בכחול - עצות פרקטיות מדברי הרב.

*טעימות נבחרות משיעור בוקר 6.12.2022*

מצוות הקלדות וטעימות.

*אמונה למעלה מהדעת*

1. ש: מי הם אומות העולם שבגופו...?
   ר: כל הרצונות והמחשבות שמתעוררים באדם ושמושכים אותו מדרך הישר להתבטל כלפי הבורא.
   ש: איך עובדים איתם?
   ר: איך עובדים איתם? משתדלים להעמיד אותם נגד הבורא ולבטל אותם כמה שאפשר, לבקש מהבורא שיעזור לנו בזה. אנחנו לא מסכימים איתם, אפילו שהם תמיד, בכל רגע ורגע, מתעוררים, מתעלים, מפריעים בכל מיני צורות.. העבודה שלנו היא כל הזמן להשתדל לחדור דרך כל ההפרעות במוח ובלב שמתעוררות בנו, ואנחנו רוצים להגיע לעיקר, לחיבור עם הבורא. ככל שיש לנו הפרעות באמצע, זה דווקא טוב, זה אומר שאנחנו צריכים להגביר את הרצונות שלנו, את המחשבות שלנו יותר ויותר, וכך אנחנו משיגים את המטרה. ככל שיש לנו הפרעות, כך נראה את המטרה יותר גדולה.

2. ש: מה זה שצריך לקדש את הבורא לפני אומ"הע?
   ר: שדעות, מחשבות ורצונות שהם לחיבור, לאהבה, זה נקרא שהן שייכות לבורא, יהיו באדם יותר חזקות וגבוהות מכל המחשבות האחרות של לקבל, למשוך לעצמו, מהמחשבות והרצונות של אומות העולם שבו.

3. "דרך הכפייה" נקראת שלמרות שאני בפנים רואה שאין לי כל כך התנגדות או ההיפך, אני מעורר את הכוחות האלה, שיהיו זה כנגד זה. אני משתדל להעמיד בי כאלו רצונות, מחשבות, תכונות, שיהיו בהתנגשות. רק כך, כשהם נמצאים זה כנגד זה, אוכל להחליט את מי אני מחזק, את מי אני מעלה למעלה.. כשאנחנו מתקדמים בדרך, אנחנו לפעמים צריכים להגביר את הרצונות שהם כנגד הרצונות שהיו קודם, כדי להבחין בהם יותר.

4. ש: מיהו תלמיד שנותן התעוררות מלמטה?
   ר: כל אחד שרוצה להתחבר עם החברים ולהיכנס לסדר עבודה בצורה נכונה, להתקרב או להרגיש את הבורא בקשר בינו לחברים. כך הוא עובד ופועל, הוא רוצה לעבוד כך שכל הרצונות, המחשבות והפעולות של הבורא, ככל שהוא יכול לזהות אותם או להזדהות איתם, יהיו למעלה מרצונות, המחשבות ומהפעולות שמגיעים לו מצד הגוף שלו, מהאגו שלו. אז הוא כבר מתחיל לחלק את עצמו לחלק ששייך לבורא ולחלק ששייך לאומות העולם, כלומר לחלק ההפוך מהבורא, לרצון לקבל...

5. ש: מה זה לקדש את ה' כנגד אומות העולם שבגופו?
   ר: אני צריך תמיד לבדוק שכל השאלות, הבקשות, ההתעוררויות שמגיעות אליי מהבורא, מלמעלה, לקראת חיבור, לקראת הבחנות רוחניות, אני מעלה אותם למעלה מהאומות העולם שבקרבי, כלומר מעל רצונות לכל מיני פעולות ומעשים ששייכים לנוחות הגוף שלי. כך אני צריך למיין אותם.

6. ש: מהו כוח הדיבור והשכנוע בינינו?
   ר: זה לא כוח הדיבור והשכנוע, אלא אנחנו מעוררים את הכוח העליון והוא משפיע עלינו בייתר שאת בכוח שלו וכך מעורר בינינו הרגשה חדשה, מדרגה חדשה, כל יום ויום.

7. איך לצאת מהרדידות ביום יום ולהיכנס למלחמה על לשמה?
   ר: *לא טוב שאתה אומר שכל יום הוא כמו שהיה אתמול, זה סימן שאתה לא מברר מצבים חדשים, שאתה לא נכלל עם כל הראש במה שיש לך היום לקבל מהבורא ומהחברים. לכן היום שלך הוא כמו אתמול, זה לא טוב. תיזהר, תנסה להרגיש את היום כחדש, זה הכל תלוי בכמה אתה בתשומת לב להתקרב לחברים ולבורא*.

8. : ש: מה ההבדל בין הפרעות במאמצי חיבור בעשירייה להפרעות במשפחה ובריאות?
   ר: משפחה, בריאות, וכל המאמצים שם, גם זה שייך להתעוררות מצד הבורא, אבל בכל זאת זה לא אותו, זו לא אותה מדרגה, לא אותה עוצמה כמו המצבים שמתחדשים בין החברים בקבוצה.

9. ש: מה הסיבה ללחץ הקיצוני שאני מרגיש בכלי שלי אחרי הכנס?
   ר: אתה קיבלת רצונות חדשים והם פועלים בך, אבל עדיין אתה לא עובד איתם, לא עונה עליהם, לא קולט אותם. בגלל חוסר הקליטה של הרצונות האלה מכל הכנס, אתה מרגיש לחץ. *או שתשים לב על מה שיש לך מהכנס ותתחבר עם זה, או שזה יעבור מעצמו ותרד לדרגה האמיתית שלך*.

10. ש: איך לעבוד עם הלחץ שמקבלים בכלים שלנו בזמן הכנס?
    ר: *להשתדל את הלחץ הזה לא לאבד, אלא לראות איך אנחנו מחלקים אותו לחלקים, לדרגות, לעניינים, ולטפל בהם אחד אחד*. קודם כל לעשות אנליזה מכל מה שאנחנו מקבלים, לענות על זה אחד אחד, ואח"כ לעשות מהכל סינתזה. נעבוד על זה.

11. *האדם צריך להבדיל בין ישראל שבו, שמכוון לבורא, לחיבור, להתעלות למעלה מכולם כדי להתחבר עם הבורא, לבין כל המחשבות והרצונות שמושכים אותו לכל מיני כיוונים אחרים. עם מי הוא נמצא? מי הוא רוצה שישלוט*?
    
    ש: מי הוא רוצה שישלוט, זה מספיק..?
    ר: לא חשוב, העיקר שהוא צריך להתמודד עם זה. להתמודד זה להיאבק ולנצח, אם אפשר.
    ש: ואם כל יום הוא מפסיד?
    ר: זה לא חשוב, *כל יום מחדש, כל יום מחדש. אין בעיה, חייבים, צריכים להבין שאנחנו חייבים לצאת למלחמה*. כי תצא למלחמה.

12. ש: איך אפשר לשמור על שמחה...?
    ר: השמחה צריכה לבוא מזה שיש לך התנגדות, שאת לא רוצה לקום לשיעור, שמוקדם וקר ואת לא רוצה, לא נוח לקום ממיטה חמה ולהתלבש ואפילו לעשות כל מיני ציורים על הפנים לפני שאת יושבת מול המצלמה. אני מבין שזה לא הזמן, אבל החשיבות כלפי הקבוצה, כלפי הכלי העולמי, היא צריכה להראות את עצמה, חשוב לך להיות יחד איתנו מאשר עם חלומות שלך. אז תשתדלי.

13. *ויגבה ליבו בדרכי ה*' זה שהאדם צריך להעלות את הלב שלו למעלה מכל הרצונות האגואיסטיים, הארציים שמתעוררים בליבו.
    
    תסתכל על אנשים שמבינים מהי עבודת ה', על זה אומר ויגבה ליבו. הוא מבין יותר מכולם, כלומר *שישפוט כמה הוא מבין, כמה האחרים מבינים, וכמה הוא צריך להעלות את עצמו וללכת בדרך שלו, ולא לשמוע, לא להיכנע לעצות אחרות למיניהן*.

14. ש: בד"כ שמתגברים, בסוף בא יצר וכן מכריע את האדם. זה תמיד יקרה?
    ר: אנחנו לא מדברים על זה שמתגברים וזה בא, אלא על הפעולה עצמה. *אני הולך למעלה מדעתי, כלומר אני רוצה כך וכך לעשות אבל אני עושה מה שאומרים מקובלים. כך אני מגיע לדרגה יותר עליונה, מתקרב לבורא*.
    ש: ולגוף תמיד יותר חשובה הגשמיות?
    ר: לגוף תמיד הגשמיות תהיה יותר חשובה מהרוחניות, ודאי.

15. ש: מה זה שבכל רגע אני בוחר באמונה למעלה מהדעת?
    ר: אתה יכול לקבוע היכן האמונה שלך והיכן הדעת שלך, ויכול להציב זה מעל זה.
    ש: איך לקבוע את אמונה מעל הדעת?
    ר: דעת זה מה שאתה יודע, מה שאתה רוצה, מה שנמצא בידיך. אמונה זה מה שמעל זה, מה שאתה רוצה להציב מעל זה.
    ש: מה אני שם למעלה?
    ר: כל מה ששייך להשפעה, לאהבה, לחיבור. כל מה שמנוגד לאגואיזם.
    ש: בוחר בחיבור עם חברים?
    ר: בכל מה שקשור, שייך למצב המתוקן.

16. ש: אם אני חלש לבד במשך היום, איך לתאר איזה דעת יש בחברים?
    ר: יש לפניך את הכתבים האלו, אתה צריך לקרוא אותם בכל רגע חופשי, ואם מזדמן אז גם לדבר עליהם עם החברים.
    ש: בלי לדבר אני לא יכול להתכלל בחברים?
    ר: לא, זה לא מספיק. אין לנו עדיין התכללות רוחנית ממש.

17. אם יש לך הוכחות, זאת כבר לא אמונה. באמונה אין שום הוכחות, רק בזה שאתה מקבל את האפשרות להתעלות למדרגת אמונה גבוהה יותר.
    ש: אלה הפירות?
    ר: כן, עד שאתה לא רוכש את המצב השלם הגבוה.

*מאמר החירות*

18. ש: סביבה יכולה לעשות היפוך של הרצון?
    ר: כן.
    ש: אז למה צריך את הבורא?
    ר: לא צריכים את הבורא, רק סביבה.
    ש: אבל רק הבורא עושה את הפעולה..?
    ר: תכניס את האדם לסביבה כלשהי ותראה כמה הוא ישתנה על ידה.
    ש: כוח בורא מלכתחילה נמצא בסביבה?
    ר: כן.

19. ש: איך אני מגיע להרגל הופך לטבע שני..?
    ר: יש כאלה פעולות שאפילו שהן נגד הרצון אבל אתה עושה אותן בכוח, ואז הרצון קולט אותן וכבר לא יכול להיות בלעדיהם. זה נקרא *הרגל נעשה טבע שני*.
    ש: איך אני מגיע להרגל הזה?
    ר: יש פעולות שאתה צריך לעורר בהרגל ומזה מרגיש כמה זה טוב. *אתה יכול אפילו לעשות כאלה פעולות שמהן היה לך פעם רע, ובכל זאת ע"י ההרגל אתה מתרגל אליהן ומרגיש אותם כטוב. הכל תלוי בהרגל*.
    ש: גם מערכת יחסים בין חברים יכול להפוך להרגל?
    ר: ודאי שכן. אין ספק.
    ש: כל פעם אני נופל, ההרגל לא עוזר?
    ר: עוד לא התרגלת. נפלת פעם פעמיים, זה לא מספיק.
    ש: בסוף לא אפול כתוצאה מהרגל?
    ר: יכול להיות שכן. תנסה יותר ויותר ותראה כמה זה כבר יעזור לך לא להסתכל על הדברים האלה ברע, אלא בטוב.

20. ש: בעל השגה זה מהרגל שלו או משהו חדש?
    ר: מי שבא להשגה, יש דברים שהוא קיבל ע"י ההרגל, ויש דברים שהוא קיבל ע"י ההשגה שעוד לא הפכה להרגל.
    ש: אז השגה הופך להרגל?
    ר: כן, לאט לאט השגה הופכת להיות להרגל. אתה פותח את העולם החדש, ועולם חדש הזה נעשה לך כהרגל.
    ש: ההרגל נשאר כהרגל או כל הזמן לפתח אותו?
    ר: לא. אתה מתרגל, אתה מתחיל לקבל אותו כביכול כשלך. הוא שלך, זו הדבקות של התכונות החדשות בך.

21. ש: איך אני ממשיך בעבודה הרוחנית ולא נופל להרגל של בהמתיות?
    ר: אתה נותן יגיעה כדי לבצע פעולות נגד ההרגל או בעד ההרגל, תלוי מה אתה רוצה להשיג, והפעולות האלה מקרבות אותך לתוצאות חדשות.

22. האדם לא יכול להשתנות כמו החיטה, כי הוא נמצא תחת השפעת סביבה הרבה יותר עשירה, חזקה ומחויבת.

23. ש: איך לא ליפול רק לאיזור הנוחות של ההרגל, אלא להמשיך בבירור האמת?
    ר: להחזיק בחברות. *אם את לא רוצה להיות טמונה בתוך התכונות שלך בלבד אלא להתקדם, אז את חייבת להתנתק מעצמך קצת יותר, ע"י זה שאת מתחברת לחברות*.
    ש: איך בחיבור הזה מתבררת האמת?
    ר: *בחיבור שלך עם החברות את מתחילה לראות הבחנות חדשות ששייכות לאמת. למה לאמת? כי את מוותרת על האני שלך ומוכנה לקבל תכונות חיצוניות, זרות*. לכן זה מה שיקרה לך.
    ש: אני לא צריכה למדוד את זה שוב מול האמת שלי, אין בדיקה?
    ר: כן. לא לפחד להתנתק מעצמך. זה בלתי אפשרי אף פעם.

24. ש: כשהרגל הופך לתענוג, איך מונעים מזה להפוך להתמכרות לעבוד רק בשביל תענוג?
    ר: רק ע"י הסביבה. *אם הסביבה לא תומכת בהרגל, ההרגל לא יכול להיות קבוע. אני חייב לקבל תמיכה בהרגל מהסביבה*.

25. ש: עד איפה האנושות תתרסק..?
    ר: יותר גרוע מחיות, בכל המובנים, מפני שכל הנטיות שיש לאדם למעלה מהדרגת חי, הוא יהפוך אותן בצורה יותר גרועה מאשר יש בחי. חי קיים לפני אינסטינקטים, לפי הרגלים, אבל כשבני אדם יורדים, הם יורדים הרבה יותר למטה. לכן זה יורד עד שאנחנו נשתדל לעצור אותם, אבל הם לא יבינו שהם נמצאים כבר בדרגה שהיא למטה מדרגת החי. דרגת המדבר יכולה להיות למעלה מכולם או למטה מכולם, לאן שהבן אדם מתאים אותה, וזה הכל תלוי בנו.
    
    עד שיבואו המקובלים ויתחילו להסביר לכולם שנכנסנו ממש למצב רע, למבוי סתום, למצב שצריכים לצאת ממנו, וע"י מה. אחרת הם לא ימצאו את הדרך. אנחנו צריכים לעשות את שלנו, ככל האפשר לפזר את הדברים ברמה שלנו וברמה אנושית הכללית. נתחיל להבין יותר זה את זה, הם יבינו שאצלנו ורק אצלנו יש פתרון ומפתח לחיים מאושרים. הם יבינו שחיים מאושרים זה כמו שאנחנו מדברים ולא בדרגת חיות בלבד. כל אנחנו נשתווה ונתחיל להעלות אותם.

26. ש: האם יכול להיות שההרגל שרוכשים כעשירייה זה משהו שגוי, הרגל לא נכון?
    ר: יכול להיות, כן.
    ש: מה אפשר לעשות אם זה קורה?
    ר: הבורא מתקן, הבורא מראה להם מה שהם רוצים לעשות, ומעביר אותם דרך המצב. כך הם לומדים מה כדאי לעשות. הייתי בכאלו מצבים, זה לימוד טוב.

27. אם אני קשור לחברים, ועוד יותר קשור לבורא, אז אין עוד סיבה לשום פחד.

28. ש: האם מתאים שבעשירייה נתחיל לחלוק את ההרגלים האישיים..?
    ר: בבקשה, *תעשו, תנסו כל דבר ודבר שאפשר לעשות שממש יעזור לכם ותראו כמה זה עוזר או ההיפך, מקלקל אתכם. נסו, זה כדאי, בזאת אתם ממהרים את הזמן, מקצרים את זמן התיקון*.

29. ש: אם אני נהנית מהשיעור ומהשאלות של החברים, מהתשובות שלך, זה לא אגואיסטי?
    ר: *לחשוב שאת כל ההנאה שלך את שולחת לבורא, את רוצה שהבורא יהנה ממך, מכך שאת נהנית מהשיעור*.

30. *ההרגל ללכת לשיעור הוא לא הרגל, זו חובה*. אתה הולך כי התרגלת שאם לא תבוא, יהיה לך לא נעים, ואתה משקיע בכך קלוריות. כמובן שזה נגד הרצון לקבל שלך. אבל כשאתה מתרגל, אז ההרגל הופך להיות לטבע שני, כלומר כבר לא טוב לך מזה שאתה לא הולך, עד כדי כך התרגלת.
    
    הרגלים אחרים יכולים להיות. נניח ההרגל לעשן, זה כבר הרגל מסוג אחר לגמרי. אתה מקבל מזה תענוג ולכן התענוג הוא זה שמושך אותך להרגל, ולא ההרגל עצמו. יש בכל אחד מהמקרים האלה שילובים שונים בין ההרגל עצמו לתענוג.

31. ש: האם הרגל טוב ברוחניות זה הרגל להתייגע?
    ר: כן. *ברוחניות ההרגל הוא להתייגע, להתאמץ*. האמת שגם אצלנו, בעולם שלנו יש כאלה תוצאות, ההרגל להתייגע, להתאמץ. זה כבר מביא לך לא סבל אלא איזושהי שמחה, והגוף, כמו חי, מתרגל.

32. ש: מסגרת חשובה. כיום החברים מחליטים בעצמם אם להגיע לשיעור פיזית או וירטואלית....
    ר: אני מבין שמשנה מקום משנה מזל. יש הבדל בין לשבת בבית כפי שהתרגלתם בזמן הקורונה, או שאתם באים לכאן ללמוד. *אני חושב שבכל זאת לבוא לכאן זה באמת לבוא לשיעור*. צריכים להיות, לקום מהמיטה, להתלבש, לבוא לכאן עד המרכז, להתיישב וללמוד יחד. יש לנו ברוך ה' מספיק מקום, ואת זה צריכים לעשות. אני בעד.
    
    *מי שנשאר בבית, לא נחשב שהוא בא לקבוצה ובא ללמוד עם האחרים. הלימוד צריך תמיד להיות יחד, בצוותא*. אני גם לא מבין מה הבעיה לבוא מהבית לשיעור, יש כמה מאות מטרים. אני לא מדבר על אלו שגרים במקומות רחוקים, אבל כאן באזור פתח תקווה לא נראה לי שזה קשה. גם לנשים, אם הן חופשיות ורוצות לבוא ללמוד, אז שיהיה להם כאן מקום ללמוד. יש מקום? מצוין.

33. ש: עדיף לי לבוא למרכז או להיות עם חברות בעשירייה במערכת הערבות?
    ר: עדיף להיות במרכז עם כל העשיריות שיכולות להצטרף ולעבוד מהמרכז. זה הדבר הכי נכון.

*אנחנו צריכים יום יום שיהיה לנו תורן שיהיה אחראי על זה שאנחנו מתאספים במקום אחד כולנו יחד, ושאנחנו מתחילים את השיעור בזמן. זו חובה שיקרה, חובה*.

יש עוד דברים למיניהם, כל אחד יכול להכין קפה לכולם, לסדר את מקום הלימוד לכולם. ודאי שיש הרבה דברים. תבואו לכאן, תיכנסו לחלל הלימוד ותסדרו לעצמכם מקום לימוד קבוע.

ש: כשנבוא למרכז לאולם הלימוד, עדיף לשבת בעשיריות אקראיות או כל יום עם אותן נשים?
ר: *אם אפשר כל יום עם אותן הנשים זה יותר טוב, ולפעמים אפשר גם אחרת. אבל בכל זאת שנמצאים יחד בעשירייה קבועה זה עדיף*. רצוי שיהיו אותן הנשים גם בלילה, גם בבוקר, בערב, ושאת נמצאת איתם בקשר כל הזמן.

*אני מבין לנשים יש בעיות, מה שאין כן לגברים פחות. צריכים לחשוב, לנשים זה לא כל כך חשוב, אבל לגברים זה דווקא כחוק*.