שיעור בוקר 27.08.2024 - הרב ד"ר מיכאל לייטמן - אחרי עריכה

ספר "כתבי בעל הסולם", פתיחה לפירוש הסולם, עמ' 216,

אותיות נ', נ"א

קריין: ספר "כתבי בעל הסולם", עמוד 216, "פתיחה לפירוש הסולם", אות נ'.

ב' בחינות עלית מ"ן

אות נ'

"יש ב' בחינות עלית מ"ן דז"א, א': מתוך שג"ר דבינה שה"ס או"א עלאין הם תמיד באחורים לחכמה, דהיינו שאינם רוצים לקבל חכמה אלא חסדים, בסו"ה כי חפץ חסד הוא. כנ"ל. ואין ישסו"ת יכולים לקבל חכמה מא"א, אלא דרך או"א (כנ"ל אות מ"ד). לפיכך אי אפשר שישסו"ת יקבל חכמה דרך או"א, אלא אם כן שז"א עולה למ"ן לישסו"ת, ואז מסירים או"א את האחורים שלהם מן החכמה, והחכמה עוברת דרך או"א אל ישסו"ת. והתעוררות זו, נמשכת מבינה דאור ישר הממשכת הארת חכמה בחסדים בשביל ז"א דאור ישר (כמ"ש בפתיחה לחכמת הקבלה אות ה'). ולפיכך בכל עת שז"א עולה למ"ן, מתעוררים או"א להמשיך לו חכמה (ועי' להלן אות פ"ג)."

שאלה: מה זה אומר שזעיר אנפין עולה למעלה לאבא ואימא?

יש לו חיסרון. כדי למלא את החיסרון, לספק את מה שהוא רוצה, הוא צריך לעלות לאבא ואימא כדי לקבל מהם את האור, ואז החיסרון שלו יירגע.

תלמיד: מה מפעיל את החיסרון שלו? מה מניע את החיסרון שלו?

הכלים השבורים שהיו בעולם הנקודים.

תלמיד: מה מניע את כל התהליך, האם הרצון של העליון לתת לתחתון או החיסרון של התחתון שפונה לעליון?

אנחנו לומדים משני הצדדים. אתה יכול להגיד שזה הטבע שמתגלה ודורש מילוי, ואז מה שנעשה הוא, שרק מבצעים את פקודות הטבע. או שאתה יכול להגיד, שראש המדרגה רוצה שהתחתונים יגלו מה נמצא בראש ויוכלו לעלות ולהזדהות וכך להתקדם הלאה. גם זה נכון וגם זה נכון. יש עוד כמה סיבות. אבל אין ספק שמה שהוא כותב זה נכון לכל המקרים, שאחרי שבירת הכלים ויציאת עולם האצילות ואחר כך בי"ע, אז מה שאנחנו קוראים זה מה שיש, העלאת מ"ן מזעיר אנפין לבינה.

תלמיד: כשאנחנו קוראים, האם הכוונה שלנו היא להתחבר לאותו חיסרון של התחתונים, או לרצון של העליון להעלות את התחתון? אפשר לראות את זה גם מצד החיסרון של השבירה וגם מצד הרצון של העליון לתת.

אנחנו לא מדברים על מי שרוצה כך או מי שרוצה כך, אלא מי מתחיל, איפה החיסרון הראשון שעכשיו ממשיך להזיז את כל המערכת.

תלמיד: מתוך החיבור שלנו, אל מה להתכוון, האם אל אותו חיסרון של העליון שרוצה לקרב אותנו, או אל אותה שבירה כללית שאנחנו רוצים להיות בה חלק בריא?

העליון פועל כך שהתחתון מרגיש חסרונות, ולפי החסרונות האלה הוא מפעיל את עצמו כדי להרגיע את החסרונות שמתעוררים בו. כך קורה התהליך.

תלמיד: אפשר להגיד שאנחנו צריכים להתמקד יותר בעליון?

העליון הוא הסיבה לכל הדברים.

תלמיד: האהבה שלו לכל.

אתה כבר מדבר בצורה כללית. אבל אנחנו כשמדברים כאן בפרצופים, אנחנו לא מדברים במילים של אהבה, אלא כמו שהוא כותב.

אות נ'

"יש ב' בחינות עלית מ"ן דז"א", זה מה שאנחנו צריכים ללמוד, "ב' בחינות עלית מ"ן דז"א, א': מתוך שג"ר דבינה שה"ס או"א עלאין הם תמיד באחורים לחכמה, דהיינו שאינם רוצים לקבל חכמה אלא חסדים", זה זעיר אנפין שבדרך כלל רוצה לקבל חסדים בהארת חכמה. כאן הוא מדבר אחרת, שהחיסרון שעולה מזעיר אנפין בעולם הנקודים, אז המ"ן שלו, החיסרון שלו, רוצה רק חסדים. לכן נקרא "כי חפץ חסד הוא. כנ"ל. ואין ישסו"ת יכולים לקבל חכמה מא"א, אלא דרך או"א (כנ"ל אות מ"ד). לפיכך אי אפשר שישסו"ת יקבל חכמה דרך או"א, אלא אם כן שז"א עולה למ"ן לישסו"ת, ואז מסירים או"א את האחורים שלהם מן החכמה, והחכמה עוברת דרך או"א אל ישסו"ת. והתעוררות זו, נמשכת מבינה דאור ישר הממשכת הארת חכמה בחסדים בשביל ז"א דאור ישר (כמ"ש בפתיחה לחכמת הקבלה אות ה'). ולפיכך בכל עת שז"א עולה למ"ן, מתעוררים או"א להמשיך לו חכמה (ועי' להלן אות פ"ג)."

תלמיד: לֶמה כל השאיפה הזאת להביא אור חכמה למטה, מה המניע של זה?

לאבא ואימא אין שום חיסרון, אלא רק מה שמקבלים מלמטה. וכאשר מלמטה מבקשים חכמה, אז כך הם פועלים. אבא ואימא מעוררים את ישסו"ת, הם מוכנים בשביל ישסו"ת להעביר חכמה מאריך אנפין, הם מקבלים חכמה מאריך אנפין, וישסו"ת מקבלים מאבא ואימא. הוא כותב "אלא אם כן שז"א עולה למ"ן לישסו"ת". זעיר אנפין צריך לעלות למ"ן לישסו"ת, "ואז מסירים או"א את האחורים שלהם מן החכמה, והחכמה עוברת דרך או"א אל ישסו"ת. והתעוררות זו, נמשכת מבינה דאור ישר הממשכת הארת חכמה בחסדים בשביל ז"א דאור ישר (כמ"ש בפתיחה לחכמת הקבלה אות ה'). ולפיכך בכל עת שז"א עולה למ"ן, מתעוררים או"א להמשיך לו חכמה (ועי' להלן אות פ"ג)."

תלמיד: המ"ן הזה של זעיר אנפין, הוא רוצה להשפיע בחסדים או רוצה לקבל אור חכמה?

הוא לא רוצה, הוא חייב לעלות לישסו"ת כדי לקבל ממנו אור חכמה. וכדי שאור החכמה הזה ירד ויתלבש בחסדים, אז אבא ואימא מתעוררים וממשיכים בצורה כזאת חכמה דרך עצמם, דרך ז"ת דבינה, דרך זעיר אנפין עד המלכות.

תלמיד: מה התכלית של זה? האם בשביל שהוא ילמד גם להשפיע?

התכלית היא לקבל מסכים נכונים בכל פרצוף, בכל חלק מסולם המדרגות, שבהם יוכל להשתלשל אור.

תלמיד: כלומר, המטרה הסופית היא שהאור יוכל להשתלשל עד התחתונים.

עד התחתונים.

זו בחינה א'. ובחינה ב', אות נ"א.

אות נ"א

"בחינה ב': דעלית מ"ן דז"א, הוא כדי ליחד ב' קוין ימין ושמאל שבישסו"ת (כנ"ל אות ל"ה), כי כשיוצא קו שמאל דישסו"ת, נעשית מחלוקת בין ימין ושמאל, שמשום זה שניהם אינם מאירים, עד שז"א מיחדם זה בזה, בסוד הקו האמצעי, ואז מאירים שניהם (כמ"ש שם).", גם ימין וגם שמאל.

שאלה: זעיר אנפין מרגיש חסרונות ממלכות, שהיא בכלל בחושך, והוא מעלה מ"ן ראשון. בינה מתחילה להעביר חסדים למלכות, ואז יוצא קו שמאל. למה יוצא קו שמאל בישסו"ת? מה גורם לזה?

כי ישסו"ת זה ז"ת דבינה שרוצה לקבל אור החכמה.

תלמיד: רק אחרי שמאירים חסדים במלכות, היא מזהה את החיסרון לקבל, ואז יוצא קו שמאל.

כן. רצון לקבל חכמה.

תלמיד: ואז עולה מ"ן נוסף.

כן.

שאלה: אמרת קודם שהתכלית שזעיר אנפין עולה ומושך את אור החכמה, היא כדי לבנות מסכים.

ולהעביר אור חכמה למטה.

תלמיד: ממה נבנה מסך, האם מאור חכמה?

המסך נבנה מכוונות.

תלמיד: בשביל מה זעיר אנפין עולה למ"ן דישסו"ת? מה הכוונה שלו?

איך אפשר שאור החכמה ירד בכל המדרגות עד לתחתונים?

תלמיד: כתוב שזעיר אנפין דאור ישר הוא זה שעולה ומקבל את החכמה. האם זה בגלל שזה רצון העליון להעביר את החכמה למטה? הרי אנחנו קוראים שיש פה שתי בחינות למה שתהיה עליית מ"ן. האחת בגלל אור ישר, שזו בחינה א', והשנייה בגלל שיש התעוררות קו שמאל, ישסו"ת. האם בצורה הראשונה זעיר אנפין עולה כי העליון רוצה להשפיע לתחתון?

כן.

תלמיד: כתוב שזו התעוררות דאור ישר, זה אומר שזו התעוררות מלמעלה.

כן.

תלמיד: כלומר לא שיש כוונה לזעיר אנפין, אלא זו דרישה ממעלה שיעלה. זעיר עולה למ"ן ללא החלטת התחתון, אלא כתוצאה מדרישה מלמעלה להעביר את אור החכמה למטה. זה מה שאני מבין שכתוב.

מה שאתה אומר זה נכון, אבל הוא לא רוצה להסביר בצורה כזאת. איפה ראית את זה?

תלמיד: הוא כותב באות נ', "אי אפשר שישסו"ת יקבל חכמה דרך או"א, אלא אם כן שז"א עולה למ"ן לישסו"ת, ואז מסירים או"א את האחורים" וכן הלאה. "והתעוררות זו, נמשכת מבינה דאור ישר הממשכת הארת חכמה בחסדים בשביל ז"א דאור ישר". זעיר אנפין, למה הוא עולה? הוא עולה כי יש דרישה מלמעלה להעביר אור חכמה, לא בגלל שיש דרישה מלמטה.

החיסרון בא מלמעלה.

תלמיד: כן, האם זה נכון?

זה קורה, כן.

תלמיד: זעיר אנפין עולה ומקבל אור חכמה כדי לבנות מסכים בכל המדרגות למטה, כדי שיכול לקבל אור חכמה. נכון?

יחסית, כי הוא לא יכול לרדת באותה צורה שמקבל אור חכמה בישסו"ת.

תלמיד: המסכים האלה שהוא בונה, האם זה בזכות אור חכמה? האם מסך הוא לא בכוח חסדים?

לא, מסך הוא בכוח חכמה.

שאלה: האם זעיר אנפין הוא כמו ראש ביחס לאו"א?

לא. הוא קובע את פעולות אבא ואמא על ידי המ"ן ממנו לאבא ואמא, אבל לא שהוא ראש. הוא קובע, מתחיל את הפעולה, זה נכון. זה כמו שילד קטן צועק, מבקש, ובזה הוא מפעיל את הגדולים שמטפלים בו, שנותנים לו מה שהוא צריך.

שאלה: מה זה אומר שזעיר אנפין מקשר שני קווים?

אנחנו אחר כך נלמד, כבר למדנו קצת על ג' קווים. זעיר אנפין שעושה זיווג דהכאה, זיווג בחיבור בין הקווים ימין ושמאל, ומופיע כקו אמצעי, בזה הוא מחבר קו ימין עם קו שמאל, והאור יורד מבינה דרך זעיר אנפין והלאה למלכות.

שאלה: הוא כותב שזעיר אנפין הוא המניע לחיבור של שני הקווים, הכול מתחיל מלמעלה. מה האינטרס של זעיר אנפין לבקש שהקווים יתחברו?

להמשיך אור מלמעלה.

תלמיד: בבחינה הראשונה הוא רוצה לקבל אור חכמה, ומתוך זה בא המ"ן.

כן.

תלמיד: בבחינה השנייה. המ"ן שמבקש עכשיו לחבר אותם, האם הוא רוצה גם להשיג חכמה, זו בסוף אותה בקשה?

בסופו של דבר, כן.

תלמיד: כלומר הבקשה עצמה היא שונה. בבחינה הראשונה הוא מבקש בצורה ישירה את החכמה ובבחינה השנייה הוא מבקש "תתחברו "על מנת" שנוכל לקבל".

כן.

(סוף השיעור)