החברים שלנו מטורקיה, אז נראה מה נעשה.

שאלה: מה באמת חשוב, שהברית תעמוד במבחן הזמן, שהיא באמת תתקיים ותשמר, או הכוונה שלנו בעת כריתת הברית, שבכל לבנו אנחנו רוצים לשמר את האהבה שיש בינינו, כמו שכתוב במאמר, גם בעתיד בלי קשר למצבים שעוברים עלינו? או שהתוצאה היא הקובעת?

לא. אנחנו לא צריכים להסכים עם שום תוצאת פירוד, אלא רק להימשך לחיבור ככל האפשר עד הרגע האחרון, וכך להמשיך.

תלמיד: כלומר הכוונה חשובה, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מהתוצאה, ולכן אם התוצאה לא בסדר, אז אנחנו חייבים עוד יותר לבקש כוונה יותר נכונה עד הסוף?

כן.

שאלה: המשפט האחרון במאמר אומר, "כל קרבות בעבודת השם ית' צריך להיות על "ברית מלך"." מה זה אומר?

שאנחנו כל הזמן דואגים לכך שכל השינויים יהיו רק כדי לחזק יותר את הברית.

שאלה: אנחנו רואים שהרבה פעמים אנשים כורתים ברית ועם הזמן הלב שלהם מתקרר ונסגר, אין להם שליטה על זה. מה הסיבה שלב האדם יכול להתקרר ולהתרחק ומה אנחנו כחברה יכולים לעשות כדי להחזיר לחיים את הלב שנסגר?

הלב הוא אגואיסטי ואנחנו כל הזמן צריכים לדאוג שיהיו בלב יותר כוחות להחזיק את הברית. כי ברגע שאנחנו שוכחים, כבר אנחנו מחלישים את הלב.

תלמידה: מה מזרים כוחות ללב? מאיפה לשאוב או לתת כוחות ללב?

מהקשר בינינו בתוך הקבוצה. רק מזה אני יכול לקבל כוחות ולהמשיך ולהגביר את הכוחות שלי.

תלמידה: איזה יחס מיוחד צריך אדם שנסגר לו הלב מהקבוצה, כדי שהלב שלו יחזור לפעום?

הוא צריך לקבל דוגמה מהחברים שלו, עד כמה הם פועלים כדי לחזק כל הזמן את הברית.

שאלה: מה זה אומר בפועל "להחזיק בברית"?

לחמם את הלבבות של החברים, לחמם את הלבבות.

תלמידה: זה אומר להצליח להחזיק את החברות במחשבה במהלך היום?

כן. שאני דואג לזה, חושב על זה.

שאלה: ברית מלח היא הסכמה נצחית והבורא שומר עליה. אם כך זו דבקות לפי המטרה דרך החברים?

כן.

תלמידה: מתי אנחנו פועלים כדי שזו תהיה עבודה טובה כלפי החברים? מה חסר לנו?

מה חסר לנו? רק לחזק זה את זה, זה בעצם היסוד של הברית. האדם לא יכול להחזיק לבד. לכן יש לנו עשירייה, וכל אחד חייב להיות בעשירייה ולקבל משם כוחות כדי לממש את התפקיד שלו בתוך העשירייה.

שאלה: בזמן משבר בקבוצה, כשיש קונפליקט, איך להזכיר לעצמנו שכרתנו ברית כדי לעורר חיבור ולא עוד יותר דחיה?

כשאתם שוכחים את הברית ויש ביניכם התרחקות, אז הדבר החשוב ביותר הוא שיהיו בקבוצה כמה אנשים אחראים שהתפקיד שלהם להזכיר שקיימת הברית, שאנחנו חייבים להחזיק אותה, אפילו שעכשיו זה לא הזמן ואין כל כך רצון. הזמן הוא כך פועל, ואנחנו צריכים בכל זאת להתקרב זה אל זה ולהשתדל להחזיק את הברית.

שאלה: התאספנו עכשיו מעשיריות שונות. האם צריך לדבר על כריתת ברית או שזו עבודה אינדיווידואלית?

זה כמובן מתאים יותר לעשיריות אינדיווידואליות קבועות, אבל גם במקרה שלכן שהתאספתן ממקומות שונים. כיוון שבכל מקרה יש לנו את אותו נושא, אותה מטרה, ואנחנו הולכים לקראת התקרבות בינינו ועם הבורא. לכן אתן יכולות לדבר כולכן יחד כאילו שאתן נמצאות בעשירייה הקבועה שלכן.

שאלה: איך להמיס את לב החברה? אנחנו כרתנו ברית בעשירייה, ולחברה נראה שכל העשירייה נגדה, אבל אנחנו מאוד אוהבים אותה. למה היא רואה כך? מה אנחנו עושים לא נכון?

יכול להיות שזה לא ממנה. תחשבו שאולי הבורא נותן בכוונה כזה מבחן כדי שתלמדו מזה איך להתייחס בצורה נכונה לחברה זו או אחרת. לכן לא צריך מיד להאשים את האדם, כי ייתכן שכך הבורא משחק עימכן כדי שעוד יותר תתחזקו ותתחברו יחד, תתקרבו זו לזו, ובצורה כזאת תתקדמו.

שאלה: בסוף אנחנו מגיעים לעולם הזה כדי לגלות את הברית בכל הצורות ולעשות אותה נצחית. זאת אומרת, זה התיקון.

כן.

שאלה: יוצא שכשאנחנו עושים עכשיו ברית, האדם עושה כוונה על החיבור בעתיד. וכשיגיע הזמן הנכון להזכיר את הברית, אז הבורא יזכיר לאדם.

הכול נכון.

שאלה: איך אנחנו עושים את ההסכם עם הבורא? והאם הבורא יעורר אותנו כדי שלא נפר את ההסכם?

הבורא רוצה שההסכם בינינו יהיה עד כדי כך חזק, שנוכל לקבל בתוך ההסכם הזה מצב של גמר תיקון. לכן הוא כך מעביר אותנו ממצב למצב.

שאלה: האם אפשר להגיד שככל שבלב שלנו יש רצון להשפיע לבורא, וגדלות שלו, במידה הזאת הבורא עוזר לנו כל הזמן לשמור על הברית שלנו?

כן.

שאלה: מה זה אומר לכרות ברית? או שאני מחליט שאני כורת ברית עם הבורא שאהיה נאמן לחברים לעד, או שאנחנו מקבלים בעשירייה החלטה לכרות ברית עם הבורא, שנהיה נאמנים אחד לשני ונתמוך אחד בשני. או שאנו מבקשים מהבורא שייתן לנו ברית כזאת?

עלינו לבקש מהבורא, שהוא יכניס אותנו לכזאת ברית.

שאלה: מה כוללת ברית נכונה שאפילו הבורא שומע?

ברית נכונה זה כאשר אנחנו דואגים, או רועדים מהאופן שבו אנחנו מקושרים בינינו. וכל הזמן דואגים שהקשר בינינו ילך ויתחזק כל הזמן.

שאלה: מה זה אומר תקריב מלח. מה הפעולה הזאת? כשאנחנו מקריבים בהמה צריך להקריב אותה במלח, מה הפעולה הזאת?

זה אומר לפזר מלח על הבשר. וזה נעשה כדי שהבשר לא יתקלקל. כך זה יהיה יותר מובן לכם. אבל בעיקרון זה מדבר על כך שאנחנו מחויבים לשמור על הקשר, על היחסים בינינו, לחזק אותם, ולא להיכנע לכל מיני הפרעות.

תלמידה: זאת אומרת, המלח הוא כמו הפרעות. מה השורש הרוחני של המלח?

זה החומר היחיד בעולם שלא מתקלקל.

תלמידה: ומה השורש של המלח ברוחניות?

ברוחניות זה כשאנחנו רוצים שהקשר בינינו ישאר לנצח. לכן זה נקרא "ברית מלח".

שאלה: מה הפעולה הכי חשובה שאנחנו צריכים לעשות, כשאנחנו כורתים ברית?

שאנחנו מתחייבים כל הזמן לעזור אחד לשני בתוך העשירייה.

שאלה: בזמנו כרתנו חוק של ערבות בעשירייה. אנחנו מנסות כל הזמן לציית לו, ולתת הכול כדי שהחברות שלנו יוכלו להתקדם. מה שונה חוק הערבות הזה, מכריתת ברית מלח, או שזה אותו דבר?

זה לא אותו דבר, אבל בעיקרון זה שייך לאותן המטרות. אנחנו שומרים זה על זה בקשר שלנו, והכיוון שלנו הוא לגמר תיקון, שבו אנחנו מתחברים לחלוטין.

שאלה: מה ההבדל בין הברית בינינו, בשביל לכוון את כל הציפיות שיש לנו אחד מהשני, ושכשאנחנו מבקשים מהבורא, שישים אותנו בברית כזאת. אלה שתי בריתות שונות?

אנחנו נבין זאת בעצמנו בהדרגה. אני לא רוצה לדבר על הכול מראש.

שאלה: מה העבודה היום יומית בחיזוק בעשירייה, אולי כדאי להיפגש פעם בשבוע, ולבדוק אם אנחנו עומדים בברית?

בעיקרון כל המפגשים ביניכם, כל הקשרים ביניכם צריכים להיות מכוונים לזה שתחזקו את הקשר ביניכם עוד ועוד, ושכל פעם תציירו בפניכם יותר את המטרה המשותפת שלכם.

שאלה: ענית קודם ואמרת שצריכים לעשות כל מה שאפשר, כדי לעזור לחברה לקיים את המסגרת שלה. מה לעשות אם החברה חושבת שהיא לא באותה רמה רוחנית כמונו, וההשתתפות שלה בעשירייה רק מאיטה אותנו?

זה לא חשוב. היא יכולה להיות גדולה מאוד, ויכולה להיות קטנה מאוד כלפי כל החברות שלה, אבל העיקר זה החיבור. העיקר זה חיבור. זה לא שאני צריך לחפש את העשירייה הכי חזקה, ואז אני נכנס אליה ומתקדם מהר. לא, זה לא עובד בצורה כזאת. זה עובד רק לפי המסירות בין החברים, בלבד.

שאלה: מה הכוונה באמירה ש"אלף נכנסים לחדר ורק אחד יוצא להוראה". מה הקשר בין האחד שיוצא להוראה, לאלף אנשים שנכנסו לחדר?

יכול להיות שמאלף אנשים, רק אחד מגיע לתיקון הסופי, אבל בעצם כולם מקבלים דרכו. וזה אומר שכולם זוכים, שכולנו זוכים.

שאלה: עכשיו המלצת לבחור חברות שיהיו אחראיות להזכיר לנו על כריתת ברית המלח. אנחנו צריכים לראות את מרכז העשירייה, להזכיר עליו גם, אבל אף אחת מהחברות לא רוצה לקחת על עצמה את האחריות, ולהיקרא מרכז העשירייה.

אלו שמזכירות על כריתת ברית המלח, צריכות להיות עם תכונות מיוחדות, כי הברית הזו זה משהו מאוד חשוב, ומיוחד. איך לבחור את החברות שמזכירות על זה? הן צריכות להיות מאוד עדינות, או כאלה שמגיעות לכל השיעורים, והמפגשים?

אתן צריכות פשוט לעשות לו״ז, כך שכל פעם שתי החברות, לא אחת אלא שתיים, אחראיות על ההתקרבות ביניכן. בשבוע הבא שתיים אחרות, וכן הלאה.

תלמידה: ולחבר את כל התפקידים האלה, למרכז העשירייה שעובר בין כולם?

כן.

שאלה: מה ההבדל בין ערבות לברית מלח?

ערבות וברית מלח יכולות כאילו להיות אותו דבר. אבל למעשה אלה דברים שונים. ערבות זה כאשר אנחנו ערבים זה לזה. וברית מלח זה כשאנחנו עוזרים זה לזה, נאחזים זה בזה. אלה מושגים מאוד קרובים, אבל שונים. נלמד את כל זה, אפילו יש מאמרים בנושא.

שאלה: כשאנחנו כורתים ברית יש לנו שתי אפשרויות כמו ברית שעושים גבר ואישה. או שאנחנו כל הזמן מחדשים את הרגשות שלנו, ומשתוקקים שהחיים הרוחניים שלנו כל הזמן יבערו. או כמו שהם חיים אבל בכלל אין קשר ביניהם, הם כאילו פורמלית חיו ביחד, ומתו ביחד. איך בתוך הברית הזאת כל הזמן להתחייב אחד לשני, כל הזמן להגיע לחיות חדשה או שלא צריך?

לא, שגרה זה אולי דבר טוב בעולם שלנו, אבל ברוחניות בשום פנים ואופן לא. אנחנו צריכים בכל רגע ורגע לנסות ולחדש את הקשר בינינו.

תלמידה: זו חובה שכל הזמן תהיה לנו התעוררות והתחדשות?

כן.

שאלה: איך אנחנו יכולים להגיע לכריתת ברית כשעוד לא הגענו לקשר כזה בינינו?

לא חשוב, תנסו. יש לכן נשים טובות שיחד תוכלו לעשות את זה, רק תעזרו אחת לאחרת. תנסו להשיג מצב שבו אתן נמצאות יחד בכלי אחד.

תלמידה: לבנות כריתת ברית עם הרב זה אפשרי? זה יכול להיות לפני שכרתנו ברית בעשירייה או אחרי או שזה בכלל לא אפשרי?

עדיף עם הבורא.

שאלה: ברית מלח צריכה להיות דו צדדית, איך יכול להיות שאחד עושה והאחר לא?

צריך לתת דוגמה טובה לשני עד כמה אתה נמשך להיות עימו בברית, וגם להסתכל על החברים. אנחנו רואים עכשיו את החברים, אני צריך ללמוד מהם איך הם רוצים לדבר, איך הם רוצים לשאול, איך הם דואגים שיהיה בינינו קשר וכן הלאה. הכול מקרב אותנו להבנת הברית.

שאלה: העשירייה היומית שלנו עושה הרבה מאוד פעולות מכוונות לבורא. יוצא שאנחנו מחזקים את הברית עם הבורא ומזרזים את התיקון?

כן.

תלמידה: היום תהיה פעולת הפצה מאוד גדולה לכלי האפריקאי, לכלי האסייתי ולכלי האירופאי, וזה מאוד מרגש אותי. בפעם הראשונה הולך להיות שיעור משותף שניתן מישראל ומתורגם להמון שפות, וזו הפעם הראשונה שיהיה תרגום לחלק גדול מהשפות. אני באמת מבקשת מכל החברים לחשוב עלינו, זה יהיה בשעה שמונה בערב שעון ישראל, תתפללו שנצליח בחיבור הזה.

בסדר, אנחנו נחשוב עליך ועל כל מה שקורה שם שתצליחו. בהצלחה.

קריין: אני אולי אבהיר יותר, מדובר בקורס גלובלי שיעבירו חברים שלנו, זה קורס שיוצא לכל היבשות אני חושב, לאפריקה, לאסיה, הוא יתורגם להמון המון שפות, המון חברים משתתפים בזה, המון אנשים חדשים ברחבי העולם, גברים ונשים נרשמו לקורס, אז ניתן להם את כל הכוח שלנו, שיצליחו.

יופי, שיהיה להם בהצלחה, אנחנו איתם יחד.

שאלה: מה הם התנאים לכך שזוג יוכל לכרות ברית מלח?

בזוג כבר קיימת ברית, והיו כמה דוגמאות כאלה בהיסטוריה, שזוגות היו ביניהם בברית רוחנית. איך לעשות? לעשות כרגיל, אבל לא שהם בונים רק קשר בין שניים, הם צריכים גם להיות בקבוצה ולהשתתף בכל מיני פעולות הפצה ועוד דברים. אבל זה אפשרי.

תלמידה: איך זוג כורת ברית רוחנית? האם זוג שלא נמצא בדרך, זוג שלא לומד איתנו גם יכול לכרות ברית מלח?

בבקשה, אין שום בעיה. אבל מה המטרה שלו?

תלמידה: אז בלי מטרה אין ברית ואין מלח.

כן.

תלמידה: אז איך זוג כורת ברית רוחנית?

אם אין ביניהם קשר רוחני?

תלמידה: יש קשר רוחני.

אם יש קשר רוחני אז צריכים לקבוע ברית רוחנית.

שאלה: אם ברית מלח היא ברית בין הלבבות שלנו, אפשר לכתוב בעשירייה שלנו סעיפים כלשהם של הברית הזאת או שזה לא יעשה שום דבר?

זה לא ישחק שום תפקיד, הכול תלוי כאן בטהרת הלב והמחשבה, ניקיון, זה העיקר. אותם אנשים שלומדים אצלנו בקבוצות, אם מלבד זאת הם גם בני זוג, אז יש להם עזרה גדולה מאוד מלמעלה, מהבורא, והם יכולים באמת להשיג הרבה אם בו זמנית הם יעזרו זה לזה ברוחניות.

שאלה: איך העשירייה עושה ברית עם הבורא, למה היא מצפה מהבורא בהסכם הזה, ומה היא דורשת מעצמה?

העשירייה מצפה מהבורא שהוא יעזור לה להיות כגוף אחד, בלב אחד, בראש אחד, בצורה כזאת שכולם יקבלו מהבורא הכְוונה לגמר תיקון.

שאלה: ומה העשירייה דורשת מעצמה?

ללכת לפי כמה שהיא יכולה, ולדרוש מהבורא שיכוון אותה.

שאלה: נאמנות זה מושג כל כך עמוק, ואם אני אתחיל לדבר על זה בעשירייה אני יכול לעצבן מישהו כי אלו רק מילים יפות ותו לא. אז עם מי אני יכול לדבר על נאמנות, רק עם הבורא?

עם אשתך.

תלמיד: תודה, זה בטוח.

תמסור לה ד"ש ותגיד שאני חייבתי אותך לדבר איתה.

שאלה: דיברת על החוזק של הברית בינינו, שהיא תהיה כל כך חזקה עד שנוכל לקבל מצב של גמר תיקון. האם זה קשור לכמה אנחנו רוצים שהבורא ייהנה מזה, מהברית הזאת?

כן. כי כל הפעולות שלנו בסופו של דבר צריכות להיות בכוונה לעשות נחת רוח לבורא.

סיימנו בזה את השיעור, סיימנו רק את המאמר הראשון, ונמשיך מחר.

שיהיה לכם כל טוב ויחד, העיקר זה יחד.

(סוף השיעור)

---

1. ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקים במאמרו (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רכ"ט, סעיף א')↩

2. וידעת כי־יהוה אלהיך הוא האלהים האל הנאמן שמר הברית והחסד לאהביו ולשמרי מצותו מצותיו לאלף דור (דברים פרק ז פסוק ט)↩